קטגוריה: אינדונזיה

המשך טיול בבאלי, בו נוסיף לרדת ולטפס למקדשים יפיפים. נמשיך להתפעל משדות אורז. נטבול סוף סוף בבית מרחץ היסטורי ונאכל גדו גדו, כאילו אין מחר…

ארמון המים המרהיב: Tirta Ganga

הכניסה לארמון Tirta Ganga בתשלום 90 אלף באט לאדם (יש הנחה לגיל הזהב!) . + חנייה לרכב. המקום עמוס בתיירים ועם זאת, פשוט נפלא. יש באתר מסעדה ובית קפה. ויש להקות אדירות של דגים ענקיים ומורעבים, המצטלמות מצויין. תשמחו לדעת כי אין הרבה מדרגות שיש לרדת, אל הארמון.

שער השמיים – Gate of Heaven- Lempuyang Temple

שער השמיים – Lempuyang Temple או השער לגן העדן, הוא אתר מאוד מבוקש. אליו יש לטפס במעלה ההר!
הנהג הוריד אותנו בתחנת איסוף הטנדרים. ואמר שנפגש בטח עוד כשעתיים… לא שהבנו אז במה מדובר. ההתחלה נראתה תמימה. הנה יש טנדר פיק אפ, המעלה אותנו למעלה.

השאטל למעלה ההר עולה 25 אלף רופיות לאדם. נסיעה קצרה בטנדר ואז… אז מגלים כי הדרך לשער השמיים רצופה בייסורים. ואין הקלה לצדיקים. צריך לעלות את ההר.

יש להפרד מעוד 70 אלף רופי לאדם. (לכרטיס הכניסה מצורף מספר. מעניין לשם מה? חשבנו בקול).

העלייה בסארונג, במעלה ההר, היתה לא קלה. היה חם והרגלים במילא כבר כואבות.

בסוף הגענו לשערי שמים. ושם הובן פשר המספר שהיה צמוד לכרטיס. אם חפצך להצטלם בשער השמיים, עליך להמתין לתורך, על פי המספר שהיה צמוד לכרטיס. מה שלא קרה איתנו. אבל הצפייה במטיילים המצטלמים בו במיטב הפוזות, היתה מבדחת.

שער השמים באמת מרשים וביום בהיר ניבט דרכו הר הגעש שממול.

הרחקנו אל ההרים על מנת ללון ב- Munduk. בדרך עצרנו לסעוד במסעדה משובחת: NOORD Cafe

Munduk Moding Plantation Nature Resort

את המלון Munduk Moding Plantation Nature Resort צריך להזמין הרבה זמן מראש כי הוא מאוד מבוקש.
אל תהססו! זה מקום מופלא. חדרים מדהימים. נוף משגע. עיצוב מקסים. שירות מעולה ומקצועי. אוכל טעים ומענה לצמחונים. מושלם! מה עוד צריך? אה… גם סדנאות קצרות וטיולים, בתוספת תשלום.
הקדשנו יומיים למלון והיינו נשארים בו עד היום, לו יכולנו.

מלון אקולוגי המתחשב בסביבה ומספק תעסוקה לאנשי הכפרים שבסביבתו. המלון נטוע בתוך מטעי קפה.

ובתמונות: תשומת לב לפרטים הקטנים, כפי שאני אוהבת: שרשרת פרחי הידרנג'אה אשר קבלנו בצ'ק אין. וגם קולבים יפיפים מפלסטיק ממוחזר.

מזג האוויר היה מעונן ואפור ואפילו קריר למדי ואיפשר רביצה בג'קוזי המהביל בואכה הרים ועננים. בבריכה, לא טבלנו כלל.

לא הפסקנו להתפעל מהמלון המיוחד הזה. הכל בו מרשים. הלכנו לביקור קצר במפעלי המחזור השונים. (חמדנו את השרפרף מפלסטיק ממחוזר, אבל היה קשה לדמיין אותנו נסחבים עימו עד הארץ). וסיירנו במטעי הקפה המשובח שלהם. ובתמונה: עצי הקפה שלהם גדלים בצילם של עצי הג'ונגל המקומי.

ובתמונה: קליית קפה בנוסח מקומי מסורתי.

ובתמונה: מטעי פרחי הידרנג'אה כחולים לבנים משגעים!

מהמלון, יצאנו השכם בבוקר למרחצאות Banjar Hot Spring. השכם: על מנת להגיע ראשונים לפני כל התיירים.
(רצוי לבדוק מראש את שעת הפתיחה המוקדמת ביותר).

Banjar Hot Spring

כניסה: 45 אלף רופי לאדם. את המגבת הבאנו מהמלון. יש תאים קטנים במקום, בהם ניתן להחליף לבגדי ים.

Ulun Danu Beratan Temple

Ulun Danu Beratan Temple מקדש יפה, עמוס במבקרים. מישורי! (איזה כיף!). מחיר הכניסה 75 אלף רופי לאדם + חניה. אין צורך בסארונג.

קצת קיטש ושיהיה לבריאות:

הדרך הפכה יפה יותר ויותר ורימזה על הבאות:

Jatiluwih

הגענו למקום באמת עוצר נשימה: Jatiluwih – מרחבי שדות האורז נמתכים על כל המרחב. יש שבילי הליכה מסודרים והתענוג מעולה! הכניסה לכפר בתשלום.
השבילים מפתים להליכה בין השדות הירוקים. כל כך יפה! כל כך אינסטגראמי ואי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם. רק המבול שהגיע, הצליח לנתק אותנו מהשבילים.

אחד מאיתנו הצורף לנגינה מסורתית מול הירוק העצום…

מדושני עונג מכל הירוק המדהים הזה, המשכנו בדרך חזרה לדנפאסר. משם תמריא הטיסה שלנו למחרת לבנגקוק.

באלי היתה מדהימה אלינו! נהננו מכל רגע. הכל באי הזה, מתוק וחמדמד. קצת תיירותי, מעבר למה שאנו רגילים, אבל נסבל. נשאר לנו להגיע שוב ולתור לאט לאט באי המקסים הזה.

_{*גאדו גאדו – המנה מורכבת מטמפה, ירקות מבושלים ורוטב בוטנים טעים. מנה משביעה לטבעונים רעבים.}

לעוד פוסטים על באלי:

טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

סוף סוף באלי

סוף סוף באלי: חלק 1: כל בית צריך מקדש

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

פוסט באדיבות דרכון זר, אשר איפשר לי להגיע לאי היפה באלי. שם התאהבתי בשדות אורז זרחניים. ספרתי מקדשים כהים בכל פינה. התאהבתי בטחב ירוק המצוי על כל עמוד ופסל. ירדתי למטה על מנת לטפס חזרה. לבשתי סארונגים בשלל צבעים ועברתי בשערי שמים. וגם למדתי לחבב גדו גדו…

מומלץ לקרוא תחילה את פוסט ההקדמה שלי לבאלי:
את הטיול ערכנו בעזרת נהג עם רכב צמוד. ומכיוון שהיינו מוגבלים בזמן, כמעט כל יום החלפנו מלון.
ניסינו להספיק כמה שיותר וכמובן שלא הצלחנו לראות את כל מה שיש לאי הזה להציע או מה שתכננו מראש. נשאר לנו טעם של עוד.

Denpasar

הגענו לבאלי, אחרי שנים של כמיהה. טיסה של כחמש שעות מבנגקוק והגענו למדינה אסיתית שונה ממה שהכרנו עד כה התחלנו את המסלול בעיר בה נחתנו: Denpasar. שם חיכה לנו נהג עם רכב, אשר הזמנו מראש.

מלון: Ulu Segara Luxury Suites & Villas

מלון Ulu Segara Luxury Suites & Villas התגלה כמלון נטוע על נוף יפיפה של ים. החדר היה מטורף. גדול, נוח מאוד. עיצוב מעט שמרני. מרפסת ענקית צופה לים. שרות נפלא ביותר.
לו היה לנו יותר זמן, היינו מתמהמהים במלון הזה בשמחה ובנוחות.

Uluwatu Temple – על קופים וקצף גלים

אחרי התארגנות קצרה במלון, החלטנו לנצל את המשך היום ויצאנו לטייל: Uluwatu Temple שהוא מקדש על מצוק תלול ממנו נשקפים מראות מהממים של גלים אכזריים מתנפצים. מרבד קצף לבן מסעיר. אין ספק כי באלי היא גן עדן לגולשים.

כרטיס כניסה למקדש Uluwatu Temple עלה 50 אלף רופיות לאדם + תשלום לחנייה. כאן התוודענו בפעם הראשונה לצורך לעטות סארונג מעל הבגדים. בדי סארונג צבעוניים, מחולקים ללא עלות בכניסה לכל מקדש בבאלי. דווקא נחמד לראות את כל המבקרים לבושים בדים צבעוניים… בהחלט מוסיף לאווירה. ומוסיף גם לחום שסביב. ההליכה במקום מלווה בקופים טרחניים, מטרידים. המנסים ובהצלחה מרובה, לחטוף טלפונים, כובעים וכל מה שתחזיקו בידכם. השמרו נא.

משם נסענו ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park: איזה מקום מטורף ולא מהעולם הזה!

Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park

הכניסה ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park עולה 150 אלף רופי לאדם. על סכום זה רצוי להוסיף גם כרטיס הסעה / הקפצה בעלות של 40 אלף לאדם, שמאוד כדאי לקחת, בתנאי החום השוררים במקום. בנוסף יש לשלם על החנייה.

כניסה מאוד מרשימה, היות וכל האתר בנוי בתוך מחצבה ישנה. קירות אנכיים המשווים נופך בדיוני למקום.

הפארק היה עמוס מבקרים. בעיקר הרבה תלמידים ומוריהם. המקום כולו היה מלא באנרגיות נהדרות ושמחת חיים.

ואז מגיעים לפסל הגארודה עצמו: Wow!

הגארודה – הציפור המיתולוגית המשמשת " כלי רכב" לאל המיתולוגי וישנו. קנה המידה של הפסל מטורף! כאילו הפסל באמת בשמיים. בגובה של 121 מטרים!
מי יצר את הפסל הזה ואיך? אני תוהה. כמה משאבים הושקעו ביצירתו. (הסתבר לי, כי 28 שנים…)

אחרי מליון צילומי הפסל, מכל זווית אפשרית (חסכתי לכם :), ירדנו לטייל בפארק עצמו. שהוא כאמור נמצא בין קירות זקופים של מחצבה ישנה. הנוף הסוריאליסטי והפסל הענק מלווים אותנו לכל מקום.

יום גדוש ומרשים. יום ראשון שלנו בבאלי, הסתיים במס'ג מדהים של אבנים חמות ב-The Calma ומשם נשאר לנו רק לחזור לחדר הענק והמפנק ואולי גם ארוחת ערב קלילה במלון. (גדו גדו).

ביום השני התחלנו להפנים, כי באלי תהייה מאוד כואבת אלינו ומיד התחלנו לנחם את שרירי הרגליים שלנו.
כל מקדש דורש הליכה מרובה שרובה אינה מישורית. יורדים ומטפסים את כל הדרך חזרה.
שני מקדשים כאלו ביום, והשרירים צועקים. תוסיפו לזה גם את החום והלחות והסארונג שעוטף את הגוף…חגיגה.

עוד דבר ש"גילינו": כל נסיעה אורכת זמן רב בגלל הפקקים התמידיים ולא בגלל המרחק. כל האי הוא פקק תנועה אחד גדול. האי מיושב בצפיפות. הכבישים עוברים דרך הערים הקטנות. הרחובות צרים והתחבורה מרובה. אין חנייה כמעט בתוך הערים עצמן וטוב שיש נהג עם אורך רוח וחזון.

Goa Gajah Temple

מקדש גואה גאג'ה (Goa Gajah Temple), הידוע גם בשם מערת הפיל. ומדוע פיל? יתכן משום הנהר הסמוך "לְוָוה גאג'ה" (Lwa Gajah – נהר הפיל) המוזכר בכתבים עתיקים. או אולי משום ראש האל ההינדי גאנשה, אשר פסלו נמצא בתוך המערה.

פוסט קודם שלי על באלי ובו הסברים על המקדש, תוכלו לקרוא טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'

רעננים בתחילת היום, לא הסתפקנו בלראות את המקדש מלמעלה ירדנו בהתלהבות יתרה למטה.

העץ:

העץ הענק הוא מסוג קאפוק (Kapok Tree / Ceiba pentandra והוא בהחלט מרשים. עתיק בן 326 שנים. עטוי בד משבצות שחור לבן- המסמל את קדושתו.

המערה:

המאפיין הבולט ביותר של האתר כולו הוא הכניסה למערה, המגולפת באבן ומעוצבת כפנים ענקיות ומאיימות. מאמינים שפנים אלו נועדו להרחיק רוחות רעות. יש הטוענים שהדמות המגולפת היא האל ההינדי בהומה (Bhoma), אל האדמה.

הבריכה:

מחוץ למערה, בחצר המקדש, נמצאת בריכת רחצה מלבנית עתיקה שהתגלתה חלקית ב-1954. משפת הבריכה יוצאות שש (במקור שבע, אחת נהרסה ברעידת אדמה) דמויות נשיות מגולפות המחזיקות כלי מים, המסמלות את שבעת הנהרות הקדושים של הודו. (כאן לא טבלנו במים).

יורדים עוד קצת, לא התעייפנו מספיק.

הכניסה לאתר בתשלום 50 אלף רופי לאדם. יש לעטות סארונג. חנייה בתשלום נפרד.

Gunung Kawi Tampaksiring

Gunung Kawi Tampaksiring – מקדש יפיפה ונחשו מה?… גם אליו צריך לרדת ואז לחזור ולטפס! הפעם מאוד קשוח!

כל היופי הזה כהקדמה לאחד המקדשים העתיקים ביותר באזור באלי.
אגדה מקומית מספרת כי האדונים המיתולוגיים Kebo Iwa גילפו את כל המקדשים הללו בלילה אחד בעזרת ציפורניהם הענקיות.

הדרך בחזרה למעלה היתה מפרכת… החום, הלחות והסארונג שהכביד. כמעט ונשארנו למטה עד היום…

מחיר הכניסה לאדם: 75 אלף רופי לאדם. יש לשלם על החנייה. בתחילת הירידה תמצאו חנויות ומקומות לשבת ולהתרענן בשתייה. למטה, אין. הסארונג ניתן בהשאלה בכניסה למקדש.

"המקדש הבא, מוכרח להיות במפלס אחד שלא מחייב ירידה וטיפוס", לחשנו באפיסת כוחות לנהג הנחמד שלנו. שהבטיח שיהיה בסדר.

Pura Tirta Empul

הבטיח וקיים. מקדש Pura Tirta Empul היה סוף סוף מקום שעשה חסד לשרירי הרגליים הכואבים שלנו.
כרטיס כניסה עלה 75 אלף בתוספת לחנייה. המקום היה עמוס. כנראה להרבה תיירים היום, נמאס לטפס.

הפסלים, האבנים, העצים, היו עטורים בבד קדוש שהוסיף עניין וכתמי צבע.

אפשר לטבול ולהתרענן בבריכה. מרשים.

Sacred Monkey Forest Sanctuary

Sacred Monkey Forest Sanctuary אתר ירוק ויפה ובו הקופים הם עיקר האטרקצייה. הפעם, אינם קופים מהסוג התוקפני. יש פינות האכלה רבות ואפשר להצטלם עם הקופים.
כניסה תעלה 100 אלף רופי לאדם + תשלום בנפרד לחניה.

מי יתנני טחב…

אהבה ממבט ראשון: אני והטחב הירוק הצומח על הפסלים. ואני יכולה רק לחלום: כי מה לטחב ולאקלים המדבר בערבה שלי.

והקופים:

נפרדתי בצער מהטחב הירוק לטובת הגעה לבית המלון. הלינה הלילה תהיה באזור העיר Ubud

מלון מקסים Arya Akanata בכפר פסטורלי:

מלון באווירה הוא מלון Arya Akanata. המלון היפה נמצא בתוך כפר ציורי שנראה שהוסב למטרות תיירות. זה לא פוגע ביופי ובאותנטיות של המקום. נקודת איסוף לכפר בכביש משובש. מנגד שדות מוצפים ולהקות ברווזים. פסטורלי משהו. אני מניחה שאחרית הברווזים לא תהיה פסטרולית. אבל לעת עתה, זה מצטלם מצויין ובהחלט מכניס לאווירה אחרת. רגועה.

המלון במרחק מהעיר אובוד. יש להביא זאת בחשבון. הגישה למלון אינה פשוטה ונגזר מזה, שבלילה, נשארים במלון וגם אוכלים במסעדת המלון. (הנהג שוחרר לביתו ויחזור בבוקר).

יפה כאן!

הכניסה למלון דרך "שער שמיים" צנוע. מיד חמדתי ויעצתי בעדינות לזה שאיתי, להתחיל לתכנן את "שער השמיים" הפרטי שלנו במושב.

וכך נראת המרפסת בחדר שלנו: ציורי קיר מרשימים.

כל בית צריך מקדש

מסתבר כי בבאלי, כל בית צריך מקדש… כל משפחה מקימה בחצר ביתה מקדש קטן. כל זוג שנישא, נהוג שיוסיף מקדש קטן לחצר המשפחה. וכך עם השנים, החצר המשפחתית הולכת ונעשת עמוסה בחינניות במקדשים. מראה מופלא למדי.

Tri Hita Karana

עוד למדנו כי גובה הבתים בבאלי, נשמר עד גובה 15 מטרים. גובה עץ הקוקוס: כלל זה נשמר בקפדנות והוא מסמל את הכבוד לאלים, שהשמיים הם מרחבם. ואין להפריעם. וכך יוצאים נשכרים, האלים והנוף היפה של באלי נשמר ללא הפרעה.

וכדי לראות כפר המשמר את כל הנאמר למעלה, יצאנו לכפר התיירותי המהמם: Penglipuran Village:
טיול בו חזרנו בסופו לאותו המלון הנחמד בכפר האורז.

Penglipuran Village

כפר Penglipuran Village הבנוי כמובן בשיפוע, כל בתיו עמוסים במקדשים משפחתיים וחזיתות יפיפיות. תענוג.
הכניסה בתשלום: 50 אלף רופיות לאדם. אין צורך לעטות סארונג הפעם.

המקום הומה מבקרים. וכולם נהנים מיופי הכפר. אפשר להיכנס לחצרות הבתים. שם מחכות חנויות מזכרות.

מבט מלמעלה אל מורד הכפר:

אחרי המקדש הזה, אפשר להוסיף ולעלות ליער במבוקים מרהיב. לבית קפה החבוי בפינה אפלה ביער.

תוך כדי הליכה ביער הבמבוקים, אני נזכרת כיצד סבלנו מעודף תיירים ביער הבמבוק המפורסם של קיוטו יפן.
כאן, לשמחתי, היער נטוש ואפל.

ושם בקרירות היער, בעיצוב מהמם של בית קפה עשוי במבוקים, הוגש קפה באלינזי שחור גרגרי קר. לא משהו, לדברי מי שהזמין ושתה, שנשאר נאמן לקפה הקר של נספרסו. אני דווקא נהנתי מתה חזק וצונן.

ואז יורדים בחזרה במורד הכפר היפה הזה עד למגרש החניה. איזה יופי של טיול!

Proyek pak Kadek מסעדה מגניבה מול נוף משובח

לאכול צהרים צריך? אם כבר, אז מול נוף של הר געש: Mt Batur

מסעדה חדשה יפיפיה ומעוצבת. תפריט טעים במיוחד. יש אופציות צמחונית… והנוף.

בדרך חזרה לעיר אובוד, אנחנו עוברים אזור סופר תיירותי של טרסות אורז. מציצים ובורחים. עמוס מדי. לעוס מדי. אם כי יפה. אבל הפעם רק מרחוק. הנהג שלנו קצת מתפלא.

Ubud

העיר Ubud עצמה מאוד מרשימה. לכל בית מקדש… וזה פשוט יפה! מרכז ובו שווקים לכל השטויות שתיירים אוהבים לקנות, מסעדות ובתי קפה מגניבים. אני מדמיינת כי יהיה ממש נחמד לשכור איזה בית קטן עם מקדש בעיר או בקרבתה ולתור לאט לאט את כל מקדשי העיר.

משם המשכנו לטייל לכיוון מונדוק ההרית.

פוסטים נוספים על באלי:

סוף סוף באלי – הקדמה
טיול אופנועים בבאלי חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

טיול קצר באי היפה באלי, אשר השאיר לנו טעם של עוד: מה צריך לדעת לפני:

נכון למועד כתיבת פוסט זה, ניתן להיכנס לבאלי רק אם אתם בעלי דרכון זר, שאינו ישראלי.

איך מגיעים?

מגיעים לאי בטיסה: מיעד קרוב כמו בנגקוק תאילנד, או אולי יעד רחוק כמו אבו-דאבי, דובאי ואז זו היא טיסת קונקשן מישראל.
טיסה מבנגקוק אורכת כארבע וחצי שעות והמחיר משתנה בהתאם לחברת הטיסה ולמועד. וכמו תמיד, ככל שמזמינים מוקדם יותר, כך מחיר הטיסה זול יותר. אנחנו הגענו בטיסת Air Asia.

מסמכים נדרשים וביקורת דרכונים

רק בעלי אזרחות זרה, שאינה ישראלית, יכולים להיכנס לבאלי.

יש צורך למלא טפסי ויזה ולשלם עבורם. לצורך מילוי הטפסים יש להכין תמונת פספורט (של הדרכון הזר) ברורה לפי התנאים המפורטים באתר הויזה וגם תצלום באיכות גבוהה של הדף הראשי בדרכון של הנוסע. תשלום הויזה היה 35 דולר לאדם. המנעו מליפול בפח של חברות שונות. יש למלא את הטופס רק באתר הרשמי של אינדונזיה.
בנוסף, שלושה ימים לפני הטיסה, יש למלא כרטיס הגעה. תתבקשו למלא בטופס שם של מלון בו תתארחו בבאלי.

תהליך הכניסה לבאלי זריז. אם מלאתם את הדרישות והנפקתם ויזה מראש. בידוק ומעבר הגבול דרך מכונות בהן תציגו את הברקודים שקבלתם.

כסף:

אנחנו הגענו עם דולרים. יש חלפני כסף בכל מקום בערים. וגם ניתן להחליף לעיתים בבית המלון. השער משתנה ממקום למקום. אפשר לשלם באשראי וגם באפל-פאי בהרבה מקומות.
המחירים הם ברופי אינדונזי ביחידות של מליוני ואלפי רופי… מעט מגושם ומבלבל.

מלונות

מחירי המלונות מעט יקרים הבשוואה לתאילנד. תאכלס, זה אי מאוד מאוד תיירותי בכל עונות השנה.
כדאי להשוות מחירים באתרים השונים. מצאתי כי לעיתים, המחיר באתר המלון טוב יותר מהמחיר באתרים כמו Agoda ודומיו. יש גם מלונות מאוד מבוקשים, שצריך להזמין הרבה זמן מראש.
המלונות שהזמנו היו טובים ומפנקים. נתקלנו בבעיה רק במלון אחד, היקר והיוקרתי מכל המלונות שהזמנו… וכמובן שלא אמליץ עליו.

מסעדות ואוכל צמחוני

מחיר ארוחה במסעדות רגילות, אינו יקר במיוחד. במסעדות מיוחדות ובבתי מלון יוקרתיים, המחיר כמובן יקר יותר.
ניתן למצוא אוכל צמחוני – טבעוני כמו סלטים, פסטות ופיצות. וגם מנת הדגל המקומית העשויה טמפה ונקראת בד"כ "גאדו גאדו". מומלץ ליידע את הקבלה במלון, בעת הצ'ק אין, על ארוחת בוקר טבעונית, צמחונית. שלא יופתעו בבוקר. בגדול, האוכל טעים ויש היצע גדול, בכל מקום של אוכל מערבי.

התניידות

הזמנו מראש נהג ורכב שיסיע אותנו בכל ימי הטיול בבאלי. החלטה נבונה, בשל הפקקים המרובים באי. פקקים שהיו מוציאים לנהג שביננו, את המיץ והחשק. הבחירה בנהג, היתה מהמלצות שמצאנו באתרים השונים.

מסלול

באלי הוא אי קטן יחסית. אפשר להגיע ממקום למקום די בקלות. נוח לתכנן מסלול מעגלי, שיתחיל בדנפסאר (שדה התעופה) וייסתיים בו. קחו בחשבון, כי למרות שהמרחק הגיאוגרפי אינו ארוך, הנסיעות מתארכות מאוד בשל הפקקים האדירים, שאי אפשר להמלט מהם. למעשה, כל האי מיושב ופקוק. אלא אם כן, אתם שוכרים אופנוע ונוסעים בדרכים צדדיות. אבל אז, כדאי שתהיו מיומנים ברכיבה על אופנוע. כי הרבה פעמים, הדרכים אינן קלות לנסיעה.

ניסנו להגיע לכמה שיותר מקומות בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו. הטיול ארך רק ששה ימים. ברור שיש מקום לחזור לבאלי לטיול רגוע יותר, למשך זמן ארוך יותר.

קניות

יש הרבה מזכרות מעץ ומתכות. בדים יפים בצביעה ידנית. כלי במבוק מסורתיים. מסכות פולחניות מפחידות, אריגים בטוויה מקומית. תבלינים טריים כמו מוסקט, מקלות וניל, קליפות קינמון. תערובת תבלינים לבישול. סוגי תה טעימים וגם קפה מקומי משובח. הכל יחסית במחירים ממש נוחים.

סיכום

באלי אי תיירותי מאוד לאורך שנים רבות. מרבית התיירים מגיעים מאוסטרליה השכנה. אל תצפו להיות באיזה מקום לבד… זה לא יקרה. בנוסף לתיירות המערבית, יש הרבה מאוד תיירות פנים משאר איי אינדונזיה.
זרמנו עם כל הקטע התיירותי, פרט למקום אחד, בו הרגשנו כבר שזה מוגזם.

הכל מתומחר. אין שום מקום בו הכניסה היא חופשית ללא עלות. מחירי הכניסה לאתרים השונים יכולים לנוע מ-80 אלף לאדם ועד 250 אלף לאדם.

אנשי באלי הם הינדים ומאוד נחמדים וגם אוהבי ישראל. למרות שבינתיים אין הכרזה רשמית באינדונזיה, על יחסים עם ישראל. לא היינו צריכים להסתיר את זהותנו הישראלית, אבל גם לא נפנפנו בה.

המלונות טובים ונוחים בד"כ.
התרשמנו מאוד מרמת האנגלית של נותני השירותים וממקצועיותם.

למרות שזה אי, בטיול הנוכחי, כלל לא הגענו לרחוץ בים…

לא נאלצתי להיות צמחונית רעבה בבאלי… תמיד נמצא לי אוכל.

יש דאגה לשמירת הסביבה וזה הרבה פעמים בא לידי ביטוי במלונות, שמנסים להיות מתחשבים בסביבה וגם דואגים להעסקת המקומיים שבקרבת המלון. אהבנו.

קחו בחשבון הליכה מרובה והרבה מדרגות לרדת ולעלות. לא נוח למי שמתקשה בהליכה. כמעט כל אתר נחשב, נמצא בפסגת הר, או למטה, מתחת להר…
בכניסה לאתרים שהם מקדשים, תתבקשו לעטות אריג סארונג. לא לזלזל! אין צורך לקנות מראש, בדוכנים המובילים למקדש, כי תקבלו אחד בחינם בכניסה.
כדאי להביא עמכם, מאורר נייד ומגבת, על מנת להתמודד עם הלחות הגבוהה.

לפוסטים נוספים על באלי:

• טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'
• טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
• שני פוסטים נוספים על הטיול בבאלי, יפורסמו בהמשך. .

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

הם ממשיכים לטייל בבאלי הנפלאה, רכובים על אופנועים ואני בארץ הקודש, כותבת ונאנחת…

לילה אחרון ישנו השניים שלי במלון הנחמד: Puri Bagus Candidasa משם המשיכו לנסוע  כשעה וחצי עד היעד הבא. 
עד כה, הטיול היה באזורים הפחות מתויירים של באלי. כעת הם מתחילים להיכנס לאתרי תיירות קצת יותר פופולארים. 

תחילה עצרו  לארוחת צהרים מפנקת במסעדת דרכים מצוינת:Warung Kuliner OMG 
ואז המשיכו לכיוון הר הגעש הפעיל  והמקדש המרשים למרגלותיו. 

לוגמים קפה ונוף

בית קפה עם נוף משגע – La Montagne Coffee  – שדות אורז והר געש – שילוב אינדונזי מהפנט!

למרגלות הר הגעש הפעיל Agung הגבוה ביותר בהרי באלי

מקדש Besakih Great Temple

דמי כניסה למקדש  Besakih Great Temple, הנמצא ממש על מורדות הר הגעש, כוללים סארונג – 60 אלף רופי.
(אפשר להמנע מלקנות סתם סארנוג, כפי שינסו למכור לכם לפני הכניסה למקדש).
ואם אינכם רוצים להסתפק רק בהסברים מתוך הויקיפדייה תוכלו לשכור מדריך שבעזרת הסבריו המפורטים תוכלו להבין ולהינות יותר מהמקדש הגדול והמרשים הזה. 
חנייה כרגיל בעלות של  2000 רופי. 

מחלון חדרם הנאה במלון Villa Kubu Sakian בכפר Sidmen. ניתן לראות את הר הגעש! החדר החביב שבו כמובן מקלחת ושירותים פתוחים לרקיע. הנאה נוספת כאשר מגלים כי יש בחדר טלווזיה חכמה וסוף סוף ניתן לראות קצת נטפליקס. להרגיש בית. 
הכפר עצמו, שוכן בעמק פסטורלי. שדות אורז מאופק לאופק. קצת שכוח ומאוד חביב. מומלץ בעיקר למתרחקים מהמולת התיירים. יש לקחת בחשבון כי חובה שיהיה טוסטוס צמוד להתניידות נוחה באזור. 

טיולים באזור Ubud 

נסיעה קצרה מהמלון Villa Kubu Sakian לUbud. שם יעשו צ'ק אין במלון Sabana Ubud ויצאו לטייל באזור. 
אזור אובוד הוא אזור מעולה להיות בו תייר. ריכוז של אטרקציות נהדרות. בסיס מעולה לטיולי כוכב. היצע מלונות מכל הדרגות. מסעדות רבות. חוגים וסדנאות לתיירים. רצוי להמנע מלינה באזור המרכזי, מחשש לרעש והמולה בשעות המנוחה. 

מלון Sabana Ubud

על המלון המפנק הזה הם ממליצים בחום. שירות אישי מכל הלב. חדר מפנק. מיטות נוחות. חדר שירותים, מקלחת ואמבטיה בגודל של הרמון מהרג'ה. ארוחת בקר חביבה. שתייה וכיבוד משך כל היום. טלויזיה חכמה שניתן להתחבר אליה. מה עוד צריך? 

 Mount Batur

על מנת להספיק לראות את הזריחה מעל הר הגעש המפורסם שם – Mount Batur ולמרות המיטה המאוד מפנקת והחלומות הנעימים שחלמו שם, השכימו קום עוד לפני הציפורים וזכו לראות את ים העננים מפנה מקום לשמש הזורחת. 
לראות ולהשתאות על פלא הבריאה. 

ואם אתם בעניין, זיכרו ללבוש בגדים חמים ממש. כי קרררר בשעות בהן השחר טרם עלה. 

מרבית התיירים עורכים טרק ללוע ההר. אבל בהחלט ניתן להסתפק רק במראות הזריחה המשגעת באזור הכפר  kalimatan: תצפית ליד המוזיאון הגיאוגרפי במתחם.

אפשר גם, למצוא מקום לינה צמוד יותר ללוע הר הגעש, ולהמנע מהשכמה אכזרית. 

תמיד כיף סתם להסתובב בשוק. (נמצא ממש סמוך לתצפית)

הר הגעש נמצא כשעה נסיעה באופנוע מהמלון המאוד נחמד. 

גשם

גשם שלא בעונתו, אומרים המקומיים. ומה לעשות… מתרטבים מעט ומחכים להפוגה. וגם מהרהרים בגשמי הברכה שבמדבר ערבה.
וכאשר סוף סוף פוסק הגשם, מגיעים למקומות נהדרים:

שלוש שעות ירד הגשם. מבול היה. "נתקעו" במסעדה צופה לשדה אורז רענן. שתו קפה מעולה. טעמו ממנות הבית שהיו על טהרת חזירים והצליחו להשיג גם מנת ירקות טבעונית, למתנזר מחזירים. מסעדת Warung Babi Guling Pande Egi

ביקור בשוק אומנויות Sukawati Art Market: על מנת לרצות את זו שנשארה בארץ, מניב שלל בדים לכיסוי העצים בגינה. שנרגיש עם, למרות שנהיה בלי…

עץ ומקדש סביב

וכמובן שאין כמו ביקור יומי במקדש: Goa Gajah או בשמו השני "מקדש הפילים":
מקדש הינדי מרתק זה היה מכוסה בעפר ולמעשה התגלה בחפירות.
העץ הענק בן 500 שנים והוא מכונה "עץ הכותנה". Giant Kapok tree על שום תרמיליו בהם הלקטים דמויי כותנה צחורה. 

על מנת להיכנס למקדש יש לשלם 50 אלף רופי דמי כניסה לאדם. 2000 רופיות עבור חניה לאופנוע. וכמובן לעטות סארונג. (מקבלים במקום).

המקדש נמצא במרחק 30 דקות רכיבה על אופנוע מהמלון.

בחפירות, התגלו הבריכות והמערה וגם הריסות מקדש בודיהסטי שהיה במקום והתמוטט במהלך רעידת אדמה. 

שרידי המקדש הבודהיסטי עטופים בבדים מקודשים. 

הגשם שוב החל לרדת. מזל שהצליחו לחזור למלון. שם מחכה להם הנטפליקס…

חוזרים להתחלה: Denpasar

נפרדים מהמלון המקסים שלהם ב-Ubud וממשיכים לעיר ממנה התחיל המסע. שעה וחצי נסיעה והם במלון: Sini Vie Villa – Romantic Honeymoon Villa in Seminyak Bali

מחזירים את האופנועים לסוכנות ומבלים יום אחרון בבאלי. מחר יטוסו לבנגקוק. 

והמלצה אחרונה בהחלט: ארוחת צהרים מעולה, שמאוד אהבו.  במסעדת המבורגרים WACKO Burger Cafe

ועד הטיול הבא בבאלי הם יאזינו בגעגועים למוזיקה הנהדרת משם: מוזיקה שתזכיר להם את הנופים היפים, האוכל הטעים והאנשים החביבים של באלי: Gus Teja  – Rhythm Of Paradise

אפשר גם ללחוץ כאן – על מנת לקרוא את הפוסט הראשון : טיול אופנועים באלי – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022

רוכבים על אופנועים קרוב קרוב לירוק המהמם של באלי

טיול אופנועים בבאלי. זה לא קרה לי. זה קרה לו.אבל כמה שזה בא-לי…

טיסה ומלון בלילה שלפני באזור שדה התעופה דון-מואנג

לבאלי  אינדונזיה, הם הגיעו מבנגקוק תאילנד. הטיסה מהארץ לא הסתכרנה עם טיסת ההמשך לבאלי ולכן "נאלצו" לבלות לילה בבנגקוק. 
הבחירה הייתה ללון בקרבת שדה התעופה השני בבנגקוק הנקרא דון מואנג: {לחצו לקישור לפוסט על שדה התעופה דון מואנג) ממנו תמריא טיסת Air Asia  מוקדם בבקר ל- Denpasar בירת האי הקסום באלי. 
וכך, הרוויחו לפחות שעת שינה אחת.
 מלון Amari Don Muang Airport Bangkok – הוא המלון הנבחר לליל המעבר:  מהלובי של המלון יש גשר עילי לשדה התעופה, מהלך דקות בודדות.
אוטובוס שאטל חינמי משדה התעופה סוברנהומי לשדה התעופה דון-מואנג הביא אותם עד לפתח המלון. את האוטובוס הזה ניתן למצוא בקומת המסד בצד ימין. {לחצו לקישור לאתר על האוטובוס הנוסע בין שני שדות התעופה} חייבים להציג את כרטיס הטיסה העתידית, לשם שימוש באוטובוס. 

מסעדה ושוק לילה 

בסביבה אין הרבה מה לראות, או לאכול, פרט לכמה מסעדות פועלים באזור מסילת הברזל ופרט לחנות הנוחות 7-11 שאי אפשר בלעדיה.
אפשר למעשה, ללכת דרך הגשר העילי לטרמינל של דון מואנג, שם בקומה השנייה, אחרי המקדונלנדס נמצא מרכז אוכל טוב ומסעדות אחדות. {לחצו לקישור פוסט על שדה התעופה דון מואנג}

ואפשר גם להזמין מונית באמצעות אפליקציית Grab ולהגיע למתחם נחמד  O zone 1.
שם נמצא מרכז חיי הלילה באזור: שוק לילה, בארים ומסעדות שרבות מהן קוריאניות וגם קפה אמזון הנהדר, שהם כל כך אוהבים. 
{לחצו לקישור לפוסט על קפה אמזון).

DD buffet (Songprapa)
(הם בחרו לאכול בבופה שהרעיון בו הוא בישול עצמי בציר מרק חם הנמצא במרכז השולחן. בציר הזה מבשלים דגים, בשרים או ירק. כל השפע הזה, עם מליון תוספות, שתייה חמה, קרה ומתוקים: אכול עד שתתפקע!. 54 ש"ח לזוג).

נוחתים בעיר Denpasar

לילה ראשון בבאלי  Karma Sajtra Hotel

הם בחרו ברגוע – ועל כן המלון הראשון Bali Karma Sajtra Hotel שהוזמן מראש, היה באזור Seminyak בעיר הבירה דנפאסר. שלמרות היותו בקרבת האזור המרכזי, הוא עדין נחשב כאזור רגוע ושקט. 
( אם אתם אוהבים חיי לילה סואנים, בחרו אולי לישון באזור Canggu]

מחר בבקר יתחילו מסלול מעגלי באי היפה באלי.

תחילה אספו את הטוסטוסים והקסדות, אותם הזמינו מראש, באתר: Motor Advanture Bali 

לאחד מהם, זו רכיבה שלישית בבאלי ולשני, רכיבה ראשונה. השאלה במבחן, ילדים,  עשויה להיות: למי יכאב הטוסיק קודם? 🙂

התנידות על גבי אופונועים מומלצת ביותר. משום הכבישים הצרים, אשר מקשים על הנהיגה ברכב, מפאת גודלו. אפשרות אחרת, לשכור רכב עם נהג מקומי המתמצא ורגיל לנהוג בתנאים אלה. 

השכרת אופנועים – מדריך מזורז למתחיל:

ביקורת כללית על הסוכנות הנ"ל: Motor Advanture Bali  – הסוכנות בבעלות גרמנית. הציוד חדש באחזקה מעולה. שירות אישי שמוסיף לחוויה. הסוכנות נמצאת בקצה Seminyak ליד תחנת דלק. הדרך הרגלית לשם בחלקה היא לצד הכביש הראשי ללא מדרכה. (קשה להליכה) לכן ניתן לתאם מראש שילוח של האופנועים למלונכם  (בתוספת תשלום).
ניתן לשכור אופנועים גם על בסיס יומי או לטווח ארוך יותר. 
במקרה הפרטי שלהם: האופנועים עליהם רכבו היו למעשה טוסטוסים 125 סמ"ק של חברת הונדה. 

ואי אפשר ללא טיפים אחדים:
+יש להגיע עם רשיון נהיגה בינלאומי בנוסף לרשיון הנהיגה הישראלי.
+בעת ההשכרה יש להפקיד ערבון במזומן. הפיקדון משתנה על פי ערך הרכב ששכרתם. במקרה של שני הטוסטוסים זה הסתכם בסכום של 6 מיליון רופי. אשר הוחזרו בסיום ההשכרה. 

+בעונה הגשומה, שווה לקנות ברדס – שכמייה עמידה לגשם העולה כ100 אלף רופי. ניתן לרכוש בסוכנות עצמה. 
+שווה לבקש במעמד הזמנת האופנוע ארגז אחורי עם נעילה לשמירת חפצים. 
+האופנועים מצוידים במתקן לטלפון נייד עם יציאת USB לטעינה. שזה נחמד ועוזר. 
+לא לשכוח לחבוש קסדות תקינות.

מקדש ראשון בבאלי Tanah lot

היעד הראשון בקרבת מקום היה: Tanah lot זהו מקדש הינדי פופולארי אשר התגלה כמקסים ביותר בשעת השקיעה.
כאשר המקדש שקוע חלקית במים בשעת הגיאות. 
למקדש נהרו אנשים רבים. אבל זה לא הפריע לקסם. 

זה גם השלב בו אני, זו שנשארה מאחור בארץ הקודש, מתחילה להיות ירוקה מקנאה, מהמראות: "הלו. מקדשים זה התחביב שלי!" וחושבת ללא הפוגה, איך גם אני אצליח להגיע לאי הנהדר הזה. כלומר, איזה דרכון זר אני צריכה להמציא…

מלון Umma Bali Menjangan Retreat

מלון Umma Bali Menjangan Retreat נמצא באזור Menjangan ו Pemuteran- שהם אזורים מצוינים  לצלילות וסתם בטן-גב… ונמצאים מחוץ לטווח התיירותי הרגיל והידוע.

כדי להגיע למלון הנחמד הזה:Umma Bali Menjangan Retreat   מהמלון של הלילה הראשון, השכימו קום עד מאוד. ועם שחר יצאו לדרך, על מנת להימנע מפקקי תנועה. 
כאשר כ-130ק"מ יפים עד מאוד, מפרידים ביניהם ובין היעד.
כשלוש וקצת שעות רכיבה על גבי הטוסטוסים החביבים. 

ובדרכים: כביש צר מאוד. מתפתל. עם מעט נקודות עצירה לשם התרעננות. והתפעלות מהג'ונגל הטרופי שסביבם. מצמחי בית, אשר אצלנו, בקושי שורדים בגינה ובבית, ואילו בג'ונגל הבאלינזי הם מרגישים בבית: צומחים לגובה, רעננים וירוקים ומכסים כל פינה, להקות קופים וגם פה ושם מקדשים קטנים מאבן שחורה מקומית המתמזגים בטבעיות ברקע. מושלם.

המלון התגלה כמלון בוטיק קטן. ארבע בקתות עץ מגניבות, אשר  חדרי השירותים שבהן מקסימים ופתוחים לרקיע. ממש כמו שאני חומדת לביתי במושב.

שדות אורז סביב מוסיפים לאווירה ובעלת הבית מכינה ארוחת ערב טעימה שלא תרצו בשום אופן לפספס!

גשם יורד בזמן המנוחה. מחר יום חדש ורענן. 

מסעדה  שדגמו בדרך למלון:
Dapoer Chandra
ומכיוון, שאולי בעתיד…
אם ירצה "אלוהי הדרקונים הזרים" 🙂 גם אני אגיע לשם.
מעודד לדעת כי די בקלות מצאו מסעדה ראשונה. בדרך. ובה תפריט גם לטבעונים/צמחונים רעבים תמידית. כמוני.

ובבקר, לאחר טבילה קצרה בים. בחוף סמוך למלון, המשיכו ליעד הבא, הנמצא בהרים: Munduk

טיולים באזור ההרים של Munduk:

האזור הררי ביותר עם שיפועים תלולים שעשויים להיות קשים עבור מי שאינו מנוסה ברכיבה על אופנועים! ניתן להוסיף ולציין כי הכבישים הם ברמה גבוהה, למרות האזור הנידח. 

אזור זה מהווה בסיס מצוין לטיולי מפלים ויש הרבה כאלה כאן! כאשר המומלץ ביניהם הוא  Banyumala Waterfall

מומלץ לבנות על שהייה של שני לילות לפחות באזור זה. 

מסעדה מומלצת לארוחת צהרים תהיה: Terrasse du Lac Tamblingan. בה ניתן לאכול מול הנוף היפה מרק קניידלך מקומי הנקרא Bakso

Banjar Hot Spring

 ובתיאום מוזר. לי כאן בארץ נתפס הגב (הגזמתי בעבודות הגינון) והוא טובל במעין חם ב-Banjar Hot Spring
  אתר מהמם של מעינות חמים, לא רחוק מהמלון. 

מחיר כניסה לאתר למעיין 20000 רופי לאדם. בנוסף- חניה לאופנוע במחיר תרומה של 2000 רופי. שכירת לוקר לבגדים 5000 רופי.

לשמחתם ירד גשם והחוויה לטבול במים החמים בשעת מונסון היתה מגניבה ביותר. 

מקדש Brahmavihara Arama

חמים מהמים, רחוצים ומפוייסים המשיכו לטייל. במרחק קצרצר נמצא מקדש בודיהסטי פעיל
(בין היחידים ששרדו את השתלטות ההינדונזם) Brahmavihara Arama
יש לשלם כניסה 20000 רופי לכניסה ולעטות סארונג. (כרטיס הכניסה כולל סארונג). כרגיל, מחיר החנייה 2000 רופי לרכב.

לעלות במדרגות ולהתעלות בעזרת הסוטרות הרשומות.

ובלילה, לינה ב- Nadya Homestay

חדר די בסיסי בנוף משגע! 

מגיעים לאזור Tejakula

אזור זה נמצא למעשה מחוץ למסלול התיירותי הרגיל שבאי באלי. בצד החוף המזרחי. יש לקחת בחשבון כי רוב העסקים במקום נסגרים מוקדם, המרחקים גדולים וישנם רחובות ללא תאורת רחוב כלל.  (במקרה שלנו חלק נכבד מהכניסה היה בדרך כורכר ללא תאורה).
יש מקבץ מסעדות אבל לכל אחת נדרשת נסיעה קצרה, כמו כן רובן נסגרות מוקדם.
מומלץ להזמין מראש ארוחת ערב במלון ולנסוע למינימרקט הקרוב להצטייד בשתייה ונשנושים וליהנות מהשקיעה היפה. 
לילה אחד יספיק בד"כ להתרשמות מהאזור. אלא  אם רוצים להסתלבט יותר מול העננים.

ובינתיים, הגשם "המבורך" מאתמול במעינות החמים, מוסיף ללוות אותם גם היום והופך להיות סוג של גשם מטרד.
רטובים עד לסוללת הטלפון, הם עוצרים בכמה מקומות יפים בדרך לשם, לקפה, ארוחה קלה, מקדש או סתם כי כבר אי אפשר לראות כלום מעבר לחומת גשם המונסון הכבד.

אין יום בלי מקדש

Ulun Danu Temple בגשם שוטף

אוהבים צפרדעים שם? או שזה סתם נדמה לי? 

ואם הבינו נכון, אז התהלוכה הצבעונית, העליזה לכאורה, היא תהלוכת אבל לזיכרון קרוב אהוב שנפטר. 

לתבל את הנשמה והאוכל – סיור בחוות קפה משפחתית

ביקור במטע קפה ותבלינים:
Bali Beans 
התבלינים בגודל ומחיר דמיוני.
ואני מקווה שהם קונים אותם
עבורי.
כעת.

 

לינה ב- The Amrita Salt Farm Villas  (חדר נחמד, נוף יפה, אך מזגן חלש יחסית) שבנוסף היא גם חוות מלח.
יבקרו בה מחר בבקר.
לילה טוב להם וחלומות מלוחים…

ובבקר, השכמה למפעל יצור המלח הביתי שעל החוף הסמוך: קורות עץ חלולות אותם ממלאים במי הים ומניחים למים להתאדות ולמלח להשאר על הקורות. 
"ומה טעם המלח?" שאלתי אותו. "מלוח"… השיב וחייך. "מלוח כמו הים".

בזמן שישנתי כאן בארץ, הם התקדמו ברכיבה של שעתיים עד המלון הבא Aquaterrace 

כפר הדייגים החביב  Amed

אזור Amed נמצא גם הוא לא בלב מפת התיירות הבינלאומית. ובזה גם קסמו. חופיו היפים מאוד,  געשיים וסלעיים ומתאימים יותר לצלילה מאשר לשחייה ובטן-גב. 

בקר היום השישי התחיל גשום ושינה תוכניות. ועל כן, לא יצאו לטיול זריחה על הר הגעש כמתוכנן (בדיעבד התגלה כ"מלכודת תיירים) אלא זרמו עם הנסיעה ליעד הבא. כאשר בדרך, הנופים לא פחות ממופלאים. והים הרגוע מתמזג עם השמים לשקט אינסוף.    

כאשר הירוק כמו "מכאיב" בעינהם למודות המדבר. 

אתר מים כמו מארץ הפלאות – Tirta Gangga

מחיר הכניסה לאתר המקסים הזה: 50 אלף רופי לאדם. חנייה 2000 רופי  

והוא. ספק חולם, ספק מהורהר במקום היפה הזה.
(ואני מדמיינת שהוא חושב, איך לעזאזל יבנה אצלנו בחצר,מזרקות יפות כאלה). 

ארוחה במסעדת Bali Asli Restauran מגבירה את עוצמת החוויה. הנוף סביב. ההגשה. הטעמים…

מלון Aquaterrace ב- Amed

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

הערה חשובה! שימו לב כי רבים ממסלולי הנסיעה באזור זה עוברים בכבישים שמצבם רעוע. והרבה תאונות דרכים מתרחשות שם. על כן, הקפידו בבקשה לנסוע בזהירות ומתינות. 

אחרי שני לילות
במלון הנחמד Aquaterrace
הגיע הזמן לצאת לדרכים:

מזג האוויר ממשיך להפתיע: גשם יורד שלא כרגיל בעונה זו. הטמפרטורות צונחות מעט ויש הקלה בחום ועננות. 

מסלול חביב לאורך החוף, הביא אותם ליעד הבא ולמלון המקסים
Puri Bagus Candidasa

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

בדרך למלון הבא, הם עוצרים בכפר היסטורי משוחזר: Tenganan Pegeringsingan  בו הזמן כאילו עצר מלכת. ותושביו עוסקים במלאכות עתיקות. יפה להתבונן בהם. מוכשרים כאלה. 
כניסה חופשית. תרומה מתקבלת בברכה. חניה בעלות של 2000 רופי. 

לינה בלילה השביעי במלון Puri Bagus Candidasa

המסלול עוד לא תם: המשך המסלול בפוסט נפרד – לחצו כאן כדי להגיע לפוסט:  טיול אופנועים בבאלי – חלק שני. 

 5/5

טיפים תמיד רצוי:

נכון לזמן כתיבת הפוסט: על מנת להיכנס לבאלי חייבים בדרכון שאינו ישראלי. בזמן הנחיתה בבאלי מקבלים ויזה אוטומטית לחודש בעלות 35 דולר.
בד"כ, הכי פשוט להגיע לאי באלי בטיסת המשך מבנגקוק. 

לגבי הקורונה – אין צורך בבדיקות מקדימות או בבדיקות בנחיתה. 
יש צורך בתעודות התחסנות. 

קצת על אוכל ועלויות : דולר אמריקאי שווה כ15 אלף רופיות אינדונזיות.
עלות מנת אוכל עממית: שהיא נאסי גורנג, נאסי – אורז, גורנג- מוקפץ.
וזו המנה הלאומית שלהם, שבכל מקום תהיה טיפה שונה כי המתכון הוא אישי לכל משפחה: מנה זולה זו של נאסי גורנג Nasi Goreng תעלה 15/20 אלף בדוכנים ו WARUNG של מקומיים. 
מחיר מנה נורמלית נע בין 35-60 אלף  רופיות . מנה זו  ניתן למצוא ב WARUNG המשרתים יותר תיירים ולכן גם יש בהם תפריט באנגלית.
מנה יקרה יכולה להגיע ל 80 אלף ולרוב זה יהיה גרסאת הספיישל שמכילה תוספת חלבון נוספת (לרוב 2 שיפודי סאטה).

מנה נוספת עממית וזולה תהייה גאדו גאדו Gado Gado -"מיקס מיקס" הכוונה למיקס ירקות הגינה הזמינים מבושלים וטריים מוגשים עם ביצה, טמפה וטופו, והמון רוטב חמאת בוטנים בתוספת קרקרים. פתרון נוח לצמחונים.

Nasi Champur – מנה של הר אורז ומיקס ממטעמי המסעדה + שיפודים. 

שוק מקומי באזורים התיירותיים של באלי  מכונה במפות Pepito Market ו Popular Market – תמיד כדאי לקפוץ לשם ולגלות את פלאי האזור, מבחינה גסטרונומית, חקלאית ואמנותית. 

חנויות נוחות בבאלי יהיו מרשתות Indomaret וגם Alfamart. שלא כמו ה7-11 המפורסם של מזרח אסיה. 

מלונות – הם בחרו במקומות לינה באזורים שקטים ולא במרכז הענינים, שבד"כ רועש, היות והיו עם טוסטוסים צמודים. אם אתם מטיילים ללא רכב צמוד, אולי עדיף להיצמד למרכז בכל זאת, לשם הנוחיות במציאת מסעדות ומקומות בילוי.  מלונות רבים הם בעצם סוג של לינה בוילות פרטיות. בד"כ זה מאוד נחמד והאירוח הרבה יותר אישי. כל הוילות היו מפנקות ומצוידות במגזן ואינטרנט אלחוטי חינם. 

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022