קטגוריה: המלצות על ספרים

  • לקרוא לפני קוריאה

    לקרוא לפני קוריאה

    ספרים שקראתי לפני הטיסה לקוריאה:

    לפני נסיעתי לקוריאה. כיאות למעמדי החדש – "ספרנית בדימוס". החלטתי לקרוא ספרים אשר יאפשרו לי הצצה קטנה  ליעד החדש עבורי, קוריאה. משתפת אתכם בכמה ספרים שאהבתי:

    האי של בנות הים / ליסה סי

    הספר הרגיש, היפה והמצמרר "האי של בנות הים"  מאת ליסה סי, חשף בפני את הקהילה המיוחדת של "צולנניות הים" של האי הגעשי ג'ג'יג'ו בקוריאה הדרומית. הרבה לפני היותו מה שהוא היום: יעד תיירותי המצטלם היטב.
    מרתק לקרוא על סיפור חיי הגיבורות המקומיות – הצולנניות של האי. החיות באומץ  נדיר מדייג תת-ימי ללא ציוד צלילה, במימיו המקפיאים של ים קוריאה ומנהלות חיי קהילה מרתקים.
    נחשפתי גם  להשפעות הכיבוש היפני האכזרי אשר הגביל והצר את חיי הקהילה וגרם לעוני ורעב תמידי באי. לאחר מכן, כאילו לא די היה בחיים הקשים תחת הכיבוש, בתום השילטון היפני, בימי תחילת המחלקות שבישרו את המלחמה בין צפון ודרום, בוצע טבח מזעזע המוני, בבני המקום על ידי השילטון הקוראיני עצמו, בחשד למעורבותם כמורדים. טבח שלא פסח על נשים, זקנים וילדים והשאיר צלקת מדמממת עד היום. מעורבות הממשל האמריקאי מטילה צל כבד. 

    קישור לכתבה בעיתון מעריב על הטבח

    האשמים / בונדי

    הספר: "האשמים" מאת סופר אלמוני בשם באנדי, הוא למעשה ספר אשר הוברח בדרך לא דרך, מקוריאה הצפונית.  לא שאני מתכננת חלילה להגיע לשם אי-פעם. 

    החיים הקשים עד מאוד במחצית הארץ הצפונית, שהם כמו חיים בפלנטה אחרת לחלוטין מהאחות הדרומית. 
    חיים דחוקים וחסרי כל,תחת שילטון טירור מתמיד. ללא אופק. 
    לקרוא ולחשוב איזה בני מזל אנחנו כאן בארצינו הקטנה והדמוקרטית עד כה…

    פצ'ינקו / מין ג'ין לי

    את משחק הפצ'ינקו, הכרתי כבר אז, בטיול הגדול ביפן של שנות ה-80. מעולם לא הבנתי מה הטעם לשבת מול מכונות הממטירות עליך כדורי ברזל קטנים, ללא סיבה הנגלת לעין. אבל היפנים מטורפים על המשחק המרגיע לכאורה. מה שלא ידעתי אז, היא העובדה כי בתי הפצ'ינקו הם בבעלות המאפיה הקוריאנית.

    הספר "פצינקו" מאת מין ג'ין לי, סיפר לי על כל אלה ועל הכיבוש היפני האכזרי באי קוריאה והשפעותיו הניכרות עד היום. על המיעוט הקוריאני, אשר היגר ליפן, בשנות הכיבוש ונותר כנוכרי שם ובארצו גם. 

    (אהבתי גם את הסידרה שהופקה סדרה באפל טיוי פלוס).

    בנו של אדון היתומים / אדם ג'ונס

    את הספר "בנו של אדון היתומים"  מאת אדם ג'ונס – לא קל לקרוא. אבל חשוב לקרוא. 
    כדי שלעולם לא נגיע למצב של צפון קוריאה. מרתק ועצוב. 

    כוכב הצפון / ד.ב ג'ון

    "כוכב הצפון" מאת ד.ב ג'ון הוא מסוג הספרים הנקראים בנשימה אחת. ספר מתח זה מספר על אישה הנעלמת בצפון קוריאה ומאמצי אחותה להשיבה הביתה. תוך כדי הקריאה, אנחנו נחשפים למערכת כמו "קסאטות"  בצפון קוריאה, המדרגות את בני האדם, על פי פשעי המשפחה, שלא ניתן להתנער מהם בשום אופן. מרתק ומזעזע.

    ,

    קריאה נעימה וטיול מוצלח לכולנו!

  • לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

    לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

    כאשר צמחונית רעבה מטיילת בטאיפיי

    כצמחונית אדוקה, אני מבלה זמן ניכר בחיפוש אחר אוכל צמחוני טעים במדינות זרות. וכן, גם בארצנו הקטנה.
    לא תוכלו לתת לי מנת פסטה ברוטב ולצפות שאהיה שבעה ומאושרת… אולי… רק באיטליה.

    כל מדינה בעולם והקושי למצוא בה אוכל מקומי צמחוני וטעים. טאיפיי הפתיעה ובגדול.

    הכינותי מראש משפט חשוב בסינית: wǒ chī sù  我吃素 –  אני צמחוני
    למעשה, בכלל לא נזקקתי למשפט זה בטיול בטאיפיי וסביבתה.

    אפליקצית הפרה הצוחקת HappyCow – אין כמותה לעזר בטיול בטאיפיי.
    בעזרת האפליקצייה תוכלו לסקור מסעדות צמחוניות, טבעוניות או רק כאלה שיש בתפריטן אוכל צמחוני – כאשר מטיילים עם חובב בשרים.  האפליקצייה מעלה חוות דעת ועידכון על המסעדה ומציעה ניווט עד המסעדה. הכל תלוי כמובן, האם מסעדה זו הוכנסה כבר לאתר.
    גם מפות גוגל מסוגלת למצוא עבורכם מסעדה צמחונית. עוד אופצייה ששווה לבדוק.

    מסעדה צמחונית בטאיפיי טייוואן

    על מנת להקשות יותר. אני לא רק צמחונית אלא נמנעת מגלוטן. זה כבר נאכס אמיתי.  מראש, בטיולי מזרח רחוק, אני עושה לעצמי הנחה בעניין רוטב הסויה. שכאמור, מותסס עם חיטה בד"כ. אחרת, אני בצרות באמת.

    5/5

    וכמה קלוש הסיכוי למצוא מסעדה צמחונית נטולת גלוטן?
    קרוב למלון הנחמד שלנו בטאיפיי נמצאה המסעדה Plants  ולה תפריט טבעוני נטול גלוטן ואפילו מאוד מיוחד וכן, קצת יקר.
    האוכל היה טעים ומאוד קיוותי לארוחת בוקר של קערת אסאי. אבל שעות הפתיחה לא תאמו לנו ללו"ז. חבל.

    דוכן פטריות מלך הלילה

    לשווקי הלילה, הגעתי עם ציפיות קלושות למצוא אוכל בדוכנים. אבל בהחלט מצאנו מסעדות צמחוניות באזור השוק. ובדרך כלל מסעדות הומות אדם במחירי רצפה.

    ועל כן, שמחתי מאוד למצוא בשוק הלילה Shilin את דוכן הפטריות המפורסם. במבט ראשון, חשבתי שאלו נקניקיות על הגריל. אך הסתבר, שאכן, אלו פטריות מלך היער הטעימות במבחר רטבים. נתקלתי בדוכן דומה גם ברחוב העיר העתיקה Jiufen.

    מנת ירקות בטאיפאיי טייוואן

    המנה שלמעלה, מורכבת בסיגנון מזנון פתוח ובו מנות צמחוניות. מעמיסים על צלחת ובסוף שוקלים את המנה. המחיר על פי המסה. רבים מהתבשילים אינם חמים, אלא בטמפרטורת החדר.

    סוגי תבשילי חיקוי בשר mock meat. ממבט ראשון, נראים כבשר, אבל הם עשויים מתחליפי בשר. בד"כ טופו ומוצריו. אבל גם מחלבון חיטה. הרבה תבשילי טופו ו"עור טופו".  הרבה קטניות, פטריות ושאר ירקות.  כיף אמיתי.  הכל בתיבול עדין, אם בכלל. כלומר, אם אתם בעניין חריף, תתאכזבו לגלות שלא. האוכל כאן, אינו חריף כלל.
    תוספת אורז ומרק בד"כ נלוות לתבשילים.

    מצאנו מסעדות כאלה במקומות שונים: החל מקומת הקרקע בחנות הספרים המפורסמת Eslite  Dunnan Store וגם בסתם שווקי יום שבעיר.

    מנת דגים צמחונית במסעדה בטאיפיי

    מה שנראה בתמונה כמנת סאשימי חי מדג,  היא בעצם חיקוי דג לצמחונים. נראה כל כך אמיתי, שקשה היה לי לאכול…

    הסתבר לי שזה לא סתם שיש הרבה מסעדות צמחוניות בטאיפיי. הסיבה איננה הטרנד העולמי החדש – טבעונות. אלא, כ10 אחוזים מתושבי טייאון הם צמחוניים. נתון שהוא מדהים בפני עצמו. ולנתון זה, מתווספת העובדה כי צמחונות היא סוג של היטהרות במועדים מיוחדים. ומכאן, הכמות המהממת של מסעדות צמחוניות.
    טיפאיי נחשבת אצל הצמחונים  המטיילים בעולם, כגן עדן קולינרי.  

    מסעדת rice revolution בטאיפיי טייוואן

    והנה דוגמא טובה למסעדה מאחוריה קונספט צמחוני מיוחד – 呷米蔬食 / 素食餐廳 Rice revolution vegetarian restaurant. מצאנו את המסעדה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה. האוכל היה נחמד. אבל הסיפור מאחורי השם והקונספט עוד יותר מעניין. ובעיקר לאור העובדה כי רק בחודש האחרון קראתי את הספר המאלף : "מהפכת קנה הקש" מאת הסופר היפני מסנובו פוקואוקה. הספר מדבר בשבחי החקלאות הטבעית. כיצד קנה קש של אורז מסוגל לחולל מהפכה תודעתית ואקולוגית.  אז הנה, ספרנית נשארת תמיד ספרנית. גם בטאיפיי.

    מנת נצרי במבוק מבושלים

    לפעמים, התיישבנו בסתם במסעדת רחוב. הוא אכל בעונג איזה מאכל מקומי בשרי ואני דגמתי תוספת מיוחדת, כמו נצרי במבוק חמים…

    vegan hot pot

    מנה אהובה ע"י המקומיים. כאן בנוסח צמחוני. במסעדה צמחונית. Hot Pot – סוג של מרק ירקות מוגש בסיר עם פתיליה לשמירת חום המרק. במרק שלל ירקות וטופו. חביב למדי. לא שהבנתי מדוע מוגש קלח תירס בפנים… מילא, שיהיה.

    טעמתם פעם "טופו מסריח – Stinky tofu"?

    Stinky tofu

    מנת הדגל הטייאונית המוזרה ביותר בעולם: טופו מסריח. חברים, הטופו באמת מסריח. כמו זוג גרבי עבודה שנשכחו מתחת למיטה. אבל הטופו נקבובי כזה וספוג ברוטב טעים. ובמקרה שלי, גם צמחוני.
    לא בטוחה כי אתחיל להכין מנה זו בבית. בכל זאת, יש גבולות גם לי.

    לאכול צמחוני מחוץ לטאיפיי

    בדיוק אותו הרעיון. שילפו את הטלפון והתחברו לאפליקציתת HappyCow.

    flower space vegan Hualien taiwan
    5/5
    המסעדה החבויה בתוך הצמחייה הזו השאירה אותנו נדהמים. ראשית משום הדקורציה המדהימה שלה ושנית משום המאכלים והעונג הצרוף. Flower Space Vegan  בעיר הנחמדה Hualien

    metayelet

    Hualien מנה במסעדה צמחונית

    כל הסט הזה בתוספת קינוח פרות חתוכים ב250 דולר מקומי. משהו כ30 ש"ח… מנה טעימה להפליא.
    עד היום אני תוהה לגבי חלק מהמרכיבים שלא זיהיתי בסעודה. מה שבטוח הוא שהכל היה צמחוני.

    טייאון כולה מלאה במאפיות. שלל עצום של מאפים, עוגות ולחמים. התמונה למעלה צילום מאפייה מינאטורית שהיתה חלק מדקורציית המסעדה המקסימה Flower Space Vegan.

    בערב, החלטנו  לאתגר את HappyCow והלכנו לנו לחפש צמחונית אחרת. הלכנו הלכנו וכמעט שפסחנו עליה. חשוכה וללא נפש חיה. נכנסנו. תפריט עצום מתוכו הזמנו שתי מנות. היו טעימות. מסעדת Mei Xin. האפליקציה לא איכזבה.

    מעדן טיפיוקה בעיר Hualien טייוואן

    אוהבים מתוקים? נראה שהטייאונים גם. בעיר הנחמדה Hualien לא עמדנו בפני הכנסת אורחים של זקנים חביבים ועצרנו למעדן טפיוקה מקומי -Fivebar Caramel Heart Tapioca – 五霸焦糖包心粉圓冰. סוג של קרח מגולף עם סוכר קרמל וחלב מרוכז.

    צמחונים, קדימה לטייוואן!   מדינה ידידותית לצמחונים – לא מוצאים בכל יום.

    עוד על טאיפיי תוכלו לקרוא בפוסט: טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק.

    טאיפיי ספטמבר 2019

  • גבעת הקייץ מאת ג'. א. בייקר – ספר שלוקח אותי עמוק לתוך היער

    גבעת הקייץ מאת ג'. א. בייקר – ספר שלוקח אותי עמוק לתוך היער

    גבעת הקייץ – ספר אשר יקח אתכם לירקרקות המרגיעה של מעבה היער. מומלץ לימי החמסין שלנו. קיץ ישראלי.

    בילדותי, גרתי בשכונת אברמוביץ בראשון לציון. ממש ליד הבית עמד נטוע היטב באדמת ראשון גן אדיר וגדול, בעיני הילדה שלי – "גן שטיין". ובליבי היה הגן  ל"יער שטיין".
    הגן, היה מוקף בשדרת ברושים גבוהים ובשביל עפר ותמיד צפן סודות טבע מרגשים.
    עם השנים שעברו התפוגג הגן ולא נשאר לו זכר. בתי דירות תפשו את מקומו.

    ביער בולון פריז שנות ה-60
    הספר הנפלא "גבעת הקייץ" מאת ג'. א. בייקר החזיר אותי מעט ל"יער" ילדותי. 

    אולי  חזרתי בזמן אפילו אחורה יותר.לשנים בהם גרנו בפריז ובילוי סוף השבוע היה טיול ביער בולון, עם אבא.

    רחש הזרדים המתפתחים תחת כפות רגלי.
    הציפורים הנסתרות בין העצים. קליפת ביצה מרוקנת וגדודי חלזונות.

    כך או כך, נשבתי בקסמו של הספר. שהוא כולו תאורי טבע עתירי יופי. המושכים אותך אחוז בחבלי קסם למסע ביער על כל עליו ויצוריו.

    אני לא יכולה שלא לשבח  את התרגום הנפלא, שבוודאי היה מעלף להכינו:  תרגום שלל הביטויים, שבטח כל כך מסובכים, מאנגלית ציורית לעברית סטנדרטית. ממש יצירה בפני עצמה.

    עוד על הספר בביקורת הבאה בעיתון ה"ארץ"

    ומעכשיו, ממש , אבל ממש, מתחשק לי טיול ביער אנגלי צונן, או לפחות ביער בולון של פריז. וכמובן שבקיץ.

  • המלצה לקריאת הספר:

    המלצה לקריאת הספר: "הדרך הארוכה אל החוכמה" – לפני נסיעה לבורמה

    קראו נא את הספר הזה: "הדרך הארוכה אל החוכמה" מאת יאן-פיליפ סנדקר

    ספר אגדות עם בורמזיות
    הדרך הארוכה אל החוכמה מאת יאן סנדקר

    בספר, אגדות עם בורמזיות, המאפשרות הבנה נכונה יותר, של המגוון האתני והאנושי הרחב של אנשי בורמה.

    אגדות תמימות של עם מקסים. וכמו חיי המקומיים, שאינן פשוטים כלל, במציאות הדלה של בורמה, כך גם האגדות. רובן, אינן מסתיימות בסוף טוב.
    מצחיק לקרוא את סיפור העם הידוע: "מעשה בכובעים" – סיפור שיש לו ואריציות ועיבודים רבים. בטח אתם זוכרים מילדותכם, את הכובען שהכין כובעים יפים ובדרך לשוק נרדם מתחת לעץ גבוה. כאשר התעורר הכובעים שנעלמו היו חבושים לראשי הקופים בצמרות העצים… לאגדה הבורמזית, יש סוף מגניב.

    אז אם אתם בכיוון של בורמה, שזה כיוון חיובי מאוד, עשו לעצמכם טובה וקראו את הספר המקסים הזה קודם הטיול.

  • אלוהי הדברים הקטנים ומזכרות קטנות הקלות לנשיאה (ולנסיעה)

    אלוהי הדברים הקטנים ומזכרות קטנות הקלות לנשיאה (ולנסיעה)

    מזכרות קטנות

    מדף מינאטורות מטיולים בעולם
    מדף מזכרות קטנות מכל העולם

    עם השנים והטיולים בעולם, סיגלנו "מיומנות" רכישת פריטים קטנים ומגניבים אשר אינם מכבידים על התרמיל / מזוודה.
    האוסף  שלנו, ממשיך לגדול עם השנים ואיכשהו, תמיד נמצא להם מספיק מקום על המדפים.
    והאבק המדברי…?… הוא מקומי לחלוטין.

    והשם : "אלוהי הדברי הקטנים" מגיע מהספר הנהדר של ארנודהיטי רוי: חיי תאומים בזמנים לא פשוטים בקוטאים – קרלה – הודו.  ופתאום, מצאתי עצמי ממש שם, בכפר קוטיאם, בפסטיבל פילים מטורף כמו שרק הודים מסוגלים לעשות. כמובן שנזכרתי  מיד בספר שאין כמותו.

  • אהבתם את השירותים?

    אהבתם את השירותים?

    משתנה – סוף!

    בול – קליעה!

    באסיה, באופן מסורתי, נהוגים שירותים הנקראים שרותי כריעה (בית שימוש בול-קליעה). תאכלס, כמה הגייני / הגיוני לשבת על אסלה שמישהו אחר כבר נהנה משרותיה..?

    אבל לנו, למערביים, צריך להעביר סדנה בנושא שירותי כריעה.
    יש לתנוחת הכריעה גם אפקט בריאותי, כך אומרים: יציאות באופן טבעי יותר בזכות התנוחה.
    הקץ לטחורים!

    בטיול בביג'ין,  שם, למרבה הפלא, דווקא ליד אתרי התיירות הנחשקים ביותר, בית השימוש היה בצורת שרותי כריעה. וכמה שהחברים לטיול קיטרו…

    הנוחיות שבטיולי מוצ'ילרים

    כשאתם מוצ'ילרים תפרנים, אתם בוודאי מכירים את הפטנט הידוע, בשרותים מערביים ציבוריים רגילים: עולים על האסלה ממש. בנעלים / כפכפים ואז כורעים, מבלי לשבת למעשה על האסלה. 

    שלא נספר חלילה – מה עושים בטרק בנפאל, בלילה כשקר?… 🙂

    או אולי אתם מאסכולת "האסלונית" – שימוש בנייר / נילון לכיסוי מוחלט של מכסה האסלה – ואז מתיישבים עליה לצורך עניין מספר שתיים.

    זוכרים את השירותים המשתפים בגסט האוס? בהם טוש מקלחת ואסלה גם יחד. הכל בו זמנית

    לא לדאוג! בדרך כלל, כאשר מדובר ברמת טיול מפנקת,  סביר שלעולם לא תפגשו שרותי כריעה כלל. 

    אסלה יפנית – מה עושים עם זה?

    ואולי תפגשו דווקא באסלה יפנית- כזו עם  "מסוף מחשב" – היודע לכוון את זרם המים לפתח הרצוי. והכי כיף, לחמם את האסלה הכל בלחיצת כפתור. אם רק תעזו לנסות…

    (אסלה יפנית ניתן לפגוש בתאילנד, בדרום קוריאה וכמובן ביפן).

    וכיום, כשאנחנו מגיעים לחדרנו בבית המלון. אנו מצפים לאסלה מערבית מבריקה וללא רבב וסומכים על שנוקתה במיוחד עבורנו. כדי שלא נערבב חיידקים שאינם שלנו, עם אוכלוסית החיידקים המקומית.
    האם יש איזה סימן מוצפן בקיפול נייר הטואלט למשולש?
    שנדע לבטח, כי החדרנית ביקרה בשירותים שלנו ועשתה מה שעשתה בהם?…

    פיפי-גינה

    לסיום וליציאה טובה

    כספרנית המושב בדימוס,  אני ממליצה לכם לקרוא את הספר הנפלא "תחושת בטן" מאת ג'וליה אנדרס.
    הכל על כל מה שקורה לנו שם בפנים, כולל יציאות וחיידקים ושאר תולעים.

    אז אילו שירותים אתם אוהבים ?…

  • הספרים המכבידים על התרמיל

    הספרים המכבידים על התרמיל

    חוף מלון סנארה בקראבי
    חוף בקרבי

    בתור תולעת ספרים ידועה, הבולעת ספרים במהירות על. יש לי בעיה קטנה בנוגע לספרים בטיול. כמה ספרים לסחוב עימי? והמילה לסחוב, נכונה, כי משקלם בהחלט רב ומכביד על המטען שאני סוחבת עימי

    פעם הייתי אוספת ספרים עזובים, שאין בהם חפץ ולוקחת אותם עימי לטיול, על מנת להשאירם באי-שם. אולי ימצא אותם ישראלי חובב קריאה באיזה לובי של מלון / גסטהואס נידח וישמח על המציאה וגם הספרים העזובים ישמחו, שהרי יזכו לטיול חינמי ואיכסון באיזה מדינה אקזוטית. קיימת אפשרות להורדת ספרים לטאבלט והיא אפשרות נחמדה עד מאוד ורק פגמים מעטים בה : לסחוב טאבלט – גם כן משקל ואחריות. בלתי ניתן לקריאה בטאבלט בחוף הים, באור יום והעובדה כי הספרים עולים כסף ואם כל יומיים אני מסיימת ספר…. זו הוצאה הנוספת לעלויות הטיול. לפעמים, יוצאות חברות הספרים הדיגיטליים במבצעים ואז שווה יותר.
    אפשרות נוספת היא ספרים באפליקציית אייקאסט או משהו דומה – מקשיבים לספרים. גם שרות זה כרוך בתשלום, מנוי חודשי, אבל זו אינה  לגמרי קריאה אלא חוויה טובה אחרת.    https://books.icast.co.il/
    אז מה נשאר, אולי לארוז איזה ספר באנגלית, שיוריד לי את קצב הקריאה ויגרום לי לחלום באנגלית? ומכיוון, שאוטוטו, אני אורזת טרולי קטן לנסיעה קצרה, החלטתי גם וגם: גם ספר אחד או שניים וגם אייפד לגיבוי.

    ומה אני אוהבת לקרוא בטיול ?…זה כבר סיפור אחר.
    נ.ב מוזמנים לבקש ממני המלצות לספרים אהובים, בתור ספרנית הבית שלכם:

    חידוש מינואר 2019: מהרו והרשמו בספרייה ציבורית קרובה. קבלו מספר מנוי איתו תוכלו לקבל מנוי חינם – 
    בספרייה הדיגיטלית הישראלית.

    ניתן בקלות לקרוא ספרים גם בסמארטפון. יש ספרים באנגלית ובעברית. ספרי קריאה ואודיו.
    אז למה אתם מחכים? את הסמארטפון אתם במילא לוקחים…
    סרטון הסבר ביוטיוב.

    יולי 2019 אינדיבוק יצרה מזוודת ספרים דיגיטלית, בדיוק לחופשה שלכם.
     2025: למנויי ספריות ציבוריות מגיע פעם בחודש קוד קופון לספר דיגיטלי באפליקצייה עברית. בדקו עם הספרייה שלכם.

    קריאה מהנה !

  • המלצות על ספרים  כהכנה לנסיעה להודו

    המלצות על ספרים כהכנה לנסיעה להודו

    כיאות לספרנית הבית שלכם ולאחר קפיצה קטנה להודו, רשימת ספרים שכדאי לקרוא כהכנה לטיול בהודו

    רישיקש
    על גדת הגאנגס ברישיקש

    ספרים שעשויים להקל עליכם לעכל את המקום העצום הזה ושמו הודו:

    הרבה לפני תחילת הטיול, רצוי לקרוא את הספר האלמוותי של קרליבך : "הודו יומן דרכים" – קרליבך, ביקר בהודו בשנת 1954 ואת רשמיו מהודו כתב בספר. אין עוד ספר כזה, המטיב לתאר את תרבות הודו ביחס לתרבות המערב. אחרי קריאה בספר, לא תחשבו יותר על התרבות ההודית כפרימטיבית, אולי ההפך הוא הנכון?…

    אם חשבתם לקפוץ לביקור במדינת קרלה אשר בדרום הודו – שם האוכל הטעים ביותר ביבשת. אנא אל תשכחו לקרוא את : "אלוהי הדברים הקטנים " מאת רוי אנדרהטי. הספר מדהים אם כי לא פשוט.

    כשנוחתים בשדה התעופה במומבאי, נפרשו מתחתינו שכונות העוני, הגובלות בשדה התעופה. אחד הספרים המרשימים ביותר, אשר נכתבו על נער המתפרנס מליקוט בערימות הזבל שליד שדה התעופה. ספר חזק ועצוב : "מאחורי היפים והעמידים לנצח" מאת קתרין בו.

    "עיר השמחה " מאת דומיניק לאייפר ספר שיצא לאחרונה במהדורה חדשה: החיים בשכונת עוני היא “עיר השמחה“ בה מצטופפים בעליבות בני המעמדות הנמוכים ביותר בשכבת האוכלוסיה ההודית, מזי רעב, מנוצלים ע"י מעסיקיהם אך שומרים על קיומם האנושי ועל אהבת האדם.ספר מזעזע, אך לא ניתן להפסיק לקרוא.

    "איזון עדין" מאת רוהיטון מסטרי, מדבר על האיזון העדין בין תקווה לייאוש של זוג חייטים עניים, אלמנה וסטודנט צעיר, הדחוסים יחד בדירה קטנטנה בעיר הגדולה. ספר שלא ישאיר אתכם אדישים.

    דיוואקרוני, צ'יטרה בנרג'י כתבה ספרים רבים על הודו. רומנים על אהבות, מסורות וחיים בהודו. ספרים מקסימים שכיף לקרוא : "אדונית התבלינים"… "אחות ליבי" ועוד.

    את "נער החידות ממומבאי" מאת ויקאס סווארופ, רבים כבר קראו או ראו את הסרט, שהוא נפלא לא פחות, אבל שונה בהרבה מהספר.- חיי יתום ילד רחוב הזוכה בתוכנית טלוויזיה הודית בפרס הגדול. מאז, אני בהחלט, בעניין טיפים, אשר עשויים לשנות מסלול חיים, כפי שקרה בספר. מאז, אני אינני מקלה ראש בעניין טיפים, שמא הם ישנו משהו ולו מעט, בחיי נותני השירותים השקופים, שבם אנו נתקלים בטיול. 

     עוד הרבה ספרים נהדרים ומרשימים קיימים. ספרים המספרים על החיים בהודו, תרבות, מסורת, אנשים ואלילים.
     ולשימחת הצופרניקים – רבים הספרים בספרייתנו הקטנה. מוזמנים לבקש ממנו עוד המלצות אשר יגיעו בשמחה.

    הודו. אין דומה לה.  ספטמבר 2017



  • המלצת קריאה כהכנה לטיול בקמבודיה  : הנעלמים מאת קים אקלין

    המלצת קריאה כהכנה לטיול בקמבודיה : הנעלמים מאת קים אקלין

    סיפורו הטרגי של העם הקמבודי, כפי שמתגלה לצעירה קנדית המחפשת אחר אהובה הקמבודי.

    הספר מספר אודות הטרגדיה של העם הקמבודי –  רצח העם שבוצע ע"י הקמר' רוג':  במהלך השנים 1975-1979 נרצחו 2 מליון איש בידי אחיהם, חבריהם, משפחתם והשכנים. הרצח המשיך גם במהלך הכיבוש הוייטנאמי 1979-1980 וגם בתקופה שאחרי, בזמן שלטון המעבר בחסות האו"ם עד שנת 1993.

    גם היום, המצב שם רחוק שנות אור מחיים רגילים במשטר נורמלי.
    אולם, מאוד קל להיות תייר בסיאם ריפ ולבקר בממלכת אנקור-ואט העתיקה והמדהימה מכל.

     כתייר אחראי, אתה מוכרח לתהות: לאן בעצם נעלמים כל ההכנסות מהתיירות העניפה? ומדוע אינם מגיעים אל העם?

    אז זהו, שהעם אינו המשטר. והמשטר חלש ומושחת.

    ובכל זאת, הייתי נוסעת שוב לקמבודיה, כי האנשים שם יפים ומקסימים. וכי המראות שרואים שם, שווים ביותר. וכי אולי, חלק קטן מהכספים שאנו משאירים שם, בכל זאת יגיע לידי האנשים  המקומיים הזקוקים מאוד לכסף.

    בכל אופן, הספר כתוב במושלמות טהורה ועצובה עד מאוד. ולפעמים חשוב לקרוא על עצב ואז לשמוח במה שיש לך.

    חיוכים בקמבודיה 2014

    ק