קטגוריה: ערבה

  • ערבה רטובה

    ערבה רטובה

    לאחר לילה מלא בגשם, התעוררנו אל מדבר רטוב.

    the arava desert after a rain

    השיחים, נדמה היה לי, כי תיכף  יתחילו לנער טיפות גשם מ"פרוותם".  

    אגם חדש התהווה במקום בו בדרך כלל יש גשר תת קרקעי, המחבר את מושב צופר לשדותיו. 

    נחל ערבה הזורם ומזג האוויר החורפי הביאו לסגירת שערי "מובלעת צופר". על "מובלעת צופר" בוודאי שמעתם בחדשות. באפריל 2020 חקלאי מושב צופר יאלצו לנטוש את שדותיהם בשטחי "מובלעת צופר". וכך, יסגרו השערים על פרויקט דו קיום נפלא שהיה ב25 השנים האחרונות בין ירדן וישראל. מדינת ישראל הבטיחה להכשיר קרקעות חילופיות ולפצות את החקלאים. אינשללה…

    נחל ערבה זורם בשצף קצף. כל הנחלים זורמים לים ונחל ערבה זורם לעבר הים הנמוך ביותר בעולם – ים המלח. על כן הוא נקרא בעגת ילדי המושב: "נחל צפונה". 
    בנחל ערבה עשויים להמצא מוקשים ועל כן, הכניסה אליו מסוכנת.  

    כל נחלי הערבה זורמים. כל הכבישים שטופי מים. כל נקיק מלא במים עכורים, מלאי סחף. מפלונים נוצרים על כל רגב וסלע. 

    ואני… אני  מתלהבת לעצמי מכמה שלוליות באמצע המדבר וחושבת… חושבת מתי ינצו הפרחים בערבה. 

    ערבה פברואר 2020
  • בקר שמח, נוף פורח, מדבר אורח

    בקר שמח, נוף פורח, מדבר אורח

    יצאנו בבקר לראות האם הדשא של המדבר השכן ירוק יותר?

    אנחנו, הגרים במדבר ערבה, למדנו להעריץ כל טיפת ירק. כל צמח, כל פרח, המצליחים ללבלב ולפרוח בתנאים הקשים של המדבר. גשם עושה פלאים והמדבר משתנה מול עיננו לרגעי קסם.
    היום, נסענו כברת דרך קלה (במושגי הערבה) – במרחק שעה וחצי מהערבה התיכונה, נמצא צפון ים המלח,  שמענו, כי המדבר שם, התכסה במרבדים אדומים. 

    אין כמו ים, אפילו אם קוראים לו "ים המלח"

    the dead sea

    עצרנו בדרך להעריץ את ים המלח. זה שנותר.  ים, זה משהו שבהחלט חסר במחוזותינו. (יום אביך. לא מצטלם כהלכה).

    הגענו לישוב הקהילתי דתי "אבנת". לידו נשפך נחל קידרון. בקדמת הישוב מקום חנייה מסודר.משם, פנינו לעבר ים המלח. 

     יש שער לים

    דרך השער הזה עברנו. לא לבדנו. עם עוד אנשים מכל רחבי הארץ, אשר הגיעו לטיול פריחה.
    הדרך לים, עווברת בשביל המקיף את מטע הדקלים. משם, במרחק מה, מגיעים לגבעות הצופות על ים המלח. טיול קצר ונינוח. לא למטיבי לכת. לכולם.

    פרחי בר

    שכונות, שכונות, "הסתדרו" להם פרחי הבר. שכונת הפרגים. לידה שיכון החומעה הורודה. פרחי הקחון התערבבו להם בין השכונות והנוף הפורח היה בהחלט משמח. 

    מרבדי חומעה אדומה צבעו את המדבר. 

    הפלא הזה, של פרחי בר במדבר לקח אותנו לשעה קלה, הרחק מהמציאות הישראלית. הרחק מצבע אדום בעוטף עזה. הרחק מבהלת וירוס הקורונה ומשאר לחצי היום.  כדרכם של הפרחים. 

    24 פברואר 2020

  • את הגבים יצאנו לחפש

    את הגבים יצאנו לחפש

    בשנים האחרונות, המדבר שלנו שוכח לפעמים להיות מדבר
    וכך, לאחר לילה מלא בגשם יצאנו לחפש את הגבים. 

    גב מים לאחר הגשמים בערבה

    זה שאיתי תמיד אומר לי: "מה חדש?… הכל כרגיל. הרי כבר למעלה משלושים שנים  אנו צופים בשיטפונות במדבר. אז דמייני נא, ברוב טובך ולא נטרח לבצבץ בשיטפונות…" 
    הפעם, הפתיע והציע ביוזמתו טיול רכוב. יצאנו למדבר הרטוב.
    האדמה לחה. הצבעים חזקים יותר, השמש מסתתרת, שלא כהרגלה. 
    לא הצלחתי להחליט, האם אני אוהבת את ריח המדבר הרטוב. ריח של אבק רטוב. בהחלט לא הריח הטוב המפיק הגשם בשטחים מלאי צמחייה.  שהרי המדבר רובו חול וסלעים. 

    לאחר כברת דרך, עליות וירידות הגענו לגב צופר המיתולוגי. לרגע, כמו  חזרתי בזמן לימי סיני.
    על גב צופר שמעתי תמיד מהבנים. שכן, כיאות לילדי מדבר, לא עבר חורף ללא שיכשוך בגבים. 
    שאלתי אותו, כיצד שלושים שנים ולא הגענו למקום המושלם הזה. ענה לי: השארתי זאת במיוחד להיום…

    גב מים בערבה

    ואם תרצו להגיע לגבים?

    בואו נא למדבר ביום גשום כאשר האדמה רטובה מימי גשם קודמים.  התאכסנו באחד הצימרים המקסימים שבישובי הערבה. או מצאו לכם חברים – תושבי האזור והודיעו להם כי תגיעו לבקר.
    אלו, כבר יינחו אתכם כיצד להגיע למקום הסודי והמושלם הזה – גב צופר העליון. 

    גשם במדבר ערבה נובמבר 2019

  • תיכף סתיו וזה הזמן היפה של הערבה התיכונה

    תיכף סתיו וזה הזמן היפה של הערבה התיכונה

    כאשר הטמפרטורות יורדות אל מתחת לארבעים מעלות, אנחנו אנשי הערבה, מתנערים מצינת המזגנים ויוצאים החוצה למדבר. זמן להתאהב מחדש בערבה.

     חוזרים מהמרכז הביתה, לערבה ומגיעים לירידות. כל פעם מחדש, גם אחרי יותר משלושים שנים, אני מבינה כי אנו חיים בתוך נוף מדברי מהמם. קצת קשוח אבל רומנטי ומיוחד.  

    ערבה

    "נשר'קה" – הוא נשר הברזל, הנטוע בפתח נחל צין ומלווה אותנו בנסיעה בכביש 90.  
    נשר הברזל – יצירתו של אומן מקומי – עפר מולכו. 

    פסל הנשר נחל צין ערבה

    הערבה שלי מלאה במקומות נפלאים לטיול וחוויה. מוזמנים להיכנס לאתר תיירות הערבה התיכונה.

    בחרתי כמה מהמקומות שאני אוהבת במיוחד:

    כנקודה ראשונה בטיול ערבה ובמיוחד עם אורחים מהעיר – אני אוהבת להיכנס למרכז ויידור הנמצא במו"פ ערבה ליד מושב חצבה. 
    סיור במרכז המבקרים ממחיש את הערבה על נופיה המיוחדים והחקלאות החדשנית אשר מתרחשת כאן.
    חקלאות זו, עיקר פרנסתנו.  

    ממש בקרבת מקום נמצא מצד חצבה – "תמר המקראית" ליד היישוב הקטן עיר אובות. 
    דילוג בין העתיקות ומפגש עם עץ השיזף שהוא שריד עתיק ועד חי לתקופה המקראית – ימי הזוהר של תמר המקראית.  
    לפעמים, מתעוררת העיר הקדומה לחיים באירוע מוזיקלי קסום לעת שקיעה. 

    שום ביקור בערבה לא יהיה מושלם ללא נסיעת נוף  ב"דרך השלום".
    כביש נוף העובר בנופי המדבר המדהימים של הערבה לאורך הגבול השקט עם ירדן.
     הדרך מתפתלת בין החוורים, מאגרי מים ומצפורים. נופי בראשית לצד נופים חקלאיים של המושבים. 

    ואפרופו שלום וסתם שתדעו, כי עד כה בערבה, מתקיים מארג זהיר של  דו-קיום עם השכנים ממזרח. 
    "מובלעת צופר" היתה עד כה, עדות לקייום שלום יומיומי ונקווה שגם תמשיך כך.
    פרויקטים אחרים נרקמים בין שני הצדדים: לאחרונה, פרויקט "שלום ידייך" – שיתוף פעולה יפיפה בין אומניות משני צידי הגבול. 

    מדרימים עוד בכביש 90 עד למרכז המבקרים של
    מכוורת פורת. המכוורת נמצאת במושב עין-יהב. 
    לוגו מדליק של המכוורת: גמל דבורני או לחילופין דבורה גמלונית. ימחיש לכם את הקשר ההדוק בין המדבר לענפי החקלאות השונים בישובי הערבה. הדבורים מאביקות את פרחי הירקות והם גומלים להן בצוף מתוק אשר הופך בהמשך לדבש.  

    חוות האנטילופות שאני אוהבת כל כך, הנמצאת אחרי הישוב הקהילתי "מרכז ספיר".
    אני מרגישה כאילו נתתי קפיצה קטנה לאפריקה.
    החווה מאכלסת עדרי אנטילופות אפריקאיות, כבשי רעמה, דישונים ואפילו זברות הרועים במרחבי המדבר ללא הפרעה.  
    ואם תגיעו בעונת הפלפלים,בחורף. תראו את האנטילופות אוכלות בתאווה את הפלפלים אשר נפסלו לשיווק. פתרון אקולוגי לפינוי זבל והסעדת חיות החווה. 

    חוות האנטילופות בערבה

    צילום:רן זיסוביץ 

    ממש בכניסה ליישוב ספיר נמצא האגם הנעלם שבפארק ספיר.
    פארק קטן וירוק, מלא חיים ומים. נקודה מיוחדת ביותר בסביבה המדברית שלנו. 
    בטח תשאלו: למה האגם נעלם?… מוזמנים לתפוש מישהו ילידי בפארק ספיר ולשאול…

    עתיקות כבר הבנתם שאני אוהבת במיוחד. בערבה שרידי חורבות מהתקופה הנבטית. ממש מאחורי מושב צופר, נמצא את אזור עתיקות מואה.
    אין כמו מואה לעת שקיעה. 

    כשיתקרר יותר והערבה תעבור למצב של כמעט חורף. (נובמבר).
    יתרחש אירוע מיוחד במינו בישוב הצעיר ביישובי הערבה – "צוקים". פסטיבל סרטים בערבה – ממש, אבל ממש לא תרצו להחמיץ. 

    הגיע אחר הצהרים. הטמפרטורות התרצו ל38 מעלות. זמן מעולה לטיול שקיעה. להתראות בערבה. 

    מדבר ערבה

    נ.ב זמן גדיד תמרים כעת. ובערבה מטעי מג'הול מרהיבים. תמרים שאין כמותן. כדאי.