קטגוריה: טייוואן

טיול סובב תאילנד והפעם הצד המזרחי המסעיר של טאיוואן

טיול סובב טאיוואן – פוסט 3 מתוך 3.
מניחה שקראתם כבר את הפוסט הראשון: סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) וגם את הפוסט: טיאוואן הצד המערבי. ואולי גם קראתם פוסטים קודמים שלי על טאיוואן: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר ואולי גם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה.
כעת הגיע הזמן לטייל בצד המזרחי של האי הנחמד. שהוא הצד בו הנוף לא נגמר.

רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…

_{(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).}

לינה בעיר Taitung

את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק.
העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…

בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!

Sanxiantai

יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום.
שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.

כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…

במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!

Amis Folk center

לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.

להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.

נוף שלא נגמר!

לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי.
היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת.
לפניכם מיטב:

Old Donghe Bridge

Kenting national park

כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.

Jialulan

Stone Umbrella Observation

Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂

מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים…
פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.

Zhangyuan Bridge

Shitipini Scenic recreation

Yuedong Receration Center

מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…

סירות דייג עם פטנט

סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.

לחצות את הטארוקו:

שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.

לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:

Flower Space

ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !!
מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.

וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.

חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.

Hualien Cultural and Creative park

בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.

בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.

Lakeshore hotel Hualien

מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.

בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.

אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.

לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:

Wuling

לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…

כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.

Hoya resort Wuling

Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).

Wuling Farm Campground

טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:

Shei Pa National park

והמשכנו הלאה בדרכי כפרים: ותחילה מטעי תה גזומים בטארסות: Abba's mountains

"שדות כרוב לנצח".

_{ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..}

הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.

_{טאיוואן אפריל 2025}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025

טיול מעגלי בטאיוואן ברכב שכור – מה כדאי לדעת מראש?

איך מגיעים לטאיוואן?

טאיוואן היא מדינת אי ויש להגיע אליה בטיסה. אנחנו הגענו לטאיוואן (איך בדיוק כותבים Taiwan בעברית?…) בטיסה קצרה מבנגקוק (כ-3.15 שעות). טיסת לאו-קוסט שהמריאה מהשדה הישן – קטן – דון מואנג. נחתנו כטאיפיי ויום למחרת, אספנו את הרכב השכור, שהוזמן מראש והתחלנו בטיול.

בעת הכניסה לטאיוואן

כבעלי דרכון ישראלי לא צריך לבקש ויזת כניסה. אולם יש למלא טופס קצר במועד ההגעה. ניתן למלא ידנית או און ליין. בטופס תתבקשו לכתוב פרטים מזהים ושם מלון באי.
כמו כן, תתבקשו להציג פרטי טיסת חזור.

הגעה משדה התעופה לטאיפיי:

הדרך הפשוטה והיקרה: מונית. כ150 ש"ח.
הדרך הזולה: אוטובוס או רכבת לתחנת רכבת טייפה מרכז. משם ניתן לעלות על קו מקומי. מאוד פשוט וזול.

על מלונות בטיאוואן:

כדאי לדעת כי במרבית המלונות, זמן צ'ק אין רק בארבע אחר הצהריים… די מעצבן.
המלונות בהם שהינו לאורך המסלול היו בדרגת 3-4 כוכבים. החדרים היו נוחים. למרות שבחלק מהמקרים, העיצוב היה שמרני ומיושן. לא תמיד היו כספות בחדר.
מלונות באזורים מבודדים, בד"כ כוללים גם ארוחת ערב. (בסיגנון בופה).
בהרבה מלונות תקבלו אמבטיות ענק – סוג של "אונסן" מקומי. פינוק.
בחלק מהמלונות יש מכונת כביסה ומייבש. נוח.
במרבית המלונות תקבלו חלוק ותכשירים לאמבטיה. (בחלק מהמלונת לא היה תחליב גוף… )
אפשר להזמין מראש חדרים במלון באתרים השונים. בד"כ Agoda היתה האפשרות הזולה ביותר.
אנחנו בחרנו לא להזמין מראש, כדי לאפשר לנו גמישות במסלול. בד"כ לא נתקלנו בבעית חדרים. בסופי השבוע המלונות היו עמוסים יותר ויקרים יותר.

על נהיגה ורכב שכור בטאיוואן:

יש להציג רשיון רכב בינלאומי בנוסף לרשיון הרכב הישראלי.
בעת ההזמנה באינטרנט, מתבקשים לתת מקדמה על התשלום והשאר במעמד ההשכרה.
נהיגה בצד ימין, כמו בארץ…
כבישים טובים. הרבה רמזורים – אפילו בהפרזה קלה. הנהגים המקומיים עם יד קלה על הצפצפה… (להבדיל מתאילנד, בה אין צופרים כלל!)
ישנם כבישי אגרה בדרכים. קשה להבחין בהם, כי אין (לפחות לא ראינו) שערים וגביית תשלום במקום. אפשר להמנע מכבישי אגרה בניווט, אם תסמנו זאת במפת גוגל מראש. אזי תופנו לכבישים צדדים ונופים יפים. אבל הדרכים העקלקלות יגבו מכם מחירן בזמן.
לרכב יש קורא אוטומטי לכבישי אגרה. התשלום יתבצע בסוף, במעמד החזרת הרכב לחברת ההשכרה.
הרבה דרכים בטיאוואן הן דרכים הרריות. רכב חזק, עשה לנו את העבודה.
חנייה בחניון: נכנסים לחניון. השער נפתח אוטומטית. לפני היציאה מהחניון יש להזין במכונת תשלום, את לוחית הרישוי של הרכב (אותיות ומספרים. לפעמים רק מספרים בלבד). תקבלו צילום הרכב בעת הכניסה לחניון. יש לאשר את זהות הרכב ואז תקבלו את הסכום לתשלום וניתן לשלם במזומן).
יש מצלמות בדרכים: הקפידו על כללי נהיגה נכונים.
רמזורים: ברמזור ובו שלושה צבעים: הפנייה שמאלה אפשרית כאשר הנתיב הנגדי פנוי.
ברמזור ובו ארבעה או חמישה צבעים: יש ירוק ייעודי עם חץ שמאלה, המאפשר פנייה שמאלה.
מחוץ לערים, התנועה די דלילה. בתוך הערים, התנועה עמוסה ומרובת רמזורים.

אנחנו שכרנו רכב בחברת IWS – הרכב היה מעולה ולא נתקלנו בשום בעיה מולם.

בניית מסלול:

המסלול שלנו היה סיבוב ממערב למזרח. וטוב שכך. כי הצד המערבי, מרשים בהרבה פחות מהמזרחי.
במידה ואתם לחוצים בזמנים, ניתן להתמקד בצד המזרחי העמוס בנופים משובחים דרמטים ולוותר על הצד המערבי, המרשים פחות.

אנחנו התמקדנו בעיקר בנהיגה בנופים ופחות בהליכה מרובה ובטרקים בפארקים. כאלה אנחנו…
מרבית הטיול היה בכבישים צדדים ונמנענו ככל הניתן מכבישי אקספרס שהם פחות מענינים.
יצא כי בכל יום, המשכנו בטיול, כך שכל יום גם החלפנו מלון.
בסך הכל ארך לנו המסלול כולו כעשרה ימים.

ניווט בעזרת מפות גוגל ללא שום בעיה.
יש חנויות נוחות כמו 7-11 וגם Family Mart – בהן יש שירותים. (מסומן בשלט).

אטרקציות:

אפשר לחפש לאורך הנתיב אטרקציות מקומיות, בעזרת גוגל מפס ושילוט. בדרך כלל מקומות תצפית לנוף. במרבית המקרים הכניסה ללא תשלום פרט לתשלום החנייה המסודרת במקום. יש הרבה תיירות פנים והרבה מטיילים בעיקר בסופי השבוע.
אטרקציות אחרות יהיו מקדשים מענינים, שווקים. ופארקים.
יש שמורות טבע שהכניסה אליהן ללא תשלום ואחרות בתשלום. וכאן אולי המקום לספר כי נכון לשעת כתיבת פוסט זה, שמורת טארוקו המפורסמת סגורה לטרקים וטיולים ברגל בגלל עבודות שיקום שמתבצעות לאחר רעידת האדמה הגדולה שהיתה באפריל 24. אך ניתן עדין לחצות ולנסוע בטארוקו במגבלת שעות. מומלץ לבדוק מראש עידכונים באינטרנט או להתעדכן במלון.

על אוכל מקומי ואוכל צמחוני-טבעוני

אנחנו מצאנו כי האוכל המקומי בטיאוואן מרשים פחות מאוכל תאילנדי… למעשה, זהו אוכל סיני שאינו חריף בד"כ. אפשר לבקש תוספת מטבל חריף. יש הרבה מאוד השפעה יפנית ורבות המסעדות היפניות. האוכל המקומי עשיר בבשרים, דגים ומאכלי ים. ועם זאת, יש מודעות גדולה לטבעונות – צמחונות ויש מבחר גדול מאוד לצמחונים בכל ארוחה. בד"כ בבופה במלונות, המנות הצמחוניות תהיינה מסומנות בשלטים ירוקים. לא נשארתי רעבה בשום מקום! אפילו בשווקים תמיד ניתן למצוא דוכני פטריות, טופו וכיסונים צמחוניים.

אפשר לקרוא פוסטים נוספים שלי, על מסעדות צמחוניות: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

לסיכום: טאיוואן מדינה ידידותית ונוחה למטיילים. מרובת טבע פראי, מרהיב בכמויות אדירות בצד המזרחי בעיקר. הנהיגה נוחה. הכבישים מחוץ לערים אינם עמוסים. המלונות טובים והאווירה נעימה מאוד.

פוסטים נוספים מהטיול: לטייל בטאיוואן בחלק המערבי של האי. וגם לטייל בטאיוואן – הצד המזרחי
אפשר אולי להציץ בפוסטים ישנים שלי כאן: משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

טאיוואן אפריל 2025

מערכת התחבורה המצויינת של טיאוון מאפשרת בנוחות, גיחה לטיולי יום מטאיפיי. כך הגענו בקלות לעיר הנחמדה Hualien.

בדרך, מחלונות הרכבת אפשר לראות את קו החוף. 

מים טורקיזים. חופים נטושים.  הופתענו. למה אין איש?

יום קודם

טרחנו והגענו לתחנה המרכזית לשם קניית כרטיסי הרכבת ל-Hualien 

מחיר כרטיס לכיוון 440 דולר. משך הנסיעה כשעתיים וחצי. 

מה שהיה באמת מופלא בעיניינו הישראליות,  היתה תחנת הרכבת בטאיפיי, על הסדר והדיוק שבה. לדוגמא: על הרציפים מסומנים מיקום הקרונות. וכך, בקלות ניתן לאתר את הקרון המוזמן הרשום בכרטיס. ככה פשוט. יש. יש מה ללמוד.
אני בתחנת הרכבת של תל אביב, הולכת לאיבוד. 

מלון

הזמנו לילה אחד במלון בעיר. כי רצינו לחוות גם את הלילה. למרות שבקלות, ניתן לחזור לטאיפיי באותו היום.
מלון Arsma התגלה כמלון נהדר. מיקום ממש נוח. במרחק קצר מכל אטרקציות העיר (שוק יום, שוק לילה. מרכז העיר). מיטות נוחות. חדר מרווח. אסלה יפנית נשטפת מאליה…ומקלחת נהדרת. בבקר גם גילנו ארוחת בופה עשירה. 
והכל במחיר מצחיק ושירות אדיב. 

נהננו סתם  ככה לשוטט ברחובות העיר. להתרשם מבתים קטנים, חנויות. מקדשים. מסעדות…

העיר היתה ריקה מתיירים. מה שגרם לנו לסוג של נחת. הרחובות מנומנמים. האנשים מסבירי פנים. 
חלק מהאטרקציות התיירותיות בעיר התגלו כסגורות. ככה זה כשמטיילים מחוץ לעונה. 

בתמונה: חנות מפעל לייצור רוטב סויה מותסס בסיגנון טייאוני. 

כואבים השרירים ורוצים מסג' מעולה? לא רחוק מהמלון מצאנו מכון מסג' רפואי.五行堂足體養身會館 – המסג' היה חזק וטוב. קונח בשפע מגבות חמות. פינוק אמיתי. 

לעת ערב יצאנו לפתוח את התאבון במסעדת דים סאם מומלצת במיוחד.  התור היה ארוך וכך גם ההמתנה.  דים סאם הוכן שם מול עיננו המשתאות מהקצב. אני שתיתי חלב סויה קר וטרי והוא דגם מעט דים סאם. "נו, מילא" – אמר ולא נפל מעונג. אבל עם המלצות , לא ניתן להתווכח וגם "מליון סינים לא טועים"…

שוק הלילה Dongdamen:

הלילה, כמו כל לילות טייוואן שייך כולו לשוק לילה. המקומיים כאן לגמרי מכורים למשחקים. קטנים וגדולים ולאוכל כמובן. 

משחק "פצ'נקו"  – הגירסא הטייוואנית. 

העיר Haulin ובמיוחד שוק הלילה ידועים בכמה מאכלים שיש לדגום אותם: נסו לטעום את "ארון המתים" – הגירסא הטייוואנית  לסנדביץ' מטוגן. 

למחרת, אחרי ארוחת הבקר הנחמדה. טיול קצר בסביבת המלון ויצאנו לדרך בחזרה לטאיפיי.

טאיפיי ספטמבר 2019 

לפוסטים נוספים על טאיפיי וסביבתה:
טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק 
לאכול צמחוני בטאייפי וסביבתה
הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

הפארק הגיאולגי yehliu סיפק לנו חוויה גאולוגית ואנטרופולוגית

סבא שלי נתנאל, שמאוד אהבתי ועד היום אני מתגעגעת אליו, נהג לטייל בחוף ים ראשון ולאסוף אבנים סחופות ים ורוח.
בכל אבן הסתתר עבורו אוצר. בכל אבן מצא נשמה, דמות וסיפור. "הביטי" אמר לי."כאן מסתתר כלב ים קטן"… אהבתי את האוסף שלו. אבל לא הייתי מספיק חכמה לאסוף את כל אוצרו, כאשר עבר לבית אבות. וכל האוסף אבד. 

כשביקרנו בפארק הגיאלוגי Yehliu Geopark המתוק הזה, שליד טאיפיי, נזכרתי בסבא ובאוצרו. 

לסבא שלי בטח היה ברור כי בסלע  מסתתר נמר.

איך מגיעים?

הדרך הקלה שרוב התיירים בוחרים בה, לקחת טיול יום מאורגן מטאיפיי. ויעיד על כך, מגרש החניה, הצמוד לפארק, העמוס באוטובוסים. 
אנחנו הגענו בצורה עצמאית, באוטובוס 1815 מהתחנה המרכזית של טאיפיי.  
אוטובוס נוח, נהג ככה ככה. 
את כרטיס האיזיקארד, מעבירים בתחילת הנסיעה ואז בסופה. 
הצלחנו לרדת תחנה אחרי זו שרצויה . מצרפת לכם תמונת הצומת של כפר הדייגים Yehliu, מיד יש לרדת. וזו התחנה היחידה בכפר. 
משם, יורדים למטה בכביש לכיוון הים. עוברים ליד מזח הדייגים וממשיכים עד לחוף. 

הדרך לפארק עוברת דרך המזח. אחד מאיתנו כבר התחיל לדמיין את ארוחת הצהריים. 

הגענו ביום סוער וגשום. למרות התנאים הלא טובים, היו תורי ענק בקופות. אבל אנחנו, המחזיקים בכרטיסי האיזיקארד, חלפנו עליהם בניצחון ופשוט העברנו אותם בכניסה לפארק. ואז התחלתי להיות מופתעת. 
מופתעת מהפארק המסודר, המדוגם, המשולט שלפנינו.
מופתעת מהמוני האדם אשר גדשו את הפארק, למרות מזג האוויר הבלתי ידידותי בעליל.
מופתעת לגלות שאין כלל תיירים מערביים אלא תיירים ממדינות אסיה הקרובות:יפן, קוריאה, הונג קונג וכדומה. 
מופתעת, שהם התעטפו במעילי פלסטיק נגד גשם והתעקשו לתור בכל פינה ולהעריץ את הפסלים שברא הטבע. 

הגלים התנפצו. הרוח צלפה. החול סימא והם נחושים. וכך, במקום להסתכל בסלעים, הערצתי אותם. 
מזל, שחלק הממקומות נסגרו בסרטים מחשש החלקה, שכן אני בטוחה שהם, באהבתם לסלעים, היו מגיעים לכל מקום, גם אם מסוכן. 

ולמה ציינתי כי הפארק מתוק? 
אהבתי את הסדר המופתי, את הגינון, את הדרכים הנוחות. את הדק היפה, את נקודות התצפיות המונגשות. את השילוט. בקיצור. יופי של מקום תיירותי. 

בטח הבנתם, כי די מהר ברחנו מהרוח והגשם, החול והאנשים. ובכלל צחקנו בלב, כיצד בחרנו להגיע לפארק, שמטבע בריאתו נוצר מסחף ים ורוחות, ביום שכזה. 

ביציאה מהפארק,די בסמוך, היו כמה מסעדות שוקקות אדם. אבל זה שאיתי סבר שעלינו לחזור לכפר ממש. למסעדות הקטנות של המקומיים, שראינו בדרך. עליהם פינטז.

די מהר ראינו כי המסעדות המקומיות כבר סגורות. בסוף, נמצאה מסעדה אחת פתוחה בכל הכפר. הוא דגם שתי מנות עתירות סרטנים ושרימפסים, אשר טוגנו במיוחד בשבילו על ידי אשת הדייג כבדת השוקיים ואני צפיתי בגבורה. 

חזרנו לתחילת הכפר. לצומת שבתמונה ושם נמצאה התחנה לחזרה לטאיפיי. 

Yehliu ספטמבר 2019

לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?
טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק
לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה
משוטטים ב- Haulien

נ.ב 
קחו בחשבון כי במזג אוויר סוער, חלק מהמקומות אינם נגישים מטעמי בטיחות. 

כאשר צמחונית רעבה מטיילת בטאיפיי

כצמחונית אדוקה, אני מבלה זמן ניכר בחיפוש אחר אוכל צמחוני טעים במדינות זרות. וכן, גם בארצנו הקטנה.
לא תוכלו לתת לי מנת פסטה ברוטב ולצפות שאהיה שבעה ומאושרת… אולי… רק באיטליה.

כל מדינה בעולם והקושי למצוא בה אוכל מקומי צמחוני וטעים. טאיפיי הפתיעה ובגדול.

הכינותי מראש משפט חשוב בסינית: wǒ chī sù  我吃素 –  אני צמחוני
למעשה, בכלל לא נזקקתי למשפט זה בטיול בטאיפיי וסביבתה.

אפליקצית הפרה הצוחקת HappyCow – אין כמותה לעזר בטיול בטאיפיי.
בעזרת האפליקצייה תוכלו לסקור מסעדות צמחוניות, טבעוניות או רק כאלה שיש בתפריטן אוכל צמחוני – כאשר מטיילים עם חובב בשרים.  האפליקצייה מעלה חוות דעת ועידכון על המסעדה ומציעה ניווט עד המסעדה. הכל תלוי כמובן, האם מסעדה זו הוכנסה כבר לאתר.
גם מפות גוגל מסוגלת למצוא עבורכם מסעדה צמחונית. עוד אופצייה ששווה לבדוק.

על מנת להקשות יותר. אני לא רק צמחונית אלא נמנעת מגלוטן. זה כבר נאכס אמיתי.  מראש, בטיולי מזרח רחוק, אני עושה לעצמי הנחה בעניין רוטב הסויה. שכאמור, מותסס עם חיטה בד"כ. אחרת, אני בצרות באמת.

 5/5

וכמה קלוש הסיכוי למצוא מסעדה צמחונית נטולת גלוטן?
קרוב למלון הנחמד שלנו בטאיפיי נמצאה המסעדה Plants  ולה תפריט טבעוני נטול גלוטן ואפילו מאוד מיוחד וכן, קצת יקר.
האוכל היה טעים ומאוד קיוותי לארוחת בוקר של קערת אסאי. אבל שעות הפתיחה לא תאמו לנו ללו"ז. חבל.

לשווקי הלילה, הגעתי עם ציפיות קלושות למצוא אוכל בדוכנים. אבל בהחלט מצאנו מסעדות צמחוניות באזור השוק. ובדרך כלל מסעדות הומות אדם במחירי רצפה.

ועל כן, שמחתי מאוד למצוא בשוק הלילה Shilin את דוכן הפטריות המפורסם. במבט ראשון, חשבתי שאלו נקניקיות על הגריל. אך הסתבר, שאכן, אלו פטריות מלך היער הטעימות במבחר רטבים. נתקלתי בדוכן דומה גם ברחוב העיר העתיקה Jiufen.

המנה שלמעלה, מורכבת בסיגנון מזנון פתוח ובו מנות צמחוניות. מעמיסים על צלחת ובסוף שוקלים את המנה. המחיר על פי המסה. רבים מהתבשילים אינם חמים, אלא בטמפרטורת החדר.

סוגי תבשילי חיקוי בשר mock meat. ממבט ראשון, נראים כבשר, אבל הם עשויים מתחליפי בשר. בד"כ טופו ומוצריו. אבל גם מחלבון חיטה. הרבה תבשילי טופו ו"עור טופו".  הרבה קטניות, פטריות ושאר ירקות.  כיף אמיתי.  הכל בתיבול עדין, אם בכלל. כלומר, אם אתם בעניין חריף, תתאכזבו לגלות שלא. האוכל כאן, אינו חריף כלל.
תוספת אורז ומרק בד"כ נלוות לתבשילים.

מצאנו מסעדות כאלה במקומות שונים: החל מקומת הקרקע בחנות הספרים המפורסמת Eslite  Dunnan Store וגם בסתם שווקי יום שבעיר.

מה שנראה בתמונה כמנת סאשימי חי מדג,  היא בעצם חיקוי דג לצמחונים. נראה כל כך אמיתי, שקשה היה לי לאכול…

הסתבר לי שזה לא סתם שיש הרבה מסעדות צמחוניות בטאיפיי. הסיבה איננה הטרנד העולמי החדש – טבעונות. אלא, כ10 אחוזים מתושבי טייאון הם צמחוניים. נתון שהוא מדהים בפני עצמו. ולנתון זה, מתווספת העובדה כי צמחונות היא סוג של היטהרות במועדים מיוחדים. ומכאן, הכמות המהממת של מסעדות צמחוניות.
טיפאיי נחשבת אצל הצמחונים  המטיילים בעולם, כגן עדן קולינרי.  

והנה דוגמא טובה למסעדה מאחוריה קונספט צמחוני מיוחד – 呷米蔬食 / 素食餐廳 Rice revolution vegetarian restaurant. מצאנו את המסעדה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה. האוכל היה נחמד. אבל הסיפור מאחורי השם והקונספט עוד יותר מעניין. ובעיקר לאור העובדה כי רק בחודש האחרון קראתי את הספר המאלף : "מהפכת קנה הקש" מאת הסופר היפני מסנובו פוקואוקה. הספר מדבר בשבחי החקלאות הטבעית. כיצד קנה קש של אורז מסוגל לחולל מהפכה תודעתית ואקולוגית.  אז הנה, ספרנית נשארת תמיד ספרנית. גם בטאיפיי.

לפעמים, התיישבנו בסתם במסעדת רחוב. הוא אכל בעונג איזה מאכל מקומי בשרי ואני דגמתי תוספת מיוחדת, כמו נצרי במבוק חמים…

מנה אהובה ע"י המקומיים. כאן בנוסח צמחוני. במסעדה צמחונית. Hot Pot – סוג של מרק ירקות מוגש בסיר עם פתיליה לשמירת חום המרק. במרק שלל ירקות וטופו. חביב למדי. לא שהבנתי מדוע מוגש קלח תירס בפנים… מילא, שיהיה.

טעמתם פעם "טופו מסריח – Stinky tofu"?

מנת הדגל הטייאונית המוזרה ביותר בעולם: טופו מסריח. חברים, הטופו באמת מסריח. כמו זוג גרבי עבודה שנשכחו מתחת למיטה. אבל הטופו נקבובי כזה וספוג ברוטב טעים. ובמקרה שלי, גם צמחוני.
לא בטוחה כי אתחיל להכין מנה זו בבית. בכל זאת, יש גבולות גם לי.

לאכול צמחוני מחוץ לטאיפיי

בדיוק אותו הרעיון. שילפו את הטלפון והתחברו לאפליקציתת HappyCow.

 5/5
המסעדה החבויה בתוך הצמחייה הזו השאירה אותנו נדהמים. ראשית משום הדקורציה המדהימה שלה ושנית משום המאכלים והעונג הצרוף. Flower Space Vegan  בעיר הנחמדה Hualien

metayelet

כל הסט הזה בתוספת קינוח פרות חתוכים ב250 דולר מקומי. משהו כ30 ש"ח… מנה טעימה להפליא.
עד היום אני תוהה לגבי חלק מהמרכיבים שלא זיהיתי בסעודה. מה שבטוח הוא שהכל היה צמחוני.

טייאון כולה מלאה במאפיות. שלל עצום של מאפים, עוגות ולחמים. התמונה למעלה צילום מאפייה מינאטורית שהיתה חלק מדקורציית המסעדה המקסימה Flower Space Vegan.

בערב, החלטנו  לאתגר את HappyCow והלכנו לנו לחפש צמחונית אחרת. הלכנו הלכנו וכמעט שפסחנו עליה. חשוכה וללא נפש חיה. נכנסנו. תפריט עצום מתוכו הזמנו שתי מנות. היו טעימות. מסעדת Mei Xin. האפליקציה לא איכזבה.

אוהבים מתוקים? נראה שהטייאונים גם. בעיר הנחמדה Hualien לא עמדנו בפני הכנסת אורחים של זקנים חביבים ועצרנו למעדן טפיוקה מקומי -Fivebar Caramel Heart Tapioca – 五霸焦糖包心粉圓冰. סוג של קרח מגולף עם סוכר קרמל וחלב מרוכז.

צמחונים, קדימה לטייוואן!   מדינה ידידותית לצמחונים – לא מוצאים בכל יום.

עוד על טאיפיי תוכלו לקרוא בפוסט: טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק.

טאיפיי ספטמבר 2019

ארבע שעות טיסה מבנגקוק והגענו לטעימה ראשונה בטאיפאיי

משום מה, עד כה, זנחנו את טייוואן. הפעם, השקענו והגענו.
ספטמבר איננה העונה המומלצת להגעה לאי. חודש גשום ואפור. כך יצא שמרבית הזמן רוססנו בטיפות גשם.
טאיפיי נראתה לנו די ריקה מתיירים מערביים. ודווקא אהבנו זאת.
טרקים, אינם משאת נפשינו וכך מצאנו עצמנו בטיול עירוני קצר.

גילוי נאות: לא נעשנו מומחי-על לטאיפיי או טיאוון. אבל בהחלט יודעים יותר ממה שידענו לפני הטיול.

די מהר גילנו כמה דברים שחיבבנו עלינו מאוד את טייוואן.

1. אוכלוסיה מקסימה ומאירת פנים.
2. מערכת תחבורה מושלמת.
3. שילוט מדהים אשר כמעט ואינו מאפשר לטעות.
4. שווקי אוכל בכל פינה.
5. מקדשים סיניים צבעוניים ועפופי קטורת.
6. מסעדות צמחוניות רבות.
7. תה קר עם כדורי טפיוקה  Bubble tea בהגזמה מקסימה!

מיד הבנו, שיש לנו עסק עם עם מעולה שיש מה ללמוד ממנו. והרבה. 

תידרוך מראש ע"י הבן, שכבר ביקר באי, איפשר לנו להגיע בראש שקט, באמצע הלילה לטאיפאיי.
תקלה קטנה היתה תורי ענק להחלפת כספים. היות ובלילה, רק כשני מקומות היו פתוחים. פתרנו זאת, בכך שדילגנו לתור קצר יותר לATM. מצוידים במעט כסף מקומי, פנינו לרכישת כרטיס סים מקומי וכרטיס נסיעות (רב-קו מקומי) – EasyCard. (עוד על הכרטיס הנפלא הזה, בהמשך הפוסט)

מלונות בעיר טאיפיי

את מלון Park Taipai Hotel בחרנו באמצעות מפת הרכבות בעיר. ואכן המלון היה מושלם. בדיוק מול תחנת הרכבת של Dannai (הקו החום). לכל תחנת רכבת יש מספר יציאה וזו של המלון היתה יציאה מס 6 מהמטרו.
החדר היה נוח. מיטות טובות. צוות המלון מקסים ביותר ומסייע בכל. בחירת מלון מעולה.
ממש בסמוך למלון, מרחק כשני רחובות מסתתרת מסעדה טבעונית/צמחונית/ללא גלוטן בוטיקית משמחת אנשים שכמותי. (אותו, קצת פחות… אבל הוא השלים חוסרים בשוק הלילה) – Plants.

בהמשך השבוע, היות ולא הזמנו מראש מספיק ימים במלון הזה, עברנו למלון Caesar Park Taipei במיקום אחר.
הפעם, היה זה מלון ענק בעיצוב יפני. משמש בעיקר לתיירים היפניים. החדר היה נוח. המיטות טובות. המיקום לא רע בכלל. ליד מקדש לונג צ'אן. במרחק הליכה קצרצר מתחנת מטרו לונג צ'אן (הקו הכחול) וממש באותו הבניין של תחנת הרכבת Wanhua Station.
נ.ב מקווה שאתם מחובבי אסלות יפניות מפנקות…

ממש ליד מקדש לונג צ'אן יש מסעדה צמחונית בודהיסטית קטנה. האוכל היה ממש טעים.
נסו למצוא אותה בעזרת אפליקציית Happycow

מקדשים אני אוהבת

מקדשים בסיגנון סיני היו לנו להפתעה. אין צורך לחלוץ נעליים, כפי שהורגלנו ממקדשי הודו  ותאילנד. הכל מתנהל בשקט ובסדר. יש תור לתפילות. יש תור לשריפת דפי תפילות, הגשת מנחות…
המקדשים עתירי דרקונים וגיבורים. עמודים מוזהבים מנצנצים וקטורת. והם מלאים משך כל שעות היום והומי אדם, מוארים ויפים אף יותר בלילה.
אין לשבת סיכול רגליים, בתחום המקדש. מותר ורצוי להתפלל בכל בגד שהוא. אפילו במעיל גשם ורוד וקסדת אופנוע.

חצר מקדש לונג צ'אן מדגימה את השילוב היפה בין ישן, מסורתי לחדש ומערבי.

מפל מים בחצר מקדש לונג צ'אן.

מקדש סונג צאן Songshan Mazu Temple – היה כארץ פלאות בלילה. ניצב בפתח שוק Rao-He night market . 
מי היה מאמין כי למקדש שש קומות וכל קומה יפה מקודמתה. היכנסו נא.

יש להגיע לתחנת סונגשאן Songshan, 松山 ולצאת ביציאה מספר 5.

קצת על כרטיס EasyCard:

ניתן לרכישה כבר בשדה התעופה, או בכל תחנות הרכבת.

הכרטיס מאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה בעיר. ניתן לשלם באמצעותו חניה, כניסה לאתרים שונים. חנויות 7-11 ועוד.
לא זזים בלעדיו לשום מקום.

בעת רכישת הכרטיס עצמו, תחויבו בדמי פיקדון כ100 דולר מקומי.

הטענת כסף בכרטיס בתחנות הרכבת, באמצעות  אוטומאט: בחרו הנחיות באנגלית ופעלו על פיהן. ככה פשוט.
ומה עוד כלול בכרטיס הרב-קו המקומי? הופתענו לגלות שגם רכבל! סעו בקו הרכבת החום עד סופו תחנת גן החיות. במרחק הליכה קצר – נמצאת תחנת הרכבל. בחרו בקרון ה"בדולח" – אשר לו רצפת זכוכית (קצת יקר יותר)  ורחפו מעל צמרות העצים לחצי שעה של שקט ושלווה. 
יורדים בתחנה האחרונה ומשוטטים במקום הנקרא מאוקונג Maokong ועד שמוצאים בית תה הצופה על הנוף. ניתן לחזור באותה הדרך, או לקחת מונית בחזרה לתחנת הרכבת.
ואל נא תגיעו ביום שני, כפי שאנחנו עשינו. כי הרכבל סגור בשני. 

ואם על אמצעי התחבורה השונים דיברנו, אז אי אפשר שלא להתפעל מרמזורי הולכי הרגל. יש איש הולך ברמזור, המשנה את קצב הליכתו בהתאם לזמן שנשאר ברמזור.
רעיון גדול – לא?

לקחנו את קו המטרו האדום עד סופו ל-  Tamsui Old Street. הליכה במעין שוק רחוב  עתיק על גדת הנהר משני צידיו. נחמד ועממי.

משם חזרנו לתחנת המטרו ולקחנו את הקו החום? המגיע לאזור Beitou.
אזור זה גדוש במעינות חמים. הצרה היתה שהם נמצאים תחומים בתוך מרחצאות בתי מלון. הכניסה אליהם היתה יקרה בצורה מוגזמת. וכן, הרחצה בהם היא בדרך כלל בעירום. נשים עם גברים.
משום מה, לא איתרנו מיד את אזור המרחצאות הפומבי. וכאשר כן איתרנו איתו, נוכחנו כי יש הגבלה על כמות המבקרים במרחץ ולא היתה בנו הסבלנות לחכות לשעת הרחצה הפנויה הבאה.  הבטחנו לעצמנו לחזור שנית וחזרנו עייפים למלון. על מנת להתרענן ולהמשיך לשוק לילה מומלץ.

חנות ספרים משגעת

בכל טיול עירוני שהוא, אנחנו אוהבים להיכנס לחנות ספרים מקומית גדולה. כל אחד ונטיית ליבו. אני, כספרנית וחובבת ספרים מושבעת. הוא, כרגע שקט בבית קפה שליד, בלעדי…

וכך, הגענו לחנות הספרים המרשימה Eslite Dunnan store.

כניסה מרשימה דרך יצירת האומנות – "Emmanuelle100 colors" והנה אני מוקפת בשקט, במדפי ספרים לרוב.

עם הספרים ובהתאם לשעת הצהרים נעשיתי רעבה ושמחתי לגלות לשמחתי כי באותו הבנין. בקומת הקרקע שהיא קומת המסעדות, קיימת מסעדה צמחונית בסיגנון "העמס על הצלחת ושקול"…  התשלום, על פי המסה. והאוכל – נאה עד מאוד.
את המסעדה כמו יתר המסעדות הצמחוניות, קל לאתר באמצעות אפליקציית Happycow.
(אם אתם צמחונים/טבעונים ורעבים – מיד להוריד את האפליקצייה)

אם תגיעו לחנות הספרים בסוף השבוע,  קרוב נמצא גם שוק פרחים וצמחי בית ענק . Jian Guo Weekend Flower Market  לחובבי הג'אנר. קרוב אליו גם שוק אבני חן.  (מתחת לגשר).

הסתובבנו בשוק שעה קלה. בחוץ טיפטף גשם. בפנים הייתה המולה רבה. שתינו תה ג'ינג'ר חם כיאות ליום הקריר וחמדנו את הצמחים הירוקים והרעננים שהיו בשוק.

כאן לא נחים בלילות

אין לילה ללא שוק. גדול, קטן והעיקר עם הרבה אוכל:

את סצנת שווקי הלילה אנחנו מכירים היטב מתאילנד. בטאיפיי, שווקי לילה רבים. קצת שונים ממקבילהם התאילנדים בכך שיש פחות דוכני אוכל והרבה יותר מסעדות המתחזות לדוכני אוכל ומסביבן חנויות לרוב. והכל מלווה בשלטי ניאון מאירים ומנצנצים.
אוכל צמחוני, די קשה למצוא בשווקים. עם מעט הכנה מראש, מצאתי בשוק הלילה המפורסם Shilin Night Market  את דוכן מלך הפטריות המפורסם, אליו נשרך תור ארוך.

פה ושם ניתן למצוא מסעדות צמחוניות עממיות גם באזורי השווקים בעזרת אפליקציית Happy Cow.

מה רואים?

את מגדל טיפאיי 101 קשה לפספס. הוא מלווה אותנו בטיול בעיר ואף מחוץ לעיר. 101 קומות למגדל והמעלית המהירה גומעת את הקומות במהירות מטורפת.
עלינו למגדל ביום סגריר. הראות, נכתב בכניסה, ללא דופי. מה שלא היה נכון.
אבל החוויה, היא חוויה. לא כל יום נמצאים בגובה העננים פלא הנדסי שכזה.
מחיר הכניסה די גבוה. 600 דולר לכרטיס והשהות מוגבלת בזמן.

מתחת למגדל חנויות לרוב. לחובבי הקניות.

מתחמי תחנות הרכבת התחתית מאוד מרשימים. ברובם, מרכזי קניות נחמדים, חנויות ומסעדות והפתעות אחרות. באחד מהם, זכיתי למסג' הגון מידי מעסה לקויית ראייה. אני מאוד מעריכה את פרוייקט הכשרת העיוורים ולקויי הראייה למקצוע מעסה. רעיון נפלא זה, פגשנו גם בתאילנד. 

אזור אנדרטת צ'יאנג קאי שק: מסתבר כי לטייאונים גיבור לאומי הנמנה עם ארבעת המנהיגים הגדולים ביותר בעולם.
(על פי ויקיפדייה). כמי שהיה מנהיג סין ודמות  משפיעה ביותר בתולדות ההיסטוריה הסינית גם כאויבו של מאו וכדמות שלא היתה פופולרית בשל שנות שלטונו הנוקשות באי. מאז הדמוקרטיזציה של הממשל בטאיוואן בשנות ה-90 הוסרה דמותו  מן הבניינים הממשלתיים והכיכרות. אך עדין כבודו במקומו מונח.
האנדרטה ענקית ומרשימה. הצלחנו להגיע בעת חילופי המשמר וזכינו לראות חיילים טייאונים במלוא הדרם הטקסי.
הגעה בקו המטרו האדום תחנת Chiang Kai-shek Memorial Hall

לא תרצו לפספס את חנות המתנות הלאומית: National Cultural and Creative Gift center הנמצאת בקרבת מקום.
כל המוצרים ודברי האומנות המיוצרים בטייאון קובצו יחדיו בחנות גדולה זו ובמחירים שפויים לגמרי.

ואם באזור בילוי צעיר ותוסס בלילות חשקתם – לכו על אזור ximen

או שתסתובבו, לעת ערב, במתחם התעשייתי לשעבר של  Huashan 1914 Creative Park – שם תוכלו להציץ בחנויות ענק מדליקות. באחת מהן התאהבתי במיוחד – חנות שכולה צעצועי עץ מדהימים, עד אשר ממש קיוויתי לאיזה נכד/ה, שאין לי. כזה  שיאפשר לי לקנות מתנה מדהימה בחנות wooderfullife
יש אפשרות לסדנת יצירה בחנות. קסום לגמרי.

שופינג של מוצרי אלקטרוניקה בקומפלקס ענק Guanghua

מאחורי הפלאזה, שוק לילה מקומי קטן אשר כולו דוכני אוכל ומסעדות צפופות.

תה!

 סצנת תה הקר עם פניני הטפיוקה, השאירה אותנו נדהמים. לא נשארים צמאים כמובן.

בכל מקום. בכל פינה, דוכני ממכר תה קר Bubble Tea
סוגי תה רבים ונהדרים. תוספות לימון, דבש, סוכר, קרח וכמובן פניני טפיוקה במיטב הצבעים. הכל מדויק בצורה מדהימה. אתה נשאל לאחוז הקרח בכוס ולמידת המתיקות או החמיצות.
התה נמזג לכוס עליה מכסה מולחם בלמינצייה. כזה אשר לא מאפשר לתה לנזול כלל. התה עובר שיקשוק / ניעור מקצועי ומה שנותר הוא לדחוף קש עבה במיוחד ולשתות.
פניני הטפיוקה מחליקות דרך הקש ומדגדגות את השתייה. סוג של לאכול את התה…
התה, אכן מתומחר יחסית יקר, יחסית להיותו בעצם תה.  אבל לא תעמדו בפיתוי הקריר ביום טייאוני לח.

טאיפיי התגלתה כעיר מקסימה וידידותית למשתמש. עיר שקל להתמצא בה. לא  עמוסה מדי בהשוואה לבנגקוק. אטרקציות חביבות ולא מטורפות. בסיס מעולה לגיחות החוצה. לטרקים או סתם טיולים.
ואנא, התאמנו מראש באכילה בעזרת צ'ופסטיק – כי זה מה יש…

רוצים לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?

לאכול צמחוני (טבעוני) בטאיפיי 

 הפארק הגיאולגי Yehliu

טייאוון החוף המזרחי

טייאוון החוף המערבי 

טאיפיי ספטמבר 19