קטגוריה: תאילנד

תכשירים נגד יתושים, כדאי לקנות בתאילנד

הרעיון שנמצא מאחורי המלצה זו: בתאילנד היתושות אכזריות יותר ועשויות להעביר מחלות שאינן נעימות כלל. התכשירים הישראלים, אינם מכילים אחוז גבוה של חומר פעיל. זה נפלא בארץ והופך לחיסרון רציני במזרח.
מנסיון, ככל שאחוז החומר הפעיל גבוה יותר, מניעת העקיצות טובה יותר. אם כך, יש לקרוא את האותיות הקטונות שבגב המוצר.
אני בטוחה, שזה לא כל כך בריא. אבל עדיף שלא להעקץ. 
לקנות ניתן בבית מרקחת. אם אין ברירה אז בחנויות רגילות.
בנוסף, אני נוהגת לסחוב מהארץ, מכשיר וטבליות חימום נגד יתושים, על כל מקרה. למרות, שבבתי המלון הטובים, בדרך כלל יש.
לאחרונה הכירו לי גם את המכשיר off clip on- ובו מאורר קטן המופעל ע"י בטריות ומפזר חומר נגד יתושים.
ישנם זנים פעילי יום וישנם פעילי לילה. אז כדאי להמרח, גם וגם.
בעיקר כשנמצאים באיים או באזורים הכפריים.
שמן אתרי סינטרונלה, ממש לא אהוב ע"י היתושות ובמקרים רבים, במלונות נחמדים, יבעירו עבורכם מבער שמנים ובו השמן, או קטורת דוחה יתושים.
ובתמונה : אחד התכשירים שהיתושות שונאות במיוחד…

 

 

 

 

טראט- לחזור לתאילנד של פעם

אנחנו מחפשים משהו חדש, בכל פעם שאנו מגיעים לתאילנד. במסגרת שכזו, הגענו למחוז הנידח טראט.

איך מגיעים לטראט?

הדרך הנוחה  ביותר להגיע לטראט היא בטיסה מבנגקוק. ל- bangkokairways , בלעדיות על קו זה. על כן הטיסה אינה מהזולות יחסית.
תאכלס, ניתן להגיע גם יבשתית. ניסנו את זה פעם בעבר.
כ5-6 שעות בדרכים.

מה בסביבה?

מטראט, ניתן להפליג לאיים, כשהגדול והידוע מכולם הוא קו-צ'אנג.  ונא לא להתבלבל עם אי בשם דומה: קו-צ'אנג הקטן, שנמצא בכלל במקום אחר בתאילנד.

העיר טראט, עיר שאינה תירותית כלל ועל כן קיסמה – בפשטותה. הרבה אין מה לעשות בה, פרט לטייל בשוק המקומי, ליהנות ממסג' עוורים ולבקר במסעדה, שהיא אחד הסודות השמורים של טראט – 

מסעדה שהיא חוויה שתעיף אתכם!

 Khon Phlad Thin Trat’s Eagle Restaurant – מסעדה על גדת אגם. עד כה, נשמע מקומי וחביב. אבל החלק המסעיר בארוחה היא הצפייה במאות עיטי דגים, אשר פוקדים את האגם, בשעות האכלה מתוזמנות. התוצאה: אוכל טעים לסועדים בני האדם והעופות. מומלץ כחוויה מיוחדת.

היכן ישנים בעיר טראט?

לינה במלון Rimklong, מלון צנוע, אך איכותי.

בכפר דייגים כבר ישנתם פעם?

אם מדרימים מעט מטארט: (כשעתיים ברכב) מגיעים לכפר דייגים מקומי . למלון מדליק בשם :Mairoodresort  הנטוע בתוך כפר הדייגים ממש. 
החדרים מקסימים בעצוב וינטג' מתוק, אבל לי היה ריב לילי קשה עם המזרון, שלא היה לי נוח כלל ואני כולי מקווה שהוחלפו המזרונים מאז ותמצא לי הסיבה לחזור לשם. כי המקום הוא אמיתי! הליכה על כלונסאות מזחי בתי הדייגים מביאה אתכם למלון החבוי בתוך צמחייה, לארוחות טעימות מאין כמותן ולהכנסת אורחים מחממת לב. 
עוד נחזור. 
ניתן לקרוא פוסט 2024 על טראט: הזמן עובר לאט כשנמצאים בטראט

קישור לאתר של "התרמוס הסיני" – בלחיצה על התמונה.

כשאי אפשר לצאת סתם כך, לשוק ולקנות – כדאי לתכנן מראש ולזכור ולהשרות את פולי הסויה, לילה לפני…

ספל חלב סויה חם, תוצרת עצמית בעזרת מכשיר "תרמוס סיני". יש לשרות את פולי הסויה לילה קודם. לשטוף. להוסיף מים ולהכניס למכשיר הסויה. והנה אני, כמו מליוני אסייתים, ממוצא סיני, המתחילים את הבקר שלהם, בדוכן קטן ברחוב או בשוק, בלגימת ספל חלב סויה טרי וחם בלויווי סופגניה סינית מטוגנת. “you tiao”

כוס חלב סויה חם (מתכון להכנה בנוסח תאי ) นำ้เต้าหู้   ואני כמעט שם. כמעט…

אפשר כמובן לבחור להכין לבד את חלב הסויה. התהליך, כמו הכנת טופו, עד שלב הגיבון. והנה קישור לפוסט על הטופו.

 

סום טאם ג'ה טוב (סלט פפאיה ירוקה צמחוני)  מתחיל בדרך כלל, בטיסה לתאילנד

אבל אם זה ממש דחוף לכם בזה הרגע…מאוד עוזר אם יש פפאיות ירוקות על עץ הפפאיה בגן הירק שבחצר.כזה ששרד קיץ שלם מבלי להתעלף.
עוזר גם שיש קולפן פפאיה, אשר נקנה ב"שניקל" בשוק יום ראשון בבנגקוק.
מאוד נחוץ איש עם מוטיבציה, שלא יהסס לחרוץ את הפרי לג'ואליינים דקיקים כנדרש.
נחוץ לגמרי כלי לכתישת הסלט, ועל כן, מזל שיש תאילנדים בערבה ובצרכניה המושבית, וניתן להשיג את מכתש העץ המאוד כבד, שלא ניתן לדחוס אותו לשום מזוודה באלעל.
ואז, כל מה שצריך, יהיה לכתוש ולעלף את ג'וליאני הפפאיה במכתש להוסיף פלחי עגבניה ולמעוך גם אותה במכתש. סוכר דקלים, הרבה צ'ילי, מיץ ליים ורוטב סויה תאילנדי. (אני מוותרת על נאם פלא – רוטב הדגים התאי המותסס, לטובת היותי צמחונית וגם על נתחי סרטן ושרימפסים מיובשים – גם דגים הם חיות ). וכן, מצאתי לי איש יקר משתף פעולה והנה הכל נכתש ומתערבב במהירות,אולי בפחות רעש ומקצועיות, כפי שנהוג בתאילנד.
אבל זהו סלט, המעיף אותנו מידית ודחוף לתאילנד. ואם אין לכם עץ פפאיה בחצר, לכו על גזר.. 

בשנת 1984 – 1985, היינו בביקור הראשון שלנו בבנגקוק, שמאז הפכה להיות עבורנו, בירת הארץ הנהדרת ביותר בעולם.

 

בבנגוק, היינו עדים אז, לטקס המפואר של שריפת גופת מלכה. מבנים שלמים הוקמו בפארק לומפיני שבבנגקוק. נצבעו ביד אומן וצופו זהב. והכל, על מנת להעלותם באש, בתום תקופת האבל. אינני יודעת מי היתה המלכה אשר נפטר. אולי היתה זו סבתו של פומיפון אדוניאדט – ראמה התשיעי  מלכם האהוב של בני תאילנד, אשר גופתו הובאה לשריפה, אתמול,בסיום שנת האבל.
הזמן רץ. תאילנד המסורתית, נשארת אותו הדבר.

28 אוקטובר 2017

הי דרומה מבנגקוק – נובמבר 2017

לא יכולים שלא לתהות לגבי כמויות תחנות העצירה לצפייה בנוף, הכל כך רבות ופזורות לאורך הכבישים הצדדים בסאמוט סאקון. מסתבר שאלו אינן בריכות דגים, למרות שלאורך הדרכים פזורים מתקני ייבוש רבים ובהם מתייבשים דגים . וגם לא שדות אורז, משום שאין אנו רואים כלל, את גבעולי האורז או את שדות משתלות האורז הירקרקות, אלא בריכות מלח ובתוכן מי מפרץ בנגקוק, נשאבים ומובלים לבריכות לשם יבוש טבעי בשמש. ונראה, כי בעונה בה המלח מוערם בערמות לבנות, הנוף בהחלט עוצר נשימה. אולם בנובמבר- תהליך ההפקה רק בשלבים הראשוניים של ברכות מוצפות ורידוד הבריכות היבשות , בעזרת מכונות דמויות חרקי ענק עם רגלים דקיקות, המתרוצצות על מעטה המלח המתייבש מאפשרים לנו מראות כמו בסרטי מדע בדיוני עתידיים.

ובנוסף להגברת הסצינה – בשפכי הנהרות , עוגנות ספינות דיג רבות וצבעוניות.
אני, כצמחונית אדוקה, מנסה לפרגן לדייגים וגם לסועדים ומעדיפה שלא לחשוב על אחריתם היבשה והמלוחה של הדגים…

לאורך החופים נראים דייגים, הולכים הלוך וחזור בתוך המים הרדודים ו"מסיעים" רשתות כחולות. כאילו גורפים ומעלים משהו מתחתית הים. כשפתחנו חלונות, היכתה צחנה עזה.

סירחונם של אלפי שרימפסים קטנטנים – כאלה, שלא יזכו להגיע לבגרות וכעת לאחר שנשלו מהים, נשארו להתייבש לאורכי החופים וסיימו חייהם בתוך צנצנות קטנות, כממרח שרימפס עז ריח וטעם. ממרח שרק תאילנדים מסוגלים לחבב..כיאות לכפר, אשר מתפרנס משליית שרימפס – שלטי הרחובות מעוטרים בהתאם.

מפרץ בנגקוק – נובמבר 2017

בבית מלון חביב, על שפת הים, אי-שם במפרץ בנגקוק. בפרצ'ופ קירי קאן.

אז הוא אמר לי: "מה הכיף הזה שלך להיות כל כך הרבה זמן בים ? תנועת הגלים ? הנעימות שבמים ?"
ניסיתי להסביר לו.
שכח, שאי פעם לפני יותר מיובל שנים, התערסל בחמימות מי השפיר -תשעה חודשים…
לא השתכנע. יצא מהים. יחכה לי עם מגבת כחולה גדולה. אמר לי.
"מה אני הזקן והים?"…

אין מילים לתאר את היופי הזה

מטיילים לאורך מפרץ בנגקוק – נובמבר 2017