קטגוריה: בלוג

המשך טיול בבאלי, בו נוסיף לרדת ולטפס למקדשים יפיפים. נמשיך להתפעל משדות אורז. נטבול סוף סוף בבית מרחץ היסטורי ונאכל גדו גדו, כאילו אין מחר…

ארמון המים המרהיב: Tirta Ganga

הכניסה לארמון Tirta Ganga בתשלום 90 אלף באט לאדם (יש הנחה לגיל הזהב!) . + חנייה לרכב. המקום עמוס בתיירים ועם זאת, פשוט נפלא. יש באתר מסעדה ובית קפה. ויש להקות אדירות של דגים ענקיים ומורעבים, המצטלמות מצויין. תשמחו לדעת כי אין הרבה מדרגות שיש לרדת, אל הארמון.

שער השמיים – Gate of Heaven- Lempuyang Temple

שער השמיים – Lempuyang Temple או השער לגן העדן, הוא אתר מאוד מבוקש. אליו יש לטפס במעלה ההר!
הנהג הוריד אותנו בתחנת איסוף הטנדרים. ואמר שנפגש בטח עוד כשעתיים… לא שהבנו אז במה מדובר. ההתחלה נראתה תמימה. הנה יש טנדר פיק אפ, המעלה אותנו למעלה.

השאטל למעלה ההר עולה 25 אלף רופיות לאדם. נסיעה קצרה בטנדר ואז… אז מגלים כי הדרך לשער השמיים רצופה בייסורים. ואין הקלה לצדיקים. צריך לעלות את ההר.

יש להפרד מעוד 70 אלף רופי לאדם. (לכרטיס הכניסה מצורף מספר. מעניין לשם מה? חשבנו בקול).

העלייה בסארונג, במעלה ההר, היתה לא קלה. היה חם והרגלים במילא כבר כואבות.

בסוף הגענו לשערי שמים. ושם הובן פשר המספר שהיה צמוד לכרטיס. אם חפצך להצטלם בשער השמיים, עליך להמתין לתורך, על פי המספר שהיה צמוד לכרטיס. מה שלא קרה איתנו. אבל הצפייה במטיילים המצטלמים בו במיטב הפוזות, היתה מבדחת.

שער השמים באמת מרשים וביום בהיר ניבט דרכו הר הגעש שממול.

הרחקנו אל ההרים על מנת ללון ב- Munduk. בדרך עצרנו לסעוד במסעדה משובחת: NOORD Cafe

Munduk Moding Plantation Nature Resort

את המלון Munduk Moding Plantation Nature Resort צריך להזמין הרבה זמן מראש כי הוא מאוד מבוקש.
אל תהססו! זה מקום מופלא. חדרים מדהימים. נוף משגע. עיצוב מקסים. שירות מעולה ומקצועי. אוכל טעים ומענה לצמחונים. מושלם! מה עוד צריך? אה… גם סדנאות קצרות וטיולים, בתוספת תשלום.
הקדשנו יומיים למלון והיינו נשארים בו עד היום, לו יכולנו.

מלון אקולוגי המתחשב בסביבה ומספק תעסוקה לאנשי הכפרים שבסביבתו. המלון נטוע בתוך מטעי קפה.

ובתמונות: תשומת לב לפרטים הקטנים, כפי שאני אוהבת: שרשרת פרחי הידרנג'אה אשר קבלנו בצ'ק אין. וגם קולבים יפיפים מפלסטיק ממוחזר.

מזג האוויר היה מעונן ואפור ואפילו קריר למדי ואיפשר רביצה בג'קוזי המהביל בואכה הרים ועננים. בבריכה, לא טבלנו כלל.

לא הפסקנו להתפעל מהמלון המיוחד הזה. הכל בו מרשים. הלכנו לביקור קצר במפעלי המחזור השונים. (חמדנו את השרפרף מפלסטיק ממחוזר, אבל היה קשה לדמיין אותנו נסחבים עימו עד הארץ). וסיירנו במטעי הקפה המשובח שלהם. ובתמונה: עצי הקפה שלהם גדלים בצילם של עצי הג'ונגל המקומי.

ובתמונה: קליית קפה בנוסח מקומי מסורתי.

ובתמונה: מטעי פרחי הידרנג'אה כחולים לבנים משגעים!

מהמלון, יצאנו השכם בבוקר למרחצאות Banjar Hot Spring. השכם: על מנת להגיע ראשונים לפני כל התיירים.
(רצוי לבדוק מראש את שעת הפתיחה המוקדמת ביותר).

Banjar Hot Spring

כניסה: 45 אלף רופי לאדם. את המגבת הבאנו מהמלון. יש תאים קטנים במקום, בהם ניתן להחליף לבגדי ים.

Ulun Danu Beratan Temple

Ulun Danu Beratan Temple מקדש יפה, עמוס במבקרים. מישורי! (איזה כיף!). מחיר הכניסה 75 אלף רופי לאדם + חניה. אין צורך בסארונג.

קצת קיטש ושיהיה לבריאות:

הדרך הפכה יפה יותר ויותר ורימזה על הבאות:

Jatiluwih

הגענו למקום באמת עוצר נשימה: Jatiluwih – מרחבי שדות האורז נמתכים על כל המרחב. יש שבילי הליכה מסודרים והתענוג מעולה! הכניסה לכפר בתשלום.
השבילים מפתים להליכה בין השדות הירוקים. כל כך יפה! כל כך אינסטגראמי ואי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם. רק המבול שהגיע, הצליח לנתק אותנו מהשבילים.

אחד מאיתנו הצורף לנגינה מסורתית מול הירוק העצום…

מדושני עונג מכל הירוק המדהים הזה, המשכנו בדרך חזרה לדנפאסר. משם תמריא הטיסה שלנו למחרת לבנגקוק.

באלי היתה מדהימה אלינו! נהננו מכל רגע. הכל באי הזה, מתוק וחמדמד. קצת תיירותי, מעבר למה שאנו רגילים, אבל נסבל. נשאר לנו להגיע שוב ולתור לאט לאט באי המקסים הזה.

_{*גאדו גאדו – המנה מורכבת מטמפה, ירקות מבושלים ורוטב בוטנים טעים. מנה משביעה לטבעונים רעבים.}

לעוד פוסטים על באלי:

טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

סוף סוף באלי

סוף סוף באלי: חלק 1: כל בית צריך מקדש

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

פוסט באדיבות דרכון זר, אשר איפשר לי להגיע לאי היפה באלי. שם התאהבתי בשדות אורז זרחניים. ספרתי מקדשים כהים בכל פינה. התאהבתי בטחב ירוק המצוי על כל עמוד ופסל. ירדתי למטה על מנת לטפס חזרה. לבשתי סארונגים בשלל צבעים ועברתי בשערי שמים. וגם למדתי לחבב גדו גדו…

מומלץ לקרוא תחילה את פוסט ההקדמה שלי לבאלי:
את הטיול ערכנו בעזרת נהג עם רכב צמוד. ומכיוון שהיינו מוגבלים בזמן, כמעט כל יום החלפנו מלון.
ניסינו להספיק כמה שיותר וכמובן שלא הצלחנו לראות את כל מה שיש לאי הזה להציע או מה שתכננו מראש. נשאר לנו טעם של עוד.

Denpasar

הגענו לבאלי, אחרי שנים של כמיהה. טיסה של כחמש שעות מבנגקוק והגענו למדינה אסיתית שונה ממה שהכרנו עד כה התחלנו את המסלול בעיר בה נחתנו: Denpasar. שם חיכה לנו נהג עם רכב, אשר הזמנו מראש.

מלון: Ulu Segara Luxury Suites & Villas

מלון Ulu Segara Luxury Suites & Villas התגלה כמלון נטוע על נוף יפיפה של ים. החדר היה מטורף. גדול, נוח מאוד. עיצוב מעט שמרני. מרפסת ענקית צופה לים. שרות נפלא ביותר.
לו היה לנו יותר זמן, היינו מתמהמהים במלון הזה בשמחה ובנוחות.

Uluwatu Temple – על קופים וקצף גלים

אחרי התארגנות קצרה במלון, החלטנו לנצל את המשך היום ויצאנו לטייל: Uluwatu Temple שהוא מקדש על מצוק תלול ממנו נשקפים מראות מהממים של גלים אכזריים מתנפצים. מרבד קצף לבן מסעיר. אין ספק כי באלי היא גן עדן לגולשים.

כרטיס כניסה למקדש Uluwatu Temple עלה 50 אלף רופיות לאדם + תשלום לחנייה. כאן התוודענו בפעם הראשונה לצורך לעטות סארונג מעל הבגדים. בדי סארונג צבעוניים, מחולקים ללא עלות בכניסה לכל מקדש בבאלי. דווקא נחמד לראות את כל המבקרים לבושים בדים צבעוניים… בהחלט מוסיף לאווירה. ומוסיף גם לחום שסביב. ההליכה במקום מלווה בקופים טרחניים, מטרידים. המנסים ובהצלחה מרובה, לחטוף טלפונים, כובעים וכל מה שתחזיקו בידכם. השמרו נא.

משם נסענו ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park: איזה מקום מטורף ולא מהעולם הזה!

Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park

הכניסה ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park עולה 150 אלף רופי לאדם. על סכום זה רצוי להוסיף גם כרטיס הסעה / הקפצה בעלות של 40 אלף לאדם, שמאוד כדאי לקחת, בתנאי החום השוררים במקום. בנוסף יש לשלם על החנייה.

כניסה מאוד מרשימה, היות וכל האתר בנוי בתוך מחצבה ישנה. קירות אנכיים המשווים נופך בדיוני למקום.

הפארק היה עמוס מבקרים. בעיקר הרבה תלמידים ומוריהם. המקום כולו היה מלא באנרגיות נהדרות ושמחת חיים.

ואז מגיעים לפסל הגארודה עצמו: Wow!

הגארודה – הציפור המיתולוגית המשמשת " כלי רכב" לאל המיתולוגי וישנו. קנה המידה של הפסל מטורף! כאילו הפסל באמת בשמיים. בגובה של 121 מטרים!
מי יצר את הפסל הזה ואיך? אני תוהה. כמה משאבים הושקעו ביצירתו. (הסתבר לי, כי 28 שנים…)

אחרי מליון צילומי הפסל, מכל זווית אפשרית (חסכתי לכם :), ירדנו לטייל בפארק עצמו. שהוא כאמור נמצא בין קירות זקופים של מחצבה ישנה. הנוף הסוריאליסטי והפסל הענק מלווים אותנו לכל מקום.

יום גדוש ומרשים. יום ראשון שלנו בבאלי, הסתיים במס'ג מדהים של אבנים חמות ב-The Calma ומשם נשאר לנו רק לחזור לחדר הענק והמפנק ואולי גם ארוחת ערב קלילה במלון. (גדו גדו).

ביום השני התחלנו להפנים, כי באלי תהייה מאוד כואבת אלינו ומיד התחלנו לנחם את שרירי הרגליים שלנו.
כל מקדש דורש הליכה מרובה שרובה אינה מישורית. יורדים ומטפסים את כל הדרך חזרה.
שני מקדשים כאלו ביום, והשרירים צועקים. תוסיפו לזה גם את החום והלחות והסארונג שעוטף את הגוף…חגיגה.

עוד דבר ש"גילינו": כל נסיעה אורכת זמן רב בגלל הפקקים התמידיים ולא בגלל המרחק. כל האי הוא פקק תנועה אחד גדול. האי מיושב בצפיפות. הכבישים עוברים דרך הערים הקטנות. הרחובות צרים והתחבורה מרובה. אין חנייה כמעט בתוך הערים עצמן וטוב שיש נהג עם אורך רוח וחזון.

Goa Gajah Temple

מקדש גואה גאג'ה (Goa Gajah Temple), הידוע גם בשם מערת הפיל. ומדוע פיל? יתכן משום הנהר הסמוך "לְוָוה גאג'ה" (Lwa Gajah – נהר הפיל) המוזכר בכתבים עתיקים. או אולי משום ראש האל ההינדי גאנשה, אשר פסלו נמצא בתוך המערה.

פוסט קודם שלי על באלי ובו הסברים על המקדש, תוכלו לקרוא טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'

רעננים בתחילת היום, לא הסתפקנו בלראות את המקדש מלמעלה ירדנו בהתלהבות יתרה למטה.

העץ:

העץ הענק הוא מסוג קאפוק (Kapok Tree / Ceiba pentandra והוא בהחלט מרשים. עתיק בן 326 שנים. עטוי בד משבצות שחור לבן- המסמל את קדושתו.

המערה:

המאפיין הבולט ביותר של האתר כולו הוא הכניסה למערה, המגולפת באבן ומעוצבת כפנים ענקיות ומאיימות. מאמינים שפנים אלו נועדו להרחיק רוחות רעות. יש הטוענים שהדמות המגולפת היא האל ההינדי בהומה (Bhoma), אל האדמה.

הבריכה:

מחוץ למערה, בחצר המקדש, נמצאת בריכת רחצה מלבנית עתיקה שהתגלתה חלקית ב-1954. משפת הבריכה יוצאות שש (במקור שבע, אחת נהרסה ברעידת אדמה) דמויות נשיות מגולפות המחזיקות כלי מים, המסמלות את שבעת הנהרות הקדושים של הודו. (כאן לא טבלנו במים).

יורדים עוד קצת, לא התעייפנו מספיק.

הכניסה לאתר בתשלום 50 אלף רופי לאדם. יש לעטות סארונג. חנייה בתשלום נפרד.

Gunung Kawi Tampaksiring

Gunung Kawi Tampaksiring – מקדש יפיפה ונחשו מה?… גם אליו צריך לרדת ואז לחזור ולטפס! הפעם מאוד קשוח!

כל היופי הזה כהקדמה לאחד המקדשים העתיקים ביותר באזור באלי.
אגדה מקומית מספרת כי האדונים המיתולוגיים Kebo Iwa גילפו את כל המקדשים הללו בלילה אחד בעזרת ציפורניהם הענקיות.

הדרך בחזרה למעלה היתה מפרכת… החום, הלחות והסארונג שהכביד. כמעט ונשארנו למטה עד היום…

מחיר הכניסה לאדם: 75 אלף רופי לאדם. יש לשלם על החנייה. בתחילת הירידה תמצאו חנויות ומקומות לשבת ולהתרענן בשתייה. למטה, אין. הסארונג ניתן בהשאלה בכניסה למקדש.

"המקדש הבא, מוכרח להיות במפלס אחד שלא מחייב ירידה וטיפוס", לחשנו באפיסת כוחות לנהג הנחמד שלנו. שהבטיח שיהיה בסדר.

Pura Tirta Empul

הבטיח וקיים. מקדש Pura Tirta Empul היה סוף סוף מקום שעשה חסד לשרירי הרגליים הכואבים שלנו.
כרטיס כניסה עלה 75 אלף בתוספת לחנייה. המקום היה עמוס. כנראה להרבה תיירים היום, נמאס לטפס.

הפסלים, האבנים, העצים, היו עטורים בבד קדוש שהוסיף עניין וכתמי צבע.

אפשר לטבול ולהתרענן בבריכה. מרשים.

Sacred Monkey Forest Sanctuary

Sacred Monkey Forest Sanctuary אתר ירוק ויפה ובו הקופים הם עיקר האטרקצייה. הפעם, אינם קופים מהסוג התוקפני. יש פינות האכלה רבות ואפשר להצטלם עם הקופים.
כניסה תעלה 100 אלף רופי לאדם + תשלום בנפרד לחניה.

מי יתנני טחב…

אהבה ממבט ראשון: אני והטחב הירוק הצומח על הפסלים. ואני יכולה רק לחלום: כי מה לטחב ולאקלים המדבר בערבה שלי.

והקופים:

נפרדתי בצער מהטחב הירוק לטובת הגעה לבית המלון. הלינה הלילה תהיה באזור העיר Ubud

מלון מקסים Arya Akanata בכפר פסטורלי:

מלון באווירה הוא מלון Arya Akanata. המלון היפה נמצא בתוך כפר ציורי שנראה שהוסב למטרות תיירות. זה לא פוגע ביופי ובאותנטיות של המקום. נקודת איסוף לכפר בכביש משובש. מנגד שדות מוצפים ולהקות ברווזים. פסטורלי משהו. אני מניחה שאחרית הברווזים לא תהיה פסטרולית. אבל לעת עתה, זה מצטלם מצויין ובהחלט מכניס לאווירה אחרת. רגועה.

המלון במרחק מהעיר אובוד. יש להביא זאת בחשבון. הגישה למלון אינה פשוטה ונגזר מזה, שבלילה, נשארים במלון וגם אוכלים במסעדת המלון. (הנהג שוחרר לביתו ויחזור בבוקר).

יפה כאן!

הכניסה למלון דרך "שער שמיים" צנוע. מיד חמדתי ויעצתי בעדינות לזה שאיתי, להתחיל לתכנן את "שער השמיים" הפרטי שלנו במושב.

וכך נראת המרפסת בחדר שלנו: ציורי קיר מרשימים.

כל בית צריך מקדש

מסתבר כי בבאלי, כל בית צריך מקדש… כל משפחה מקימה בחצר ביתה מקדש קטן. כל זוג שנישא, נהוג שיוסיף מקדש קטן לחצר המשפחה. וכך עם השנים, החצר המשפחתית הולכת ונעשת עמוסה בחינניות במקדשים. מראה מופלא למדי.

Tri Hita Karana

עוד למדנו כי גובה הבתים בבאלי, נשמר עד גובה 15 מטרים. גובה עץ הקוקוס: כלל זה נשמר בקפדנות והוא מסמל את הכבוד לאלים, שהשמיים הם מרחבם. ואין להפריעם. וכך יוצאים נשכרים, האלים והנוף היפה של באלי נשמר ללא הפרעה.

וכדי לראות כפר המשמר את כל הנאמר למעלה, יצאנו לכפר התיירותי המהמם: Penglipuran Village:
טיול בו חזרנו בסופו לאותו המלון הנחמד בכפר האורז.

Penglipuran Village

כפר Penglipuran Village הבנוי כמובן בשיפוע, כל בתיו עמוסים במקדשים משפחתיים וחזיתות יפיפיות. תענוג.
הכניסה בתשלום: 50 אלף רופיות לאדם. אין צורך לעטות סארונג הפעם.

המקום הומה מבקרים. וכולם נהנים מיופי הכפר. אפשר להיכנס לחצרות הבתים. שם מחכות חנויות מזכרות.

מבט מלמעלה אל מורד הכפר:

אחרי המקדש הזה, אפשר להוסיף ולעלות ליער במבוקים מרהיב. לבית קפה החבוי בפינה אפלה ביער.

תוך כדי הליכה ביער הבמבוקים, אני נזכרת כיצד סבלנו מעודף תיירים ביער הבמבוק המפורסם של קיוטו יפן.
כאן, לשמחתי, היער נטוש ואפל.

ושם בקרירות היער, בעיצוב מהמם של בית קפה עשוי במבוקים, הוגש קפה באלינזי שחור גרגרי קר. לא משהו, לדברי מי שהזמין ושתה, שנשאר נאמן לקפה הקר של נספרסו. אני דווקא נהנתי מתה חזק וצונן.

ואז יורדים בחזרה במורד הכפר היפה הזה עד למגרש החניה. איזה יופי של טיול!

Proyek pak Kadek מסעדה מגניבה מול נוף משובח

לאכול צהרים צריך? אם כבר, אז מול נוף של הר געש: Mt Batur

מסעדה חדשה יפיפיה ומעוצבת. תפריט טעים במיוחד. יש אופציות צמחונית… והנוף.

בדרך חזרה לעיר אובוד, אנחנו עוברים אזור סופר תיירותי של טרסות אורז. מציצים ובורחים. עמוס מדי. לעוס מדי. אם כי יפה. אבל הפעם רק מרחוק. הנהג שלנו קצת מתפלא.

Ubud

העיר Ubud עצמה מאוד מרשימה. לכל בית מקדש… וזה פשוט יפה! מרכז ובו שווקים לכל השטויות שתיירים אוהבים לקנות, מסעדות ובתי קפה מגניבים. אני מדמיינת כי יהיה ממש נחמד לשכור איזה בית קטן עם מקדש בעיר או בקרבתה ולתור לאט לאט את כל מקדשי העיר.

משם המשכנו לטייל לכיוון מונדוק ההרית.

פוסטים נוספים על באלי:

סוף סוף באלי – הקדמה
טיול אופנועים בבאלי חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

טיול קצר באי היפה באלי, אשר השאיר לנו טעם של עוד: מה צריך לדעת לפני:

נכון למועד כתיבת פוסט זה, ניתן להיכנס לבאלי רק אם אתם בעלי דרכון זר, שאינו ישראלי.

איך מגיעים?

מגיעים לאי בטיסה: מיעד קרוב כמו בנגקוק תאילנד, או אולי יעד רחוק כמו אבו-דאבי, דובאי ואז זו היא טיסת קונקשן מישראל.
טיסה מבנגקוק אורכת כארבע וחצי שעות והמחיר משתנה בהתאם לחברת הטיסה ולמועד. וכמו תמיד, ככל שמזמינים מוקדם יותר, כך מחיר הטיסה זול יותר. אנחנו הגענו בטיסת Air Asia.

מסמכים נדרשים וביקורת דרכונים

רק בעלי אזרחות זרה, שאינה ישראלית, יכולים להיכנס לבאלי.

יש צורך למלא טפסי ויזה ולשלם עבורם. לצורך מילוי הטפסים יש להכין תמונת פספורט (של הדרכון הזר) ברורה לפי התנאים המפורטים באתר הויזה וגם תצלום באיכות גבוהה של הדף הראשי בדרכון של הנוסע. תשלום הויזה היה 35 דולר לאדם. המנעו מליפול בפח של חברות שונות. יש למלא את הטופס רק באתר הרשמי של אינדונזיה.
בנוסף, שלושה ימים לפני הטיסה, יש למלא כרטיס הגעה. תתבקשו למלא בטופס שם של מלון בו תתארחו בבאלי.

תהליך הכניסה לבאלי זריז. אם מלאתם את הדרישות והנפקתם ויזה מראש. בידוק ומעבר הגבול דרך מכונות בהן תציגו את הברקודים שקבלתם.

כסף:

אנחנו הגענו עם דולרים. יש חלפני כסף בכל מקום בערים. וגם ניתן להחליף לעיתים בבית המלון. השער משתנה ממקום למקום. אפשר לשלם באשראי וגם באפל-פאי בהרבה מקומות.
המחירים הם ברופי אינדונזי ביחידות של מליוני ואלפי רופי… מעט מגושם ומבלבל.

מלונות

מחירי המלונות מעט יקרים הבשוואה לתאילנד. תאכלס, זה אי מאוד מאוד תיירותי בכל עונות השנה.
כדאי להשוות מחירים באתרים השונים. מצאתי כי לעיתים, המחיר באתר המלון טוב יותר מהמחיר באתרים כמו Agoda ודומיו. יש גם מלונות מאוד מבוקשים, שצריך להזמין הרבה זמן מראש.
המלונות שהזמנו היו טובים ומפנקים. נתקלנו בבעיה רק במלון אחד, היקר והיוקרתי מכל המלונות שהזמנו… וכמובן שלא אמליץ עליו.

מסעדות ואוכל צמחוני

מחיר ארוחה במסעדות רגילות, אינו יקר במיוחד. במסעדות מיוחדות ובבתי מלון יוקרתיים, המחיר כמובן יקר יותר.
ניתן למצוא אוכל צמחוני – טבעוני כמו סלטים, פסטות ופיצות. וגם מנת הדגל המקומית העשויה טמפה ונקראת בד"כ "גאדו גאדו". מומלץ ליידע את הקבלה במלון, בעת הצ'ק אין, על ארוחת בוקר טבעונית, צמחונית. שלא יופתעו בבוקר. בגדול, האוכל טעים ויש היצע גדול, בכל מקום של אוכל מערבי.

התניידות

הזמנו מראש נהג ורכב שיסיע אותנו בכל ימי הטיול בבאלי. החלטה נבונה, בשל הפקקים המרובים באי. פקקים שהיו מוציאים לנהג שביננו, את המיץ והחשק. הבחירה בנהג, היתה מהמלצות שמצאנו באתרים השונים.

מסלול

באלי הוא אי קטן יחסית. אפשר להגיע ממקום למקום די בקלות. נוח לתכנן מסלול מעגלי, שיתחיל בדנפסאר (שדה התעופה) וייסתיים בו. קחו בחשבון, כי למרות שהמרחק הגיאוגרפי אינו ארוך, הנסיעות מתארכות מאוד בשל הפקקים האדירים, שאי אפשר להמלט מהם. למעשה, כל האי מיושב ופקוק. אלא אם כן, אתם שוכרים אופנוע ונוסעים בדרכים צדדיות. אבל אז, כדאי שתהיו מיומנים ברכיבה על אופנוע. כי הרבה פעמים, הדרכים אינן קלות לנסיעה.

ניסנו להגיע לכמה שיותר מקומות בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו. הטיול ארך רק ששה ימים. ברור שיש מקום לחזור לבאלי לטיול רגוע יותר, למשך זמן ארוך יותר.

קניות

יש הרבה מזכרות מעץ ומתכות. בדים יפים בצביעה ידנית. כלי במבוק מסורתיים. מסכות פולחניות מפחידות, אריגים בטוויה מקומית. תבלינים טריים כמו מוסקט, מקלות וניל, קליפות קינמון. תערובת תבלינים לבישול. סוגי תה טעימים וגם קפה מקומי משובח. הכל יחסית במחירים ממש נוחים.

סיכום

באלי אי תיירותי מאוד לאורך שנים רבות. מרבית התיירים מגיעים מאוסטרליה השכנה. אל תצפו להיות באיזה מקום לבד… זה לא יקרה. בנוסף לתיירות המערבית, יש הרבה מאוד תיירות פנים משאר איי אינדונזיה.
זרמנו עם כל הקטע התיירותי, פרט למקום אחד, בו הרגשנו כבר שזה מוגזם.

הכל מתומחר. אין שום מקום בו הכניסה היא חופשית ללא עלות. מחירי הכניסה לאתרים השונים יכולים לנוע מ-80 אלף לאדם ועד 250 אלף לאדם.

אנשי באלי הם הינדים ומאוד נחמדים וגם אוהבי ישראל. למרות שבינתיים אין הכרזה רשמית באינדונזיה, על יחסים עם ישראל. לא היינו צריכים להסתיר את זהותנו הישראלית, אבל גם לא נפנפנו בה.

המלונות טובים ונוחים בד"כ.
התרשמנו מאוד מרמת האנגלית של נותני השירותים וממקצועיותם.

למרות שזה אי, בטיול הנוכחי, כלל לא הגענו לרחוץ בים…

לא נאלצתי להיות צמחונית רעבה בבאלי… תמיד נמצא לי אוכל.

יש דאגה לשמירת הסביבה וזה הרבה פעמים בא לידי ביטוי במלונות, שמנסים להיות מתחשבים בסביבה וגם דואגים להעסקת המקומיים שבקרבת המלון. אהבנו.

קחו בחשבון הליכה מרובה והרבה מדרגות לרדת ולעלות. לא נוח למי שמתקשה בהליכה. כמעט כל אתר נחשב, נמצא בפסגת הר, או למטה, מתחת להר…
בכניסה לאתרים שהם מקדשים, תתבקשו לעטות אריג סארונג. לא לזלזל! אין צורך לקנות מראש, בדוכנים המובילים למקדש, כי תקבלו אחד בחינם בכניסה.
כדאי להביא עמכם, מאורר נייד ומגבת, על מנת להתמודד עם הלחות הגבוהה.

לפוסטים נוספים על באלי:

• טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'
• טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
• שני פוסטים נוספים על הטיול בבאלי, יפורסמו בהמשך. .

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

ה"חבר החדש" שלי: ג'ימיני, העיר את תשומת ליבי לפסטיבל: Um Phra Dum Nam Phetachabun Festival. שכרנו רכב. הזמנו מלון ונסענו. היה נהדר.

בדרך עוצרים ב- Wat Tham Khao Prang

פסל מרשים מאוד של בודהה לבן נמצא במקדש Wat Tham Khao Prang. ההר עליו הוקם המקדש, שנקרא בעבר "קאו לום פאנג" (Khao Lom Fang), שימש בעבר כנקודת ציון לנוסעים בין ערי הממלכה העתיקות סי ת'פ (Si Thep) ולופּבּוּרִי. אנחנו נכנסנו לבקר את הפסל הענק ,אשר כמו קרץ לנו מרחוק.

מלון Blossom Phetchabun

Blossom Hotel מלון בן שלושה כוכבים אמנם, אבל חמוד. מיקום מעולה. ממש במרכז אירועי הפסטיבל. הכל במרחק הליכה קצר מהמלון. חדרים נוחים. (אחלה מיטה, מצעים, כריות ומזגן). שירות מעולה!
_{(תודות למיס פראוד המקסימה, שנתנה לנו שירות אישי מדהים).}

הפסטיבל: תהלוכה בערב בראשון: Budhha image Procession

תחילה הלכנו לשבת בבמות הישיבה שהוקמו לצורך הפסטיבל, לצד הרחובות הראשיים. ואחר כך, חזרנו לאזור המלון ומשם המשכנו לראות את הצועדים. היה מהמם. נמשך יותר משלוש שעות, לתוך הלילה.
התהלוכה ייצגה מחוזות, בתי ספר, אתרים היסטורים וארכיאולוגים ופולקלור מקומי. היה מרשים ביותר!

היו אנרגיות מחשמלות באוויר. אהבתי שנתנו ביטוי גם לדור הצעיר וגחמותיו.

הפסטיבל: היום השני: לרחוץ את פסל הבודהה – "diving while holding the Buddha’s image"

הבוקר מתחיל ליד הנהר. לצד מקדש Wat Bot Chanaman. הבמות עמוסות בקהל, כבר שעה קודם לפחות. כולם אוחזים בחוטים לבנים שנשזרו לרשת, לצד הנהר. כולנו עוצרים נשימה לקראת הגעת הסירות טקסיות.
_{(אחזור לחוטים הלבנים בסוף…)}

הפסטיבל מתבסס על אגדה מקומית עתיקה: לפני שנים רבות, פסל בודהה יקר ערך, המכונה פְּרָה פּוּטְתַא מַהַא תַ'אמַאראצַ'ה (Phra Phuttha Maha Thammaracha), נעלם מבית המקדש שלו. לאחר חיפושים ממושכים, הוא נמצא כשהוא צף במורד נהר פָּאסַאק (Pasak River). לאחר שהמקומיים החזירו את הפסל למקומו, הוא נעלם שוב ושוב, ונמצא שוב ושוב צף במורד הנהר.
בסופו של דבר, מלך האזור החליט להטביל את הפסל בנהר במהלך טקס מיוחד. מאז, הפסל הפסיק להיעלם. מאז אותו אירוע, נהוג לקיים טקס שנתי שבו מושל המחוז מטביל את פסל הבודהה בנהר, מתוך אמונה שהטקס מביא שגשוג, גשם בזמנו, שפע ביבולים ושלום לאזור כולו.

פשוטו כמשמעותו: סירות מגיעות לנהר. נזירים ומכובדים, נכנסים למי הנהר עם פסל הבודהה המוזהב בידם. טובלים ורוחצים בנהר את הפסל.

והנה ה"משט" מתקרב ומגיע: תחילה מכובדים בסירות ואחריהן, הסירה הטקסית ובה פסל הבודהה המוזהב.

התזמורת מנגנת. יש קריין ברקע המסביר לקהל המשולהב את פרטי הטקס. פרחי טגטס כתומים, אהובים בשל צבעם הקדוש, נזרקים למי הנהר החומים מסחף. הכל כל כך צבעוני ואותנטי.

והנה מתקרבת גם סירת הטקס. ונזירים יורדים ממנה אל המים. המים בנקודה זו, מספיק רדודים והם עומדים בבטחה. מתפללים לכיוון ארבע רוחות השמים. כולם סביבנו נראים מרוצים. ברכות…

מזג האוויר חמים ובטח נעים במים. אבל אחרי דקות ארוכות ורטובות חוזרים הפסל, המכובדים והנזירים לסירה ומפליגים הלאה. אבל הטקס עדין לא הסתיים.
המכובדים בסירות הצמודות לגדת הנהר, מתחיל "מטווח מנחות" אל עבר הקהל. וזה הופך את השימשיות ומנסה לתפוס בהן את המתנות המושלכות אליו. תמים, מצחיק וחמוד.

"נוחתות" עלינו, בננות קטנטנות, ממתקים. קינוחי אורז בעלי בננה… כולם חולקים עם כולם ויוצאים בשלל גדול. ואז מתחילים לפרק את רשת החוטים וכל אחד מתכבד בפיסה מהחוטים הנקראים: Sai Jin.

חזרנו עיפים, מזיעים ועם "פיסת מזל" משלנו לשנ"צ במלון. על מנת לנוח לקראת המשך אירועי הפסטיבל בערב.

בכל ימי הפסטיבל, מתקיים שוק לילה מפואר. שוק הומה מדוכני אוכל, בגדים ושטויות.

באותו השוק, מתקיימת ההופעה המדהימה: The Legend of Um PHRA Dam Nam. מופע ארוך, מופלא. מלא אפקטים מגניבים ובסיומו סערת זיקוקים.

תחילה, מה שנדמה היה לנו, הופעות בתי ספר מקומיים. תזמורות של נגנים מתוקים ונערות יפות מחוללות.

הוידאו ארט של המופע משגע…

ואז הופתענו מהאקטואליה, כפי הנראה, העימות עם קמבודיה: עצב. המלחמה רודפת אותנו.

ועברנו לסיפור עצמו: The Legend of Um PHRA Dam Nam

"היו היה":

גם בימי קדם, הכל התנהל סביב מלחמות ופוליטיקה.

אפילו סוסי מלחמה:

והסוף השמח בסוף ושיחזור רחצת הפסל בנהר:

מטיילים בסביבה הקרובה:

Amazing Dinosaur

במחיר של 120 באט לאדם, נכנסנו לפארק משוגע המכיל מוטיבים מדליקים שכל ילד אוהב וגם אני…
מצרים העתיקה, דינוזאורים, כרישים מפחידים, מקדשים יפנים… שודדי הקאריביים והכל מגניב ומושקע!

מסתובבים בפארק. משתאים. סביבנו שואגים וזזים דינוזאורים מפחידים בואריציות שונות.

מערה חשוכה ובה הכל זוהר בצבעים פסיכודולים:

Phetchabun Buddhist Park

פסל בודהה ענק ולא שיגרתי, הצופה אל אגם ופארק יפה. כניסה חופשית.

Wat Lam Samang

עצירה בצד הדרך לראות פסל בודהה ענק ומרשים ב- Wat Lam Samang והנוף סביב:

Hydragena Cafe Khao Kho

Hydragena Cafe Khao Kho – בית קפה על רקע נוף מהמם מכל הכיוונים.
הידריגניות לא היו בעונה בה היינו. אלא פרחי בשמת, שהבהירו לי כי מזג האוויר השורר באזור, נוח וקריר יחסית לתאילנד. כניסה בתשלום: 60 באט לאדם. (20 באט יקוזזו ממחיר הקפה). יש במקום מגלשת ענק לצעירים, בתשלום נוסף. הקפה היה טעים. תה הורדים היה מהמם וגם העוגה היתה טעימה.

Phukaew Peak Cafe

כניסה בתשלום 40 באט לאדם (קיזוז 20 באט בבית הקפה למעלה). העליה לנקודת התצפית בטנדר פיקאפ. הנוף משובח. משובץ בנקודות לאינסטוש, בלתי בטיחויות בעליל. אווירה יפנית בתאילנד.

והנה אני אמיצה דיי כדי להצטלם על רקע הנוף היפה:

ו"שולחן ענקים" שאני חומדת לגינתי. יחד עם הנוף כמובן.

אטרקציה נוספת בפסטיבל היתה מרוצי סירות ארוכות, רבות משתתפים. אבל לא נשארנו לצפות, אלא התחלנו להתגלגל בחזרה, בדרך הארוכה לבנגקוק.

טיול בחזרה לבנגקוק:

תחילה עצרנו לקפה קצר, בנקודה יפה:

Zsip Cafe

נוף יפה של שדות אורז נשקף מחלונות בית הקפה הקטנטן. קפה משובח ואפילו קרואסון טרי וטעים באמת.
שם גם פגשנו לראשונה בתיירים מערביים. מסתבר שיש שם איזה מחנה לימוד תאי בוקסינג בסביבה. (ד"ש לכפר סבאית היפה שפגשנו שם).

המשכנו עד ליעד הבא: Si Thep Historical Park. בדרך עברנו תופעת טבע משגעת: מושבת חסידות. אפשר לנסות למצוא את המושבה כאשר חוצים את הגשר על נהר Pa Sak לכיוון מקדש Wat Mae Nam Kwae Pasak.

Si Thep Historical Park

Si Thep Historical Park כניסה בתשלום: 120 באט לאדם ו-60 באט לרכב.
הפתעה נעימה ציפתה לנו כאן: הטיול מתבצע בסיגנון אהוב: "דרייב-אין" ב"טיולית" פתוחה. מיד צורפנו לקבוצת נזירים וגברות מחייכות. ואפילו זכינו לתצלום קבוצתי של הטיול השנתי שלנו:

אתר ארכאולוגי הכולל שרידים של עיר עתיקה שהיוותה מרכז תרבותי חשוב מתקופות הפרהיסטוריה דרך תרבות הדוואראוואטי ועד לתקופת הזהב של האימפריה הקמרית. האתר זכה להיות אתר מורשת עולמית: כ"העיירה העתיקה של סי טהפ ומונומנטים קשורים מתקופת דוואראוואטי".

הדמויות המפורסמות שבאתר:

שזכו להנצחה בארטיק ייחודי בטעמים שונים.

גם העצים מיוחדים:

המשכנו בדרך ועצרנו במקדש נחמד ומשונה:

Wat Pho Thong

Wat Pho Thong – הלואי והייתי מבינה את הראש של מי שיצר את המקדש המשעשע? הזה.

משם,המשכנו לבנגקוק. תמו ימי פסטיבל מוצלח ביותר בעיר הנידחת Phetchabun. מי ידע?…

_{פסטיבל Um Phra Dam Nam Festival נערך כל שנה בתחילת חודש ספטמבר. מומלץ לבדוק מראש את התאריך המדויק. כדאי מאוד לבחור במלון בו ישנו. מיקום עילאי לפסטיבל. אוכל צמחוני די קשה למצוא, אבל לא להתייאש. יש איזו שתי מסעדות טבעוניות, שצריך לבדוק את שעות הפתיחה שלהן, בזמן הפסטיבל. הודית אחת – שלא הצלחנו לאכול בה ודוכני תירס וערמונים קלויים בשוק הלילה.}

תאילנד ספטמבר 2025

שעה וקצת מבנגקוק ואתם בעולם אחר: הבירה העתיקה של תאילנד – איוטהאיה

איך מגיעים?

בשנה האחרונה אחנו גרים בבנגקוק. חווים חיים בעיר הגדולה. לפעמים צריכים הפוגה ומחפשים יעד לא רחוק, שניתן לקפוץ אליו. איוטהאיה נמצאת במרחק של כ72 ק"מ ממרכז בנגקוק.

מונית

מאוד פשוט להזמין מונית בבנגקקוק וגם ברכבת לאיוטהאיה, באחת מהאפליקציות המקומיות. מחיר כיוון אחד יהיה כ800-1000 באט.

רכבת

אפשר לנסוע ברכבת לאיוטהאיה: משך הנסיעה יהיה כשעה, ברכבת האקספרס וכשעה וחצי ברכבת המאספת. בדקו מראש באתר הרכבות וכדאי להזמין מראש כרטיסים, אם אתם רוצים מושבים ברכבת האקספרס.
שימו לב כי תחנת העלייה לרכבת בבנגקוק תהיה שונה מאקספרס למקומית. אם כי הכל נמצא בקרבת מקום. יש לבדוק זאת מראש.

אפשרות נוספת תהיה לנסוע מתחנת מוצ'יט במיניואן (כ-160 באט לאדם לכיוון). אפשר גם לשכור רכב ולהגיע עצמאית.

איך מתניידים בין המקדשים באיוטהאיה?

מאוד פשוט: באזור תחנת הרכבת, חונים טוקטוקים חמודים. בעלי הטוקטוקים ישמחו לקחת אתכם לסיור בין המקדשים, תמורת 600-900 באט למשך 3-4 שעות. כולל הפסקת צהרים.
לרבים מהטוקטוקים, מערכת הגברה חדישה וכך ניתן להכניס מוזיקת רקע עליזה לסיור היומי.

מקדשים

כללי נימוס:

יש ללבוש בגדים נאותים: אין להיכנס לטח המקדש במכנסים קצרים (מעל הברך) או בגופיה חושפנית. תתבקשו לכסות אזורים אלה.
תתבקשו לחלוץ נעלים בחלק מהמקומות.
ב-Wat Mahatat בבואכם להצטלם עם הראש שבעץ, תתבקשו להקפיד לשבת בקרבת הפסל.

רחמו על הפילים ואל תקחו סיור על פיל… למרות שזה מצטלם מצויין על רקע החורבות.

באזור איוטהאיה שרידי מקדשים עתיקים רבים. לנהג הטוקטוק יש מפת המקדשים וניתן ליצור עימו תוכנית. הכניסה למקדשים כרוכה בתשלום. לכל מקדש רגיל, פעיל, שאינו עתיק כ-20 באט ולשרידי המקדשים העתיקים, מחיר כניסה יהיה 80 באט למקדש. יש כרטיס משולב לכמה מקדשים בעלות נמוכה יותר. בדקו זאת באתר הראשון אליו תגיעו. זה בהחלט משתלם לקנות כרטיס משולב.

Wat Yai Chaya Mongkol

טקס "להלביש את בודהה":

Wat Mahathat

המקדש המפורסם ביותר "הראש שבעץ"…

אהבתי כי בכניסה ל- Wat Mahathat ניתן לקחת בהשאלה מטריה או שימשייה, לעת הצורך.

מקבצי פסלי בודהות ערופי ראש. שרידים לכיבוש הבורמזי.

Wat Phra Si Sanphet

Wat Chaiwatthanaram

חביב לראות מטיילים לבושים בבגדים מסורתיים ליד המקדשים. יש חנויות רבות ליד המקדשים, להשכרת בגדים מסורתיים. נראה קצת מעיק וחם בטמפרטורות של תאילנד, אבל מצטלם מצויין.

The Reclining Buddha at Wat Lokayasutharam 

Wat Phanan Choeng Worawihan

מקדש פעיל, מרשים בזכות הבודהה המוזהב הענק שבו.

אחרי כך וכך מקדשים… ולא הזכרתי את כולם. תתעייפו. זמן טוב לארוחת צהרים באחת ממסעדות התיירים, אליהן יקח אותכם בעל הטוקטוק. אוכל ומחיר סביר. או שתכוונו אותו מראש למסעדה מועדפת. ובהצלחה לכם, לטייל אחר-כך בחום היום:)

פוסט נוסף שלי על איוטאיה בקישור הזה. וגם כאן וכאן

תאילנד ספטמבר 2025

חלק שני בטיול סובב האי קיושו ובו נחזה בעוד הרי געש, מצודות עתיקות,נופים מרתקים וגם נחזה באומץ בעדויות מצמררות מהמלחמה הגדולה.

Udo Jingu Shrine

Udo Jingu Shrine מקדש מהמם, נטוע על הים. שערים אדומים. פסלי ארנבונים… הליכה על המצוק. מטווח כדורי בוץ – מתכון למזל. ואפילו מרכז מבקרים ובו מסעדה, גלידריה וחנות מתנות… כניסה וחניה ללא עלות.

"מטווח" כדורי בוץ, בתשלום. המטרה: הבור הקטן מלא המים, בסלע שמנגד…

Sun Messe Nichinan

ממש ליד חלפנו על פני אתר שנראה מיוחד, אך היה סגור: פסלים בסיגנון פסלי אי הפסחא.

המשכנו. הכיוון הכללי הר הגעש Sakurajima

הדרך להר היתה יפיפיה והתפתלה בתוך יער מדהים ופתאום התגלה בין העצים, הר הגעש הפעיל: Sakurajima

המשכנו לכיוון מרכז המבקרים ואז לנקודת תצפית על ההר. אחת מאיתנו, די חוששת מהתפרצות געשית עד כדי לחץ מתון. אחד מאיתנו לגמרי אדיש.

ובתמונה: אפשר לשכשך במים החמים הוולקנים, בתעלות במרכז המבקרים. אם לא מספיק חם בקיץ היפני. משם המשכנו להתגלגל לכיוון ההר כדי לחזות מקרוב יותר. אפשר להבחין במחסומי לבה. איזה כיף…

חומץ אורז טעים לכם? ניתן להיכנס למפעל חומץ אורז מסורתי ולהתרשם.

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center הוא מרכז מבקרים אלגנטי (כניסה ללא עלות). ובו סרט הדרכה על הדרך המסורתית של הכנת חומץ האורז המיוחד הזה. שטעמו הודות למים הוולקנים המיוחדים, למרגלות הר הגעש Sakurajima. טועמים חומצים בנוסחים שונים. לומדים כי מדובר בחומץ בריא במיוחד.

האם חשבתם אי-פעם לערבב חומץ אורז שחור בחלב?

לישון מול טירה? קחו חדר במלון Hotel Castel Kamamoto

הגענו לעיר Kamamoto ולקחנו חדר מול המצודה הגדולה המפורסמת של העיר קאמאמוטו: Hotel Castel Kamamoto: החדר גדול ומרווח יחסית. והמצודה נראת היטב מהחלון.

מהמלון, רבע שעה הליכה והגענו למצודה. המצודה נפתחת לקהל בשעה 09:00. כרטיס כניסה למצודה בלבד (ללא המוזיאון) – 800 ין. הליכה מרובה. יש מעליות למתקשים בעליות.

המצודה מאוד מרשימה. מלאה במבקרים. לא תהיו לבד שם…

נאגאסקי

התלבטנו האם להגיע לעיר נאגאסקי. האם לא די לנו בעצב?

Candeo Hotel Nagasaki

מלון Candeo בנאגאסקי נמצא במיקום מצויין. ממש במרכז ומול צ'יינה טאון. חניה מול המלון, בחניון ענק.

החדר קטן אך נוח ופונקציונלי, כדרכם של חדרי מלון ביפן. יש במלון אונסן (נפרד נשים וגברים) על הגג.

מיד יצאנו למרכז הסמוך למלון וגילנו פסטיבל תמוה: תהלוכות עגלות מקושטות. תמונות נפטרים – קורבנות ההפצצה עליהן. כל הרחוב מתפוצץ מחזיזים וההמולה רבה. זו דרך די משונה ליום השנה לכניעת יפן במלימת העולם השנייה והנצחת הקורבנות נראה היה כי צאצאי הקורבנות ליוו את העגלות במסען ברחוב. סוג של עצב מהול בשמחת החיים.

הרחוב הסריח מאבקת השריפה. היה מפחיד ללכת בין החזיזים. האם היו היפנים עצובים? האם שמחו בפסטיבל?… ההמולה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

בבקר הגיע הזמן ללכת למקום הכואב מאוד. וזאת עם מטען כאב שהבאנו עימנו מהארץ.

שמיני לאוגוסט 1945 11:02 – פארק השלום – המקום בו נפלה הפצצה

יש כמה אזורי חניה בתשלום ליד פארק השלום. מוזיאון הפצצה נמצא בצמוד. במרחק הליכה קצר.

מפארק השלום המשכנו למוזיאון הפצצה, הנמצא במרחק הליכה קצר.

Nagasaki  Atomic Bomb Museun

הכניסה ל-Nagasaki  Atomic Bomb Museun בתשלום: 200 ין לאדם.

רפליקה של הפצצה שהוטלה על העיר נגאסקי וגבתה מחיר כבד כל כך.

השעון שעמד ללכת…

מזעזע. עצוב כל כך. מקום שכל מהיגי העולם צריכים לבקר בו!

המשכנו משם בדרך חזרה לכיוןן פוקוהוקה. משם תצא טיסה חזרה לבנגקוק.

הדרך רצופה נופים יפים כמו: Terraced rice fields of Hamanoura

פוקוהוקה

פוקוהוקה היא עיר גדולה ובה נמל תעופה בינלאומי. בעיר היצע גדול של מסעדות ומלונות. בחרנו להשתדרג מעט ולקחנו מלון ארבעה כוכבים: Mitsu Garden Hotel Gion. החדר היה גדול מעט ממה שהורגלנו עד כה. נוח ומעוצב. הרבה יותר לטעמי. המלון ממוקם היטב במרכז וליד מרכז קניות ענק.

בבוקר, מצאנו עצמנו עומדים בתור ארוך למאפייה צרפתית. תור ארוך מאוד, אך השתלם לנו בסופו של דבר. כי המאפים היו מדהימים.

גן יפני בלב העיר: Rakusuien

הגענו מיוזעים וחמים מבחוץ אל חדר התה המסורתי , הממוזג של גן Rakusuien. הכניסה בעלות 200 ין לאדם.

חדר התה נועד לצפייה בנוף הגן. אנפה -דוגמנית דיגמנה לנו פינות בגן. שעה קלה ונעימה.

Kushida Shrine

מקדש שינטו – Kushida Shrine נמצא במרחק הליכה קצר מהמלון.

Sumiyoshi Shrine

עוד בלב העיר, בקרבת הליכה מהמלון: מקדש Sumiyoshi המתהדר בשערים רבים אדומים.

במרחק של כחצי שעה נסיעה ברכב מהעיר נמצא מקדש שלא תרצו להחמיץ:

Sasaguri Nanzoin

המקדש Sasaguri Nanzoin מפורסם בשל פסל הברונזה הענק של בודהה שוכב, השוקל 300 טון.
ביקרנו ברפליקה של פסל זה במקדש מקסים בתאילנד.
הכניסה למקדש בתשלום -300 ין לאדם ויש חניה בחינם, בקרבת המקדש. יש במקדש מסעדה קטנה ובה יש אפילו מענה לטבעונים רעבים.

תחילה עוברים במנהרה:

Hakata Hanamidori Kawabata מסעדה טבעונית שלא תרצו לפספס!

סוף סוף, אחרי כעשרה ימים, הצלחתי להגיע למסעדה יפנית טבעונית! המנות היו מופלאות…
סיום מוצלח לטיול בקישו.
(המסעדה בקומה שנייה של בניין מגורים/הוסטל. דלת כחולה.)

לעוד פוסטים על טיול באי קיושו: הקדמה גם חלק 1

לעוד פוסטים על יפן:
צמחונית רעבה בטוקיו וגם צמחונית רעבה בקיוטו וגם מקדשים בקיוטו וגם קיוטו הלוהטת וגם טוקיו

_{האי קיושו יפן אוגוסט 2025}

טיול ובו ניסינו להקיף את כל האי בנהיגה ברכב שכור, גמענו נופים משכרים. התעטפנו בעננים ובאדים העולים מהרי הגעש, טבלנו במים לוהטים ואפילו נקברנו חיים לרגע, מתחת לחול חם.

אנסה לתאר לכם כמה נקודות יפות על המסלול:

הפחדנית

זה שאיתי עמל קשות לשכנע אותי לטוס לאי קיושו ביפן. "טיסה קצרה", אמר. "רק חמש וחצי שעות מבנגקוק". אפילו זולה, כי בחרנו לטוס באיר-אסיה. חברת לאו קוסט. למזלנו הטיסה לא היתה מלאה וכל אחד התרווח על שלישית כיסאות. עמל לשכנע, כי הייתי מלאה פחדים מהאי הגעשי הזה. שמא נאלץ לחוות התפרצות וולקנית, שתווסף לרשימת הפגעים המתרחשים עלינו לאחרונה. או חלילה, טפו, טפו, טפו צונאמי, כפי שחזתה איזו באבא זקנה לפני מאה שנים. בסוף הצליח לו ונסענו ואף חשש לא התממש. היו משך שהותו אזהרות על שיטפונות ומפולות בוץ והיתה אפילו רעידת אדמה קלה, אבל לא במחוזותינו ממש. רק קרוב.

הדרכים היו מלאות בירוק של הרים וכחול של ים. פשוט נוף קסום. הצליח לו.

Hita

תמיד לאחר נחיתה מטיסת לילה, אנחנו הולכים על בטוח ומחפשים יעד קרוב ממש. שלא עולה על שעה וחצי נהיגה. וכך בחרנו להגיע לעיר Hita. מצחיק היה להבין כי פקידי הקבלה במלון בו בחרנו, השתוממו שהגענו לישון אצלם במלון. כי המקום לא על מפת התיירות כפי הנראה.

Kizantei Onsen Hotel

Kizantei Hotel הוא מלון 3 כוכבים על גדת נהר בעיר קטנה. החדר היה קטן אבל נוח. והיה אונסן פתוח לנוף הנהר. בעיר יש מרכז עתיק ויפה.
רק לקראת ערב התמלא המקום באורחים. ואז התגלה לנו הקטע של המלון: האורחים הזמינו ארוחת דגים על מסעדה צפה. והודגם להם ציד דגים מסורת שהוא דיג באמצעות עופות קורמורנים.
הצמחונית שביננו, ביטלה את הרעיון לשבת בסירה עפופת ריחות דגים מתים ולצפות בעופות המנסים לבלוע דג אך לשווא… נשאר לנו רק לצפות מרחוק. בזמן שכולם אכלו במסעדה הצפה, ניצלנו את הזמן כדי לטבול באונסן ללא שותפים.

אז מי שאוהב דגים, שווה להגיע למקום הזה, עבור החוויה המיוחדת הזו.

מרכז העיר מאוד יפה ומסורתי:

בוטיק שיר הלל למיסו:

עוד בעיר חנות Muji ענקית…

Beppu ושבעת מדורי הגיהנום

את העיר Beppu רואים כבר מרחוק, כאשר תמרות אדים עולות ממקומות רבים בעיר.

העיר Beppo ידועה בשל המים הוולקנים שלה. יש בעיר שבעה אתרים די סמוכים בהם ניתן לחזות בתמרות אדים, מעינות בוץ רותחים ועוד. אנחנו בחרנו להיכנס רק לאחד מהנ"ל.

Umi Jigku

כניסה לאתר אחד עולה 500 ין לאדם. אפשר לקנות ב2400 ין לאדם, כרטיס לכל שבעת האתרים.

האתר יפיפיה ומטופח. מלא במבקרים. (ככה זה ביפן).

עוד במקום :אפשר לקנות ביצים, מאפים וירקות ולבשל אותם על אדי המים הרותחים.

Hot Sand Beach Spa – מומלץ בחום!

זה שאיתי סיכם את החוויה כאשר אמר כי הרגיש כמו עוף צלוי על אש קטנה…

וזה מה שהיה: תמורת 2500 ין לאדם, מקבלים חלוק יוקטה מסיבי. נפטרים מכל הבגדים, כולל התחתונים ויוצאים ביוקטה להיקבר בחול וולקני חם לרבע שעה.

ה"קברנים" מכסים אותנו בזהירות בחול החם ואפילו מצלמים עבורנו תמונות. רבע השעה, לכאורה זמן קצרצר, אבל במקרה הנוכחי, נדמה שהיתה זו רבע שעה ארוכה מהרגיל. לאט לאט, החול, שתחילה היה נעים למגע, התחיל להיות ממש חם.
בסוף הזמן הקצוב, עוברים למקלחת. מסירים שם את עודפי החול שהצטברו על גופינו, מסתבנים היטב ועוברים לבית מרחץ. בעירום כמובן. בנפרד, נשים וגברים. להרגיע ולהחליף חום אחד בחום אחר…

הר געש Aso

למרגלות הר הגעש Aso הנוף עוצר נשימה. יצא לנו פעמיים להגיע לאזור. בפעם הראשונה מזג האוויר הסוער לא איפשר ביקור קרוב, אבל הניב תמונות דרמטיות ומשחקי עננים. בפעם השנייה מזג האוויר היה נוח ואיפשר הגעה לאזור הלוע עד ש…

הנסיעה בתוך מישורי עשב מדהימים:

ואז מגיעים קרוב יותר להר. מרכז מבקרים, מסעדות ומוזיאון. והנוף סוריאליסטי:

החניה בתשלום – 500 ין לרכב. הכניסה למוזיאון הר הגעש בתשלום. הטיול בסביבת ההר, בחינם. צפו לתורים ארוכים בכניסה לחניון. (יש באתר מסעדה הודית ובה גם מנות צמחוניות).

פשוט מהמם!

על מנת להגיע קרוב ביותר ללוע המעשן, יש להמשיך לנסוע כ- 10 דקות מעבר למרכז המבקרים הראשון. עד למרכז הצפייה השני. שם תפרדו מ-1000 ין, תמורת החניה.

המשכנו ללוע. דקה אחרי שהגענו הופעלה מערכת ההתראה והתבקשנו לפנות במהירות את האזור, בשל ענן גזים שהרוח אשר שינתה כיוון, החל לנוע לכיוון מרכז המבקרים. משתעלים מהאוויר הצורב, רצנו לכיוון תצפית הלוע. צילמנו תמונה וברחנו בחזרה. (אחת מאיתנו הרי פחדנית…)

נ.ב המלונות באזור הר הגעש Aso היו מאוד יקרים. ירדנו משם ל-Kumamoto שם היצע המלונות נוח וזול יותר.

הירוק הזוהר של טרסות האורז בכביש 325

הדרך מקאמומוטו ל- Takachiho פשוט מדהימה!

Amanoiwato Shrine

Amanoiwato Shrine מקדש שינטו שיש לו חלק נוסף, מעניין מאוד: מערת ובה מקדש Amano Yasugawara לצד הנהר והרבה רוג'ומים מדליקים.
_{הגעה למערה כרוכה בהליכה לצד הנהר כוללת עליות וירידות.}

ואז בקרנו את ג'ורג': Takachiho Gorge

Takachiho Gorge הוא קניון עמוק שבו זורם נהר שוצף. מטיילים לאורך הגדה ומשקיפים על הנהר שלמטה. מראה מהמם ממש! אפשר לשכור סירות ולהפליג בנהר. אנחנו לא עשינו זאת.
הכניסה לג'ורג' חופשית. חנייה חופשית.
_{המסלול מחיב הליכה מאומצת למדי. עליות וירידות.}

נשארנו ללון בגלל פנצ'ר בגלגל בעיר הקרובה. מלון Solest Takachino ארח אותנו בחום. כולל ארוחת ערב יפנית מסורתית שעשתה הסבה חיננית לצמחונית עבורי.

ובערב זכינו להופעת טקסית מקומית במקדש הסמוך. (1000 ין לאדם).
אחת מאיתנו התענתה לשבת על המחצלת ללא משענת לגב הרצוץ מהג'ורג'. אחד מאיתנו, אחרי חמש דקות כמעט ונרדם…

בבוקר הגלגל תוקן – נס אמיתי. כי בלתי אפשרי היה להמשיך בטיול ללא רכב צמוד. והמשכנו בדרכנו.

ניסינו להשתלב באטרקציה חביבה של נסיעה ברכבת ילדים פתוחה בנופים היפים: Amaterasu Railway, ללא הצלחה. היה זה יום חג כלשהו והתורים לרכבת היו מלאים. ויתרנו. נפנפנו לשלום והמשכנו הלאה.

Skeluccha Viewing Deck

במפה שהכנו לטיול בקיושו, נעוצות נקודות עניין רבות? אחת מהן מרהיבה במיוחד: Skeluccha Viewing Deck
חניה וכניסה ללא עלות. הליכה של כחצי שעה, בדרגת כושר קלה.

תחילה בין העצים ואז מתגלה הנוף המדהים:

אוהבים הידרגניות? Cape Togenko

אני אוהבת הידרגניות. מנועה מלגדל אותם אצלי במושב, כי יבש וחם מדי עבורם. משום כך, קפצנו לפארק הידרגניות. אך בחום יולי-אוגוסט, מסתבר שהן כבר סיימו פריחה. ממליצה לכם לנסות להגיע לאתר, אם אתם בזמן הנכון. (כניסה בתשלום. הדרך לאתר די גרועה).

Takanabedaishi

עצרנו בעוד נקודת עניין מוזרה ונטושה מאדם: Takanabedaishi

את הלילה העברנו במלון של רשת Dormy inn בעיר Miyazaki.

לפוסטים נוספים:
פוסט הקדמה לטיול באי קיושו:
פוסט שני על האי קיושו:

יפן אוגוסט 2025

"רוד טריפ קיושו" – סובב האי הדרומי ביפן קיושו

טיול ובו נחתנו בשדה התעופה פוקוהוקה באי קיושו יפן . שכרנו רכב. יצאנו למסע בן 11 ימים ובסיומו חזרנו לפוקוהוקה.

לפני: כרטיס הגעה ליפן

לפני הגעה ליפן, צריך למלא כרטיס הגעה ולקבל ברקוד. קצת נלחצתי שלא קבלתי בדואר חוזר את הברקוד, אלא רק צילום מסך מהאתר. וזה הספיק. הכניסה ליפן בנמל פוקוהוקה היתה קלה ומהירה וללא תקלות.

רכב

אנחנו בחרנו לשכור רכב בשדה התעופה ולצאת מיד לדרך. שכרנו רכב מחברת Rakuten Travel.
בעת הנחיתה צריך להתקשר אליהם, שישלחו רכב איסוף. או לצעוד עצמית כ15 דקות עד לתחנת ההשכרה, שאינה ממש בשדה, אלא לידו.
הרכב היה מעולה וגם השירות. שימו לב לבקש רכב עם מכשיר לכבישי אגרה. תשלמו תשלום אחד עבור שכירת המכשיר ואת אגרות הכבישים, תשלמו במעמד החזרת הרכב.
יש כמה סוגי ביטוחים לרכב, בדקו זאת במעמד ההשכרה. לא מומלץ לצאת ללא כיסוי ביטוחי. (מנסיון).

מחיר הדלק ביפן זול יחסית.

חניה

רצוי לחנות בחניון של TIMS – שלט צהוב. תשלום במכונת תשלום ואינו מסובך. בחניוניםאחרים יש נעילת רכב, עד הסדרת התשלום. וזה מעט מלחיץ.

בבתי מלון, ברוב המקרים נדרשנו לשלם תשלום נוסף עבור החנייה. (1000-1500 ין).

מעבורת

שימוש במעבורת מאוד נוח ומקצר זמנים. אם כי המחיר די יקר. כ5000 ין לרכב + מחיר לכל נוסע.

בתי מלון

היות והיינו בטיול עם רכב שכור והיות שטיילנו בחודש אוגוסט שאינו שיא העונה, הרשנו לעצמנו לא להזמין מראש מלונות, מה שאיפשר לנו גמישות במסלול.

המלונות ביפן יקרים יחסית לתמורה. רוב הזמן לנו במלונות 3 כוכבים שהיו ישנים יחסית ולא מדליקים בעיצובם. וחלל החדר היה קטן מאוד. מה שכן, בכל המקרים המיטות היו ממש נוחות וכך גם המצעים והכריות. חשוב ביותר עבורי. השירות היה מעולה בכל המלונות. ממוצע מחיר 500-800 ש"ח לחדר ללא ארוחות.

במרבית המלונות יש "אונסן" – שזה בית מרחץ יפני. נפרד נשים וגברים. הרחצה בעירום.
(יש לשים לב לכללי ההתנהגות ב"אונסן").

ברבים מהמלונות ניתן לבחור בדיל עם ארוחות. עבורי, כצמחונית, זה היה לא אקטואלי לקחת חדר בתוספת ארוחות. כי לא אין מענה לצמחונים וריח הדגים בחדר האוכל היה עז למדי.

בהרבה מקרים מחיר חדר במלון יהיה זול יותר באתרים כמו: Agoda ו- Booking מאשר במלון עצמו. אין שום בעיה לבדוק מחיר תחילה מדלפק במלון ולבצע הזמנה באינטרנט, במידה והמחיר זול יותר באתרים השונים. היו מקרים שבדלפק המחיר היה זול יותר. אין לדעת.

צ'ק אין למלונות בשעה 15:00 בלבד. והם מקפידים על כך.

יש חדרים בסיגנון מערבי ויש חדרים בסיגנון יפני. האחרונים, מתומחרים יקר יותר.

יש היצע גדול יחסית של חדרי tween – כי היפנים מעדיפים זאת על פני מיטה אחת.

התנהלות עם כסף

מצאנו שקשה מאוד למצוא מקומות להחלפת כסף. בכל מקום נאמר לנו שכנראה ניתן להחליף בבנק. שברוב המקרים היה סגור, עקב חג או סופ"ש.

אין בעיה לשלם במלונות ובחנויות גדולות באפל-פי.
יש הרבה מכשירי ATM

יפן נחשבת מדינה בטוחה ואין חשש להסתובב עם הרבה מזומנים.

מזון ושתייה

מכונות למשקאות קרים נמצאים בכל מקום כמעט. מחיר ממש זול.

מחיר ארוחה לאוכלי כל במסעדות יפניות זול יחסית.

לצמחונים – טבעונים יש בעיה קשה במציאת אוכל. במרבית המקרים, אכלנו במסעדות הודיות, כאשר הן נמצאו.
בקיצור: עדין קשוח לטייל ביפן אם אתה נמנע ממזון מהחי.

אפשר לקנות אוכל ולאכול בחנות הנוחות 7-11. יש מיקרוגל ומים רותחים למנות חמות.

התרשמנו כי סצנת בתי הקפה אינה מרשימה… שלא כמו שהורגלנו בתאילנד, .
מסעדות נסגרות די מוקדם. בהרבה מקרים אינן פתוחות בצהרים, אלא נפתחות רק בשעה 17:00.

תיכנון הטיול

כדי לתכנן את הטיול נעזרנו במקורות רבים, כמו בלוגים, אתרי תיירות באינטרנט. קבוצות פייסבוק וכדומה. את כל נקודות העניין, העלנו על מפת גוגל. למעשה יצאנו לדרך, ללא תוכנית מסודרת לפי ימים. אבל ידענו בגדול לאן אנחנו מתכוונים להגיע. התיכנון היה להחליף בכל יום מקום. די אינטסיבי. הרבה שעות נהיגה בדרכים. אבל הדרכים, במקרה שלנו, היו חשובות כמו היעד.

המרחקים באי אינם גדולים מאוד, מה שאיפשר החלפת יעד במידה ורצינו.

במרבית הימים, בחרנו לנסוע בכבישים צדדים ולא כבישי אגרה וכבישי אקספרס, כדי ליהנות כיאות מהנופים המדהימים.

ישראל

למרות החששות שלנו, כאשר הזדהנו כישראלים, התגובה היתה חמה ואוהדת. והגיעה אפילו לקבלת מתנה מזוג חביב שהתרגש מהיותנו ישראלים.

כרטיס סים

אנחנו השתמשנו בכרטיס E-sim. היו מקרים בודדים של בעיית קליטה.

תיירות

האי קיושו פחות מתוייר על ידי תיירות מערבית. מרבית התיירים מגיעים בטיולים מאורגנים מקוריאה וסין. משך הטיול כמעט ולא פגשנו תיירים.
בהרבה מקומות לא מצאנו שילוט ותפריטים באנגלית.
אין בעית תקשורת עם המקומיים אם נעזרים בגוגל טרנלייט. יחסית לטיולים קודמים ביפן, היתה הרגשה שפגשנו הרבה יותר יפנים שיודעים אנגלית.

שדה התעופה Fukuoka Airport

הגענו בטיסה בת 5 וחצי שעות מבנגקוק לשדה התעופה פוקוהוקה (FUK). השדה אינו גדול וממוקם יחסית קרוב מאוד לעיר עצמה. מעבר הגבול ליפן מתבצע במהירות.
אין רכבת בין שדה התעופה הבינלאומי לעיר. תחנת הרכבת נמצאת רק בצד שדה התעופה המקומי, ממנו אין גישה לבינלאומי. יש אוטובוסים ומוניות לעיר.
אחת מאיתנו תמיד לחוצה מטיסות ושדות תעופה ועל כן, הגענו לטיסה היוצאת שלוש שעות קודם, בבוקר מוקדם. והסתבר לנו שהכל עדין סגור. כלומר לא היה טעם להגיע לפני חמש וחצי – רבע לשש בבוקר. אבל אל תסמכו עלי, בדקו זאת בעצמכם…

שני חלקים נוספים ל- Road Trip Kyushu: Road Trip קיושו יפן – חלק 1 Road Trip קיושו יפן – חלק 2

_{יפן אוגוסט 2025}

במרחק קצר מבנגקוק, נמצא יעד אהוב על המקומיים: קאו יאי. חזרנו לשם שוב, על מנת לגלות, שממש נעים וחמוד שם.

איך מגיעים?

על מנת להגיע בדרך נוחה לאזור קאו יאי, שכרנו רכב בשדה התעופה דון מואנג ומשם יצאנו לדרך.

בחרנו לנסוע לקאו יאי דווקא באמצע השבוע, כאשר פחות עמוס שם.

לינה: The Hidden Village

The Hidden Village הוא מלון חמוד בעיצוב מודרני יפה ולא יקר ביותר, חיכה לנו בקאו יאי. קבלת פנים נעימה ובה שוקולד טעים ומשקה פירותי מתוק מוגשים בדרך מענינת.
ארוחת בוקר מוגשת לחדר. ויש מענה לטבעונים… צוות חביב ושירות מעולה.

אוכל טבעוני

תמיד מאתגר למצוא עבורי אוכל טעים. הרבה פעמים אני מתפשרת על מנה בינונית במסעדה רגילה. לשמחתי נמצאה מסעדה טבעונית אחת נהדרת: Aurra Ammie Vegetarian Restaurant: אפשר לבחור במנות תאיות טעימות לצד אוכל מערבי ולחמניות הנאפות במקום. אהבתי מאוד.

חוויה במטע: Blackberry Khao Yai at Suan Revadee

לא הרחק מהמלון יש מקום קסום: חווה ובה עצי פרי רבים ומגוונים: אפשר להגיע ברכב למקום, לקבל הדרכה מבעלי המקום (באנגלית מעולה) ולטעום פרי הנקטף היישר מהעצים. (הפרי על פי עונתו). לטעום ריבות הנרקחות מהפרי הטעים וניתנות לרכישה במקום וגם וליהנות מכוס לימונדה-פטל מהממת!
_{הכניסה והסיור בתשלום. (אפשר גם להזמין כוס קפה מובחר בתשלום נוסף).}

אומנות ב-Khao Yai Art Museum

Khao Yai Art Museum מספק את הצד התרבותי בתערוכת אומנות מענינת. הכניסה בחינם. יש להרשם בספר המבקרים.

כמו ביפן: שדה פרחים: Hokkaido Flower Park Khaoyai

Hokkaido Flower Park Khaoyai – שדה פרחים מרשים. אנחנו הגענו בשלהי העונה והפרחים כבר עברו את שיא יופים. דמי כניסה: 100 באט (150 באט בשיא העונה). מאמינה שבשיא הפריחה היופי עוצר נשימה.

בדרך חזרה לבנגקוק לא לשכוח לעצור במקדש ההזוי Wat Maneewong!

Wat Maneewong – חוויה מטורפת!

מערת האוצרות של עלי באבא וארבעים השודדים נגלת לעינינו המשתאות! המקדש מדמה את מאורת הנחש- Naga המגן של הבודהה וכנראה שהוא חובב זהב. כי הכל נוצץ כאן. מקדש מטורף!

_{כניסה חופשית וגם חניה במקום.}

אז קדימה לקאו יאי! ליהנות מטמפרטורות קרירות, אוכל טעים, מלונות מפנקים ומקדש, שלא ראיתם כמותו מעולם!

לעוד פוסט על קאו יאי

_{בנגקוק אוגוסט 2025}