בהודו, מלון צמחוני, כפר צמחוני, עיר צימחונית, זה כלל לא מעורר תהייה, אבל מלון צמחוני בצ'אנג מאי תאילנד?
בטיול האחרון שלנו, יחד, בצ'אנג-מאי (לעת עתה) שנת 2014 – בחרתי את המלון הזה בשם המוזר : גרין טייר האוס .
הופתעתי כל כך מלמצוא מלון צמחוני, ככה פתאום. ועוד נכתב בביקורות על המלון, כי המזרונים נוחים ביותר. אז מה עוד צמחונית כמוני, הסובלת מבעיות שינה, צריכה חוץ מזה?
הזמנו. הגענו ואהבנו.
סוג של מלון בוטיק, מחוץ לרחובות הומי האדם בצ'אנג-מאי ועל כן, צריך הקפצת טוקטוק משם לשוק להלילה.
חדרים נוחים. אוכל צמחוני איכותי וכולם מקסימים. אפילו בריכה חמודה .
נכון, העלנו קצת את הגיל הממוצע. אבל מי סופר…
אין ספק, שבפעם הבאה, כשנחזור לצ'אנג מאי, נבחר באותו המקום.
אמר לי: "תכתבי על קפה אמזון". אז הנה אני כותבת… בכל רחבי תאילנד, כאשר אתם נוהגים בדרכים, תמצאו תחנות דלק וריענון של חברת PTT. חוץ מדלק, ישנם תאי רחצה ונוחיות נקיים ובחינם כמובן. דוכני מזון. חנות נוחות Seven-Eleven ובית קפה אמזון ! – ורק בגללו, שווה לשכור רכב ולצאת לטייל ברחבי תאילנד… בכל המקומות, הקפה מדוד ונמזג בדיוק באותו הטעם ואותה הטמפרטורה. תענוג למבינים בקפה. ואם תלחצו כאן, תוכלו לדלג לפרסומת של קפה אמזון בתאית. ואז ממש יתחשק לכם…
כאשר מטיילים במחוזות נידחים, נתקלים במאכלים מצחיקים. זוהי בעצם תאילנד במיטבה.
חבר חביב הזמין את המנה בעלת השם התמים הזה: Dancingshrimps.
כאשר המנה הגיעה בקערה מכוסה, עדין לא חשדנו. כאשר המלצרית שיקשקה את הקערה ופתחה את המכסה… לא היינו מוכנים למה שקרה: התשובה התאילנדית לסוכריות מתפוצצות! מתוך הקערה התפרצו עשרות שרימפסים צעירים, קטנטנים וחיים, בנסיון נואש לברוח ממשחת הצ'ילי החריפה כאש, אשר בקערה. מרוב תדהמה לא הפסקנו לבכות מרוב צחוק… והשרימפסים. גורלם לא שפר עליהם.
כשפסקנו מלבכות ולצחוק, אמר החבר: "מזל שלא הזמנתי את המנה של חזירים רוקדים"…
בעלי, שהוא צמחוני בבית בעל כורחו וקרניבור נלהב מחוץ לבית, אמר לי פעם, כי הארוחות הטעימות ביותר, שאכל בתאילנד היו דווקא במסעדות צמחוניות !
ואם הוא אמר זאת, מי אני שאתווכח על זה…
נכון, כל בנגקוק היא שוק אוכל אחד גדול ואפשר ובטוח לאכול בכל מקום ברחוב וזה ממש כיף. אבל כשמטיילים עם צמחונית (כמוני למשל) קשה לפעמים למצוא אוכל צמחוני טהור ב-100 אחוזים בדוכני הרחוב. הפתרון הנוח ביותר לאכול באחד ממרכזי האוכל הנמצאים תמיד, בכל אחד ממרכזי הקניות השונים.
מכיוון, שלא פעם אחת או פעמיים, כשישבנו לאכול באחד המרכזים, חלפו על פנינו אנשים, שלא הבינו כיצד משלמים והיכן. אז הפטנט בדרך כלל עובד כך : בכל מרכז, יש מקום בו ניתן לטעון כרטיס מגנטי בכל סכום שתרצו. בכל דוכן, יגהצו לכם את הכרטיס תמורת המנה שתזמינו. בסוף, אם ישאר עודף, ניגשים לדוכן ומקבלים החזר. עובד נהדר.
יש מרכזים בהם זה עובד הפוך: כלומר כל אדם הנכנס למרכז האוכל מקבל כרטיס מגנטי ריק, כל מנה מחויבת בכרטיס ובסוף, בדרך החוצה, משלמים בקופה, איש איש את אשר רשום לו בכרטיס.
יש מרכזים יקרים ויש מרכזים זולים ועממים יותר.
לי, כצמחונית, חשובים אלה שיש בהם דוכן צמחוני או לפחות כיתוב באנגלית.
המנות זולות וטעימות ולפעמים, כלל לא שווה להיכנס למסעדות, כשאתה מסתובב בבנגקוק. אלא כל פעם לנשנש משהו במרכזי האוכל.
מכאן הגיעה המלצתי לכם: בבנגקוק, עדיף להזמין מלון ללא ארוחת בקר. כדי שתוכלו לנשנש משך היום.
חייבת לציין, כי המרכז האהוב עלי כצמחונית נמצא בקומה השישית של ה-MBK. הדוכן הצמחוני שם, מאוד פופולארי והאוכל מהמם, חריף ומיוחד. בדרך כלל מתחסל מהר ואם תגיע לקראת סגירה, יתכן ולא ישאר לכם מה לאכול…בתאבון!
