אז הוא אמר לי: "מה הכיף הזה שלך להיות כל כך הרבה זמן בים ? תנועת הגלים ? הנעימות שבמים ?"
ניסיתי להסביר לו.
שכח, שאי פעם לפני יותר מיובל שנים, התערסל בחמימות מי השפיר -תשעה חודשים…
לא השתכנע. יצא מהים. יחכה לי עם מגבת כחולה גדולה. אמר לי.
"מה אני הזקן והים?"…
רק אנחנו והצוות. מגניב ומקסים מצד אחד. (כנראה שאנחנו ממש מחוץ למסלול. מחוץ לעונה). אך מצד שני, אני מקווה כי התאילנדים החביבים, אנשי צוותי המלונות הריקים, זוכים לקבל משכורות, למרות המלונות הריקים. אנחנו בהחלט שמחים לתרום את חלקנו במאמץ.
המלון בעיצוב מסורתי. הגינה מרהיבה. הצוות מקסים. האוכל במסעדה מעשה שף והספא משגע. מה צריך עוד?
לאתר המלון המקסים הזה – לחצו כאן
לעוד מידע על הטיול שלנו במפרץ בנגקוק – לחצו כאן
צ'ומפון תאילנד נובמבר 2017
סביב לנו צמחייה טרופית, יפיפייה ושטופת גשם. על כן היא נקראת – טרופית.
אני נזכרת בצמחי הגינה שלי בביתי, במדבר ומעריצה אותם עוד יותר,
על יכולת הישרדותם באקלים הקיצוני של הערבה
כיף להיות צמח בתאילנד הטרופית, הגשומה!
גשם, כשאתה בתאילנד. בעיקר אם אתה בקטע של חוף, אינו מתקבל בשמחה.
הטמפרטורות צונחות. ואצלי כל מעלה מתחת 25 מעלות – מבשרת חורף…
הים סוער והכל אפור ומזמין שמיכת פוך ומרק חם.
אבל תיכף נצא בחוץ. נראה לגשם שאינו מבריח אותנו! נתמלא באופטימיות זהירה ונמשיך במסע לאורך חופי תאילנד המקסימים.
לבד במלון – על המלון החמוד בצ'ומפון
לאתר המלון לחצו כאן
תאילנד נובמבר 2017
"וזה מה שאני אוהב. לנסוע בנופים היפים הללו. לעצור מדי פעם באיזו מסעדה ולאכול מטעם מקומי. (בתקווה שימצא עבורי, הצמחונית, משהו טעים גם) ולמרות שלפעמים, התענוג מהאוכל קצר וכהרף עין, הוא עוזב את הגוף, עדין שווה כל ביס".
אם זה מה שהוא אוהב. גם אני אוהבת.
נובמבר 2017
הנה הוא – האחראי לאותיות הקטנות, שמעולם לא קראנו, אשר רשומות בגב מוצרים רבים בתחום המזון והקוסמטיקה והביו-דיזל: דקל השמן– בכבודו ובעצמו. .
מטעים עצומים של דקלים יפיפיים שתפרחתם מגדלת פירות אדומים, מהם מופק שמן עץ הדקל, עליו ניתשת מערכה שלמה.
האם הוא יותר בריא ממזיק או להיפך?
והאם הוא פוגע אקולוגית בצמחים ילידים?
על כל פנים, המטעים משתלבים נהדר בג'ונגלים של תאילנד ונראה כי מספקים עבודה להרבה ידים עובדות בתאילנד.
נובמבר 2017
התשובה מורכבת ואינה חד משמעית. אבל בראש ובראשונה צריך להגדיר האם הטיול / בילוי הוא בגובה הילדים או שהם סתם נספחים…
אם מחליטים על הילדים כגורם עיקרי, זה הזמן לחשוב על מה שהם יאהבו או לחלופין יסבלו ואו ישנאו:
אני בטוחה שנסיעה ארוכה, לא ממש תשמח אותם, אלא אם כן, הם מילדי הערבה המתורגלים לא לצייץ לפני נסיעה של שעה וחצי לפחות.
אז עדיפות לטיסה או נסיעה לא מוגזמת ליעד.
לטיסה, יש להוסיף את הנסיעה לשדה התעופה וההמתנה בו.
שיקולי גלים – מעבורת קצרה זה בדרך כלל כיף, מעבר לשעה ובים גלי, זה פשוט עשוי להפוך לסיוט. אם כך, הייתי מורידה איים רחוקים.
אי קטן ובו שתיים שלוש מסעדות- עשוי לשעמם קולינרית, הן את ההורים ובמיוחד את הילדים, שאולי מחבבים יתר על המידה, אוכל מערבי ולא תאי.
ובנוסף, אי קטן, שבו ניתן לחגוג על בטן-גב וזהו, עלול לשעמם ילדים אנרגטיים, אחרי כיומיים.
אז עדיפות לאי גדול כמו פוקט, סמוי או חופי היבשת.
בהם ניתן לגוון הן קולינרית והן מבחינת אטרקציות לילדים.
מזג אוויר בתאילנד במרץ-אפריל יהיה בטוח חם מאוד. זו העונה החמה ואמורה להיות יבשה יחסית. כך, שנראה לי שגשם, לא יהווה מכשול רציני.
לאחרונה, היינו בחופי הו הין ותאכלס, נראה לי אחלה יעד עם ילדים.
בתי מלון מפנקים. רצועת חוף נחמדה ודי שוממת מתיירים ותאילנדים שאינם אוהבים להשתזף.
שווקי לילה מדליקים ואטרקציות לילדים במרחק נסיעה.
חיפוש זריז העלה לי שלושה פרקי מים. חוות פילים. שמורות טבע, מפלים ומפרצים מרהיבים. בנוסף, מאכלי ים זולים ואווירה אמיתית של תאילנד.
אם כך, הייתי מהמרת, לשם שינוי, על הו-הין.
יש לזכור, כי צריך לשכור רכב כדי לאפשר ניידות, המוניות באזור זה, יקרות משמעותית ולכל מקום צריך לנסוע.
אפשר להגיע מבנגקוק ברכב שכור, אם כי, אחרי טיסת לילה, זה די מעייף.
בטיחותי יותר לשכור הסעה להו-הין ולשכור שם רכב.
נראה שלמרות שיש שדה תעופה בהו-הין, אין קו טיסות לשם מבנגקוק.
מקווה שעזרתי.
מכיוון, שהו-הין, היא בראש ובראשונה יעד חביב ומאוד פופולארי לתאילנדים עצמם, יש בעיר ובסביבתה מגוון יפה של שווקי לילה, כי זה מה שהמקומיים אוהבים: לצאת לבלות בלילה, לאכול ולשתות.
תחילה גילנו את שוק הלילה הישן של הון-הין. שוק חביב ממוקם במרכז העיר. בעיית חניית הרכב נפתרה, כאשר גילנו כי המקומיים, חונים, ברחבת המקדש הסמוכה לשוק וכך תמורת 20 באט (ועוד 20 באט לשומר, שלא יקטר כי המקומות שמורים למתפללים) – חנינו ממש בסמוך לשוק.
האמת, בדרך כלל אנחנו מעדיפים מונית מאשר להתניע את הרכב השכור ולנהוג למרכז העיר, אבל כשבררנו את מחיר המונית מהמלון, הסכום היה אמור להיות כ500 באט- עד לשוק לכיוון וזה יקר מאוד , גם במושגים ישראלים.
כאמור שוק לילה נחמד ובו דוכני אוכל ושמונצ'ס, כצפוי. וגם מגוון מסעדות: מיקרות ועמוסות בסועדים ועד זולות ועמוסות בסועדים.
הפתעה נעימה ביותר, ציפתה לנו כשהחלטנו להמשיך עוד כמה קילומטרים עד לשוק "הציקדה". שם מצאנו הכוונה מסודרת למקום חניה ! שוב במחיר שפוי לחלוטין. ובמקום שוק אחד – מצאנו שלושה שווקים הצמודים זה לזה.
האחד, שוק לילה רגיל, של דוכני אוכל ודוכני בגדים, כדוגמת השווקים התאים הטיפוסיים.
לידו שוק "תמרינד" – שוק אוכל מקסים: את האוכל קונים בקופונים, כמקובל במרכזי האוכל ולאורך השוק פרוסים דוכני אוכל רבים ומדליקים. האוכל טעים וזול וניתן בכלים חד פעמיים.
ואז הגענו לשוק ה"ציקדה" והוקסמנו – שוק אוכל, אבל יוקרתי ביותר. הגשת המטעמים נעשת בכלי אוכל לכל דבר. הקנייה בקופונים והאוכל – גורמה. לצד השוק מופעי מוסיקה חיה ותאטרון וגם שוק אומנים, אשר מוכרים מיצירותיהם המקוריות. פשוט מקום מגניב.
כל השווקים, למרות כמויות האנשים, מתנהלים בשלווה ובשקט, ללא צעקות וללא זבל על הרצפה. יש לנו, בהחלט, מה ללמוד מהתאילנדים, לגבי ניהול שווקים.
ซิเคด้า มาร์เก็ต เปิด วันศุกร์ เสาร์ และ อาทิตย์ เวลา 16.00 น. – 23.00 น. M:099-669-7161 Cicada Market opens every Friday, Saturday, Sunday from 04:00 p.m. to 11:00 p.m. וד"ש חמה לסאמס וחסידה מהרצליה , הישראלים היחידים אשר פגשנו בשוק הלילה…
לקחנו רכב מבנגקוק ונסענו דרומה לאורך מפרץ בנגקוק.
עד הואה-הין, החופים מעט שוממים (צ'אם וכדומה) כך שהעדפנו להתמקם בהואה-הין.
בעיר, בנוסף למלונות המדהימים הנמצאים ממש על חופי הוא-הין , העיר גם מספקת מסעדות, מסא'גים, שווקים וחיי לילה.
משם, דילגנו משם לחופי סאם רוי-יוט – מבודד ומקסים ביותר. מפרצונים קטנים ונוף משובח. החוף נמצא מעבר לכביש, אבל גם זה לא מקלקל את ההנאה.
משם המשכנו לאזור צ'ומפון. שם השתכנו במלון – או אולי בית מרגוע נחמד ביותר, שאינו נמצא ממש על החוף. החופים שם אינם אטרקטיבים לרחצה , אבל האווירה במלון היתה שווה מליון דולר.
כאן, הגיעה הטעות – רצינו לערוך לעצמנו תיקון לגבי חופי נקון סי- טאמראט.
בפעם הקודמת שהיינו לא אהבנו במיוחד. ועל-כן, נסענו הרחק שוב, עד לשם. מצטערים לגלות, כי אמנם החופים שם נחמדים, אבל הרבה פחות ולמלונות שם, ממש לא התחברנו. כלומר, תיקון לא נעשה.
בסוראטני, לקחנו טיסה וחזרנו לבנגקוק.
כיאות לאנשי הערבה, המרחקים לא מזיזים לנו. נופי הים והירוק שסביב קוסמים לנו. השקט והשלווה והעדר תיירים, עושה לנו את זה. מאכלי הים היו היישר מהים וזולים – לאחד משנינו, שאינו צמחוני.
תאכלס, היינו לבד בחוף. התיירים המקומים- כלומר התאילנדים, רק מצטלמים לעת שקיעה בחופים וכלל לא נכנסים למים ובטח שאינם משתזפים. פגשנו בהם מתרחצים, אך ורק בחוף אחד, שהיה חוף ציבורי פופלארי מאוד וגם אז, אהבנו מאוד את האווירה והאנרגיות.
מפרץ בנגקוק נובמבר 2017
