קטגוריה: צ'אנג ראי

תמיד כיף לחזור ולטייל במקומות יפים כמו צ'אנג ראי.

הגענו לצ'אנג ראי בטיסה קצרה מבנגקוק, בחודש ספטמבר, בשיא עונת המונסונים שאיננה העונה המומלצת. צ'אנג ראי היתה ריקה מתיירים. אתרי התיירות, המלונות והמסעדות נטושים. מזג האוויר היה מעולה. עניין של מזל.
טיול קצר עם חברה טובה, שלושה ימים נחמדים ביותר בהם ניסינו להיות בכמה שיותר אתרים. התניידנו בעזרת רכב שכור, ששכרנו מראש ואספנו בשדה התעופה של צ'אנג ראי, התחברנו עם מקומיים ונהנו עד מאוד.

Riva Vista מלון תענוג

במחיר ממש מצוין, קבלנו מלון מעולה! חדרים גדולים בעיצוב מודרני מדליק. אמבטיה שקועה מול נוף הנהר. שקט ושלווה. שירות מעולה. ארוחת בוקר טובה. תענוג.

כמה מטרים מהמלון, מסעדה ציורית בהחלט: Chivit Thamma Da Coffee House . יש גם תפריט צמחוני

המקדש הלבן: Wat Rong Khun

המקדש הלבן מרשים ביותר, אפילו אחרי כמה פעמים בהם בקרנו בו.

הכניסה בתשלום: 100 באט לאדם + 50 באט למערה
המקדש נסגר בשעות אחר-הצהרים. כדאי לבדוק מראש…
יש חניה באזור שמול המקדש.

אחרי המקדש הלבן המפורסם ביותר, הגענו למקדש הכחול היפיפה:

Wat Rong Seur Ten

הכניסה חופשית. המקדש פתוח כל הזמן.

Baan Dam Museum – הבית השחור

Baan Dam Museum הוא לא בית אחד, אלא מתחם די גדול ובו מבנים רבים. הבתים מאוכלסים ביצירות של האומן Thawan Duchanee. מרבית היצירות מבוססות על שרידי בעלי חיים, כמו תנינים… מה שקצת היה לי, כצמחונית, קשה לעיכול.
הכניסה בתשלום: 80 באט לאדם. חנייה במקום.

Long Neck Karen Village

התלבטתי האם ללכת לבקר במתחם שבטי ההרים: Long Neck Karen Village. קצת מביך כי הרי זה בעצם כמו סוג של גן חיות אנושי. אבל בסוף הכריעה המחשבה, כי נוכל לעזור לבני השבטים, בעזרת תשלום דמי הכניסה: 300 באט לאדם וגם נרכוש מהם חפצים.
בעונה בה טיילנו, העדר התיירים בולט לעין. היינו היחידים בכל המתחם הענק.
נדרשת הליכה בחום היום, כולל מעט עליות וירידות.
ארוכות הצוואר היו נחמדות ויפות ואפילו תקשרו באנגלית טובה.

יש בצ'אנג ראי מסעדות רבות. אולם אחת מהן, מרוחקת מעט מהמרכז, מה שמחייב רכב צמוד.
מסעדה אחת שבתה את ליבנו:

Green Farm House Restaurant 

Green Farm House Restaurant  התגלתה כמסעדה חמודה בהחלט. תפריט עשיר שיכול להיות מותאם לכל סוג של דיאטה וגם לצמחונים וטבעונים. האוכל היה טעים ביותר ולווה בהסברים מפי בחורה מקסימה מבעלי המקום ששמה: Gan.
גן תקשרה איתנו בשמחה באנגלית מעולה וערכה לנו סיור קצר בערוגות החווה. נהננו עד מאוד לפטפט עימה.
עוד נחזור.

לעוד פוסטים על אזור צ'אנג ראי:

כמה נהדר היה המלון שלנו בצ'אנג ראי
בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי
טיולים בסביבת צ'אנג ראי
מקדשים משוגעים בצ'אנג ראי

תאילנד ספטמבר 2025

 

יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
 מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
 הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

Wat Chaloem Phra  Kiat

לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
 עלתה.
עלינו.
הגענו לפסגה.

הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

ואז נשארה לנו רק הירידה.

זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
 מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי. 

הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
 למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן. 

נ.ב צמחוני
להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
דאגו לי אלי ההר…

צ'אנג מאי ינואר 2019

אנחנו שלא נרתעים ממרחקים, כמו מרבית תושבי הערבה. שכן אנחנו תמיד גרים רחוק… נהנים מהאפשרות להגיע לכמה יעדים רחוקים ביום אחד מרוכז ויעיל. כך עשינו גם בצ'אנג ראי.

ראשית,  רכשנו מרוכלת נזקקת ביותר, זר פרחים לברכה. כך מתחילים את היום בבכבישי תאילנד. 

במרחק סביר ביותר, נמצאת חוות מטעי תה סינית- Chouni Fong

הנוף היפה מתגלה די מהר ורק מקרוב עומדים על גודלה של החווה.
החווה מתוירת כהלכה, אבל ערוכה לקלוט כמויות עצומות של מבקרים. התפעלנו בהחלט מהיעילות ואחזקת המקום. אולם לכוס תה חם לא הצלחתי להגיע. במפתיע, מכרו במקום אך ורק תה קר בכמה נוסחים בתוספת דאמפלינג מקוריים במלוי תה.
נהננו אם כך, מכוס תה ירוק מתוק וקפוא, ביחד עם עוד כמה מאות תיירים, בנוף המקסים הזה.

משם, לא הרחק, הגענו לפרוייקט Doi Tung

שם מצאנו מכלול תיירותי גדול, הכולל גנים בוטנים שלווים עתירי סחלבים. (כניסה – 180 באט לאדם), מסלול הליכה על גשרים בגובה הצמרות (עוד 120 באט), שוק צמחים יפה, שוק דוכני עבודות יד צבעוני. מסעדות, שירותים ועוד. המקום הומה תיירות מקומית. זרים לא ממש.

הרגשנו אמיצים לאחר שצלחנו את מסלול צמרות העצים. ויתרנו על האומגה שבסוף המסלול בטענה שאנחנו זקנים מדי.. "POO YAI".
מאחר כי נפתח לנו התאבון, בעקבות ה"אומץ הרב" שהפגנו, מצאנו אוכל טעים במסעדה שממול. אפילו מנה צמחונית מרובת פטריות עבורי.

היום המשיך להתגלגל וגם אנחנו. הגענו לנהר המקונג לאזור "משולש הזהב"

כשעה וחצי נסיעה מפרוייקט דוי טונג, נמצא אזור משולש הזהב הומה ממבקרים. לאוס וקמבודיה בהישג יד.
לו היינו מתכננים אחרת, או מגיעים מוקדם יותר, היינו קופצים על סירות הנהר, המביאות אותכם לשוק תיירותי בצד הלאוסי של המקונג. (דרוש דרכון למעבר הגבול). אבל הזמן הזהוב של אחר-הצהרים הגיע. שוק תיירותי לאוסי, לא ממש היה בראש מאווינו. ויתרנו. הסתפקנו בסיור זריז על הטיילת ובזהב המתנצנץ לעת שקיעה.

משם, התגלגלנו בחזרה בכבישים הנוחים והמשולטים עד למלון המקסים שלנו בצ'אנג ראי.

על המקדשים המשוגעים בצ'אנג קראו נא בפוסט הבא שמסתתר כאן. 

נהנים בצאנג ראי

צאנג ראי ינואר 2019

מקדשי צ'אנג ראי – עולם הדמיון מתעורר

מודה כי אני עפה על מקדשים. סיפורי המיתולוגיה שמאחורי המקדשים מתחברים לאהבת ג'אנר הפנטסיה שלי, כתולעת ספרים וספרנית. אני מתפעלת מהדמיון וההשקעה המטורפת בבנית המקדשים ותפעולם ואף פעם לא נמאס לי לגלותם. אין ספק שכמה מקדשים מרהיבים נמצאים בסביבת צ'אנג ראי.

Wat Rong Khun המקדש הלבן – צ'אנג ראי

על מנת להגיע למקדש יש לעבור על  "גשר צר מאוד" שמתחתיו רוחות המתים מרימות ידיים מתוך זוועות הגיהנום… מזל שהגשר אינו ממש גשר והמתים לא ממש מאיימים…
בהמשך, מחכות "הרפתקאות" חדשות בממלכת הדמיון המופרע של יוצר המקדש  האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, שבסך הכל רצה ליצור מחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי. ראמה ה9 היה מלך נערץ ואהוב. ברבים מהבתים, ניתן למצוא עדין עכשיו, תמונות דיוקנו.  מחוץ למקדש, ממול, יש מתחם בו תוכלו לבקר ולהכיר את האמן המוכשר הזה. 

ואני, התפעלתי עד מאוד ממבנה השירותים הציבוריים…

ומתשומת הלב לפרטים הקטנים… 

ה"תקרה" עשויה מפיסות פח רקועות אשר המאמינים קונים במאה באט ותולים ב"דבוקה" אחת ענקית. 
כמובן שקניתי את "הקמע" והבאתי איתי, לתלות על עץ בגינה שבמדבר. 

Wat Rong Seur Ten – המקדש הכחול של צ'אנג ראי

תרגום השם לעברית נשמע כמו "הבית של הטיגריסים הרוקדים" :
על שום טיגריסים שהיו רוחצים בנהר הקוק. ואכן, טיגריסים נמצאים בין שאר מפלצות המקדש.
יותר מטיגריסים נוכח הצבע הכחול. והוא שבעצם מייחד את המקדש. האמן אשר יצר את המקדש, היה תלמידו של האומן אשר יצר את המקדש הלבן וניכרת השפעתו המשגעת.

הבודהה הלבן יושב במרכזו של ההיכל הכחול ועל קירות ההיכל, סיפור חייו של הבודהה. 

התאילנדים, כמו שאר עמי המזרח אוהבים להצטלם ואנחנו אוהבים לצלם…

ולא חסרים פטנטים מדליקים… למשל כמו בריכת המשאלות במקדש. קונים בכמה באטים "פרח משאלה". מדליקים נר ומשלחים אותו לצוף עם הזרם המלאכותי בבריכת משאלות קטנה במקדש. 

Wat Sai Khao 

המקדש הזה, הרבה פחות מתויר ונמצא די קרוב לעיר צ'אנג ראי. וכמו מקדש טיפוסי מכיל ערב רב של חיות מיתולוגיות מגניבות.

בטוחה שתהנו במקדשים, מהאווירה הפסיכית למדי. מהכניסה לעולם הדמיון הבודהיסטי.

במקדש הלבן יש לקנות כרטיסי כניסה. שאר המקדשים בחינם.
שלבו נא, עם ארוחת צהרים שלווה על גדת הנהר והנה לכם יום מלא באזור צ'אנג ראי.

את הנוף היפה הזה רואים ממסעדת "Melt in your mouth"  המאוד יקרה ומפונפנת.  אוכל צמחוני, לא ממש היה שם. המחירים היו רצחניים ביחס לתמורה, אבל את שלוות הצהרים ששרתה עלינו שם, אי אפשר היה לקחת…
אחר כך, לעת ערב, חזרנו למלון המרהיב שלנו Bura resort  

לכל המקדשים הגענו ברכב השכור. בכל המקדשים יש מקום חניה מסודר.
צ'אנג ראי ינואר 2019

צ'אנג ראי2

מלון שהוא בעצמו סיבה נהדרת לבקר בצ'אנג ראי

חנות ירקות יפיפיייה זו, בכפר הקטן, בדרך למלון בצ'אנג ראי.
אין ספק, שחנות זו, היתה אמורה לרמוז לי, משהו על הבאות… 

את המלון בצ'אנג ראי, הזמנתי ממש ברגע האחרון. המלון נראה לי מדליק, אבל לא הייתי סגורה עליו, עד כדי, חששתי ממנו. כי מנסיוני, מדליק אינו מרמז על שום דבר נוח, פרט למדליק.
ואכן, כשהתחלנו להגיע למעשה לצ'אנג ראי, מהדרך הארוכה, מפאי, נוכנו לדעת כי המלון בעצם בכלל לא בצ'אנג ראי, רק בכאילו…
וכדי להכביד, כשהגענו, אחר-צהרים לעת ערב, החדר עדין לא היה מוכן, כי המצעים טרם חזרו מהכביסה.
"אוקי" אמר האיש שלי, "אם לא יהיה נוח ומתאים, נעזוב, למרות השעה, למרות ששלמנו ונעבור למלון יותר נוח". אני נשארתי ליד דלפק הקבלה והוא הלך לראות את החדר. משלא שב. ואחרי זמן מה, ירדתי במורד הגן לעבר החדר.
גן העדן שננגלה לעיני, הסביר לי הכל:

דמיינו לעצמכם גן עדן טרופי: מפלי מים מפכים מאופק לאופק… פרחים… שרכים ושאר צמחים ירוקים.
רק שמונה חדרים מרווחים בכל המתחם המהמם הזה. ברור שמשוגע רציני הוא בעל המלון.

החדר, או בעצם הוילה  מגיעה עם מפל מים פרטי מקיר הוילה. די מהמם, לומר את האמת…

שמחנו לגלות כי החדר מרווח ובעל חדר מקלחת ואמבטיה מדליקים במיוחד.
תוספת מרנינה במיוחד: מסעדת המלון הנפיקה עבורנו אוכל משובח, במחירים ממש צנועים. (ומנות צמחוניות טעימות ביותר).

אם גן עדן, אז כמו בגן עדן. ו"הפרי האסור" הוא  פרי המנגוסטין הטעים כך כך. 

וכעת, אין לי ברירה אלא לגלות לכם את שם המלון הנהדר הזה. ובאמת, שהתמונות שצלמתי, אינן מחמיאות מספיק למקום המופלא הזה.
מורד ההר, שכולו מפלים…
Bura Resort

אז כמו שכבר אמרתי, המלון הזה, בפני עצמו, הוא סיבה מופלאה להגיע לצ'אנג ראי…

ואם בכל זאת תרצו לגעת עוד קצת על טיולים בסביבות צ'אנג ראי: לחצו כאן

צ'אנג ראי ינואר 2019