קטגוריה: בלוג

מידע שעשוי לעזור לכם בזמן טיול בבנגקוק:

תחבורה

לכל גרם מעלות יש מעלית:)

אם התעייפתם לעלות ולרדת במדרגות המובילות לרכבות, חשוב שתדעו, שאם תלכו קצת הלאה ברחוב, בתחנה, בודאי תמצאו שיש גם מעלית…

השילוט בתאילנד משובח ומאפשר לכם לא ללכת לאיבוד. פשוט תעקבו אחרי השילוט ותגיעו ליעד. הכל משולט!

אין צורך לרוץ לרכבת. אם תפסידו את הנוכחית, מיד תגיע אחריה רכבת חדשה, בהפרש של כמה דקות.

מומלץ למצוא מלון הקרוב לתחנות המטרו או הרכבת העלית. יחסוך לכם הרבה זמן בפקקים.

נימוסי רכבת

יש סימון מדויק על הרציף היכן לעמוד כדי להמנע מחסימת נתיב הנוסעים. יש להמתין שם, עד שירדו כל הנוסעים ורק אז לעלות לרכבת.

לא מקובל לדבר בקול רם ברכבת. ואסור לאכול או לשתות בשטח התחנה ובקרונות הרכבת.

יש בכל קרון, כיסאות המיועדים לקהל הנזקק להם ביותר ויש לכבד זאת.

MRT

MRT – רשת רכבת התחתית בבנגקוק. אליפות!

כרטיס מוזל למבוגרים מעל גיל 60 -גם לנו הזרים

אם אתם מעל גיל 60, תשמחו לדעת כי אפשר לרכוש כרטיס קבוע אשר מקנה לכם הנחה של 50 אחוזים בתעריף. לצורך כך, עליכם להגיע לאחת מהתחנות המנפקות כרטיס כזה, עם דרכון. כרטיס זה ניתן לטעון בכסף, בכל אחד ממשרדי הכרטיסים בתחנות השונות. ממש שווה!

תשלום באמצעות כרטיס ויזה בינלאומי במקום לרכוש כרטיס נסיעה – נוח!

כדי להקל עליכם ואם יותר נוח לכם, תוכלו להמנע מקניית כרטיס ולהשתמש ישירות בכרטיס הויזה הבינלאומי שלכם, בשערי הכניסה למטרו. יש עמדות לצורך זה, עם שילוט. יש להעביר את כרטיס הויזה, בכניסה וביציאה, כמו כרטיס מטרו רגיל.

BTS

BTS זו היא רשת הרכבת העילית "סקי טריין". תעריפים מעט יקרים מרשת המטרו. וגם אין זכאות לרכישת כרטיס מבוגרים לזרים, כפי שנהוג במטרו וחבל. (כרטיס מבוגרים מיועד רק לפנסיונרים תאילנדים).

אפשר לרכוש כרטיס יומי בתעריף 150 באט (נכון ליולי 2025) – כדאי לבחון מראש, אם זה בכלל משתלם לכם.

כרטיס נטען RABBIT

כרטיס נטען RABBIT אותו ניתן לטעון בכל פעם מחדש, ניתן לרכישה בהצגת דרכון. הכרטיס אינו מקנה הנחה בתעריפים, אבל נוח שאין צורך לעמוד בתורים לרכישת כרטיסים, שעשויים להיות ארוכים ומעצבנים בשעות הלחץ.

אפליקצות למוניות

GRAB

רצוי להוריד לטלפון החכם את אפליקציית גראב. היא מאוד שימושית בענייני תחבורה – מוניות וגם תעזור לכם להזמין בקלות אוכל, אבל זה כבר סיפור אחר. בעזרת האפליקצייה תוכלו להזמין מונית.האפליקצייה משתמשת בניווט ותוכלו לראות ממש היכן נמצאת המונית ומתי תגיע אליכם. נוח.

יתרון נוסף לאפליקציית גראב: הזמנת אוכל ממסעדות בעיר. אפשר להזמין גם לחדר בבית המלון. זה מקובל.

BOLT

בולט היא אפליקצייה נוספת להזמנת שירות מוניות. מעט זולה יותר. זה יתרון וגם חיסרון. לפעמים נהגי המוניות לא יענו לקריאתכם דרך בולט, בגלל התעריף הזול.

אוטובוס

יש כמה סוגי אוטובוסים בבנגקוק עם תעריפים שונים לכל סוג. (חשמלי, חדיש ממוזג יהיה כמובן יותר יקר מהישן, ללא המיזוג). כרטיסים נרכשים באוטובוס עצמו. יש כרטיסן.ית המסתובב.ת ומרשרש.ת במטבעות הנמצאים בגליל מתכת מסורתי. יש הרבה אי דיוקים בלוחות הזמנים בשל הפקקים בעיר. המחיר מאוד זול.
לעלות לאוטובוסים הישנים, הממהרים ונוסעים בצורה מטורפת, עשוי להיות די מאתגר, כי הנהגים הם נהגי שודים ובקושי מאיטים ועוצרים, לצורך העלאת והורדת נוסעים. מצד שני, זו עשויה להיות הרפתקאה.

סירות נהר

הדרך החביבה עלינו במיוחד לתחבורה בעיר, היא דרך הנהר. איזה כיף להתחיל את היום עם הפלגה על נהר הצ'או פראייה. רוח בריזה, אנרגיות של מים ומראות יפים מכל עבר.

בדרך כלל קונים את הכרטיס על המעבורת עצמה.ניתן לשלם במזומן או בחיוב כרטיס ה"ראביט". במזחים גדולים יש דוכן לממכר כרטיסים. תעריפים שונים על פי סוג הסירה: לסירה החשמלית הממוזגת, זו הנראת כמו חללית תשלמו מחיר גבה יותר – 40 באט בעוד מעבורת "מאספת" תעלה כ-16 באט ומעבורת אקספרס 21 באט. יש חברות שונות ותעריפים שונים. יש גם סירת תיירים שניתן לרכוש אליה כרטיס יומי ואז לעלות ולרדת במזחים השונים במהלך היום.

ו_{בתמונה הכרטיסנית במעבורת. אוחזת בידה את צילנדר הפח – קופת המזומן המיתולוגית. לצד מכשיר אלקטרוני לתשלום בעזרת כרטיסים.}

בכל המעבורות יש הכרזה קולית על היעד (גם באנגלית). כל עניין העגינה במזח מתבצע ביעילות מטורפת. עליכם להמתין ליד פתח הסירה, לפני המזח בו תרדו, על-מנת לרדת בזריזות ולא לעכב את הסירה, שמיד תתנתק מהמזח ותמשיך במסעה על נהר הצ'או פראייה.

מעבורת לחציית הנהר מגדה לגדה

יש מעבורות קטנות חמודות המיועדות להעברת נוסעים מצד אחד של הנהר לצד השני. אפשר לזהות אותן בנקל, כי הן שונות בצורתן. התעריף קבוע. כ4-5 באט ומשלמים במעבר בדוכן קטן בצד אחד של הנהר.

סירות תעלות

ערוץ תחבורה נהדר ללא פקקים. גם סירות אלה ממהרות והעגינה מתבצעת בזריזות מופלאה. תעריף 12-14 באט. תשלום הכרטיס בסירה.

תקשורת

LINE

בתאילנד נהוג להשתמש לתקשורת באפילקציית LINE ולא ב- WHATSAPP כמו אצלנו. לאפליקצייה שימושים רבים. אני עדין לומדת…

מידע על זיהום אוויר

אם תגיעו בחודשי החורף לבנגקוק, תגלו חיסרון גדול – זיהום האוויר. על מנת לקבל מידע עדכני, כדאי להוריד את אפליקציית: QAir AirVisual | Air Quality. כך תוכלו לדעת מה רמת הזיהום והאם רצוי לעטות מסיכה בצאתכם לרחוב.

קניות באינטרנט

יש שני אתרים מהם המקומיים מרבים לקנות והם בדרך כלל במחירים מאוד משתלמים. אתם יכולים להרשם לאתרים ולהזמין משלוח לבית המלון, זה מקובל. בדקו תחילה, מתי צפוי המשלוח להגיע, שלא יתפספס.

Lazada וגם Shopee

מים

באזור בנגקוק, כבר ניתן לצחצח שיניים במי הברז. אבל אין לשתות מי ברז!

מקווה שתמצאו את הפוסט כשימושי לכם בטיול בבנגקוק הנהדרת.

לעוד פוסטים על בנגקוק: שוק יום ראשון. שווקים צפים למה בכלל בנגקוק למצוא מלון בבנגקוק. מלונות מומלצים בבנגקוק צמחונות בבנגקוק ועוד פוסטים רבים אחרים.

_{בנגקוק אוגוסט 2025}

במרחק סביר לגמרי ממרכז בנגקוק יש מקבץ של כמה שווקים צפים מגניבים הפתוחים רק בסופשי השבוע (שבת – ראשון). כדאי להתאמץ ולהגיע.

אהבתם את השוק הצף של אמפאווה? תשמחו לגלות כי בנסיעה לא ארוכה ממרכז בנגקוק, אפשר ליהנות משוק כזה בסופי השבוע.

אפשר לשלב ביקור בשלושה שווקים צפים. או להסתפק באחד או שניים. השוק הגדול :Klong Lat Mayom Floating Market תיירותי יותר. שוק Song Khlong Floating Market וגם Taling Chan Floating Market, הרבה יותר מקומיים, קטנים וצנועים ביחס לשוק הקודם. לא ראינו שם תיירים כלל. יש בזה איזה קסם נוסף. הרוכלים בשווקים מברכים אותנו בחיוך. מתוקים.

מתי אוכלים? איפה אוכלים? ומה אוכלים?

_{רצוי לקרוא את הפוסט הזה, כאשר אינכם רעבים…}

מתי?

מומלץ להתחיל את היום מוקדם. להמנע מעומס חום ועומס מבקרים. השווקים נפתחים לקהל החל משעה 08:00. מצויין ל"זקנים חסרי מנוח" כמותנו. הקמים עם עלות השחר ושוברים את הראש, מה לעשות בעיר הגדולה מוקדם בבוקר.

איפה?

Klong Lat Mayom Floating Market

מתחילים?… נתחיל בלהזמין מונית באחת מהאפליקציות הנהוגות בתאילנד: Grab או Bolt. ונכוון את המונית לשוק הגדול והתיירותי מכולם: Klong Lat Mayom Floating Market

תמצאו כאן: המון תיקים, בגדים, צעצועים. שוק ירקות ופרי העונה. אוכל מוכן, מסעדות ומיני ממתקים. כל מה שטעים לכם ולא ממש בריא, מצוי כאן בשפע. פינות יצירה לילדים,סדנאות קצרות. פינות ליטוף והאכלת בעלי חיים קטנים וחמודים. הכל. איזה כיף לנו.

מתי לאחרונה הנקתם חזירון?

לחוות בישול במטבח גמדי. (היה חסר לי נכד…)

מה אוכלים?

טוב זו שאלה מיותרת אם אתם אוכלי כל. יש כאן מסעדות קטנות, דוכני אוכל מכל הסוגים. דברי מתיקה, פרי מרהיב ואפילו תמרים על סנסנים למתגעגעים לתמרי המהג'ול המופלאים של הערבה. לנמנעים מאכילת החי, כמותי, ראיתי דוכן ובו מכינים קאו-סוי צמחוני. יש דוכן למיני מטוגנים צמחונים, כמו לביבות תירס וצנון, אגרולס וטופו. אז נא לא להתייאש בקלות. לא תצאו מכאן רעבים. כל מעדני תאילנד, מסודרים בצורה מזמינה ויפה.

רכבת ממתקים צבעוניים נעה על המסילה.

מידת מנה כגודל החזיר:

מליון דוכנים. כולם קונים אוכלים. אין ריחות קשים. נקי סביב. יש חנייה מסודרת למי שמגיע ברכבו הפרטי. הרבה מוניות באזור. שקט יחסית. רגוע ומסביר פנים כאן.

בתעלה הסמוכה שטות סירות. כאן מציעים לכם כמה סוגי שיט. כולם יחסית יקרים. אנחנו חושבים שאם כבר, עדיף לקחת שיט, מהשווקים האחרים. לכן אנו סבורים שכדאי יהיה להתחיל בשוק הנוכחי, ואז לקחת מונית לשווקים האחרים ומשם לסיים בשיט. (היות מהשווקים האחרים מציעים שיט הכולל גם שוק זה. והירידה בשוק זה, היא רק ל20 דקות. לא מספיק זמן כדי לשוטט בכל השוק).

אכלתם? שתיתם? השאירו מעט מקום לשני השווקים הבאים. עיצרו מונית, או הזמינו באפליקצייה לשוק הבא:

Song Khlong Floating Market

איפה?

במרחק של כרבע שעה מהשוק הקודם, נמצא שוק זה, בירכתי מקדש גדול. מחיר הנסיעה יהיה כ-200 באט.
.

תחילה, אתם מוזמנים להציץ במקדש ולהסתכל גם בבית העלמין היפה. קבורת אפר המתים בקירות הנצחה

אני אוהבת את החיבור הזה, בין קודש לחול. את הסובלנות של הדת כלפי החיים עצמם. את היות המקדש, מקום של חיים, קהילה ושמחה ולא רק בית תפילה רציני.

דגי השכונה גם הם יוצאים נשכרים. אפשר לרכוש לחם מיוחד לדגים, ולפורר אותו לשפמנונים הרעבים שבתעלה ותוך כדי, גם לנסות לקבל קארמה טובה מהדגים ולזכות במצווה.

כדי לשתות קפה תעלות, צריך מעט גמישות ברגליים.

אחד מאיתנו התיישב לקערת מרק בשר, שהיתה מנחמת, מתוקה, מלוחה, מתובלת בקינמון ואז הסתובבנו מעט והמשכנו רגלית, לשוק הבא, שהוא ממש קרוב.

איפה?

Taling Chan Floating Market

חמש דקות בערך ומגיעים לשוק היפה: Taling Chan Floating Market. בכניסה הרבה דוכני צמחים משובבי נפש.

ארוחת בוקר של חברות.

יהיה מגניב לתפוס צילום של הרכבת שואטת מעל הסועדים, קרוב קרוב. לי לא צלח.

מכאן אפשר לצאת בשיט מכאן לשווקים הבאים (הביוקר). או השיט הזול יותר – להצטרף לסירת שאטל שעושה דרכה עד למקדש ארואן, כ200 באט לאדם. שנראה לנו כשייט שווה בהחלט ודרך מדליקה לחזור למרכז העיר. אפשר סתם להזמין מונית לדרך חזרה.

סיימנו בוקר מקומי בשווקים חמודים. טעימה לכל החושים. אהבנו מאוד.

מה עוד אפשר לעשות ביום ראשון בבנגקוק? – ללכת לשוק סוף השבוע כמובן. מוזמנים להציץ בפוסטים: המקום שלא תרצו בשום אופן לפספס – שוק יום ראשון בבנגקוק – פוסט מעודכן ינואר 2023

_{בנגקוק יולי 2025}

לשוט בתעלות פרברי בנגקוק בסירה עם חתולים. חוויה בשוק Hua Takhe

כבר הרבה זמן שרציתי להגיע למקום מרחוק יחסית ממרכז בנגקוק. לשוק העתיק: Hua Takhe, אבל תמיד התעצלנו. היות וצריך לנסוע נסיעה די ארוכה ברכבות לכיוון שדה התעופה הבינלאומי. התעצלתי. עד שבוקר אחד החלטתי להפסיק להתעצל ויצאנו לדרך.

לצפות במטוסים בפיינל

בוקר מעונן ולא חם יותר מדי. עלינו לרכבת Airport Link ונסענו עד תחנת Lat Krabang, שזו תחנה אחת לפני שדה התעופה, ונמצאת ממש על הפיינל של השדה ואפשר סתם לעמוד שם במרומי התחנה ולצפות במטוסים נוחתים, למי שמכור. משם אפשר להמשיך באטובוס או במונית עד השוק העתיק.

השוק פתוח כל ימות השבוע החל משעה שש בבוקר ועד חמש אחה"צ.

עולים על הגשר ופוסעים לתוך השוק.

השוק יפה. גדוש בחנויות וינטג' מגניבות. בדוכני צעצועים זולים, כמו מסע בזמן. מסעדות קטנות ובתי קפה. היינו באמצע השבוע והיה די נטוש ושקט. אמרו לנו שבסופי השבוע מגיעים הרבה מטיילים.

הכל מצטלם היטב. מיוחד. של פעם. מוטיב החתולים מתגלה.

מגדת עתידות בחמישים באט. אחד מאיתנו ממש רצה שתקרא לו את העתיד. אחת מאיתנו ממש מפחדת ממכשפות.

אפשר לשבת בשקט ולצייר במקום מעודד השראה זה.

ולמסגר, אם צריך.

Si Yaek Huatakhe Cafe & Guesthouse

התיישבנו בבית קפה נחמד, שהסתבר שהוא גם גסטהואס מדליק. חבל, חשבתי בליבי. שזקנתי מלהתאכסן כאן, באכסניה כזו יפה. כי הגוף דורש עכשיו יותר מחדר בגסט האוס, אם כי הנפש נשארה בטיול הגדול של לפני יותר מארבעים שנים.

קיר השראה:

בעל הבית הנחמד קון (מר) פאו, התיישב לידנו ושוחחנו שיחה נעימה. ואז הסתבר לנו שנפלנו על המקום הכי נכון ומתאים… מכאן, מוציא קון פאו, הפלגה בת 40 דקות בתעלות הסמוכות ועם חתולים…

חתולים?… אנחנו אנשי חתולים ומאוד שמחנו לנסות הפלגה שכזו.

קון פאו סיפר לי כי כאשר מתחשק להם, לחתולים, הם רוחצים בנהר. כאלה חתולים…

וכך יצא, בצהרי היום, הפלגנו אנחנו בחברת איזה שבעה חתולים משונים בכל הצבעים. ומיד הפכנו לאטרקציה, כאשר באי בתי הקפה המשקיפים לתעלה, מצלמים אותנו. ומחר בטח נופיע בעילום שם, באיזה טיקטוק סיני ואינסטוש תאילנדי.

וככה זה נראה מקרוב על דוגמן הבית, חובב החתולים, או שמא חביב החתולים.

החתולים קיפצצו להם בין הסירות. "תרכיני ראש" יעץ לי קון פאו. החתולה מיד מזנקת לכתפי. זה השלב שהבנתי כמה נחוצה חליפת ההצלה. שם נאחזו הציפורניים החתוליות. שם התמקמה לה החתולה. שוקלת החתולה הזו, חשבתי בליבי… משא כבד.

היתה הפלגה משחררת צחוקים. לחתולים יש מנהג כזה, להרגיע אנשים. לרגעים שכחתי מכל העולם וצרותיו והתמקדתי ברגע העכשווי המשלב דברים טובים ונדירים בימים טרופים אלה: תאילנד הנעימה, הפלגה מצחיקה, מעט בריזה מצננת וחתולים מתוקים.

אהבתי גם את הראש היצירתי של קון פאו, אשר השכיל ליצור אטרקציה חביבה זו בעזרת חתולים בלבד.
החתולים נראו מטופחים ולא הפגינו סימני לחץ. נראה שלמדו לאהוב יציאה מן השיגרה המנומנמת.

מחיר הפלגה שכזו – 300 באט. בד"כ ההפלגה מתבצעת בשעות הקרירות של היום, 16:30 והלאה. בסופ"ש עמוסים, אז אולי שווה להזמין מראש.
מונית מתחנת הרכבת Lat Krabang עד לשוק כ- 120 באט.

_{בנגקוק יולי 2025}

סדנת בישול מהנה בבנגקוק שהשאירה טעם של עוד:

אז גם זה קרה, הלכנו ללמוד בישול תאי בסדנת בישול בבנגקוק. נכון, שאני מבשלת כלל לא רע אוכל תאילנדי. אבל מה אכפת לי ללמוד מעט מהמומחים. הפלא הגדול שהתרחש בסדנה, קרה לזה שאיתי. זה שמעולם לא בישל מעבר לחביתה מקושקשת ומעולם לא רצה לבשל מעבר לחביתה. הוא, שהיה חשדן ופסימי לגבי היכולות הקולינריות, ממש התלהב. ואם הוא מתלהב ומתרגש, אני בודאי.

מיקום בית הספר לבישול "White Lotus"

סדנת בישול של "הלוטוס הלבן" נמצאת ממש במרכז השוק הציורי: Pak Khlong Talat, באזור ששופץ ממש לאחרונה.  הכניסה הראשית לאזור השוק מאוד מרשימה והיא נמצאת ממש מול סניף הבנק Krungthai, כך שאי אפשר לפספס.

אפשר להגיע בתחבורה ציבורית לשוק בשתי דרכים:
לקחת סירת נהר עד למזח הקרוב Rajinee ומשם הליכה של כמה דקות עד לכניסה לשוק.

אפשר להגיע ברכבת התחתית לתחנת: Sanam Chai

נכנסים לשוק ועולים לקומה השנייה. (מדרגות ליד עמדת המודיעין).

המקום חדש לגמרי ומאוד מרשים למראה.

סיור בשוק

המנחה שלנו היתה גברת Pat, שהיתה חביבה מאוד ודיברה אנגלית ברמה גבוהה ומובנת מאוד. אחרי כוס מי היבסקוס מרעננים, הצטיידנו בסלים ומניפות וירדנו לשוק שלמטה, לסיור קצר. גברת פאט מובילה ומתעכבת בדוכנים שהיא אוהבת ורוכשת מוצרים לסדנה.

בדוכן הזה, טחנו עבורנו אגוז קוקוס, שישמש עבורנו בסיס להכנת קרם ומי קוקוס.

השיעור עצמו

הכרת מוצרי הבסיס של המטבח התאילנדי

אחרי סיור קצר ומהנה חזרנו לסדנה ותחילה הכרנו את מרכיבי הבסיס של המטבח התאי: צמחי התבלין הארומטים. סוגי החצילים המפתיעים… סוגי צ'ילי מהגדול לקטן והאכזרי שבינהם. שורשים כמו ג'ינגר וגנגל שאי אפשר בלעדיהם. את כולם מיששנו, הרחנו וטעמנו.

תוך כדי, אני חומדת את כל הכלים המגניבים בהם נעשה שימוש בשיעור ומתכננת לקנותם מחר בשוק.

במקום לפתוח קופסת שימורי קרם קוקוס:

השימוש בקרם קוקוס טרי, משדרג כל מנה. אני כל כך אוהבת קוקוס!
הכנו מהקוקוס הטחון טרי, קרם קוקוס ומי קוקוס. נשתמש בהם בהמשך להכנת הקינוח הקלאסי: מנגו ואורז דביק.

הוספנו מים חמימים לקוקוס הטחון. לשנו ולשנו… וסחטנו. לשנו, לשנו וסחטנו.

מנת היום – מרק יפיפה

בעוד האורז הדביק מתבשל לאיטו בסלסלת האידוי המסורתית, החלנו להכין את המרכיבים הדרושים להכנת טום-יאם – המרק המפורסם החמצמץ. ומכיוון שאנוכי צמחונית. דאגו לי לערכות צמחוניות נטולות כל שמץ חי.

כל תבלין וירק זכה לטיפול מקדים ואוהב. כזה המשחרר את הארומה לנקבוביות. בחלקם חבטנו במקל עץ מסורתי. וחלקם מעכנו בעזרת הסכין. את הליים סחטנו בזהירות בעזרת הצד ההפוך ללהב של הסכין. (אחלה טכניקה). ופנינו לעמדות הווק על מנת לבשל את הטום יאם על להבה עצומה.

הגירסה הצמחונית שלי, מעט חיוורת ביחס לגירסה הבשרית, שהיתה עזת צבע בזכות משחת הצ'ילי האדומה. (שהכילה שרימפס ולא היתה צמחונית).

עם האוכל בא התאבון. והטום-יאם היה יאמי על כל גירסאותיו.

סלט סום-טאם עוקצני

שנים רבות שאני מכינה סלט פפאיה מפרי עץ הפפאיה שבגינתי. הפעם למדתי שידרוג חשוב. (לא מגלה לכם…) והסלט שהכנו יצא מהמם. הרבה יותר טעים מסלטים דומים שדגמנו במסעדות. למדנו לקצוץ נכון את הלוביה הארוכה. למדנו את סדר הכנסת המרכיבים לקדרת הכתישה, כך שלא יאבד מרקמם.

כאשר הפה קצת שורף מסלט הפפאיה החריף (שמתי בשלי צ'ילי אדום אכזרי במיוחד), פנינו להכין את הקינוח.

מנגו ואורז דביק

תענוג היה להסתכל במגש שהכיל את מרכיבי המנה. כמו ציור.

האורז הדביק שאודה והוקפץ בסלסלה ושוב אודה, זכה לטבילה הגונה של קרם הקוקוס שתובל מראש. הוכנס לתבנית וקיבל צורה נאה ותוספת של רוטב קוקוס וגרגרי שעועית צהובה קלויים, שהסיפו מרקם קראנצ'י למנה.

היתה מנה קסומה. (ואני בכלל לא אוהבת מנגו).

אז מה היה לנו בWhite Lotus?

סיור חמוד בשוק הסמוך וטעימות מהדוכנים.
המשחק המקדים שכלל הכרות עם חומרי הגלם המסורתיים של המטבח התאילנדי.
בישול שתי מנות קלאסיות וקינוח מושלם.
הבנה כי סוד הקסם תלוי בטריות ואיכות חומרי הגלם, טיפול מקדים מתאים ופשטות המתכונים.
כארבע שעות של חוויה טעימה עד מאוד, כאשר המקום ממש נעים. ההגשה אסטית מאוד והאווירה ביתית.
ממש אהבנו ונשאר טעם של עוד.

פרטי הקשר של בית ספר לבישול White Lotus Thai cooking school

בנגקוק יוני 2025

לואנג פראבנג – עיר בה ניתן להוריד הילוך וליהנות באיטיות מהשקט הירוק.

טיסה קצרה מבנגקוק ואנחנו בעולם מקביל הנקרא לואנג פראבנג. הזמן בלואנג פרבנג כמו קפא מלכת. הבתים בסיגנון קולוניאלי מזמן הכיבוש הצרפתי. הכל מאוד חמוד כזה: באזורי התיירותי, מסעדות רבות ובתי קפה בבתים יפים בעלי תריסי עץ ישנים. נהר המקונג כמו מחכה לכם שתבואו ליהנות מהפלגה לעת שקיעה. בתי מלון מסוגננים. שווקים מענינים, שוק לילה ומצעדי נזירים. הכל מאוד ציורי. ומחוץ לעיר, האטרקצייה הגדולה היא הטבע.

הירהורים שחשוב להרהר בהם לפני טיול בלאוס – חומר למחשבה:

1. האמת, לא היינו מוכנים לכזו נחשלות. לא בגלל העם אלא בגלל הממשלה שאינה עושה כלל עבור האוכלוסייה. הזמן כאן קפא מלכת גם במובן הלא טוב. אין כבישים ראויים מחוץ לערים הגדולות כך שההתנידות קשה. אין כמעט בתי חולים וטיפול רפואי נאות. נאמר לנו, שבמקרים מסובכים, יש להתפנות לתאילנד. הבנתי, כי אם יקרה לנו חס וחלילה משהו, כאשר נהיה רחוקים בתוך המדינה. באזור שבו הדרכים אינם עבירות ממש, כמו במרבית המקומות בלאוס, התקף לב, עשוי להיות קטלני. תאונת דרכים… בקיצור, פעם ראשונה שנבהלתי מטיול באזור כזה והבטחתי לעצמי, שלא עוד. בגיל הזהב. יתכן וביטוח אקסטרים וחילוץ, יכולים להבטיח מעט שקט נפשי, אבל עם זאת, קשה לי לדמיין שיש מסוק חילוץ בארץ זו.
2. אנחנו הגענו ללאוס ביוני, בעונת הגשמים. תקופה הנחשבת לחלשה ביותר מבחינת עומס תיירותי. יש יתרון בעונה זו. מחירי המלונות נמוכים. אין כמעט תיירים. נחמד יותר לטייל כך. מצד שני, חם מאוד ולח עם אפשרות לגשמים עזים ושיטפונות. למזלנו, לא קרה לנו. כי לחשב מסלול נסיעה בדרכים הלא עבירות של לאוס, בעת גשם, נשמע דמיוני מדי…

טיסה וכניסה ללאוס

הגענו בטיסה של חברת איר אסיה מבנגקוק. הטיסה עלתה כ-150 דולר. יתכן ולו היינו מזמינים זמן רב לפני מועד הטיסה, היינו מוצאים תעריפים זולים יותר. אבל כאלה אנחנו. מחליטים מהיום למחר.
שדה התעופה קטנטן. מהמטוס יורדים והולכים ברגל ל"טרמינל".
אהבתי, שליד המטוס, הם מציעים לקחת מטריה – שימשייה לשימוש עד הטרמינל.

ויזה והחלפת כספים

בכניסה ללאוס מקבלים ויזה של 30 ימים. עבור הויזה אתם נדרשים לשלם 40 דולר לאדם. (נכון ליוני 25) ולהוסיף דולר אחד דמי טיפול. יש להגיע עם תמונת פספורט או להוסיף עוד דולר עבור סריקה והדפסה. ויש למלא טפסי הגירה. (שני טפסים: אחד מקבלים כבר במטוס והשני מתייחס רק לויזה). בין יתר הפרטים שהם מבקשים כי תמלאו, יש לציין טיסה יוצאת ומקום לינה בלאוס.
אפשר לשלם בדולרים, אירו, באט תאילנדי או כסף מקומי. (קיפ לאוסי). בגדול, בלאוס ניתן לשלם בכל סוגי המטבעות הנ"ל.
יש אפשרות להחליף כסף בשדה התעופה ויש גם חלפנים במרכז העיר.

נסיעה משדה התעופה לעיר:

למלון נסענו במיניואן עם נוסעים נוספים בעלות נמוכה. אין צורך במונית אישית.

מלון Maison Dalabua

בחרנו לישון במלון Maison Dalabua שהומלץ מאוד באתרים השונים וזכינו בגדול. מחיר צנוע יחסית למלון בעל שלושה כוכבים בלבד אבל בדירוג האישי שלי, היה מגיע לו לפחות ארבעה כוכבים! המלון קרוב למרכז העיר (הליכה קצרה ברגל). טובל בגנים מקסימים, צמחייה טרופית עשירה ובריכות נופרי מים מדהימות. החדר עצמו נוח בעיצוב מודרני וינטג' והמיטות נוחות והמקלחת בעלת זרם מטורף… וצוות המלון, אחד המקסימים ביותר, בהם נתקלנו. דוברי אנגלית טובה, נותנים שירות מעולה ומתוקים כולם. ארוחת בקר טובה. טבעונים – יש מנת פטריות בהזמנה מיוחדת עבורכם.

_{ד"ש חם מאיתנו לעובדת הקבלה המקסימה – Vamh}

תהלוכות נזירים עם בוא השחר

נראה כי האטרציה המרכזית של העיר, פרט למסעדות ובתי הקפה היפים, היא תהלוכת הנזירים השכם בבוקר.

לצורך כך, צריך להתעורר מוקדם. כי בערך בשעה חמש וחצי בבקר, עם זריחה. יוצאים הנזירים לאסוף אוכל מידי המאמינים. הנ"ל התפתח לממד תיירותי: לאורך הכביש הראשי, מוצבים כיסאות קטנים על המדרכות. נשים עומדות לידם בדוכנים קטנים, עליהם מונחות מנחות לנזירים. אורז דביק וחטיפים שונים המוצעים למכירה.

אותנו תפסה אישה נמרצת ופשוט הושיבה אותנו על הכיסאות ופקדה עלי לחלק מזון לנזירים.

קצת התביישתי לחלק להם אורז דביק בידיי החשופות. הנזירים עברו בזריזות ואספו במהירות את המנחות.
לאן כבר הם ממהרים? חשבתי בליבי. הרי הם נזירים…
הרחוב התמלא בגווני הכתום: נזירים זקנים ועד נזירים ילדים ממש, מלאו את הרחובות.

_{מדוע בגדי הנזירים בגווני כתום? תהיתי כהרגלי. דוקטור גוגל סיפק את התשובה: הצבע הכתום מסמל צניעות וטוהר (טוהר האש הכתומה). מסווה כתמים ישנים, לוכד פחות חום. בדי הכותנה הצנועים, נצבעים בצבעים טבעיים של כורכום. והם גם כדוגמת לבוש הבודהה. ובכללי, הם יוצרים אחידות וזיהוי של הנזירים.}

הייתי קצת נבוכה מהמעמד. הנזירים שהפכו לאטרקצייה. נראה לי קצת לא מכבד. אבל הלו… גם נזירים צריכים לאכול.

שוק בוקר בלואנג פרבנג

הנזירים עברו בזריזות. היו כלא היו. כנראה מיהרו לעבודת הקודש. הרגליים הובילו אותנו לשוק סמוך. על האדמה, נפרסו דוכנים. רוכלים מכרו ירקות, מגוונים מיני מזונות ושתייה. סגנוני.

מה אפשר לקנות בשוק הבוקר? מאכלים שונים, ירקות ומצרכים שונים. מיץ טרי סחוט במקום. ממתקים מקומיים. דבש ופטריות מרפא… סלי אידוי מסורתיים לאורז.

מסעדות ואוכל טעים בעיר לואנג פרבנג

מרכז העיר מלא במסעדות מסוגים שונים. מסעדות המגישות אוכל מקומי, הודי, סרילנקי ומסעדות צרפתיות מפונפנות, כיאה לעבר הקולינרי- צרפתי של לאוס. בתי קפה ובהם עוגות מפתות. דגמנו אחדות מהמסעדות:

Tamarind

מסעדה מדוגמת לאוכל מקומי סטייל גורמה, המגיע בצלחת מדוגמת עם הסברים. לא זול אבל טעים ומעניין. יש להזמין מראש מקומות. יש בתפריט מנות טבעוניות.

Gaspard

Gaspard מסעדה צרפתית בתוך בית מקסים. מחירים יקרים. אוכל צרפתי טעים. יש מענה לצמחונים.

Fathima Indian

Fathima Indian מסעדה הודית על גדת המקונג. אמנם צריך להמתין זמן מה עד הגעת המנות, אך האוכל ממש טעים והמחיר מצחיק. מומלץ בחום ויש כמובן אוכל טבעוני וצמחוני.

איך מתניידים בעיר ומחוץ לעיר?

בתוך העיר ניתן להעזר בשרותי "טוקטוק". מחיר נסיעה, אם משווים לבנגקוק, גבוה יותר. כ-60 קיפ לנסיעה קצרה במרכז העיר. ניתן גם לשכור רכב קטן להתניידות בתוך העיר. לא ניסינו.

לנסיעה לאטרקציות מחוץ לעיר, נעזרנו בשירותי נהג עם רכב. תחילה סברנו שנשכור רכב, וניסע עצמאית. זה לא קרה ומזל שכך. כי הדרכים מחוץ לעיר, משובשות וגרועות מאוד וככל שמתרחקים מהעיר, הדרכים הופכות בלתי סבירות בעליל. למעשה הדרכים ברובם הם כבישים הרוסים, מלאי בורות. קשים למעבר ועמוסים בצורה מטורפת במשאיות המעבירות סחורות מלאוס לסין. כלומר דרך של פחות ממאה ק"מ לקחה לנו כארבע וחצי שעות…

המלצה על נהג חמוד שבנוסף לנהיגה גם ידע לספר (באנגלית טובה) ולהדריך .הסיע אותנו בטיולים מחוץ לעיר וצ'יפר אחד מאיתנו בדייג בנהר הסמוך. Anousack Chanthavong +8562056699644 [email protected]

Kuang Si Waterfall

יעד פופולרי עמוס ביותר, שנמצא בקרבת לואנג פרבנג ומהווה אחת האטרקציות המרכזיות באזור: Kuang Si Waterfall. כניסה בתשלום. מקום מסודר ענק. יש שאטל מהחנייה לאזור המפלים. השבילים והברכות עמוסים במבקרים. עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים על מנת להמנע מהעומס. ועדין, גם אז, השבילים יהיו די עמוסים מטיילים. המים קפואים! ויש דגים המתנפלים בהתהלבות יתרה על כל חלקת עור חשופה… אבל המקום יפיפה. הברכות בצבע טורקיז. והטבילה מרעננת. בנוסף יש במקום שמורת דובים.

Pak Ou Caves

כדי להגיע למערות Pak Ou Caves, תחילה יש לחצות את נהר ה"או" בסירה קטנה. (תשלום של 15 אלף קיפ לאדם). _{כדאי לדעת לשחות, כי אין חגורות הצלה בסירה.}

עד כאן סבבה לגמרי. ואז מתחיל הטיפוס למערות:

למערה הראשונה יש לעלות בגרם מדרגות מהזן המעייף. מדרגות מאוד לא תיקניות ויש צורך לפסוע פסיעות ענק.

מגיעים. הזקנות היושבות בכניסה למערה, מאלצות אותנו במבט מצמית לקנות זר פרחים כמנחה לאלים. קטע די מביך, כי אינך יודע כמה כסף יש לשלשל לתרומה. הכסף המקומי מגיע בשטרות ענק של אלפי, מאות אלפי ומליוני קיפ. אבל לפי הפרצוף הלא מרוצה של הזקנות, הבנו שיש לשלשל עוד כמה אלפי קיפ. הכל על מנת לפייס את האלים ואותן.

במערה הראשונה: Tham Ting יש אוסף פסלי בודהה קטנים וגדולים. חביב. לא נפלנו… אפשר להבחין גם בראש בודהה שוכב וישן באפלולית המערה.

אחד מאיתנו ביקש להסתפק במערה הזו. וטען כי לפי מה שראינו, מה כבר יכול לחכות לנו במערה השנייה, אליה נצטרך לטרוח ולטפס. להזיע בלחות הנוראית של לאוס ואז להתאכזב?

אחת מאיתנו פחדה להחמיץ ושיכנעה את עצמה ואת זה שאיתה, להתעלם מתחושת הבטן ולטפס…

אחרי גלוני זיעה, הצלחנו להגיע למערה השנייה: Tham Theung

איך סבא שלי האהוב היה אומר, "נו מילא"…

הנזירים שרו תפילות והיו מעט רגעי חסד, כך שהצטרפתי בליבי בתפילת-תחינה לאל הכל יכול של כולנו, שייסים את המלחמה הנוראה ושיחזיר את כל החטופים.

נותרה הירידה: יורדים בזהירות. נהנים ממראות הנהר הבוצי, בו מתערבבים צבעי המים. שום בריזה משום ים, לא הגיעה לצנן ולייבש את נהרות הזיעה הרבים שזרמו במורדות גופינו.

טיפ: _{אם אתם רוצים ממש להתפעל ממערה ובה אלפי בודהות מוזהבות אולי שווה להגיע לבורמה (מינאמר) כאשר ישובו לשם ימים שקטים ולטייל במערת פינדאיה.}

Green Jungle Park

אין הרבה אטרציות בסביבת לואנג פרבנג. אזי Green Jungle Park היא אטרקציה די בינונית ולמרות זאת הגענו לשם. על מנת לגלות את הבינוניות. כניסה עולה 50 אלף קיפ לאדם.
למען האמת, אם אתם מטיילים עם ילדים, הרי המקום עשוי להיות מאוד אטרקטיבי, כי יש שם פעילות אקסטרים של אומגות בצמרות העצים שנראתה מבטיחה.

בעצם מה שכן היה אטרקטיבי ביותר היה השיט במעבורת שחצה את הנהר.

ומה היה לנו ב- Green Jungle Park?

יש מתקני אומגות בצמרות העצים. נראה מאתגר למדי. ויש מפל מאוד גבוה שיורד מההר.

יש גם גינת פרחים עונתית גדולה ובה הופעות פולקלור של שבטים מקומיים. מאמינה שבעונת הפריחה זה מאוד מרשים.

המסע ל- Nong Khiaw

לכאורה Nong Khiaw מרוחקת מלואנג פרבנג כ- 140 ק"מ. כמעט כמו המרחק בין הערבה לאילת, שאנחנו גומעים בשעה וחצי… רק שללאוס יש קצב משלה. לפני ההגעה ללאוס, בשלב התיכנון, היו לנו תחילה מחשבות על שכירת רכב ונהיגה עצמאית. איזה מזל היה שזה לא קרה. הבנו זאת מיד כאשר התחלנו בנסיעה והכביש למעשה כמו נעלם בהרבה מאוד מקומות. מצאנו עצמנו נוסעים, בנסיעה איטית בדרכים חרושות עמוק. מתמודדים עם תנועת משאיות כבדות… כיף.

אז אחרי שהבנו מהם כבישים בינעירוניים בלאוס, המשכנו בדרך. הנופים לא אחרו להגיע:

עצרנו בשוק מקומי עד מאוד וקנינו מעט פרי לדרך הארוכה.

והופ הגענו… (אחרי כארבע שעות נסיעה מטלטלות מלואנג פרבנג).

שני צבעים בנהר נראים בבירור. מפגש בין מי המקונג הבוצי למים הירוקים של נהר Nam Ou.

Maison De Nong Khiaw Resort

מכיוון שהיינו מחוץ לעונת התיירות, לא טרחנו להזמין מלון מראש. אלא פשוט הגענו למלון.
הדרך למלון Maison De Nong Khiaw Resort היא כצפוי, דרך עפר שלא נראה סופה. ופתאום נראה המלון שהיה
נטוע במדרון מול הנהר. ירדנו במדרגות הרבות, כדי לגלות כי הקבלה נמצאת למטה… הנוף היה מהמם. החדר הצבעוני היה חביב. לו היו משקיעים בחדר הרחצה קצת יותר, היה מלון זה הופך לפנינה. אבל גם כמות שהוא הוא מדהים בשל המיקום והאווירה וגם בשל צוות העובדים המקסים.

אחד מאיתנו גם היה שמח למעלית… השנייה מאיתנו, לקחה את זה כאילו תרגול כושר, שכבר אינה מבצעת קרוב לשנה.

המרפסת מול הנוף המהמם. דממה… פרפרים בגודל של ציפורים מרפרפים מעל הפרחים הכתומים. בריכת שחייה פסטורלית. מדרגות אל הנהר, שיהיו שימושיות ביום שלמחרת. פשוט Wow!

היה מדהים להשכים קום ולצאת למרפסת. פסגות ההר מעוטרות בכתרי עננים.

הפלגה לכפר Muang Ngoy

קמנו לבוקר יפה זה. צופים בעננים הגולשים מההרים. ואז, גלישה מסוג אחר, גלישה בטלפון הנייד, הנחיתה אותנו למציאות קשה. מלחמה עם איראן. הדמעות עלו. המחשבות קשות. הנוף הפסיק להיות מנחם.

הנשימה נעתקה אבל הזמן לא עצר מלכת. הטיול המשיך כמתוכנן. נפגשנו בירכתי המלון, במזח והחלנו להפליג לכפר הנידח Muang Ngoy.

אמנם חיכינו להפלגה זו, שאמורה להיות פנינת הטיול. אולם מצב הרוח היה קשה. הדמעות איימו לפרוץ מעיני וגם פרצו. המחשבות על מה שיקרה, קילקלו את ההנאה מהמראות היפים. המקומיים בודאי שמעולם לא נתקלו בתופעה מטרידה כמו שהייתי אני. יושבת בסירה, עגומה. לא מתמסרת למראות.
ובכל זאת, משתפת אתכם במעט התמונות שכן צולמו.

מרחוק הבחנו באנשים מחפשים זהב בנהר.

הכפר Muang Ngoy מנותק מסביבתו הגישה אליו בעיקר בהפלגה. מאוד ציורי. הרחוב הראשי גדוש בבתים שווים הצצה. גדושים במסעדות ובתי קפה. סדנאות מלאכת יד. מזכיר את דרמסלה? מכאן גם ניתן לצאת לטרקים בסביבה הציורית. אנחנו הסתפקנו בהצצה קצרה בכפר וחזרה למלון ב-Nong Khiaw. מה שהתאים למצב הרוח הלאומי. לצערנו.

כבר בהתחלה היתה תזכורת עצובה ל"מלחמה שלא היתה" בלאוס. הפצצות האמריקאיות שהחטיאו את המטרות בויטנאם והגיעו אפילו לכפר נידח, הררי זה.

הפלגנו בחזרה למלון ב- Nong Khiaw. המראות היו יפים גם בדרך חזרה.

Ban Pha Toke Community Museum

מרחוק זה נראה כמו מבנה פסטורלי של מוזיאון כפרי על רקע ההרים. אבל מבפנים התכולה זעקה. כמה אירוני להיות במוזיאון על מלחמה עלומה כביכול, במקום נידח, כאשר מלחמה מתרגשת עכשיו בארצי.

מכתש הפצצה

ולמחרת חזרנו לעיר לואנג פרבנג. ימים עצובים של מלחמה באיראן, מתובלים בנוף לאוסי מהמם. אנשים חמודים ועננים גולשים לנהר.

khop chai לך לואנג פרבנג. היית נעימה לנו. נגיע שוב בימים שקטים מאלה.

_{לואנג פרבנג לאוס יוני 2025 – זמן מלחמה באיראן: העם כלביא}

טיול סובב תאילנד והפעם הצד המזרחי המסעיר של טאיוואן

טיול סובב טאיוואן – פוסט 3 מתוך 3.
מניחה שקראתם כבר את הפוסט הראשון: סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) וגם את הפוסט: טיאוואן הצד המערבי. ואולי גם קראתם פוסטים קודמים שלי על טאיוואן: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר ואולי גם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה.
כעת הגיע הזמן לטייל בצד המזרחי של האי הנחמד. שהוא הצד בו הנוף לא נגמר.

רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…

_{(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).}

לינה בעיר Taitung

את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק.
העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…

בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!

Sanxiantai

יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום.
שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.

כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…

במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!

Amis Folk center

לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.

להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.

נוף שלא נגמר!

לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי.
היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת.
לפניכם מיטב:

Old Donghe Bridge

Kenting national park

כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.

Jialulan

Stone Umbrella Observation

Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂

מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים…
פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.

Zhangyuan Bridge

Shitipini Scenic recreation

Yuedong Receration Center

מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…

סירות דייג עם פטנט

סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.

לחצות את הטארוקו:

שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.

לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:

Flower Space

ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !!
מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.

וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.

חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.

Hualien Cultural and Creative park

בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.

בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.

Lakeshore hotel Hualien

מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.

בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.

אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.

לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:

Wuling

לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…

כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.

Hoya resort Wuling

Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).

Wuling Farm Campground

טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:

Shei Pa National park

והמשכנו הלאה בדרכי כפרים: ותחילה מטעי תה גזומים בטארסות: Abba's mountains

"שדות כרוב לנצח".

_{ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..}

הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.

_{טאיוואן אפריל 2025}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025

טיול מעגלי בטאיוואן ברכב שכור – מה כדאי לדעת מראש?

איך מגיעים לטאיוואן?

טאיוואן היא מדינת אי ויש להגיע אליה בטיסה. אנחנו הגענו לטאיוואן (איך בדיוק כותבים Taiwan בעברית?…) בטיסה קצרה מבנגקוק (כ-3.15 שעות). טיסת לאו-קוסט שהמריאה מהשדה הישן – קטן – דון מואנג. נחתנו כטאיפיי ויום למחרת, אספנו את הרכב השכור, שהוזמן מראש והתחלנו בטיול.

בעת הכניסה לטאיוואן

כבעלי דרכון ישראלי לא צריך לבקש ויזת כניסה. אולם יש למלא טופס קצר במועד ההגעה. ניתן למלא ידנית או און ליין. בטופס תתבקשו לכתוב פרטים מזהים ושם מלון באי.
כמו כן, תתבקשו להציג פרטי טיסת חזור.

הגעה משדה התעופה לטאיפיי:

הדרך הפשוטה והיקרה: מונית. כ150 ש"ח.
הדרך הזולה: אוטובוס או רכבת לתחנת רכבת טייפה מרכז. משם ניתן לעלות על קו מקומי. מאוד פשוט וזול.

על מלונות בטיאוואן:

כדאי לדעת כי במרבית המלונות, זמן צ'ק אין רק בארבע אחר הצהריים… די מעצבן.
המלונות בהם שהינו לאורך המסלול היו בדרגת 3-4 כוכבים. החדרים היו נוחים. למרות שבחלק מהמקרים, העיצוב היה שמרני ומיושן. לא תמיד היו כספות בחדר.
מלונות באזורים מבודדים, בד"כ כוללים גם ארוחת ערב. (בסיגנון בופה).
בהרבה מלונות תקבלו אמבטיות ענק – סוג של "אונסן" מקומי. פינוק.
בחלק מהמלונות יש מכונת כביסה ומייבש. נוח.
במרבית המלונות תקבלו חלוק ותכשירים לאמבטיה. (בחלק מהמלונת לא היה תחליב גוף… )
אפשר להזמין מראש חדרים במלון באתרים השונים. בד"כ Agoda היתה האפשרות הזולה ביותר.
אנחנו בחרנו לא להזמין מראש, כדי לאפשר לנו גמישות במסלול. בד"כ לא נתקלנו בבעית חדרים. בסופי השבוע המלונות היו עמוסים יותר ויקרים יותר.

על נהיגה ורכב שכור בטאיוואן:

יש להציג רשיון רכב בינלאומי בנוסף לרשיון הרכב הישראלי.
בעת ההזמנה באינטרנט, מתבקשים לתת מקדמה על התשלום והשאר במעמד ההשכרה.
נהיגה בצד ימין, כמו בארץ…
כבישים טובים. הרבה רמזורים – אפילו בהפרזה קלה. הנהגים המקומיים עם יד קלה על הצפצפה… (להבדיל מתאילנד, בה אין צופרים כלל!)
ישנם כבישי אגרה בדרכים. קשה להבחין בהם, כי אין (לפחות לא ראינו) שערים וגביית תשלום במקום. אפשר להמנע מכבישי אגרה בניווט, אם תסמנו זאת במפת גוגל מראש. אזי תופנו לכבישים צדדים ונופים יפים. אבל הדרכים העקלקלות יגבו מכם מחירן בזמן.
לרכב יש קורא אוטומטי לכבישי אגרה. התשלום יתבצע בסוף, במעמד החזרת הרכב לחברת ההשכרה.
הרבה דרכים בטיאוואן הן דרכים הרריות. רכב חזק, עשה לנו את העבודה.
חנייה בחניון: נכנסים לחניון. השער נפתח אוטומטית. לפני היציאה מהחניון יש להזין במכונת תשלום, את לוחית הרישוי של הרכב (אותיות ומספרים. לפעמים רק מספרים בלבד). תקבלו צילום הרכב בעת הכניסה לחניון. יש לאשר את זהות הרכב ואז תקבלו את הסכום לתשלום וניתן לשלם במזומן).
יש מצלמות בדרכים: הקפידו על כללי נהיגה נכונים.
רמזורים: ברמזור ובו שלושה צבעים: הפנייה שמאלה אפשרית כאשר הנתיב הנגדי פנוי.
ברמזור ובו ארבעה או חמישה צבעים: יש ירוק ייעודי עם חץ שמאלה, המאפשר פנייה שמאלה.
מחוץ לערים, התנועה די דלילה. בתוך הערים, התנועה עמוסה ומרובת רמזורים.

אנחנו שכרנו רכב בחברת IWS – הרכב היה מעולה ולא נתקלנו בשום בעיה מולם.

בניית מסלול:

המסלול שלנו היה סיבוב ממערב למזרח. וטוב שכך. כי הצד המערבי, מרשים בהרבה פחות מהמזרחי.
במידה ואתם לחוצים בזמנים, ניתן להתמקד בצד המזרחי העמוס בנופים משובחים דרמטים ולוותר על הצד המערבי, המרשים פחות.

אנחנו התמקדנו בעיקר בנהיגה בנופים ופחות בהליכה מרובה ובטרקים בפארקים. כאלה אנחנו…
מרבית הטיול היה בכבישים צדדים ונמנענו ככל הניתן מכבישי אקספרס שהם פחות מענינים.
יצא כי בכל יום, המשכנו בטיול, כך שכל יום גם החלפנו מלון.
בסך הכל ארך לנו המסלול כולו כעשרה ימים.

ניווט בעזרת מפות גוגל ללא שום בעיה.
יש חנויות נוחות כמו 7-11 וגם Family Mart – בהן יש שירותים. (מסומן בשלט).

אטרקציות:

אפשר לחפש לאורך הנתיב אטרקציות מקומיות, בעזרת גוגל מפס ושילוט. בדרך כלל מקומות תצפית לנוף. במרבית המקרים הכניסה ללא תשלום פרט לתשלום החנייה המסודרת במקום. יש הרבה תיירות פנים והרבה מטיילים בעיקר בסופי השבוע.
אטרקציות אחרות יהיו מקדשים מענינים, שווקים. ופארקים.
יש שמורות טבע שהכניסה אליהן ללא תשלום ואחרות בתשלום. וכאן אולי המקום לספר כי נכון לשעת כתיבת פוסט זה, שמורת טארוקו המפורסמת סגורה לטרקים וטיולים ברגל בגלל עבודות שיקום שמתבצעות לאחר רעידת האדמה הגדולה שהיתה באפריל 24. אך ניתן עדין לחצות ולנסוע בטארוקו במגבלת שעות. מומלץ לבדוק מראש עידכונים באינטרנט או להתעדכן במלון.

על אוכל מקומי ואוכל צמחוני-טבעוני

אנחנו מצאנו כי האוכל המקומי בטיאוואן מרשים פחות מאוכל תאילנדי… למעשה, זהו אוכל סיני שאינו חריף בד"כ. אפשר לבקש תוספת מטבל חריף. יש הרבה מאוד השפעה יפנית ורבות המסעדות היפניות. האוכל המקומי עשיר בבשרים, דגים ומאכלי ים. ועם זאת, יש מודעות גדולה לטבעונות – צמחונות ויש מבחר גדול מאוד לצמחונים בכל ארוחה. בד"כ בבופה במלונות, המנות הצמחוניות תהיינה מסומנות בשלטים ירוקים. לא נשארתי רעבה בשום מקום! אפילו בשווקים תמיד ניתן למצוא דוכני פטריות, טופו וכיסונים צמחוניים.

אפשר לקרוא פוסטים נוספים שלי, על מסעדות צמחוניות: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

לסיכום: טאיוואן מדינה ידידותית ונוחה למטיילים. מרובת טבע פראי, מרהיב בכמויות אדירות בצד המזרחי בעיקר. הנהיגה נוחה. הכבישים מחוץ לערים אינם עמוסים. המלונות טובים והאווירה נעימה מאוד.

פוסטים נוספים מהטיול: לטייל בטאיוואן בחלק המערבי של האי. וגם לטייל בטאיוואן – הצד המזרחי
אפשר אולי להציץ בפוסטים ישנים שלי כאן: משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

טאיוואן אפריל 2025

באזור לאמפאנג בצפון תאילנד, נמצא מקדש מעניין בסיגנון יפני: Wat Prathat Doi Prachan

במקדש Wat Prathat Doi Prachan נמצא פסל בודהה ענק בסיגנון יפני. העתק של בודהה מפורסם ממקדש בקאמאקורה יפן. המקדש נמצא על פסגת הר בקרבת העיר לאמפאנג. נדמה לרגע כאילו קפצנו לביקור ביפן.

איך מגיעים?

המקדש נמצא לא רחוק מהעיר לאמפאנג, הנמצאת בצפון תאילנד. על הדרך לצ'אנג מאי. אנחנו הגענו ללאמפאנג ברכב שכור מכיוון איסאן.

על העיר לאמפאנג ניתן לקרוא גם בפוסט הבא: הקסם המיוחד של לאמפאנג

ניתן להגיע לראש ההר למקדש ברכב. או להשאירו למרגלות ההר בחנייה מסודרת ולעלות בהסעה בטנדר, תמורת 40 באט לאדם. אפשר לאתגר עצמכם ולעלות ברגל. נראה שמסלול העלייה ברגל יפה. לא ניסינו.

המקדש בראש ההר בנוי על שני מתחמים:

פסל הבודהה ענקי ומרשים. הנוף למרגלותיו מהמם. האווירה כמו ביפן. הפסלים, העיצוב המינימליסטי. חנויות ממכר מזכרות וקמיעות והחתולים…

אפילו שערים אדומים.

בצד השני של המתחם, נמצא מקדש מהמם בסיגנון מקומי תאי. יש לחצות את החנייה ולהמשיך מעט הלאה.
בדרך לשם, אני חולפת פסלים מקסימים ומחייכת לעצמי.

נוף ממוסגר והשקט עוטף.

יורדים למטה ומגלים מתחם נוסף יפיפה: ליד אזור החנייה. כמעט ופיספסנו.

לינה בלאמפאנג

את הלילה שלפני המקדש, עשינו בעיר לאמפאנג. בחרנו במלון צנוע: Tree Tara – שיש בן אונסן (בית מרחץ) יפני לרחצה. כדי להיכנס לאווירה. אולם מכיוון שלא עשינו הזמנה מראש, חדרי המרחץ היו תפוסים. המלון ממש חדש, בסיגנון שמקומיים אוהבים. אני קצת פחות. אולם המיטה הפתיעה ממש לטובה -היתה ממש נוחה ומפנקת. אפשר להתפנק במסג' תאי טוב מידי זוג מעסים מבוגרים. ממש בחצר המלון. להמשיך לארוחת ערב במקום וללכת לישון…

אפשר לקרוא עוד על למפאנג: הקסם המיוחד של לאמפאנג.

אפשר לקרוא על מקדשים אחרים בצפון תאילנד: מקדשים משוגעים בצ’אנג ראי וגם בדרכים בין צ’אנג ראי לצ’אנג מאי

למחרת המשכנו בדרך צפונה לאזור צ'אנג מאי.

_{למפאנג תאילנד ינואר 2025}