קטגוריה: קמבודיה

המבקר בקמבודיה אינו יכול להישאר אדיש מול השואה שהתחוללה לא מזמן במדינה המקסימה הזו.

הסרט של אנג'לינה ג'ולי "First They Killed my Father" לקח אותי בחזרה לטיול הראשון שלנו בקמבודיה. שנת 2006.
אחרי כמה שנים בהן רצינו לבקר בקמבודיה אבל חששנו. עזרנו אומץ ויצאנו למסע קצר ומרתק עם שני בנים צעירים.
דלגנו לחלוטין על העיר פנום-פן. כל מה ששמענו עליה היו דברים רעים. ונסענו לטייל באזורי המקדשים שבג'ונגלים.
הזמן היה בתולי לחלוטין ולא רבים היו התיירים אשר הרחיקו מסיאם-ריפ. אנחנו וכוחות הסיוע של האו"ם. לנו בעיירות נכשלות ואכלנו באגט וגבינת "לווש קירי" שקנינו מראש, לשיטוט בדרכים הארוכות והמוזנחות.

אי אפשר היה שלא להרגיש במלחמה שזה לא מכבר הסתיימה. אשר ניכרה היטב בשטח. דלות האוכלוסייה. שדות המוקשים לנצח ולצידם שלטי אזהרה, שאנחנו מכירים היטב מסיטואציות מקבילות. בורות העם ששרד ללא מנהיגיו, ללא שכבת ההשכלה. שלטי חוצות מצוירים שאינם כתובים, כי אין מי שידע קרוא וכתוב. והעם העדין, המתוק והיפה, שעבר טירוף והתעללות לא אנושית. 
ראיתי את הסרט ובכיתי תוך כדי ואחרי.
לפני שלוש שנים, שוב בקרנו בקמבודיה. הפעם רק בסיאם ריפ וסביבתה. זה הספיק להבנה כי אויב העם הקמבודי עדין מגיע מתוך העם בלבוש של כבש – הממשל הכושל, המשחית והמושחת, המאפשר לויטנאמים, למאפיה הרוסית ולכל גורם מושחת להשתלט על נכסי העם ולהשאירם להתבוסס בבוץ האדום של אדמתם.

סיאם-ריפ על כל פלאיה, נמצאת מרחק של כשעת טיסה בלבד מבנגקוק. יעד נהדר לשילוב עם טיול בתאילנד.

ניתן לבחור בין כמה חברות תעופה, במחירים כ-200 דולר הלוך ושוב. פרט לשיקול הכספי, שימו לב, מהיכן ממריאה הטיסה: מהשדה הבינלאומי או המקומי. Thai Air Asia, Thai Airways, Thai Smile Bangkok Airways .:
לפחות שלושה ימים נחוצים לטיול באנקור ואט וסביבות סיאם ריפ. תעשו לעצמכם טובה ותתכננו על עוד כמה ימים.
סיאם ריפ התפתחה מהר מאוד בשנים האחרונות והפכה מאוד ידידותית למשתמש. מבחר עצום של מלונות בכל הדרגות ומרכז עיר מגניב. השיקול לבחירת המלון, עבורינו בדרך כלל, מרחק הליכה רגלית למרכז העיר. שלא נצטרך טוקטוק על מנת להגיע בערב למסעדות. וכך יצא, שמכל המבחר העצום, בפעם האחרונה, בחרנו דווקא במלון צנוע. חדר פשוט, מעוצב בטעם מקומי, אבל מרווח. מה שעשה את המלון לאהוב היו אנשי הצוות אשר עשו כל מאמץ להבטיח לנו שהות נעימה במלון ובעיר.
מסעדות רבות וטובות ממלאות את מרכז סיאם ריפ. מכוני מסג', חנויות בגדים ומזכרות ומרכזים לעתיקות, אמנויות מקומיות ומלאכות ייצור, סבונים, אריגים, קטורות ועוד.

כאשר נוחתים בסיאם ריפ, בדרך כלל, נהג הטוקטוק הראשון שלוקח אתכם משדה התעופה למלון , יהפוך לנהגכם למשך כל השהות. הם אלופים בלטעת בכם רגש אחריות כלפיהם. על הטוב ועל הרע.

והנה סיפור: אחרי טיול בן חודשיים ברחבי תאילנד, בו לא פגשנו כלל בישראלים אחרים, הגענו לסיאם ריפ, לטייל ולפגוש בחברים אהובים. ישבנו להנאתנו במסעדה המעולה מאוד Chamkar Vegetarian Restaurant ופתאום שמענו מאחורינו את המשפט הבא: "אוי… הנה ההורים של עודד"… שתי בנות, ששרתו עם עודד שלנו בצבא, זיהו אותנו מתמונות משפחתיות שראו אצל עודד. כמובן, שמנקודה זו, הן אומצו על ידנו…

מלבד עתיקות אנקור אוט הנפלאה בעולם. אפשר לעשות טיולי יום מסיאם ריפ לקצוות. לסכם מראש על היעד עם נהג הטוקטוק ולצאת להרפתקאה.
משיחות עם נהגנו, הצטיירה לנו תמונת מצב של ארץ חלשה. שלטון מקומי מושחת והשתלטות מאפיות רוסיות, סיניות ויטנאמיות על כל נכסי הארץ. וכך, לדבריו, הוא ניסה להביא אותנו למקומות בהם תשלום הכניסה יגיע לקמבודים ולא לאחרים. לכן בחרנו הפעם, לנסוע לכפר הצף הקמבודי Kompong Phluk Floating Village ולא לכפר הצף הויטנאמי. סתם נקודה למחשבה.

הדרך לכפר די ארוכה ומרובה הרפתקאות. השיט בכפר הצף, הזכיר לי את הסרט "עולם המים"…
שיט נוסף בסירה קטנה עוד יותר, בין עצי המנגרובים בביצה.

השקענו ונסענו גם למקדשי אנקור המרוחקים יותר והרווחנו דרכי עפר יפיפיות, מראות כפר ושלווה והעדר תיירים במקדשים.
הנסיעה בטוקטוק הפתוח לניחוחות, לאבק, לטלטלות הדרך, מעצימה בהחלט את החוויה. אין כמו לחזור מאובק מטיול מעניין…

בקשו את נהגכם הנאמן לקחת אתכם לטיול בשוק המקומי של סיאם ריפ, המלא צבעים וניחוחות. קנו שם לוטוס ורוד והגישו אותו מנחה לאלים במקדש הרחוב המקומי, הנמצא בקרבת שדרת עצים מוכי עטלפים ולשלשת, ממש במרכז העיר.
Siem Reap 2014

עכבישי טרנטולה מטוגנים, לא תודה. ממש לא התלהבתי. בעיקר פחדתי שהאישה החייכנית הזו, בבגד הכחול, תזרוק עלי עכביש חי.. אמאל'ה !!!

לא ברור, מהיכן היה לנו אומץ, לגרור איתנו שני נערים צעירים (13,15) ולנסוע דווקא לסיור עומק בקמבודיה כבר בשנת 2007.   אבל היה סיור מרתק בקמבודיה של אחרי המלחמה. באתרים שתיירים טרם הגיעו אליהם. (להבדיל מאנקור-ואט המפורסמת שבסיאם ריפ). דילגנו בין עתיקות, כמו  היינו לפחות אינידאנה ג'ונס. מוקשים היו בכל פינה ואפילו עכבישי ענק. היה שלב, בו הלכנו אחרי האנשים החייכנים האלה, שרצו להראות לנו את "חוות העכבישים" ואז הבנו, שאין דבר כזה באמת, סתם חורים מפחידים שבהם שרצו עכבישים מפחידים. חוויה היתה – ללא ספק. תפשנו את קמבודיה ממש בזמן.

אז לא להתעצל ולטוס לקמבודיה, רק שעת טיסה מבנגקוק : לסיאם ריפ או פנום פן.

סיפורו הטרגי של העם הקמבודי, כפי שמתגלה לצעירה קנדית המחפשת אחר אהובה הקמבודי.

הספר מספר אודות הטרגדיה של העם הקמבודי –  רצח העם שבוצע ע"י הקמר' רוג':  במהלך השנים 1975-1979 נרצחו 2 מליון איש בידי אחיהם, חבריהם, משפחתם והשכנים. הרצח המשיך גם במהלך הכיבוש הוייטנאמי 1979-1980 וגם בתקופה שאחרי, בזמן שלטון המעבר בחסות האו"ם עד שנת 1993.

גם היום, המצב שם רחוק שנות אור מחיים רגילים במשטר נורמלי.
אולם, מאוד קל להיות תייר בסיאם ריפ ולבקר בממלכת אנקור-ואט העתיקה והמדהימה מכל.

 כתייר אחראי, אתה מוכרח לתהות: לאן בעצם נעלמים כל ההכנסות מהתיירות העניפה? ומדוע אינם מגיעים אל העם?

אז זהו, שהעם אינו המשטר. והמשטר חלש ומושחת.

ובכל זאת, הייתי נוסעת שוב לקמבודיה, כי האנשים שם יפים ומקסימים. וכי המראות שרואים שם, שווים ביותר. וכי אולי, חלק קטן מהכספים שאנו משאירים שם, בכל זאת יגיע לידי האנשים  המקומיים הזקוקים מאוד לכסף.

בכל אופן, הספר כתוב במושלמות טהורה ועצובה עד מאוד. ולפעמים חשוב לקרוא על עצב ואז לשמוח במה שיש לך.

חיוכים בקמבודיה 2014

ק

הזמן טס. ואיזה כיף לשמור על חברים באותה הפוזה, גם אחרי 30 שנים…

ומה שמתבקש זה לקבוע צילום נוסף בשנת 2045 ולקוות שנמשיך להיות גמישים לישיבה מזרחית…חחחחחח