חלק שני בטיול סובב האי קיושו ובו נחזה בעוד הרי געש, מצודות עתיקות,נופים מרתקים וגם נחזה באומץ בעדויות מצמררות מהמלחמה הגדולה.
Udo Jingu Shrine
Udo Jingu Shrine מקדש מהמם, נטוע על הים. שערים אדומים. פסלי ארנבונים… הליכה על המצוק. מטווח כדורי בוץ – מתכון למזל. ואפילו מרכז מבקרים ובו מסעדה, גלידריה וחנות מתנות… כניסה וחניה ללא עלות.
"מטווח" כדורי בוץ, בתשלום. המטרה: הבור הקטן מלא המים, בסלע שמנגד…
Sun Messe Nichinan
ממש ליד חלפנו על פני אתר שנראה מיוחד, אך היה סגור: פסלים בסיגנון פסלי אי הפסחא.
המשכנו. הכיוון הכללי הר הגעש Sakurajima
הדרך להר היתה יפיפיה והתפתלה בתוך יער מדהים ופתאום התגלה בין העצים, הר הגעש הפעיל: Sakurajima
המשכנו לכיוון מרכז המבקרים ואז לנקודת תצפית על ההר. אחת מאיתנו, די חוששת מהתפרצות געשית עד כדי לחץ מתון. אחד מאיתנו לגמרי אדיש.
ובתמונה: אפשר לשכשך במים החמים הוולקנים, בתעלות במרכז המבקרים. אם לא מספיק חם בקיץ היפני. משם המשכנו להתגלגל לכיוון ההר כדי לחזות מקרוב יותר. אפשר להבחין במחסומי לבה. איזה כיף…
חומץ אורז טעים לכם? ניתן להיכנס למפעל חומץ אורז מסורתי ולהתרשם.
Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center
Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center הוא מרכז מבקרים אלגנטי (כניסה ללא עלות). ובו סרט הדרכה על הדרך המסורתית של הכנת חומץ האורז המיוחד הזה. שטעמו הודות למים הוולקנים המיוחדים, למרגלות הר הגעש Sakurajima. טועמים חומצים בנוסחים שונים. לומדים כי מדובר בחומץ בריא במיוחד.
האם חשבתם אי-פעם לערבב חומץ אורז שחור בחלב?
לישון מול טירה? קחו חדר במלון Hotel Castel Kamamoto
הגענו לעיר Kamamoto ולקחנו חדר מול המצודה הגדולה המפורסמת של העיר קאמאמוטו: Hotel Castel Kamamoto: החדר גדול ומרווח יחסית. והמצודה נראת היטב מהחלון.
מהמלון, רבע שעה הליכה והגענו למצודה. המצודה נפתחת לקהל בשעה 09:00. כרטיס כניסה למצודה בלבד (ללא המוזיאון) – 800 ין. הליכה מרובה. יש מעליות למתקשים בעליות.
המצודה מאוד מרשימה. מלאה במבקרים. לא תהיו לבד שם…
נאגאסקי
התלבטנו האם להגיע לעיר נאגאסקי. האם לא די לנו בעצב?
Candeo Hotel Nagasaki
מלון Candeo בנאגאסקי נמצא במיקום מצויין. ממש במרכז ומול צ'יינה טאון. חניה מול המלון, בחניון ענק.
החדר קטן אך נוח ופונקציונלי, כדרכם של חדרי מלון ביפן. יש במלון אונסן (נפרד נשים וגברים) על הגג.
מיד יצאנו למרכז הסמוך למלון וגילנו פסטיבל תמוה: תהלוכות עגלות מקושטות. תמונות נפטרים – קורבנות ההפצצה עליהן. כל הרחוב מתפוצץ מחזיזים וההמולה רבה. זו דרך די משונה ליום השנה לכניעת יפן במלימת העולם השנייה והנצחת הקורבנות נראה היה כי צאצאי הקורבנות ליוו את העגלות במסען ברחוב. סוג של עצב מהול בשמחת החיים.
הרחוב הסריח מאבקת השריפה. היה מפחיד ללכת בין החזיזים. האם היו היפנים עצובים? האם שמחו בפסטיבל?… ההמולה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.
בבקר הגיע הזמן ללכת למקום הכואב מאוד. וזאת עם מטען כאב שהבאנו עימנו מהארץ.
שמיני לאוגוסט 1945 11:02 – פארק השלום – המקום בו נפלה הפצצה
יש כמה אזורי חניה בתשלום ליד פארק השלום. מוזיאון הפצצה נמצא בצמוד. במרחק הליכה קצר.
מפארק השלום המשכנו למוזיאון הפצצה, הנמצא במרחק הליכה קצר.
רפליקה של הפצצה שהוטלה על העיר נגאסקי וגבתה מחיר כבד כל כך.
השעון שעמד ללכת…
מזעזע. עצוב כל כך. מקום שכל מהיגי העולם צריכים לבקר בו!
המשכנו משם בדרך חזרה לכיוןן פוקוהוקה. משם תצא טיסה חזרה לבנגקוק.
הדרך רצופה נופים יפים כמו: Terraced rice fields of Hamanoura
פוקוהוקה
פוקוהוקה היא עיר גדולה ובה נמל תעופה בינלאומי. בעיר היצע גדול של מסעדות ומלונות. בחרנו להשתדרג מעט ולקחנו מלון ארבעה כוכבים: Mitsu Garden Hotel Gion. החדר היה גדול מעט ממה שהורגלנו עד כה. נוח ומעוצב. הרבה יותר לטעמי. המלון ממוקם היטב במרכז וליד מרכז קניות ענק.
בבוקר, מצאנו עצמנו עומדים בתור ארוך למאפייה צרפתית. תור ארוך מאוד, אך השתלם לנו בסופו של דבר. כי המאפים היו מדהימים.
גן יפני בלב העיר: Rakusuien
הגענו מיוזעים וחמים מבחוץ אל חדר התה המסורתי , הממוזג של גן Rakusuien. הכניסה בעלות 200 ין לאדם.
חדר התה נועד לצפייה בנוף הגן. אנפה -דוגמנית דיגמנה לנו פינות בגן. שעה קלה ונעימה.
Kushida Shrine
מקדש שינטו – Kushida Shrine נמצא במרחק הליכה קצר מהמלון.
Sumiyoshi Shrine
עוד בלב העיר, בקרבת הליכה מהמלון: מקדש Sumiyoshi המתהדר בשערים רבים אדומים.
במרחק של כחצי שעה נסיעה ברכב מהעיר נמצא מקדש שלא תרצו להחמיץ:
Hakata Hanamidori Kawabata מסעדה טבעונית שלא תרצו לפספס!
סוף סוף, אחרי כעשרה ימים, הצלחתי להגיע למסעדה יפנית טבעונית! המנות היו מופלאות… סיום מוצלח לטיול בקישו. (המסעדה בקומה שנייה של בניין מגורים/הוסטל. דלת כחולה.)
טיול ובו ניסינו להקיף את כל האי בנהיגה ברכב שכור, גמענו נופים משכרים. התעטפנו בעננים ובאדים העולים מהרי הגעש, טבלנו במים לוהטים ואפילו נקברנו חיים לרגע, מתחת לחול חם.
אנסה לתאר לכם כמה נקודות יפות על המסלול:
הפחדנית
זה שאיתי עמל קשות לשכנע אותי לטוס לאי קיושו ביפן. "טיסה קצרה", אמר. "רק חמש וחצי שעות מבנגקוק". אפילו זולה, כי בחרנו לטוס באיר-אסיה. חברת לאו קוסט. למזלנו הטיסה לא היתה מלאה וכל אחד התרווח על שלישית כיסאות. עמל לשכנע, כי הייתי מלאה פחדים מהאי הגעשי הזה. שמא נאלץ לחוות התפרצות וולקנית, שתווסף לרשימת הפגעים המתרחשים עלינו לאחרונה. או חלילה, טפו, טפו, טפו צונאמי, כפי שחזתה איזו באבא זקנה לפני מאה שנים. בסוף הצליח לו ונסענו ואף חשש לא התממש. היו משך שהותו אזהרות על שיטפונות ומפולות בוץ והיתה אפילו רעידת אדמה קלה, אבל לא במחוזותינו ממש. רק קרוב.
הדרכים היו מלאות בירוק של הרים וכחול של ים. פשוט נוף קסום. הצליח לו.
Hita
תמיד לאחר נחיתה מטיסת לילה, אנחנו הולכים על בטוח ומחפשים יעד קרוב ממש. שלא עולה על שעה וחצי נהיגה. וכך בחרנו להגיע לעיר Hita. מצחיק היה להבין כי פקידי הקבלה במלון בו בחרנו, השתוממו שהגענו לישון אצלם במלון. כי המקום לא על מפת התיירות כפי הנראה.
Kizantei Onsen Hotel
Kizantei Hotel הוא מלון 3 כוכבים על גדת נהר בעיר קטנה. החדר היה קטן אבל נוח. והיה אונסן פתוח לנוף הנהר. בעיר יש מרכז עתיק ויפה. רק לקראת ערב התמלא המקום באורחים. ואז התגלה לנו הקטע של המלון: האורחים הזמינו ארוחת דגים על מסעדה צפה. והודגם להם ציד דגים מסורת שהוא דיג באמצעות עופות קורמורנים. הצמחונית שביננו, ביטלה את הרעיון לשבת בסירה עפופת ריחות דגים מתים ולצפות בעופות המנסים לבלוע דג אך לשווא… נשאר לנו רק לצפות מרחוק. בזמן שכולם אכלו במסעדה הצפה, ניצלנו את הזמן כדי לטבול באונסן ללא שותפים.
אז מי שאוהב דגים, שווה להגיע למקום הזה, עבור החוויה המיוחדת הזו.
מרכז העיר מאוד יפה ומסורתי:
בוטיק שיר הלל למיסו:
עוד בעיר חנות Muji ענקית…
Beppu ושבעת מדורי הגיהנום
את העיר Beppu רואים כבר מרחוק, כאשר תמרות אדים עולות ממקומות רבים בעיר.
העיר Beppo ידועה בשל המים הוולקנים שלה. יש בעיר שבעה אתרים די סמוכים בהם ניתן לחזות בתמרות אדים, מעינות בוץ רותחים ועוד. אנחנו בחרנו להיכנס רק לאחד מהנ"ל.
כניסה לאתר אחד עולה 500 ין לאדם. אפשר לקנות ב2400 ין לאדם, כרטיס לכל שבעת האתרים.
האתר יפיפיה ומטופח. מלא במבקרים. (ככה זה ביפן).
עוד במקום :אפשר לקנות ביצים, מאפים וירקות ולבשל אותם על אדי המים הרותחים.
Hot Sand Beach Spa – מומלץ בחום!
זה שאיתי סיכם את החוויה כאשר אמר כי הרגיש כמו עוף צלוי על אש קטנה…
וזה מה שהיה: תמורת 2500 ין לאדם, מקבלים חלוק יוקטה מסיבי. נפטרים מכל הבגדים, כולל התחתונים ויוצאים ביוקטה להיקבר בחול וולקני חם לרבע שעה.
ה"קברנים" מכסים אותנו בזהירות בחול החם ואפילו מצלמים עבורנו תמונות. רבע השעה, לכאורה זמן קצרצר, אבל במקרה הנוכחי, נדמה שהיתה זו רבע שעה ארוכה מהרגיל. לאט לאט, החול, שתחילה היה נעים למגע, התחיל להיות ממש חם. בסוף הזמן הקצוב, עוברים למקלחת. מסירים שם את עודפי החול שהצטברו על גופינו, מסתבנים היטב ועוברים לבית מרחץ. בעירום כמובן. בנפרד, נשים וגברים. להרגיע ולהחליף חום אחד בחום אחר…
הר געש Aso
למרגלות הר הגעש Aso הנוף עוצר נשימה. יצא לנו פעמיים להגיע לאזור. בפעם הראשונה מזג האוויר הסוער לא איפשר ביקור קרוב, אבל הניב תמונות דרמטיות ומשחקי עננים. בפעם השנייה מזג האוויר היה נוח ואיפשר הגעה לאזור הלוע עד ש…
הנסיעה בתוך מישורי עשב מדהימים:
ואז מגיעים קרוב יותר להר. מרכז מבקרים, מסעדות ומוזיאון. והנוף סוריאליסטי:
החניה בתשלום – 500 ין לרכב. הכניסה למוזיאון הר הגעש בתשלום. הטיול בסביבת ההר, בחינם. צפו לתורים ארוכים בכניסה לחניון. (יש באתר מסעדה הודית ובה גם מנות צמחוניות).
פשוט מהמם!
על מנת להגיע קרוב ביותר ללוע המעשן, יש להמשיך לנסוע כ- 10 דקות מעבר למרכז המבקרים הראשון. עד למרכז הצפייה השני. שם תפרדו מ-1000 ין, תמורת החניה.
המשכנו ללוע. דקה אחרי שהגענו הופעלה מערכת ההתראה והתבקשנו לפנות במהירות את האזור, בשל ענן גזים שהרוח אשר שינתה כיוון, החל לנוע לכיוון מרכז המבקרים. משתעלים מהאוויר הצורב, רצנו לכיוון תצפית הלוע. צילמנו תמונה וברחנו בחזרה. (אחת מאיתנו הרי פחדנית…)
נ.ב המלונות באזור הר הגעש Aso היו מאוד יקרים. ירדנו משם ל-Kumamoto שם היצע המלונות נוח וזול יותר.
הירוק הזוהר של טרסות האורז בכביש 325
הדרך מקאמומוטו ל- Takachiho פשוט מדהימה!
Amanoiwato Shrine
Amanoiwato Shrine מקדש שינטו שיש לו חלק נוסף, מעניין מאוד: מערת ובה מקדש Amano Yasugawara לצד הנהר והרבה רוג'ומים מדליקים. הגעה למערה כרוכה בהליכה לצד הנהר כוללת עליות וירידות.
ואז בקרנו את ג'ורג': Takachiho Gorge
Takachiho Gorge הוא קניון עמוק שבו זורם נהר שוצף. מטיילים לאורך הגדה ומשקיפים על הנהר שלמטה. מראה מהמם ממש! אפשר לשכור סירות ולהפליג בנהר. אנחנו לא עשינו זאת. הכניסה לג'ורג' חופשית. חנייה חופשית. המסלול מחיב הליכה מאומצת למדי. עליות וירידות.
נשארנו ללון בגלל פנצ'ר בגלגל בעיר הקרובה. מלון Solest Takachino ארח אותנו בחום. כולל ארוחת ערב יפנית מסורתית שעשתה הסבה חיננית לצמחונית עבורי.
ובערב זכינו להופעת טקסית מקומית במקדש הסמוך. (1000 ין לאדם). אחת מאיתנו התענתה לשבת על המחצלת ללא משענת לגב הרצוץ מהג'ורג'. אחד מאיתנו, אחרי חמש דקות כמעט ונרדם…
בבוקר הגלגל תוקן – נס אמיתי. כי בלתי אפשרי היה להמשיך בטיול ללא רכב צמוד. והמשכנו בדרכנו.
ניסינו להשתלב באטרקציה חביבה של נסיעה ברכבת ילדים פתוחה בנופים היפים: Amaterasu Railway, ללא הצלחה. היה זה יום חג כלשהו והתורים לרכבת היו מלאים. ויתרנו. נפנפנו לשלום והמשכנו הלאה.
Skeluccha Viewing Deck
במפה שהכנו לטיול בקיושו, נעוצות נקודות עניין רבות? אחת מהן מרהיבה במיוחד: Skeluccha Viewing Deck חניה וכניסה ללא עלות. הליכה של כחצי שעה, בדרגת כושר קלה.
תחילה בין העצים ואז מתגלה הנוף המדהים:
אוהבים הידרגניות? Cape Togenko
אני אוהבת הידרגניות. מנועה מלגדל אותם אצלי במושב, כי יבש וחם מדי עבורם. משום כך, קפצנו לפארק הידרגניות. אך בחום יולי-אוגוסט, מסתבר שהן כבר סיימו פריחה. ממליצה לכם לנסות להגיע לאתר, אם אתם בזמן הנכון. (כניסה בתשלום. הדרך לאתר די גרועה).
Takanabedaishi
עצרנו בעוד נקודת עניין מוזרה ונטושה מאדם: Takanabedaishi
את הלילה העברנו במלון של רשת Dormy inn בעיר Miyazaki.
טיול ובו נחתנו בשדה התעופה פוקוהוקה באי קיושו יפן . שכרנו רכב. יצאנו למסע בן 11 ימים ובסיומו חזרנו לפוקוהוקה.
לפני: כרטיס הגעה ליפן
לפני הגעה ליפן, צריך למלא כרטיס הגעה ולקבל ברקוד. קצת נלחצתי שלא קבלתי בדואר חוזר את הברקוד, אלא רק צילום מסך מהאתר. וזה הספיק. הכניסה ליפן בנמל פוקוהוקה היתה קלה ומהירה וללא תקלות.
רכב
אנחנו בחרנו לשכור רכב בשדה התעופה ולצאת מיד לדרך. שכרנו רכב מחברת Rakuten Travel. בעת הנחיתה צריך להתקשר אליהם, שישלחו רכב איסוף. או לצעוד עצמית כ15 דקות עד לתחנת ההשכרה, שאינה ממש בשדה, אלא לידו. הרכב היה מעולה וגם השירות. שימו לב לבקש רכב עם מכשיר לכבישי אגרה. תשלמו תשלום אחד עבור שכירת המכשיר ואת אגרות הכבישים, תשלמו במעמד החזרת הרכב. יש כמה סוגי ביטוחים לרכב, בדקו זאת במעמד ההשכרה. לא מומלץ לצאת ללא כיסוי ביטוחי. (מנסיון).
מחיר הדלק ביפן זול יחסית.
חניה
רצוי לחנות בחניון של TIMS – שלט צהוב. תשלום במכונת תשלום ואינו מסובך. בחניוניםאחרים יש נעילת רכב, עד הסדרת התשלום. וזה מעט מלחיץ.
בבתי מלון, ברוב המקרים נדרשנו לשלם תשלום נוסף עבור החנייה. (1000-1500 ין).
מעבורת
שימוש במעבורת מאוד נוח ומקצר זמנים. אם כי המחיר די יקר. כ5000 ין לרכב + מחיר לכל נוסע.
בתי מלון
היות והיינו בטיול עם רכב שכור והיות שטיילנו בחודש אוגוסט שאינו שיא העונה, הרשנו לעצמנו לא להזמין מראש מלונות, מה שאיפשר לנו גמישות במסלול.
המלונות ביפן יקרים יחסית לתמורה. רוב הזמן לנו במלונות 3 כוכבים שהיו ישנים יחסית ולא מדליקים בעיצובם. וחלל החדר היה קטן מאוד. מה שכן, בכל המקרים המיטות היו ממש נוחות וכך גם המצעים והכריות. חשוב ביותר עבורי. השירות היה מעולה בכל המלונות. ממוצע מחיר 500-800 ש"ח לחדר ללא ארוחות.
במרבית המלונות יש "אונסן" – שזה בית מרחץ יפני. נפרד נשים וגברים. הרחצה בעירום. (יש לשים לב לכללי ההתנהגות ב"אונסן").
ברבים מהמלונות ניתן לבחור בדיל עם ארוחות. עבורי, כצמחונית, זה היה לא אקטואלי לקחת חדר בתוספת ארוחות. כי לא אין מענה לצמחונים וריח הדגים בחדר האוכל היה עז למדי.
בהרבה מקרים מחיר חדר במלון יהיה זול יותר באתרים כמו: Agoda ו- Booking מאשר במלון עצמו. אין שום בעיה לבדוק מחיר תחילה מדלפק במלון ולבצע הזמנה באינטרנט, במידה והמחיר זול יותר באתרים השונים. היו מקרים שבדלפק המחיר היה זול יותר. אין לדעת.
צ'ק אין למלונות בשעה 15:00 בלבד. והם מקפידים על כך.
יש חדרים בסיגנון מערבי ויש חדרים בסיגנון יפני. האחרונים, מתומחרים יקר יותר.
יש היצע גדול יחסית של חדרי tween – כי היפנים מעדיפים זאת על פני מיטה אחת.
התנהלות עם כסף
מצאנו שקשה מאוד למצוא מקומות להחלפת כסף. בכל מקום נאמר לנו שכנראה ניתן להחליף בבנק. שברוב המקרים היה סגור, עקב חג או סופ"ש.
אין בעיה לשלם במלונות ובחנויות גדולות באפל-פי. יש הרבה מכשירי ATM
יפן נחשבת מדינה בטוחה ואין חשש להסתובב עם הרבה מזומנים.
מזון ושתייה
מכונות למשקאות קרים נמצאים בכל מקום כמעט. מחיר ממש זול.
מחיר ארוחה לאוכלי כל במסעדות יפניות זול יחסית.
לצמחונים – טבעונים יש בעיה קשה במציאת אוכל. במרבית המקרים, אכלנו במסעדות הודיות, כאשר הן נמצאו. בקיצור: עדין קשוח לטייל ביפן אם אתה נמנע ממזון מהחי.
אפשר לקנות אוכל ולאכול בחנות הנוחות 7-11. יש מיקרוגל ומים רותחים למנות חמות.
התרשמנו כי סצנת בתי הקפה אינה מרשימה… שלא כמו שהורגלנו בתאילנד, . מסעדות נסגרות די מוקדם. בהרבה מקרים אינן פתוחות בצהרים, אלא נפתחות רק בשעה 17:00.
תיכנון הטיול
כדי לתכנן את הטיול נעזרנו במקורות רבים, כמו בלוגים, אתרי תיירות באינטרנט. קבוצות פייסבוק וכדומה. את כל נקודות העניין, העלנו על מפת גוגל. למעשה יצאנו לדרך, ללא תוכנית מסודרת לפי ימים. אבל ידענו בגדול לאן אנחנו מתכוונים להגיע. התיכנון היה להחליף בכל יום מקום. די אינטסיבי. הרבה שעות נהיגה בדרכים. אבל הדרכים, במקרה שלנו, היו חשובות כמו היעד.
המרחקים באי אינם גדולים מאוד, מה שאיפשר החלפת יעד במידה ורצינו.
במרבית הימים, בחרנו לנסוע בכבישים צדדים ולא כבישי אגרה וכבישי אקספרס, כדי ליהנות כיאות מהנופים המדהימים.
ישראל
למרות החששות שלנו, כאשר הזדהנו כישראלים, התגובה היתה חמה ואוהדת. והגיעה אפילו לקבלת מתנה מזוג חביב שהתרגש מהיותנו ישראלים.
כרטיס סים
אנחנו השתמשנו בכרטיס E-sim. היו מקרים בודדים של בעיית קליטה.
תיירות
האי קיושו פחות מתוייר על ידי תיירות מערבית. מרבית התיירים מגיעים בטיולים מאורגנים מקוריאה וסין. משך הטיול כמעט ולא פגשנו תיירים. בהרבה מקומות לא מצאנו שילוט ותפריטים באנגלית. אין בעית תקשורת עם המקומיים אם נעזרים בגוגל טרנלייט. יחסית לטיולים קודמים ביפן, היתה הרגשה שפגשנו הרבה יותר יפנים שיודעים אנגלית.
שדה התעופה Fukuoka Airport
הגענו בטיסה בת 5 וחצי שעות מבנגקוק לשדה התעופה פוקוהוקה (FUK). השדה אינו גדול וממוקם יחסית קרוב מאוד לעיר עצמה. מעבר הגבול ליפן מתבצע במהירות. אין רכבת בין שדה התעופה הבינלאומי לעיר. תחנת הרכבת נמצאת רק בצד שדה התעופה המקומי, ממנו אין גישה לבינלאומי. יש אוטובוסים ומוניות לעיר. אחת מאיתנו תמיד לחוצה מטיסות ושדות תעופה ועל כן, הגענו לטיסה היוצאת שלוש שעות קודם, בבוקר מוקדם. והסתבר לנו שהכל עדין סגור. כלומר לא היה טעם להגיע לפני חמש וחצי – רבע לשש בבוקר. אבל אל תסמכו עלי, בדקו זאת בעצמכם…
במרחק קצר מבנגקוק, נמצא יעד אהוב על המקומיים: קאו יאי. חזרנו לשם שוב, על מנת לגלות, שממש נעים וחמוד שם.
איך מגיעים?
על מנת להגיע בדרך נוחה לאזור קאו יאי, שכרנו רכב בשדה התעופה דון מואנג ומשם יצאנו לדרך.
בחרנו לנסוע לקאו יאי דווקא באמצע השבוע, כאשר פחות עמוס שם.
לינה: The Hidden Village
The Hidden Village הוא מלון חמוד בעיצוב מודרני יפה ולא יקר ביותר, חיכה לנו בקאו יאי. קבלת פנים נעימה ובה שוקולד טעים ומשקה פירותי מתוק מוגשים בדרך מענינת. ארוחת בוקר מוגשת לחדר. ויש מענה לטבעונים… צוות חביב ושירות מעולה.
אוכל טבעוני
תמיד מאתגר למצוא עבורי אוכל טעים. הרבה פעמים אני מתפשרת על מנה בינונית במסעדה רגילה. לשמחתי נמצאה מסעדה טבעונית אחת נהדרת: Aurra Ammie Vegetarian Restaurant: אפשר לבחור במנות תאיות טעימות לצד אוכל מערבי ולחמניות הנאפות במקום. אהבתי מאוד.
חוויה במטע: Blackberry Khao Yai at Suan Revadee
לא הרחק מהמלון יש מקום קסום: חווה ובה עצי פרי רבים ומגוונים: אפשר להגיע ברכב למקום, לקבל הדרכה מבעלי המקום (באנגלית מעולה) ולטעום פרי הנקטף היישר מהעצים. (הפרי על פי עונתו). לטעום ריבות הנרקחות מהפרי הטעים וניתנות לרכישה במקום וגם וליהנות מכוס לימונדה-פטל מהממת! הכניסה והסיור בתשלום. (אפשר גם להזמין כוס קפה מובחר בתשלום נוסף).
אומנות ב-Khao Yai Art Museum
Khao Yai Art Museum מספק את הצד התרבותי בתערוכת אומנות מענינת. הכניסה בחינם. יש להרשם בספר המבקרים.
כמו ביפן: שדה פרחים: Hokkaido Flower Park Khaoyai
Hokkaido Flower Park Khaoyai – שדה פרחים מרשים. אנחנו הגענו בשלהי העונה והפרחים כבר עברו את שיא יופים. דמי כניסה: 100 באט (150 באט בשיא העונה). מאמינה שבשיא הפריחה היופי עוצר נשימה.
בדרך חזרה לבנגקוק לא לשכוח לעצור במקדש ההזוי Wat Maneewong!
Wat Maneewong – חוויה מטורפת!
מערת האוצרות של עלי באבא וארבעים השודדים נגלת לעינינו המשתאות! המקדש מדמה את מאורת הנחש- Naga המגן של הבודהה וכנראה שהוא חובב זהב. כי הכל נוצץ כאן. מקדש מטורף!
כניסה חופשית וגם חניה במקום.
אז קדימה לקאו יאי! ליהנות מטמפרטורות קרירות, אוכל טעים, מלונות מפנקים ומקדש, שלא ראיתם כמותו מעולם!
אם התעייפתם לעלות ולרדת במדרגות המובילות לרכבות, חשוב שתדעו, שאם תלכו קצת הלאה ברחוב, בתחנה, בודאי תמצאו שיש גם מעלית…
השילוט בתאילנד משובח ומאפשר לכם לא ללכת לאיבוד. פשוט תעקבו אחרי השילוט ותגיעו ליעד. הכל משולט!
אין צורך לרוץ לרכבת. אם תפסידו את הנוכחית, מיד תגיע אחריה רכבת חדשה, בהפרש של כמה דקות.
מומלץ למצוא מלון הקרוב לתחנות המטרו או הרכבת העלית. יחסוך לכם הרבה זמן בפקקים.
נימוסי רכבת
יש סימון מדויק על הרציף היכן לעמוד כדי להמנע מחסימת נתיב הנוסעים. יש להמתין שם, עד שירדו כל הנוסעים ורק אז לעלות לרכבת.
לא מקובל לדבר בקול רם ברכבת. ואסור לאכול או לשתות בשטח התחנה ובקרונות הרכבת.
יש בכל קרון, כיסאות המיועדים לקהל הנזקק להם ביותר ויש לכבד זאת.
MRT
MRT – רשת רכבת התחתית בבנגקוק. אליפות!
כרטיס מוזל למבוגרים מעל גיל 60 -גם לנו הזרים
אם אתם מעל גיל 60, תשמחו לדעת כי אפשר לרכוש כרטיס קבוע אשר מקנה לכם הנחה של 50 אחוזים בתעריף. לצורך כך, עליכם להגיע לאחת מהתחנות המנפקות כרטיס כזה, עם דרכון. כרטיס זה ניתן לטעון בכסף, בכל אחד ממשרדי הכרטיסים בתחנות השונות. ממש שווה!
תשלום באמצעות כרטיס ויזהבינלאומי במקום לרכוש כרטיסנסיעה– נוח!
כדי להקל עליכם ואם יותר נוח לכם, תוכלו להמנע מקניית כרטיס ולהשתמש ישירות בכרטיס הויזה הבינלאומי שלכם, בשערי הכניסה למטרו. יש עמדות לצורך זה, עם שילוט. יש להעביר את כרטיס הויזה, בכניסה וביציאה, כמו כרטיס מטרו רגיל.
BTS
BTS זו היא רשת הרכבת העילית "סקי טריין". תעריפים מעט יקרים מרשת המטרו. וגם אין זכאות לרכישת כרטיס מבוגרים לזרים, כפי שנהוג במטרו וחבל. (כרטיס מבוגרים מיועד רק לפנסיונרים תאילנדים).
אפשר לרכוש כרטיס יומי בתעריף 150 באט (נכון ליולי 2025) – כדאי לבחון מראש, אם זה בכלל משתלם לכם.
כרטיס נטען RABBIT
כרטיס נטען RABBIT אותו ניתן לטעון בכל פעם מחדש, ניתן לרכישה בהצגת דרכון. הכרטיס אינו מקנה הנחה בתעריפים, אבל נוח שאין צורך לעמוד בתורים לרכישת כרטיסים, שעשויים להיות ארוכים ומעצבנים בשעות הלחץ.
אפליקצות למוניות
GRAB
רצוי להוריד לטלפון החכם את אפליקציית גראב. היא מאוד שימושית בענייני תחבורה – מוניות וגם תעזור לכם להזמין בקלות אוכל, אבל זה כבר סיפור אחר. בעזרת האפליקצייה תוכלו להזמין מונית.האפליקצייה משתמשת בניווט ותוכלו לראות ממש היכן נמצאת המונית ומתי תגיע אליכם. נוח.
יתרון נוסף לאפליקציית גראב: הזמנת אוכל ממסעדות בעיר. אפשר להזמין גם לחדר בבית המלון. זה מקובל.
BOLT
בולט היא אפליקצייה נוספת להזמנת שירות מוניות. מעט זולה יותר. זה יתרון וגם חיסרון. לפעמים נהגי המוניות לא יענו לקריאתכם דרך בולט, בגלל התעריף הזול.
אוטובוס
יש כמה סוגי אוטובוסים בבנגקוק עם תעריפים שונים לכל סוג. (חשמלי, חדיש ממוזג יהיה כמובן יותר יקר מהישן, ללא המיזוג). כרטיסים נרכשים באוטובוס עצמו. יש כרטיסן.ית המסתובב.ת ומרשרש.ת במטבעות הנמצאים בגליל מתכת מסורתי. יש הרבה אי דיוקים בלוחות הזמנים בשל הפקקים בעיר. המחיר מאוד זול. לעלות לאוטובוסים הישנים, הממהרים ונוסעים בצורה מטורפת, עשוי להיות די מאתגר, כי הנהגים הם נהגי שודים ובקושי מאיטים ועוצרים, לצורך העלאת והורדת נוסעים. מצד שני, זו עשויה להיות הרפתקאה.
סירות נהר
הדרך החביבה עלינו במיוחד לתחבורה בעיר, היא דרך הנהר. איזה כיף להתחיל את היום עם הפלגה על נהר הצ'או פראייה. רוח בריזה, אנרגיות של מים ומראות יפים מכל עבר.
בדרך כלל קונים את הכרטיס על המעבורת עצמה.ניתן לשלם במזומן או בחיוב כרטיס ה"ראביט". במזחים גדולים יש דוכן לממכר כרטיסים. תעריפים שונים על פי סוג הסירה: לסירה החשמלית הממוזגת, זו הנראת כמו חללית תשלמו מחיר גבה יותר – 40 באט בעוד מעבורת "מאספת" תעלה כ-16 באט ומעבורת אקספרס 21 באט. יש חברות שונות ותעריפים שונים. יש גם סירת תיירים שניתן לרכוש אליה כרטיס יומי ואז לעלות ולרדת במזחים השונים במהלך היום.
ובתמונה הכרטיסנית במעבורת. אוחזת בידה את צילנדר הפח – קופת המזומן המיתולוגית. לצד מכשיר אלקטרוני לתשלום בעזרת כרטיסים.
בכל המעבורות יש הכרזה קולית על היעד (גם באנגלית). כל עניין העגינה במזח מתבצע ביעילות מטורפת. עליכם להמתין ליד פתח הסירה, לפני המזח בו תרדו, על-מנת לרדת בזריזות ולא לעכב את הסירה, שמיד תתנתק מהמזח ותמשיך במסעה על נהר הצ'או פראייה.
מעבורת לחציית הנהר מגדה לגדה
יש מעבורות קטנות חמודות המיועדות להעברת נוסעים מצד אחד של הנהר לצד השני. אפשר לזהות אותן בנקל, כי הן שונות בצורתן. התעריף קבוע. כ4-5 באט ומשלמים במעבר בדוכן קטן בצד אחד של הנהר.
סירות תעלות
ערוץ תחבורה נהדר ללא פקקים. גם סירות אלה ממהרות והעגינה מתבצעת בזריזות מופלאה. תעריף 12-14 באט. תשלום הכרטיס בסירה.
תקשורת
LINE
בתאילנד נהוג להשתמש לתקשורת באפילקציית LINE ולא ב- WHATSAPP כמו אצלנו. לאפליקצייה שימושים רבים. אני עדין לומדת…
מידע על זיהום אוויר
אם תגיעו בחודשי החורף לבנגקוק, תגלו חיסרון גדול – זיהום האוויר. על מנת לקבל מידע עדכני, כדאי להוריד את אפליקציית: QAir AirVisual | Air Quality. כך תוכלו לדעת מה רמת הזיהום והאם רצוי לעטות מסיכה בצאתכם לרחוב.
קניות באינטרנט
יש שני אתרים מהם המקומיים מרבים לקנות והם בדרך כלל במחירים מאוד משתלמים. אתם יכולים להרשם לאתרים ולהזמין משלוח לבית המלון, זה מקובל. בדקו תחילה, מתי צפוי המשלוח להגיע, שלא יתפספס.
במרחק סביר לגמרי ממרכז בנגקוק יש מקבץ של כמה שווקים צפים מגניבים הפתוחים רק בסופשי השבוע (שבת – ראשון). כדאי להתאמץ ולהגיע.
אהבתם את השוק הצף של אמפאווה? תשמחו לגלות כי בנסיעה לא ארוכה ממרכז בנגקוק, אפשר ליהנות משוק כזה בסופי השבוע.
אפשר לשלב ביקור בשלושה שווקים צפים. או להסתפק באחד או שניים. השוק הגדול :Klong Lat Mayom Floating Market תיירותי יותר. שוק Song Khlong Floating Market וגם Taling Chan Floating Market, הרבה יותר מקומיים, קטנים וצנועים ביחס לשוק הקודם. לא ראינו שם תיירים כלל. יש בזה איזה קסם נוסף. הרוכלים בשווקים מברכים אותנו בחיוך. מתוקים.
מתי אוכלים? איפה אוכלים? ומה אוכלים?
רצוי לקרוא את הפוסט הזה, כאשר אינכם רעבים…
מתי?
מומלץ להתחיל את היום מוקדם. להמנע מעומס חום ועומס מבקרים. השווקים נפתחים לקהל החל משעה 08:00. מצויין ל"זקנים חסרי מנוח" כמותנו. הקמים עם עלות השחר ושוברים את הראש, מה לעשות בעיר הגדולה מוקדם בבוקר.
איפה?
Klong Lat Mayom Floating Market
מתחילים?… נתחיל בלהזמין מונית באחת מהאפליקציות הנהוגות בתאילנד: Grab או Bolt. ונכוון את המונית לשוק הגדול והתיירותי מכולם: Klong Lat Mayom Floating Market
תמצאו כאן: המון תיקים, בגדים, צעצועים. שוק ירקות ופרי העונה. אוכל מוכן, מסעדות ומיני ממתקים. כל מה שטעים לכם ולא ממש בריא, מצוי כאן בשפע. פינות יצירה לילדים,סדנאות קצרות. פינות ליטוף והאכלת בעלי חיים קטנים וחמודים. הכל. איזה כיף לנו.
מתי לאחרונה הנקתם חזירון?
לחוות בישול במטבח גמדי. (היה חסר לי נכד…)
מה אוכלים?
טוב זו שאלה מיותרת אם אתם אוכלי כל. יש כאן מסעדות קטנות, דוכני אוכל מכל הסוגים. דברי מתיקה, פרי מרהיב ואפילו תמרים על סנסנים למתגעגעים לתמרי המהג'ול המופלאים של הערבה. לנמנעים מאכילת החי, כמותי, ראיתי דוכן ובו מכינים קאו-סוי צמחוני. יש דוכן למיני מטוגנים צמחונים, כמו לביבות תירס וצנון, אגרולס וטופו. אז נא לא להתייאש בקלות. לא תצאו מכאן רעבים. כל מעדני תאילנד, מסודרים בצורה מזמינה ויפה.
רכבת ממתקים צבעוניים נעה על המסילה.
מידת מנה כגודל החזיר:
מליון דוכנים. כולם קונים אוכלים. אין ריחות קשים. נקי סביב. יש חנייה מסודרת למי שמגיע ברכבו הפרטי. הרבה מוניות באזור. שקט יחסית. רגוע ומסביר פנים כאן.
בתעלה הסמוכה שטות סירות. כאן מציעים לכם כמה סוגי שיט. כולם יחסית יקרים. אנחנו חושבים שאם כבר, עדיף לקחת שיט, מהשווקים האחרים. לכן אנו סבורים שכדאי יהיה להתחיל בשוק הנוכחי, ואז לקחת מונית לשווקים האחרים ומשם לסיים בשיט. (היות מהשווקים האחרים מציעים שיט הכולל גם שוק זה. והירידה בשוק זה, היא רק ל20 דקות. לא מספיק זמן כדי לשוטט בכל השוק).
אכלתם? שתיתם? השאירו מעט מקום לשני השווקים הבאים. עיצרו מונית, או הזמינו באפליקצייה לשוק הבא:
Song Khlong Floating Market
איפה?
במרחק של כרבע שעה מהשוק הקודם, נמצא שוק זה, בירכתי מקדש גדול. מחיר הנסיעה יהיה כ-200 באט. .
תחילה, אתם מוזמנים להציץ במקדש ולהסתכל גם בבית העלמין היפה. קבורת אפר המתים בקירות הנצחה
אני אוהבת את החיבור הזה, בין קודש לחול. את הסובלנות של הדת כלפי החיים עצמם. את היות המקדש, מקום של חיים, קהילה ושמחה ולא רק בית תפילה רציני.
דגי השכונה גם הם יוצאים נשכרים. אפשר לרכוש לחם מיוחד לדגים, ולפורר אותו לשפמנונים הרעבים שבתעלה ותוך כדי, גם לנסות לקבל קארמה טובה מהדגים ולזכות במצווה.
כדי לשתות קפה תעלות, צריך מעט גמישות ברגליים.
אחד מאיתנו התיישב לקערת מרק בשר, שהיתה מנחמת, מתוקה, מלוחה, מתובלת בקינמון ואז הסתובבנו מעט והמשכנו רגלית, לשוק הבא, שהוא ממש קרוב.
איפה?
Taling Chan Floating Market
חמש דקות בערך ומגיעים לשוק היפה: Taling Chan Floating Market. בכניסה הרבה דוכני צמחים משובבי נפש.
ארוחת בוקר של חברות.
יהיה מגניב לתפוס צילום של הרכבת שואטת מעל הסועדים, קרוב קרוב. לי לא צלח.
מכאן אפשר לצאת בשיט מכאן לשווקים הבאים (הביוקר). או השיט הזול יותר – להצטרף לסירת שאטל שעושה דרכה עד למקדש ארואן, כ200 באט לאדם. שנראה לנו כשייט שווה בהחלט ודרך מדליקה לחזור למרכז העיר. אפשר סתם להזמין מונית לדרך חזרה.
סיימנו בוקר מקומי בשווקים חמודים. טעימה לכל החושים. אהבנו מאוד.
לשוט בתעלות פרברי בנגקוק בסירה עם חתולים. חוויה בשוק Hua Takhe
כבר הרבה זמן שרציתי להגיע למקום מרחוק יחסית ממרכז בנגקוק. לשוק העתיק: Hua Takhe, אבל תמיד התעצלנו. היות וצריך לנסוע נסיעה די ארוכה ברכבות לכיוון שדה התעופה הבינלאומי. התעצלתי. עד שבוקר אחד החלטתי להפסיק להתעצל ויצאנו לדרך.
לצפות במטוסים בפיינל
בוקר מעונן ולא חם יותר מדי. עלינו לרכבת Airport Link ונסענו עד תחנת Lat Krabang, שזו תחנה אחת לפני שדה התעופה, ונמצאת ממש על הפיינל של השדה ואפשר סתם לעמוד שם במרומי התחנה ולצפות במטוסים נוחתים, למי שמכור. משם אפשר להמשיך באטובוס או במונית עד השוק העתיק.
השוק פתוח כל ימות השבוע החל משעה שש בבוקר ועד חמש אחה"צ.
עולים על הגשר ופוסעים לתוך השוק.
השוק יפה. גדוש בחנויות וינטג' מגניבות. בדוכני צעצועים זולים, כמו מסע בזמן. מסעדות קטנות ובתי קפה. היינו באמצע השבוע והיה די נטוש ושקט. אמרו לנו שבסופי השבוע מגיעים הרבה מטיילים.
הכל מצטלם היטב. מיוחד. של פעם. מוטיב החתולים מתגלה.
מגדת עתידות בחמישים באט. אחד מאיתנו ממש רצה שתקרא לו את העתיד. אחת מאיתנו ממש מפחדת ממכשפות.
אפשר לשבת בשקט ולצייר במקום מעודד השראה זה.
ולמסגר, אם צריך.
Si Yaek Huatakhe Cafe & Guesthouse
התיישבנו בבית קפה נחמד, שהסתבר שהוא גם גסטהואס מדליק. חבל, חשבתי בליבי. שזקנתי מלהתאכסן כאן, באכסניה כזו יפה. כי הגוף דורש עכשיו יותר מחדר בגסט האוס, אם כי הנפש נשארה בטיול הגדול של לפני יותר מארבעים שנים.
קיר השראה:
בעל הבית הנחמד קון (מר) פאו, התיישב לידנו ושוחחנו שיחה נעימה. ואז הסתבר לנו שנפלנו על המקום הכי נכון ומתאים… מכאן, מוציא קון פאו, הפלגה בת 40 דקות בתעלות הסמוכות ועם חתולים…
חתולים?… אנחנו אנשי חתולים ומאוד שמחנו לנסות הפלגה שכזו.
קון פאו סיפר לי כי כאשר מתחשק להם, לחתולים, הם רוחצים בנהר. כאלה חתולים…
וכך יצא, בצהרי היום, הפלגנו אנחנו בחברת איזה שבעה חתולים משונים בכל הצבעים. ומיד הפכנו לאטרקציה, כאשר באי בתי הקפה המשקיפים לתעלה, מצלמים אותנו. ומחר בטח נופיע בעילום שם, באיזה טיקטוק סיני ואינסטוש תאילנדי.
וככה זה נראה מקרוב על דוגמן הבית, חובב החתולים, או שמא חביב החתולים.
החתולים קיפצצו להם בין הסירות. "תרכיני ראש" יעץ לי קון פאו. החתולה מיד מזנקת לכתפי. זה השלב שהבנתי כמה נחוצה חליפת ההצלה. שם נאחזו הציפורניים החתוליות. שם התמקמה לה החתולה. שוקלת החתולה הזו, חשבתי בליבי… משא כבד.
היתה הפלגה משחררת צחוקים. לחתולים יש מנהג כזה, להרגיע אנשים. לרגעים שכחתי מכל העולם וצרותיו והתמקדתי ברגע העכשווי המשלב דברים טובים ונדירים בימים טרופים אלה: תאילנד הנעימה, הפלגה מצחיקה, מעט בריזה מצננת וחתולים מתוקים.
אהבתי גם את הראש היצירתי של קון פאו, אשר השכיל ליצור אטרקציה חביבה זו בעזרת חתולים בלבד. החתולים נראו מטופחים ולא הפגינו סימני לחץ. נראה שלמדו לאהוב יציאה מן השיגרה המנומנמת.
מחיר הפלגה שכזו – 300 באט. בד"כ ההפלגה מתבצעת בשעות הקרירות של היום, 16:30 והלאה. בסופ"ש עמוסים, אז אולי שווה להזמין מראש. מונית מתחנת הרכבת Lat Krabang עד לשוק כ- 120 באט.
לואנג פראבנג – עיר בה ניתן להוריד הילוך וליהנות באיטיות מהשקט הירוק.
טיסה קצרה מבנגקוק ואנחנו בעולם מקביל הנקרא לואנג פראבנג. הזמן בלואנג פרבנג כמו קפא מלכת. הבתים בסיגנון קולוניאלי מזמן הכיבוש הצרפתי. הכל מאוד חמוד כזה: באזורי התיירותי, מסעדות רבות ובתי קפה בבתים יפים בעלי תריסי עץ ישנים. נהר המקונג כמו מחכה לכם שתבואו ליהנות מהפלגה לעת שקיעה. בתי מלון מסוגננים. שווקים מענינים, שוק לילה ומצעדי נזירים. הכל מאוד ציורי. ומחוץ לעיר, האטרקצייה הגדולה היא הטבע.
הירהורים שחשוב להרהר בהם לפני טיול בלאוס – חומר למחשבה:
האמת, לא היינו מוכנים לכזו נחשלות. לא בגלל העם אלא בגלל הממשלה שאינה עושה כלל עבור האוכלוסייה. הזמן כאן קפא מלכת גם במובן הלא טוב. אין כבישים ראויים מחוץ לערים הגדולות כך שההתנידות קשה. אין כמעט בתי חולים וטיפול רפואי נאות. נאמר לנו, שבמקרים מסובכים, יש להתפנות לתאילנד. הבנתי, כי אם יקרה לנו חס וחלילה משהו, כאשר נהיה רחוקים בתוך המדינה. באזור שבו הדרכים אינם עבירות ממש, כמו במרבית המקומות בלאוס, התקף לב, עשוי להיות קטלני. תאונת דרכים… בקיצור, פעם ראשונה שנבהלתי מטיול באזור כזה והבטחתי לעצמי, שלא עוד. בגיל הזהב. יתכן וביטוח אקסטרים וחילוץ, יכולים להבטיח מעט שקט נפשי, אבל עם זאת, קשה לי לדמיין שיש מסוק חילוץ בארץ זו.
אנחנו הגענו ללאוס ביוני, בעונת הגשמים. תקופה הנחשבת לחלשה ביותר מבחינת עומס תיירותי. יש יתרון בעונה זו. מחירי המלונות נמוכים. אין כמעט תיירים. נחמד יותר לטייל כך. מצד שני, חם מאוד ולח עם אפשרות לגשמים עזים ושיטפונות. למזלנו, לא קרה לנו. כי לחשב מסלול נסיעה בדרכים הלא עבירות של לאוס, בעת גשם, נשמע דמיוני מדי…
טיסה וכניסה ללאוס
הגענו בטיסה של חברת איר אסיה מבנגקוק. הטיסה עלתה כ-150 דולר. יתכן ולו היינו מזמינים זמן רב לפני מועד הטיסה, היינו מוצאים תעריפים זולים יותר. אבל כאלה אנחנו. מחליטים מהיום למחר. שדה התעופה קטנטן. מהמטוס יורדים והולכים ברגל ל"טרמינל". אהבתי, שליד המטוס, הם מציעים לקחת מטריה – שימשייה לשימוש עד הטרמינל.
ויזה והחלפת כספים
בכניסה ללאוס מקבלים ויזה של 30 ימים. עבור הויזה אתם נדרשים לשלם 40 דולר לאדם. (נכון ליוני 25) ולהוסיף דולר אחד דמי טיפול. יש להגיע עם תמונת פספורט או להוסיף עוד דולר עבור סריקה והדפסה. ויש למלא טפסי הגירה. (שני טפסים: אחד מקבלים כבר במטוס והשני מתייחס רק לויזה). בין יתר הפרטים שהם מבקשים כי תמלאו, יש לציין טיסה יוצאת ומקום לינה בלאוס. אפשר לשלם בדולרים, אירו, באט תאילנדי או כסף מקומי. (קיפ לאוסי). בגדול, בלאוס ניתן לשלם בכל סוגי המטבעות הנ"ל. יש אפשרות להחליף כסף בשדה התעופה ויש גם חלפנים במרכז העיר.
נסיעה משדה התעופה לעיר:
למלון נסענו במיניואן עם נוסעים נוספים בעלות נמוכה. אין צורך במונית אישית.
מלון Maison Dalabua
בחרנו לישון במלון Maison Dalabua שהומלץ מאוד באתרים השונים וזכינו בגדול. מחיר צנוע יחסית למלון בעל שלושה כוכבים בלבד אבל בדירוג האישי שלי, היה מגיע לו לפחות ארבעה כוכבים! המלון קרוב למרכז העיר (הליכה קצרה ברגל). טובל בגנים מקסימים, צמחייה טרופית עשירה ובריכות נופרי מים מדהימות. החדר עצמו נוח בעיצוב מודרני וינטג' והמיטות נוחות והמקלחת בעלת זרם מטורף… וצוות המלון, אחד המקסימים ביותר, בהם נתקלנו. דוברי אנגלית טובה, נותנים שירות מעולה ומתוקים כולם. ארוחת בקר טובה. טבעונים – יש מנת פטריות בהזמנה מיוחדת עבורכם.
ד"ש חם מאיתנו לעובדת הקבלה המקסימה – Vamh
תהלוכות נזירים עם בוא השחר
נראה כי האטרציה המרכזית של העיר, פרט למסעדות ובתי הקפה היפים, היא תהלוכת הנזירים השכם בבוקר.
לצורך כך, צריך להתעורר מוקדם. כי בערך בשעה חמש וחצי בבקר, עם זריחה. יוצאים הנזירים לאסוף אוכל מידי המאמינים. הנ"ל התפתח לממד תיירותי: לאורך הכביש הראשי, מוצבים כיסאות קטנים על המדרכות. נשים עומדות לידם בדוכנים קטנים, עליהם מונחות מנחות לנזירים. אורז דביק וחטיפים שונים המוצעים למכירה.
אותנו תפסה אישה נמרצת ופשוט הושיבה אותנו על הכיסאות ופקדה עלי לחלק מזון לנזירים.
קצת התביישתי לחלק להם אורז דביק בידיי החשופות. הנזירים עברו בזריזות ואספו במהירות את המנחות. לאן כבר הם ממהרים? חשבתי בליבי. הרי הם נזירים… הרחוב התמלא בגווני הכתום: נזירים זקנים ועד נזירים ילדים ממש, מלאו את הרחובות.
מדוע בגדי הנזירים בגווני כתום? תהיתי כהרגלי. דוקטור גוגל סיפק את התשובה: הצבע הכתום מסמל צניעות וטוהר (טוהר האש הכתומה). מסווה כתמים ישנים, לוכד פחות חום. בדי הכותנה הצנועים, נצבעים בצבעים טבעיים של כורכום. והם גם כדוגמת לבוש הבודהה. ובכללי, הם יוצרים אחידות וזיהוי של הנזירים.
הייתי קצת נבוכה מהמעמד. הנזירים שהפכו לאטרקצייה. נראה לי קצת לא מכבד. אבל הלו… גם נזירים צריכים לאכול.
שוק בוקר בלואנג פרבנג
הנזירים עברו בזריזות. היו כלא היו. כנראה מיהרו לעבודת הקודש. הרגליים הובילו אותנו לשוק סמוך. על האדמה, נפרסו דוכנים. רוכלים מכרו ירקות, מגוונים מיני מזונות ושתייה. סגנוני.
מה אפשר לקנות בשוק הבוקר? מאכלים שונים, ירקות ומצרכים שונים. מיץ טרי סחוט במקום. ממתקים מקומיים. דבש ופטריות מרפא… סלי אידוי מסורתיים לאורז.
מסעדות ואוכל טעים בעיר לואנג פרבנג
מרכז העיר מלא במסעדות מסוגים שונים. מסעדות המגישות אוכל מקומי, הודי, סרילנקי ומסעדות צרפתיות מפונפנות, כיאה לעבר הקולינרי- צרפתי של לאוס. בתי קפה ובהם עוגות מפתות. דגמנו אחדות מהמסעדות:
Tamarind
מסעדה מדוגמת לאוכל מקומי סטייל גורמה, המגיע בצלחת מדוגמת עם הסברים. לא זול אבל טעים ומעניין. יש להזמין מראש מקומות. יש בתפריט מנות טבעוניות.
Gaspard
Gaspard מסעדה צרפתית בתוך בית מקסים. מחירים יקרים. אוכל צרפתי טעים. יש מענה לצמחונים.
Fathima Indian
Fathima Indian מסעדה הודית על גדת המקונג. אמנם צריך להמתין זמן מה עד הגעת המנות, אך האוכל ממש טעים והמחיר מצחיק. מומלץ בחום ויש כמובן אוכל טבעוני וצמחוני.
איך מתניידים בעיר ומחוץ לעיר?
בתוך העיר ניתן להעזר בשרותי "טוקטוק". מחיר נסיעה, אם משווים לבנגקוק, גבוה יותר. כ-60 קיפ לנסיעה קצרה במרכז העיר. ניתן גם לשכור רכב קטן להתניידות בתוך העיר. לא ניסינו.
לנסיעה לאטרקציות מחוץ לעיר, נעזרנו בשירותי נהג עם רכב. תחילה סברנו שנשכור רכב, וניסע עצמאית. זה לא קרה ומזל שכך. כי הדרכים מחוץ לעיר, משובשות וגרועות מאוד וככל שמתרחקים מהעיר, הדרכים הופכות בלתי סבירות בעליל. למעשה הדרכים ברובם הם כבישים הרוסים, מלאי בורות. קשים למעבר ועמוסים בצורה מטורפת במשאיות המעבירות סחורות מלאוס לסין. כלומר דרך של פחות ממאה ק"מ לקחה לנו כארבע וחצי שעות…
המלצה על נהג חמוד שבנוסף לנהיגה גם ידע לספר (באנגלית טובה) ולהדריך .הסיע אותנו בטיולים מחוץ לעיר וצ'יפר אחד מאיתנו בדייג בנהר הסמוך. Anousack Chanthavong +8562056699644 [email protected]
Kuang Si Waterfall
יעד פופולרי עמוס ביותר, שנמצא בקרבת לואנג פרבנג ומהווה אחת האטרקציות המרכזיות באזור: Kuang Si Waterfall. כניסה בתשלום. מקום מסודר ענק. יש שאטל מהחנייה לאזור המפלים. השבילים והברכות עמוסים במבקרים. עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים על מנת להמנע מהעומס. ועדין, גם אז, השבילים יהיו די עמוסים מטיילים. המים קפואים! ויש דגים המתנפלים בהתהלבות יתרה על כל חלקת עור חשופה… אבל המקום יפיפה. הברכות בצבע טורקיז. והטבילה מרעננת. בנוסף יש במקום שמורת דובים.
Pak Ou Caves
כדי להגיע למערות Pak Ou Caves, תחילה יש לחצות את נהר ה"או" בסירה קטנה. (תשלום של 15 אלף קיפ לאדם). כדאי לדעת לשחות, כי אין חגורות הצלה בסירה.
עד כאן סבבה לגמרי. ואז מתחיל הטיפוס למערות:
למערה הראשונה יש לעלות בגרם מדרגות מהזן המעייף. מדרגות מאוד לא תיקניות ויש צורך לפסוע פסיעות ענק.
מגיעים. הזקנות היושבות בכניסה למערה, מאלצות אותנו במבט מצמית לקנות זר פרחים כמנחה לאלים. קטע די מביך, כי אינך יודע כמה כסף יש לשלשל לתרומה. הכסף המקומי מגיע בשטרות ענק של אלפי, מאות אלפי ומליוני קיפ. אבל לפי הפרצוף הלא מרוצה של הזקנות, הבנו שיש לשלשל עוד כמה אלפי קיפ. הכל על מנת לפייס את האלים ואותן.
במערה הראשונה: Tham Ting יש אוסף פסלי בודהה קטנים וגדולים. חביב. לא נפלנו… אפשר להבחין גם בראש בודהה שוכב וישן באפלולית המערה.
אחד מאיתנו ביקש להסתפק במערה הזו. וטען כי לפי מה שראינו, מה כבר יכול לחכות לנו במערה השנייה, אליה נצטרך לטרוח ולטפס. להזיע בלחות הנוראית של לאוס ואז להתאכזב?
אחת מאיתנו פחדה להחמיץ ושיכנעה את עצמה ואת זה שאיתה, להתעלם מתחושת הבטן ולטפס…
אחרי גלוני זיעה, הצלחנו להגיע למערה השנייה: Tham Theung
איך סבא שלי האהוב היה אומר, "נו מילא"…
הנזירים שרו תפילות והיו מעט רגעי חסד, כך שהצטרפתי בליבי בתפילת-תחינה לאל הכל יכול של כולנו, שייסים את המלחמה הנוראה ושיחזיר את כל החטופים.
נותרה הירידה: יורדים בזהירות. נהנים ממראות הנהר הבוצי, בו מתערבבים צבעי המים. שום בריזה משום ים, לא הגיעה לצנן ולייבש את נהרות הזיעה הרבים שזרמו במורדות גופינו.
טיפ: אם אתם רוצים ממש להתפעל ממערה ובה אלפי בודהות מוזהבות אולי שווה להגיע לבורמה (מינאמר) כאשר ישובו לשם ימים שקטים ולטייל במערת פינדאיה.
Green Jungle Park
אין הרבה אטרציות בסביבת לואנג פרבנג. אזי Green Jungle Park היא אטרקציה די בינונית ולמרות זאת הגענו לשם. על מנת לגלות את הבינוניות. כניסה עולה 50 אלף קיפ לאדם. למען האמת, אם אתם מטיילים עם ילדים, הרי המקום עשוי להיות מאוד אטרקטיבי, כי יש שם פעילות אקסטרים של אומגות בצמרות העצים שנראתה מבטיחה.
בעצם מה שכן היה אטרקטיבי ביותר היה השיט במעבורת שחצה את הנהר.
ומה היה לנו ב- Green Jungle Park?
יש מתקני אומגות בצמרות העצים. נראה מאתגר למדי. ויש מפל מאוד גבוה שיורד מההר.
יש גם גינת פרחים עונתית גדולה ובה הופעות פולקלור של שבטים מקומיים. מאמינה שבעונת הפריחה זה מאוד מרשים.
המסע ל- Nong Khiaw
לכאורה Nong Khiaw מרוחקת מלואנג פרבנג כ- 140 ק"מ. כמעט כמו המרחק בין הערבה לאילת, שאנחנו גומעים בשעה וחצי… רק שללאוס יש קצב משלה. לפני ההגעה ללאוס, בשלב התיכנון, היו לנו תחילה מחשבות על שכירת רכב ונהיגה עצמאית. איזה מזל היה שזה לא קרה. הבנו זאת מיד כאשר התחלנו בנסיעה והכביש למעשה כמו נעלם בהרבה מאוד מקומות. מצאנו עצמנו נוסעים, בנסיעה איטית בדרכים חרושות עמוק. מתמודדים עם תנועת משאיות כבדות… כיף.
אז אחרי שהבנו מהם כבישים בינעירוניים בלאוס, המשכנו בדרך. הנופים לא אחרו להגיע:
עצרנו בשוק מקומי עד מאוד וקנינו מעט פרי לדרך הארוכה.
והופ הגענו… (אחרי כארבע שעות נסיעה מטלטלות מלואנג פרבנג).
שני צבעים בנהר נראים בבירור. מפגש בין מי המקונג הבוצי למים הירוקים של נהר Nam Ou.
Maison De Nong Khiaw Resort
מכיוון שהיינו מחוץ לעונת התיירות, לא טרחנו להזמין מלון מראש. אלא פשוט הגענו למלון. הדרך למלון Maison De Nong Khiaw Resort היא כצפוי, דרך עפר שלא נראה סופה. ופתאום נראה המלון שהיה נטוע במדרון מול הנהר. ירדנו במדרגות הרבות, כדי לגלות כי הקבלה נמצאת למטה… הנוף היה מהמם. החדר הצבעוני היה חביב. לו היו משקיעים בחדר הרחצה קצת יותר, היה מלון זה הופך לפנינה. אבל גם כמות שהוא הוא מדהים בשל המיקום והאווירה וגם בשל צוות העובדים המקסים.
אחד מאיתנו גם היה שמח למעלית… השנייה מאיתנו, לקחה את זה כאילו תרגול כושר, שכבר אינה מבצעת קרוב לשנה.
המרפסת מול הנוף המהמם. דממה… פרפרים בגודל של ציפורים מרפרפים מעל הפרחים הכתומים. בריכת שחייה פסטורלית. מדרגות אל הנהר, שיהיו שימושיות ביום שלמחרת. פשוט Wow!
היה מדהים להשכים קום ולצאת למרפסת. פסגות ההר מעוטרות בכתרי עננים.
הפלגה לכפר Muang Ngoy
קמנו לבוקר יפה זה. צופים בעננים הגולשים מההרים. ואז, גלישה מסוג אחר, גלישה בטלפון הנייד, הנחיתה אותנו למציאות קשה. מלחמה עם איראן. הדמעות עלו. המחשבות קשות. הנוף הפסיק להיות מנחם.
הנשימה נעתקה אבל הזמן לא עצר מלכת. הטיול המשיך כמתוכנן. נפגשנו בירכתי המלון, במזח והחלנו להפליג לכפר הנידח Muang Ngoy.
אמנם חיכינו להפלגה זו, שאמורה להיות פנינת הטיול. אולם מצב הרוח היה קשה. הדמעות איימו לפרוץ מעיני וגם פרצו. המחשבות על מה שיקרה, קילקלו את ההנאה מהמראות היפים. המקומיים בודאי שמעולם לא נתקלו בתופעה מטרידה כמו שהייתי אני. יושבת בסירה, עגומה. לא מתמסרת למראות. ובכל זאת, משתפת אתכם במעט התמונות שכן צולמו.
מרחוק הבחנו באנשים מחפשים זהב בנהר.
הכפר Muang Ngoy מנותק מסביבתו הגישה אליו בעיקר בהפלגה. מאוד ציורי. הרחוב הראשי גדוש בבתים שווים הצצה. גדושים במסעדות ובתי קפה. סדנאות מלאכת יד. מזכיר את דרמסלה? מכאן גם ניתן לצאת לטרקים בסביבה הציורית. אנחנו הסתפקנו בהצצה קצרה בכפר וחזרה למלון ב-Nong Khiaw. מה שהתאים למצב הרוח הלאומי. לצערנו.
כבר בהתחלה היתה תזכורת עצובה ל"מלחמה שלא היתה" בלאוס. הפצצות האמריקאיות שהחטיאו את המטרות בויטנאם והגיעו אפילו לכפר נידח, הררי זה.
הפלגנו בחזרה למלון ב- Nong Khiaw. המראות היו יפים גם בדרך חזרה.
Ban Pha Toke Community Museum
מרחוק זה נראה כמו מבנה פסטורלי של מוזיאון כפרי על רקע ההרים. אבל מבפנים התכולה זעקה. כמה אירוני להיות במוזיאון על מלחמה עלומה כביכול, במקום נידח, כאשר מלחמה מתרגשת עכשיו בארצי.
מכתש הפצצה
ולמחרת חזרנו לעיר לואנג פרבנג. ימים עצובים של מלחמה באיראן, מתובלים בנוף לאוסי מהמם. אנשים חמודים ועננים גולשים לנהר.
khop chai לך לואנג פרבנג. היית נעימה לנו. נגיע שוב בימים שקטים מאלה.
לואנג פרבנג לאוס יוני 2025 – זמן מלחמה באיראן: העם כלביא
רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…
(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).
לינה בעיר Taitung
את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק. העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…
בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!
Sanxiantai
יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום. שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.
כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…
במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!
Amis Folk center
לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.
להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.
נוף שלא נגמר!
לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי. היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת. לפניכם מיטב:
Old Donghe Bridge
Kenting national park
כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.
Jialulan
Stone Umbrella Observation
Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂
מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים… פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.
Zhangyuan Bridge
Shitipini Scenic recreation
Yuedong Receration Center
מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…
סירות דייג עם פטנט
סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.
לחצות את הטארוקו:
שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.
לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:
Flower Space
ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !! מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.
וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.
חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.
Hualien Cultural and Creative park
בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.
בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.
Lakeshore hotel Hualien
מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.
בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.
אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.
לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:
Wuling
לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…
כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.
Hoya resort Wuling
Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).
Wuling Farm Campground
טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:
ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..
הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.
