תגית: טיפים

בילוי נעים בקפריסין

חזרתי בזמן

זיכרון ילדות ראשון: ילדה קטנה בבית הדודים אשר בכרמל. מתאמצת מאוד לראות את האי קפריסין מהמרפסת. כי כך אמר לי הדוד. 
זיכרון שני: נס-ציונה של שנות ה-60. בחדר השירותים של סבא וסבתא שלי היה פח אשפה מאמייל צהבהב בעל מכסה כבד. התבקשנו, לאחר שסיימנו מעשינו בבית הכבוד, לזרוק את נייר הטואלט המשומש לפח האמייל ולא לאסלה. וסבא היה מטמינם בבורות גדולים שחפר מתחת לעצי האבוקדו בחצרו הגדולה. האם היה סבא מראשוני שוחרי איכות הסביבה או שמא הביוב שלו היה בור ספיגה כמו שמקובל גם כעת בקפריסין?… 

שעתים וחצי שעות נהיגה לנתב"ג. שעתיים עמידה בתור לבידוק וצ'ק אין של חברת RYNAIR עם כל עם ישראל. חלקם השומרים על תור ומסיכה ובקורולצייה מפתיעה, אחרים אשר שלא שומרים על עטיית המסכה ואינם עומדים בתור. 

רק המראנו, כבר נחתנו. 

המיתולוגיה היוונית שתמיד אהבתי

 סלע אפרודיטי  Petra tou Romiou בפאפוס.
לחוף הגענו דרך המדרגות התת קרקעיות המתחילות בקיוסק הצמוד לחוף הים. האגדה מספרת כי אפרודיטי,
אלת האהבה והאלה הפטרונית של קפריסין, בקעה שם מקצף הים.
לא ממש הבנתי על איזה סלע בעצם להתסתכל. אבל היו המוני חלוקי אבן בחוף, אשר לוטשו משך השנים על ידי הים. חלוקים יפים, אשר חמדתי לשווא לקחתם לביתי, כמזכרת מאפרודיטי של קפריסין. 

בסביבות הכפר נמצא גם מקדש המוקדש  לאפרודיטי: Sanctuary of Aphrodite at Palaipafos
(כניסה בתשלום עלתה 4.5 יורו לאדם. הנחה לקשישים מגיל 65). 

באתר, ממצאים ארכיאולגים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת. המקום מעט נטוש והנוף סביב יפה מאוד. 
התפעלתי מהעובדה כי האחראי במקום, בטרם מכר לנו כרטיסי כניסה, ביקש לראות וסרק את תעודות התחסנות שלנו. וכך קיבל אצלי ציון גבוה בשמירת נוהלים. 

אוכל

 5/5

בלילה סעדנו בטברנה הקטנה Efraim Tavern של מריה רחבת הלב, בכפר Kouklia שבמחוז פאפוס. המסעדה נקראת על שם אביה של מריה. האם היה אפרים יהודי? זאת מריה לא גילתה לנו. האוכל היה ביתי ומנחם ונמצאו אלטרנטיבות צמחוניות ונטולות גלוטן, לאנשים שכמותי. המחיר נמוך בהרבה ממה שאנו רגילים בארץ.

 5/5

ארוחת צהרים אכלנו במסעדה מודרנית בפאפוס: Muse cafe kitchen bar
התפריט היה עשיר מאוד והופתעתי לגלות בדפי התפריט פירוט של אלרגנים אפשריים בכל סוגי המזון המוגש במקום. ובדרך זו, איתרתי בקלות מנת פסטה צמחונית וללא גלוטן. לא מובן מאליו. האוכל היה טעים כצפוי מטבח שהמוזה – אחת מתשעת ה-muse  שבסיפורי המיתולוגייה שרתה עליו. הנוף משובח. השירות מקצועי והמחיר סביר ביותר.

 5/5

בעת ביקור בהרים באזור האולימפוס, סעדנו בטברנה חביבה מאוד Kalidonia Resturant גם שם הצלחתי למצוא אוכל צמחוני. 

אווירה

לעת ערב, ביקרנו בכנסייה קטנה:  St Agiou Georgiou. האוויר היה כבד מפריחת העצים והשמש החלה שוקעת שלווה. 

You only live once

הים השקט, השמש החמימה והעדר תיירים, הביא אותנו להתיישב ביאכטה קטנה הנקראת YOLO ולהפליג מנמל העיר פוליס למפרצונים הסמוכים. קפטן אברוס הפליא לספר על המקומות שראינו. האם היו אלו סיפוריו שלו? או מיתוס סיפורי עמים?

בדרך הלוך נהנו מחמימות קרני השמש. בחזור, הרוח החלה מנשבת ונעשה קריר עד מאוד. הצטיידנו נא בסוודרים, שאנחנו שכחנו ברכב השכור. ובכלל הקפטן ממליץ, עקב מצב הגלים בים,  תמיד לבחור בהפלגת בקר ולא אחר-הצהרים, למרות הפיתוי לראות שקיעה.

פרטי הקשר של הקפטן החביב: Evros  Evripidou +357 97702020 www.yolocyprus.com 

מפרצונים וסיפורים

מי המפרצונים כולם צלולים ותכולים ומאוד מפתים. מחוץ לעונה, כמעט ללא נוכחות אנשים. הדרך היבשתית להגעה למפרצונים אלה, תלולה ומסוכנת. ועל פי הקפטן שלנו, מדי שנה, נהרגים בה תיירים בנפילה.  

"The Green Lagoon" או בשמה המקומי:" Varigo lagoon "על שם זן הגפנים שבאזור הלגונה. 

"לגונת אמפיתאטרון" או "Placty bay"  על שום היות המפרץ השקט והעמוק, ממש עד החוף הסלעי מה שאיפשר חציבת משטחי סלע הנמצאים ממש ליד המים והעברתם לספינות. וכך נוצר "האמפיתאטרון" החצוב בסלע.  

"Manolis Bay" – מפרצון יפיפה זה, נקרא על שם דייג שנהרג בעת שעסק בדייג בעזרת דינמיט. 

"הלגונה הכחולה" או בשמה הילידי "חמילי ביי" היא הלגונה המפורסמת ביותר באזור ואכן כשמה, המים צלולים והשמים משתקפים בהם. הקפטן שלנו, המליץ, כי בתקופת התיירות החמה, כדאי לפסוח על מפרץ זה ולהתקדם אל המפרץ הבא…

"Fontana Amaroza Bay" – שם איטלקי למפרצון מקסים. לפי האגדה, אפרודיטי אלת האהבה נהגה לרחוץ שם. וכך נוסד המיתוס של "Bath of Aphroditie. ולפי המיתוס, מי שרוחץ במי המעין של אמבט אפרודיטי יזכה באהבה. הקפטן שלנו הוסיף וסיפר, כי נשות הכפר הקרוב ידועות ביופיין. 

מפל מים

חייבים ביקור במפל מים, שנדיר בארצנו הקטנה ורצוי כזה שיהיה צמוד לחנייה. שלא נאלץ ללכת רחוק ולהתעייף.

כך, הגענו למפל חביב Millomeris Falls  שלא איכזב וסיפק את כל החבילה: גם קרוב לחנייה.. גם גשר צר מאוד עד למפל וגם מפלון חביב מאוד ומעט אנשים. 

שלג וחם…

לסיום הטיול הקצר בקפריסין הגענו ל"הר החרמון" המקומי, אשר שמו כמובן אולימפוס. בהר ירד שלג, שבועיים קודם. שלג הנשמר עד בואנו באמצע אפריל. היה מצחיק להלך על השלג במכנסיים קצרים וסנדלים ולדגמן סקי. 

קפריסין היתה נחמדה אלינו. אנשיה חביבים עד מאוד. שלווה שורה בכל מקום. הכבישים ברובם ריקים מחוץ לערים הגדולות. האוכל טעים וזול יחסית לארץ והנוף מגוון. לא רחצנו בים, כי דרישת היסוד לרחצה בים שלי, היא מינימום ארבעים מעלות, אז נצטרך לחזור. ומה שבאמת נחמד הוא שהאי הזה, ממש קרוב אלינו, רק ממריאים כבר נוחתים.

לקפריסין הגענו בטיסה לפאפוס. שדה תעופה קטן וחביב.
ניתן לשכור רכב מאחת מסוכנויות השכרת הרכב הנמצאות בשדה התעופה או בקרבתו. (שולחים רכב לאיסוף). הנהיגה בצד שמאל של הכביש, שריד לכיבוש הבריטי. 

קפריסין אפריל 2022 

איך לא הצלחנו לאכול במסעדת החוף הפופולארית עד מאוד Rim Talang, אולם נהנו עד מאוד.

נעשינו רעבים וחיפשנו המלצות על מסעדה מקומית, עממית וטובה וכן, שיהיה בה גם תפריט טבעוני. מצאנו את מסעדת Rim Talay המאוד פופולארית באינטרנט, במיקום ממש קרוב למלון שלנו.

מפת גוגל הביאה אותנו לחניה מסודרת, ליד חוף הים, בתשלום.  (50 באט). כל שנותר היה לצעוד לחוף בעקבות ההמונים. 

תחילה, עברנו את אזור הדייגים, מתקני הרשתות וסלי הדגה. "דיג אוהב דגים?…
משפחות רבות גדשו את פיסת החוף המצחיקה הזו. המולה נעימה. פיקניקים וסלי מזון. אווז מחמד?

ואני תהיתי לעצמי : מה הסיבה שדווקא חוף זה כה פופולארי. אולי משום שהחוף מוצל? 
המשכנו הלאה והגענו למסעדה. 

התיישבנו בכיסאות הפלסטיק התכולים ואז הסתבר לנו, כי זמן ההמתנה, בשל הביקוש הגדול, עומד על כשעה וחצי. לא התאים לנו. אמרנו לא תודה וחזרנו חזרה דרך החוף הגדוש, המוצל והנחמד הזה.
נהנו מאוד מהאווירה. מחוף הים הגדוש אנשים ונשארנו רעבים.

Nong Nooch Tropical Gardens

חוץ ממקדשים, אני הרי חובבת גנים וגינות. ובפאטייה, כך כתוב, יש גנים בוטאניים. Nong Nooch Tropical Gardens. הגנים נמצאים במרחק נסיעה של כ30-40 דקות ממרכז העיר. 

כבר מתחילת הסיור, הבנתי שנקלענו לגנים בוטאנים לא שיגרתיים. עציצי הסקולנטים שיגרו אלינו חיוך עקום. 

מחיר כרטיס כניסה לאדם 500 באט – יקר! למחיר זה התוסף כרטיס נסיעה בקרונית בעלות של 200 באט. כי לרוע מזלנו, גשם סוער החל לרדת. 

את דברי ההסבר בתאית, של הסיור המודרך בקרונית, לא ממש הבנו, אבל זה לא הפריע לנו ליהנות מהקסם.  לא היה שום סיכוי בעולם הרטוב הזה, שנצליח ללכת ברגל ולראות את כל הגן העצום, שהיה מפתיע, סגנוני, פרוע, מקצועי, מסודר,מטופח, מרהיב, מפתיע ומצחיק. בין הצמחים, היו אלפי דגמי בעלי חיים בגודל אמיתי. 
הבנו  כי קהל היעד של גנים אלו הם הילדים או מבוגרים בעלי נפש של ילד וזה התאים לנו כמו כפפה.
הגשם רק התחזק. נרטבנו בצוותא עם כל יושבי הקרונית ואז הגענו לדינוזאורים.

מאות דינוזאורים בגדלים טבעיים, הפזורים בתוך הגן. סוג של הגשמת חלום ילדות פרוע. לא התאפקנו והצטלמנו לאינסוטש, כמו כולם. 

אחרי בילוי סופש בסיגנון מקומי בפאטייה, המשכנו לעיר הגדולה בנגקוק. שם זה כבר סיפור אחר.

פוסט סופש אינסטוש בפאטייה – חלק א'

פאטייה זמן קורונה נובמבר 2021

סופש בפאטייה המצטלם היטב לאינסטוש

מעולם לא חשבתי שאגיע לפאטייה, עד אשר ראיתי את מקדש העץ המרהיב על שפת הים בפאטייה בסדרה המגניבה בנטפליקס "La Casa De Papel" – "בית הנייר".
מאותו הרגע, ידעתי שנגיע לשם, רק לא ידעתי מתי. 
ימי הקורונה  הותירו גם את פאטייה, כשאר יעדי התיירות בתאילנד, ריקה. ההזדמנות הגיעה. 

בדרך מהואה הין לפאטייה, הזמנו מלון. ניצלנו את ירידת מחירי המלונות בשל הקורונה ובחרנו מלון ברמת חמישה כוכבים, שיהיה נוח. מלון Cape Dara ענה על דרישות אלה. מה שלא לקחנו בחשבון, כי הבנגקוקים, מנצלים גם הם את ירידת מחירי המלונות בזמן הקורונה וכי זה המלון המבוקש ביותר באזור לצילומי אינסטוש.

התור  הלא יאומן לצ'ק אין היה מבהיל מבחינתנו ומאושר עד הגג, מבחינת הנהלת המלון. כבר מהמבט  הראשון החוצה מהלובי לים, (בתמונה למעלה), הבנתי שהגענו למלון שעיקרו, יופיו.

לשמחתי, החדר היה באמת נוח, ארוחת הבקר היתה מפוארת ועשירה. ואף זכיתי למנה מיוחדת בהזמנה אישית, כיאות לצמחונית היחידה בכל המלון.
חוף הים היה יפה. המים סוף סוף היו חמימים, כפי שמי הים בתאילנד יודעים להיות ושקטים. השקיעה  מרהיבה. וזאת למרות שהחוף התמלא במצטלמים  לאינסטוש לעת ערביים. 

סיבה נוספת לבחירת מלון זה דווקא היתה בשל קרבתו למרכז הקניות טרמינל 21. (יש שאטל חינמי מהמלון לטרמינל).
אך בעיקר בשל קרבתו למקדש היפה מעץ הנ"ל, אשר הוא שהביאנו עד הלום. 

לטובת הצמחונים, יש בקומת האוכל בטרמינל, דוכן צמחוני. 

Sancuary of Truth

המקדש המאוד יפה, על שפת הים Sanctuary of Truth שהוא בעצם אינו מקדש בהגדרתו אלא סוג של מוזיאון. מבית היוצר של אותו אדם אשר הגה ובנה שני אתרים נוספים, מרהיבים בפרברי בנגקוק: מוזיאון הפיל – ארואן והעיר העתיקה.
Khun Lek-Khun Praphai Wiriyaphan הוא המוח היצירתי ובעל החזון, שאף שירטט את התוכניות הראשוניות.
הקמת האתר החלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. והערכה היא שהסיום יהיה אי-שם בשנות 2050.
האתר הוא דוגמא יפה למפעל חיים אשר תורם לחברה בהיותו מעסיק של יותר ממאתיים אומנים, בעלי מלאכה ונותני שירותים, נכון להיום, זמן קורונה. וזאת מלבד המסר הטמון בו: להביאנו אל האמת המזככת.

הסיור מתבצע באתר הנמצא תחת בנייה מתמדת ועל במבקרים לחבוש קסדות בעת השהייה באתר. 

המקום מאוד מסודר. עלות כרטיס 500 באט. (לא זול כלל!) הסיור מודרך באנגלית ואורך כ-45 דקות מענינות. עוברים בין חלקי האתר השונים ומקבלים הסברים ופרשנות לגבי חזון המקום, צורת הבנייה ועוד. בתום הסיור, ניתן לטייל בצורה עצמאית באתר.

האם יצאנו אנשים טובים יותר, בעקבות הסיור, זאת לא אדע. אבל פרסמנו, כמו כולם, תמונות סלפי באינסטוש. 
ותודה לנטפליקס שהביאנו למקום. 

להמשך קריאה על סופש אינסטוש בפאטייה חלק ב' 

תאילנד נובמבר 2021

Samet Nangshe Viewpoint

בדרך כלל, לפני טיול חדש, אני משוטטת ברחבי האינטרנט, מנסה למצוא מקומות מסעירים. לפעמים זה גם מצליח:
Samet Nangshe Viewpoint  להגיע לשם ולא לרצות לעזוב לעולם.

הגענו לתאילנד בימי הקורונה במסגרת "Phuket sanbox". היה עלינו לשהות שבוע רצוף בפוקט. מה הבעיה? חשבנו לעצמו. שבוע בים. "נסבול בשקט".
לרוע המזל, מזג האוויר היה סוער וגשום. הטמפרטורות לא עברו את רף 25 מעלות, שזה צונן עבורי לכניסה לים.  ובכלל געש הים. מה עושים? מטיילים. לקחנו נהג מונית חייכן ונסענו איתו לכיוון פנג נגה  Phang Nga.

לא ממש קרוב, אבל גם לא נורא רחוק, במושגים של אנשי הערבה. נסענו היישר לנקודת התצפית המרהיבה הזו.
במרגלות ההר, נמצאת נקודת עצירה של האתר. משלמים 50 באט לאדם ומקפיצים אתכם למעלה, בדרך מאוד תלולה ומתפתלת לנקודת התצפית.

ולמעלה, הפתעה, בית קפה מגניב ותצפית מטורפת. ולמרות שהגענו ביום סגריר והראות לא היתה משהו, הנוף היה מדהים והקפה והשוקו החם היו מעולים.

הסתבר, כי ניתן ללון בנקודת התצפית. בבית מלון Sametnangshe Boutique. בהחלט נשקול לפעם הבאה.

Hot Sand Beach

המשכנו לאטרקציה נוספת, מקומית. כ40 ק"מ משם.  הפעם כיוונתי לשפך נהר לים ובו בוץ טרמי. נשמע מגניב נכון?

הגענו לכפרון החולש על אטרקציה חביבה זו: Hot Sand beach. אולם מכיוון שהגענו בזמן הגאות, בשעות הצהרים. לא ניתן היה להגיע לשפך הנהר. לא עשיתי שיעורי בית כנדרש. יש להגיע אם כן, בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים -ערב, בזמן השפל. התבאסתי מעט, כי הרי ממש התחשק לי למרוח בוץ חם על הרגליים.

בני הכפר החביבים, הצטערו איתנו, שלא נשאר עד אחר הצהרים והינחו אותנו למסעדה מקומית קרובה המגישה מטעמי דגה מקומיים. זה שאיתי נהנה ממנת סרטנים גדולה. אני לא קופחתי וקבלתי מנת ירקות מוקפצים. המחיר היה זול בטירוף והסרטנים, טריים ומתוקים.

אני כדרכי התענגתי על הפרטים הקטנים.

כל מה שנשאר היה, להיכנס למונית בבטן מלאה ולהתחיל בנסיעה לכיוון פוקט. לא לפני שעצרנו במקדש קטן בתוך מערת נטיפים פעילה וקופים מטורללים.

תאילנד זמן קורונה נובמבר 2021

מערכת התחבורה המצויינת של טיאוון מאפשרת בנוחות, גיחה לטיולי יום מטאיפיי. כך הגענו בקלות לעיר הנחמדה Hualien.

בדרך, מחלונות הרכבת אפשר לראות את קו החוף. 

מים טורקיזים. חופים נטושים.  הופתענו. למה אין איש?

יום קודם

טרחנו והגענו לתחנה המרכזית לשם קניית כרטיסי הרכבת ל-Hualien 

מחיר כרטיס לכיוון 440 דולר. משך הנסיעה כשעתיים וחצי. 

מה שהיה באמת מופלא בעיניינו הישראליות,  היתה תחנת הרכבת בטאיפיי, על הסדר והדיוק שבה. לדוגמא: על הרציפים מסומנים מיקום הקרונות. וכך, בקלות ניתן לאתר את הקרון המוזמן הרשום בכרטיס. ככה פשוט. יש. יש מה ללמוד.
אני בתחנת הרכבת של תל אביב, הולכת לאיבוד. 

מלון

הזמנו לילה אחד במלון בעיר. כי רצינו לחוות גם את הלילה. למרות שבקלות, ניתן לחזור לטאיפיי באותו היום.
מלון Arsma התגלה כמלון נהדר. מיקום ממש נוח. במרחק קצר מכל אטרקציות העיר (שוק יום, שוק לילה. מרכז העיר). מיטות נוחות. חדר מרווח. אסלה יפנית נשטפת מאליה…ומקלחת נהדרת. בבקר גם גילנו ארוחת בופה עשירה. 
והכל במחיר מצחיק ושירות אדיב. 

נהננו סתם  ככה לשוטט ברחובות העיר. להתרשם מבתים קטנים, חנויות. מקדשים. מסעדות…

העיר היתה ריקה מתיירים. מה שגרם לנו לסוג של נחת. הרחובות מנומנמים. האנשים מסבירי פנים. 
חלק מהאטרקציות התיירותיות בעיר התגלו כסגורות. ככה זה כשמטיילים מחוץ לעונה. 

בתמונה: חנות מפעל לייצור רוטב סויה מותסס בסיגנון טייאוני. 

כואבים השרירים ורוצים מסג' מעולה? לא רחוק מהמלון מצאנו מכון מסג' רפואי.五行堂足體養身會館 – המסג' היה חזק וטוב. קונח בשפע מגבות חמות. פינוק אמיתי. 

לעת ערב יצאנו לפתוח את התאבון במסעדת דים סאם מומלצת במיוחד.  התור היה ארוך וכך גם ההמתנה.  דים סאם הוכן שם מול עיננו המשתאות מהקצב. אני שתיתי חלב סויה קר וטרי והוא דגם מעט דים סאם. "נו, מילא" – אמר ולא נפל מעונג. אבל עם המלצות , לא ניתן להתווכח וגם "מליון סינים לא טועים"…

שוק הלילה Dongdamen:

הלילה, כמו כל לילות טייוואן שייך כולו לשוק לילה. המקומיים כאן לגמרי מכורים למשחקים. קטנים וגדולים ולאוכל כמובן. 

משחק "פצ'נקו"  – הגירסא הטייוואנית. 

העיר Haulin ובמיוחד שוק הלילה ידועים בכמה מאכלים שיש לדגום אותם: נסו לטעום את "ארון המתים" – הגירסא הטייוואנית  לסנדביץ' מטוגן. 

למחרת, אחרי ארוחת הבקר הנחמדה. טיול קצר בסביבת המלון ויצאנו לדרך בחזרה לטאיפיי.

טאיפיי ספטמבר 2019 

לפוסטים נוספים על טאיפיי וסביבתה:
טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק 
לאכול צמחוני בטאייפי וסביבתה
הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

ארבע שעות טיסה מבנגקוק והגענו לטעימה ראשונה בטאיפאיי

משום מה, עד כה, זנחנו את טייוואן. הפעם, השקענו והגענו.
ספטמבר איננה העונה המומלצת להגעה לאי. חודש גשום ואפור. כך יצא שמרבית הזמן רוססנו בטיפות גשם.
טאיפיי נראתה לנו די ריקה מתיירים מערביים. ודווקא אהבנו זאת.
טרקים, אינם משאת נפשינו וכך מצאנו עצמנו בטיול עירוני קצר.

גילוי נאות: לא נעשנו מומחי-על לטאיפיי או טיאוון. אבל בהחלט יודעים יותר ממה שידענו לפני הטיול.

די מהר גילנו כמה דברים שחיבבנו עלינו מאוד את טייוואן.

1. אוכלוסיה מקסימה ומאירת פנים.
2. מערכת תחבורה מושלמת.
3. שילוט מדהים אשר כמעט ואינו מאפשר לטעות.
4. שווקי אוכל בכל פינה.
5. מקדשים סיניים צבעוניים ועפופי קטורת.
6. מסעדות צמחוניות רבות.
7. תה קר עם כדורי טפיוקה  Bubble tea בהגזמה מקסימה!

מיד הבנו, שיש לנו עסק עם עם מעולה שיש מה ללמוד ממנו. והרבה. 

תידרוך מראש ע"י הבן, שכבר ביקר באי, איפשר לנו להגיע בראש שקט, באמצע הלילה לטאיפאיי.
תקלה קטנה היתה תורי ענק להחלפת כספים. היות ובלילה, רק כשני מקומות היו פתוחים. פתרנו זאת, בכך שדילגנו לתור קצר יותר לATM. מצוידים במעט כסף מקומי, פנינו לרכישת כרטיס סים מקומי וכרטיס נסיעות (רב-קו מקומי) – EasyCard. (עוד על הכרטיס הנפלא הזה, בהמשך הפוסט)

מלונות בעיר טאיפיי

את מלון Park Taipai Hotel בחרנו באמצעות מפת הרכבות בעיר. ואכן המלון היה מושלם. בדיוק מול תחנת הרכבת של Dannai (הקו החום). לכל תחנת רכבת יש מספר יציאה וזו של המלון היתה יציאה מס 6 מהמטרו.
החדר היה נוח. מיטות טובות. צוות המלון מקסים ביותר ומסייע בכל. בחירת מלון מעולה.
ממש בסמוך למלון, מרחק כשני רחובות מסתתרת מסעדה טבעונית/צמחונית/ללא גלוטן בוטיקית משמחת אנשים שכמותי. (אותו, קצת פחות… אבל הוא השלים חוסרים בשוק הלילה) – Plants.

בהמשך השבוע, היות ולא הזמנו מראש מספיק ימים במלון הזה, עברנו למלון Caesar Park Taipei במיקום אחר.
הפעם, היה זה מלון ענק בעיצוב יפני. משמש בעיקר לתיירים היפניים. החדר היה נוח. המיטות טובות. המיקום לא רע בכלל. ליד מקדש לונג צ'אן. במרחק הליכה קצרצר מתחנת מטרו לונג צ'אן (הקו הכחול) וממש באותו הבניין של תחנת הרכבת Wanhua Station.
נ.ב מקווה שאתם מחובבי אסלות יפניות מפנקות…

ממש ליד מקדש לונג צ'אן יש מסעדה צמחונית בודהיסטית קטנה. האוכל היה ממש טעים.
נסו למצוא אותה בעזרת אפליקציית Happycow

מקדשים אני אוהבת

מקדשים בסיגנון סיני היו לנו להפתעה. אין צורך לחלוץ נעליים, כפי שהורגלנו ממקדשי הודו  ותאילנד. הכל מתנהל בשקט ובסדר. יש תור לתפילות. יש תור לשריפת דפי תפילות, הגשת מנחות…
המקדשים עתירי דרקונים וגיבורים. עמודים מוזהבים מנצנצים וקטורת. והם מלאים משך כל שעות היום והומי אדם, מוארים ויפים אף יותר בלילה.
אין לשבת סיכול רגליים, בתחום המקדש. מותר ורצוי להתפלל בכל בגד שהוא. אפילו במעיל גשם ורוד וקסדת אופנוע.

חצר מקדש לונג צ'אן מדגימה את השילוב היפה בין ישן, מסורתי לחדש ומערבי.

מפל מים בחצר מקדש לונג צ'אן.

מקדש סונג צאן Songshan Mazu Temple – היה כארץ פלאות בלילה. ניצב בפתח שוק Rao-He night market . 
מי היה מאמין כי למקדש שש קומות וכל קומה יפה מקודמתה. היכנסו נא.

יש להגיע לתחנת סונגשאן Songshan, 松山 ולצאת ביציאה מספר 5.

קצת על כרטיס EasyCard:

ניתן לרכישה כבר בשדה התעופה, או בכל תחנות הרכבת.

הכרטיס מאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה בעיר. ניתן לשלם באמצעותו חניה, כניסה לאתרים שונים. חנויות 7-11 ועוד.
לא זזים בלעדיו לשום מקום.

בעת רכישת הכרטיס עצמו, תחויבו בדמי פיקדון כ100 דולר מקומי.

הטענת כסף בכרטיס בתחנות הרכבת, באמצעות  אוטומאט: בחרו הנחיות באנגלית ופעלו על פיהן. ככה פשוט.
ומה עוד כלול בכרטיס הרב-קו המקומי? הופתענו לגלות שגם רכבל! סעו בקו הרכבת החום עד סופו תחנת גן החיות. במרחק הליכה קצר – נמצאת תחנת הרכבל. בחרו בקרון ה"בדולח" – אשר לו רצפת זכוכית (קצת יקר יותר)  ורחפו מעל צמרות העצים לחצי שעה של שקט ושלווה. 
יורדים בתחנה האחרונה ומשוטטים במקום הנקרא מאוקונג Maokong ועד שמוצאים בית תה הצופה על הנוף. ניתן לחזור באותה הדרך, או לקחת מונית בחזרה לתחנת הרכבת.
ואל נא תגיעו ביום שני, כפי שאנחנו עשינו. כי הרכבל סגור בשני. 

ואם על אמצעי התחבורה השונים דיברנו, אז אי אפשר שלא להתפעל מרמזורי הולכי הרגל. יש איש הולך ברמזור, המשנה את קצב הליכתו בהתאם לזמן שנשאר ברמזור.
רעיון גדול – לא?

לקחנו את קו המטרו האדום עד סופו ל-  Tamsui Old Street. הליכה במעין שוק רחוב  עתיק על גדת הנהר משני צידיו. נחמד ועממי.

משם חזרנו לתחנת המטרו ולקחנו את הקו החום? המגיע לאזור Beitou.
אזור זה גדוש במעינות חמים. הצרה היתה שהם נמצאים תחומים בתוך מרחצאות בתי מלון. הכניסה אליהם היתה יקרה בצורה מוגזמת. וכן, הרחצה בהם היא בדרך כלל בעירום. נשים עם גברים.
משום מה, לא איתרנו מיד את אזור המרחצאות הפומבי. וכאשר כן איתרנו איתו, נוכחנו כי יש הגבלה על כמות המבקרים במרחץ ולא היתה בנו הסבלנות לחכות לשעת הרחצה הפנויה הבאה.  הבטחנו לעצמנו לחזור שנית וחזרנו עייפים למלון. על מנת להתרענן ולהמשיך לשוק לילה מומלץ.

חנות ספרים משגעת

בכל טיול עירוני שהוא, אנחנו אוהבים להיכנס לחנות ספרים מקומית גדולה. כל אחד ונטיית ליבו. אני, כספרנית וחובבת ספרים מושבעת. הוא, כרגע שקט בבית קפה שליד, בלעדי…

וכך, הגענו לחנות הספרים המרשימה Eslite Dunnan store.

כניסה מרשימה דרך יצירת האומנות – "Emmanuelle100 colors" והנה אני מוקפת בשקט, במדפי ספרים לרוב.

עם הספרים ובהתאם לשעת הצהרים נעשיתי רעבה ושמחתי לגלות לשמחתי כי באותו הבנין. בקומת הקרקע שהיא קומת המסעדות, קיימת מסעדה צמחונית בסיגנון "העמס על הצלחת ושקול"…  התשלום, על פי המסה. והאוכל – נאה עד מאוד.
את המסעדה כמו יתר המסעדות הצמחוניות, קל לאתר באמצעות אפליקציית Happycow.
(אם אתם צמחונים/טבעונים ורעבים – מיד להוריד את האפליקצייה)

אם תגיעו לחנות הספרים בסוף השבוע,  קרוב נמצא גם שוק פרחים וצמחי בית ענק . Jian Guo Weekend Flower Market  לחובבי הג'אנר. קרוב אליו גם שוק אבני חן.  (מתחת לגשר).

הסתובבנו בשוק שעה קלה. בחוץ טיפטף גשם. בפנים הייתה המולה רבה. שתינו תה ג'ינג'ר חם כיאות ליום הקריר וחמדנו את הצמחים הירוקים והרעננים שהיו בשוק.

כאן לא נחים בלילות

אין לילה ללא שוק. גדול, קטן והעיקר עם הרבה אוכל:

את סצנת שווקי הלילה אנחנו מכירים היטב מתאילנד. בטאיפיי, שווקי לילה רבים. קצת שונים ממקבילהם התאילנדים בכך שיש פחות דוכני אוכל והרבה יותר מסעדות המתחזות לדוכני אוכל ומסביבן חנויות לרוב. והכל מלווה בשלטי ניאון מאירים ומנצנצים.
אוכל צמחוני, די קשה למצוא בשווקים. עם מעט הכנה מראש, מצאתי בשוק הלילה המפורסם Shilin Night Market  את דוכן מלך הפטריות המפורסם, אליו נשרך תור ארוך.

פה ושם ניתן למצוא מסעדות צמחוניות עממיות גם באזורי השווקים בעזרת אפליקציית Happy Cow.

מה רואים?

את מגדל טיפאיי 101 קשה לפספס. הוא מלווה אותנו בטיול בעיר ואף מחוץ לעיר. 101 קומות למגדל והמעלית המהירה גומעת את הקומות במהירות מטורפת.
עלינו למגדל ביום סגריר. הראות, נכתב בכניסה, ללא דופי. מה שלא היה נכון.
אבל החוויה, היא חוויה. לא כל יום נמצאים בגובה העננים פלא הנדסי שכזה.
מחיר הכניסה די גבוה. 600 דולר לכרטיס והשהות מוגבלת בזמן.

מתחת למגדל חנויות לרוב. לחובבי הקניות.

מתחמי תחנות הרכבת התחתית מאוד מרשימים. ברובם, מרכזי קניות נחמדים, חנויות ומסעדות והפתעות אחרות. באחד מהם, זכיתי למסג' הגון מידי מעסה לקויית ראייה. אני מאוד מעריכה את פרוייקט הכשרת העיוורים ולקויי הראייה למקצוע מעסה. רעיון נפלא זה, פגשנו גם בתאילנד. 

אזור אנדרטת צ'יאנג קאי שק: מסתבר כי לטייאונים גיבור לאומי הנמנה עם ארבעת המנהיגים הגדולים ביותר בעולם.
(על פי ויקיפדייה). כמי שהיה מנהיג סין ודמות  משפיעה ביותר בתולדות ההיסטוריה הסינית גם כאויבו של מאו וכדמות שלא היתה פופולרית בשל שנות שלטונו הנוקשות באי. מאז הדמוקרטיזציה של הממשל בטאיוואן בשנות ה-90 הוסרה דמותו  מן הבניינים הממשלתיים והכיכרות. אך עדין כבודו במקומו מונח.
האנדרטה ענקית ומרשימה. הצלחנו להגיע בעת חילופי המשמר וזכינו לראות חיילים טייאונים במלוא הדרם הטקסי.
הגעה בקו המטרו האדום תחנת Chiang Kai-shek Memorial Hall

לא תרצו לפספס את חנות המתנות הלאומית: National Cultural and Creative Gift center הנמצאת בקרבת מקום.
כל המוצרים ודברי האומנות המיוצרים בטייאון קובצו יחדיו בחנות גדולה זו ובמחירים שפויים לגמרי.

ואם באזור בילוי צעיר ותוסס בלילות חשקתם – לכו על אזור ximen

או שתסתובבו, לעת ערב, במתחם התעשייתי לשעבר של  Huashan 1914 Creative Park – שם תוכלו להציץ בחנויות ענק מדליקות. באחת מהן התאהבתי במיוחד – חנות שכולה צעצועי עץ מדהימים, עד אשר ממש קיוויתי לאיזה נכד/ה, שאין לי. כזה  שיאפשר לי לקנות מתנה מדהימה בחנות wooderfullife
יש אפשרות לסדנת יצירה בחנות. קסום לגמרי.

שופינג של מוצרי אלקטרוניקה בקומפלקס ענק Guanghua

מאחורי הפלאזה, שוק לילה מקומי קטן אשר כולו דוכני אוכל ומסעדות צפופות.

תה!

 סצנת תה הקר עם פניני הטפיוקה, השאירה אותנו נדהמים. לא נשארים צמאים כמובן.

בכל מקום. בכל פינה, דוכני ממכר תה קר Bubble Tea
סוגי תה רבים ונהדרים. תוספות לימון, דבש, סוכר, קרח וכמובן פניני טפיוקה במיטב הצבעים. הכל מדויק בצורה מדהימה. אתה נשאל לאחוז הקרח בכוס ולמידת המתיקות או החמיצות.
התה נמזג לכוס עליה מכסה מולחם בלמינצייה. כזה אשר לא מאפשר לתה לנזול כלל. התה עובר שיקשוק / ניעור מקצועי ומה שנותר הוא לדחוף קש עבה במיוחד ולשתות.
פניני הטפיוקה מחליקות דרך הקש ומדגדגות את השתייה. סוג של לאכול את התה…
התה, אכן מתומחר יחסית יקר, יחסית להיותו בעצם תה.  אבל לא תעמדו בפיתוי הקריר ביום טייאוני לח.

טאיפיי התגלתה כעיר מקסימה וידידותית למשתמש. עיר שקל להתמצא בה. לא  עמוסה מדי בהשוואה לבנגקוק. אטרקציות חביבות ולא מטורפות. בסיס מעולה לגיחות החוצה. לטרקים או סתם טיולים.
ואנא, התאמנו מראש באכילה בעזרת צ'ופסטיק – כי זה מה יש…

רוצים לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?

לאכול צמחוני (טבעוני) בטאיפיי 

 הפארק הגיאולגי Yehliu

טייאוון החוף המזרחי

טייאוון החוף המערבי 

טאיפיי ספטמבר 19

נוסעים לתאילנד?

מדוע לבחור בתאילנד כיעד מועדף במזרח אסיה?
כיף להיות תייר בתאילנד. ההתייחסות לתיירות כמשאב לאומי גורמת לתאילנד להיות מובילה בתחום. וכתייר, מרגישים זאת היטב. השילוב של נופים, ים, תרבות, אוכל טעים, אנשים מקסימים ושירות מושלם הופך את הטיול לנוח, מיוחד וטעים.

האם תאילנד איננה תיירותית מדי?
אם תבחרו להגיע מחוץ לעונה ואו למקומות פחות תיירותיים, כאלה שאינם בקרבה לשדה תעופה, תזכו בהצצה לתאילנד האמיתית.

כאשר מטיילים עם רכב צמוד, האם יש צורך להזמין מלונות מראש?
שוב, הכל תלוי עונה ומקום ותלוי בהעדפות הלינה שלכם. מחוץ לעונה ומחוץ למסלול התיירותי, סביר להניח כי המלונות לא יהיו מלאים – עד ריקים. מוטב שתערכו לעצמכם רשימת מלונות שנראים לכם מראש. ואז, תוכלו יום יומיים קודם לברר אם יש חדרים פנויים מלבלי להזמין.
קחו בחשבון, שבנגקוק עמוסה ושם כן הייתי מזמינה מראש, אם אתם רוצים מלון מסוים. שימו לב, אם אתם מגיעים ליעד בזמן פסטיבל מקומי – רצוי להזמין מלון מראש.

איך מסתדרים עם אוכל בתאילנד?
האוכל בתאילנד מעולה. אפשר לאכול בכל מקום, גם בשווקים ובדוכני הרחוב. אין חשש כמו לדוגמא בהודו. רמת הניקיון סבירה ביותר.  בשנים האחרונות נפתחה תאילנד להשפעה מערבית גם ביחס לטבעונות צמחונות. קל יותר למצוא מסעדות וקל יותר להסביר. עוד על צמחונות בתאילנד בפוסטים נפרדים.

להביא קפה מהבית? 
זו שאלה של טעם. קפה שחור ישראלי – לא תשיגו בתאילנד. קפה משובח אחר – בהחלט. החל מדוכני קפה ברחוב המוכרים קפה תאילנדי או לאוסי ועד לבתי קפה משובחים ויוקרתיים.  קפה חם ועד קפה קרררר.

ומה בנוגע למים ושתייה?
בתאילנד ניתן לשתות ללא חשש מיצים ומשקאות. אבל לא לשתות מי ברז.

האם בעונת המונסונים כדאי להגיע לתאילנד?
בתחילת העונה הגשומה, המונסונים עזים יותר. לקראת סופה, פחות. בדרך כלל אין בעיה לטייל בעונה הגשומה. לפעמים זה מקלקל, בעיקר אם בניתם על חופשה בים.
היתרון בעונת המונסונים שהיא מחוץ לעונה. כאמור מחירים נוחים יותר, מלונות ריקים ופחות תיירים.
יתרון נוסף – עננים המסתירים את השמש…

האם צריך להחליף כסף ישראלי לבאטים (כסף מקומי) כבר בארץ? 
אין צורך, היות וכבר בשדה התעופה בבנגקוק תוכלו להחליף בדוכני המרה או למשוך מבנקט. (שימו לב, סכום העמלה קבוע).
אם תרצו לחסוך עמלות המרה, אפשר להגיע עם דולרים ולהחליפם בתאילנד (דרוש דרכון).

כרטיס סים מקומי?
כבר בשדה התעופה ניתן לקנות כרטיס סים מקומי. מומלץ, לקחת איתכם טלפון נייד נוסף ובו לטעון את הכרטיס המקומי ואז בעזרת Hot Spot לשדר לשאר המכשירים.

איך לתכנן מסלול נהיגה עצמאית בתאילנד?
לפתוח מפת גוגל ולהתחיל לבנות מסלול. לבדוק מרחקים וזמן נהיגה ולשבץ הכל בטבלה אשר בה תאריכי הטיול. בצורה זו תצליחו לבנות מסלול הגיוני. נסו לבדוק אפשרות של פסטיבלים מקומיים.

מה חשוב לקנות מיד בהגיעכם לתאילנד?
כרטיס סים מקומי אשר יאפשר לכם ניווט ותקשורת.
תרסיס מקומי נגד יתושים.

מה לקחת איתי לתאילנד במזוודה?
ביגוד – ביגוד קייצי אלא אם כן, עולים צפונה בחודשי החורף. אז קריר למדי וצריך משהו ארוך ומחמם  בלילות.
לגברים  ולילדים – ניתן בקלות לרכוש בגדים בתאילנד.
לנשים – בעייתי במידות XL ותלוי בטעם.  יש בגדים בטעם מקומי, ישנן רשתות יוקרתיות מרחבי העולם – ואז המחירים כלל אינם זולים, אלא אם כן יש מכירה. רשת חניות שאני ממש אוהבת לבקר בהן, החנות נמצאת כמעט בכל קניון ולפעמים גם מוצאת בגדים במידתי – Uniqlo
תרופות – ניתן לקנות תרופות מערביות בבתי מרקחת. אבל  עדין הכי נוח להביא מהבית. (תרופות מערביות אינן זולות בתאילנד).
לחובבי הג'אנר – יש תרופות אסיתיות מגניבות בבתי המרקחת. שלפעמים שווה לבדוק ולקנות.
ספרים – לחובבי הקריאה, יש חנויות ספרים באנגלית.
אולי רצוי להצטייד מראש במנוי חינם לספרייה הדיגיטלית הישראלית?.. וכך הספר הדיגיטלי איתכם בנייד.

צריך להתחסן לפני נסיעה לתאילנד?
אינני יכולה לקחת אחריות על תשובה נכונה. רק לומר לכם שתמיד עדיף להיות בטוחים מאשר להצטער אחר-כך. בדקו עם מרפאות מטיילים או משרד הבריאות. ההמלצות משתנות כל הזמן. תלוי גם בסוג הטיול, משך הזמן, העונה והאזור.

האם להזמין מראש טיסות פנים?
יש קווי טיסה עמוסים יותר ועמוסים פחות. חברות יקרות וחברות זולות. רצוי לפחות לדעת מראש מה רוצים. אם אתם מטיילים בחבורה גדולה, רצוי להזמין מראש. המחירים משתנים כל הזמן בהתאם לביקוש.

אז הנה ראו עצמכם מוזמנים לשאול עוד שאלות ואנסה לענות. רצוי בעזרת תגובות לפוסט בתחתית העמוד.  ואני כבר מראש מקנאה בכם, הנוסעים לתאילנד – ארץ אהובה. 

במרפסת מול הים

כל שנה לקראת אמצע מאי, אני נתקפת בחוסר מנוחה. מי שמכיר אותי, כבר יודע. "חוסר המנוחה שלפני היומולדת".
וחוסר המנוחה הזה, הוא שמוביל אותי תמיד להרפתקאה קטנה מחוץ לשיגרה.

השנה, בשיטוט קל ברחבי אתרי הטיסות, נמצאו שני כרטיסים זולים להפליא לאתונה. ומכיוון שכבר הרבה זמן רצינו להגיע למפרץ ואסילקי היפה. בו נמצא המלון התכול והמקסים של חברים טובים מימי המושב.
רכשנו כרטיסים ועלינו לטיסה המאוד קצרה עד לאתונה. רק המראנו, כבר נחתנו… ולנו, אנשי הערבה, זמן הטיסה קצר יותר מנסיעה הביתה לערבה מהמרכז.

בין אתונה למפרץ ואסיליקי מפרידות כחמש וחצי שעות נהיגה. מכיוון שזה שאיתי לא ירא מנהיגה ארוכה ואפילו לתוך הלילה. ויש האומרים, אוהב לנהוג למרחקים ארוכים.
מכיוון, שידענו מראש כי הדרך לשם בתשעים אחוזים עוברת בכבישים מהירים חדישים.
מכיוון, שמחיר לינה ליד שדה התעופה, במלונות הבודדים, מרקיע שחקים מעבר לכל פרופורציה – נכנסנו לרכב הפיצפון ששכרנו ושמנו פעמנו לכיוון האי לפקדה.

הרכב הפיצפון, שהיה בעצם קופסית על גלגלים קטנה, התגלה כיעיל וחסכוני ובעיקר עביר בסימטאות הצרות מאוד של הכפרים הקטנים שבראשי ההרים.

ועכשיו זה הזמן לספר לכם על המלון התכול והמתוק של טלי ואביב:   Wild Sea Gull
מלון אשר נולד מאהבה ליוון ולים על כל גווני הטורקיז שבו.

לבחירת מלון עבורי, יש כמה מדדים: תחילה אני מציצה בתמונות המלון –  לבדוק אם העיצוב לטעמי. קוראת חוות דעת מאורחי המלון. בודקת מיקום, מסעדות קרובות. נוף נשקף מהמרפסת.

המלון המתוק הזה, עונה על כל הדרישות: מלון חדש, קטן, נקי ואינטימי. מעוצב בגווני כחול, כבר אמרתי… פריטי עיצוב קטנים מוסיפים לאווירה. המלון צופה למפרץ ובמרחק הליכה קצר נמצאות טברנות מקומיות נחמדות.

טלי, בעלת המלון, נותנת הסברים לטיולים בסביבה, המלצות למסעדות, לקניות והיכן ניתן למצוא עץ תות שפירותיו בשלים והבעלים מאפשרים טעימה.
השכנים כולם חברים ומברכים לשלום במאור פנים, כאילו הגענו הביתה. מה עוד צריך לרצות ממלון?

וככה, אני מתעוררת לבוקר שמשי ויפה. בוקר יום הולדתי. ובמקום המדבר הרגיל, היפה שלי נשקף הים. באוויר ניחוח עצי האיזדרכת מעורב במלח ים.

תיכף נרד לסעוד את ליבנו בטברנה המקומית To Kima  ואחר כך, ניסע אל ההרים ונגלוש במורדות למפרצים השלוים.

אֶפכאריסְטו (תודה) יוון. נעמת לי מאוד.

פוסטים נוספים על לפקדה:
פריחה אביבית
לפקדה בין כפרים לים

לפקדה יוון מאי 2019

אנחנו שלא נרתעים ממרחקים, כמו מרבית תושבי הערבה. שכן אנחנו תמיד גרים רחוק… נהנים מהאפשרות להגיע לכמה יעדים רחוקים ביום אחד מרוכז ויעיל. כך עשינו גם בצ'אנג ראי.

ראשית,  רכשנו מרוכלת נזקקת ביותר, זר פרחים לברכה. כך מתחילים את היום בבכבישי תאילנד. 

במרחק סביר ביותר, נמצאת חוות מטעי תה סינית- Chouni Fong

הנוף היפה מתגלה די מהר ורק מקרוב עומדים על גודלה של החווה.
החווה מתוירת כהלכה, אבל ערוכה לקלוט כמויות עצומות של מבקרים. התפעלנו בהחלט מהיעילות ואחזקת המקום. אולם לכוס תה חם לא הצלחתי להגיע. במפתיע, מכרו במקום אך ורק תה קר בכמה נוסחים בתוספת דאמפלינג מקוריים במלוי תה.
נהננו אם כך, מכוס תה ירוק מתוק וקפוא, ביחד עם עוד כמה מאות תיירים, בנוף המקסים הזה.

משם, לא הרחק, הגענו לפרוייקט Doi Tung

שם מצאנו מכלול תיירותי גדול, הכולל גנים בוטנים שלווים עתירי סחלבים. (כניסה – 180 באט לאדם), מסלול הליכה על גשרים בגובה הצמרות (עוד 120 באט), שוק צמחים יפה, שוק דוכני עבודות יד צבעוני. מסעדות, שירותים ועוד. המקום הומה תיירות מקומית. זרים לא ממש.

הרגשנו אמיצים לאחר שצלחנו את מסלול צמרות העצים. ויתרנו על האומגה שבסוף המסלול בטענה שאנחנו זקנים מדי.. "POO YAI".
מאחר כי נפתח לנו התאבון, בעקבות ה"אומץ הרב" שהפגנו, מצאנו אוכל טעים במסעדה שממול. אפילו מנה צמחונית מרובת פטריות עבורי.

היום המשיך להתגלגל וגם אנחנו. הגענו לנהר המקונג לאזור "משולש הזהב"

כשעה וחצי נסיעה מפרוייקט דוי טונג, נמצא אזור משולש הזהב הומה ממבקרים. לאוס וקמבודיה בהישג יד.
לו היינו מתכננים אחרת, או מגיעים מוקדם יותר, היינו קופצים על סירות הנהר, המביאות אותכם לשוק תיירותי בצד הלאוסי של המקונג. (דרוש דרכון למעבר הגבול). אבל הזמן הזהוב של אחר-הצהרים הגיע. שוק תיירותי לאוסי, לא ממש היה בראש מאווינו. ויתרנו. הסתפקנו בסיור זריז על הטיילת ובזהב המתנצנץ לעת שקיעה.

משם, התגלגלנו בחזרה בכבישים הנוחים והמשולטים עד למלון המקסים שלנו בצ'אנג ראי.

על המקדשים המשוגעים בצ'אנג קראו נא בפוסט הבא שמסתתר כאן. 

נהנים בצאנג ראי

צאנג ראי ינואר 2019