תגית: יומן מסע

סיאם-ריפ על כל פלאיה, נמצאת מרחק של כשעת טיסה בלבד מבנגקוק. יעד נהדר לשילוב עם טיול בתאילנד.

ניתן לבחור בין כמה חברות תעופה, במחירים כ-200 דולר הלוך ושוב. פרט לשיקול הכספי, שימו לב, מהיכן ממריאה הטיסה: מהשדה הבינלאומי או המקומי. Thai Air Asia, Thai Airways, Thai Smile Bangkok Airways .:
לפחות שלושה ימים נחוצים לטיול באנקור ואט וסביבות סיאם ריפ. תעשו לעצמכם טובה ותתכננו על עוד כמה ימים.
סיאם ריפ התפתחה מהר מאוד בשנים האחרונות והפכה מאוד ידידותית למשתמש. מבחר עצום של מלונות בכל הדרגות ומרכז עיר מגניב. השיקול לבחירת המלון, עבורינו בדרך כלל, מרחק הליכה רגלית למרכז העיר. שלא נצטרך טוקטוק על מנת להגיע בערב למסעדות. וכך יצא, שמכל המבחר העצום, בפעם האחרונה, בחרנו דווקא במלון צנוע. חדר פשוט, מעוצב בטעם מקומי, אבל מרווח. מה שעשה את המלון לאהוב היו אנשי הצוות אשר עשו כל מאמץ להבטיח לנו שהות נעימה במלון ובעיר.
מסעדות רבות וטובות ממלאות את מרכז סיאם ריפ. מכוני מסג', חנויות בגדים ומזכרות ומרכזים לעתיקות, אמנויות מקומיות ומלאכות ייצור, סבונים, אריגים, קטורות ועוד.

כאשר נוחתים בסיאם ריפ, בדרך כלל, נהג הטוקטוק הראשון שלוקח אתכם משדה התעופה למלון , יהפוך לנהגכם למשך כל השהות. הם אלופים בלטעת בכם רגש אחריות כלפיהם. על הטוב ועל הרע.

והנה סיפור: אחרי טיול בן חודשיים ברחבי תאילנד, בו לא פגשנו כלל בישראלים אחרים, הגענו לסיאם ריפ, לטייל ולפגוש בחברים אהובים. ישבנו להנאתנו במסעדה המעולה מאוד Chamkar Vegetarian Restaurant ופתאום שמענו מאחורינו את המשפט הבא: "אוי… הנה ההורים של עודד"… שתי בנות, ששרתו עם עודד שלנו בצבא, זיהו אותנו מתמונות משפחתיות שראו אצל עודד. כמובן, שמנקודה זו, הן אומצו על ידנו…

מלבד עתיקות אנקור אוט הנפלאה בעולם. אפשר לעשות טיולי יום מסיאם ריפ לקצוות. לסכם מראש על היעד עם נהג הטוקטוק ולצאת להרפתקאה.
משיחות עם נהגנו, הצטיירה לנו תמונת מצב של ארץ חלשה. שלטון מקומי מושחת והשתלטות מאפיות רוסיות, סיניות ויטנאמיות על כל נכסי הארץ. וכך, לדבריו, הוא ניסה להביא אותנו למקומות בהם תשלום הכניסה יגיע לקמבודים ולא לאחרים. לכן בחרנו הפעם, לנסוע לכפר הצף הקמבודי Kompong Phluk Floating Village ולא לכפר הצף הויטנאמי. סתם נקודה למחשבה.

הדרך לכפר די ארוכה ומרובה הרפתקאות. השיט בכפר הצף, הזכיר לי את הסרט "עולם המים"…
שיט נוסף בסירה קטנה עוד יותר, בין עצי המנגרובים בביצה.

השקענו ונסענו גם למקדשי אנקור המרוחקים יותר והרווחנו דרכי עפר יפיפיות, מראות כפר ושלווה והעדר תיירים במקדשים.
הנסיעה בטוקטוק הפתוח לניחוחות, לאבק, לטלטלות הדרך, מעצימה בהחלט את החוויה. אין כמו לחזור מאובק מטיול מעניין…

בקשו את נהגכם הנאמן לקחת אתכם לטיול בשוק המקומי של סיאם ריפ, המלא צבעים וניחוחות. קנו שם לוטוס ורוד והגישו אותו מנחה לאלים במקדש הרחוב המקומי, הנמצא בקרבת שדרת עצים מוכי עטלפים ולשלשת, ממש במרכז העיר.
Siem Reap 2014

מונאר – מטעי תה מאופק לאופק, נוף משגע !

הדרך המתעקלת למונאר, מאתגרת ללא ספק ומעלה בגרון, מאכלים הודים מתובלים, שנאכלו לא מזמן.

נהגינו, לחץ ארוכות ורבות על צופר המכונית, מזהיר את הבאים ממול.
הנוף הנשקף מבעד לחלונות המם אותנו.
הרגשנו שאנחנו ממש בתוך ציור: "נוף מצויר בתה".
מבט מקרוב על שיחי התה, הראה שכולם גזומים בקו אחיד. ממש כמו גן זן יפני גזום בקפידה.

למדנו כי קטיף התה, כל שבעה ימים מחדש, מבצעות נשים בלבד, שהן בעלות אצבעות עדינות . יתכן וזו אגדה שובינסטית, המאפשרת לגברים הודים להשתמט ממלאכה קשה כזאת, ובמציאות ההודית , רק נשים יכולות לקטוף במטעי התה. העובדות, ברובן פועלות המגיעות לקרלה ממדינת טמיל-נאדו, הענייה יותר מקרלה. וזה מלמד, כי לכל מדינה, יש פועלים זרים, עניים אף יותר. המגיעים, ממדינה אחרת. לעבוד בעבודות קשות, שהמקומיים לא ממש אוהבים לעשות.

חוץ מלהתלהב מהנוף המדהים, טיילנו במטעי תבלינים וצמחים איורוודים. בבתי חרושת לתה. בשוק מקומי מקסים ובו ירקות מענינים שמעולם לא ראינו קודם.
 "אנחנו עשיתי" מסג'ים איורוודים, קרלה סטייל. מלאי שמנים ארומטים (בהודו, מסתבר, שנשים עושות מסג' לנשים וגברים – מסאג' לגברים. היה מישהו בינינו, שלא אהב את הבחירות הללו והיתה מישהי בינינו, שהרוויחה יותר מסאג'ים על סמך עובדה מצערת זו). 
מופעי קתאקלי ואמנות לחימה מקומית וכמובן שלגמנו הרבה מאוד צ'אי הודי משובח הגדל במטעי התה שסביבנו.
בסיכום עולמי, אחד מהנופים היפים ביותר שדגמנו.
מונאר פברואר 2010

מצטרפים לטקס השכבת האלה מינקשי במקדש העצום של העיר מדוראי.

נכנסים למקדש מאחד השערים הרבים (רצוי לבדוק מראש, עד איזו שעה פתוח השער)  וזה די מאתגר לזכור מהיכן נכנסים, על מנת לזכור מהיכן לצאת ולו רק בלבד לאסוף את נעליכם, אשר הפקדתם בכניסה למקדש…
הטקס עליז ומרובה רעש, קטורת ומשתתפים. תבדקו מראש את שעת תחילת הטקס ואת מיקומו במקדש הענק הזה, שלא תפספסו.
העיר מדוראי, עיר הודית עממית ומדליקה. התיירות ברובה צליינים הודים והעיר מלוכלכת בהתאם.  בחרנו ללון במרכז העיר, בניגוד לעצתו של סוכן הנסיעות. היה חשוב לנו, שהכל יהיה במרחק הליכה רגלית, שלא נזדקק לשירותי הנהג וכך נקבל ממנו קצת פטור…
(למחשבות  ותובנות על נהג הודי – לחצו כאן )
היו למלון עוד שני יתרונות, בנוסף למיקום: החלון הגדול בחדר הצנוע שלנו, פנה לכיוון המקדש. וגם המסעדה שעל הגג, צפתה לכיוון המקדש. פרט לכך, הסוכן לגמרי צדק. אז אם תרצו להסתכן עבור יתרונות אלו, בדקו את המלון :   Park Plaza Hotel

מדוראי אוקטובר 2010

בנסיעה לאורך החוף, מפוקט צפונה,  מגלים חופים יפיפיים והמוני רזורטים מקסימים באזור קאו לאק

אם ינחיתו אתכם שם. על חוף הים באמצע הלילה. לא תדעו, (באחריות) שאינכם באיזה אי שומם, אלא בחוף על היבשת.
והבונוס, פחות צפוף עד נטוש (תלוי בעונה ובמיקום). מחירים שפויים יותר. שקט ושלווה.

שמורת הטבע Laem Som  (הכניסה בתשלום) התגלתה לנו כיער קזוארינות על חוף מהמם. כל החוף היה מלא במשפחות בורמזיות אשר הגיעו בסירות מבורמה וערכו פיקינקים על החוף ויצאו בשמחה לצייד חיפושיות מאכל (תלוי בהשקפת העולם (: המקננות על עצי קזוארינות שבשמורה.
יער מנגרובים ושפך נהר לים, ביצות וסירות דייגים. הטבע מתפרץ בצבעי ירוק וכחול עזים. חגיגה.

בדרך, באמצע הירוק המסנוור הזה, עצרנו במסעדה, בתוך מלון הנטוע בג'ונגל : Kuraburi Greenview Resort –  האוכל היה מעולה והופתעתי לגלות מנות צמחוניות, משובחות, בתפריט המסעדה.

מלונות  שאהבנו  לאורך החופים של קאו לאק, צפונה מפוקט :
Apsara Beachfront Resort & Villa – למלון הזה נכנסנו היישר מהדרך, מבלי לבדוק מראש. נכנסנו. התלהבנו. נשארנו. חוף מעולה. חדרים יפים. חלקם בעלי גישה פרטית לבריכה. אחלה מלון.
Kantary Beach Villas & Suite – Khao Lak –  מלון ענק, כמו עיר קטנה. חדרים מסוגים שונים ועד וילות על החוף. ועם כל זאת, שקט מאוד. את הסיבה גילנו בהמשך, מלון למבוגרים בלבד. חוף נהדר ובריכות מפתיעות, מבחר של ערוצי סרטים באנגלית בטלווזיה וגם ארוחת בקר נהדרת.
Manathai Khao Lak agoda –  עוד מלון ענק ומעולה. חדרים ענקיים ומשובחים. חוף מעולה. ואם אתם שם בלילה, האזינו נא לקולות המטורפים, הנשמעים כמו עדר דינוזאורים, המגיעים מהג'ונגל בצידו הדרומי של המלון. הדינוזאורים המפחידים התגלו כצפרדעים המגיעות "כפטריות לאחר הגשם"…

לקאו לאק, מרכז תיירותי- שוק לילה קטן. וסביבו מסעדות תיירים רבות.

עדכון שנת 2023: שוק הלילה נהרס, במקומו רחוב חנויות מסודר ומסעדות רבות. 

תאילנד 2016

או-מנאו – מפרץ יפיפה

התאילנדים, שומרים לעצמם בסוד את מפרץ או-מנאו, ככה לפחות זה נראה לנו, כשהגענו בפעם הראשונה למפרץ. כל כך הרבה פעמים בתאילנד ומעולם לא שמענו על המקום. אז הנה:
אם אתם חובבי תאילנד אמיתיים, נהנים ממאכלי-ים ונופים שלווים. זה המקום בשבילכם.
המפרץ נמצא בחבל ארץ Prachuap Khiri Khan ורק בגלל היותו רחוק משדה תעופה, הוא כמעט לחלוטין נטול תיירים מערביים.
הופתענו לגלות שיש כניסה חופשית (בהפקדת תעודה מזהה בכניסה) לתוך בסיס חיל האוויר Wing 5 .  משם נשקפים מראות המפרץ היפים ביותר. על הדרך תוכלו לראות מטוסים ישנים בלב הדשאים המטופחים .  וגם, קופים מתוקים, פרוונים בשם : לנגור (Langur), החיים בשטח הבסיס, צמוד להר.

קוף לנגור

לינה אפשרית בעיר. (זול יחסית והרבה מאוד מסעדות עממיות למאכלי ים) או בסביבתה. קצת דרומה יותר נמצא הרזורט שמאוד אהוב על תאילנדים אך מעולם לא פגשנו בו תיירים. כלומר, חוף הים כולו לרשותינו. Sunshine Paradise Resort – לקישור לאתר המלון – לחץ כאן. החוף מעולה, נקי ושומם. צדפות כסופות בכל מקום.
אז, הוסיפו את מפרץ או-מנאו לרשימת היעדים של תאילנד – מבעד לרעלת התיירות.

אין בעצם הרבה סיבות להגיע לראנונג והנה מצאנו עצמנו שם כבר לפחות פעמיים .

בפעם הראשונה הגענו לראנונג על מנת להמשיך לאי קטן וחמוד קו-פאיאם.
בפעם השנייה, ברחנו ממזג אוויר לא נעים (גשם) בצד מפרץ בנגקוק – צ'ומפון והרווחנו דרך יפה להפליא. וכן, גם מזג האוויר השתפר בצד ים אנדמן. אז ככה:
בראנונג אין הרבה מה לעשות, פרט לרביצה במתחם מעינות חמים. זכות הבחירה בידכם : מתחם סגור, בתשלום, (וגם כאורחי מלון Tinibee) או מתחם הנמצא באותו מקום ופתוח לכל הציבור ללא עלות כלל. המעינות החמים נמצאים לצד נהר גועש ושוצף החוצה את העיר. מול המעינות, בערב, הרבה דוכני אוכל ומכון ספא גדול מקומי. כיף גדול לעשות מסג' אחרי טבילה במים חמים. אוברול של ממש. כמובן שיש שוק יום, הנסגר אחר הצהרים ושוק לילה, כיאות לכל עיר.

לקו-פאיאם מגיעים בסירה מהירה מהפיר של ראנונג.

(יש לעשות הזמנה מראש – בדקו באתר ) .  אנחנו בחרנו ללון באתר של בחור ישראלי נחמד.  בזמנו, היה חשמל רק בשעות מסוימות ובאחרות לא היה חשמל. סוג של ראשוניות שלא תמיד מתאימה לכל אחד. אז שווה בדיקה לפני שחושבים על הזמנה.
מזג האוויר באי בעייתי בעונות מסוימות, אז בדקו קודם כל האם ההגעה שלכם לאי ,היא אכן  בעונה מומלצת לקו-פאיאם.
באי אין מכוניות ומתניידים בעזרת טוסטוסים בלבד. טקסי-טוסטוס או שעדיף לשכור טוסטוס פרטי, עם טנק דלק מלא, מיד בירידה למזח.
האי שקט, ללא חיי לילה סואנים עם מסעדות טובות. אי של שלווה.
bamboo-bungalows- הרזורט של יולי הישראלי בקו-פאים. מאוד נהנו שם: מהוילה  המרווחת והמעוצבת. מהגינה המטופחת, מהשירות הנעים.  ובעיקר מהמסעדה – שהייתה מצוינת.
ואם תקלעו למצוקת ספרים בעברית…לדעתי, השארתי שם איזה ספר אשר סיימתי לקרוא.

תאילנד 2015

.

לא רבים מגיעם לעתיקות קפנג פאט. איזה כיף היה לנו.

מודה, שקפצנו לקמפנג פאט (,Kamphaeng Phet) כי היא נמצאת על הדרך מצ'אנג מאי לנקון סאון, בדרך לפגוש את סאנן. חבר תאילנדי מהערבה. קמפנג פאט, כיאות לעיר שאינה תיירותית כלל, גרמה לנו הנאה רבה.
באתרי העתיקות היינו רק אנחנו והעורבים. הרגשנו לרגע כמו ב"משחקי הכס". (רק שהיה חם וג'ון Snow לא היה שם).
שוק לילה נחמד וטיילת ליד הנהר, מקדש מקומי, אתר מעיונות חמים  וזהו.
ישנו במלון מקומי, מצוין. מצוחצח ומבריק Navarat hotel. נהננו ממסג' מפנק על כיסא נוח בטיילת. ביקרנו בכל אתרי העתיקות: הרחוקים והקרובים ותמיד – לבד. ואפילו חשבנו לאמץ לנו איזה פסל בודהה מתפורר, אולי אף אחד לא ירגיש בחסרונו.
אתר מעינות חמים: Phra Ruang Hot Springs – סיפק לנו מנוחה ושיכשוך בחדרון פרטי מצחיק. רק מסג' ליד הכניסה, השאיר אותנו מאוכזבים מאוד.
בעיר, נהננו יחד עם כולם במקדש המקומי ויש להם פטנט מדליק לתפילות דרייב-אין.

Kamphaeng Phet מאי 2016

החוויה מתעצמת כשאתה מטייל לבדך באתר עתיקות יפה. לרגע קל, אתה אפילו מסוגל לדמיין עצמך עובר לגור שם, בשקט הנהדר והשלו שבמקום. לא הרבה טורחים להגיע לפינות החמד הנסתרות של תאילנד ולדעתי הן מדהימות.

הגענו ללון במלון ענקי ונטוש Phanomrungpuri –  בדרך לפסטיבל הפילים בסורין אשר נמצאת בחבל איסאן. המלון בסגנון תאילנדי מיושן (אולי שיפצו מאז… אבל לא נראה לי), כלומר לא משהו. אבל נקי ונוח. הנחמדות שלטה במקום ומחיר הלינה היה פשוט זול. משם הדרך אינה ארוכה עד לעתיקות Phanom Rung historical site. מקדש בסגנון קמר, אשר השתמר בצורה יוצאת דופן. מבנה דמוי פירמידה, הניצב על גבעה.
להשלמת החוויה, כדאי להמשיך ולנסוע עוד כחצי שעה עד לעתיקות- Ruins of Muang Tum temple – מקדש הנטוע על ברכות מים עתירות לוטוסים ורודים. השלווה שם, העדר התיירים והשקט, היו אינ-סופיים.

על פסטיבל הפילים  בסורין בפוסט נפרד.

תאילנד 2014