תגית: מלון

המשך טיול בבאלי, בו נוסיף לרדת ולטפס למקדשים יפיפים. נמשיך להתפעל משדות אורז. נטבול סוף סוף בבית מרחץ היסטורי ונאכל גדו גדו, כאילו אין מחר…

ארמון המים המרהיב: Tirta Ganga

הכניסה לארמון Tirta Ganga בתשלום 90 אלף באט לאדם (יש הנחה לגיל הזהב!) . + חנייה לרכב. המקום עמוס בתיירים ועם זאת, פשוט נפלא. יש באתר מסעדה ובית קפה. ויש להקות אדירות של דגים ענקיים ומורעבים, המצטלמות מצויין. תשמחו לדעת כי אין הרבה מדרגות שיש לרדת, אל הארמון.

שער השמיים – Gate of Heaven- Lempuyang Temple

שער השמיים – Lempuyang Temple או השער לגן העדן, הוא אתר מאוד מבוקש. אליו יש לטפס במעלה ההר!
הנהג הוריד אותנו בתחנת איסוף הטנדרים. ואמר שנפגש בטח עוד כשעתיים… לא שהבנו אז במה מדובר. ההתחלה נראתה תמימה. הנה יש טנדר פיק אפ, המעלה אותנו למעלה.

השאטל למעלה ההר עולה 25 אלף רופיות לאדם. נסיעה קצרה בטנדר ואז… אז מגלים כי הדרך לשער השמיים רצופה בייסורים. ואין הקלה לצדיקים. צריך לעלות את ההר.

יש להפרד מעוד 70 אלף רופי לאדם. (לכרטיס הכניסה מצורף מספר. מעניין לשם מה? חשבנו בקול).

העלייה בסארונג, במעלה ההר, היתה לא קלה. היה חם והרגלים במילא כבר כואבות.

בסוף הגענו לשערי שמים. ושם הובן פשר המספר שהיה צמוד לכרטיס. אם חפצך להצטלם בשער השמיים, עליך להמתין לתורך, על פי המספר שהיה צמוד לכרטיס. מה שלא קרה איתנו. אבל הצפייה במטיילים המצטלמים בו במיטב הפוזות, היתה מבדחת.

שער השמים באמת מרשים וביום בהיר ניבט דרכו הר הגעש שממול.

הרחקנו אל ההרים על מנת ללון ב- Munduk. בדרך עצרנו לסעוד במסעדה משובחת: NOORD Cafe

Munduk Moding Plantation Nature Resort

את המלון Munduk Moding Plantation Nature Resort צריך להזמין הרבה זמן מראש כי הוא מאוד מבוקש.
אל תהססו! זה מקום מופלא. חדרים מדהימים. נוף משגע. עיצוב מקסים. שירות מעולה ומקצועי. אוכל טעים ומענה לצמחונים. מושלם! מה עוד צריך? אה… גם סדנאות קצרות וטיולים, בתוספת תשלום.
הקדשנו יומיים למלון והיינו נשארים בו עד היום, לו יכולנו.

מלון אקולוגי המתחשב בסביבה ומספק תעסוקה לאנשי הכפרים שבסביבתו. המלון נטוע בתוך מטעי קפה.

ובתמונות: תשומת לב לפרטים הקטנים, כפי שאני אוהבת: שרשרת פרחי הידרנג'אה אשר קבלנו בצ'ק אין. וגם קולבים יפיפים מפלסטיק ממוחזר.

מזג האוויר היה מעונן ואפור ואפילו קריר למדי ואיפשר רביצה בג'קוזי המהביל בואכה הרים ועננים. בבריכה, לא טבלנו כלל.

לא הפסקנו להתפעל מהמלון המיוחד הזה. הכל בו מרשים. הלכנו לביקור קצר במפעלי המחזור השונים. (חמדנו את השרפרף מפלסטיק ממחוזר, אבל היה קשה לדמיין אותנו נסחבים עימו עד הארץ). וסיירנו במטעי הקפה המשובח שלהם. ובתמונה: עצי הקפה שלהם גדלים בצילם של עצי הג'ונגל המקומי.

ובתמונה: קליית קפה בנוסח מקומי מסורתי.

ובתמונה: מטעי פרחי הידרנג'אה כחולים לבנים משגעים!

מהמלון, יצאנו השכם בבוקר למרחצאות Banjar Hot Spring. השכם: על מנת להגיע ראשונים לפני כל התיירים.
(רצוי לבדוק מראש את שעת הפתיחה המוקדמת ביותר).

Banjar Hot Spring

כניסה: 45 אלף רופי לאדם. את המגבת הבאנו מהמלון. יש תאים קטנים במקום, בהם ניתן להחליף לבגדי ים.

Ulun Danu Beratan Temple

Ulun Danu Beratan Temple מקדש יפה, עמוס במבקרים. מישורי! (איזה כיף!). מחיר הכניסה 75 אלף רופי לאדם + חניה. אין צורך בסארונג.

קצת קיטש ושיהיה לבריאות:

הדרך הפכה יפה יותר ויותר ורימזה על הבאות:

Jatiluwih

הגענו למקום באמת עוצר נשימה: Jatiluwih – מרחבי שדות האורז נמתכים על כל המרחב. יש שבילי הליכה מסודרים והתענוג מעולה! הכניסה לכפר בתשלום.
השבילים מפתים להליכה בין השדות הירוקים. כל כך יפה! כל כך אינסטגראמי ואי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם. רק המבול שהגיע, הצליח לנתק אותנו מהשבילים.

אחד מאיתנו הצורף לנגינה מסורתית מול הירוק העצום…

מדושני עונג מכל הירוק המדהים הזה, המשכנו בדרך חזרה לדנפאסר. משם תמריא הטיסה שלנו למחרת לבנגקוק.

באלי היתה מדהימה אלינו! נהננו מכל רגע. הכל באי הזה, מתוק וחמדמד. קצת תיירותי, מעבר למה שאנו רגילים, אבל נסבל. נשאר לנו להגיע שוב ולתור לאט לאט באי המקסים הזה.

_{*גאדו גאדו – המנה מורכבת מטמפה, ירקות מבושלים ורוטב בוטנים טעים. מנה משביעה לטבעונים רעבים.}

לעוד פוסטים על באלי:

טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

סוף סוף באלי

סוף סוף באלי: חלק 1: כל בית צריך מקדש

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

פוסט באדיבות דרכון זר, אשר איפשר לי להגיע לאי היפה באלי. שם התאהבתי בשדות אורז זרחניים. ספרתי מקדשים כהים בכל פינה. התאהבתי בטחב ירוק המצוי על כל עמוד ופסל. ירדתי למטה על מנת לטפס חזרה. לבשתי סארונגים בשלל צבעים ועברתי בשערי שמים. וגם למדתי לחבב גדו גדו…

מומלץ לקרוא תחילה את פוסט ההקדמה שלי לבאלי:
את הטיול ערכנו בעזרת נהג עם רכב צמוד. ומכיוון שהיינו מוגבלים בזמן, כמעט כל יום החלפנו מלון.
ניסינו להספיק כמה שיותר וכמובן שלא הצלחנו לראות את כל מה שיש לאי הזה להציע או מה שתכננו מראש. נשאר לנו טעם של עוד.

Denpasar

הגענו לבאלי, אחרי שנים של כמיהה. טיסה של כחמש שעות מבנגקוק והגענו למדינה אסיתית שונה ממה שהכרנו עד כה התחלנו את המסלול בעיר בה נחתנו: Denpasar. שם חיכה לנו נהג עם רכב, אשר הזמנו מראש.

מלון: Ulu Segara Luxury Suites & Villas

מלון Ulu Segara Luxury Suites & Villas התגלה כמלון נטוע על נוף יפיפה של ים. החדר היה מטורף. גדול, נוח מאוד. עיצוב מעט שמרני. מרפסת ענקית צופה לים. שרות נפלא ביותר.
לו היה לנו יותר זמן, היינו מתמהמהים במלון הזה בשמחה ובנוחות.

Uluwatu Temple – על קופים וקצף גלים

אחרי התארגנות קצרה במלון, החלטנו לנצל את המשך היום ויצאנו לטייל: Uluwatu Temple שהוא מקדש על מצוק תלול ממנו נשקפים מראות מהממים של גלים אכזריים מתנפצים. מרבד קצף לבן מסעיר. אין ספק כי באלי היא גן עדן לגולשים.

כרטיס כניסה למקדש Uluwatu Temple עלה 50 אלף רופיות לאדם + תשלום לחנייה. כאן התוודענו בפעם הראשונה לצורך לעטות סארונג מעל הבגדים. בדי סארונג צבעוניים, מחולקים ללא עלות בכניסה לכל מקדש בבאלי. דווקא נחמד לראות את כל המבקרים לבושים בדים צבעוניים… בהחלט מוסיף לאווירה. ומוסיף גם לחום שסביב. ההליכה במקום מלווה בקופים טרחניים, מטרידים. המנסים ובהצלחה מרובה, לחטוף טלפונים, כובעים וכל מה שתחזיקו בידכם. השמרו נא.

משם נסענו ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park: איזה מקום מטורף ולא מהעולם הזה!

Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park

הכניסה ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park עולה 150 אלף רופי לאדם. על סכום זה רצוי להוסיף גם כרטיס הסעה / הקפצה בעלות של 40 אלף לאדם, שמאוד כדאי לקחת, בתנאי החום השוררים במקום. בנוסף יש לשלם על החנייה.

כניסה מאוד מרשימה, היות וכל האתר בנוי בתוך מחצבה ישנה. קירות אנכיים המשווים נופך בדיוני למקום.

הפארק היה עמוס מבקרים. בעיקר הרבה תלמידים ומוריהם. המקום כולו היה מלא באנרגיות נהדרות ושמחת חיים.

ואז מגיעים לפסל הגארודה עצמו: Wow!

הגארודה – הציפור המיתולוגית המשמשת " כלי רכב" לאל המיתולוגי וישנו. קנה המידה של הפסל מטורף! כאילו הפסל באמת בשמיים. בגובה של 121 מטרים!
מי יצר את הפסל הזה ואיך? אני תוהה. כמה משאבים הושקעו ביצירתו. (הסתבר לי, כי 28 שנים…)

אחרי מליון צילומי הפסל, מכל זווית אפשרית (חסכתי לכם :), ירדנו לטייל בפארק עצמו. שהוא כאמור נמצא בין קירות זקופים של מחצבה ישנה. הנוף הסוריאליסטי והפסל הענק מלווים אותנו לכל מקום.

יום גדוש ומרשים. יום ראשון שלנו בבאלי, הסתיים במס'ג מדהים של אבנים חמות ב-The Calma ומשם נשאר לנו רק לחזור לחדר הענק והמפנק ואולי גם ארוחת ערב קלילה במלון. (גדו גדו).

ביום השני התחלנו להפנים, כי באלי תהייה מאוד כואבת אלינו ומיד התחלנו לנחם את שרירי הרגליים שלנו.
כל מקדש דורש הליכה מרובה שרובה אינה מישורית. יורדים ומטפסים את כל הדרך חזרה.
שני מקדשים כאלו ביום, והשרירים צועקים. תוסיפו לזה גם את החום והלחות והסארונג שעוטף את הגוף…חגיגה.

עוד דבר ש"גילינו": כל נסיעה אורכת זמן רב בגלל הפקקים התמידיים ולא בגלל המרחק. כל האי הוא פקק תנועה אחד גדול. האי מיושב בצפיפות. הכבישים עוברים דרך הערים הקטנות. הרחובות צרים והתחבורה מרובה. אין חנייה כמעט בתוך הערים עצמן וטוב שיש נהג עם אורך רוח וחזון.

Goa Gajah Temple

מקדש גואה גאג'ה (Goa Gajah Temple), הידוע גם בשם מערת הפיל. ומדוע פיל? יתכן משום הנהר הסמוך "לְוָוה גאג'ה" (Lwa Gajah – נהר הפיל) המוזכר בכתבים עתיקים. או אולי משום ראש האל ההינדי גאנשה, אשר פסלו נמצא בתוך המערה.

פוסט קודם שלי על באלי ובו הסברים על המקדש, תוכלו לקרוא טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'

רעננים בתחילת היום, לא הסתפקנו בלראות את המקדש מלמעלה ירדנו בהתלהבות יתרה למטה.

העץ:

העץ הענק הוא מסוג קאפוק (Kapok Tree / Ceiba pentandra והוא בהחלט מרשים. עתיק בן 326 שנים. עטוי בד משבצות שחור לבן- המסמל את קדושתו.

המערה:

המאפיין הבולט ביותר של האתר כולו הוא הכניסה למערה, המגולפת באבן ומעוצבת כפנים ענקיות ומאיימות. מאמינים שפנים אלו נועדו להרחיק רוחות רעות. יש הטוענים שהדמות המגולפת היא האל ההינדי בהומה (Bhoma), אל האדמה.

הבריכה:

מחוץ למערה, בחצר המקדש, נמצאת בריכת רחצה מלבנית עתיקה שהתגלתה חלקית ב-1954. משפת הבריכה יוצאות שש (במקור שבע, אחת נהרסה ברעידת אדמה) דמויות נשיות מגולפות המחזיקות כלי מים, המסמלות את שבעת הנהרות הקדושים של הודו. (כאן לא טבלנו במים).

יורדים עוד קצת, לא התעייפנו מספיק.

הכניסה לאתר בתשלום 50 אלף רופי לאדם. יש לעטות סארונג. חנייה בתשלום נפרד.

Gunung Kawi Tampaksiring

Gunung Kawi Tampaksiring – מקדש יפיפה ונחשו מה?… גם אליו צריך לרדת ואז לחזור ולטפס! הפעם מאוד קשוח!

כל היופי הזה כהקדמה לאחד המקדשים העתיקים ביותר באזור באלי.
אגדה מקומית מספרת כי האדונים המיתולוגיים Kebo Iwa גילפו את כל המקדשים הללו בלילה אחד בעזרת ציפורניהם הענקיות.

הדרך בחזרה למעלה היתה מפרכת… החום, הלחות והסארונג שהכביד. כמעט ונשארנו למטה עד היום…

מחיר הכניסה לאדם: 75 אלף רופי לאדם. יש לשלם על החנייה. בתחילת הירידה תמצאו חנויות ומקומות לשבת ולהתרענן בשתייה. למטה, אין. הסארונג ניתן בהשאלה בכניסה למקדש.

"המקדש הבא, מוכרח להיות במפלס אחד שלא מחייב ירידה וטיפוס", לחשנו באפיסת כוחות לנהג הנחמד שלנו. שהבטיח שיהיה בסדר.

Pura Tirta Empul

הבטיח וקיים. מקדש Pura Tirta Empul היה סוף סוף מקום שעשה חסד לשרירי הרגליים הכואבים שלנו.
כרטיס כניסה עלה 75 אלף בתוספת לחנייה. המקום היה עמוס. כנראה להרבה תיירים היום, נמאס לטפס.

הפסלים, האבנים, העצים, היו עטורים בבד קדוש שהוסיף עניין וכתמי צבע.

אפשר לטבול ולהתרענן בבריכה. מרשים.

Sacred Monkey Forest Sanctuary

Sacred Monkey Forest Sanctuary אתר ירוק ויפה ובו הקופים הם עיקר האטרקצייה. הפעם, אינם קופים מהסוג התוקפני. יש פינות האכלה רבות ואפשר להצטלם עם הקופים.
כניסה תעלה 100 אלף רופי לאדם + תשלום בנפרד לחניה.

מי יתנני טחב…

אהבה ממבט ראשון: אני והטחב הירוק הצומח על הפסלים. ואני יכולה רק לחלום: כי מה לטחב ולאקלים המדבר בערבה שלי.

והקופים:

נפרדתי בצער מהטחב הירוק לטובת הגעה לבית המלון. הלינה הלילה תהיה באזור העיר Ubud

מלון מקסים Arya Akanata בכפר פסטורלי:

מלון באווירה הוא מלון Arya Akanata. המלון היפה נמצא בתוך כפר ציורי שנראה שהוסב למטרות תיירות. זה לא פוגע ביופי ובאותנטיות של המקום. נקודת איסוף לכפר בכביש משובש. מנגד שדות מוצפים ולהקות ברווזים. פסטורלי משהו. אני מניחה שאחרית הברווזים לא תהיה פסטרולית. אבל לעת עתה, זה מצטלם מצויין ובהחלט מכניס לאווירה אחרת. רגועה.

המלון במרחק מהעיר אובוד. יש להביא זאת בחשבון. הגישה למלון אינה פשוטה ונגזר מזה, שבלילה, נשארים במלון וגם אוכלים במסעדת המלון. (הנהג שוחרר לביתו ויחזור בבוקר).

יפה כאן!

הכניסה למלון דרך "שער שמיים" צנוע. מיד חמדתי ויעצתי בעדינות לזה שאיתי, להתחיל לתכנן את "שער השמיים" הפרטי שלנו במושב.

וכך נראת המרפסת בחדר שלנו: ציורי קיר מרשימים.

כל בית צריך מקדש

מסתבר כי בבאלי, כל בית צריך מקדש… כל משפחה מקימה בחצר ביתה מקדש קטן. כל זוג שנישא, נהוג שיוסיף מקדש קטן לחצר המשפחה. וכך עם השנים, החצר המשפחתית הולכת ונעשת עמוסה בחינניות במקדשים. מראה מופלא למדי.

Tri Hita Karana

עוד למדנו כי גובה הבתים בבאלי, נשמר עד גובה 15 מטרים. גובה עץ הקוקוס: כלל זה נשמר בקפדנות והוא מסמל את הכבוד לאלים, שהשמיים הם מרחבם. ואין להפריעם. וכך יוצאים נשכרים, האלים והנוף היפה של באלי נשמר ללא הפרעה.

וכדי לראות כפר המשמר את כל הנאמר למעלה, יצאנו לכפר התיירותי המהמם: Penglipuran Village:
טיול בו חזרנו בסופו לאותו המלון הנחמד בכפר האורז.

Penglipuran Village

כפר Penglipuran Village הבנוי כמובן בשיפוע, כל בתיו עמוסים במקדשים משפחתיים וחזיתות יפיפיות. תענוג.
הכניסה בתשלום: 50 אלף רופיות לאדם. אין צורך לעטות סארונג הפעם.

המקום הומה מבקרים. וכולם נהנים מיופי הכפר. אפשר להיכנס לחצרות הבתים. שם מחכות חנויות מזכרות.

מבט מלמעלה אל מורד הכפר:

אחרי המקדש הזה, אפשר להוסיף ולעלות ליער במבוקים מרהיב. לבית קפה החבוי בפינה אפלה ביער.

תוך כדי הליכה ביער הבמבוקים, אני נזכרת כיצד סבלנו מעודף תיירים ביער הבמבוק המפורסם של קיוטו יפן.
כאן, לשמחתי, היער נטוש ואפל.

ושם בקרירות היער, בעיצוב מהמם של בית קפה עשוי במבוקים, הוגש קפה באלינזי שחור גרגרי קר. לא משהו, לדברי מי שהזמין ושתה, שנשאר נאמן לקפה הקר של נספרסו. אני דווקא נהנתי מתה חזק וצונן.

ואז יורדים בחזרה במורד הכפר היפה הזה עד למגרש החניה. איזה יופי של טיול!

Proyek pak Kadek מסעדה מגניבה מול נוף משובח

לאכול צהרים צריך? אם כבר, אז מול נוף של הר געש: Mt Batur

מסעדה חדשה יפיפיה ומעוצבת. תפריט טעים במיוחד. יש אופציות צמחונית… והנוף.

בדרך חזרה לעיר אובוד, אנחנו עוברים אזור סופר תיירותי של טרסות אורז. מציצים ובורחים. עמוס מדי. לעוס מדי. אם כי יפה. אבל הפעם רק מרחוק. הנהג שלנו קצת מתפלא.

Ubud

העיר Ubud עצמה מאוד מרשימה. לכל בית מקדש… וזה פשוט יפה! מרכז ובו שווקים לכל השטויות שתיירים אוהבים לקנות, מסעדות ובתי קפה מגניבים. אני מדמיינת כי יהיה ממש נחמד לשכור איזה בית קטן עם מקדש בעיר או בקרבתה ולתור לאט לאט את כל מקדשי העיר.

משם המשכנו לטייל לכיוון מונדוק ההרית.

פוסטים נוספים על באלי:

סוף סוף באלי – הקדמה
טיול אופנועים בבאלי חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

תמיד כיף לחזור ולטייל במקומות יפים כמו צ'אנג ראי.

הגענו לצ'אנג ראי בטיסה קצרה מבנגקוק, בחודש ספטמבר, בשיא עונת המונסונים שאיננה העונה המומלצת. צ'אנג ראי היתה ריקה מתיירים. אתרי התיירות, המלונות והמסעדות נטושים. מזג האוויר היה מעולה. עניין של מזל.
טיול קצר עם חברה טובה, שלושה ימים נחמדים ביותר בהם ניסינו להיות בכמה שיותר אתרים. התניידנו בעזרת רכב שכור, ששכרנו מראש ואספנו בשדה התעופה של צ'אנג ראי, התחברנו עם מקומיים ונהנו עד מאוד.

Riva Vista מלון תענוג

במחיר ממש מצוין, קבלנו מלון מעולה! חדרים גדולים בעיצוב מודרני מדליק. אמבטיה שקועה מול נוף הנהר. שקט ושלווה. שירות מעולה. ארוחת בוקר טובה. תענוג.

כמה מטרים מהמלון, מסעדה ציורית בהחלט: Chivit Thamma Da Coffee House . יש גם תפריט צמחוני

המקדש הלבן: Wat Rong Khun

המקדש הלבן מרשים ביותר, אפילו אחרי כמה פעמים בהם בקרנו בו.

הכניסה בתשלום: 100 באט לאדם + 50 באט למערה
המקדש נסגר בשעות אחר-הצהרים. כדאי לבדוק מראש…
יש חניה באזור שמול המקדש.

אחרי המקדש הלבן המפורסם ביותר, הגענו למקדש הכחול היפיפה:

Wat Rong Seur Ten

הכניסה חופשית. המקדש פתוח כל הזמן.

Baan Dam Museum – הבית השחור

Baan Dam Museum הוא לא בית אחד, אלא מתחם די גדול ובו מבנים רבים. הבתים מאוכלסים ביצירות של האומן Thawan Duchanee. מרבית היצירות מבוססות על שרידי בעלי חיים, כמו תנינים… מה שקצת היה לי, כצמחונית, קשה לעיכול.
הכניסה בתשלום: 80 באט לאדם. חנייה במקום.

Long Neck Karen Village

התלבטתי האם ללכת לבקר במתחם שבטי ההרים: Long Neck Karen Village. קצת מביך כי הרי זה בעצם כמו סוג של גן חיות אנושי. אבל בסוף הכריעה המחשבה, כי נוכל לעזור לבני השבטים, בעזרת תשלום דמי הכניסה: 300 באט לאדם וגם נרכוש מהם חפצים.
בעונה בה טיילנו, העדר התיירים בולט לעין. היינו היחידים בכל המתחם הענק.
נדרשת הליכה בחום היום, כולל מעט עליות וירידות.
ארוכות הצוואר היו נחמדות ויפות ואפילו תקשרו באנגלית טובה.

יש בצ'אנג ראי מסעדות רבות. אולם אחת מהן, מרוחקת מעט מהמרכז, מה שמחייב רכב צמוד.
מסעדה אחת שבתה את ליבנו:

Green Farm House Restaurant 

Green Farm House Restaurant  התגלתה כמסעדה חמודה בהחלט. תפריט עשיר שיכול להיות מותאם לכל סוג של דיאטה וגם לצמחונים וטבעונים. האוכל היה טעים ביותר ולווה בהסברים מפי בחורה מקסימה מבעלי המקום ששמה: Gan.
גן תקשרה איתנו בשמחה באנגלית מעולה וערכה לנו סיור קצר בערוגות החווה. נהננו עד מאוד לפטפט עימה.
עוד נחזור.

לעוד פוסטים על אזור צ'אנג ראי:

כמה נהדר היה המלון שלנו בצ'אנג ראי
בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי
טיולים בסביבת צ'אנג ראי
מקדשים משוגעים בצ'אנג ראי

תאילנד ספטמבר 2025

 

ה"חבר החדש" שלי: ג'ימיני, העיר את תשומת ליבי לפסטיבל: Um Phra Dum Nam Phetachabun Festival. שכרנו רכב. הזמנו מלון ונסענו. היה נהדר.

בדרך עוצרים ב- Wat Tham Khao Prang

פסל מרשים מאוד של בודהה לבן נמצא במקדש Wat Tham Khao Prang. ההר עליו הוקם המקדש, שנקרא בעבר "קאו לום פאנג" (Khao Lom Fang), שימש בעבר כנקודת ציון לנוסעים בין ערי הממלכה העתיקות סי ת'פ (Si Thep) ולופּבּוּרִי. אנחנו נכנסנו לבקר את הפסל הענק ,אשר כמו קרץ לנו מרחוק.

מלון Blossom Phetchabun

Blossom Hotel מלון בן שלושה כוכבים אמנם, אבל חמוד. מיקום מעולה. ממש במרכז אירועי הפסטיבל. הכל במרחק הליכה קצר מהמלון. חדרים נוחים. (אחלה מיטה, מצעים, כריות ומזגן). שירות מעולה!
_{(תודות למיס פראוד המקסימה, שנתנה לנו שירות אישי מדהים).}

הפסטיבל: תהלוכה בערב בראשון: Budhha image Procession

תחילה הלכנו לשבת בבמות הישיבה שהוקמו לצורך הפסטיבל, לצד הרחובות הראשיים. ואחר כך, חזרנו לאזור המלון ומשם המשכנו לראות את הצועדים. היה מהמם. נמשך יותר משלוש שעות, לתוך הלילה.
התהלוכה ייצגה מחוזות, בתי ספר, אתרים היסטורים וארכיאולוגים ופולקלור מקומי. היה מרשים ביותר!

היו אנרגיות מחשמלות באוויר. אהבתי שנתנו ביטוי גם לדור הצעיר וגחמותיו.

הפסטיבל: היום השני: לרחוץ את פסל הבודהה – "diving while holding the Buddha’s image"

הבוקר מתחיל ליד הנהר. לצד מקדש Wat Bot Chanaman. הבמות עמוסות בקהל, כבר שעה קודם לפחות. כולם אוחזים בחוטים לבנים שנשזרו לרשת, לצד הנהר. כולנו עוצרים נשימה לקראת הגעת הסירות טקסיות.
_{(אחזור לחוטים הלבנים בסוף…)}

הפסטיבל מתבסס על אגדה מקומית עתיקה: לפני שנים רבות, פסל בודהה יקר ערך, המכונה פְּרָה פּוּטְתַא מַהַא תַ'אמַאראצַ'ה (Phra Phuttha Maha Thammaracha), נעלם מבית המקדש שלו. לאחר חיפושים ממושכים, הוא נמצא כשהוא צף במורד נהר פָּאסַאק (Pasak River). לאחר שהמקומיים החזירו את הפסל למקומו, הוא נעלם שוב ושוב, ונמצא שוב ושוב צף במורד הנהר.
בסופו של דבר, מלך האזור החליט להטביל את הפסל בנהר במהלך טקס מיוחד. מאז, הפסל הפסיק להיעלם. מאז אותו אירוע, נהוג לקיים טקס שנתי שבו מושל המחוז מטביל את פסל הבודהה בנהר, מתוך אמונה שהטקס מביא שגשוג, גשם בזמנו, שפע ביבולים ושלום לאזור כולו.

פשוטו כמשמעותו: סירות מגיעות לנהר. נזירים ומכובדים, נכנסים למי הנהר עם פסל הבודהה המוזהב בידם. טובלים ורוחצים בנהר את הפסל.

והנה ה"משט" מתקרב ומגיע: תחילה מכובדים בסירות ואחריהן, הסירה הטקסית ובה פסל הבודהה המוזהב.

התזמורת מנגנת. יש קריין ברקע המסביר לקהל המשולהב את פרטי הטקס. פרחי טגטס כתומים, אהובים בשל צבעם הקדוש, נזרקים למי הנהר החומים מסחף. הכל כל כך צבעוני ואותנטי.

והנה מתקרבת גם סירת הטקס. ונזירים יורדים ממנה אל המים. המים בנקודה זו, מספיק רדודים והם עומדים בבטחה. מתפללים לכיוון ארבע רוחות השמים. כולם סביבנו נראים מרוצים. ברכות…

מזג האוויר חמים ובטח נעים במים. אבל אחרי דקות ארוכות ורטובות חוזרים הפסל, המכובדים והנזירים לסירה ומפליגים הלאה. אבל הטקס עדין לא הסתיים.
המכובדים בסירות הצמודות לגדת הנהר, מתחיל "מטווח מנחות" אל עבר הקהל. וזה הופך את השימשיות ומנסה לתפוס בהן את המתנות המושלכות אליו. תמים, מצחיק וחמוד.

"נוחתות" עלינו, בננות קטנטנות, ממתקים. קינוחי אורז בעלי בננה… כולם חולקים עם כולם ויוצאים בשלל גדול. ואז מתחילים לפרק את רשת החוטים וכל אחד מתכבד בפיסה מהחוטים הנקראים: Sai Jin.

חזרנו עיפים, מזיעים ועם "פיסת מזל" משלנו לשנ"צ במלון. על מנת לנוח לקראת המשך אירועי הפסטיבל בערב.

בכל ימי הפסטיבל, מתקיים שוק לילה מפואר. שוק הומה מדוכני אוכל, בגדים ושטויות.

באותו השוק, מתקיימת ההופעה המדהימה: The Legend of Um PHRA Dam Nam. מופע ארוך, מופלא. מלא אפקטים מגניבים ובסיומו סערת זיקוקים.

תחילה, מה שנדמה היה לנו, הופעות בתי ספר מקומיים. תזמורות של נגנים מתוקים ונערות יפות מחוללות.

הוידאו ארט של המופע משגע…

ואז הופתענו מהאקטואליה, כפי הנראה, העימות עם קמבודיה: עצב. המלחמה רודפת אותנו.

ועברנו לסיפור עצמו: The Legend of Um PHRA Dam Nam

"היו היה":

גם בימי קדם, הכל התנהל סביב מלחמות ופוליטיקה.

אפילו סוסי מלחמה:

והסוף השמח בסוף ושיחזור רחצת הפסל בנהר:

מטיילים בסביבה הקרובה:

Amazing Dinosaur

במחיר של 120 באט לאדם, נכנסנו לפארק משוגע המכיל מוטיבים מדליקים שכל ילד אוהב וגם אני…
מצרים העתיקה, דינוזאורים, כרישים מפחידים, מקדשים יפנים… שודדי הקאריביים והכל מגניב ומושקע!

מסתובבים בפארק. משתאים. סביבנו שואגים וזזים דינוזאורים מפחידים בואריציות שונות.

מערה חשוכה ובה הכל זוהר בצבעים פסיכודולים:

Phetchabun Buddhist Park

פסל בודהה ענק ולא שיגרתי, הצופה אל אגם ופארק יפה. כניסה חופשית.

Wat Lam Samang

עצירה בצד הדרך לראות פסל בודהה ענק ומרשים ב- Wat Lam Samang והנוף סביב:

Hydragena Cafe Khao Kho

Hydragena Cafe Khao Kho – בית קפה על רקע נוף מהמם מכל הכיוונים.
הידריגניות לא היו בעונה בה היינו. אלא פרחי בשמת, שהבהירו לי כי מזג האוויר השורר באזור, נוח וקריר יחסית לתאילנד. כניסה בתשלום: 60 באט לאדם. (20 באט יקוזזו ממחיר הקפה). יש במקום מגלשת ענק לצעירים, בתשלום נוסף. הקפה היה טעים. תה הורדים היה מהמם וגם העוגה היתה טעימה.

Phukaew Peak Cafe

כניסה בתשלום 40 באט לאדם (קיזוז 20 באט בבית הקפה למעלה). העליה לנקודת התצפית בטנדר פיקאפ. הנוף משובח. משובץ בנקודות לאינסטוש, בלתי בטיחויות בעליל. אווירה יפנית בתאילנד.

והנה אני אמיצה דיי כדי להצטלם על רקע הנוף היפה:

ו"שולחן ענקים" שאני חומדת לגינתי. יחד עם הנוף כמובן.

אטרקציה נוספת בפסטיבל היתה מרוצי סירות ארוכות, רבות משתתפים. אבל לא נשארנו לצפות, אלא התחלנו להתגלגל בחזרה, בדרך הארוכה לבנגקוק.

טיול בחזרה לבנגקוק:

תחילה עצרנו לקפה קצר, בנקודה יפה:

Zsip Cafe

נוף יפה של שדות אורז נשקף מחלונות בית הקפה הקטנטן. קפה משובח ואפילו קרואסון טרי וטעים באמת.
שם גם פגשנו לראשונה בתיירים מערביים. מסתבר שיש שם איזה מחנה לימוד תאי בוקסינג בסביבה. (ד"ש לכפר סבאית היפה שפגשנו שם).

המשכנו עד ליעד הבא: Si Thep Historical Park. בדרך עברנו תופעת טבע משגעת: מושבת חסידות. אפשר לנסות למצוא את המושבה כאשר חוצים את הגשר על נהר Pa Sak לכיוון מקדש Wat Mae Nam Kwae Pasak.

Si Thep Historical Park

Si Thep Historical Park כניסה בתשלום: 120 באט לאדם ו-60 באט לרכב.
הפתעה נעימה ציפתה לנו כאן: הטיול מתבצע בסיגנון אהוב: "דרייב-אין" ב"טיולית" פתוחה. מיד צורפנו לקבוצת נזירים וגברות מחייכות. ואפילו זכינו לתצלום קבוצתי של הטיול השנתי שלנו:

אתר ארכאולוגי הכולל שרידים של עיר עתיקה שהיוותה מרכז תרבותי חשוב מתקופות הפרהיסטוריה דרך תרבות הדוואראוואטי ועד לתקופת הזהב של האימפריה הקמרית. האתר זכה להיות אתר מורשת עולמית: כ"העיירה העתיקה של סי טהפ ומונומנטים קשורים מתקופת דוואראוואטי".

הדמויות המפורסמות שבאתר:

שזכו להנצחה בארטיק ייחודי בטעמים שונים.

גם העצים מיוחדים:

המשכנו בדרך ועצרנו במקדש נחמד ומשונה:

Wat Pho Thong

Wat Pho Thong – הלואי והייתי מבינה את הראש של מי שיצר את המקדש המשעשע? הזה.

משם,המשכנו לבנגקוק. תמו ימי פסטיבל מוצלח ביותר בעיר הנידחת Phetchabun. מי ידע?…

_{פסטיבל Um Phra Dam Nam Festival נערך כל שנה בתחילת חודש ספטמבר. מומלץ לבדוק מראש את התאריך המדויק. כדאי מאוד לבחור במלון בו ישנו. מיקום עילאי לפסטיבל. אוכל צמחוני די קשה למצוא, אבל לא להתייאש. יש איזו שתי מסעדות טבעוניות, שצריך לבדוק את שעות הפתיחה שלהן, בזמן הפסטיבל. הודית אחת – שלא הצלחנו לאכול בה ודוכני תירס וערמונים קלויים בשוק הלילה.}

תאילנד ספטמבר 2025

חלק שני בטיול סובב האי קיושו ובו נחזה בעוד הרי געש, מצודות עתיקות,נופים מרתקים וגם נחזה באומץ בעדויות מצמררות מהמלחמה הגדולה.

Udo Jingu Shrine

Udo Jingu Shrine מקדש מהמם, נטוע על הים. שערים אדומים. פסלי ארנבונים… הליכה על המצוק. מטווח כדורי בוץ – מתכון למזל. ואפילו מרכז מבקרים ובו מסעדה, גלידריה וחנות מתנות… כניסה וחניה ללא עלות.

"מטווח" כדורי בוץ, בתשלום. המטרה: הבור הקטן מלא המים, בסלע שמנגד…

Sun Messe Nichinan

ממש ליד חלפנו על פני אתר שנראה מיוחד, אך היה סגור: פסלים בסיגנון פסלי אי הפסחא.

המשכנו. הכיוון הכללי הר הגעש Sakurajima

הדרך להר היתה יפיפיה והתפתלה בתוך יער מדהים ופתאום התגלה בין העצים, הר הגעש הפעיל: Sakurajima

המשכנו לכיוון מרכז המבקרים ואז לנקודת תצפית על ההר. אחת מאיתנו, די חוששת מהתפרצות געשית עד כדי לחץ מתון. אחד מאיתנו לגמרי אדיש.

ובתמונה: אפשר לשכשך במים החמים הוולקנים, בתעלות במרכז המבקרים. אם לא מספיק חם בקיץ היפני. משם המשכנו להתגלגל לכיוון ההר כדי לחזות מקרוב יותר. אפשר להבחין במחסומי לבה. איזה כיף…

חומץ אורז טעים לכם? ניתן להיכנס למפעל חומץ אורז מסורתי ולהתרשם.

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center הוא מרכז מבקרים אלגנטי (כניסה ללא עלות). ובו סרט הדרכה על הדרך המסורתית של הכנת חומץ האורז המיוחד הזה. שטעמו הודות למים הוולקנים המיוחדים, למרגלות הר הגעש Sakurajima. טועמים חומצים בנוסחים שונים. לומדים כי מדובר בחומץ בריא במיוחד.

האם חשבתם אי-פעם לערבב חומץ אורז שחור בחלב?

לישון מול טירה? קחו חדר במלון Hotel Castel Kamamoto

הגענו לעיר Kamamoto ולקחנו חדר מול המצודה הגדולה המפורסמת של העיר קאמאמוטו: Hotel Castel Kamamoto: החדר גדול ומרווח יחסית. והמצודה נראת היטב מהחלון.

מהמלון, רבע שעה הליכה והגענו למצודה. המצודה נפתחת לקהל בשעה 09:00. כרטיס כניסה למצודה בלבד (ללא המוזיאון) – 800 ין. הליכה מרובה. יש מעליות למתקשים בעליות.

המצודה מאוד מרשימה. מלאה במבקרים. לא תהיו לבד שם…

נאגאסקי

התלבטנו האם להגיע לעיר נאגאסקי. האם לא די לנו בעצב?

Candeo Hotel Nagasaki

מלון Candeo בנאגאסקי נמצא במיקום מצויין. ממש במרכז ומול צ'יינה טאון. חניה מול המלון, בחניון ענק.

החדר קטן אך נוח ופונקציונלי, כדרכם של חדרי מלון ביפן. יש במלון אונסן (נפרד נשים וגברים) על הגג.

מיד יצאנו למרכז הסמוך למלון וגילנו פסטיבל תמוה: תהלוכות עגלות מקושטות. תמונות נפטרים – קורבנות ההפצצה עליהן. כל הרחוב מתפוצץ מחזיזים וההמולה רבה. זו דרך די משונה ליום השנה לכניעת יפן במלימת העולם השנייה והנצחת הקורבנות נראה היה כי צאצאי הקורבנות ליוו את העגלות במסען ברחוב. סוג של עצב מהול בשמחת החיים.

הרחוב הסריח מאבקת השריפה. היה מפחיד ללכת בין החזיזים. האם היו היפנים עצובים? האם שמחו בפסטיבל?… ההמולה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

בבקר הגיע הזמן ללכת למקום הכואב מאוד. וזאת עם מטען כאב שהבאנו עימנו מהארץ.

שמיני לאוגוסט 1945 11:02 – פארק השלום – המקום בו נפלה הפצצה

יש כמה אזורי חניה בתשלום ליד פארק השלום. מוזיאון הפצצה נמצא בצמוד. במרחק הליכה קצר.

מפארק השלום המשכנו למוזיאון הפצצה, הנמצא במרחק הליכה קצר.

Nagasaki  Atomic Bomb Museun

הכניסה ל-Nagasaki  Atomic Bomb Museun בתשלום: 200 ין לאדם.

רפליקה של הפצצה שהוטלה על העיר נגאסקי וגבתה מחיר כבד כל כך.

השעון שעמד ללכת…

מזעזע. עצוב כל כך. מקום שכל מהיגי העולם צריכים לבקר בו!

המשכנו משם בדרך חזרה לכיוןן פוקוהוקה. משם תצא טיסה חזרה לבנגקוק.

הדרך רצופה נופים יפים כמו: Terraced rice fields of Hamanoura

פוקוהוקה

פוקוהוקה היא עיר גדולה ובה נמל תעופה בינלאומי. בעיר היצע גדול של מסעדות ומלונות. בחרנו להשתדרג מעט ולקחנו מלון ארבעה כוכבים: Mitsu Garden Hotel Gion. החדר היה גדול מעט ממה שהורגלנו עד כה. נוח ומעוצב. הרבה יותר לטעמי. המלון ממוקם היטב במרכז וליד מרכז קניות ענק.

בבוקר, מצאנו עצמנו עומדים בתור ארוך למאפייה צרפתית. תור ארוך מאוד, אך השתלם לנו בסופו של דבר. כי המאפים היו מדהימים.

גן יפני בלב העיר: Rakusuien

הגענו מיוזעים וחמים מבחוץ אל חדר התה המסורתי , הממוזג של גן Rakusuien. הכניסה בעלות 200 ין לאדם.

חדר התה נועד לצפייה בנוף הגן. אנפה -דוגמנית דיגמנה לנו פינות בגן. שעה קלה ונעימה.

Kushida Shrine

מקדש שינטו – Kushida Shrine נמצא במרחק הליכה קצר מהמלון.

Sumiyoshi Shrine

עוד בלב העיר, בקרבת הליכה מהמלון: מקדש Sumiyoshi המתהדר בשערים רבים אדומים.

במרחק של כחצי שעה נסיעה ברכב מהעיר נמצא מקדש שלא תרצו להחמיץ:

Sasaguri Nanzoin

המקדש Sasaguri Nanzoin מפורסם בשל פסל הברונזה הענק של בודהה שוכב, השוקל 300 טון.
ביקרנו ברפליקה של פסל זה במקדש מקסים בתאילנד.
הכניסה למקדש בתשלום -300 ין לאדם ויש חניה בחינם, בקרבת המקדש. יש במקדש מסעדה קטנה ובה יש אפילו מענה לטבעונים רעבים.

תחילה עוברים במנהרה:

Hakata Hanamidori Kawabata מסעדה טבעונית שלא תרצו לפספס!

סוף סוף, אחרי כעשרה ימים, הצלחתי להגיע למסעדה יפנית טבעונית! המנות היו מופלאות…
סיום מוצלח לטיול בקישו.
(המסעדה בקומה שנייה של בניין מגורים/הוסטל. דלת כחולה.)

לעוד פוסטים על טיול באי קיושו: הקדמה גם חלק 1

לעוד פוסטים על יפן:
צמחונית רעבה בטוקיו וגם צמחונית רעבה בקיוטו וגם מקדשים בקיוטו וגם קיוטו הלוהטת וגם טוקיו

_{האי קיושו יפן אוגוסט 2025}

טיול ובו ניסינו להקיף את כל האי בנהיגה ברכב שכור, גמענו נופים משכרים. התעטפנו בעננים ובאדים העולים מהרי הגעש, טבלנו במים לוהטים ואפילו נקברנו חיים לרגע, מתחת לחול חם.

אנסה לתאר לכם כמה נקודות יפות על המסלול:

הפחדנית

זה שאיתי עמל קשות לשכנע אותי לטוס לאי קיושו ביפן. "טיסה קצרה", אמר. "רק חמש וחצי שעות מבנגקוק". אפילו זולה, כי בחרנו לטוס באיר-אסיה. חברת לאו קוסט. למזלנו הטיסה לא היתה מלאה וכל אחד התרווח על שלישית כיסאות. עמל לשכנע, כי הייתי מלאה פחדים מהאי הגעשי הזה. שמא נאלץ לחוות התפרצות וולקנית, שתווסף לרשימת הפגעים המתרחשים עלינו לאחרונה. או חלילה, טפו, טפו, טפו צונאמי, כפי שחזתה איזו באבא זקנה לפני מאה שנים. בסוף הצליח לו ונסענו ואף חשש לא התממש. היו משך שהותו אזהרות על שיטפונות ומפולות בוץ והיתה אפילו רעידת אדמה קלה, אבל לא במחוזותינו ממש. רק קרוב.

הדרכים היו מלאות בירוק של הרים וכחול של ים. פשוט נוף קסום. הצליח לו.

Hita

תמיד לאחר נחיתה מטיסת לילה, אנחנו הולכים על בטוח ומחפשים יעד קרוב ממש. שלא עולה על שעה וחצי נהיגה. וכך בחרנו להגיע לעיר Hita. מצחיק היה להבין כי פקידי הקבלה במלון בו בחרנו, השתוממו שהגענו לישון אצלם במלון. כי המקום לא על מפת התיירות כפי הנראה.

Kizantei Onsen Hotel

Kizantei Hotel הוא מלון 3 כוכבים על גדת נהר בעיר קטנה. החדר היה קטן אבל נוח. והיה אונסן פתוח לנוף הנהר. בעיר יש מרכז עתיק ויפה.
רק לקראת ערב התמלא המקום באורחים. ואז התגלה לנו הקטע של המלון: האורחים הזמינו ארוחת דגים על מסעדה צפה. והודגם להם ציד דגים מסורת שהוא דיג באמצעות עופות קורמורנים.
הצמחונית שביננו, ביטלה את הרעיון לשבת בסירה עפופת ריחות דגים מתים ולצפות בעופות המנסים לבלוע דג אך לשווא… נשאר לנו רק לצפות מרחוק. בזמן שכולם אכלו במסעדה הצפה, ניצלנו את הזמן כדי לטבול באונסן ללא שותפים.

אז מי שאוהב דגים, שווה להגיע למקום הזה, עבור החוויה המיוחדת הזו.

מרכז העיר מאוד יפה ומסורתי:

בוטיק שיר הלל למיסו:

עוד בעיר חנות Muji ענקית…

Beppu ושבעת מדורי הגיהנום

את העיר Beppu רואים כבר מרחוק, כאשר תמרות אדים עולות ממקומות רבים בעיר.

העיר Beppo ידועה בשל המים הוולקנים שלה. יש בעיר שבעה אתרים די סמוכים בהם ניתן לחזות בתמרות אדים, מעינות בוץ רותחים ועוד. אנחנו בחרנו להיכנס רק לאחד מהנ"ל.

Umi Jigku

כניסה לאתר אחד עולה 500 ין לאדם. אפשר לקנות ב2400 ין לאדם, כרטיס לכל שבעת האתרים.

האתר יפיפיה ומטופח. מלא במבקרים. (ככה זה ביפן).

עוד במקום :אפשר לקנות ביצים, מאפים וירקות ולבשל אותם על אדי המים הרותחים.

Hot Sand Beach Spa – מומלץ בחום!

זה שאיתי סיכם את החוויה כאשר אמר כי הרגיש כמו עוף צלוי על אש קטנה…

וזה מה שהיה: תמורת 2500 ין לאדם, מקבלים חלוק יוקטה מסיבי. נפטרים מכל הבגדים, כולל התחתונים ויוצאים ביוקטה להיקבר בחול וולקני חם לרבע שעה.

ה"קברנים" מכסים אותנו בזהירות בחול החם ואפילו מצלמים עבורנו תמונות. רבע השעה, לכאורה זמן קצרצר, אבל במקרה הנוכחי, נדמה שהיתה זו רבע שעה ארוכה מהרגיל. לאט לאט, החול, שתחילה היה נעים למגע, התחיל להיות ממש חם.
בסוף הזמן הקצוב, עוברים למקלחת. מסירים שם את עודפי החול שהצטברו על גופינו, מסתבנים היטב ועוברים לבית מרחץ. בעירום כמובן. בנפרד, נשים וגברים. להרגיע ולהחליף חום אחד בחום אחר…

הר געש Aso

למרגלות הר הגעש Aso הנוף עוצר נשימה. יצא לנו פעמיים להגיע לאזור. בפעם הראשונה מזג האוויר הסוער לא איפשר ביקור קרוב, אבל הניב תמונות דרמטיות ומשחקי עננים. בפעם השנייה מזג האוויר היה נוח ואיפשר הגעה לאזור הלוע עד ש…

הנסיעה בתוך מישורי עשב מדהימים:

ואז מגיעים קרוב יותר להר. מרכז מבקרים, מסעדות ומוזיאון. והנוף סוריאליסטי:

החניה בתשלום – 500 ין לרכב. הכניסה למוזיאון הר הגעש בתשלום. הטיול בסביבת ההר, בחינם. צפו לתורים ארוכים בכניסה לחניון. (יש באתר מסעדה הודית ובה גם מנות צמחוניות).

פשוט מהמם!

על מנת להגיע קרוב ביותר ללוע המעשן, יש להמשיך לנסוע כ- 10 דקות מעבר למרכז המבקרים הראשון. עד למרכז הצפייה השני. שם תפרדו מ-1000 ין, תמורת החניה.

המשכנו ללוע. דקה אחרי שהגענו הופעלה מערכת ההתראה והתבקשנו לפנות במהירות את האזור, בשל ענן גזים שהרוח אשר שינתה כיוון, החל לנוע לכיוון מרכז המבקרים. משתעלים מהאוויר הצורב, רצנו לכיוון תצפית הלוע. צילמנו תמונה וברחנו בחזרה. (אחת מאיתנו הרי פחדנית…)

נ.ב המלונות באזור הר הגעש Aso היו מאוד יקרים. ירדנו משם ל-Kumamoto שם היצע המלונות נוח וזול יותר.

הירוק הזוהר של טרסות האורז בכביש 325

הדרך מקאמומוטו ל- Takachiho פשוט מדהימה!

Amanoiwato Shrine

Amanoiwato Shrine מקדש שינטו שיש לו חלק נוסף, מעניין מאוד: מערת ובה מקדש Amano Yasugawara לצד הנהר והרבה רוג'ומים מדליקים.
_{הגעה למערה כרוכה בהליכה לצד הנהר כוללת עליות וירידות.}

ואז בקרנו את ג'ורג': Takachiho Gorge

Takachiho Gorge הוא קניון עמוק שבו זורם נהר שוצף. מטיילים לאורך הגדה ומשקיפים על הנהר שלמטה. מראה מהמם ממש! אפשר לשכור סירות ולהפליג בנהר. אנחנו לא עשינו זאת.
הכניסה לג'ורג' חופשית. חנייה חופשית.
_{המסלול מחיב הליכה מאומצת למדי. עליות וירידות.}

נשארנו ללון בגלל פנצ'ר בגלגל בעיר הקרובה. מלון Solest Takachino ארח אותנו בחום. כולל ארוחת ערב יפנית מסורתית שעשתה הסבה חיננית לצמחונית עבורי.

ובערב זכינו להופעת טקסית מקומית במקדש הסמוך. (1000 ין לאדם).
אחת מאיתנו התענתה לשבת על המחצלת ללא משענת לגב הרצוץ מהג'ורג'. אחד מאיתנו, אחרי חמש דקות כמעט ונרדם…

בבוקר הגלגל תוקן – נס אמיתי. כי בלתי אפשרי היה להמשיך בטיול ללא רכב צמוד. והמשכנו בדרכנו.

ניסינו להשתלב באטרקציה חביבה של נסיעה ברכבת ילדים פתוחה בנופים היפים: Amaterasu Railway, ללא הצלחה. היה זה יום חג כלשהו והתורים לרכבת היו מלאים. ויתרנו. נפנפנו לשלום והמשכנו הלאה.

Skeluccha Viewing Deck

במפה שהכנו לטיול בקיושו, נעוצות נקודות עניין רבות? אחת מהן מרהיבה במיוחד: Skeluccha Viewing Deck
חניה וכניסה ללא עלות. הליכה של כחצי שעה, בדרגת כושר קלה.

תחילה בין העצים ואז מתגלה הנוף המדהים:

אוהבים הידרגניות? Cape Togenko

אני אוהבת הידרגניות. מנועה מלגדל אותם אצלי במושב, כי יבש וחם מדי עבורם. משום כך, קפצנו לפארק הידרגניות. אך בחום יולי-אוגוסט, מסתבר שהן כבר סיימו פריחה. ממליצה לכם לנסות להגיע לאתר, אם אתם בזמן הנכון. (כניסה בתשלום. הדרך לאתר די גרועה).

Takanabedaishi

עצרנו בעוד נקודת עניין מוזרה ונטושה מאדם: Takanabedaishi

את הלילה העברנו במלון של רשת Dormy inn בעיר Miyazaki.

לפוסטים נוספים:
פוסט הקדמה לטיול באי קיושו:
פוסט שני על האי קיושו:

יפן אוגוסט 2025

במרחק קצר מבנגקוק, נמצא יעד אהוב על המקומיים: קאו יאי. חזרנו לשם שוב, על מנת לגלות, שממש נעים וחמוד שם.

איך מגיעים?

על מנת להגיע בדרך נוחה לאזור קאו יאי, שכרנו רכב בשדה התעופה דון מואנג ומשם יצאנו לדרך.

בחרנו לנסוע לקאו יאי דווקא באמצע השבוע, כאשר פחות עמוס שם.

לינה: The Hidden Village

The Hidden Village הוא מלון חמוד בעיצוב מודרני יפה ולא יקר ביותר, חיכה לנו בקאו יאי. קבלת פנים נעימה ובה שוקולד טעים ומשקה פירותי מתוק מוגשים בדרך מענינת.
ארוחת בוקר מוגשת לחדר. ויש מענה לטבעונים… צוות חביב ושירות מעולה.

אוכל טבעוני

תמיד מאתגר למצוא עבורי אוכל טעים. הרבה פעמים אני מתפשרת על מנה בינונית במסעדה רגילה. לשמחתי נמצאה מסעדה טבעונית אחת נהדרת: Aurra Ammie Vegetarian Restaurant: אפשר לבחור במנות תאיות טעימות לצד אוכל מערבי ולחמניות הנאפות במקום. אהבתי מאוד.

חוויה במטע: Blackberry Khao Yai at Suan Revadee

לא הרחק מהמלון יש מקום קסום: חווה ובה עצי פרי רבים ומגוונים: אפשר להגיע ברכב למקום, לקבל הדרכה מבעלי המקום (באנגלית מעולה) ולטעום פרי הנקטף היישר מהעצים. (הפרי על פי עונתו). לטעום ריבות הנרקחות מהפרי הטעים וניתנות לרכישה במקום וגם וליהנות מכוס לימונדה-פטל מהממת!
_{הכניסה והסיור בתשלום. (אפשר גם להזמין כוס קפה מובחר בתשלום נוסף).}

אומנות ב-Khao Yai Art Museum

Khao Yai Art Museum מספק את הצד התרבותי בתערוכת אומנות מענינת. הכניסה בחינם. יש להרשם בספר המבקרים.

כמו ביפן: שדה פרחים: Hokkaido Flower Park Khaoyai

Hokkaido Flower Park Khaoyai – שדה פרחים מרשים. אנחנו הגענו בשלהי העונה והפרחים כבר עברו את שיא יופים. דמי כניסה: 100 באט (150 באט בשיא העונה). מאמינה שבשיא הפריחה היופי עוצר נשימה.

בדרך חזרה לבנגקוק לא לשכוח לעצור במקדש ההזוי Wat Maneewong!

Wat Maneewong – חוויה מטורפת!

מערת האוצרות של עלי באבא וארבעים השודדים נגלת לעינינו המשתאות! המקדש מדמה את מאורת הנחש- Naga המגן של הבודהה וכנראה שהוא חובב זהב. כי הכל נוצץ כאן. מקדש מטורף!

_{כניסה חופשית וגם חניה במקום.}

אז קדימה לקאו יאי! ליהנות מטמפרטורות קרירות, אוכל טעים, מלונות מפנקים ומקדש, שלא ראיתם כמותו מעולם!

לעוד פוסט על קאו יאי

_{בנגקוק אוגוסט 2025}

לואנג פראבנג – עיר בה ניתן להוריד הילוך וליהנות באיטיות מהשקט הירוק.

טיסה קצרה מבנגקוק ואנחנו בעולם מקביל הנקרא לואנג פראבנג. הזמן בלואנג פרבנג כמו קפא מלכת. הבתים בסיגנון קולוניאלי מזמן הכיבוש הצרפתי. הכל מאוד חמוד כזה: באזורי התיירותי, מסעדות רבות ובתי קפה בבתים יפים בעלי תריסי עץ ישנים. נהר המקונג כמו מחכה לכם שתבואו ליהנות מהפלגה לעת שקיעה. בתי מלון מסוגננים. שווקים מענינים, שוק לילה ומצעדי נזירים. הכל מאוד ציורי. ומחוץ לעיר, האטרקצייה הגדולה היא הטבע.

הירהורים שחשוב להרהר בהם לפני טיול בלאוס – חומר למחשבה:

1. האמת, לא היינו מוכנים לכזו נחשלות. לא בגלל העם אלא בגלל הממשלה שאינה עושה כלל עבור האוכלוסייה. הזמן כאן קפא מלכת גם במובן הלא טוב. אין כבישים ראויים מחוץ לערים הגדולות כך שההתנידות קשה. אין כמעט בתי חולים וטיפול רפואי נאות. נאמר לנו, שבמקרים מסובכים, יש להתפנות לתאילנד. הבנתי, כי אם יקרה לנו חס וחלילה משהו, כאשר נהיה רחוקים בתוך המדינה. באזור שבו הדרכים אינם עבירות ממש, כמו במרבית המקומות בלאוס, התקף לב, עשוי להיות קטלני. תאונת דרכים… בקיצור, פעם ראשונה שנבהלתי מטיול באזור כזה והבטחתי לעצמי, שלא עוד. בגיל הזהב. יתכן וביטוח אקסטרים וחילוץ, יכולים להבטיח מעט שקט נפשי, אבל עם זאת, קשה לי לדמיין שיש מסוק חילוץ בארץ זו.
2. אנחנו הגענו ללאוס ביוני, בעונת הגשמים. תקופה הנחשבת לחלשה ביותר מבחינת עומס תיירותי. יש יתרון בעונה זו. מחירי המלונות נמוכים. אין כמעט תיירים. נחמד יותר לטייל כך. מצד שני, חם מאוד ולח עם אפשרות לגשמים עזים ושיטפונות. למזלנו, לא קרה לנו. כי לחשב מסלול נסיעה בדרכים הלא עבירות של לאוס, בעת גשם, נשמע דמיוני מדי…

טיסה וכניסה ללאוס

הגענו בטיסה של חברת איר אסיה מבנגקוק. הטיסה עלתה כ-150 דולר. יתכן ולו היינו מזמינים זמן רב לפני מועד הטיסה, היינו מוצאים תעריפים זולים יותר. אבל כאלה אנחנו. מחליטים מהיום למחר.
שדה התעופה קטנטן. מהמטוס יורדים והולכים ברגל ל"טרמינל".
אהבתי, שליד המטוס, הם מציעים לקחת מטריה – שימשייה לשימוש עד הטרמינל.

ויזה והחלפת כספים

בכניסה ללאוס מקבלים ויזה של 30 ימים. עבור הויזה אתם נדרשים לשלם 40 דולר לאדם. (נכון ליוני 25) ולהוסיף דולר אחד דמי טיפול. יש להגיע עם תמונת פספורט או להוסיף עוד דולר עבור סריקה והדפסה. ויש למלא טפסי הגירה. (שני טפסים: אחד מקבלים כבר במטוס והשני מתייחס רק לויזה). בין יתר הפרטים שהם מבקשים כי תמלאו, יש לציין טיסה יוצאת ומקום לינה בלאוס.
אפשר לשלם בדולרים, אירו, באט תאילנדי או כסף מקומי. (קיפ לאוסי). בגדול, בלאוס ניתן לשלם בכל סוגי המטבעות הנ"ל.
יש אפשרות להחליף כסף בשדה התעופה ויש גם חלפנים במרכז העיר.

נסיעה משדה התעופה לעיר:

למלון נסענו במיניואן עם נוסעים נוספים בעלות נמוכה. אין צורך במונית אישית.

מלון Maison Dalabua

בחרנו לישון במלון Maison Dalabua שהומלץ מאוד באתרים השונים וזכינו בגדול. מחיר צנוע יחסית למלון בעל שלושה כוכבים בלבד אבל בדירוג האישי שלי, היה מגיע לו לפחות ארבעה כוכבים! המלון קרוב למרכז העיר (הליכה קצרה ברגל). טובל בגנים מקסימים, צמחייה טרופית עשירה ובריכות נופרי מים מדהימות. החדר עצמו נוח בעיצוב מודרני וינטג' והמיטות נוחות והמקלחת בעלת זרם מטורף… וצוות המלון, אחד המקסימים ביותר, בהם נתקלנו. דוברי אנגלית טובה, נותנים שירות מעולה ומתוקים כולם. ארוחת בקר טובה. טבעונים – יש מנת פטריות בהזמנה מיוחדת עבורכם.

_{ד"ש חם מאיתנו לעובדת הקבלה המקסימה – Vamh}

תהלוכות נזירים עם בוא השחר

נראה כי האטרציה המרכזית של העיר, פרט למסעדות ובתי הקפה היפים, היא תהלוכת הנזירים השכם בבוקר.

לצורך כך, צריך להתעורר מוקדם. כי בערך בשעה חמש וחצי בבקר, עם זריחה. יוצאים הנזירים לאסוף אוכל מידי המאמינים. הנ"ל התפתח לממד תיירותי: לאורך הכביש הראשי, מוצבים כיסאות קטנים על המדרכות. נשים עומדות לידם בדוכנים קטנים, עליהם מונחות מנחות לנזירים. אורז דביק וחטיפים שונים המוצעים למכירה.

אותנו תפסה אישה נמרצת ופשוט הושיבה אותנו על הכיסאות ופקדה עלי לחלק מזון לנזירים.

קצת התביישתי לחלק להם אורז דביק בידיי החשופות. הנזירים עברו בזריזות ואספו במהירות את המנחות.
לאן כבר הם ממהרים? חשבתי בליבי. הרי הם נזירים…
הרחוב התמלא בגווני הכתום: נזירים זקנים ועד נזירים ילדים ממש, מלאו את הרחובות.

_{מדוע בגדי הנזירים בגווני כתום? תהיתי כהרגלי. דוקטור גוגל סיפק את התשובה: הצבע הכתום מסמל צניעות וטוהר (טוהר האש הכתומה). מסווה כתמים ישנים, לוכד פחות חום. בדי הכותנה הצנועים, נצבעים בצבעים טבעיים של כורכום. והם גם כדוגמת לבוש הבודהה. ובכללי, הם יוצרים אחידות וזיהוי של הנזירים.}

הייתי קצת נבוכה מהמעמד. הנזירים שהפכו לאטרקצייה. נראה לי קצת לא מכבד. אבל הלו… גם נזירים צריכים לאכול.

שוק בוקר בלואנג פרבנג

הנזירים עברו בזריזות. היו כלא היו. כנראה מיהרו לעבודת הקודש. הרגליים הובילו אותנו לשוק סמוך. על האדמה, נפרסו דוכנים. רוכלים מכרו ירקות, מגוונים מיני מזונות ושתייה. סגנוני.

מה אפשר לקנות בשוק הבוקר? מאכלים שונים, ירקות ומצרכים שונים. מיץ טרי סחוט במקום. ממתקים מקומיים. דבש ופטריות מרפא… סלי אידוי מסורתיים לאורז.

מסעדות ואוכל טעים בעיר לואנג פרבנג

מרכז העיר מלא במסעדות מסוגים שונים. מסעדות המגישות אוכל מקומי, הודי, סרילנקי ומסעדות צרפתיות מפונפנות, כיאה לעבר הקולינרי- צרפתי של לאוס. בתי קפה ובהם עוגות מפתות. דגמנו אחדות מהמסעדות:

Tamarind

מסעדה מדוגמת לאוכל מקומי סטייל גורמה, המגיע בצלחת מדוגמת עם הסברים. לא זול אבל טעים ומעניין. יש להזמין מראש מקומות. יש בתפריט מנות טבעוניות.

Gaspard

Gaspard מסעדה צרפתית בתוך בית מקסים. מחירים יקרים. אוכל צרפתי טעים. יש מענה לצמחונים.

Fathima Indian

Fathima Indian מסעדה הודית על גדת המקונג. אמנם צריך להמתין זמן מה עד הגעת המנות, אך האוכל ממש טעים והמחיר מצחיק. מומלץ בחום ויש כמובן אוכל טבעוני וצמחוני.

איך מתניידים בעיר ומחוץ לעיר?

בתוך העיר ניתן להעזר בשרותי "טוקטוק". מחיר נסיעה, אם משווים לבנגקוק, גבוה יותר. כ-60 קיפ לנסיעה קצרה במרכז העיר. ניתן גם לשכור רכב קטן להתניידות בתוך העיר. לא ניסינו.

לנסיעה לאטרקציות מחוץ לעיר, נעזרנו בשירותי נהג עם רכב. תחילה סברנו שנשכור רכב, וניסע עצמאית. זה לא קרה ומזל שכך. כי הדרכים מחוץ לעיר, משובשות וגרועות מאוד וככל שמתרחקים מהעיר, הדרכים הופכות בלתי סבירות בעליל. למעשה הדרכים ברובם הם כבישים הרוסים, מלאי בורות. קשים למעבר ועמוסים בצורה מטורפת במשאיות המעבירות סחורות מלאוס לסין. כלומר דרך של פחות ממאה ק"מ לקחה לנו כארבע וחצי שעות…

המלצה על נהג חמוד שבנוסף לנהיגה גם ידע לספר (באנגלית טובה) ולהדריך .הסיע אותנו בטיולים מחוץ לעיר וצ'יפר אחד מאיתנו בדייג בנהר הסמוך. Anousack Chanthavong +8562056699644 [email protected]

Kuang Si Waterfall

יעד פופולרי עמוס ביותר, שנמצא בקרבת לואנג פרבנג ומהווה אחת האטרקציות המרכזיות באזור: Kuang Si Waterfall. כניסה בתשלום. מקום מסודר ענק. יש שאטל מהחנייה לאזור המפלים. השבילים והברכות עמוסים במבקרים. עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים על מנת להמנע מהעומס. ועדין, גם אז, השבילים יהיו די עמוסים מטיילים. המים קפואים! ויש דגים המתנפלים בהתהלבות יתרה על כל חלקת עור חשופה… אבל המקום יפיפה. הברכות בצבע טורקיז. והטבילה מרעננת. בנוסף יש במקום שמורת דובים.

Pak Ou Caves

כדי להגיע למערות Pak Ou Caves, תחילה יש לחצות את נהר ה"או" בסירה קטנה. (תשלום של 15 אלף קיפ לאדם). _{כדאי לדעת לשחות, כי אין חגורות הצלה בסירה.}

עד כאן סבבה לגמרי. ואז מתחיל הטיפוס למערות:

למערה הראשונה יש לעלות בגרם מדרגות מהזן המעייף. מדרגות מאוד לא תיקניות ויש צורך לפסוע פסיעות ענק.

מגיעים. הזקנות היושבות בכניסה למערה, מאלצות אותנו במבט מצמית לקנות זר פרחים כמנחה לאלים. קטע די מביך, כי אינך יודע כמה כסף יש לשלשל לתרומה. הכסף המקומי מגיע בשטרות ענק של אלפי, מאות אלפי ומליוני קיפ. אבל לפי הפרצוף הלא מרוצה של הזקנות, הבנו שיש לשלשל עוד כמה אלפי קיפ. הכל על מנת לפייס את האלים ואותן.

במערה הראשונה: Tham Ting יש אוסף פסלי בודהה קטנים וגדולים. חביב. לא נפלנו… אפשר להבחין גם בראש בודהה שוכב וישן באפלולית המערה.

אחד מאיתנו ביקש להסתפק במערה הזו. וטען כי לפי מה שראינו, מה כבר יכול לחכות לנו במערה השנייה, אליה נצטרך לטרוח ולטפס. להזיע בלחות הנוראית של לאוס ואז להתאכזב?

אחת מאיתנו פחדה להחמיץ ושיכנעה את עצמה ואת זה שאיתה, להתעלם מתחושת הבטן ולטפס…

אחרי גלוני זיעה, הצלחנו להגיע למערה השנייה: Tham Theung

איך סבא שלי האהוב היה אומר, "נו מילא"…

הנזירים שרו תפילות והיו מעט רגעי חסד, כך שהצטרפתי בליבי בתפילת-תחינה לאל הכל יכול של כולנו, שייסים את המלחמה הנוראה ושיחזיר את כל החטופים.

נותרה הירידה: יורדים בזהירות. נהנים ממראות הנהר הבוצי, בו מתערבבים צבעי המים. שום בריזה משום ים, לא הגיעה לצנן ולייבש את נהרות הזיעה הרבים שזרמו במורדות גופינו.

טיפ: _{אם אתם רוצים ממש להתפעל ממערה ובה אלפי בודהות מוזהבות אולי שווה להגיע לבורמה (מינאמר) כאשר ישובו לשם ימים שקטים ולטייל במערת פינדאיה.}

Green Jungle Park

אין הרבה אטרציות בסביבת לואנג פרבנג. אזי Green Jungle Park היא אטרקציה די בינונית ולמרות זאת הגענו לשם. על מנת לגלות את הבינוניות. כניסה עולה 50 אלף קיפ לאדם.
למען האמת, אם אתם מטיילים עם ילדים, הרי המקום עשוי להיות מאוד אטרקטיבי, כי יש שם פעילות אקסטרים של אומגות בצמרות העצים שנראתה מבטיחה.

בעצם מה שכן היה אטרקטיבי ביותר היה השיט במעבורת שחצה את הנהר.

ומה היה לנו ב- Green Jungle Park?

יש מתקני אומגות בצמרות העצים. נראה מאתגר למדי. ויש מפל מאוד גבוה שיורד מההר.

יש גם גינת פרחים עונתית גדולה ובה הופעות פולקלור של שבטים מקומיים. מאמינה שבעונת הפריחה זה מאוד מרשים.

המסע ל- Nong Khiaw

לכאורה Nong Khiaw מרוחקת מלואנג פרבנג כ- 140 ק"מ. כמעט כמו המרחק בין הערבה לאילת, שאנחנו גומעים בשעה וחצי… רק שללאוס יש קצב משלה. לפני ההגעה ללאוס, בשלב התיכנון, היו לנו תחילה מחשבות על שכירת רכב ונהיגה עצמאית. איזה מזל היה שזה לא קרה. הבנו זאת מיד כאשר התחלנו בנסיעה והכביש למעשה כמו נעלם בהרבה מאוד מקומות. מצאנו עצמנו נוסעים, בנסיעה איטית בדרכים חרושות עמוק. מתמודדים עם תנועת משאיות כבדות… כיף.

אז אחרי שהבנו מהם כבישים בינעירוניים בלאוס, המשכנו בדרך. הנופים לא אחרו להגיע:

עצרנו בשוק מקומי עד מאוד וקנינו מעט פרי לדרך הארוכה.

והופ הגענו… (אחרי כארבע שעות נסיעה מטלטלות מלואנג פרבנג).

שני צבעים בנהר נראים בבירור. מפגש בין מי המקונג הבוצי למים הירוקים של נהר Nam Ou.

Maison De Nong Khiaw Resort

מכיוון שהיינו מחוץ לעונת התיירות, לא טרחנו להזמין מלון מראש. אלא פשוט הגענו למלון.
הדרך למלון Maison De Nong Khiaw Resort היא כצפוי, דרך עפר שלא נראה סופה. ופתאום נראה המלון שהיה
נטוע במדרון מול הנהר. ירדנו במדרגות הרבות, כדי לגלות כי הקבלה נמצאת למטה… הנוף היה מהמם. החדר הצבעוני היה חביב. לו היו משקיעים בחדר הרחצה קצת יותר, היה מלון זה הופך לפנינה. אבל גם כמות שהוא הוא מדהים בשל המיקום והאווירה וגם בשל צוות העובדים המקסים.

אחד מאיתנו גם היה שמח למעלית… השנייה מאיתנו, לקחה את זה כאילו תרגול כושר, שכבר אינה מבצעת קרוב לשנה.

המרפסת מול הנוף המהמם. דממה… פרפרים בגודל של ציפורים מרפרפים מעל הפרחים הכתומים. בריכת שחייה פסטורלית. מדרגות אל הנהר, שיהיו שימושיות ביום שלמחרת. פשוט Wow!

היה מדהים להשכים קום ולצאת למרפסת. פסגות ההר מעוטרות בכתרי עננים.

הפלגה לכפר Muang Ngoy

קמנו לבוקר יפה זה. צופים בעננים הגולשים מההרים. ואז, גלישה מסוג אחר, גלישה בטלפון הנייד, הנחיתה אותנו למציאות קשה. מלחמה עם איראן. הדמעות עלו. המחשבות קשות. הנוף הפסיק להיות מנחם.

הנשימה נעתקה אבל הזמן לא עצר מלכת. הטיול המשיך כמתוכנן. נפגשנו בירכתי המלון, במזח והחלנו להפליג לכפר הנידח Muang Ngoy.

אמנם חיכינו להפלגה זו, שאמורה להיות פנינת הטיול. אולם מצב הרוח היה קשה. הדמעות איימו לפרוץ מעיני וגם פרצו. המחשבות על מה שיקרה, קילקלו את ההנאה מהמראות היפים. המקומיים בודאי שמעולם לא נתקלו בתופעה מטרידה כמו שהייתי אני. יושבת בסירה, עגומה. לא מתמסרת למראות.
ובכל זאת, משתפת אתכם במעט התמונות שכן צולמו.

מרחוק הבחנו באנשים מחפשים זהב בנהר.

הכפר Muang Ngoy מנותק מסביבתו הגישה אליו בעיקר בהפלגה. מאוד ציורי. הרחוב הראשי גדוש בבתים שווים הצצה. גדושים במסעדות ובתי קפה. סדנאות מלאכת יד. מזכיר את דרמסלה? מכאן גם ניתן לצאת לטרקים בסביבה הציורית. אנחנו הסתפקנו בהצצה קצרה בכפר וחזרה למלון ב-Nong Khiaw. מה שהתאים למצב הרוח הלאומי. לצערנו.

כבר בהתחלה היתה תזכורת עצובה ל"מלחמה שלא היתה" בלאוס. הפצצות האמריקאיות שהחטיאו את המטרות בויטנאם והגיעו אפילו לכפר נידח, הררי זה.

הפלגנו בחזרה למלון ב- Nong Khiaw. המראות היו יפים גם בדרך חזרה.

Ban Pha Toke Community Museum

מרחוק זה נראה כמו מבנה פסטורלי של מוזיאון כפרי על רקע ההרים. אבל מבפנים התכולה זעקה. כמה אירוני להיות במוזיאון על מלחמה עלומה כביכול, במקום נידח, כאשר מלחמה מתרגשת עכשיו בארצי.

מכתש הפצצה

ולמחרת חזרנו לעיר לואנג פרבנג. ימים עצובים של מלחמה באיראן, מתובלים בנוף לאוסי מהמם. אנשים חמודים ועננים גולשים לנהר.

khop chai לך לואנג פרבנג. היית נעימה לנו. נגיע שוב בימים שקטים מאלה.

_{לואנג פרבנג לאוס יוני 2025 – זמן מלחמה באיראן: העם כלביא}

טיול סובב תאילנד והפעם הצד המזרחי המסעיר של טאיוואן

טיול סובב טאיוואן – פוסט 3 מתוך 3.
מניחה שקראתם כבר את הפוסט הראשון: סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) וגם את הפוסט: טיאוואן הצד המערבי. ואולי גם קראתם פוסטים קודמים שלי על טאיוואן: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר ואולי גם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה.
כעת הגיע הזמן לטייל בצד המזרחי של האי הנחמד. שהוא הצד בו הנוף לא נגמר.

רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…

_{(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).}

לינה בעיר Taitung

את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק.
העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…

בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!

Sanxiantai

יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום.
שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.

כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…

במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!

Amis Folk center

לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.

להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.

נוף שלא נגמר!

לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי.
היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת.
לפניכם מיטב:

Old Donghe Bridge

Kenting national park

כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.

Jialulan

Stone Umbrella Observation

Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂

מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים…
פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.

Zhangyuan Bridge

Shitipini Scenic recreation

Yuedong Receration Center

מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…

סירות דייג עם פטנט

סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.

לחצות את הטארוקו:

שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.

לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:

Flower Space

ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !!
מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.

וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.

חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.

Hualien Cultural and Creative park

בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.

בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.

Lakeshore hotel Hualien

מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.

בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.

אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.

לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:

Wuling

לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…

כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.

Hoya resort Wuling

Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).

Wuling Farm Campground

טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:

Shei Pa National park

והמשכנו הלאה בדרכי כפרים: ותחילה מטעי תה גזומים בטארסות: Abba's mountains

"שדות כרוב לנצח".

_{ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..}

הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.

_{טאיוואן אפריל 2025}