תגית: מלונות

כשעתיים מבנגקוק נמצא אזור קאו-יאי. שווה להגיע לשם ולא רק בשל שמורת הטבע עצמה.

איך מגיעים?

אנחנו הגענו מבנגקוק לאזור Khao-Yay ברכב שכור. על מנת לקצר לנו את זמן ההגעה למלון, נסענו בשטח השמורה . חציית השמורה מחייבת רכישת כרטיסי כניסה ועולה הרבה: 400 באט לאיש +60 באט לרכב… סכום לא פעוט! עשו את החשבון בעצמכם, האם שווה לכם לקצר דרך השמורה, או לעקוף את השמורה? בכל מקרה, הדרך שבתוך השמורה, יפה מאוד, מתפתלת ומלאה בקופים. וחבל שאצה לנו דרכנו.

קן לציפור

בדרך עצרנו להתפעל מכמות אדירה של צלמים חובבים וצפרים, אשר הגיעו לצלם את מעוף חזרתו לעת ערב לקן של ציפור הדגל של השמורה: The Great Hornbill. לא חיכינו לציפור שיחזור, כי לך תדע כמה דייקן הציפור הזה…

---

לעוף על המלון הזה: Nhapa Khao Yay Resort – מלון מומלץ בקאו- יאי

מי שהגה את המלון – היה מאוד יצירתי! Nhapa Khao Yay Resort השאיר אותנו עם פה פעור. מהחלון הענק בוילה שלנו אפשר היה לראות את המתחם המיוחד, משובץ יצירות אומנות מודרנית.

_{לא מתאפקת ומצרפת סדרת תמונות להמחשה}:

מבט כללי על המלון מחדר הוילה. נראה כי המלון נבנה באתר של מחצבה.
הפרט היחיד שלי היתה בעיה איתו הוא מזרון המיטה, המותאם לטעם המקומי, כלומר קשה מאוד. ואנוכי, הנסיכה על העדשה, חובבת מזרונים הרבה יותר רכים ותומכים.

גם מחדר הרחצה, מציץ הנוף

החדר, כמו המלון עצמו. מעוצב עד הפרט האחרון. עיצוב צעיר ושובב, שהייתי מאוד רוצה שיהיה בביתי.

התקשורת החיננית עם עובדות המלון, שאינן יודעות כלל אנגלית, היתה בעזרת גוגל טרנסליט. השירות שקבלנו היה מעולה. כמו המלון. למרות שהיינו האורחים היחידים במלון. מתארת לעצמי שלא כך, בסופי-השבוע.

ציירו לנו ארוחת ערב

ארוחת ערב יפנית, יפה וטעימה במלון Nhapa Khao Yay Resort

במאמץ רב, התנתקנו מהחדר במלון היפה הזה ויצאנו לטייל בסביבה:

טיולים בסביבה:

פרט לשמורה, אזור קאו-יאי גדוש אטרקציות תיירותיות חביבות: כמו בתי מלון יפיפיים. היצע מסעדות בלתי נגמר. אתרי טיול בטבע. משתלות. מקדשים מקסימים. חוות חקלאיות לגידולי ירקות, מטעים ופרחים. יקבים. שיט קאיקים בנהרות ועוד ועוד.
והכל מצטלם היישר לאינסטוש! דגמנו כמה:

Ban Tha Chang Spring

אם חשבתם לטייל עם נחש המחמד שלכם, אז לא… שלט משעשע בכניסה לנחל:

על מנת להיכנס ל-Ban Tha Chang Spring, יש לשלם דמי חניה לרכב (20 באט). הכניסה עצמה חופשית.
ניתן לשכשך עם כולם במי המעין הצלולים או לשכור קאיק ולחתור. יש אופצייה לשני מסלולים. קצר וארוך. ליד החנייה, בתי שימוש בתשלום ומסעדות עממיות. האתר מלא באנרגיות ושוקק חיים.

---

סיור ביקב, טעימות יין ומסעדה PB Valley Khaoyay Winery

אפשר להצטרף לסיור ביקב (שימו לב לשעות הסיור). או סתם לשבת ולדגום יין במסעדת המקום. הנקראת, כמובן The Great Hornbill Grill (הציפור משמורת הטבע… אןם לא עשיתם את הקישור לבד).
נוף ירוק, טעימות יין ותפריט טבעוני במקום. פשוט נפלא!

---

Wat Simalai Songtham

בדרך ליקב חלפנו על פני כמה וכמה מקדשים,כי אי אפשר בלעדיהם. אחד מהם נראה לי מרחוק כמו ארמון אגדתי על ראש ההר:

אפשר לטפס למעלה למקדש. לא קרה אצלנו. אולי בפעם הבאה.

---

לעצור במקדש Luang Pu Thuat ולהתברך בסגולה לאריכות ימים

מסתבר כי לואנג פו תואד היה אחד הנזירים המפורסמים והנערצים ביותר שחיו אי פעם, דמותו וקמיעותיו הנושאים את דמותו נפוצים לא רק ברחבי תאילנד אלא בכל העולם. הוא נולד בשנת 1582 ונפטר בגיל 100!
עובדה מדהימה לתקופתו.

---

תצפית ושקט של אחר צהרים במרומי מקדש Wat Sa Nam Sai

(אפשרי להגיע עד למעלה עם הרכב).

---

Blackberry Khao Yai at Suan Revadee

חווה אורגנית לגידול פטל ושאר פרות אקזוטים וירקות

כחקלאים, אנחנו אוהבים חקלאות וחקלאים ומתלהבים מכל שתיל וצמח. וכך יצא כי פגשנו את הזוג היפה והנחמד שפותח בימים אלה, חוה אורגנית תיירותית. בחווה תוכלו לטעום מפרי שיחי הפטל, שסק מדהים בטעמו ועוד. תלוי עונה כמובן. הכל אורגני ומטופח. החווה בתחילת דרכה כמיזם תיירותי. הכנסו נא לחווה ועודדו פרוייקט מקסים זה.

---

מסאג' עקרות הבית – The Housekeeper of Mu Si (massage)

מאחורי השם המדליק הזה, מסתתר מכון מסאג' הומה מבקרים. המעסות הן מאמות חסונות והמסאג' מקצועי ומנחם. במחיר ממש נוח. כדאי. כדאי.

---

חוזרים לבנגקוק דרך נאקון נאיוק – Nakhon Nayok

כשעתיים וחצי לוקחת הדרך בחזרה מקאו יאי לבנגקוק, דרך נאקון נאיוק. הפעם בחרנו בדרך הארוכה והקפנו את שמורת קאו-יאי. המטרה, לבקר בשני מתחמי מקדשים המוקדשים לאל הפיל החביב גאנשה ובחורשת במבוק יפה. הדרך רצופה גם במשתלות ענקיות של עצים הצומחים במצעים מנותקים ומיועדים לשתילה.

Bamboo Tree tunnel

בקיוטו יפן יש חורשת במבוקים מרהיבה– Arashiyama Bamboo Grove. הצרה שם היתה כי המקום עמוס במבקרים בצורה מזעזעת. כאן חיכתה לנו הפתעה בצורת "מנהרת במבוקים" קטנה ונטושה. רק לבוא. לצלם. לחטוף איזה חטיף מקומי בדוכנים ליד ולהמשיך, כי אצה לנו דרכנו בנגקוקה.

---

Ganesha Park Temple

"לחשו נא באוזן העכבר הגדול ובקשתכם תגיע במהירות לאל הפיל". כך פחות או יותר, הסבירה לנו אישה זו.
אז לחשנו באוזניו תחינה. בימים אלה, כל האמצעים כשרים.

---

Puttha Utthayen Makha Bucha – מקבץ מרשים של בודהות מוזהבות

Puttha Utthayen Makha Bucha מספק מראה מרשים ביותר של מאות פסלי בודהה מוזהבים. נוצצים בשמש העזה של צהרים וגם גאנשה ורדרד, שמנמן בנוסף.

---

את יתרת הדרך לבנגקוק נסענו, כאשר משני צידי הכביש, משתלות ענק מרשימות. לא ממש ברור לי איך מצליחים לגדל את עצי הענק האלה במיכלים כל כך קטנים.

ואין להתפלא איפה, כאשר עובר אותנו עץ בכביש המהיר.

הסתיים לנו הטיול באזור קאו-יאי. מכאן, אצה לנו דרכנו בנגקוקה. שם זה כבר סיפור לגמרי אחר.

לפוסט נוסף על קאו יאי – אוויר הרים בקאו יאי תאילנד

תאילנד מרץ 2024

על השקיעה המרהיבה במפרץ הסודי שלנו בקרבי ובריכות חמות שלא תרצו לצאת מהן לעולם.

אוהבים מעינות חמים?

מלון מצחיק באמצע הג'ונגלים של קראבי. אין לי מושג איך מצאתי אותו ולמה. אבל החלטתי שאני רוצה להיות בו. וכך הגענו אליו. נסיעה בדרך לא דרך. לא סלולה. בתוך מטע דקלים ונוף פראי. מלון Wareerak Hot Spring Spa היה בהחלט מצחיק, אבל מוסיף לאווירה.  

בתוך גן ענק ומשגע נמצאות בריכות מים חמים. ממש בתוך הטבע. דרגות חום משתנות, מלוהט עד קריר. לבריכות יש להיכנס עטופים בסארונגים מקומיים ולא בבגדי ים. כמה מצחיק.
ניתן ל"שחק" עם דרגות חום המים, באמצעות פתיחת "סכרים" בין הבריכות. 

אין ספק, שהמקום יפיפה. נטול אורחים, צמחייה נהדרת ובריכות הטבילה, על הקרמיקה המגניבה שלהם, חמימות המים, השלווה והשקט, מציבים אתגר ענק לשיכשוכית הצנועה שלנו בחצר המושב בערבה. 

חדר המלון היה בסדר, אך לא יותר מזה. כלומר, עיצוב שמרני מקומי. בעיקר מעץ מלא. 
מזרונים על במת עץ גדולה וחדר אמבטיה גדול וקצת משונה. נטול טלווזיה, לצערם של אחדים מאיתנו.
יתושים ליוו אותנו מכל עבר, כיאות למקום בלב הטבע. חוץ מקולותיהם, דממה. נראה כי היינו לבד במלון הנידח הזה. 

מכיוון שדרך העפר למלון, עוברת בתוך מטעים פראיים, נראתה כמסוכנת דיה לנהיגת לילה, החלטנו לאכול ארוחת ערב במסעדת המלון. האוכל היה טעים. לא להפליא. אבל טעים. ויש גם תפריט צמחוני.

ארוחת הבקר, לעומת זה היתה מאוד עגומה. אולי כי היינו האורחים היחידים במלון. 

בגלל שהקורונה נשפה לנו בעורף, מטעמי בטיחות מופרזים,  לא נדגמו מסאג'ים במלון, לצערי ולצער המסג'סטיות שחיכו לשווא. 

בהחלט נראה כי  יש למקום המדליק הזה, צורך נואש בזריקת מרץ, אשר תעיר אותו מהנמנום המדליק, שאחז בו, בתוך הג'ונגל. 
ואולי, נימנום שכזה יעניק לכם את האווירה הדרושה לבילוי רומנטי? שכן אין כמו טבילה זוגית  ארוכה במים חמימים…

המלון נמצא די קרוב לאתר המעינות החמים הפתוח של קרבי. יש לחלוף את האתר וליהכנס לדרך לא סלולה בתוך המטעים הפראיים. ביטחו בגוגל מפס והוא יביא אתכם עד המלון. 

לאחר טבילת בקר מוקדמת בבריכות החמות המשכנו לכיוון המלון האהוב עלינו במפרץ טוקאבק. 

 5/5

המלון  במפרץ הקטן והסודי, שכיף לחזור אליו 

יש יתרונות לנהיגה עצמאית ברכב שכור, ברחבי תאילנד.הנהיגה המאפשרת להגיע למקומות מעט יותר נידחים והרבה יותר נפלאים. אחד מהם הוא המלון המקסים הזה: Anyavee Tubkaek Beach Resort

מלון בו היינו לפחות ארבע פעמים, משך השנים וגם שלחנו אליו חברים רבים. 

המלון ממוקם היטב. במפרץ קטן ואינטימי ובו בסך הכל כארבעה מלונות בלבד. מה שיוצר חוף ים ארוך שאינו עמוס כלל בתיירים. 

הגענו למלון, ללא הזמנה מראש, בתחילת עונת הקורונה. לשמחתנו, היו חדרים פנויים.  יתכן ובימים כתיקונם, היינו מתקשים לקבל חדר ללא הזמנה מראש. 

כולם שם כל כך נחמדים: החל מפקידות הקבלה ועד מנהלת המכירות. ההרגשה היא שהם באמת שמחים לראותינו ומשתדלים לפנק. נכון שזה קורה במרבית המלונות הטובים בתאילנד, אבל שם, אצלם, זה מורגש ביותר. וגם מרגיש אמיתי. 
משיחה עם מנהלת המכירות התברר לנו, שכמונו, מרבית האורחים הם אורחים חוזרים. זה אומר משהו על המלון, אני חושבת. 

במלון, מגוון רב של חדרים ואם תבחרו נכון, תוכלו לצפות בנוף המעלף ממש מהמיטה.

נכון שהעיצוב קצת מיושן ואפילו דורש עידכון. אבל החדר נוח ביותר. ארוחת בקר נהדרת, מוגשת בקומת הגג של המלון. מול הנוף הנפלא. חוף הים הצמוד למלון, רחב, חולי ומזמין מאופק לאופק. 

אפשר לשכור סירת דייג קטנה לשיט פרטי באיים הקטנים המזדקרים ממול ונראים כמו מיני האלונג-בי, רק ללא המוני תיירים.  

במרחק נסיעה קצר מהמלון לכיון העיר, נמצא מרכז חנויות ומסעדות. שם מצאנו מסעדה על חוף  חול-הים אשר הגישה אוכל טעים בהחלט. 

 5/5

לא תרצו לפספס – שקיעה רומנטית בחוף

 השמש הזהובה. המים הכסופים ו… המוני הסרטנים הקטנטנים המתרוצצים בשפל ומשרטטים מחדש את קו החוף. 

קחו כיסא נוח, השתרעו עליו מול השמש השוקעת אל מעבר לים. כלום יש משהו רגוע יותר מזה?

גשם:

קראבי נחשב למחוז גשום ביותר. לא מומלץ ממש בתוך תקופת המונסונים.  

העונה המומלצת:

באזור קראבי, שיא העונה הוא בחדשי החורף שלנו: דצמבר – פברואר. אנחנו הגענו בינואר. מזג האוויר היה מדהים! ימים מלאי שמש, חמימים. נטולי גשם. 

הגעה:

אל קראבי ניתן להגיע בטיסה לנמל התעופה קרבי.  
ניתן לקחת מונית או לשכור רכב בשדה התעופה.
את הרכב, מומלץ להזמין מראש. חברות ההשכרה נמצאות בדרך כלל בצד של שדה התעופה הבינלאומי. אם אתם מגיעים בטיסת פנים, בקשו שיחכו לכם, נציגי ההשכרה, באזור נחיתות טיסות הפנים. 
משך הנסיעה משדה התעופה ועד למלון במפרץ טובאקאק כשעה וחצי.  

היינו שם בסוף ינואר 2020   ואנחנו כבר מתגעגעים

מקראבי ניתן להמשיך בקלות ליעדים קרובים: אנא קראו גם את הפוסטים הבאים:

קו לנטה      קאו לאק       טיול מסעדות שרפרפים   תצפית מרהיבה 

לא ציפנו שכל כך נאהב את העיר הנחמדת לאמפאנג

לאמפאנג היתה נקודת עצירה עבורנו. בדרך המעט ארוכה מצפון נאן לצ'אנג מאי. לא ציפינו לגדולות והנה, אהבנו כל רגע. 

מלון רדוף?

הגענו למלון הישן Wienglakor Hotel אשר הזמנו משום מה מראש. (מיותר לגמרי, כי המלון הענק היה ריק). 
בביקורות על המלון היה מי שכתב כי המלון רדוף רוחות. וכך יצא שמישהו מאיתנו שמע קולות רפאים וחלם על רוחות משך הלילה. האמת, החדרים די נושנים והמלון זקוק נואשות לעצוב פנים חדש ואולי גם לגירוש רוחות.
במדד הנוחות – המזרון היה קשה למדי ורופד בסוללת כריות. 

מסתבר שבלאמפאנג אוהבים לאכול אוכל צמחוני. די משונה ולא שיגרתי בתאילנד.

 5/5

את הביקור בלאמפאנג פתחנו במסעדה צמחונית מעולה, שאיתרנו דרך אפליקציית הפרה הצוחקת: Weangboon.
האוכל היה מעולה! המסעדה נטועה בתוך גינה מקסימה וניתן לאכול גם בתוך מבנה ממוזג. התחלה נפלאה שרמזה על הבאות… 
לשם פירגון לצמחונית היחידה שבחבורה, התפרענו על מנות רבות מדי וכמובן שלא הצלחנו לסיים. 

טיול עצלני ברחובות העיר הביא אותנו לרחובות שוק סוף השבוע הלילי. אך מכיוון שלא היה זה לילה ואפילו לא סוף השבוע, הצטרכנו  לדמיין: בתי עץ ישנים ומיוחדים לאורך הרחוב ובהם מסעדות, חנויות, בוטיקים וגלריות. 

נכנסו לגלריה אחת, אשר היתה פתוחה ומשכה את תשומת ליבנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של הביקור בעיר: Papacraftamily:

בעוד אנחנו מתרשמים ממוצרי הגלריה פגשה אותנו אישה מקסימה, בעלת הבית והזמינה אותנו לסייר בסדנה ובבית הנושק לגדת הנהר. שתייה וכיבוד צצו גם ושיחה נעימה קלחה. הכנסת אורחים מיוחדת אשר חיממה את ליבנו וגרמה לנו לאהוב אף יותר את בני העם התאי הנחמדים כל כך ואת העיר לאמפאנג. הכרנו את בני המשפחה ועובדי הסדנה ונפרדנו מהם בהבטחה לשמירה על קשר.

בערב יצאנו לאכול במסעדת רחוב. הגירסא התאית למזון מהיר. Aroy One Baht. כל כך הרבה עובדים במסעדה, כך שהאוכל מגיע תוך כמה דקות מרגע ההזמנה. תפריט צמחוני איפשר לי להינות בגדול. היה טעים להפליא. 

קינחנו את הערב בהצצה למקדש הסיני היחיד שבעיר. הכנות לראש השנה הסיני אשר יחגג למחרת. 

בבקר, השכמנו ל"צייד מקדשים" מחוץ לעיר ובדרך בואכה לצ'יאנג מאי. מקדשים אני הרי אוהבת ומי שאיתי מוכרח גם, כי אין לו ברירה.

הגענו למקדש הפעיל והומה האדם  Wat Phra That Lampang . בחזית המקדש שוק גדול של חפצים בהקשר לפולחן במקדש. במקדש הענק שררה אווירה מיוחדת, קצת יותר דומה לאווירה הודית מאשר תאית. 

את המקדש השני ברשימתי היה הרבה יותר מאתגר למצוא. נסיעה בין שדות ומטעי דקלים. שבילים לא שבילים. כמעט שויתרנו אך פתאום מצאנו עצמנו מול מקדשון מצחיק Wat Lai Hin.

כך, לאחר סיפוק תאוות המקדשים שלי, המשכנו בדרך (כשעה וחצי) עד לצ'אנג מאי. 

*נקודת ציון שחבל לפספס בדרך לצ'אנג מאי – מתחם שוק ענק  Tung Kwian Market של מוצרים מקומיים מרחבי תאילנד ואוכל כמובן.

**חייבת לציין כי כל אזור לאמפאנג היה שרוי תחת אובך די קשה. שהעיב על הנופים שבדרך. היה  גם  ריח עשן. אולי, בתקופה זו, מבעירים את השדות החקלאיים בתום העונה. שווה בדיקה לפני הגעה לאזור. 

לפוסט על יעד קרוב – נאן 

לפוסט נוסף על "מקדשים תלויים" בקרבת לאמפאנג – Wat Chaloem Phra  Kiat

תאילנד ינואר 2020

חיפשנו מקום רחוק ומצאנו את נאן

אחרי שנחתנו, כיבו את האורות…

לעיר נאן Nan הגענו בשעה מאוחרת בטיסה של איר אסיה מבנגקוק. מהאוויר, בקושי הצלחנו לראות את אורות מסלול הנחיתה. אחרי הנחיתה, כיבו אורות וסגרו את השדה. מיד הרגשנו בבית. כמו אצלנו במנחת עין-יהב שבערבה.
מוניות, לא נראו לעין. אפשרויות התחבורה היו: טנדר פיק-אפ אדום, המשמש כאוטובוס מקומי או ברכב פרטי המשמש כמונית למפונקים. כך או כך, הגענו למלון.

המלון הנחמד שלנו בנאן

בחרנו בבית מלון Puka Nanfa ולא התאכזבנו. המלון בבניין עץ ישן המיועד לשימור. צוות העובדים היה מקסים במיוחד. החדר היה קטן ונוח. שמחנו בפינת ישיבה חמודה הצופה אל הרחוב מחוץ לחדר. 

מיד חיפשנו מקום פתוח לאכול. היינו צריכים להבין את הרמז כבר בשדה התעופה… מסתבר  כי בנאן, דוכני האוכל אינם רבים וגם הם נסגרים בערך בשעה 21:00. כלומר, אין ממש שוק לילה שניתן לקפוץ אליו לנישנושים.
מהקבלה, המליצו לנו על מסעדה שכונתית, הפתוחה בשעות אלו: Pum 3. תפריט באנגלית אשר היה שם הקל על המצב. שימוש במילות הקסם: gin je, הניב מנות צמחוניות הסובלות מתסמונת מיעוט טעמים. אוכלי החיות שאיתי נהנו ממאכלים טובים בהרבה.
לקינוח עצרנו בדוכן לוטי שכונתי לפני סגירה ושימחנו אותם בהזמנת לוטי'ס סטייל מקומי. מגולגלים לנקניק וללא בננה. 

ומה עושים בנאן?

רחובות העיר בלילה היו שקטים וללא נפש חיה. על כן, בבקר הופתענו לגלות עיר שוקקת חיים. עיר אשר רחובותיה נקיים בצורה יוצאת דופן ואנשיה חביבים מאוד.
עמוסה חנויות, דוכנים ואנשים. כפי שעיר תאילנדית אמורה להיות.

במרכז תיירים מול מקדש Wat Pumin, מצאנו "רכבת תיירים". סוג של משאית פתוחה ובה נוסעים לסיור בכמה אתרים בעיר בליווי הסברים בתאילנדית בלבד. שאנחנו נוותר על סיור רכוב שכזה? הצטרפנו  בשמחה לסיור. כרטיס עלה 30 באט לאדם ואיפשר לנו להגיע לכמה מקומות, שבמילא חשבנו לבקר בהם. כמה מבנים ישנים ומקדשים. כמו שאני אוהבת:
Wat Phrathat Chae Haeng וגם Nan Noble House. המקומות חביבים אם כי לא ממש מדהימים. כצפוי, בעיר קטנה ונידחת. 

באותו מרכז התיירים נמצאת גם חנות Otop – חנויות מסוג זה, נמצאות ברחבי תאילנד ומרכזות תוצרת מקומית מתושבי הסביבה: חפצי אומנות ומלאכת יד ומוצרים המופקים באזור. יופי של פרויקט. יופי של מוצרים.

ארוחת צהרים צמחונית, פשוטה וזולה (אותרה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה) בחצר בית פרטי באחת משכונות העיר. Ban J: במחיר 50 באט לאדם, נהנים ממבחר תבשילים בסיגנון בופה ואפילו קלמטינה לקינוח. הבופה פתוח עד שעה 14:00 או עד גמר התבשילים. טעים. זול ומקומי מאוד.

מקדש לעת ערב: Wat Phra That Khao Noi

מסג' מפנק בספא שהומלץ בכל פה Risasinee Spa  והגענו לאתגר מציאת ארוחת ערב לצימחונית שביננו. אתגר שהתגלה כלא ממש פשוט בעיר הנידחת נאן. בסוף נמצאה הישועה במסעדת בית מלון Huen Puka. 

מסלול טיול המשך מנאן: 

אם אתם מטיילים ברכב שכור: סעו דרך כביש 1256 – Bo Klua loop.

בו-קלואה הינו כפר קטן ומדליק ובו פגשנו בתיירות פנים ענפה. תוכלו לראות בכפר בורות פתוחים עליהם מייבשים מים ליצירת מלח קריסטלי מיוחד. ניתן לקנות בכפר שקיות מלח, תבלינים ושאר מציאות מקומיות. 

ארוחת צהרים עצרנו לאכול בחוות פטריות: Baan Huanam Mushroom Farm. 
ארוחה נחמדה מרובת פטריות, שאני אוהבת במיוחד וגם הנוף היה מעורר התפעלות.

בתמונות, צילנדרים מלאים במצע ונבגים. מהם ינבטו בהמשך הפטריות. 

בדרך נופים יפים ובתי קפה בנקודות תצפית שממש גולשות אל הנוף. . 

נהנו מהשלווה בנאן. מהיותנו די בלעדיים כתיירים בנאן. מחביבות תושבי נאן. מושלם כיום ראשון נינוח שלאחר הטיסה הארוכה מהארץ. 

מחר נקום רעננים ונמשיך לעבר חור נידח אחר.

עוד בנאן:
 Kuang Mueng Nan Walking Street – שוק סוף שבוע

בחודש ינואר קריר למדי בנאן ויש צורך בבגדים ארוכים לעת ערב.
נראה שכדאי להגיע לנאן בתקופות שלאחר המונסונים ולא בעונה השחונה ינואר. הצמחייה מצהיבה. שדות האורז טרם נשתלו והנוף פחות יפה. 

 

יש בנאן ריכוז עצום של מלאכות יד מקומיות. יש אפשרות לתיאום מראש לביקור וסדנאות אצל אומנים מקומיים ומבשלים ביתיים. היתה במלון חוברת. ניסיתי לאתר באינטרנט אך ללא הצלחה. 

 

עצירה בדרך מנאן לצ'אנג מאי – בעיר הנחמדת לאמפאנג

תאילנד נאן ינואר 2020