תגית: מסלול

"רוד טריפ קיושו" – סובב האי הדרומי ביפן קיושו

טיול ובו נחתנו בשדה התעופה פוקוהוקה באי קיושו יפן . שכרנו רכב. יצאנו למסע בן 11 ימים ובסיומו חזרנו לפוקוהוקה.

לפני: כרטיס הגעה ליפן

לפני הגעה ליפן, צריך למלא כרטיס הגעה ולקבל ברקוד. קצת נלחצתי שלא קבלתי בדואר חוזר את הברקוד, אלא רק צילום מסך מהאתר. וזה הספיק. הכניסה ליפן בנמל פוקוהוקה היתה קלה ומהירה וללא תקלות.

רכב

אנחנו בחרנו לשכור רכב בשדה התעופה ולצאת מיד לדרך. שכרנו רכב מחברת Rakuten Travel.
בעת הנחיתה צריך להתקשר אליהם, שישלחו רכב איסוף. או לצעוד עצמית כ15 דקות עד לתחנת ההשכרה, שאינה ממש בשדה, אלא לידו.
הרכב היה מעולה וגם השירות. שימו לב לבקש רכב עם מכשיר לכבישי אגרה. תשלמו תשלום אחד עבור שכירת המכשיר ואת אגרות הכבישים, תשלמו במעמד החזרת הרכב.
יש כמה סוגי ביטוחים לרכב, בדקו זאת במעמד ההשכרה. לא מומלץ לצאת ללא כיסוי ביטוחי. (מנסיון).

מחיר הדלק ביפן זול יחסית.

חניה

רצוי לחנות בחניון של TIMS – שלט צהוב. תשלום במכונת תשלום ואינו מסובך. בחניוניםאחרים יש נעילת רכב, עד הסדרת התשלום. וזה מעט מלחיץ.

בבתי מלון, ברוב המקרים נדרשנו לשלם תשלום נוסף עבור החנייה. (1000-1500 ין).

מעבורת

שימוש במעבורת מאוד נוח ומקצר זמנים. אם כי המחיר די יקר. כ5000 ין לרכב + מחיר לכל נוסע.

בתי מלון

היות והיינו בטיול עם רכב שכור והיות שטיילנו בחודש אוגוסט שאינו שיא העונה, הרשנו לעצמנו לא להזמין מראש מלונות, מה שאיפשר לנו גמישות במסלול.

המלונות ביפן יקרים יחסית לתמורה. רוב הזמן לנו במלונות 3 כוכבים שהיו ישנים יחסית ולא מדליקים בעיצובם. וחלל החדר היה קטן מאוד. מה שכן, בכל המקרים המיטות היו ממש נוחות וכך גם המצעים והכריות. חשוב ביותר עבורי. השירות היה מעולה בכל המלונות. ממוצע מחיר 500-800 ש"ח לחדר ללא ארוחות.

במרבית המלונות יש "אונסן" – שזה בית מרחץ יפני. נפרד נשים וגברים. הרחצה בעירום.
(יש לשים לב לכללי ההתנהגות ב"אונסן").

ברבים מהמלונות ניתן לבחור בדיל עם ארוחות. עבורי, כצמחונית, זה היה לא אקטואלי לקחת חדר בתוספת ארוחות. כי לא אין מענה לצמחונים וריח הדגים בחדר האוכל היה עז למדי.

בהרבה מקרים מחיר חדר במלון יהיה זול יותר באתרים כמו: Agoda ו- Booking מאשר במלון עצמו. אין שום בעיה לבדוק מחיר תחילה מדלפק במלון ולבצע הזמנה באינטרנט, במידה והמחיר זול יותר באתרים השונים. היו מקרים שבדלפק המחיר היה זול יותר. אין לדעת.

צ'ק אין למלונות בשעה 15:00 בלבד. והם מקפידים על כך.

יש חדרים בסיגנון מערבי ויש חדרים בסיגנון יפני. האחרונים, מתומחרים יקר יותר.

יש היצע גדול יחסית של חדרי tween – כי היפנים מעדיפים זאת על פני מיטה אחת.

התנהלות עם כסף

מצאנו שקשה מאוד למצוא מקומות להחלפת כסף. בכל מקום נאמר לנו שכנראה ניתן להחליף בבנק. שברוב המקרים היה סגור, עקב חג או סופ"ש.

אין בעיה לשלם במלונות ובחנויות גדולות באפל-פי.
יש הרבה מכשירי ATM

יפן נחשבת מדינה בטוחה ואין חשש להסתובב עם הרבה מזומנים.

מזון ושתייה

מכונות למשקאות קרים נמצאים בכל מקום כמעט. מחיר ממש זול.

מחיר ארוחה לאוכלי כל במסעדות יפניות זול יחסית.

לצמחונים – טבעונים יש בעיה קשה במציאת אוכל. במרבית המקרים, אכלנו במסעדות הודיות, כאשר הן נמצאו.
בקיצור: עדין קשוח לטייל ביפן אם אתה נמנע ממזון מהחי.

אפשר לקנות אוכל ולאכול בחנות הנוחות 7-11. יש מיקרוגל ומים רותחים למנות חמות.

התרשמנו כי סצנת בתי הקפה אינה מרשימה… שלא כמו שהורגלנו בתאילנד, .
מסעדות נסגרות די מוקדם. בהרבה מקרים אינן פתוחות בצהרים, אלא נפתחות רק בשעה 17:00.

תיכנון הטיול

כדי לתכנן את הטיול נעזרנו במקורות רבים, כמו בלוגים, אתרי תיירות באינטרנט. קבוצות פייסבוק וכדומה. את כל נקודות העניין, העלנו על מפת גוגל. למעשה יצאנו לדרך, ללא תוכנית מסודרת לפי ימים. אבל ידענו בגדול לאן אנחנו מתכוונים להגיע. התיכנון היה להחליף בכל יום מקום. די אינטסיבי. הרבה שעות נהיגה בדרכים. אבל הדרכים, במקרה שלנו, היו חשובות כמו היעד.

המרחקים באי אינם גדולים מאוד, מה שאיפשר החלפת יעד במידה ורצינו.

במרבית הימים, בחרנו לנסוע בכבישים צדדים ולא כבישי אגרה וכבישי אקספרס, כדי ליהנות כיאות מהנופים המדהימים.

ישראל

למרות החששות שלנו, כאשר הזדהנו כישראלים, התגובה היתה חמה ואוהדת. והגיעה אפילו לקבלת מתנה מזוג חביב שהתרגש מהיותנו ישראלים.

כרטיס סים

אנחנו השתמשנו בכרטיס E-sim. היו מקרים בודדים של בעיית קליטה.

תיירות

האי קיושו פחות מתוייר על ידי תיירות מערבית. מרבית התיירים מגיעים בטיולים מאורגנים מקוריאה וסין. משך הטיול כמעט ולא פגשנו תיירים.
בהרבה מקומות לא מצאנו שילוט ותפריטים באנגלית.
אין בעית תקשורת עם המקומיים אם נעזרים בגוגל טרנלייט. יחסית לטיולים קודמים ביפן, היתה הרגשה שפגשנו הרבה יותר יפנים שיודעים אנגלית.

שדה התעופה Fukuoka Airport

הגענו בטיסה בת 5 וחצי שעות מבנגקוק לשדה התעופה פוקוהוקה (FUK). השדה אינו גדול וממוקם יחסית קרוב מאוד לעיר עצמה. מעבר הגבול ליפן מתבצע במהירות.
אין רכבת בין שדה התעופה הבינלאומי לעיר. תחנת הרכבת נמצאת רק בצד שדה התעופה המקומי, ממנו אין גישה לבינלאומי. יש אוטובוסים ומוניות לעיר.
אחת מאיתנו תמיד לחוצה מטיסות ושדות תעופה ועל כן, הגענו לטיסה היוצאת שלוש שעות קודם, בבוקר מוקדם. והסתבר לנו שהכל עדין סגור. כלומר לא היה טעם להגיע לפני חמש וחצי – רבע לשש בבוקר. אבל אל תסמכו עלי, בדקו זאת בעצמכם…

שני חלקים נוספים ל- Road Trip Kyushu: Road Trip קיושו יפן – חלק 1 Road Trip קיושו יפן – חלק 2

_{יפן אוגוסט 2025}

במרחק קצר מבנגקוק, נמצא יעד אהוב על המקומיים: קאו יאי. חזרנו לשם שוב, על מנת לגלות, שממש נעים וחמוד שם.

איך מגיעים?

על מנת להגיע בדרך נוחה לאזור קאו יאי, שכרנו רכב בשדה התעופה דון מואנג ומשם יצאנו לדרך.

בחרנו לנסוע לקאו יאי דווקא באמצע השבוע, כאשר פחות עמוס שם.

לינה: The Hidden Village

The Hidden Village הוא מלון חמוד בעיצוב מודרני יפה ולא יקר ביותר, חיכה לנו בקאו יאי. קבלת פנים נעימה ובה שוקולד טעים ומשקה פירותי מתוק מוגשים בדרך מענינת.
ארוחת בוקר מוגשת לחדר. ויש מענה לטבעונים… צוות חביב ושירות מעולה.

אוכל טבעוני

תמיד מאתגר למצוא עבורי אוכל טעים. הרבה פעמים אני מתפשרת על מנה בינונית במסעדה רגילה. לשמחתי נמצאה מסעדה טבעונית אחת נהדרת: Aurra Ammie Vegetarian Restaurant: אפשר לבחור במנות תאיות טעימות לצד אוכל מערבי ולחמניות הנאפות במקום. אהבתי מאוד.

חוויה במטע: Blackberry Khao Yai at Suan Revadee

לא הרחק מהמלון יש מקום קסום: חווה ובה עצי פרי רבים ומגוונים: אפשר להגיע ברכב למקום, לקבל הדרכה מבעלי המקום (באנגלית מעולה) ולטעום פרי הנקטף היישר מהעצים. (הפרי על פי עונתו). לטעום ריבות הנרקחות מהפרי הטעים וניתנות לרכישה במקום וגם וליהנות מכוס לימונדה-פטל מהממת!
_{הכניסה והסיור בתשלום. (אפשר גם להזמין כוס קפה מובחר בתשלום נוסף).}

אומנות ב-Khao Yai Art Museum

Khao Yai Art Museum מספק את הצד התרבותי בתערוכת אומנות מענינת. הכניסה בחינם. יש להרשם בספר המבקרים.

כמו ביפן: שדה פרחים: Hokkaido Flower Park Khaoyai

Hokkaido Flower Park Khaoyai – שדה פרחים מרשים. אנחנו הגענו בשלהי העונה והפרחים כבר עברו את שיא יופים. דמי כניסה: 100 באט (150 באט בשיא העונה). מאמינה שבשיא הפריחה היופי עוצר נשימה.

בדרך חזרה לבנגקוק לא לשכוח לעצור במקדש ההזוי Wat Maneewong!

Wat Maneewong – חוויה מטורפת!

מערת האוצרות של עלי באבא וארבעים השודדים נגלת לעינינו המשתאות! המקדש מדמה את מאורת הנחש- Naga המגן של הבודהה וכנראה שהוא חובב זהב. כי הכל נוצץ כאן. מקדש מטורף!

_{כניסה חופשית וגם חניה במקום.}

אז קדימה לקאו יאי! ליהנות מטמפרטורות קרירות, אוכל טעים, מלונות מפנקים ומקדש, שלא ראיתם כמותו מעולם!

לעוד פוסט על קאו יאי

_{בנגקוק אוגוסט 2025}

לואנג פראבנג – עיר בה ניתן להוריד הילוך וליהנות באיטיות מהשקט הירוק.

טיסה קצרה מבנגקוק ואנחנו בעולם מקביל הנקרא לואנג פראבנג. הזמן בלואנג פרבנג כמו קפא מלכת. הבתים בסיגנון קולוניאלי מזמן הכיבוש הצרפתי. הכל מאוד חמוד כזה: באזורי התיירותי, מסעדות רבות ובתי קפה בבתים יפים בעלי תריסי עץ ישנים. נהר המקונג כמו מחכה לכם שתבואו ליהנות מהפלגה לעת שקיעה. בתי מלון מסוגננים. שווקים מענינים, שוק לילה ומצעדי נזירים. הכל מאוד ציורי. ומחוץ לעיר, האטרקצייה הגדולה היא הטבע.

הירהורים שחשוב להרהר בהם לפני טיול בלאוס – חומר למחשבה:

1. האמת, לא היינו מוכנים לכזו נחשלות. לא בגלל העם אלא בגלל הממשלה שאינה עושה כלל עבור האוכלוסייה. הזמן כאן קפא מלכת גם במובן הלא טוב. אין כבישים ראויים מחוץ לערים הגדולות כך שההתנידות קשה. אין כמעט בתי חולים וטיפול רפואי נאות. נאמר לנו, שבמקרים מסובכים, יש להתפנות לתאילנד. הבנתי, כי אם יקרה לנו חס וחלילה משהו, כאשר נהיה רחוקים בתוך המדינה. באזור שבו הדרכים אינם עבירות ממש, כמו במרבית המקומות בלאוס, התקף לב, עשוי להיות קטלני. תאונת דרכים… בקיצור, פעם ראשונה שנבהלתי מטיול באזור כזה והבטחתי לעצמי, שלא עוד. בגיל הזהב. יתכן וביטוח אקסטרים וחילוץ, יכולים להבטיח מעט שקט נפשי, אבל עם זאת, קשה לי לדמיין שיש מסוק חילוץ בארץ זו.
2. אנחנו הגענו ללאוס ביוני, בעונת הגשמים. תקופה הנחשבת לחלשה ביותר מבחינת עומס תיירותי. יש יתרון בעונה זו. מחירי המלונות נמוכים. אין כמעט תיירים. נחמד יותר לטייל כך. מצד שני, חם מאוד ולח עם אפשרות לגשמים עזים ושיטפונות. למזלנו, לא קרה לנו. כי לחשב מסלול נסיעה בדרכים הלא עבירות של לאוס, בעת גשם, נשמע דמיוני מדי…

טיסה וכניסה ללאוס

הגענו בטיסה של חברת איר אסיה מבנגקוק. הטיסה עלתה כ-150 דולר. יתכן ולו היינו מזמינים זמן רב לפני מועד הטיסה, היינו מוצאים תעריפים זולים יותר. אבל כאלה אנחנו. מחליטים מהיום למחר.
שדה התעופה קטנטן. מהמטוס יורדים והולכים ברגל ל"טרמינל".
אהבתי, שליד המטוס, הם מציעים לקחת מטריה – שימשייה לשימוש עד הטרמינל.

ויזה והחלפת כספים

בכניסה ללאוס מקבלים ויזה של 30 ימים. עבור הויזה אתם נדרשים לשלם 40 דולר לאדם. (נכון ליוני 25) ולהוסיף דולר אחד דמי טיפול. יש להגיע עם תמונת פספורט או להוסיף עוד דולר עבור סריקה והדפסה. ויש למלא טפסי הגירה. (שני טפסים: אחד מקבלים כבר במטוס והשני מתייחס רק לויזה). בין יתר הפרטים שהם מבקשים כי תמלאו, יש לציין טיסה יוצאת ומקום לינה בלאוס.
אפשר לשלם בדולרים, אירו, באט תאילנדי או כסף מקומי. (קיפ לאוסי). בגדול, בלאוס ניתן לשלם בכל סוגי המטבעות הנ"ל.
יש אפשרות להחליף כסף בשדה התעופה ויש גם חלפנים במרכז העיר.

נסיעה משדה התעופה לעיר:

למלון נסענו במיניואן עם נוסעים נוספים בעלות נמוכה. אין צורך במונית אישית.

מלון Maison Dalabua

בחרנו לישון במלון Maison Dalabua שהומלץ מאוד באתרים השונים וזכינו בגדול. מחיר צנוע יחסית למלון בעל שלושה כוכבים בלבד אבל בדירוג האישי שלי, היה מגיע לו לפחות ארבעה כוכבים! המלון קרוב למרכז העיר (הליכה קצרה ברגל). טובל בגנים מקסימים, צמחייה טרופית עשירה ובריכות נופרי מים מדהימות. החדר עצמו נוח בעיצוב מודרני וינטג' והמיטות נוחות והמקלחת בעלת זרם מטורף… וצוות המלון, אחד המקסימים ביותר, בהם נתקלנו. דוברי אנגלית טובה, נותנים שירות מעולה ומתוקים כולם. ארוחת בקר טובה. טבעונים – יש מנת פטריות בהזמנה מיוחדת עבורכם.

_{ד"ש חם מאיתנו לעובדת הקבלה המקסימה – Vamh}

תהלוכות נזירים עם בוא השחר

נראה כי האטרציה המרכזית של העיר, פרט למסעדות ובתי הקפה היפים, היא תהלוכת הנזירים השכם בבוקר.

לצורך כך, צריך להתעורר מוקדם. כי בערך בשעה חמש וחצי בבקר, עם זריחה. יוצאים הנזירים לאסוף אוכל מידי המאמינים. הנ"ל התפתח לממד תיירותי: לאורך הכביש הראשי, מוצבים כיסאות קטנים על המדרכות. נשים עומדות לידם בדוכנים קטנים, עליהם מונחות מנחות לנזירים. אורז דביק וחטיפים שונים המוצעים למכירה.

אותנו תפסה אישה נמרצת ופשוט הושיבה אותנו על הכיסאות ופקדה עלי לחלק מזון לנזירים.

קצת התביישתי לחלק להם אורז דביק בידיי החשופות. הנזירים עברו בזריזות ואספו במהירות את המנחות.
לאן כבר הם ממהרים? חשבתי בליבי. הרי הם נזירים…
הרחוב התמלא בגווני הכתום: נזירים זקנים ועד נזירים ילדים ממש, מלאו את הרחובות.

_{מדוע בגדי הנזירים בגווני כתום? תהיתי כהרגלי. דוקטור גוגל סיפק את התשובה: הצבע הכתום מסמל צניעות וטוהר (טוהר האש הכתומה). מסווה כתמים ישנים, לוכד פחות חום. בדי הכותנה הצנועים, נצבעים בצבעים טבעיים של כורכום. והם גם כדוגמת לבוש הבודהה. ובכללי, הם יוצרים אחידות וזיהוי של הנזירים.}

הייתי קצת נבוכה מהמעמד. הנזירים שהפכו לאטרקצייה. נראה לי קצת לא מכבד. אבל הלו… גם נזירים צריכים לאכול.

שוק בוקר בלואנג פרבנג

הנזירים עברו בזריזות. היו כלא היו. כנראה מיהרו לעבודת הקודש. הרגליים הובילו אותנו לשוק סמוך. על האדמה, נפרסו דוכנים. רוכלים מכרו ירקות, מגוונים מיני מזונות ושתייה. סגנוני.

מה אפשר לקנות בשוק הבוקר? מאכלים שונים, ירקות ומצרכים שונים. מיץ טרי סחוט במקום. ממתקים מקומיים. דבש ופטריות מרפא… סלי אידוי מסורתיים לאורז.

מסעדות ואוכל טעים בעיר לואנג פרבנג

מרכז העיר מלא במסעדות מסוגים שונים. מסעדות המגישות אוכל מקומי, הודי, סרילנקי ומסעדות צרפתיות מפונפנות, כיאה לעבר הקולינרי- צרפתי של לאוס. בתי קפה ובהם עוגות מפתות. דגמנו אחדות מהמסעדות:

Tamarind

מסעדה מדוגמת לאוכל מקומי סטייל גורמה, המגיע בצלחת מדוגמת עם הסברים. לא זול אבל טעים ומעניין. יש להזמין מראש מקומות. יש בתפריט מנות טבעוניות.

Gaspard

Gaspard מסעדה צרפתית בתוך בית מקסים. מחירים יקרים. אוכל צרפתי טעים. יש מענה לצמחונים.

Fathima Indian

Fathima Indian מסעדה הודית על גדת המקונג. אמנם צריך להמתין זמן מה עד הגעת המנות, אך האוכל ממש טעים והמחיר מצחיק. מומלץ בחום ויש כמובן אוכל טבעוני וצמחוני.

איך מתניידים בעיר ומחוץ לעיר?

בתוך העיר ניתן להעזר בשרותי "טוקטוק". מחיר נסיעה, אם משווים לבנגקוק, גבוה יותר. כ-60 קיפ לנסיעה קצרה במרכז העיר. ניתן גם לשכור רכב קטן להתניידות בתוך העיר. לא ניסינו.

לנסיעה לאטרקציות מחוץ לעיר, נעזרנו בשירותי נהג עם רכב. תחילה סברנו שנשכור רכב, וניסע עצמאית. זה לא קרה ומזל שכך. כי הדרכים מחוץ לעיר, משובשות וגרועות מאוד וככל שמתרחקים מהעיר, הדרכים הופכות בלתי סבירות בעליל. למעשה הדרכים ברובם הם כבישים הרוסים, מלאי בורות. קשים למעבר ועמוסים בצורה מטורפת במשאיות המעבירות סחורות מלאוס לסין. כלומר דרך של פחות ממאה ק"מ לקחה לנו כארבע וחצי שעות…

המלצה על נהג חמוד שבנוסף לנהיגה גם ידע לספר (באנגלית טובה) ולהדריך .הסיע אותנו בטיולים מחוץ לעיר וצ'יפר אחד מאיתנו בדייג בנהר הסמוך. Anousack Chanthavong +8562056699644 [email protected]

Kuang Si Waterfall

יעד פופולרי עמוס ביותר, שנמצא בקרבת לואנג פרבנג ומהווה אחת האטרקציות המרכזיות באזור: Kuang Si Waterfall. כניסה בתשלום. מקום מסודר ענק. יש שאטל מהחנייה לאזור המפלים. השבילים והברכות עמוסים במבקרים. עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים על מנת להמנע מהעומס. ועדין, גם אז, השבילים יהיו די עמוסים מטיילים. המים קפואים! ויש דגים המתנפלים בהתהלבות יתרה על כל חלקת עור חשופה… אבל המקום יפיפה. הברכות בצבע טורקיז. והטבילה מרעננת. בנוסף יש במקום שמורת דובים.

Pak Ou Caves

כדי להגיע למערות Pak Ou Caves, תחילה יש לחצות את נהר ה"או" בסירה קטנה. (תשלום של 15 אלף קיפ לאדם). _{כדאי לדעת לשחות, כי אין חגורות הצלה בסירה.}

עד כאן סבבה לגמרי. ואז מתחיל הטיפוס למערות:

למערה הראשונה יש לעלות בגרם מדרגות מהזן המעייף. מדרגות מאוד לא תיקניות ויש צורך לפסוע פסיעות ענק.

מגיעים. הזקנות היושבות בכניסה למערה, מאלצות אותנו במבט מצמית לקנות זר פרחים כמנחה לאלים. קטע די מביך, כי אינך יודע כמה כסף יש לשלשל לתרומה. הכסף המקומי מגיע בשטרות ענק של אלפי, מאות אלפי ומליוני קיפ. אבל לפי הפרצוף הלא מרוצה של הזקנות, הבנו שיש לשלשל עוד כמה אלפי קיפ. הכל על מנת לפייס את האלים ואותן.

במערה הראשונה: Tham Ting יש אוסף פסלי בודהה קטנים וגדולים. חביב. לא נפלנו… אפשר להבחין גם בראש בודהה שוכב וישן באפלולית המערה.

אחד מאיתנו ביקש להסתפק במערה הזו. וטען כי לפי מה שראינו, מה כבר יכול לחכות לנו במערה השנייה, אליה נצטרך לטרוח ולטפס. להזיע בלחות הנוראית של לאוס ואז להתאכזב?

אחת מאיתנו פחדה להחמיץ ושיכנעה את עצמה ואת זה שאיתה, להתעלם מתחושת הבטן ולטפס…

אחרי גלוני זיעה, הצלחנו להגיע למערה השנייה: Tham Theung

איך סבא שלי האהוב היה אומר, "נו מילא"…

הנזירים שרו תפילות והיו מעט רגעי חסד, כך שהצטרפתי בליבי בתפילת-תחינה לאל הכל יכול של כולנו, שייסים את המלחמה הנוראה ושיחזיר את כל החטופים.

נותרה הירידה: יורדים בזהירות. נהנים ממראות הנהר הבוצי, בו מתערבבים צבעי המים. שום בריזה משום ים, לא הגיעה לצנן ולייבש את נהרות הזיעה הרבים שזרמו במורדות גופינו.

טיפ: _{אם אתם רוצים ממש להתפעל ממערה ובה אלפי בודהות מוזהבות אולי שווה להגיע לבורמה (מינאמר) כאשר ישובו לשם ימים שקטים ולטייל במערת פינדאיה.}

Green Jungle Park

אין הרבה אטרציות בסביבת לואנג פרבנג. אזי Green Jungle Park היא אטרקציה די בינונית ולמרות זאת הגענו לשם. על מנת לגלות את הבינוניות. כניסה עולה 50 אלף קיפ לאדם.
למען האמת, אם אתם מטיילים עם ילדים, הרי המקום עשוי להיות מאוד אטרקטיבי, כי יש שם פעילות אקסטרים של אומגות בצמרות העצים שנראתה מבטיחה.

בעצם מה שכן היה אטרקטיבי ביותר היה השיט במעבורת שחצה את הנהר.

ומה היה לנו ב- Green Jungle Park?

יש מתקני אומגות בצמרות העצים. נראה מאתגר למדי. ויש מפל מאוד גבוה שיורד מההר.

יש גם גינת פרחים עונתית גדולה ובה הופעות פולקלור של שבטים מקומיים. מאמינה שבעונת הפריחה זה מאוד מרשים.

המסע ל- Nong Khiaw

לכאורה Nong Khiaw מרוחקת מלואנג פרבנג כ- 140 ק"מ. כמעט כמו המרחק בין הערבה לאילת, שאנחנו גומעים בשעה וחצי… רק שללאוס יש קצב משלה. לפני ההגעה ללאוס, בשלב התיכנון, היו לנו תחילה מחשבות על שכירת רכב ונהיגה עצמאית. איזה מזל היה שזה לא קרה. הבנו זאת מיד כאשר התחלנו בנסיעה והכביש למעשה כמו נעלם בהרבה מאוד מקומות. מצאנו עצמנו נוסעים, בנסיעה איטית בדרכים חרושות עמוק. מתמודדים עם תנועת משאיות כבדות… כיף.

אז אחרי שהבנו מהם כבישים בינעירוניים בלאוס, המשכנו בדרך. הנופים לא אחרו להגיע:

עצרנו בשוק מקומי עד מאוד וקנינו מעט פרי לדרך הארוכה.

והופ הגענו… (אחרי כארבע שעות נסיעה מטלטלות מלואנג פרבנג).

שני צבעים בנהר נראים בבירור. מפגש בין מי המקונג הבוצי למים הירוקים של נהר Nam Ou.

Maison De Nong Khiaw Resort

מכיוון שהיינו מחוץ לעונת התיירות, לא טרחנו להזמין מלון מראש. אלא פשוט הגענו למלון.
הדרך למלון Maison De Nong Khiaw Resort היא כצפוי, דרך עפר שלא נראה סופה. ופתאום נראה המלון שהיה
נטוע במדרון מול הנהר. ירדנו במדרגות הרבות, כדי לגלות כי הקבלה נמצאת למטה… הנוף היה מהמם. החדר הצבעוני היה חביב. לו היו משקיעים בחדר הרחצה קצת יותר, היה מלון זה הופך לפנינה. אבל גם כמות שהוא הוא מדהים בשל המיקום והאווירה וגם בשל צוות העובדים המקסים.

אחד מאיתנו גם היה שמח למעלית… השנייה מאיתנו, לקחה את זה כאילו תרגול כושר, שכבר אינה מבצעת קרוב לשנה.

המרפסת מול הנוף המהמם. דממה… פרפרים בגודל של ציפורים מרפרפים מעל הפרחים הכתומים. בריכת שחייה פסטורלית. מדרגות אל הנהר, שיהיו שימושיות ביום שלמחרת. פשוט Wow!

היה מדהים להשכים קום ולצאת למרפסת. פסגות ההר מעוטרות בכתרי עננים.

הפלגה לכפר Muang Ngoy

קמנו לבוקר יפה זה. צופים בעננים הגולשים מההרים. ואז, גלישה מסוג אחר, גלישה בטלפון הנייד, הנחיתה אותנו למציאות קשה. מלחמה עם איראן. הדמעות עלו. המחשבות קשות. הנוף הפסיק להיות מנחם.

הנשימה נעתקה אבל הזמן לא עצר מלכת. הטיול המשיך כמתוכנן. נפגשנו בירכתי המלון, במזח והחלנו להפליג לכפר הנידח Muang Ngoy.

אמנם חיכינו להפלגה זו, שאמורה להיות פנינת הטיול. אולם מצב הרוח היה קשה. הדמעות איימו לפרוץ מעיני וגם פרצו. המחשבות על מה שיקרה, קילקלו את ההנאה מהמראות היפים. המקומיים בודאי שמעולם לא נתקלו בתופעה מטרידה כמו שהייתי אני. יושבת בסירה, עגומה. לא מתמסרת למראות.
ובכל זאת, משתפת אתכם במעט התמונות שכן צולמו.

מרחוק הבחנו באנשים מחפשים זהב בנהר.

הכפר Muang Ngoy מנותק מסביבתו הגישה אליו בעיקר בהפלגה. מאוד ציורי. הרחוב הראשי גדוש בבתים שווים הצצה. גדושים במסעדות ובתי קפה. סדנאות מלאכת יד. מזכיר את דרמסלה? מכאן גם ניתן לצאת לטרקים בסביבה הציורית. אנחנו הסתפקנו בהצצה קצרה בכפר וחזרה למלון ב-Nong Khiaw. מה שהתאים למצב הרוח הלאומי. לצערנו.

כבר בהתחלה היתה תזכורת עצובה ל"מלחמה שלא היתה" בלאוס. הפצצות האמריקאיות שהחטיאו את המטרות בויטנאם והגיעו אפילו לכפר נידח, הררי זה.

הפלגנו בחזרה למלון ב- Nong Khiaw. המראות היו יפים גם בדרך חזרה.

Ban Pha Toke Community Museum

מרחוק זה נראה כמו מבנה פסטורלי של מוזיאון כפרי על רקע ההרים. אבל מבפנים התכולה זעקה. כמה אירוני להיות במוזיאון על מלחמה עלומה כביכול, במקום נידח, כאשר מלחמה מתרגשת עכשיו בארצי.

מכתש הפצצה

ולמחרת חזרנו לעיר לואנג פרבנג. ימים עצובים של מלחמה באיראן, מתובלים בנוף לאוסי מהמם. אנשים חמודים ועננים גולשים לנהר.

khop chai לך לואנג פרבנג. היית נעימה לנו. נגיע שוב בימים שקטים מאלה.

_{לואנג פרבנג לאוס יוני 2025 – זמן מלחמה באיראן: העם כלביא}

טיול סובב תאילנד והפעם הצד המזרחי המסעיר של טאיוואן

טיול סובב טאיוואן – פוסט 3 מתוך 3.
מניחה שקראתם כבר את הפוסט הראשון: סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) וגם את הפוסט: טיאוואן הצד המערבי. ואולי גם קראתם פוסטים קודמים שלי על טאיוואן: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר ואולי גם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה.
כעת הגיע הזמן לטייל בצד המזרחי של האי הנחמד. שהוא הצד בו הנוף לא נגמר.

רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…

_{(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).}

לינה בעיר Taitung

את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק.
העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…

בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!

Sanxiantai

יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום.
שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.

כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…

במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!

Amis Folk center

לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.

להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.

נוף שלא נגמר!

לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי.
היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת.
לפניכם מיטב:

Old Donghe Bridge

Kenting national park

כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.

Jialulan

Stone Umbrella Observation

Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂

מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים…
פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.

Zhangyuan Bridge

Shitipini Scenic recreation

Yuedong Receration Center

מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…

סירות דייג עם פטנט

סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.

לחצות את הטארוקו:

שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.

לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:

Flower Space

ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !!
מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.

וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.

חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.

Hualien Cultural and Creative park

בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.

בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.

Lakeshore hotel Hualien

מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.

בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.

אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.

לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:

Wuling

לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…

כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.

Hoya resort Wuling

Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).

Wuling Farm Campground

טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:

Shei Pa National park

והמשכנו הלאה בדרכי כפרים: ותחילה מטעי תה גזומים בטארסות: Abba's mountains

"שדות כרוב לנצח".

_{ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..}

הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.

_{טאיוואן אפריל 2025}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025

טיול מעגלי בטאיוואן ברכב שכור – מה כדאי לדעת מראש?

איך מגיעים לטאיוואן?

טאיוואן היא מדינת אי ויש להגיע אליה בטיסה. אנחנו הגענו לטאיוואן (איך בדיוק כותבים Taiwan בעברית?…) בטיסה קצרה מבנגקוק (כ-3.15 שעות). טיסת לאו-קוסט שהמריאה מהשדה הישן – קטן – דון מואנג. נחתנו כטאיפיי ויום למחרת, אספנו את הרכב השכור, שהוזמן מראש והתחלנו בטיול.

בעת הכניסה לטאיוואן

כבעלי דרכון ישראלי לא צריך לבקש ויזת כניסה. אולם יש למלא טופס קצר במועד ההגעה. ניתן למלא ידנית או און ליין. בטופס תתבקשו לכתוב פרטים מזהים ושם מלון באי.
כמו כן, תתבקשו להציג פרטי טיסת חזור.

הגעה משדה התעופה לטאיפיי:

הדרך הפשוטה והיקרה: מונית. כ150 ש"ח.
הדרך הזולה: אוטובוס או רכבת לתחנת רכבת טייפה מרכז. משם ניתן לעלות על קו מקומי. מאוד פשוט וזול.

על מלונות בטיאוואן:

כדאי לדעת כי במרבית המלונות, זמן צ'ק אין רק בארבע אחר הצהריים… די מעצבן.
המלונות בהם שהינו לאורך המסלול היו בדרגת 3-4 כוכבים. החדרים היו נוחים. למרות שבחלק מהמקרים, העיצוב היה שמרני ומיושן. לא תמיד היו כספות בחדר.
מלונות באזורים מבודדים, בד"כ כוללים גם ארוחת ערב. (בסיגנון בופה).
בהרבה מלונות תקבלו אמבטיות ענק – סוג של "אונסן" מקומי. פינוק.
בחלק מהמלונות יש מכונת כביסה ומייבש. נוח.
במרבית המלונות תקבלו חלוק ותכשירים לאמבטיה. (בחלק מהמלונת לא היה תחליב גוף… )
אפשר להזמין מראש חדרים במלון באתרים השונים. בד"כ Agoda היתה האפשרות הזולה ביותר.
אנחנו בחרנו לא להזמין מראש, כדי לאפשר לנו גמישות במסלול. בד"כ לא נתקלנו בבעית חדרים. בסופי השבוע המלונות היו עמוסים יותר ויקרים יותר.

על נהיגה ורכב שכור בטאיוואן:

יש להציג רשיון רכב בינלאומי בנוסף לרשיון הרכב הישראלי.
בעת ההזמנה באינטרנט, מתבקשים לתת מקדמה על התשלום והשאר במעמד ההשכרה.
נהיגה בצד ימין, כמו בארץ…
כבישים טובים. הרבה רמזורים – אפילו בהפרזה קלה. הנהגים המקומיים עם יד קלה על הצפצפה… (להבדיל מתאילנד, בה אין צופרים כלל!)
ישנם כבישי אגרה בדרכים. קשה להבחין בהם, כי אין (לפחות לא ראינו) שערים וגביית תשלום במקום. אפשר להמנע מכבישי אגרה בניווט, אם תסמנו זאת במפת גוגל מראש. אזי תופנו לכבישים צדדים ונופים יפים. אבל הדרכים העקלקלות יגבו מכם מחירן בזמן.
לרכב יש קורא אוטומטי לכבישי אגרה. התשלום יתבצע בסוף, במעמד החזרת הרכב לחברת ההשכרה.
הרבה דרכים בטיאוואן הן דרכים הרריות. רכב חזק, עשה לנו את העבודה.
חנייה בחניון: נכנסים לחניון. השער נפתח אוטומטית. לפני היציאה מהחניון יש להזין במכונת תשלום, את לוחית הרישוי של הרכב (אותיות ומספרים. לפעמים רק מספרים בלבד). תקבלו צילום הרכב בעת הכניסה לחניון. יש לאשר את זהות הרכב ואז תקבלו את הסכום לתשלום וניתן לשלם במזומן).
יש מצלמות בדרכים: הקפידו על כללי נהיגה נכונים.
רמזורים: ברמזור ובו שלושה צבעים: הפנייה שמאלה אפשרית כאשר הנתיב הנגדי פנוי.
ברמזור ובו ארבעה או חמישה צבעים: יש ירוק ייעודי עם חץ שמאלה, המאפשר פנייה שמאלה.
מחוץ לערים, התנועה די דלילה. בתוך הערים, התנועה עמוסה ומרובת רמזורים.

אנחנו שכרנו רכב בחברת IWS – הרכב היה מעולה ולא נתקלנו בשום בעיה מולם.

בניית מסלול:

המסלול שלנו היה סיבוב ממערב למזרח. וטוב שכך. כי הצד המערבי, מרשים בהרבה פחות מהמזרחי.
במידה ואתם לחוצים בזמנים, ניתן להתמקד בצד המזרחי העמוס בנופים משובחים דרמטים ולוותר על הצד המערבי, המרשים פחות.

אנחנו התמקדנו בעיקר בנהיגה בנופים ופחות בהליכה מרובה ובטרקים בפארקים. כאלה אנחנו…
מרבית הטיול היה בכבישים צדדים ונמנענו ככל הניתן מכבישי אקספרס שהם פחות מענינים.
יצא כי בכל יום, המשכנו בטיול, כך שכל יום גם החלפנו מלון.
בסך הכל ארך לנו המסלול כולו כעשרה ימים.

ניווט בעזרת מפות גוגל ללא שום בעיה.
יש חנויות נוחות כמו 7-11 וגם Family Mart – בהן יש שירותים. (מסומן בשלט).

אטרקציות:

אפשר לחפש לאורך הנתיב אטרקציות מקומיות, בעזרת גוגל מפס ושילוט. בדרך כלל מקומות תצפית לנוף. במרבית המקרים הכניסה ללא תשלום פרט לתשלום החנייה המסודרת במקום. יש הרבה תיירות פנים והרבה מטיילים בעיקר בסופי השבוע.
אטרקציות אחרות יהיו מקדשים מענינים, שווקים. ופארקים.
יש שמורות טבע שהכניסה אליהן ללא תשלום ואחרות בתשלום. וכאן אולי המקום לספר כי נכון לשעת כתיבת פוסט זה, שמורת טארוקו המפורסמת סגורה לטרקים וטיולים ברגל בגלל עבודות שיקום שמתבצעות לאחר רעידת האדמה הגדולה שהיתה באפריל 24. אך ניתן עדין לחצות ולנסוע בטארוקו במגבלת שעות. מומלץ לבדוק מראש עידכונים באינטרנט או להתעדכן במלון.

על אוכל מקומי ואוכל צמחוני-טבעוני

אנחנו מצאנו כי האוכל המקומי בטיאוואן מרשים פחות מאוכל תאילנדי… למעשה, זהו אוכל סיני שאינו חריף בד"כ. אפשר לבקש תוספת מטבל חריף. יש הרבה מאוד השפעה יפנית ורבות המסעדות היפניות. האוכל המקומי עשיר בבשרים, דגים ומאכלי ים. ועם זאת, יש מודעות גדולה לטבעונות – צמחונות ויש מבחר גדול מאוד לצמחונים בכל ארוחה. בד"כ בבופה במלונות, המנות הצמחוניות תהיינה מסומנות בשלטים ירוקים. לא נשארתי רעבה בשום מקום! אפילו בשווקים תמיד ניתן למצוא דוכני פטריות, טופו וכיסונים צמחוניים.

אפשר לקרוא פוסטים נוספים שלי, על מסעדות צמחוניות: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

לסיכום: טאיוואן מדינה ידידותית ונוחה למטיילים. מרובת טבע פראי, מרהיב בכמויות אדירות בצד המזרחי בעיקר. הנהיגה נוחה. הכבישים מחוץ לערים אינם עמוסים. המלונות טובים והאווירה נעימה מאוד.

פוסטים נוספים מהטיול: לטייל בטאיוואן בחלק המערבי של האי. וגם לטייל בטאיוואן – הצד המזרחי
אפשר אולי להציץ בפוסטים ישנים שלי כאן: משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

טאיוואן אפריל 2025

באזור לאמפאנג בצפון תאילנד, נמצא מקדש מעניין בסיגנון יפני: Wat Prathat Doi Prachan

במקדש Wat Prathat Doi Prachan נמצא פסל בודהה ענק בסיגנון יפני. העתק של בודהה מפורסם ממקדש בקאמאקורה יפן. המקדש נמצא על פסגת הר בקרבת העיר לאמפאנג. נדמה לרגע כאילו קפצנו לביקור ביפן.

איך מגיעים?

המקדש נמצא לא רחוק מהעיר לאמפאנג, הנמצאת בצפון תאילנד. על הדרך לצ'אנג מאי. אנחנו הגענו ללאמפאנג ברכב שכור מכיוון איסאן.

על העיר לאמפאנג ניתן לקרוא גם בפוסט הבא: הקסם המיוחד של לאמפאנג

ניתן להגיע לראש ההר למקדש ברכב. או להשאירו למרגלות ההר בחנייה מסודרת ולעלות בהסעה בטנדר, תמורת 40 באט לאדם. אפשר לאתגר עצמכם ולעלות ברגל. נראה שמסלול העלייה ברגל יפה. לא ניסינו.

המקדש בראש ההר בנוי על שני מתחמים:

פסל הבודהה ענקי ומרשים. הנוף למרגלותיו מהמם. האווירה כמו ביפן. הפסלים, העיצוב המינימליסטי. חנויות ממכר מזכרות וקמיעות והחתולים…

אפילו שערים אדומים.

בצד השני של המתחם, נמצא מקדש מהמם בסיגנון מקומי תאי. יש לחצות את החנייה ולהמשיך מעט הלאה.
בדרך לשם, אני חולפת פסלים מקסימים ומחייכת לעצמי.

נוף ממוסגר והשקט עוטף.

יורדים למטה ומגלים מתחם נוסף יפיפה: ליד אזור החנייה. כמעט ופיספסנו.

לינה בלאמפאנג

את הלילה שלפני המקדש, עשינו בעיר לאמפאנג. בחרנו במלון צנוע: Tree Tara – שיש בן אונסן (בית מרחץ) יפני לרחצה. כדי להיכנס לאווירה. אולם מכיוון שלא עשינו הזמנה מראש, חדרי המרחץ היו תפוסים. המלון ממש חדש, בסיגנון שמקומיים אוהבים. אני קצת פחות. אולם המיטה הפתיעה ממש לטובה -היתה ממש נוחה ומפנקת. אפשר להתפנק במסג' תאי טוב מידי זוג מעסים מבוגרים. ממש בחצר המלון. להמשיך לארוחת ערב במקום וללכת לישון…

אפשר לקרוא עוד על למפאנג: הקסם המיוחד של לאמפאנג.

אפשר לקרוא על מקדשים אחרים בצפון תאילנד: מקדשים משוגעים בצ’אנג ראי וגם בדרכים בין צ’אנג ראי לצ’אנג מאי

למחרת המשכנו בדרך צפונה לאזור צ'אנג מאי.

_{למפאנג תאילנד ינואר 2025}

מוצאים שלווה מול נהר בנאקון פאטום תאילנד

איך מגיעם למלון?

כשעה נסיעה מבנגקוק ומגיעים למלון Neera Retreat במחוז Nakhon Phatom. מלון אקולוגי מדליק בעיצוב עכשווי ירוק ושקט – Neera Retreat.

על מנת להגיע למלון בחרנו במונית. המחיר (לכיוון אחד) עשוי להיות בין 700-1200 באט ממרכז בנגקוק והנסיעה ארכה קצת למעלה משעה. (תלוי בפקקים בבנגקוק)

ואיך היה המלון?

חדר יפה ושלו חיכה לנו. עיצוב צעיר ורענן. מיטה נוחה. מרפסת מול נהר. פוף מדליק שניתן להשתרע עליו וכל מיני עלים ופרחים לחליטה. מזרון יוגה ושמן ארומטי להעשרת החדר בניחוחות. אהבתי.

באתר המלון באינטרנט, הובטחו פעילויות אקולוגיות ויוגה במלון. בפועל, זה לא קרה והתאכזבתי. מניחה שבשל מיעוט האורחים. יש במלון בריכת שחייה נחמדה וזהו. את העניין, פרט לשלווה, יש למצוא מחוץ למלון.
להתנייד נעזרנו בשירותי מוניות. בעזרת המלון או דרך אפליקציית גראב. קיוונו לשכור אופנוע בעיירה. אך לא היתה אפשרות כזו וחבל.
תיירים לא פגשנו כלל.

אכלנו בעיקר במסעדת המלון. האוכל היה טוב ויש מענה לנמנעים מהחי.

Don Wai Floating market:
טיול חביב לשוק בחצר מקדש וגם הפלגה והאכלת דגים רעבים תמידית

שוק סוף- שבוע נחמד מאוד, גדוש בדוכנים צבעוניים ומפתים, מצאנו לא הרחק מהמלון. במרחק של 300 באט מונית. בתוך מקדש חבוי שוק Don Wai Floating market:

דרך שער יפה נכנסנו לשוק צף. משמעותו שוק המשתרע לאורך גדת הנהר. השוק עמוס בדוכנים ובהם מכל טוב הארץ.

הפלגת פיקניק

אספנו מעט מטעמים ופרות ויצאנו להפלגה לשייט פיקניק חביב לעבר המקדש הגדול.
צופים בחיים בצד הנהר. בחלקות הירק הצפות והיפות. בבתים הקטנים לצידם. בסירות המובילות תוצרת לשוק. וגם האכלנו דגי שפמנון בלחם בקרבת המקדש, סגולה למזל טוב.

ההפלגה יוצאת מהשוק וחוזרת אליו. לא ניתן לרדת בדרך. מחיר – 20 באט לאדם.

ובתמונה: נקודת ממכר הכרטיסים להפלגה.

חזרנו במונית למלון עם הרבה ירוק בעיניים. בטן מלאה ושמחה תמימה בלב.

טיול בוקר לכפר Baan Saladin ובו הכרנו כמה זקנות חביבות למדי וגם למדנו להוקיר ערכה של קהילה נשית חזקה:

במחיר של כ200 באט לנהג מונית. אשר אסף אותנו מהמלון ולקח אותנו לכפר Baan Saladin Creative Industry Village. שם נפגשנו עם חבורת זקנות נמרצות ויצאנו להפלגה בין פרוייקטים חקלאים המנוהלים על ידי נשות הקהילה. מחיר סיור והפלגה 350 באט לסירה ועוד 100 באט לאדם. (לא עמדנו על המקח).

תחילה התרשמנו מחנות הקהילה שבה נמכרים תוצרים פרי עמלן. ואז הוזמנו להדגמת דרך הכנת חטיף אורז פופולרי, סטייל פירכיות אורז שאינן כלל דלות קלוריות, אלא נהפוכו.

אך אם תרצו להכין זאת בבית, זה בערך כך: אורז מבושל מראש. מעוך לעיסה. אותה מרדדים ומיבשים. מחליקים בזהירות לסיר שמן רותח…

אחר כך, לקחה עלינו אחריות זקנה חביבה שהתמתנה להיות השייטת והמדריכה שלנו לשעה הקלה הבאה ויצאנו להפליג.

ירוק כאן ושלו כדרכם של נהרות.

חוות לוטוסים ובה למדנו לקפל עלי כותרת… וגם שתינו תה לוטוס.

ביקור במטע של פרי כתום ומשונה שלא הכרנו – Gac או Fuk Kao. הפרי המשונה הזה מיועד לתעשיית הקוסמטיקה בעיקר. והמיץ הטעים ועתיר הסגולות שלו המופק מהציפה האדומה טעים.

קנינו סבונים וקרמים והמשכנו לחוות סחלבים. כניסה בעלות 20 באט לאדם.

למדנו שם כי הסחלבים הלבנים מיועדים ליצוא ליפן והסגולים לשוק המקומי.

חזרנו עייפים לנוח במלון.

Wat Sam Phran

ביום האחרון נסענו למקדש הדרקון הנמצא לא הרחק: Wat Sam Phran.
אפשר לקרוא פוסט בהרחבה על מקדש הדרקון כאן.

בפעם ההקודמת בה בקרנו במקדש, מזג האוויר היה חם מאוד והחלטנו לא לטפס במעלה הדרקון. מה שלא ידענו אז היא העובדה שבעצם יש מעלית לקומות העליונות. (עלות 80 באט לאדם). אז הפעם, כמובן שעלינו במעלית ובחרנו לרדת ברגל. הנוף יפה ופרוש למרגלות המקדש.

בצר לנו, כמו התפללנו שם לאלוהים אחרים שירחם על ילדי הגן השבויים בעזה. אולי האלוהים הזה רחום יותר.
ואז פנינו לרדת את כל הקומות במנהרות הדרקון, מצויידים בשפע עצות לאהבה ומעשים טובים לזולת.

וכך, חלפו עלינו בשלווה כמה ימים במלון הנחמד הזה ותיכף ומיד חזרנו בנגקוקה.

_{נקום פאתום דצמבר 2024}

טיול מאוד צבעוני במדינת סינגפור הקטנטנה.

אחרי שבודאי קראתם את הפוסט המקדים: טיול בסינגפור חלק א'. הגיע הזמן לספר על חווית העיר והגנים הבוטנים של העיר סינגפור. כי לפני היות Garden by the Bay, סיגפור התברכה בגנים בוטנים מופלאים.
הצטיידו בהרבה מים, ביום בהיר וצאו לטייל. כי אין טיול מושלם בסינגפור ללא הגנים הבוטנים.
_{(שלא כמו ביפן, מכונות ממכר מים, לא מפוזרות ברחבי הגנים.רק במרכזים מסוימים)}

הגנים הבוטנים המרהיבים של סינגפור

Singapore Botanic Gardens – הגנים הבוטנים של סינגפור משתרעים על שטח גדול מאוד.
בשנת 2015 הגנים היו הגנים הראשונים בעולם אשר זכו להכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית! כבוד ובצדק!

איך מגיעים?

הגעה לגנים ב- MRT: יציאות A וגם B. הכניסה מרוחקת מגן הסחלבים כ-1.4 ק"מ.

הכניסה לגנים חופשית ללא עלות. התשלום היחידי הוא עבור גן הסחלבים. ואל תוותרו על הסחלבים!
_{(יש הנחת אזרח ותיק. מעל גיל 60)}

הגנים מרהיבים. הולכים המון ברגל. אפשר היה רק לדמיין על דוכן להשכרת רכב חשמלי קטן, לטיול רכוב בגנים…

בגן הסחלבים, פשוט מתעלפים מהיופי! וגם מן החום 🙂

אחרי כמה שעות בחום הכבד של סינגפור ולמרות הגן המהמם, התעייפנו. צעדה לא קצרה (לא מצאנו מונית) בחזרה לתחנת הרכבת וחזרנו למלון לנוח מעט.

אין ספק שהגנים מופלאים ביותר! חבל שהם בקצה העולם… וחבל שלא נותרו לנו מספיק ימים כדי לחזור ולטייל בהם שוב.

על מקדשים יפים, בתים צבעוניים, ציורי קיר מרשימים, מרכזי אוכל הומי אדם וסתם מקומות יפים:

Colourful Shophouses

העירבוביה האתנית שיצרה את סינגפור, יצרה גם את הבתים המכונים: Shophouse המאופיינים בצבעוניות מרשימה. כאשר החנות בקומה התחתונה והבית מעל. אפשר למצוא בתים כאלה בכמה מקומות. יצאנו למצוא ולצלם את החמודים האלה הפזורים ברחבי העיר.

ציורי קיר

חוץ מבתים חמודים אלה, נחמד מאוד לפגוש בציורי קיר מרהיבים ויש כאלה הרבה ברחבי העיר: את חלקם מסומנים במפת גוגל.

הודו הקטנה

כמו הודו… בהודו הקטנה של סינגפור, תרגישו כמו בהודו:) הכל פתאום מקבל תזוזה וחיות. הצבעים עזים יותר. המוני אדם גודשים את הרחובות. ריח יסמין וקטורת. בדים צבעוניים. המולה ואוכל טעים. איזה כיף!

איך מגיעים?

על מנת להגיע למרכז הענינים של הודו הקטנה. נווטו במפת גוגל לבניין מפורסם שנבנה בשנת 1900: Tan Teng Niah House. משם התחילו לטייל ברחובות הסמוכים. תנו לעצמכם להיסחף עם המוני האדם. ובקרו במסעדה הודית לארוחה וקינוחים. "כמו להיות בהודו האהובה, אבל בגירסא לייט"

ארבעה ימים הסתיימו מהר. מרובי הליכה. ביקרנו גם כמה מקדשים. דגמנו אוכל במרכזי האוכל המפורסמים של סינגפור. בכללי, היה מאוד חם, אם כי באופן מוזר, לא לח, כפי שזכרנו מביקורים קודמים. נראה כי גולת הכותרת של סינגפור, עבורי התבטאה בגנים המופלאים שבה. בגינון האורבני. בפארק המדהים של שדה התעופה. הלואי ונדע גם במחוזותינו, לתת משקל חשוב לגינון המלווה את חיינו ומזרים את האנרגיות בכיוון הנכון.

אם במקרה דילגתם, אזי קראו גם את הפוסט: סינגפור חלק א.

_{סינגפור יולי 2024}