תגית: מקדש

המשך טיול בבאלי, בו נוסיף לרדת ולטפס למקדשים יפיפים. נמשיך להתפעל משדות אורז. נטבול סוף סוף בבית מרחץ היסטורי ונאכל גדו גדו, כאילו אין מחר…

ארמון המים המרהיב: Tirta Ganga

הכניסה לארמון Tirta Ganga בתשלום 90 אלף באט לאדם (יש הנחה לגיל הזהב!) . + חנייה לרכב. המקום עמוס בתיירים ועם זאת, פשוט נפלא. יש באתר מסעדה ובית קפה. ויש להקות אדירות של דגים ענקיים ומורעבים, המצטלמות מצויין. תשמחו לדעת כי אין הרבה מדרגות שיש לרדת, אל הארמון.

שער השמיים – Gate of Heaven- Lempuyang Temple

שער השמיים – Lempuyang Temple או השער לגן העדן, הוא אתר מאוד מבוקש. אליו יש לטפס במעלה ההר!
הנהג הוריד אותנו בתחנת איסוף הטנדרים. ואמר שנפגש בטח עוד כשעתיים… לא שהבנו אז במה מדובר. ההתחלה נראתה תמימה. הנה יש טנדר פיק אפ, המעלה אותנו למעלה.

השאטל למעלה ההר עולה 25 אלף רופיות לאדם. נסיעה קצרה בטנדר ואז… אז מגלים כי הדרך לשער השמיים רצופה בייסורים. ואין הקלה לצדיקים. צריך לעלות את ההר.

יש להפרד מעוד 70 אלף רופי לאדם. (לכרטיס הכניסה מצורף מספר. מעניין לשם מה? חשבנו בקול).

העלייה בסארונג, במעלה ההר, היתה לא קלה. היה חם והרגלים במילא כבר כואבות.

בסוף הגענו לשערי שמים. ושם הובן פשר המספר שהיה צמוד לכרטיס. אם חפצך להצטלם בשער השמיים, עליך להמתין לתורך, על פי המספר שהיה צמוד לכרטיס. מה שלא קרה איתנו. אבל הצפייה במטיילים המצטלמים בו במיטב הפוזות, היתה מבדחת.

שער השמים באמת מרשים וביום בהיר ניבט דרכו הר הגעש שממול.

הרחקנו אל ההרים על מנת ללון ב- Munduk. בדרך עצרנו לסעוד במסעדה משובחת: NOORD Cafe

Munduk Moding Plantation Nature Resort

את המלון Munduk Moding Plantation Nature Resort צריך להזמין הרבה זמן מראש כי הוא מאוד מבוקש.
אל תהססו! זה מקום מופלא. חדרים מדהימים. נוף משגע. עיצוב מקסים. שירות מעולה ומקצועי. אוכל טעים ומענה לצמחונים. מושלם! מה עוד צריך? אה… גם סדנאות קצרות וטיולים, בתוספת תשלום.
הקדשנו יומיים למלון והיינו נשארים בו עד היום, לו יכולנו.

מלון אקולוגי המתחשב בסביבה ומספק תעסוקה לאנשי הכפרים שבסביבתו. המלון נטוע בתוך מטעי קפה.

ובתמונות: תשומת לב לפרטים הקטנים, כפי שאני אוהבת: שרשרת פרחי הידרנג'אה אשר קבלנו בצ'ק אין. וגם קולבים יפיפים מפלסטיק ממוחזר.

מזג האוויר היה מעונן ואפור ואפילו קריר למדי ואיפשר רביצה בג'קוזי המהביל בואכה הרים ועננים. בבריכה, לא טבלנו כלל.

לא הפסקנו להתפעל מהמלון המיוחד הזה. הכל בו מרשים. הלכנו לביקור קצר במפעלי המחזור השונים. (חמדנו את השרפרף מפלסטיק ממחוזר, אבל היה קשה לדמיין אותנו נסחבים עימו עד הארץ). וסיירנו במטעי הקפה המשובח שלהם. ובתמונה: עצי הקפה שלהם גדלים בצילם של עצי הג'ונגל המקומי.

ובתמונה: קליית קפה בנוסח מקומי מסורתי.

ובתמונה: מטעי פרחי הידרנג'אה כחולים לבנים משגעים!

מהמלון, יצאנו השכם בבוקר למרחצאות Banjar Hot Spring. השכם: על מנת להגיע ראשונים לפני כל התיירים.
(רצוי לבדוק מראש את שעת הפתיחה המוקדמת ביותר).

Banjar Hot Spring

כניסה: 45 אלף רופי לאדם. את המגבת הבאנו מהמלון. יש תאים קטנים במקום, בהם ניתן להחליף לבגדי ים.

Ulun Danu Beratan Temple

Ulun Danu Beratan Temple מקדש יפה, עמוס במבקרים. מישורי! (איזה כיף!). מחיר הכניסה 75 אלף רופי לאדם + חניה. אין צורך בסארונג.

קצת קיטש ושיהיה לבריאות:

הדרך הפכה יפה יותר ויותר ורימזה על הבאות:

Jatiluwih

הגענו למקום באמת עוצר נשימה: Jatiluwih – מרחבי שדות האורז נמתכים על כל המרחב. יש שבילי הליכה מסודרים והתענוג מעולה! הכניסה לכפר בתשלום.
השבילים מפתים להליכה בין השדות הירוקים. כל כך יפה! כל כך אינסטגראמי ואי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם. רק המבול שהגיע, הצליח לנתק אותנו מהשבילים.

אחד מאיתנו הצורף לנגינה מסורתית מול הירוק העצום…

מדושני עונג מכל הירוק המדהים הזה, המשכנו בדרך חזרה לדנפאסר. משם תמריא הטיסה שלנו למחרת לבנגקוק.

באלי היתה מדהימה אלינו! נהננו מכל רגע. הכל באי הזה, מתוק וחמדמד. קצת תיירותי, מעבר למה שאנו רגילים, אבל נסבל. נשאר לנו להגיע שוב ולתור לאט לאט באי המקסים הזה.

_{*גאדו גאדו – המנה מורכבת מטמפה, ירקות מבושלים ורוטב בוטנים טעים. מנה משביעה לטבעונים רעבים.}

לעוד פוסטים על באלי:

טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

סוף סוף באלי

סוף סוף באלי: חלק 1: כל בית צריך מקדש

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

פוסט באדיבות דרכון זר, אשר איפשר לי להגיע לאי היפה באלי. שם התאהבתי בשדות אורז זרחניים. ספרתי מקדשים כהים בכל פינה. התאהבתי בטחב ירוק המצוי על כל עמוד ופסל. ירדתי למטה על מנת לטפס חזרה. לבשתי סארונגים בשלל צבעים ועברתי בשערי שמים. וגם למדתי לחבב גדו גדו…

מומלץ לקרוא תחילה את פוסט ההקדמה שלי לבאלי:
את הטיול ערכנו בעזרת נהג עם רכב צמוד. ומכיוון שהיינו מוגבלים בזמן, כמעט כל יום החלפנו מלון.
ניסינו להספיק כמה שיותר וכמובן שלא הצלחנו לראות את כל מה שיש לאי הזה להציע או מה שתכננו מראש. נשאר לנו טעם של עוד.

Denpasar

הגענו לבאלי, אחרי שנים של כמיהה. טיסה של כחמש שעות מבנגקוק והגענו למדינה אסיתית שונה ממה שהכרנו עד כה התחלנו את המסלול בעיר בה נחתנו: Denpasar. שם חיכה לנו נהג עם רכב, אשר הזמנו מראש.

מלון: Ulu Segara Luxury Suites & Villas

מלון Ulu Segara Luxury Suites & Villas התגלה כמלון נטוע על נוף יפיפה של ים. החדר היה מטורף. גדול, נוח מאוד. עיצוב מעט שמרני. מרפסת ענקית צופה לים. שרות נפלא ביותר.
לו היה לנו יותר זמן, היינו מתמהמהים במלון הזה בשמחה ובנוחות.

Uluwatu Temple – על קופים וקצף גלים

אחרי התארגנות קצרה במלון, החלטנו לנצל את המשך היום ויצאנו לטייל: Uluwatu Temple שהוא מקדש על מצוק תלול ממנו נשקפים מראות מהממים של גלים אכזריים מתנפצים. מרבד קצף לבן מסעיר. אין ספק כי באלי היא גן עדן לגולשים.

כרטיס כניסה למקדש Uluwatu Temple עלה 50 אלף רופיות לאדם + תשלום לחנייה. כאן התוודענו בפעם הראשונה לצורך לעטות סארונג מעל הבגדים. בדי סארונג צבעוניים, מחולקים ללא עלות בכניסה לכל מקדש בבאלי. דווקא נחמד לראות את כל המבקרים לבושים בדים צבעוניים… בהחלט מוסיף לאווירה. ומוסיף גם לחום שסביב. ההליכה במקום מלווה בקופים טרחניים, מטרידים. המנסים ובהצלחה מרובה, לחטוף טלפונים, כובעים וכל מה שתחזיקו בידכם. השמרו נא.

משם נסענו ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park: איזה מקום מטורף ולא מהעולם הזה!

Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park

הכניסה ל-Garuda Wisnu Kencana (GWK) Cultural Park עולה 150 אלף רופי לאדם. על סכום זה רצוי להוסיף גם כרטיס הסעה / הקפצה בעלות של 40 אלף לאדם, שמאוד כדאי לקחת, בתנאי החום השוררים במקום. בנוסף יש לשלם על החנייה.

כניסה מאוד מרשימה, היות וכל האתר בנוי בתוך מחצבה ישנה. קירות אנכיים המשווים נופך בדיוני למקום.

הפארק היה עמוס מבקרים. בעיקר הרבה תלמידים ומוריהם. המקום כולו היה מלא באנרגיות נהדרות ושמחת חיים.

ואז מגיעים לפסל הגארודה עצמו: Wow!

הגארודה – הציפור המיתולוגית המשמשת " כלי רכב" לאל המיתולוגי וישנו. קנה המידה של הפסל מטורף! כאילו הפסל באמת בשמיים. בגובה של 121 מטרים!
מי יצר את הפסל הזה ואיך? אני תוהה. כמה משאבים הושקעו ביצירתו. (הסתבר לי, כי 28 שנים…)

אחרי מליון צילומי הפסל, מכל זווית אפשרית (חסכתי לכם :), ירדנו לטייל בפארק עצמו. שהוא כאמור נמצא בין קירות זקופים של מחצבה ישנה. הנוף הסוריאליסטי והפסל הענק מלווים אותנו לכל מקום.

יום גדוש ומרשים. יום ראשון שלנו בבאלי, הסתיים במס'ג מדהים של אבנים חמות ב-The Calma ומשם נשאר לנו רק לחזור לחדר הענק והמפנק ואולי גם ארוחת ערב קלילה במלון. (גדו גדו).

ביום השני התחלנו להפנים, כי באלי תהייה מאוד כואבת אלינו ומיד התחלנו לנחם את שרירי הרגליים שלנו.
כל מקדש דורש הליכה מרובה שרובה אינה מישורית. יורדים ומטפסים את כל הדרך חזרה.
שני מקדשים כאלו ביום, והשרירים צועקים. תוסיפו לזה גם את החום והלחות והסארונג שעוטף את הגוף…חגיגה.

עוד דבר ש"גילינו": כל נסיעה אורכת זמן רב בגלל הפקקים התמידיים ולא בגלל המרחק. כל האי הוא פקק תנועה אחד גדול. האי מיושב בצפיפות. הכבישים עוברים דרך הערים הקטנות. הרחובות צרים והתחבורה מרובה. אין חנייה כמעט בתוך הערים עצמן וטוב שיש נהג עם אורך רוח וחזון.

Goa Gajah Temple

מקדש גואה גאג'ה (Goa Gajah Temple), הידוע גם בשם מערת הפיל. ומדוע פיל? יתכן משום הנהר הסמוך "לְוָוה גאג'ה" (Lwa Gajah – נהר הפיל) המוזכר בכתבים עתיקים. או אולי משום ראש האל ההינדי גאנשה, אשר פסלו נמצא בתוך המערה.

פוסט קודם שלי על באלי ובו הסברים על המקדש, תוכלו לקרוא טיול אופנועים בבאלי – חלק ב'

רעננים בתחילת היום, לא הסתפקנו בלראות את המקדש מלמעלה ירדנו בהתלהבות יתרה למטה.

העץ:

העץ הענק הוא מסוג קאפוק (Kapok Tree / Ceiba pentandra והוא בהחלט מרשים. עתיק בן 326 שנים. עטוי בד משבצות שחור לבן- המסמל את קדושתו.

המערה:

המאפיין הבולט ביותר של האתר כולו הוא הכניסה למערה, המגולפת באבן ומעוצבת כפנים ענקיות ומאיימות. מאמינים שפנים אלו נועדו להרחיק רוחות רעות. יש הטוענים שהדמות המגולפת היא האל ההינדי בהומה (Bhoma), אל האדמה.

הבריכה:

מחוץ למערה, בחצר המקדש, נמצאת בריכת רחצה מלבנית עתיקה שהתגלתה חלקית ב-1954. משפת הבריכה יוצאות שש (במקור שבע, אחת נהרסה ברעידת אדמה) דמויות נשיות מגולפות המחזיקות כלי מים, המסמלות את שבעת הנהרות הקדושים של הודו. (כאן לא טבלנו במים).

יורדים עוד קצת, לא התעייפנו מספיק.

הכניסה לאתר בתשלום 50 אלף רופי לאדם. יש לעטות סארונג. חנייה בתשלום נפרד.

Gunung Kawi Tampaksiring

Gunung Kawi Tampaksiring – מקדש יפיפה ונחשו מה?… גם אליו צריך לרדת ואז לחזור ולטפס! הפעם מאוד קשוח!

כל היופי הזה כהקדמה לאחד המקדשים העתיקים ביותר באזור באלי.
אגדה מקומית מספרת כי האדונים המיתולוגיים Kebo Iwa גילפו את כל המקדשים הללו בלילה אחד בעזרת ציפורניהם הענקיות.

הדרך בחזרה למעלה היתה מפרכת… החום, הלחות והסארונג שהכביד. כמעט ונשארנו למטה עד היום…

מחיר הכניסה לאדם: 75 אלף רופי לאדם. יש לשלם על החנייה. בתחילת הירידה תמצאו חנויות ומקומות לשבת ולהתרענן בשתייה. למטה, אין. הסארונג ניתן בהשאלה בכניסה למקדש.

"המקדש הבא, מוכרח להיות במפלס אחד שלא מחייב ירידה וטיפוס", לחשנו באפיסת כוחות לנהג הנחמד שלנו. שהבטיח שיהיה בסדר.

Pura Tirta Empul

הבטיח וקיים. מקדש Pura Tirta Empul היה סוף סוף מקום שעשה חסד לשרירי הרגליים הכואבים שלנו.
כרטיס כניסה עלה 75 אלף בתוספת לחנייה. המקום היה עמוס. כנראה להרבה תיירים היום, נמאס לטפס.

הפסלים, האבנים, העצים, היו עטורים בבד קדוש שהוסיף עניין וכתמי צבע.

אפשר לטבול ולהתרענן בבריכה. מרשים.

Sacred Monkey Forest Sanctuary

Sacred Monkey Forest Sanctuary אתר ירוק ויפה ובו הקופים הם עיקר האטרקצייה. הפעם, אינם קופים מהסוג התוקפני. יש פינות האכלה רבות ואפשר להצטלם עם הקופים.
כניסה תעלה 100 אלף רופי לאדם + תשלום בנפרד לחניה.

מי יתנני טחב…

אהבה ממבט ראשון: אני והטחב הירוק הצומח על הפסלים. ואני יכולה רק לחלום: כי מה לטחב ולאקלים המדבר בערבה שלי.

והקופים:

נפרדתי בצער מהטחב הירוק לטובת הגעה לבית המלון. הלינה הלילה תהיה באזור העיר Ubud

מלון מקסים Arya Akanata בכפר פסטורלי:

מלון באווירה הוא מלון Arya Akanata. המלון היפה נמצא בתוך כפר ציורי שנראה שהוסב למטרות תיירות. זה לא פוגע ביופי ובאותנטיות של המקום. נקודת איסוף לכפר בכביש משובש. מנגד שדות מוצפים ולהקות ברווזים. פסטורלי משהו. אני מניחה שאחרית הברווזים לא תהיה פסטרולית. אבל לעת עתה, זה מצטלם מצויין ובהחלט מכניס לאווירה אחרת. רגועה.

המלון במרחק מהעיר אובוד. יש להביא זאת בחשבון. הגישה למלון אינה פשוטה ונגזר מזה, שבלילה, נשארים במלון וגם אוכלים במסעדת המלון. (הנהג שוחרר לביתו ויחזור בבוקר).

יפה כאן!

הכניסה למלון דרך "שער שמיים" צנוע. מיד חמדתי ויעצתי בעדינות לזה שאיתי, להתחיל לתכנן את "שער השמיים" הפרטי שלנו במושב.

וכך נראת המרפסת בחדר שלנו: ציורי קיר מרשימים.

כל בית צריך מקדש

מסתבר כי בבאלי, כל בית צריך מקדש… כל משפחה מקימה בחצר ביתה מקדש קטן. כל זוג שנישא, נהוג שיוסיף מקדש קטן לחצר המשפחה. וכך עם השנים, החצר המשפחתית הולכת ונעשת עמוסה בחינניות במקדשים. מראה מופלא למדי.

Tri Hita Karana

עוד למדנו כי גובה הבתים בבאלי, נשמר עד גובה 15 מטרים. גובה עץ הקוקוס: כלל זה נשמר בקפדנות והוא מסמל את הכבוד לאלים, שהשמיים הם מרחבם. ואין להפריעם. וכך יוצאים נשכרים, האלים והנוף היפה של באלי נשמר ללא הפרעה.

וכדי לראות כפר המשמר את כל הנאמר למעלה, יצאנו לכפר התיירותי המהמם: Penglipuran Village:
טיול בו חזרנו בסופו לאותו המלון הנחמד בכפר האורז.

Penglipuran Village

כפר Penglipuran Village הבנוי כמובן בשיפוע, כל בתיו עמוסים במקדשים משפחתיים וחזיתות יפיפיות. תענוג.
הכניסה בתשלום: 50 אלף רופיות לאדם. אין צורך לעטות סארונג הפעם.

המקום הומה מבקרים. וכולם נהנים מיופי הכפר. אפשר להיכנס לחצרות הבתים. שם מחכות חנויות מזכרות.

מבט מלמעלה אל מורד הכפר:

אחרי המקדש הזה, אפשר להוסיף ולעלות ליער במבוקים מרהיב. לבית קפה החבוי בפינה אפלה ביער.

תוך כדי הליכה ביער הבמבוקים, אני נזכרת כיצד סבלנו מעודף תיירים ביער הבמבוק המפורסם של קיוטו יפן.
כאן, לשמחתי, היער נטוש ואפל.

ושם בקרירות היער, בעיצוב מהמם של בית קפה עשוי במבוקים, הוגש קפה באלינזי שחור גרגרי קר. לא משהו, לדברי מי שהזמין ושתה, שנשאר נאמן לקפה הקר של נספרסו. אני דווקא נהנתי מתה חזק וצונן.

ואז יורדים בחזרה במורד הכפר היפה הזה עד למגרש החניה. איזה יופי של טיול!

Proyek pak Kadek מסעדה מגניבה מול נוף משובח

לאכול צהרים צריך? אם כבר, אז מול נוף של הר געש: Mt Batur

מסעדה חדשה יפיפיה ומעוצבת. תפריט טעים במיוחד. יש אופציות צמחונית… והנוף.

בדרך חזרה לעיר אובוד, אנחנו עוברים אזור סופר תיירותי של טרסות אורז. מציצים ובורחים. עמוס מדי. לעוס מדי. אם כי יפה. אבל הפעם רק מרחוק. הנהג שלנו קצת מתפלא.

Ubud

העיר Ubud עצמה מאוד מרשימה. לכל בית מקדש… וזה פשוט יפה! מרכז ובו שווקים לכל השטויות שתיירים אוהבים לקנות, מסעדות ובתי קפה מגניבים. אני מדמיינת כי יהיה ממש נחמד לשכור איזה בית קטן עם מקדש בעיר או בקרבתה ולתור לאט לאט את כל מקדשי העיר.

משם המשכנו לטייל לכיוון מונדוק ההרית.

פוסטים נוספים על באלי:

סוף סוף באלי – הקדמה
טיול אופנועים בבאלי חלק ב'
טיול אופנועים בבאלי אינדונזיה – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2025

איזה פסטיבל צבעוני משגע היה לנו ב- Wat Bang Phli Yai Nai

כבר סיפרתי לכם שאני נעזרת בג'מיני רבות. והוא זה שמצא והמליץ לנו להגיע לאירוע המרכזי שהוא אירוע השלכת פרחי הלוטוס לנהר – Rap Bua בפאתי בנגקוק, בפסטיבל המסיים את תקופת הצום הבודיהיסטי: Wan Ok Phansa.

לאן ואיך מגיעים?

צריך לטרוח ולנסוע הרחק לאזור Samut Parkan. הפסטיבל בהחלט שווה את ההשקעה. מכיוון שדי מסובך להגיע בתחבורה ציבורית, (זה אפשרי. אבל דורש החלפת קווי רכבת ואוטובוס). בחרנו להגיע במונית. נסיעה של כשעה במונית, שעלתה כ500 באט ועל זה, נוספו גם כבישי האגרה. (הזמנה דרך אפלקציית גראב או בולט).

הפסטיבל נמצא ב- Wat Bang Phili Yai Nai. מקדש ענק וצבעוני. ורק בשביל זה היה שווה להגיע.
רק יורדים מהמונית ומיד מבינים שזו הולכת להיות חוויה נהדרת!

לפי הכתוב: הפסטיבל היה אמור להתחיל בשעה 07:00. לפיכך השכמנו קום על מנת להגיע בזמן. אם כי אחרנו מעט. קהל רב כבר מלא את כל המקום.

דוכני פרחי לוטוס בכל פינה. 50 באט לזר חביב, אשר יושלך לאחר כבוד, למי הנהר.

המוני אדם. מריעים. רוקדים. שמחים ומזיעים. נדחקים בינהם. מנסים למצוא פינה שבה נוכל להשקיף על הכל.
מתמקמים בראש גשר קטן. ושרק לא יקרוס פתאום מכובד המשקל.
האווירהוהצבעוניות העליזה מזכירים לי את הודו.

סירות חוצות ביעף את התעלה. בחלקן אנשים הזורקים תשורות אל הקהל.

בערך בשמונה וחצי, ניתן האות. ומאות פרחי לוטוס הומטרו אל הנהר. משט מכובד של סירות מקושטות החל לשוט בתעלה מתחתינו. הקהל היה משולהב. מטווח הלוטוסים היה בעיצומו.

אחרי הרבה סירות צבעוניות, מטווח פרחי לוטוס. גלונים של זיעה, הסתיים סוף סוף המשט ויכולנו להמלט מהשמש החמה לתוך שטח המקדש המוצל.

אואאו! איזה פסטיבל מטורף זה היה!

_{בנגקוק ספטמבר 2025}

תמיד כיף לחזור ולטייל במקומות יפים כמו צ'אנג ראי.

הגענו לצ'אנג ראי בטיסה קצרה מבנגקוק, בחודש ספטמבר, בשיא עונת המונסונים שאיננה העונה המומלצת. צ'אנג ראי היתה ריקה מתיירים. אתרי התיירות, המלונות והמסעדות נטושים. מזג האוויר היה מעולה. עניין של מזל.
טיול קצר עם חברה טובה, שלושה ימים נחמדים ביותר בהם ניסינו להיות בכמה שיותר אתרים. התניידנו בעזרת רכב שכור, ששכרנו מראש ואספנו בשדה התעופה של צ'אנג ראי, התחברנו עם מקומיים ונהנו עד מאוד.

Riva Vista מלון תענוג

במחיר ממש מצוין, קבלנו מלון מעולה! חדרים גדולים בעיצוב מודרני מדליק. אמבטיה שקועה מול נוף הנהר. שקט ושלווה. שירות מעולה. ארוחת בוקר טובה. תענוג.

כמה מטרים מהמלון, מסעדה ציורית בהחלט: Chivit Thamma Da Coffee House . יש גם תפריט צמחוני

המקדש הלבן: Wat Rong Khun

המקדש הלבן מרשים ביותר, אפילו אחרי כמה פעמים בהם בקרנו בו.

הכניסה בתשלום: 100 באט לאדם + 50 באט למערה
המקדש נסגר בשעות אחר-הצהרים. כדאי לבדוק מראש…
יש חניה באזור שמול המקדש.

אחרי המקדש הלבן המפורסם ביותר, הגענו למקדש הכחול היפיפה:

Wat Rong Seur Ten

הכניסה חופשית. המקדש פתוח כל הזמן.

Baan Dam Museum – הבית השחור

Baan Dam Museum הוא לא בית אחד, אלא מתחם די גדול ובו מבנים רבים. הבתים מאוכלסים ביצירות של האומן Thawan Duchanee. מרבית היצירות מבוססות על שרידי בעלי חיים, כמו תנינים… מה שקצת היה לי, כצמחונית, קשה לעיכול.
הכניסה בתשלום: 80 באט לאדם. חנייה במקום.

Long Neck Karen Village

התלבטתי האם ללכת לבקר במתחם שבטי ההרים: Long Neck Karen Village. קצת מביך כי הרי זה בעצם כמו סוג של גן חיות אנושי. אבל בסוף הכריעה המחשבה, כי נוכל לעזור לבני השבטים, בעזרת תשלום דמי הכניסה: 300 באט לאדם וגם נרכוש מהם חפצים.
בעונה בה טיילנו, העדר התיירים בולט לעין. היינו היחידים בכל המתחם הענק.
נדרשת הליכה בחום היום, כולל מעט עליות וירידות.
ארוכות הצוואר היו נחמדות ויפות ואפילו תקשרו באנגלית טובה.

יש בצ'אנג ראי מסעדות רבות. אולם אחת מהן, מרוחקת מעט מהמרכז, מה שמחייב רכב צמוד.
מסעדה אחת שבתה את ליבנו:

Green Farm House Restaurant 

Green Farm House Restaurant  התגלתה כמסעדה חמודה בהחלט. תפריט עשיר שיכול להיות מותאם לכל סוג של דיאטה וגם לצמחונים וטבעונים. האוכל היה טעים ביותר ולווה בהסברים מפי בחורה מקסימה מבעלי המקום ששמה: Gan.
גן תקשרה איתנו בשמחה באנגלית מעולה וערכה לנו סיור קצר בערוגות החווה. נהננו עד מאוד לפטפט עימה.
עוד נחזור.

לעוד פוסטים על אזור צ'אנג ראי:

כמה נהדר היה המלון שלנו בצ'אנג ראי
בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי
טיולים בסביבת צ'אנג ראי
מקדשים משוגעים בצ'אנג ראי

תאילנד ספטמבר 2025

 

ה"חבר החדש" שלי: ג'ימיני, העיר את תשומת ליבי לפסטיבל: Um Phra Dum Nam Phetachabun Festival. שכרנו רכב. הזמנו מלון ונסענו. היה נהדר.

בדרך עוצרים ב- Wat Tham Khao Prang

פסל מרשים מאוד של בודהה לבן נמצא במקדש Wat Tham Khao Prang. ההר עליו הוקם המקדש, שנקרא בעבר "קאו לום פאנג" (Khao Lom Fang), שימש בעבר כנקודת ציון לנוסעים בין ערי הממלכה העתיקות סי ת'פ (Si Thep) ולופּבּוּרִי. אנחנו נכנסנו לבקר את הפסל הענק ,אשר כמו קרץ לנו מרחוק.

מלון Blossom Phetchabun

Blossom Hotel מלון בן שלושה כוכבים אמנם, אבל חמוד. מיקום מעולה. ממש במרכז אירועי הפסטיבל. הכל במרחק הליכה קצר מהמלון. חדרים נוחים. (אחלה מיטה, מצעים, כריות ומזגן). שירות מעולה!
_{(תודות למיס פראוד המקסימה, שנתנה לנו שירות אישי מדהים).}

הפסטיבל: תהלוכה בערב בראשון: Budhha image Procession

תחילה הלכנו לשבת בבמות הישיבה שהוקמו לצורך הפסטיבל, לצד הרחובות הראשיים. ואחר כך, חזרנו לאזור המלון ומשם המשכנו לראות את הצועדים. היה מהמם. נמשך יותר משלוש שעות, לתוך הלילה.
התהלוכה ייצגה מחוזות, בתי ספר, אתרים היסטורים וארכיאולוגים ופולקלור מקומי. היה מרשים ביותר!

היו אנרגיות מחשמלות באוויר. אהבתי שנתנו ביטוי גם לדור הצעיר וגחמותיו.

הפסטיבל: היום השני: לרחוץ את פסל הבודהה – "diving while holding the Buddha’s image"

הבוקר מתחיל ליד הנהר. לצד מקדש Wat Bot Chanaman. הבמות עמוסות בקהל, כבר שעה קודם לפחות. כולם אוחזים בחוטים לבנים שנשזרו לרשת, לצד הנהר. כולנו עוצרים נשימה לקראת הגעת הסירות טקסיות.
_{(אחזור לחוטים הלבנים בסוף…)}

הפסטיבל מתבסס על אגדה מקומית עתיקה: לפני שנים רבות, פסל בודהה יקר ערך, המכונה פְּרָה פּוּטְתַא מַהַא תַ'אמַאראצַ'ה (Phra Phuttha Maha Thammaracha), נעלם מבית המקדש שלו. לאחר חיפושים ממושכים, הוא נמצא כשהוא צף במורד נהר פָּאסַאק (Pasak River). לאחר שהמקומיים החזירו את הפסל למקומו, הוא נעלם שוב ושוב, ונמצא שוב ושוב צף במורד הנהר.
בסופו של דבר, מלך האזור החליט להטביל את הפסל בנהר במהלך טקס מיוחד. מאז, הפסל הפסיק להיעלם. מאז אותו אירוע, נהוג לקיים טקס שנתי שבו מושל המחוז מטביל את פסל הבודהה בנהר, מתוך אמונה שהטקס מביא שגשוג, גשם בזמנו, שפע ביבולים ושלום לאזור כולו.

פשוטו כמשמעותו: סירות מגיעות לנהר. נזירים ומכובדים, נכנסים למי הנהר עם פסל הבודהה המוזהב בידם. טובלים ורוחצים בנהר את הפסל.

והנה ה"משט" מתקרב ומגיע: תחילה מכובדים בסירות ואחריהן, הסירה הטקסית ובה פסל הבודהה המוזהב.

התזמורת מנגנת. יש קריין ברקע המסביר לקהל המשולהב את פרטי הטקס. פרחי טגטס כתומים, אהובים בשל צבעם הקדוש, נזרקים למי הנהר החומים מסחף. הכל כל כך צבעוני ואותנטי.

והנה מתקרבת גם סירת הטקס. ונזירים יורדים ממנה אל המים. המים בנקודה זו, מספיק רדודים והם עומדים בבטחה. מתפללים לכיוון ארבע רוחות השמים. כולם סביבנו נראים מרוצים. ברכות…

מזג האוויר חמים ובטח נעים במים. אבל אחרי דקות ארוכות ורטובות חוזרים הפסל, המכובדים והנזירים לסירה ומפליגים הלאה. אבל הטקס עדין לא הסתיים.
המכובדים בסירות הצמודות לגדת הנהר, מתחיל "מטווח מנחות" אל עבר הקהל. וזה הופך את השימשיות ומנסה לתפוס בהן את המתנות המושלכות אליו. תמים, מצחיק וחמוד.

"נוחתות" עלינו, בננות קטנטנות, ממתקים. קינוחי אורז בעלי בננה… כולם חולקים עם כולם ויוצאים בשלל גדול. ואז מתחילים לפרק את רשת החוטים וכל אחד מתכבד בפיסה מהחוטים הנקראים: Sai Jin.

חזרנו עיפים, מזיעים ועם "פיסת מזל" משלנו לשנ"צ במלון. על מנת לנוח לקראת המשך אירועי הפסטיבל בערב.

בכל ימי הפסטיבל, מתקיים שוק לילה מפואר. שוק הומה מדוכני אוכל, בגדים ושטויות.

באותו השוק, מתקיימת ההופעה המדהימה: The Legend of Um PHRA Dam Nam. מופע ארוך, מופלא. מלא אפקטים מגניבים ובסיומו סערת זיקוקים.

תחילה, מה שנדמה היה לנו, הופעות בתי ספר מקומיים. תזמורות של נגנים מתוקים ונערות יפות מחוללות.

הוידאו ארט של המופע משגע…

ואז הופתענו מהאקטואליה, כפי הנראה, העימות עם קמבודיה: עצב. המלחמה רודפת אותנו.

ועברנו לסיפור עצמו: The Legend of Um PHRA Dam Nam

"היו היה":

גם בימי קדם, הכל התנהל סביב מלחמות ופוליטיקה.

אפילו סוסי מלחמה:

והסוף השמח בסוף ושיחזור רחצת הפסל בנהר:

מטיילים בסביבה הקרובה:

Amazing Dinosaur

במחיר של 120 באט לאדם, נכנסנו לפארק משוגע המכיל מוטיבים מדליקים שכל ילד אוהב וגם אני…
מצרים העתיקה, דינוזאורים, כרישים מפחידים, מקדשים יפנים… שודדי הקאריביים והכל מגניב ומושקע!

מסתובבים בפארק. משתאים. סביבנו שואגים וזזים דינוזאורים מפחידים בואריציות שונות.

מערה חשוכה ובה הכל זוהר בצבעים פסיכודולים:

Phetchabun Buddhist Park

פסל בודהה ענק ולא שיגרתי, הצופה אל אגם ופארק יפה. כניסה חופשית.

Wat Lam Samang

עצירה בצד הדרך לראות פסל בודהה ענק ומרשים ב- Wat Lam Samang והנוף סביב:

Hydragena Cafe Khao Kho

Hydragena Cafe Khao Kho – בית קפה על רקע נוף מהמם מכל הכיוונים.
הידריגניות לא היו בעונה בה היינו. אלא פרחי בשמת, שהבהירו לי כי מזג האוויר השורר באזור, נוח וקריר יחסית לתאילנד. כניסה בתשלום: 60 באט לאדם. (20 באט יקוזזו ממחיר הקפה). יש במקום מגלשת ענק לצעירים, בתשלום נוסף. הקפה היה טעים. תה הורדים היה מהמם וגם העוגה היתה טעימה.

Phukaew Peak Cafe

כניסה בתשלום 40 באט לאדם (קיזוז 20 באט בבית הקפה למעלה). העליה לנקודת התצפית בטנדר פיקאפ. הנוף משובח. משובץ בנקודות לאינסטוש, בלתי בטיחויות בעליל. אווירה יפנית בתאילנד.

והנה אני אמיצה דיי כדי להצטלם על רקע הנוף היפה:

ו"שולחן ענקים" שאני חומדת לגינתי. יחד עם הנוף כמובן.

אטרקציה נוספת בפסטיבל היתה מרוצי סירות ארוכות, רבות משתתפים. אבל לא נשארנו לצפות, אלא התחלנו להתגלגל בחזרה, בדרך הארוכה לבנגקוק.

טיול בחזרה לבנגקוק:

תחילה עצרנו לקפה קצר, בנקודה יפה:

Zsip Cafe

נוף יפה של שדות אורז נשקף מחלונות בית הקפה הקטנטן. קפה משובח ואפילו קרואסון טרי וטעים באמת.
שם גם פגשנו לראשונה בתיירים מערביים. מסתבר שיש שם איזה מחנה לימוד תאי בוקסינג בסביבה. (ד"ש לכפר סבאית היפה שפגשנו שם).

המשכנו עד ליעד הבא: Si Thep Historical Park. בדרך עברנו תופעת טבע משגעת: מושבת חסידות. אפשר לנסות למצוא את המושבה כאשר חוצים את הגשר על נהר Pa Sak לכיוון מקדש Wat Mae Nam Kwae Pasak.

Si Thep Historical Park

Si Thep Historical Park כניסה בתשלום: 120 באט לאדם ו-60 באט לרכב.
הפתעה נעימה ציפתה לנו כאן: הטיול מתבצע בסיגנון אהוב: "דרייב-אין" ב"טיולית" פתוחה. מיד צורפנו לקבוצת נזירים וגברות מחייכות. ואפילו זכינו לתצלום קבוצתי של הטיול השנתי שלנו:

אתר ארכאולוגי הכולל שרידים של עיר עתיקה שהיוותה מרכז תרבותי חשוב מתקופות הפרהיסטוריה דרך תרבות הדוואראוואטי ועד לתקופת הזהב של האימפריה הקמרית. האתר זכה להיות אתר מורשת עולמית: כ"העיירה העתיקה של סי טהפ ומונומנטים קשורים מתקופת דוואראוואטי".

הדמויות המפורסמות שבאתר:

שזכו להנצחה בארטיק ייחודי בטעמים שונים.

גם העצים מיוחדים:

המשכנו בדרך ועצרנו במקדש נחמד ומשונה:

Wat Pho Thong

Wat Pho Thong – הלואי והייתי מבינה את הראש של מי שיצר את המקדש המשעשע? הזה.

משם,המשכנו לבנגקוק. תמו ימי פסטיבל מוצלח ביותר בעיר הנידחת Phetchabun. מי ידע?…

_{פסטיבל Um Phra Dam Nam Festival נערך כל שנה בתחילת חודש ספטמבר. מומלץ לבדוק מראש את התאריך המדויק. כדאי מאוד לבחור במלון בו ישנו. מיקום עילאי לפסטיבל. אוכל צמחוני די קשה למצוא, אבל לא להתייאש. יש איזו שתי מסעדות טבעוניות, שצריך לבדוק את שעות הפתיחה שלהן, בזמן הפסטיבל. הודית אחת – שלא הצלחנו לאכול בה ודוכני תירס וערמונים קלויים בשוק הלילה.}

תאילנד ספטמבר 2025

שעה וקצת מבנגקוק ואתם בעולם אחר: הבירה העתיקה של תאילנד – איוטהאיה

איך מגיעים?

בשנה האחרונה אחנו גרים בבנגקוק. חווים חיים בעיר הגדולה. לפעמים צריכים הפוגה ומחפשים יעד לא רחוק, שניתן לקפוץ אליו. איוטהאיה נמצאת במרחק של כ72 ק"מ ממרכז בנגקוק.

מונית

מאוד פשוט להזמין מונית בבנגקקוק וגם ברכבת לאיוטהאיה, באחת מהאפליקציות המקומיות. מחיר כיוון אחד יהיה כ800-1000 באט.

רכבת

אפשר לנסוע ברכבת לאיוטהאיה: משך הנסיעה יהיה כשעה, ברכבת האקספרס וכשעה וחצי ברכבת המאספת. בדקו מראש באתר הרכבות וכדאי להזמין מראש כרטיסים, אם אתם רוצים מושבים ברכבת האקספרס.
שימו לב כי תחנת העלייה לרכבת בבנגקוק תהיה שונה מאקספרס למקומית. אם כי הכל נמצא בקרבת מקום. יש לבדוק זאת מראש.

אפשרות נוספת תהיה לנסוע מתחנת מוצ'יט במיניואן (כ-160 באט לאדם לכיוון). אפשר גם לשכור רכב ולהגיע עצמאית.

איך מתניידים בין המקדשים באיוטהאיה?

מאוד פשוט: באזור תחנת הרכבת, חונים טוקטוקים חמודים. בעלי הטוקטוקים ישמחו לקחת אתכם לסיור בין המקדשים, תמורת 600-900 באט למשך 3-4 שעות. כולל הפסקת צהרים.
לרבים מהטוקטוקים, מערכת הגברה חדישה וכך ניתן להכניס מוזיקת רקע עליזה לסיור היומי.

מקדשים

כללי נימוס:

יש ללבוש בגדים נאותים: אין להיכנס לטח המקדש במכנסים קצרים (מעל הברך) או בגופיה חושפנית. תתבקשו לכסות אזורים אלה.
תתבקשו לחלוץ נעלים בחלק מהמקומות.
ב-Wat Mahatat בבואכם להצטלם עם הראש שבעץ, תתבקשו להקפיד לשבת בקרבת הפסל.

רחמו על הפילים ואל תקחו סיור על פיל… למרות שזה מצטלם מצויין על רקע החורבות.

באזור איוטהאיה שרידי מקדשים עתיקים רבים. לנהג הטוקטוק יש מפת המקדשים וניתן ליצור עימו תוכנית. הכניסה למקדשים כרוכה בתשלום. לכל מקדש רגיל, פעיל, שאינו עתיק כ-20 באט ולשרידי המקדשים העתיקים, מחיר כניסה יהיה 80 באט למקדש. יש כרטיס משולב לכמה מקדשים בעלות נמוכה יותר. בדקו זאת באתר הראשון אליו תגיעו. זה בהחלט משתלם לקנות כרטיס משולב.

Wat Yai Chaya Mongkol

טקס "להלביש את בודהה":

Wat Mahathat

המקדש המפורסם ביותר "הראש שבעץ"…

אהבתי כי בכניסה ל- Wat Mahathat ניתן לקחת בהשאלה מטריה או שימשייה, לעת הצורך.

מקבצי פסלי בודהות ערופי ראש. שרידים לכיבוש הבורמזי.

Wat Phra Si Sanphet

Wat Chaiwatthanaram

חביב לראות מטיילים לבושים בבגדים מסורתיים ליד המקדשים. יש חנויות רבות ליד המקדשים, להשכרת בגדים מסורתיים. נראה קצת מעיק וחם בטמפרטורות של תאילנד, אבל מצטלם מצויין.

The Reclining Buddha at Wat Lokayasutharam 

Wat Phanan Choeng Worawihan

מקדש פעיל, מרשים בזכות הבודהה המוזהב הענק שבו.

אחרי כך וכך מקדשים… ולא הזכרתי את כולם. תתעייפו. זמן טוב לארוחת צהרים באחת ממסעדות התיירים, אליהן יקח אותכם בעל הטוקטוק. אוכל ומחיר סביר. או שתכוונו אותו מראש למסעדה מועדפת. ובהצלחה לכם, לטייל אחר-כך בחום היום:)

פוסט נוסף שלי על איוטאיה בקישור הזה. וגם כאן וכאן

תאילנד ספטמבר 2025

חלק שני בטיול סובב האי קיושו ובו נחזה בעוד הרי געש, מצודות עתיקות,נופים מרתקים וגם נחזה באומץ בעדויות מצמררות מהמלחמה הגדולה.

Udo Jingu Shrine

Udo Jingu Shrine מקדש מהמם, נטוע על הים. שערים אדומים. פסלי ארנבונים… הליכה על המצוק. מטווח כדורי בוץ – מתכון למזל. ואפילו מרכז מבקרים ובו מסעדה, גלידריה וחנות מתנות… כניסה וחניה ללא עלות.

"מטווח" כדורי בוץ, בתשלום. המטרה: הבור הקטן מלא המים, בסלע שמנגד…

Sun Messe Nichinan

ממש ליד חלפנו על פני אתר שנראה מיוחד, אך היה סגור: פסלים בסיגנון פסלי אי הפסחא.

המשכנו. הכיוון הכללי הר הגעש Sakurajima

הדרך להר היתה יפיפיה והתפתלה בתוך יער מדהים ופתאום התגלה בין העצים, הר הגעש הפעיל: Sakurajima

המשכנו לכיוון מרכז המבקרים ואז לנקודת תצפית על ההר. אחת מאיתנו, די חוששת מהתפרצות געשית עד כדי לחץ מתון. אחד מאיתנו לגמרי אדיש.

ובתמונה: אפשר לשכשך במים החמים הוולקנים, בתעלות במרכז המבקרים. אם לא מספיק חם בקיץ היפני. משם המשכנו להתגלגל לכיוון ההר כדי לחזות מקרוב יותר. אפשר להבחין במחסומי לבה. איזה כיף…

חומץ אורז טעים לכם? ניתן להיכנס למפעל חומץ אורז מסורתי ולהתרשם.

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center

Sakamoto Kurozu (Black Vinegar) Tsubobatake Information Center הוא מרכז מבקרים אלגנטי (כניסה ללא עלות). ובו סרט הדרכה על הדרך המסורתית של הכנת חומץ האורז המיוחד הזה. שטעמו הודות למים הוולקנים המיוחדים, למרגלות הר הגעש Sakurajima. טועמים חומצים בנוסחים שונים. לומדים כי מדובר בחומץ בריא במיוחד.

האם חשבתם אי-פעם לערבב חומץ אורז שחור בחלב?

לישון מול טירה? קחו חדר במלון Hotel Castel Kamamoto

הגענו לעיר Kamamoto ולקחנו חדר מול המצודה הגדולה המפורסמת של העיר קאמאמוטו: Hotel Castel Kamamoto: החדר גדול ומרווח יחסית. והמצודה נראת היטב מהחלון.

מהמלון, רבע שעה הליכה והגענו למצודה. המצודה נפתחת לקהל בשעה 09:00. כרטיס כניסה למצודה בלבד (ללא המוזיאון) – 800 ין. הליכה מרובה. יש מעליות למתקשים בעליות.

המצודה מאוד מרשימה. מלאה במבקרים. לא תהיו לבד שם…

נאגאסקי

התלבטנו האם להגיע לעיר נאגאסקי. האם לא די לנו בעצב?

Candeo Hotel Nagasaki

מלון Candeo בנאגאסקי נמצא במיקום מצויין. ממש במרכז ומול צ'יינה טאון. חניה מול המלון, בחניון ענק.

החדר קטן אך נוח ופונקציונלי, כדרכם של חדרי מלון ביפן. יש במלון אונסן (נפרד נשים וגברים) על הגג.

מיד יצאנו למרכז הסמוך למלון וגילנו פסטיבל תמוה: תהלוכות עגלות מקושטות. תמונות נפטרים – קורבנות ההפצצה עליהן. כל הרחוב מתפוצץ מחזיזים וההמולה רבה. זו דרך די משונה ליום השנה לכניעת יפן במלימת העולם השנייה והנצחת הקורבנות נראה היה כי צאצאי הקורבנות ליוו את העגלות במסען ברחוב. סוג של עצב מהול בשמחת החיים.

הרחוב הסריח מאבקת השריפה. היה מפחיד ללכת בין החזיזים. האם היו היפנים עצובים? האם שמחו בפסטיבל?… ההמולה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

בבקר הגיע הזמן ללכת למקום הכואב מאוד. וזאת עם מטען כאב שהבאנו עימנו מהארץ.

שמיני לאוגוסט 1945 11:02 – פארק השלום – המקום בו נפלה הפצצה

יש כמה אזורי חניה בתשלום ליד פארק השלום. מוזיאון הפצצה נמצא בצמוד. במרחק הליכה קצר.

מפארק השלום המשכנו למוזיאון הפצצה, הנמצא במרחק הליכה קצר.

Nagasaki  Atomic Bomb Museun

הכניסה ל-Nagasaki  Atomic Bomb Museun בתשלום: 200 ין לאדם.

רפליקה של הפצצה שהוטלה על העיר נגאסקי וגבתה מחיר כבד כל כך.

השעון שעמד ללכת…

מזעזע. עצוב כל כך. מקום שכל מהיגי העולם צריכים לבקר בו!

המשכנו משם בדרך חזרה לכיוןן פוקוהוקה. משם תצא טיסה חזרה לבנגקוק.

הדרך רצופה נופים יפים כמו: Terraced rice fields of Hamanoura

פוקוהוקה

פוקוהוקה היא עיר גדולה ובה נמל תעופה בינלאומי. בעיר היצע גדול של מסעדות ומלונות. בחרנו להשתדרג מעט ולקחנו מלון ארבעה כוכבים: Mitsu Garden Hotel Gion. החדר היה גדול מעט ממה שהורגלנו עד כה. נוח ומעוצב. הרבה יותר לטעמי. המלון ממוקם היטב במרכז וליד מרכז קניות ענק.

בבוקר, מצאנו עצמנו עומדים בתור ארוך למאפייה צרפתית. תור ארוך מאוד, אך השתלם לנו בסופו של דבר. כי המאפים היו מדהימים.

גן יפני בלב העיר: Rakusuien

הגענו מיוזעים וחמים מבחוץ אל חדר התה המסורתי , הממוזג של גן Rakusuien. הכניסה בעלות 200 ין לאדם.

חדר התה נועד לצפייה בנוף הגן. אנפה -דוגמנית דיגמנה לנו פינות בגן. שעה קלה ונעימה.

Kushida Shrine

מקדש שינטו – Kushida Shrine נמצא במרחק הליכה קצר מהמלון.

Sumiyoshi Shrine

עוד בלב העיר, בקרבת הליכה מהמלון: מקדש Sumiyoshi המתהדר בשערים רבים אדומים.

במרחק של כחצי שעה נסיעה ברכב מהעיר נמצא מקדש שלא תרצו להחמיץ:

Sasaguri Nanzoin

המקדש Sasaguri Nanzoin מפורסם בשל פסל הברונזה הענק של בודהה שוכב, השוקל 300 טון.
ביקרנו ברפליקה של פסל זה במקדש מקסים בתאילנד.
הכניסה למקדש בתשלום -300 ין לאדם ויש חניה בחינם, בקרבת המקדש. יש במקדש מסעדה קטנה ובה יש אפילו מענה לטבעונים רעבים.

תחילה עוברים במנהרה:

Hakata Hanamidori Kawabata מסעדה טבעונית שלא תרצו לפספס!

סוף סוף, אחרי כעשרה ימים, הצלחתי להגיע למסעדה יפנית טבעונית! המנות היו מופלאות…
סיום מוצלח לטיול בקישו.
(המסעדה בקומה שנייה של בניין מגורים/הוסטל. דלת כחולה.)

לעוד פוסטים על טיול באי קיושו: הקדמה גם חלק 1

לעוד פוסטים על יפן:
צמחונית רעבה בטוקיו וגם צמחונית רעבה בקיוטו וגם מקדשים בקיוטו וגם קיוטו הלוהטת וגם טוקיו

_{האי קיושו יפן אוגוסט 2025}

במרחק קצר מבנגקוק, נמצא יעד אהוב על המקומיים: קאו יאי. חזרנו לשם שוב, על מנת לגלות, שממש נעים וחמוד שם.

איך מגיעים?

על מנת להגיע בדרך נוחה לאזור קאו יאי, שכרנו רכב בשדה התעופה דון מואנג ומשם יצאנו לדרך.

בחרנו לנסוע לקאו יאי דווקא באמצע השבוע, כאשר פחות עמוס שם.

לינה: The Hidden Village

The Hidden Village הוא מלון חמוד בעיצוב מודרני יפה ולא יקר ביותר, חיכה לנו בקאו יאי. קבלת פנים נעימה ובה שוקולד טעים ומשקה פירותי מתוק מוגשים בדרך מענינת.
ארוחת בוקר מוגשת לחדר. ויש מענה לטבעונים… צוות חביב ושירות מעולה.

אוכל טבעוני

תמיד מאתגר למצוא עבורי אוכל טעים. הרבה פעמים אני מתפשרת על מנה בינונית במסעדה רגילה. לשמחתי נמצאה מסעדה טבעונית אחת נהדרת: Aurra Ammie Vegetarian Restaurant: אפשר לבחור במנות תאיות טעימות לצד אוכל מערבי ולחמניות הנאפות במקום. אהבתי מאוד.

חוויה במטע: Blackberry Khao Yai at Suan Revadee

לא הרחק מהמלון יש מקום קסום: חווה ובה עצי פרי רבים ומגוונים: אפשר להגיע ברכב למקום, לקבל הדרכה מבעלי המקום (באנגלית מעולה) ולטעום פרי הנקטף היישר מהעצים. (הפרי על פי עונתו). לטעום ריבות הנרקחות מהפרי הטעים וניתנות לרכישה במקום וגם וליהנות מכוס לימונדה-פטל מהממת!
_{הכניסה והסיור בתשלום. (אפשר גם להזמין כוס קפה מובחר בתשלום נוסף).}

אומנות ב-Khao Yai Art Museum

Khao Yai Art Museum מספק את הצד התרבותי בתערוכת אומנות מענינת. הכניסה בחינם. יש להרשם בספר המבקרים.

כמו ביפן: שדה פרחים: Hokkaido Flower Park Khaoyai

Hokkaido Flower Park Khaoyai – שדה פרחים מרשים. אנחנו הגענו בשלהי העונה והפרחים כבר עברו את שיא יופים. דמי כניסה: 100 באט (150 באט בשיא העונה). מאמינה שבשיא הפריחה היופי עוצר נשימה.

בדרך חזרה לבנגקוק לא לשכוח לעצור במקדש ההזוי Wat Maneewong!

Wat Maneewong – חוויה מטורפת!

מערת האוצרות של עלי באבא וארבעים השודדים נגלת לעינינו המשתאות! המקדש מדמה את מאורת הנחש- Naga המגן של הבודהה וכנראה שהוא חובב זהב. כי הכל נוצץ כאן. מקדש מטורף!

_{כניסה חופשית וגם חניה במקום.}

אז קדימה לקאו יאי! ליהנות מטמפרטורות קרירות, אוכל טעים, מלונות מפנקים ומקדש, שלא ראיתם כמותו מעולם!

לעוד פוסט על קאו יאי

_{בנגקוק אוגוסט 2025}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025