תגית: פסטיבל

איזה פסטיבל צבעוני משגע היה לנו ב- Wat Bang Phli Yai Nai

כבר סיפרתי לכם שאני נעזרת בג'מיני רבות. והוא זה שמצא והמליץ לנו להגיע לאירוע המרכזי שהוא אירוע השלכת פרחי הלוטוס לנהר – Rap Bua בפאתי בנגקוק, בפסטיבל המסיים את תקופת הצום הבודיהיסטי: Wan Ok Phansa.

לאן ואיך מגיעים?

צריך לטרוח ולנסוע הרחק לאזור Samut Parkan. הפסטיבל בהחלט שווה את ההשקעה. מכיוון שדי מסובך להגיע בתחבורה ציבורית, (זה אפשרי. אבל דורש החלפת קווי רכבת ואוטובוס). בחרנו להגיע במונית. נסיעה של כשעה במונית, שעלתה כ500 באט ועל זה, נוספו גם כבישי האגרה. (הזמנה דרך אפלקציית גראב או בולט).

הפסטיבל נמצא ב- Wat Bang Phili Yai Nai. מקדש ענק וצבעוני. ורק בשביל זה היה שווה להגיע.
רק יורדים מהמונית ומיד מבינים שזו הולכת להיות חוויה נהדרת!

לפי הכתוב: הפסטיבל היה אמור להתחיל בשעה 07:00. לפיכך השכמנו קום על מנת להגיע בזמן. אם כי אחרנו מעט. קהל רב כבר מלא את כל המקום.

דוכני פרחי לוטוס בכל פינה. 50 באט לזר חביב, אשר יושלך לאחר כבוד, למי הנהר.

המוני אדם. מריעים. רוקדים. שמחים ומזיעים. נדחקים בינהם. מנסים למצוא פינה שבה נוכל להשקיף על הכל.
מתמקמים בראש גשר קטן. ושרק לא יקרוס פתאום מכובד המשקל.
האווירהוהצבעוניות העליזה מזכירים לי את הודו.

סירות חוצות ביעף את התעלה. בחלקן אנשים הזורקים תשורות אל הקהל.

בערך בשמונה וחצי, ניתן האות. ומאות פרחי לוטוס הומטרו אל הנהר. משט מכובד של סירות מקושטות החל לשוט בתעלה מתחתינו. הקהל היה משולהב. מטווח הלוטוסים היה בעיצומו.

אחרי הרבה סירות צבעוניות, מטווח פרחי לוטוס. גלונים של זיעה, הסתיים סוף סוף המשט ויכולנו להמלט מהשמש החמה לתוך שטח המקדש המוצל.

אואאו! איזה פסטיבל מטורף זה היה!

_{בנגקוק ספטמבר 2025}

ה"חבר החדש" שלי: ג'ימיני, העיר את תשומת ליבי לפסטיבל: Um Phra Dum Nam Phetachabun Festival. שכרנו רכב. הזמנו מלון ונסענו. היה נהדר.

בדרך עוצרים ב- Wat Tham Khao Prang

פסל מרשים מאוד של בודהה לבן נמצא במקדש Wat Tham Khao Prang. ההר עליו הוקם המקדש, שנקרא בעבר "קאו לום פאנג" (Khao Lom Fang), שימש בעבר כנקודת ציון לנוסעים בין ערי הממלכה העתיקות סי ת'פ (Si Thep) ולופּבּוּרִי. אנחנו נכנסנו לבקר את הפסל הענק ,אשר כמו קרץ לנו מרחוק.

מלון Blossom Phetchabun

Blossom Hotel מלון בן שלושה כוכבים אמנם, אבל חמוד. מיקום מעולה. ממש במרכז אירועי הפסטיבל. הכל במרחק הליכה קצר מהמלון. חדרים נוחים. (אחלה מיטה, מצעים, כריות ומזגן). שירות מעולה!
_{(תודות למיס פראוד המקסימה, שנתנה לנו שירות אישי מדהים).}

הפסטיבל: תהלוכה בערב בראשון: Budhha image Procession

תחילה הלכנו לשבת בבמות הישיבה שהוקמו לצורך הפסטיבל, לצד הרחובות הראשיים. ואחר כך, חזרנו לאזור המלון ומשם המשכנו לראות את הצועדים. היה מהמם. נמשך יותר משלוש שעות, לתוך הלילה.
התהלוכה ייצגה מחוזות, בתי ספר, אתרים היסטורים וארכיאולוגים ופולקלור מקומי. היה מרשים ביותר!

היו אנרגיות מחשמלות באוויר. אהבתי שנתנו ביטוי גם לדור הצעיר וגחמותיו.

הפסטיבל: היום השני: לרחוץ את פסל הבודהה – "diving while holding the Buddha’s image"

הבוקר מתחיל ליד הנהר. לצד מקדש Wat Bot Chanaman. הבמות עמוסות בקהל, כבר שעה קודם לפחות. כולם אוחזים בחוטים לבנים שנשזרו לרשת, לצד הנהר. כולנו עוצרים נשימה לקראת הגעת הסירות טקסיות.
_{(אחזור לחוטים הלבנים בסוף…)}

הפסטיבל מתבסס על אגדה מקומית עתיקה: לפני שנים רבות, פסל בודהה יקר ערך, המכונה פְּרָה פּוּטְתַא מַהַא תַ'אמַאראצַ'ה (Phra Phuttha Maha Thammaracha), נעלם מבית המקדש שלו. לאחר חיפושים ממושכים, הוא נמצא כשהוא צף במורד נהר פָּאסַאק (Pasak River). לאחר שהמקומיים החזירו את הפסל למקומו, הוא נעלם שוב ושוב, ונמצא שוב ושוב צף במורד הנהר.
בסופו של דבר, מלך האזור החליט להטביל את הפסל בנהר במהלך טקס מיוחד. מאז, הפסל הפסיק להיעלם. מאז אותו אירוע, נהוג לקיים טקס שנתי שבו מושל המחוז מטביל את פסל הבודהה בנהר, מתוך אמונה שהטקס מביא שגשוג, גשם בזמנו, שפע ביבולים ושלום לאזור כולו.

פשוטו כמשמעותו: סירות מגיעות לנהר. נזירים ומכובדים, נכנסים למי הנהר עם פסל הבודהה המוזהב בידם. טובלים ורוחצים בנהר את הפסל.

והנה ה"משט" מתקרב ומגיע: תחילה מכובדים בסירות ואחריהן, הסירה הטקסית ובה פסל הבודהה המוזהב.

התזמורת מנגנת. יש קריין ברקע המסביר לקהל המשולהב את פרטי הטקס. פרחי טגטס כתומים, אהובים בשל צבעם הקדוש, נזרקים למי הנהר החומים מסחף. הכל כל כך צבעוני ואותנטי.

והנה מתקרבת גם סירת הטקס. ונזירים יורדים ממנה אל המים. המים בנקודה זו, מספיק רדודים והם עומדים בבטחה. מתפללים לכיוון ארבע רוחות השמים. כולם סביבנו נראים מרוצים. ברכות…

מזג האוויר חמים ובטח נעים במים. אבל אחרי דקות ארוכות ורטובות חוזרים הפסל, המכובדים והנזירים לסירה ומפליגים הלאה. אבל הטקס עדין לא הסתיים.
המכובדים בסירות הצמודות לגדת הנהר, מתחיל "מטווח מנחות" אל עבר הקהל. וזה הופך את השימשיות ומנסה לתפוס בהן את המתנות המושלכות אליו. תמים, מצחיק וחמוד.

"נוחתות" עלינו, בננות קטנטנות, ממתקים. קינוחי אורז בעלי בננה… כולם חולקים עם כולם ויוצאים בשלל גדול. ואז מתחילים לפרק את רשת החוטים וכל אחד מתכבד בפיסה מהחוטים הנקראים: Sai Jin.

חזרנו עיפים, מזיעים ועם "פיסת מזל" משלנו לשנ"צ במלון. על מנת לנוח לקראת המשך אירועי הפסטיבל בערב.

בכל ימי הפסטיבל, מתקיים שוק לילה מפואר. שוק הומה מדוכני אוכל, בגדים ושטויות.

באותו השוק, מתקיימת ההופעה המדהימה: The Legend of Um PHRA Dam Nam. מופע ארוך, מופלא. מלא אפקטים מגניבים ובסיומו סערת זיקוקים.

תחילה, מה שנדמה היה לנו, הופעות בתי ספר מקומיים. תזמורות של נגנים מתוקים ונערות יפות מחוללות.

הוידאו ארט של המופע משגע…

ואז הופתענו מהאקטואליה, כפי הנראה, העימות עם קמבודיה: עצב. המלחמה רודפת אותנו.

ועברנו לסיפור עצמו: The Legend of Um PHRA Dam Nam

"היו היה":

גם בימי קדם, הכל התנהל סביב מלחמות ופוליטיקה.

אפילו סוסי מלחמה:

והסוף השמח בסוף ושיחזור רחצת הפסל בנהר:

מטיילים בסביבה הקרובה:

Amazing Dinosaur

במחיר של 120 באט לאדם, נכנסנו לפארק משוגע המכיל מוטיבים מדליקים שכל ילד אוהב וגם אני…
מצרים העתיקה, דינוזאורים, כרישים מפחידים, מקדשים יפנים… שודדי הקאריביים והכל מגניב ומושקע!

מסתובבים בפארק. משתאים. סביבנו שואגים וזזים דינוזאורים מפחידים בואריציות שונות.

מערה חשוכה ובה הכל זוהר בצבעים פסיכודולים:

Phetchabun Buddhist Park

פסל בודהה ענק ולא שיגרתי, הצופה אל אגם ופארק יפה. כניסה חופשית.

Wat Lam Samang

עצירה בצד הדרך לראות פסל בודהה ענק ומרשים ב- Wat Lam Samang והנוף סביב:

Hydragena Cafe Khao Kho

Hydragena Cafe Khao Kho – בית קפה על רקע נוף מהמם מכל הכיוונים.
הידריגניות לא היו בעונה בה היינו. אלא פרחי בשמת, שהבהירו לי כי מזג האוויר השורר באזור, נוח וקריר יחסית לתאילנד. כניסה בתשלום: 60 באט לאדם. (20 באט יקוזזו ממחיר הקפה). יש במקום מגלשת ענק לצעירים, בתשלום נוסף. הקפה היה טעים. תה הורדים היה מהמם וגם העוגה היתה טעימה.

Phukaew Peak Cafe

כניסה בתשלום 40 באט לאדם (קיזוז 20 באט בבית הקפה למעלה). העליה לנקודת התצפית בטנדר פיקאפ. הנוף משובח. משובץ בנקודות לאינסטוש, בלתי בטיחויות בעליל. אווירה יפנית בתאילנד.

והנה אני אמיצה דיי כדי להצטלם על רקע הנוף היפה:

ו"שולחן ענקים" שאני חומדת לגינתי. יחד עם הנוף כמובן.

אטרקציה נוספת בפסטיבל היתה מרוצי סירות ארוכות, רבות משתתפים. אבל לא נשארנו לצפות, אלא התחלנו להתגלגל בחזרה, בדרך הארוכה לבנגקוק.

טיול בחזרה לבנגקוק:

תחילה עצרנו לקפה קצר, בנקודה יפה:

Zsip Cafe

נוף יפה של שדות אורז נשקף מחלונות בית הקפה הקטנטן. קפה משובח ואפילו קרואסון טרי וטעים באמת.
שם גם פגשנו לראשונה בתיירים מערביים. מסתבר שיש שם איזה מחנה לימוד תאי בוקסינג בסביבה. (ד"ש לכפר סבאית היפה שפגשנו שם).

המשכנו עד ליעד הבא: Si Thep Historical Park. בדרך עברנו תופעת טבע משגעת: מושבת חסידות. אפשר לנסות למצוא את המושבה כאשר חוצים את הגשר על נהר Pa Sak לכיוון מקדש Wat Mae Nam Kwae Pasak.

Si Thep Historical Park

Si Thep Historical Park כניסה בתשלום: 120 באט לאדם ו-60 באט לרכב.
הפתעה נעימה ציפתה לנו כאן: הטיול מתבצע בסיגנון אהוב: "דרייב-אין" ב"טיולית" פתוחה. מיד צורפנו לקבוצת נזירים וגברות מחייכות. ואפילו זכינו לתצלום קבוצתי של הטיול השנתי שלנו:

אתר ארכאולוגי הכולל שרידים של עיר עתיקה שהיוותה מרכז תרבותי חשוב מתקופות הפרהיסטוריה דרך תרבות הדוואראוואטי ועד לתקופת הזהב של האימפריה הקמרית. האתר זכה להיות אתר מורשת עולמית: כ"העיירה העתיקה של סי טהפ ומונומנטים קשורים מתקופת דוואראוואטי".

הדמויות המפורסמות שבאתר:

שזכו להנצחה בארטיק ייחודי בטעמים שונים.

גם העצים מיוחדים:

המשכנו בדרך ועצרנו במקדש נחמד ומשונה:

Wat Pho Thong

Wat Pho Thong – הלואי והייתי מבינה את הראש של מי שיצר את המקדש המשעשע? הזה.

משם,המשכנו לבנגקוק. תמו ימי פסטיבל מוצלח ביותר בעיר הנידחת Phetchabun. מי ידע?…

_{פסטיבל Um Phra Dam Nam Festival נערך כל שנה בתחילת חודש ספטמבר. מומלץ לבדוק מראש את התאריך המדויק. כדאי מאוד לבחור במלון בו ישנו. מיקום עילאי לפסטיבל. אוכל צמחוני די קשה למצוא, אבל לא להתייאש. יש איזו שתי מסעדות טבעוניות, שצריך לבדוק את שעות הפתיחה שלהן, בזמן הפסטיבל. הודית אחת – שלא הצלחנו לאכול בה ודוכני תירס וערמונים קלויים בשוק הלילה.}

תאילנד ספטמבר 2025

אז מה היה לנו בראש השנה הסיני 2020 בצ'אנג מאי?

כפי שהשם מרמז, פגשנו בחגיגות הרבה סינים. כפי הנראה אזרחים תאים ממוצא סיני ואורחיהם. הרבה פנסים סינים אדומים קישטו את הרחובות.  
בהלת הקורונה היתה עדין בחיתוליה. לא חששנו לפזז ברחובות, עם כל ההמון. רק מאוחר יותר, ירד לנו האסימון. 

ניסיתי, גם ניסיתי להשיג את תכנית אירועי ראש השנה הסיני  2020 בצ'אנג מאי, כמה חודשים מראש.
אפילו התאריך, נדמה היה חמקמק ומשתנה ממקום למקום. לבסוף, על סמך פירסום משנת 2019 הבנו מעט יותר. הזמנו לילה בצ'אנג מאי וקיוונו לטוב. 

כן הצלחנו להבין כי מוקד החגיגות יהיה באזור שוק Warorot. 

את Warorot Market  לא כדאי להחמיץ. בימים רגילים הוא נמצא באולם ענק ובו כמה קומות. אפשר למצוא בו הכל! 
מתבלינים מדהימים, פרות יבשים ושאר מוצאי מזון, טקסטיל ונוי.  בקומה התחתונה תמצאו דוכני אוכל מוכן, טרי וזול. 

במסגרת החגיגות השוק פלש לרחובות הקרובים,מקושט ועליז. 

מלון בוטיק קטן ומושקע

בחרנו  במלון Hotel des Artists Ping Silhouette

המלון נמצא במרחק גשר אחד בואכה השוקה.

המלון היה בהחלט נהדר. ממש ליד גדת נהר הפינג. עיצוב מקסים. מיקום נוח. חדרים יפים ומפנקים. בריכת גג יפה. ארוחת בקר מושקעת. שינוי מרענן מהמלונות במחוזות הנידחים יותר של נאן וסביבתה. 

Wat Ket Karam

קרוב למלון מקדש קטן, ירוק ושלו. מיד אימצנוהו למקדש הבית. הצטערתי כי הגענו לצ'אנג מאי, הפעם, רק ללילה אחד. עוד אשוב לבקר במקדש המתוק הזה. 

Elephant Parade House

מול המלון חנות קונספט מקסימה על פילים. היה נחמד לסייר בה.ניתן לערוך סדנת צביעת פילים או לקנות פילון צבוע מיוחד. פילים אנחנו אוהבים. החנות מעבירה 20 אחוזים מרווחיה לרווחת הפילים. 

ובחזרה לראש השנה הסיני: תאכלס, קצת התאכזבנו. היינו בעבר בפסטיבלים בתאילנד. ציפינו ליותר. הרחובות בסביבות השוק, הנצא באזור צ'ינה טאון היו בהחלט מקושטים יפה. המקדשים הסינים, כהרגלם, מאוד צבעוניים וזוהרים בגווני זהב ואדום. לא ראינו חגיגות או טקסים מרשימים. מעט תפילות. ילדות מפורכסות לתחרות מיס ראש השנה הסיני. מעט דרקונים,  אשר בקרביהם נערים שנראה כי כל מטרתם היתה לשנורר כסף מהעוברים ושבים ומבעלי הדוכנים התשושים. 
דוכני האוכל היו נחמדים והאוכל טעים וזול, כמו תמיד בתאילנד. מופעי רחוב פה ושם. אולי הקורונה שיבשה חלק מהאירועים ההמונים. זאת לא נדע. 

 5/5

שירה גרונית מונגולית Khoomei

אבל אז הופיעו על הבמה המרכזית זמרים מונגולים והפתיעו אותנו בשירתם הגרונית!  וככה עמדנו ורקדנו לצלילי המוזיקה המהפנטת שלהם.  אנחנו ועוד אלפי סינים ואולי גם בליוני וירוסי קורונה לא חביבים. 
וכך יצא שהתאהבנו בשירה גרונית מונגולית ובהחלט שוקלים טיול למונגוליה  לאיזה מופע חביב. החב'רה האלה יודעים את מלאכתם!

דוגמא לשירה מונגולית לחצו כאן לקישור. 

בדרך לשדה התעופה של צ'אנג מאי, התחלנו להילחץ מהקורונה. כאשר נהג המונית חילק לנו מסיכות וביקש שניזהר. עצרנו לכמה שעות במרכז הקניות הצמוד לשדה התעופה. מרכז הקניות היה עליז ומקושט והעברנו בו כמה שעות נעימות כולל ארוחת צהרים קטנה במרכז האוכל. לקח לי קצת זמן למצוא אוכל צמחוני. בסוף מצאתי אופצייה צימחונית בדוכן רגיל.
(שימו לב, לדגל הצהוב)
משם, לוקח כמה דקות ברכב להגיע לשדה התעופה. יש אופצייה של שאטל חינם, בשעות קבועות. יש גם אופצייה של שמירת תיקים בתשלום, בעת שאתם מטיילים במרכז הקניות. 

כולי תקווה כי משבר הקורונה יחלוף מהר ונוכל לחזור ולטייל בארצות אהובות!

צ'אנג מאי תאילנד ינואר 2020

לקריאת פוסטים נוספים על טיולים באזור צ'אנג מאי – לחצו כאן וגם כאן. 

 

לשמוח בפסטיבל הרוחות "פי טה קון" בעיר דאן-סאי – איסאן

פי טה קון

לו יכלתי הייתי פורשת כנפיים ועפה לי כדרכי למזרח. לפעמים, הנסיבות לא מאפשרות נדודים.
יציבות ונוכחות מתמדת חשובות ליקרים לי ועל כן אני מקורקעת לעת עתה.
מתנחמת בלימודי שפה חדשה: תאית כמובן. בחלומות על טיול חדש ובזיכרונות.
זיכרון מקסים: פסטיבל פי טה קון המגניב אשר נערך בעיר דאן סאי במחוז  לואי באיסאן תאילנד.

כדרכי, לפני החלטה על טיול חדש, אני עורכת מחקר קטן ומנסה בין השאר למצוא פסטיבלים באזורים אליהם ניסע.
כך מצאתי את פסטיבל הרוחות העליז הזה.
את התאריך צריך לאמת מול מקורות שונים, כי התאריך חמקמק ומשתנה בהתאם למסר הרוחות, משנה לשנה. 

רשימת מקורות לדוגמא:
                                       Tat news
                                      Trip Savvy
רצוי גם לבדוק באיזה מקום בדיוק מתבצע הפסטיבל ולחפש דרך להגיע למשרד התיירות המקומי של אותו המקום ולשאול שאלות ממוקדות.
חשוב לדעת היכן לישון: כדי לישון סמוך ביותר לפסטיבל ולא למצוא עצמכם רחוקים מדי. רצוי להזמין מקום לינה בהקדם, שלא יגמרו המקומות הראויים. לשאול על סידורי הסעות, במידה וצריך. על כרטיסים, במידה וצריך. לא להיות מופתעים לרעה בזמן אמיתי, כי חבל.

פסטיבל  פי טה קון היה עליז וסגנוני. המארגנים מאוד הופתעו מנוכחות התיירים הישראלים (אנחנו) וקבלנו מקום של כבוד ביציע המכובדים והכרת תודה במסר שנאמר לכל הבאים…
האנרגיות היו נפלאות והשמחה כולה שלנו.

לנו בבית מלון המרוחק כמה ק"מ ממקום האירוע עצמו. היה לנו רכב שכור שהקל על ההגעה. בדיעבד ראינו שיש צימרים ממש בלב האירוע. שווה בדיקה.
ואל נא תתפתו לישון בעיר לואי Loei. זהו שם עיר המחוז הרחוקה יחסית מדן-סאי. Dan Sai.

בתום הפסטיבל, אם אתם בעלי רכב שכור, כדאי להמשיך לפיצ'נלוק ומשם לצפון תאילנד או הפוך, לנסוע לאורך המקונג עד נונג-קאי המדליקה.

תאילנד 2013 Phi Ta Khon

תמיד כיף להגיע לחוף ים. אבל במקרה של וורקלה, אהבנו הכל פרט לחוף הים.

אולי כי אנחנו, האוהבים את תאילנד וחופיה, קשה לנו ההשוואה. אולי כי הגענו לחוף היותר מקומי, הפחות מטיב עם תיירים.
מחלון חדרינו במלון, המשכשך ממש במי הים. צפינו בהתרגשות בתהלוכות הרבות של הינדים השוטפים מעליהם את אפר מתיהם בממי חוף הים. החשק להיכנס למים ובטעות לבלוע מי ים מעורבים באפר מתים, אזל לנו.
יצאנו לשוטט בסביבה. הררי זבל במורדות החוף, חיזקו את החלטתנו בקשר לאי-רחצה בחוף וורקלה. מקסימום, בבריכת המלון. גם אז, לא ממש בחשק.

ומה עושים אם כן בוורקלה? ציפו מאיתנו לשוטט בטיילת הגבוהה שמעל החוף. מסעדות ובתי קפה. חנויות ושאר מיני סחורות תיירים. אז שוטטנו. אכלנו, קנינו פה ושם. הצלחנו לשבור / לקלקל את סטריוטיפ הישראלי העומד על המקח. כאשר רכשנו חולצה רקומה, הצענו למוכר לשלם יותר ממה שביקש. המוכר ההודי נכנס להלם: "אתם בטוחים כי אתם ישראלים"? שאל והסכים להצטלם עם החולצה…

שוטטנו במקדש הצמוד לחוף ובשוק הקטן ואז גילנו בפתק זעיר אשר הוצמד לאחת המסעדות אודות פסטיבל פילים למחרת בקולום. מה שהוביל לאחד מהחווית הנהדרות להן זכינו בטיול.

לקולום הגענו מעט מוקדם מדי. הפסטיבל רק החל להיווצר: פילים גדולים החלו להופיע מכל קצוות העיר. מקושטים עדיים מוזהבים, מובלים בידי בעליהם הגאים. חבורות נרגשות של מקומיים החלו לגדוש את הרחובות שבן רגע התמלאו בפילים הענקיים ולא השאירו מקום.

דוכני אוכל  צצו בכל פינה. אומני קתאקלי החלו באיפורם המסורתי הארוך והמסובך והסכימו בחפץ לב, כי נציץ בהם. מעגלי מתופפים החלו להיווצר והפילים הוסיפו להגיע.

החום והלחות, שיקולי בטיחות נסיעה בדרכים החשוכות של הודו והשעה המאוחרת הכריעו את הכף והתחלנו לחזור למלון המרוחק כשעה מהכפר קולום. בדרך, ראינו פילים מקושטים בדרכם לחגיגה. תהלוכות פסלי אלים ואלות ביזארים, כמו שיש רק בהודו.

 

וורקלה וקולום הסמוכה אליה נשארו כזיכרון יקר, אך לא בגלל הים. וכשנרצה חוף וים, ניסע למקום אחר.

עוד על מדינת קרלה בפוסט הבא: הזהב הצהוב של מדינת קרלה

וורקלה 2010

פסטיבל העיר העתיקה פימאי – פסטיבל נהדר !

לפסטיבל העיר העתיקה פימאי רצוי להערך מראש : רצוי לברר את מועד הפסטיבל במדויק (חודש נובמבר), באתר רשמי של הפסטיבל. להזמין מקום לינה מראש .
אנחנו לנו בעיר, אשר חשבנו בטעות שהיא קרובה לפימאי : נקון רצ'טסימה. אחר כך,הבנו כי נקון רצ'טסימה מרוחקת כשבעים ק"מ בערך מפימאי העתיקה עצמה. בעיר פימאי יש מלונות, אבל ההיצע, אז (2014), היה דל ובדרגת תיירות נמוכה. וכך, די מוקדם בבקר, נסענו לפימאי,  מה שהסתבר כמוצלח ביותר:  בוקר הפסטיבל התחיל בתחרות שיט סירות ארוכות ומרובות חותרים על הנהר.
הקהל המקומי עודד את המתחרים. נבחרות הגיעו מכל הישובים הסמוכים. האנרגיה היתה מחשמלת. תיירים זרים כלל לא פגשנו.
על מנת לנוח מעט בצהרים, לקחנו חדר במלון מקומי, הצופה על הנהר. בסכום נמוך, יכולנו להרשות לעצמנו לצפות במרוץ ממרפסת המלון וגם לנמנם מעט בחסות צינת המזגן. אחר- הצהרים, יצאנו לאתר העתיקות. על מנת להשיג כרטיסים לפסטיבל, נדרשנו להרשם החל משעה 16:00 בקופות שבאתר ולאסוף את הכרטיסים לפנות ערב. הכרטיסים לתיירים היו בחינם ! ממש לא מובן מאליו. עד המופע, היה מספיק זמן לטייל באתר העתיקות היפה (שוב,כניסה בחינם, בזכות הפסטיבל)  ולטעום מעדנים מקומיים מדוכני האוכל הרבים, שצצו ככה בן רגע באזור העתיקות. והפסטיבל עצמו – היה מהמם ! רקדנים ורקדניות בשלל צבעים ותחפושות, פירוטכניקה, אש וצלילים. חווית מיסטית משהו.  והכל מתוך סיפורי המיתולוגיה התאית.
בתום הפסטיבל, נסענו בחזרה, בדרך מוארת ובטוחה למלון בנקון רצ'טסימה.
בנקון רצ'טסימה, אין הרבה דברים מרתקים לראות. עיר תאית טיפוסית. שוק יום ושוק לילה פעיל ענקי. לינה במלון עסקים ענק –
Sima Thani Hotel
לקישור לשווקים בעיר- לחצו כאן

פימאי 2014

עידכון: מאי 2022 - לינה במלון הנמצא מעל טרמינל 21 במרכז העיר. Center Point  Hotel Terminal 21 Korat

החדר נוח ומפנק. מיטות נהדרות ממש! ארוחת בקר טובה. המלון ממש בתוך הסנטר וזה נוח מבחינת קניות, אוכל ומסאג'. לטובת הצמחונים- טבעונים: יש בטרמינל בקומת האוכל דוכן טבעוני. שימו לב, כי האוכל עשוי להיגמר בשעות הערב.

שוק הלילה מוסיף להיות ענק ומרשים! ויש בו דוכן אוכל טבעוני! זהו אותו על פי הדגלים הצהובים.

 

על פסטיבל הפילים בסורין: 

הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים.
אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע  ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט מבינה את מקומם של הפילים במורשת המלחמה והקרבות של פעם.

יום לפני הפסטיבל הסתובבנו ברחובות העיר סורין וצפינו בבני הנוער המכינים את תהלוכת הענק. אהבתי, שכמו אצלנו במושב, הנוער לוקח חלק נכבד בהכנת אירועי תרבות. 

בלילה, במרכז העיר, הוצבו כל העגלות, עמוסות המזון לפילים והיה שמח בכיכר.
למחרת, הוצבו העגלות בצורת מזנון עצום להאכלת הפילים.

יש להערך מראש לפסטיבל: להזמין מקומות במלונות, כמה שיותר מוקדם. אנחנו בחרנו במלון מרטינה. מלון בסיגנון מוטל (חניית הרכב בקדמת החדר). אמנם עיצוב החדר היה בסגנון תאילנד מיושן ולא מדליק, אבל הכל מרווח, נקי ומטופח. היתרון הגדול ביותר היה, שבעלי המלון  המקסימים ארגנו עבור אורחיהם, את כל הכרטיסים הרצויים, כולל הסעה הלוך וחזור. והכל התבצע בצורה מעוררת התפעלות.

בנוסף לפסטיבל הפילים, מתקיים גם מופע בעתיקות Prasat Sikhoraphum

מופע מקסים של רקדנים ורקדניות על רקע העתיקות. מלווה בהפקת ענק מרובת אפקטים. אורחי הפסטיבל מתכבדים בארוחה מפוארת הכלולה במחיר כ-800 באט למשתתף. (לא ידענו שתהיה ארוחה ועל כן, לא הוזמנה עבורי מנה צמחונית. בטח ניתן  היה לבקש מראש).
האורחים, מסבים לשולחנות ערוכים ומעדני הגורמה התאי מוגשים לשולחנות. אף אחד לא נשאר רעב, פרט לי… 

בקיצור : סורין, לפחות שלושה ימים, על מנת לצפות בכל הפסטיבלים. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד.
לצמחונים: ישנה מסעדה צמחונית בודהיסטית טעימה וזולה כדוגמת מהמסעדות הפתוחות מצאת החמה ועד סוף התבשילים. ניתן לאתר אותה באמצעות אפליקציית Happy Cow.

תאכלס, רגשות מעורבים בקשר לפסטיבל אבל אין ספק שהוא מביא פרנסה נכבדה לתושבי העיר וגם זה מאוד חשוב.

קישור למלון מרטינה –

קישור לפסטיבל הפילים בוויקיפדיה

קישור לפסטיבל בעתיקות סיקורפום –

קישור לאתר, להורדת אפליקציית הצמחונים – הפרה השמחה –

מה חשוב לדעת: כשאתם צמחונים, רעבים ומטיילים בתאילנד

בתמונה : דוכני אוכל מסומנים בדגלים צהובים, בפסטיבל הצמחונים בפוקט.

לתאילנדים מסורות בישול קשוחות וקצת משונה או בלתי נתפס, מבחינתם, להימנע משימוש במרכיבים מן החי: כמו רוטב דגים בו משתמשים במקום מלח. משחות שרימפס למינהן, רוטב צדפות ודיונון. אפילו מעט בשר, מבחינתם זה נחשב כצמחוני.

על מנת לאכול טוב כצמחוני או טבעוני בתאילנד, כדאי ללמוד כמה משפטי מפתח ותמיד ניתן לנופף בדגל הצהוב המסמל את הצמחונות הבודיהסטית, דתית.

רצוי להיות בטוחים ולומר בנוסף גם: Kin jay ולהדגיש שאין להשתמש ברוטב דגים : Mai Sai Nam Pla אלא ברוטב סויה רגיל או מלח.

וליתר ביטחון הציצו גם בפוסט הבא על הדגל הצהוב.  

 

לפוסטים נוספים על צמחונות בתאילנד מוזמנים לבקר בפוטס מתעדכן – מסעדות צמחוניות בבנגקוק.  וגם כאן.