תגית: מסלול

  • הקסם המיוחד של לאמפאנג

    הקסם המיוחד של לאמפאנג

    לא ציפנו שכל כך נאהב את העיר הנחמדת לאמפאנג

    לאמפאנג היתה נקודת עצירה עבורנו. בדרך המעט ארוכה מצפון נאן לצ'אנג מאי. לא ציפינו לגדולות והנה, אהבנו כל רגע. 

    מלון רדוף?

    הגענו למלון הישן Wienglakor Hotel אשר הזמנו משום מה מראש. (מיותר לגמרי, כי המלון הענק היה ריק). 
    בביקורות על המלון היה מי שכתב כי המלון רדוף רוחות. וכך יצא שמישהו מאיתנו שמע קולות רפאים וחלם על רוחות משך הלילה. האמת, החדרים די נושנים והמלון זקוק נואשות לעצוב פנים חדש ואולי גם לגירוש רוחות.
    במדד הנוחות – המזרון היה קשה למדי ורופד בסוללת כריות. 

    מסתבר שבלאמפאנג אוהבים לאכול אוכל צמחוני. די משונה ולא שיגרתי בתאילנד.

    Weangboon vegan restaurant lampang thailand

    5/5

    את הביקור בלאמפאנג פתחנו במסעדה צמחונית מעולה, שאיתרנו דרך אפליקציית הפרה הצוחקת: Weangboon.
    האוכל היה מעולה! המסעדה נטועה בתוך גינה מקסימה וניתן לאכול גם בתוך מבנה ממוזג. התחלה נפלאה שרמזה על הבאות… 
    לשם פירגון לצמחונית היחידה שבחבורה, התפרענו על מנות רבות מדי וכמובן שלא הצלחנו לסיים. 

    טיול עצלני ברחובות העיר הביא אותנו לרחובות שוק סוף השבוע הלילי. אך מכיוון שלא היה זה לילה ואפילו לא סוף השבוע, הצטרכנו  לדמיין: בתי עץ ישנים ומיוחדים לאורך הרחוב ובהם מסעדות, חנויות, בוטיקים וגלריות. 

    נכנסו לגלריה אחת, אשר היתה פתוחה ומשכה את תשומת ליבנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של הביקור בעיר: Papacraftamily:

    Papacraftamily lampang thailand

    בעוד אנחנו מתרשמים ממוצרי הגלריה פגשה אותנו אישה מקסימה, בעלת הבית והזמינה אותנו לסייר בסדנה ובבית הנושק לגדת הנהר. שתייה וכיבוד צצו גם ושיחה נעימה קלחה. הכנסת אורחים מיוחדת אשר חיממה את ליבנו וגרמה לנו לאהוב אף יותר את בני העם התאי הנחמדים כל כך ואת העיר לאמפאנג. הכרנו את בני המשפחה ועובדי הסדנה ונפרדנו מהם בהבטחה לשמירה על קשר.


    a temple in lampang

    בערב יצאנו לאכול במסעדת רחוב. הגירסא התאית למזון מהיר. Aroy One Baht. כל כך הרבה עובדים במסעדה, כך שהאוכל מגיע תוך כמה דקות מרגע ההזמנה. תפריט צמחוני איפשר לי להינות בגדול. היה טעים להפליא. 


    Aroy one bat lampang thailand

    קינחנו את הערב בהצצה למקדש הסיני היחיד שבעיר. הכנות לראש השנה הסיני אשר יחגג למחרת. 

    Chinese Temple in Lampang Thailand

    בבקר, השכמנו ל"צייד מקדשים" מחוץ לעיר ובדרך בואכה לצ'יאנג מאי. מקדשים אני הרי אוהבת ומי שאיתי מוכרח גם, כי אין לו ברירה.

    הגענו למקדש הפעיל והומה האדם  Wat Phra That Lampang . בחזית המקדש שוק גדול של חפצים בהקשר לפולחן במקדש. במקדש הענק שררה אווירה מיוחדת, קצת יותר דומה לאווירה הודית מאשר תאית. 


    Wat Phra That Lampang

    את המקדש השני ברשימתי היה הרבה יותר מאתגר למצוא. נסיעה בין שדות ומטעי דקלים. שבילים לא שבילים. כמעט שויתרנו אך פתאום מצאנו עצמנו מול מקדשון מצחיק Wat Lai Hin.

    Wat Lai Hin LAMPANG THAILAND

    כך, לאחר סיפוק תאוות המקדשים שלי, המשכנו בדרך (כשעה וחצי) עד לצ'אנג מאי. 

    TUNG KWIAN MARKET

    *נקודת ציון שחבל לפספס בדרך לצ'אנג מאי – מתחם שוק ענק  Tung Kwian Market של מוצרים מקומיים מרחבי תאילנד ואוכל כמובן.

    **חייבת לציין כי כל אזור לאמפאנג היה שרוי תחת אובך די קשה. שהעיב על הנופים שבדרך. היה  גם  ריח עשן. אולי, בתקופה זו, מבעירים את השדות החקלאיים בתום העונה. שווה בדיקה לפני הגעה לאזור. 

    לפוסט על יעד קרוב – נאן 

    לפוסט נוסף על "מקדשים תלויים" בקרבת לאמפאנג – Wat Chaloem Phra  Kiat

    תאילנד ינואר 2020
  • כאן, במחוז נאן.

    כאן, במחוז נאן.

    חיפשנו מקום רחוק ומצאנו את נאן

    Nan airport Thailand

    אחרי שנחתנו, כיבו את האורות…

    לעיר נאן Nan הגענו בשעה מאוחרת בטיסה של איר אסיה מבנגקוק. מהאוויר, בקושי הצלחנו לראות את אורות מסלול הנחיתה. אחרי הנחיתה, כיבו אורות וסגרו את השדה. מיד הרגשנו בבית. כמו אצלנו במנחת עין-יהב שבערבה.
    מוניות, לא נראו לעין. אפשרויות התחבורה היו: טנדר פיק-אפ אדום, המשמש כאוטובוס מקומי או ברכב פרטי המשמש כמונית למפונקים. כך או כך, הגענו למלון.

    an empty street night time at Nan Thailand

    המלון הנחמד שלנו בנאן

    בחרנו בבית מלון Puka Nanfa ולא התאכזבנו. המלון בבניין עץ ישן המיועד לשימור. צוות העובדים היה מקסים במיוחד. החדר היה קטן ונוח. שמחנו בפינת ישיבה חמודה הצופה אל הרחוב מחוץ לחדר. 

    מיד חיפשנו מקום פתוח לאכול. היינו צריכים להבין את הרמז כבר בשדה התעופה… מסתבר  כי בנאן, דוכני האוכל אינם רבים וגם הם נסגרים בערך בשעה 21:00. כלומר, אין ממש שוק לילה שניתן לקפוץ אליו לנישנושים.
    מהקבלה, המליצו לנו על מסעדה שכונתית, הפתוחה בשעות אלו: Pum 3. תפריט באנגלית אשר היה שם הקל על המצב. שימוש במילות הקסם: gin je, הניב מנות צמחוניות הסובלות מתסמונת מיעוט טעמים. אוכלי החיות שאיתי נהנו ממאכלים טובים בהרבה.
    לקינוח עצרנו בדוכן לוטי שכונתי לפני סגירה ושימחנו אותם בהזמנת לוטי'ס סטייל מקומי. מגולגלים לנקניק וללא בננה. 

    a loti stall at Nan
    nan thailand

    ומה עושים בנאן?

    רחובות העיר בלילה היו שקטים וללא נפש חיה. על כן, בבקר הופתענו לגלות עיר שוקקת חיים. עיר אשר רחובותיה נקיים בצורה יוצאת דופן ואנשיה חביבים מאוד.
    עמוסה חנויות, דוכנים ואנשים. כפי שעיר תאילנדית אמורה להיות.

    במרכז תיירים מול מקדש Wat Pumin, מצאנו "רכבת תיירים". סוג של משאית פתוחה ובה נוסעים לסיור בכמה אתרים בעיר בליווי הסברים בתאילנדית בלבד. שאנחנו נוותר על סיור רכוב שכזה? הצטרפנו  בשמחה לסיור. כרטיס עלה 30 באט לאדם ואיפשר לנו להגיע לכמה מקומות, שבמילא חשבנו לבקר בהם. כמה מבנים ישנים ומקדשים. כמו שאני אוהבת:
    Wat Phrathat Chae Haeng וגם Nan Noble House. המקומות חביבים אם כי לא ממש מדהימים. כצפוי, בעיר קטנה ונידחת. 

    באותו מרכז התיירים נמצאת גם חנות Otop – חנויות מסוג זה, נמצאות ברחבי תאילנד ומרכזות תוצרת מקומית מתושבי הסביבה: חפצי אומנות ומלאכת יד ומוצרים המופקים באזור. יופי של פרויקט. יופי של מוצרים.

    ארוחת צהרים צמחונית, פשוטה וזולה (אותרה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה) בחצר בית פרטי באחת משכונות העיר. Ban J: במחיר 50 באט לאדם, נהנים ממבחר תבשילים בסיגנון בופה ואפילו קלמטינה לקינוח. הבופה פתוח עד שעה 14:00 או עד גמר התבשילים. טעים. זול ומקומי מאוד.

    מקדש לעת ערב: Wat Phra That Khao Noi

    Wat Phra That Khao Noi NAN

    מסג' מפנק בספא שהומלץ בכל פה Risasinee Spa  והגענו לאתגר מציאת ארוחת ערב לצימחונית שביננו. אתגר שהתגלה כלא ממש פשוט בעיר הנידחת נאן. בסוף נמצאה הישועה במסעדת בית מלון Huen Puka. 

    מסלול טיול המשך מנאן: 
    אם אתם מטיילים ברכב שכור: סעו דרך כביש 1256 – Bo Klua loop.

    בו-קלואה הינו כפר קטן ומדליק ובו פגשנו בתיירות פנים ענפה. תוכלו לראות בכפר בורות פתוחים עליהם מייבשים מים ליצירת מלח קריסטלי מיוחד. ניתן לקנות בכפר שקיות מלח, תבלינים ושאר מציאות מקומיות. 

    A salt pit at Bo Klua Nan Thailand

    ארוחת צהרים עצרנו לאכול בחוות פטריות: Baan Huanam Mushroom Farm. 
    ארוחה נחמדה מרובת פטריות, שאני אוהבת במיוחד וגם הנוף היה מעורר התפעלות.


    Hunam mushroom farm Nan
    Hunam mushroom farm Nan

    בתמונות, צילנדרים מלאים במצע ונבגים. מהם ינבטו בהמשך הפטריות. 

    בדרך נופים יפים ובתי קפה בנקודות תצפית שממש גולשות אל הנוף. . 

    נהנו מהשלווה בנאן. מהיותנו די בלעדיים כתיירים בנאן. מחביבות תושבי נאן. מושלם כיום ראשון נינוח שלאחר הטיסה הארוכה מהארץ. 

    מחר נקום רעננים ונמשיך לעבר חור נידח אחר.

    עוד בנאן:
     Kuang Mueng Nan Walking Street – שוק סוף שבוע

    בחודש ינואר קריר למדי בנאן ויש צורך בבגדים ארוכים לעת ערב.
    נראה שכדאי להגיע לנאן בתקופות שלאחר המונסונים ולא בעונה השחונה ינואר. הצמחייה מצהיבה. שדות האורז טרם נשתלו והנוף פחות יפה. 

     

    יש בנאן ריכוז עצום של מלאכות יד מקומיות. יש אפשרות לתיאום מראש לביקור וסדנאות אצל אומנים מקומיים ומבשלים ביתיים. היתה במלון חוברת. ניסיתי לאתר באינטרנט אך ללא הצלחה. 

     

    סדנאות קצרות עם אמנים מקומיים בנאן

    עצירה בדרך מנאן לצ'אנג מאי – בעיר הנחמדת לאמפאנג

    תאילנד נאן ינואר 2020
  • טיול  מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני: ים אנדמן

    טיול מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני: ים אנדמן

    כאשר מטיילים עם שף. תמיד נשאר מקום בבטן לעוד טעימה קטנה,שבודאי, תיכף תגיע. וכך, על בטן כמעט מלאה, הם ממשיכים את טיול מסעדות השרפרפים ומזחי הדייגים מצ'ומפון ועד קראבי. 

    אצה להם הדרך זמן טיול קצר ואין ספור מסעדות לדגום בדרכים

    ועל כן, אחרי ארוחת בקר, הם יוצאים מצ'ומפון לכביש מס' 327 המתחבר בהמשך לכביש 4 ומטפס על רכס ההרים בדרך לראנונג, השוכנת על חוף ים אנדמן. הדרך מתפתלת בתוך יער סבוך ומטעי גומי וקוקוס. כאשר הדרך פונה דרומה, היא במקביל עם גבול תאילנד-בורמה. 

    דרייב-אין דאמפלינגס

    עכשיו זה הזמן לשים על מפת גוגול את נקודת הציון הבאה: Thab Li Steamed Stuff Bun ולכוון להגיע אליה.
    זו אינה מסעדה אחת, זהו כפר שלם ובו רחוב אחד ארוך ובחזית כל בית יושבת  אישה ומוכרת מתוך סירי אידוי עצומים  דאמפלינג ובאן.  עוצרים לרגע, ומעמיסים שקית דאמפלינגס וממשיכים בדרך.


    דרך הנהר לבורמה. למקומיים בלבד

    נוסעים מעט דרומה עד לכפר  Kra Buri. ממשיכים לנסוע בכפר עד אשר מגיעים למזח קטן הנשפך לנהר העשיר בסחף אשר שמו במפתיע  גם  Kra Buri. הנהר  משמש ככגבול טבעי בין מדינות בורמה ותאילנד. מזח מקומי ממנו המקומיים מפליגים בין שתי המדינות ככה פשוט ונחמד .בסירה עם המזוודות. (היכן הדיוטי?:)

    בערבה, לעיתים, אנחנו רואים גמלים בצידי הכבישים. בתאילנד הגמלים הם פילים.. תהיו זהירים!

    ומראה איש  רכוב על אופנוע וליצדו קוף, גם הוא אינו מראה מפתיע בתאילנד. קופים מאולפים מאומנים לקטוף אגוזי קוקוס. 

    את ראנונג עברו במהירות. החליטו שאין להם חשק להתרחץ במרחצאות החמים  Raksa hot spring הנפלאים של העיר. כי היה חם מדי, לחשוב על כאלה.

    אז רק שתדעו, כי נמצאים מרחצאות פתוחים לציבור ויש גם מתחם סגור בתשלום. כיף אמיתי ביום מעט סגרירי.  

    Raksa hot spring

    מראנונג עולים על כביש 4 משם לכביש 401 המטפס להרים לכיוון פארק קאו-סוק. בכביש הכניסה לפארק נמצאים מקומות לינה רבים ומסעדות. 

    הם, הנחושים בדעתם לא לבזבז זמן על הליכות בטבע אלא אך ורק על מסעדות, מזחי דייגים ואוכל מוצאים בנקל  בצומת הכניסה לכפר, מסעדה הנקראת  בפשטות –Bus stop  אוכל מקומי טעים בישיבה על שרפרפים ירוקים… 

    למחרת, נסיעה לכיוון האגם Ratchaprapha Dam: פרויקט לייצור חשמל הציף עמק גדול וכיום, מתוך המים מבצבצים ראשי גבעות והרים. ניתן לשכור סירה באגם ולהפליג לסיור מאלף. שכירת סירה ב-Ratchaprapha Marina.

    אחרי הפלגה בת שעה באגם,החליטו לחזור לכביש 401 לכיוון החוף ובחזרה לכביש 4. המשך נסיעה לכיוון היעד הבא: קאו-לאק.

    קאו-לאק, כצפוי, היתה מוצפת תיירים, בעיקר באזור המרכזי של שוק  הלילה. לכן הוחלט להמשיך עד ל-Tab Lamu Pier. לשם השכמה והצצה בעת פריקת שלל הדגה מספינות החוזרות מדייג לילי.

    הצצה בגוגל בתצורת לווין, תגלה לכם, רצף מזחים בהם פורקים ספינות דייג. שווה להעיז ולנסוע ברכב ולהיכנס לכל פיר, למרות הדרכים העקלקלות ולזכות לראות את פריקת הדגה ע"י הדייגים המקומיים. 

    לינה במוטל דרכים פשוט וזול בקרבת המזח, בצמוד לצומת כביש 4 :BMP Resort.
    מול הכניסה למוטל, מסעדת Hot Pot מקומית על שרפרפים. מרק טעים בכלי חרס ובו מבשלים הסועדים בעצמם, תוספות בשר ומאכלי ים.

    השכם השכם בבקר. מיון דגים במזח הסמוך למוטל. 

    ולמחרת. בכביש 4, די סמוך למוטל מהלילה, מישהו חש ברעב קל וכך יצא כי עצרו לשם במסעדת Yummy Pad Thai. מסעדת שרפרפים (עם משענת…) משפחתית נעימה וטעימה. 

    צילחות עם פרח סגול

    טעמתם פעם פרחי Butterfly pea?  הפרחים הסגולים והיפים משמשים בעיקר כתה מיוחד וצובעים בסגול תבשילים רבים.  במקרה הזה, ליוו מנת סרטנים רכים בטיגון עמוק. soft shell crab

    נסיעה בכביש 4 או בכבישים הצמודים לחוף, ככל הניתן. אם מכוונים בכללי לכיון חוף: Tai Mueang Beach

    שם תוכלו לראות מרבדי  צעירי הסרטנים הפרוסים לייבוש. מהם בהמשך מפיקים משחה מסריחה, שאהובה במיוחד ברחבי תאילנד.  

    המשך בכביש 4 כאשר היעד הבא:  פאנג-נגה.  (Phang Nga)

    מנקודה זו בקצה לשון היבשה, הנוף היפה של כל המפרץ פרוש במלוא הדרו. 
    אפשר לקחת הפלגות לסיור במפרץ היפה בקרבת מקום.

    מובן שהם היו עסוקים בלחשוב מה יאכלו בהמשך וכך המשיכו עד למקום הלינה הבא. 


    נוסעים לקראבי בכביש 4

    לינה במלון פשוט Orange Tree  House. הבחירה במלון משום מגרש החניה, אשר בסופי שבוע הופך לשוק לילה עליז והומה אדם. ביום, צמוד למלון שוק ירקות וכן, גם כמה מסעדות צמחוניות, בסיגנון מסעדות בודהיסטיות  ממש בקרבת המלון, אלא שבטיול זה, לא דרכה כף רגלם במסעדות כאלה. 

    למחרת, כהרגלם, סיור מזחי דייגים על שלל מרכולתם. אכילה במסעדות עממיות ויצירת קשרים חברתיים.  

    ולקינוח היום והטיול בקוי החוף של תאילנד. שקיעה מופלאה בחוף הקסום בהחלט  ב-Tubkaek Beach.

    לקריאה נוספת  על החוף ומלון שאהבנו להיות בו בהזדמנויות אחרות – לחצו כאן. 

    לקריאת חלק ראשון של הטיול: מבנגקוק ועד צ'ומפון – לחצו כאן

    תאילנד נובמבר 2019
  • טיול מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – חלק ראשון: מפרץ בנגקוק

    טיול מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – חלק ראשון: מפרץ בנגקוק

    מסלול טיול ובו טועמים מהסירים המתבשלים במסעדות הרחוב לאורך קו החוף של תאילנד

    אוהבים דגים? אני אוהבת אותם שוחים באקווריום. הוא אוהב אותם בעיקר בצלחת. בעיקר בתיבול תאי חריף.

    יש שלב בחיים בו חשוב גם לדעת לשחרר. אני מתאמנת בלשחרר. לא פשוט כלל. 
    והנה, יצא, זה שאיתי, (איתן)  לטיול בתאילנד ולא איתי (עם השף אריק). טיול אשר איפשר להם, לשחר לטרף, ללא צמחונית שכמותי.

    ואם  טיול כזה גורם לו אושר, לאכול דגים ושאר חיות מסכנות, אני מאפשרת… לעיתים. שלא יתרגל חלילה. שיחזור בשמחה לכרוב ולחסה אשר בגינתי. 

    וכיצד ואיך, מהיכן ולאן?

    הטיול שלהם החל עם הנחיתה בבנגקוק ואיסוף רכב שכור בשדה התעופה. נהיגה עצמאית בתאילנד מומלצת ומאפשרת להגיע לכל פינה. 

    ציטוט ותיק ומשופשף: "יצאנו משדה התעופה ובתחנת הPTT הראשונה, עצרנו לאכול משהו. להרגיע את הרעב"…

    הסבר קצר על ה-PTT: תחנות תידלוק וריענון לצידי הדרכים ברחבי תאילנד. לא אכנס למהות הפוליטית או הכלכלית, רק אציין שאנו חובבי PTT:  כי ניתן למצוא בתחנה שירותים מצוחצחים.   את ה"אלונית" המקומית – הלוא היא חנות 7-11 הנהדרת. מסעדות מקומיות. בית הקפה המובחר "אמזון".  דוכני אוכל. חנויות המוכרות תוצרת מקומית מענינת וגם חנות עודפי הבגדים  Export 71 בה ניתן למצוא מציאות בכלום כסף. 

    Hong nam yu  ti nai –  ห้องน้ำ อยู่ ที่ ไหน – בית הכבוד, היכן הוא? 

    ציידתי אותם במשפט מפתח לקירוב לבבות: "היכן השרותים"? בתאית 

    משפט הנאמר, קרוב לודאי, במבטא מזעזע המצחיק את המקומיים. כך גם היה.

    בתחנות ה- PTT הביאו את שירותי הגברים לסוג של קיצון מאוורר ומשוחרר.  

    לפוסט מצחיק על סוגי בתי השימוש במזרח אסיה וגם ספר חשוב על יציאות  – לחצו כאן 

    נסיעה בת כשעה וחצי משדה התעופה הבינלאומי הביאה אותם אל היעד הראשון – אמפוואה. 
    שם החליטו לישון במלון קטן, אלמנטרי, אך נקי ונעים, הנטוע על אחד ממזחי השוק הצף. מלון Thanicha Resort

    ומה יש לראות בסביבת אמפוואה?

    השוק הצף של אמפוואה אינו פעיל שלא ממש בסופי השבוע. כדי לא להיות מחוסרי שוק צף, הוחלט על נסיעה בת רבע שעה מהמלון לשוק צף סמוך. שוק  Damnoen Saduak Floating Market, שהיה פעיל, סגנוני ועמוס תיירים. אבל נתן את התמורה במראות, בריחות ובמאכלים. 

    חשוב לדעת: מגרשי חנייה נוחים, צמודים לשוק, בעלות 20 באט. 

    שוק הרכבת Maeklong Railway

    גם שוק הרכבת המפורסם, היה צפוף ביותר. אבל עדין מגניב לראות את הסחורות המונחות על פסי הרכבת העוברים ברחוב הצר. את הדוכנים והשימשיות הנסוגים לקראת הרכבת ואולי גם את צבא התיירים, החמוש במצלמות ומתעד את האירוע השיגרתי אשר הפך לאטרקצייה.  בכל אופן, כדאי שתצטיידו במעט חוצפה על מנת להידחף בין ההמונים. 

     טיפ חניה חשוב: ניתן לחנות מול מקדש  Wat Phettamut ותמורת 20 באט, תוכלו להשאיר את רכבכם ולצאת השוקה בניחותא. . 

    אגוזי קוקוס אתם אוהבים?

    אריק השף, שלו זו הפעם הראשונה בתאילנד ובעזרת קיסמו האישי וללא חת, הצליח להתחבב על פועלי חוות  עיבוד מוצרי קוקוס. היה מעניין לראות כיצד מפיקים מאגוז הקוקוס מוצרים הנחשבים בימינו לטרנד בריאותי וטעים.

    אני, כמעריצה קבועה של אגוזי קוקוס, מקווה בתוך ליבי, כחקלאית מהערבה, כי המגדלים המקומיים מרוויחים את התמורה ולא רק הקמעונאיים. 

    את החווה ניתן למצוא על הכביש הראשי לשוק  הצף הנ"ל. כביש 325.

    לקרוא עוד חוויות מאמפוואה – לחצו נא על הקישור

    השכם השכם בבקר… 

    ארבע בבקר הכבישים די נטושים. במקום מכוניות, ממלאים את הדרכים דוכני אוכל. ארוחות בקר למשכימים ולחרוצים.
    השחר טרם החל, אבל שוק מכירת הדגים Mae Klong Fish Market בשיא פעילותו. לשוק מסוג זה, חייבים חייבים להגיע בזמן. כי הפעילות בו מסתיימת בסביבות השעה חמש בבקר. כמויות הדגים ומגוונם, היו בהחלט שווים את השכמתם. סעודה ראשונה, אכלו עם שחר, יחד עם אנשי פריקת הדגים. על שרפרפים כמובן ובצמוד לשוק.
    ארוחה טעימה, כך סופר לי , כארוחת מלכים. התחלה מעולה שפתחה להם את התאבון. 

    Mae Klong Fish Market

    המנעו נא מדרכי האקספרס ובחרו בכבישים הצדדיים. 

    מאמפוואה בחרו בכביש מס' 35. משם כביש 2021. עוברים דרך בריכות המלח המצויות לאורך הכביש.
    משם כביש 4012. כביש זה יקח אתכם לאורך החוף, דרך נחלים ופירי דייגים. מסעדות מקומיות לאורך כל הדרך.  הדגים ומאכלי הים טריים, טעימים בטירוף וזולים בצורה מהממת.  המשיכו, על בטן מלאה, בכביש 4028 המתחבר בסופו לכביש 4 היישר בואכה להואה-הין

    זכרו כי רצוי "לטעות" מעט מהדרך המוצעת לדרכים צדדיות המובילות לחופים, אשר בסופם ימצאו החופים נטושים ומסעדות מקומיות, נהדרות, בפירי דייגים. 

    ומה היה להם בהואה-הין?

    למסתפקים במועט (כפי שמתאפשר בלעדי…)  לינה ב-Daddy's Home Guesthouse
    חדר צנוע, נקי. בעל בית נחמד. חניה בתוך המתחם ובצמוד לשוק ציקדה ותמרינד. שהם בעצם הסיבה ללינה במקום זה.

    לקרוא עוד על שווקי הלילה של הואה-הין – לחצו כאן. 

    לקרוא על מלון נהדר שאני אהבתי  בהואה-הין  – לחצו כאן. 

    ממשיכים דרומה לאורך החופים עד לפרצ'ופ קירי קאן

    נוסעים בכביש 4  ואז יש לעבור לכביש 1020 הלוקח אתכם לכיוון החוף. משם להמשיך בכבישים הצמודים ביותר לקו החוף, ככל הניתן. עד לפרצו'פ קירי -קאן. 

    בדרך נמצאים פירי דייגים קטנים ומגניבים. קל לזהותם במפות גוגל  – אם תפעילו מצב לווין.
    תמיד ניתן לחזור לכביש 4 ולהמשיך בדרך המהירה ליעד.

    קחו בחשבון: עצירות מרובות לצורך טעימות דגי ופירות ים שזה עתה קיפחו חייהם. מומלץ ביותר אומלט עם שרימפסים.

    והנה לפניכם מפרץ פרצ'ופ קירי קאן במיטבו:
    נסיעה ל- Monkey Monument Prachuap Khiri Khan. כפי שמצוין במפת גוגל, תיקח אתכם לתוך בסיס חיל האוויר התאי Wing 5 – הכניסה בהצגת דרכון, תוך חציית מסלולי הטיסה. קופים מקסימים ונופים משובחים. שילוב מהמם בתוספת מסלולי מטוסים.  


    נוף מדהים של חצי אי. נוף שרואים רק משם… אפשר לישון במפרץ פרצ'ופ או להמשיך הלאה אם אתם ממהרים.

    לקרוא עוד על האזור ועל מלון שאנו אוהבים במיוחד – לחצו כאן.

    ארוחת ביניים שאינה שיגרתית – בעל שם מוזר: Steamed Egg pimp  curry in a banaana leaf cup.
    (במחיר המצחיק של 15 באט. בערך שני ש"ח).
    המעדן המקומי עשוי מבצי סרטן הנקרא Horseshoe. הביצים עטופות באורז שעטוף בעלי בננה על הגריל. בשר הסרטן עצמו עשוי להיות רעיל. טעים? – ככה ככה.  חוויתי? – כפי הנראה.  הרבה פחות לדור הצעיר של הסרטנים. 

    מלאים בבשר סרטנים, דגים וכל השאר, כוחם במותנם והיום עוד רחוק מלהסתיים. וכך,הוחלט להמשיך באותו היום ולהגיע עד לצ'ומפון לעת ערב.

    מלון Junjira Resort  בצ'ומפון נבחר בקפידה בשל מיקומו האסטרטגי. חולש על הכניסה למזח הדייגים וצמוד שוק לילה מקומי, אשר סיפק מאכלי ים טעימים וקשרים חברתיים.
    הליכת בקר בכביש הראשי המוביל למלון הניבה חווית שווקים וסימטאות המובילות למספר מזחים מקומיים. ואם יש מזל, אפשר להיתקל בפריקת יבול הדגה, מספינות החוזרות מדיייג ליילי. 

    על רזורט מפנק בצ'ומפון – אפשר לקרוא בקישור הבא. 

    לקריאת פוסט המשך: מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני – ים אנדמן  – לחצו כאן

    *כל התמונות בפוסט זה צולמו ע"י שף אריק ברגר השותף האידיאלי למסע. 

     

    תאילנד נובמבר 2019

  • לפקדה בין כפרים לים – עידכון אוגוסט 21

    לפקדה בין כפרים לים – עידכון אוגוסט 21

    טעים ושלו לטייל באי לפקדה יון

    קודם כל סליחה על החמסין הנורא במאי השנה. כל בקר, ביוון, התעוררתי ותפילה בליבי לקצת עלייה בטמפרטורות, כזו שתאפשר לי רחצה בים המדהים של יוון. מישהו התבלבל והטמפרטורות עלו אבל בישראל…

    מפרץ ואסילקי לפקדה יון

    בטיילת של מפרץ ואסילקי. יושבים זקני הכפר, שותים ומרכלים. מה שהרגיש לנו כמו בבית.
    הקפה היה משובח וכך גם הלימון שבתה. בעצלנות רבה, גרדנו עצמנו מהכיסאות ונסענו לשנות אווירה.

    חוף פורטו קציקי לפקדה יון

    חוף פורטו קציקי  porto katsiki זהר אלינו מלמטה בגוון טורקיז עמוק. לראותו בלבד, כי לפחות עשר מעלות הפרידו בינו לביני.
    מסתבר כי שמו של המפרץ בשפה היוונית הוא נמל העיזים וכי הוא נחשב אחד מחופי הים היפים ביותר בעולם.
    אין לי ספק, כי נשוב אליו באחד מימי הקיץ החמים ולו רק על מנת לבדוק את חום המים כשהשמש במלוא עוצמתה.

    בהמשך השבוע זיגזגנו בין כפרים לים, ברחבי האי היפה לפקדה: כל מפרץ נטוע בתחתיתו של הר והגישה אליו בדרך הרים מתפתלת.

    כמה חופים ראינו, קשה לזכור. לכל חוף ומפרץ מאפיין משלו.  טלי בעלת המלון  Wild Sea Gull  בטח תשמח לספר לכם היכן החוף שהכי כדאי לשחות בו ומתי.

    חוף קתיסימה

    בחוף קתיסימה Kathisma כבר יכלנו לדמיין את שורות התיירים משתזפים לאורך החוף ורוחצים במים המדהימים האלה.

    מוקש ימי בחוף אפטלי לפקדה יון

    בחוף אפטלי Afteli beach לצד מי הבדולח הצלולים מצאנו שריד מוקש ימי, כזה שנשאר מאז המלחמה הגדולה.

    על ג'ורג'יה מהכפר קריה Karya והטברנה שלה מתחת לעצי הדולב שמענו מטלי. ג'ורג'יה אמהית ונמרצת, סיפרה לנו ביוונית שוטפת על המנות שבתפריט ואולי על עוד דברים, כי הרי לא ממש הצלחנו להבין. מה שלא מנע ממנה להביא לנו ממטעמיה ולהתעקש שנטעם גם מעוגה לקינוח, על חשבון הבית…

    עידכון אוגוסט 2021 לגבי ג'ורג'יה:
    נסענו שוב לכפר המקסים קריה, לאכול אצל ג'ורג'יה. גילנו עובדה מצערת, כי ג'ורגיה סובלת מדמנצייה והמסעדה מתפקדת רק חלקית. אולם בכפר קיריה יש התפתחויות מסעירות: מסעדות רבות וטובות מטברנות ועד מסעדה חדשה טרנדית, של בחור נמרץ ומלא תקווה.

    טברנה יוונית

    T' Aloni – מסעדה נטועה בתוך הנוף שנהדר להתחיל בה את היום. הנוף והשלווה היו משגעים. השירות נהדר והאוכל טעים טעים. גם לצמחונים שכמותי.  היה בהחלט קשה לעזוב.

    לשבת ליד המים בכפר ג'ני Geni. במסעדת אלנה Elena על המזח. האוכל ביתי וטעים כמו בכל המסעדות ביון. אופנתי להגיע בעיקר בסטייל, באיזה זויאק מצידו השני של המפרץ.

    Elena taverna

    יום אחד הרחקנו לנסוע בדרכי הנוף המשגעות עד לעיר גדולה פראגה Praga. קצת רחוקה אבל יפה. צופה על מפרץ מקסים.
    אכלנו ארוחת צהרים במסעדה נחמדה Romatica: הנוף היה משגע. השירות היה מכל הלב והעגבניות הממולאות היו בטעם של בית.

    מסעדת רומנטיקה בעיר פראגה יוון

    לפקדה טאון – עיר קטנה ונחמדה. מבצר עתיק, מדרחוב עם שטויות לתיירים ומקום אחד שאהבתי במיוחד, חנות מטעמים Stavrakas – להיכנס ולטרוף בעיניים ולקנות גלידה טעימה, שוקולד או  אולי איזה מרציפן מקומי…

    וכמה עובדות שעשויות לסייע לכם במסע ללפקדה: שכרנו רכב בשדה התעופה אתונה. משך הנסיעה היה כחמש וחצי שעות.
    רוב הדרך באוטוסטרדה נוחה ומוארת ודי ריקה ממכוניות. (יתכן וזה תלוי עונה).
    קחו בחשבון שדרכים רבות הן דרכים בתשלום שהצטבר לסך  הלא קטן של 38 אירו לכל כיוון.
    יש תחנות ריענון לאורך הנתיב ובהן אפשרות לאוכל ושתייה.

    בדרך חזרה החלטנו ללון ליד שדה התעופה אתונה. מצאנו מלון משפחתי נחמד וצנוע. תמורת כמאה דולרים קבלנו חדר נוח עם מקלחת מטורפת ושירות לבבי ביותר. במרחק קצרצר מהים של אתונה.

    ואולי בכלל כדאי לשקול לקצר מרחקים ולהזמין טיסה ישירה ללפקדה בעונה? (החל מיוני ועד ספטמבר).

    ואם תרצו לקרוא עוד על לפקדה:
    ואסילקי
    טיול אביבי בלפקדה

    האי לפקדה מאי 19
  • בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
    רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
    בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
     מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
     הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

    Wat Chaloem Phra  Kiat

    לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
    הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
    ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
    הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
    מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

    כרטיס הקפצה לואט צ'אלום פרה קיאט

    ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
     עלתה.
    עלינו.
    הגענו לפסגה.

    הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
    וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

    ואז נשארה לנו רק הירידה.

    זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

    הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
     מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

    תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
    הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
    באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי

    הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
    הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
    החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

    מסעדת דוויס בצ'אנג מאי

    מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
    האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
    סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
    אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
     למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

    לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
    לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן

    נ.ב צמחוני
    להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
    דאגו לי אלי ההר…

    צ'אנג מאי ינואר 2019
  • טיולים בסביבת צ'אנג ראי

    טיולים בסביבת צ'אנג ראי

    אנחנו שלא נרתעים ממרחקים, כמו מרבית תושבי הערבה. שכן אנחנו תמיד גרים רחוק… נהנים מהאפשרות להגיע לכמה יעדים רחוקים ביום אחד מרוכז ויעיל. כך עשינו גם בצ'אנג ראי.

    ראשית,  רכשנו מרוכלת נזקקת ביותר, זר פרחים לברכה. כך מתחילים את היום בבכבישי תאילנד. 

    במרחק סביר ביותר, נמצאת חוות מטעי תה סינית- Chouni Fong

    הנוף היפה מתגלה די מהר ורק מקרוב עומדים על גודלה של החווה.
    החווה מתוירת כהלכה, אבל ערוכה לקלוט כמויות עצומות של מבקרים. התפעלנו בהחלט מהיעילות ואחזקת המקום. אולם לכוס תה חם לא הצלחתי להגיע. במפתיע, מכרו במקום אך ורק תה קר בכמה נוסחים בתוספת דאמפלינג מקוריים במלוי תה.
    נהננו אם כך, מכוס תה ירוק מתוק וקפוא, ביחד עם עוד כמה מאות תיירים, בנוף המקסים הזה.


    משם, לא הרחק, הגענו לפרוייקט Doi Tung

    שם מצאנו מכלול תיירותי גדול, הכולל גנים בוטנים שלווים עתירי סחלבים. (כניסה – 180 באט לאדם), מסלול הליכה על גשרים בגובה הצמרות (עוד 120 באט), שוק צמחים יפה, שוק דוכני עבודות יד צבעוני. מסעדות, שירותים ועוד. המקום הומה תיירות מקומית. זרים לא ממש.



    הרגשנו אמיצים לאחר שצלחנו את מסלול צמרות העצים. ויתרנו על האומגה שבסוף המסלול בטענה שאנחנו זקנים מדי.. "POO YAI".
    מאחר כי נפתח לנו התאבון, בעקבות ה"אומץ הרב" שהפגנו, מצאנו אוכל טעים במסעדה שממול. אפילו מנה צמחונית מרובת פטריות עבורי.


    היום המשיך להתגלגל וגם אנחנו. הגענו לנהר המקונג לאזור "משולש הזהב"

    כשעה וחצי נסיעה מפרוייקט דוי טונג, נמצא אזור משולש הזהב הומה ממבקרים. לאוס וקמבודיה בהישג יד.
    לו היינו מתכננים אחרת, או מגיעים מוקדם יותר, היינו קופצים על סירות הנהר, המביאות אותכם לשוק תיירותי בצד הלאוסי של המקונג. (דרוש דרכון למעבר הגבול). אבל הזמן הזהוב של אחר-הצהרים הגיע. שוק תיירותי לאוסי, לא ממש היה בראש מאווינו. ויתרנו. הסתפקנו בסיור זריז על הטיילת ובזהב המתנצנץ לעת שקיעה.

    משם, התגלגלנו בחזרה בכבישים הנוחים והמשולטים עד למלון המקסים שלנו בצ'אנג ראי.

    על המקדשים המשוגעים בצ'אנג קראו נא בפוסט הבא שמסתתר כאן. 

    נהנים בצאנג ראי

    צאנג ראי ינואר 2019
  • ואז הגענו לפאי…

    ואז הגענו לפאי…

    כבר שנים שאנחנו שומעים סיפורים על פאי. האם כצעקתה? סוף סוף החלטנו לבדוק…

    חרגנו לגמרי מהרגלנו והתערנו בקהל התיירים הנוהר לפאי.
    חרגנו לגמרי מהרגלנו והגענו לתאילנד בשיא עונת התיירות הנחשקת של חודש ינואר. 
    הדרך לפאי, אכן מפותלת ומתארכת כחומר בידי הנהג. מרבית הדרך בתוך היערות ומעט נוף נגלה בנקודות עצירה דהיינו View Point. שאגב, התאילנדים אלופים בלציין ולהכין אותן במקומות המתאימים בהחלט. 

    בחרנו במלון בוטיק נחמד Pai Cherkaew.  לקחנו את החדר הטוב ביותר ולו רק בגלל המרפסת הנהדרת שבו. מרפסת מוצפת שמש צהרים, צופה להרים. החדר מעוצב כהלכה, כולל הפרטים הקטנים ושילובי מרקמים ודוגמאות, שמורגש כי הושקעה בבחירתם יד מכוונת. רק חיסרון אחד היה בו, אשר עשוי להיות יתרון, במידה ואתם חובבי מזרונים קשים, כפי שהתאילנדים אוהבים…  
    המלון במיקום מצוין. חמש דקות הליכה מרחוב "שוק הלילה". שתי דקות מהמסעדה הצמחונית המשובחת עד מאוד –Boomelicious Cafeאהבנו כל ביס מהאוכל המצוין אשר מכינים במקום.  (אחד מאיתנו נהנה תחילה מהאופציה הידידותית להוסיף עוף / בקר לבסיס הארוחה הצמחונית. ואחר-כך, החליט שהאוכל כה טעים כפי שהוא…)  בימי ראשון המסעדה סגורה – ראו הוזהרתם.


    ומה עושים בפאי?

    כששאלנו את הבנים, שהיו כבר בפאי, התשובה היתה : אוכלים. אכן נראה שזה הבילוי העיקרי: משוטטים ואוכלים. חוץ מזה, רחובות פאי מלאים תיירים. בעיקר נוער. הרבה מישראל. לעת ערב, נפתח רחוב הלילה" – דוכני אוכל, מסעדות, חנויות והשמחה גדולה. אז הלכנו, שוטטנו, אכלנו, קנינו והתמזגנו. 

    החלטנו לאתגר עצמנו בנסיעה אל מקום מיוחד. שהמוני הטוסטוסים מפאי לא יכלו לו: Ban Cha Bo Hill Noodle. 
    במרחק נהיגה של כשעה וחצי בנופים יפים, נמצאת מסעדה מקומית מאוד בקצה ההר. מנת הדגל – אטריות חריפות במרק. הנוף משגע והאווירה מקומית לחלוטין. 
    לשמחתי, היתה מנת אטריות צמחוניות…איזה כיף !


    לא רחוק מפאי, בקרנו בכפר סיני מתויר קשות. אך את הנוף, לגמנו בהנאה. 

    פאי היתה נחמדה אלינו. האוכל היה ערב. השלווה שרתה. הנופים יפים, המעינות חמים.  הכל מאוד תיירותי אבל נוח.
    אז הנה, גם אנחנו היינו בפאי…

    Pai ינואר 2019

  • הזהב הצהוב של מדינת קרלה

    הזהב הצהוב של מדינת קרלה

    מדינת קרלה –  סוג של הודו רכה יותר. זהובה יותר. פחות קשוחה. קלה יותר לעיכול.

    העץ הלאומי של מדינת קרלה

    קניקומה. פרח העץ הלאומי של מדינת קרלה

    העץ הלאומי של  מדינת קרלה נקרא : קניקומה או אמלטס (Amaltas or Kanikonna)

    העץ פורח לקראת ראש השנה ההודי בקרלה, הנחגג ב14/4 בשונה משאר מדינות הודו. על פי המסורת, האמא, מכינה את הבית לחג: מנקה ומטהרת (מזכיר לי את נקיונות פסח) ומכינה את הבית לפוג'ה חגיגית. עיקר הפוג'ה יהיה מגש גדול עליו עורכים פירות, מטבעות כסף, ממתקים , פרחים ובעיקר פרחי הקניקומה, שאי אפשר בלעדיהם. הילדים נלקחים לפוג'ה, בעינים עצומות. כאשר הם פוקחים את עיניהם, הדבר הראשון שיראו יהיו המגשים החגיגיים. היום נמשך, כאשר הילדים מתרוצצים בין הבתים ומקבלים מטבעות למזל וברכה.(הסבר מפי הנהג שלנו בקרלה: סנדוש בעל השפם)

    במדינת קרלה, הכל רגוע יותר. שלו יותר. פחות מלחיץ.
    אסור לקבצנים לקבץ נדבות ברחובות וזה עוזר לנו כתיירים. (להם כנראה פחות).

    בקרלה נקי יותר ממדינות שכנות. (בעיקר אם מגיעים ממדינת טאמיל-נאדו, המאוד לא נקייה, בלשון המעטה).

    אחוז המשכילים במדינה, הוא הגבוה ביותר במדינות הודו. הנופים מדהימים, המסאג' משובח והאוכל מצוין.

    ואם בחרתם לנסוע בפעם הראשונה להודו, נראה שזה יעד מצוין אך ורק בעונה המומלצת. מעבר לזה, חם ולח בצורה מוטרפת.

    מסלול טוב בקרלה, יכלול כמה מקומות שאין להחמיץ: מונאר, שיט בנתיבי המים באזור כומרכום-אלפי, וורקלה וקוצ'ין עצמה.

    הכל תלוי בזמן אשר הקצבתם לעצמכם לטיול ובדרך בה אתם מטיילים. את הטיול שלנו, ערכנו בעזרת נהג ורכב וזה איפשר לנו להגיע ליותר מקומות בפחות זמן.
    דוכן אוכל בחצר המקדש במדינת קרלה

    "בואו, תטעמו משהו" – הזמינו אותנו עינהם של בני המשפחה בדוכן המשפחתי שלהם בחצר המקדש במדינת קרלה

    למקדשי קרלה, אסורה הכניסה למי שאינו מאמין בודהיסטי. אבל הסיפור האמיתי שלהם, מתרחש בחצר המקדש, שהיא בדרך כלל שוק גדול, עליז וסגנוני.
    ואם להיכנס לקודש קודשי המקדשים חפצתם, כדאי שתשנו יעד, למדינת טאמיל נאדו השכנה. היא מדינת המקדשים האולטימטיבית ואין לה מתחרים בנושא.

    לפעמים, מה שנחוץ הוא רק אהבה וחיבוק.  באשראם האם המחבקת מחלקים אהבה ללא תנאי.  רצוי לבדוק מראש באתר כי אמה, האם המחבקת, נמצאת באשראם ולא במסע מחוץ לו.
    לא יצאנו מגידרנו, אבל אני מכירה חברות אשר נוסעות כל שנה לאשראם הזה במיוחד.

    השפה המדוברת בקרלה נקראת מלאילאם, נשמעת עגולה ומצחיקה. אנשי קרלה בעלי עור שחום יחסית. כיאות למדינה טרופית חמה ולחה. אנשים חביבים וצנועים שאינם מציקים יחסית לשאר ההודים.

    ארץ טרופית שגדלים בה סוגי תבלינים אקזוטים רבים כמו פלפל ירוק או שחור, הל (קרדמון), מוסקט, קינמון וכדומה.

    פרט לטיולים מהנים מאוד בגנים איורוודים בוטניים ומטעי תבלינים, התבשילים מצוינים ואין כדוגמתם בהודו כולה.

    אפילו אורז מיוחד יש בקרלה. גרגיריו שמנמנים וגדולים מאוד. שונים בצורתם ובטעמם מהאורז הבאסמטי, השולט במאכלי האורז של הודו כולה.

    הבננות של מדינת קרלה
    דוכן בננות בקרלה

    הבננות של קרלה – גאווה לאומית

    לפחות כך סיפר לנו הנהג החביב שלנו סנדוש.

    הידעתם שלעלי הבננה עצמם סגולות רפואיות? לא סתם, מגישים בהודו את הטאלי המסורתי, על עלי בננות. בדרך זו, גם נחסוך בכלי הגשה וגם נרוויח סגולות בריאות  טובות מעלי הבננה המשמשים כצלחת חד-פעמית.

    מכל סוגי הבננות שדגמנו, אהבנו ביותר את הקטנטנות, אשר גודלן כאצבע.

    מטעי הקוקוסים הרבים, של קרלה, מספקים גם הם תוספת עשירה למזון, ההמתבשל ברובו בחלב קוקוס. מקסים לעצור בבתי מלאכה הקטנים הנמצאים לצד מטעי הקוקוס ולצפות כיצד מנוצלים האגוזים לתעשייה: יצירת חבלים, אריגים, כלים, שטיחים, חמרי בערה ואפילו דשנים. ואולי תמצאו גם מקומות בהם מפיקים סוכר קוקוס, שמן קוקוס וקמח קוקוס, הנחשבים כמאכלים בריאותיים בטרנד העולמי העכשווי.

    מתפלל בבית הכנסת היהודי העתיק של קהילת קוצ'ין במדינת קרלה
    בבית הכנסת העתיק בקוצ'ין

    לעיר קוצ'ין הגענו בערב פורים וכך הצלחנו להתרגש בתפילת פורים בבית הכנסת העתיק של קהילת היהודים הלבנים מגירוש ספרד. וגם התארחנו למשתה פורים בקהילת היהודים המקוריים של קוצי'ן המקסימים ביותר.

    אם תסתובבו ברחבי העיר קוצ'ין, תוכלו למצוא מגני דוד רבים, בחצרות ובבתים, שריד לקהילת יהודי קוצ'ין המקורית. קהילה שרובה כבר עלתה ארצה. בלחש, סיפר לנו מוכר בחנות, כי הם מאוד מתגעגעים ליהודים שלהם, שעזבו את קרלה ועלו ארצה. במקומם, הוסיף ולחש, הגיעו תושבים אחרים, פחות אהובים.

    ולסיכום: מדינת קרלה היא מדינה טרופית, המשלבת נופים משובחים, מאכלים טעימים ביותר, תרבות עשירה ואפילו חוף ים, הכל במידה שלא תוקפת אתכם, כמו שהודו יודעת לעשות.

    נ.ב הדבר היחיד, שהיה חסר לנו בביקור במדינת קרלה, הייתה האומנות על כל סוגיה. בשבילה צריך כנראה להגיע לרג'סטאן הצבעונית. זה כבר סיפור אחר.

    קרלה פברואר 2010