תגית: מקדש

הגן הקסום של מקדש Wat Pa Thamma Utthayan

נוסעים בדרכים הארוכות של איסאן. אני, כנוסעת שאינה אוחזת בהגה, מחזיקה בתפקיד הגשש בלש. מחפשת במפה יעדים אטרקטיבים. גולשת בבלוגים ואתרי טיולים ומתכננת את הטיול בזיגזוג בין הממצאים שאספתי. וכך הגענו לגן היפה, השקט והמבושם הזה: Wat Pa Thamma Utthayan.
(נמצא בסמוך לעיר קון קן -Khon Kaen) 

שער הכניסה מכניס לאווירה

מדרכות שובבות

חלום על מזרקה

ופינגווין ככה פתאום

ואני, שהתפעלתי מסידור מטאטאי הגן…

נפרדנו מהגן הקסום, מלווים בהד ניפנוף ידו של בודהה תינוק מוזהב והמשכנו במסע במרחבי איסאן. 

טיול בגן יכול לערוך כשעתיים, אם מטיילים בשלווה ולא ממהרים כמונו, ליעד הבא. 

הכניסה חופשית. 

(כאשר אנחנו היינו, הגן היה נראה כחסום ע"י עבודות בכביש הסמוך, אותם יש לעקוף על מנת להגיע לגן.) 

לישון צריך

 לינה בקון קן: מלון פולמן, שהוא קצת מיושן אבל יתרונו במיטותיו הנוחות מאוד (שכבת פינוק עבה במיוחד וכריות עננים). ארוחת בקר טובה ומסאג'  מפנק ממש מול. 

בקון קן, שוק לילה צעיר ותוסס Ton Tann -הרבה דוכני אוכל ובגדים. מאוד מסודר ונקי. הצרה היא שקשה למצוא מוניות לחזרה למלון.
בשוק מצאתי דוכן הנותן מענה לטבעונים וצמחונים והתמחותו בפטריות. 

אוהבי המקדשים מוזמנים להציץ גם בפוסטים הבאים:

המקדשים המשוגעים של צ'אנג ראי

 Wat Chaloem Phra kiat 

Wat Ta Sang Udai Thani

מקדשים  עתיקים בלופבורי

Wat Phra That Lampang

Wat Ban Rai

Wat Sam Phran – מקדש הדרקון בנאקום פאתום

 Mueang Khon Kaen  תאילנד מאי 2022

הטיול באיסאן תאילנד מצריך נסיעות למרחקים ארוכים. מקדש באן ראי – Wat Ban Rai הצדיק את הנסיעה הארוכה אליו.

מקדש כזה, עוד לא היה לנו קודם

כאשר יוצאים לטייל ברחבי איסאן יש לקחת בחשבון מרחקי נסיעות ארוכים במיוחד. לכן כאשר על הדרך ניצבת הפתעה כמו Wat Ban Rai – The Elephant Temple of Nakhon Ratchasima  אנחנו נעשים מאוד מרוצים. אבל לא ידענו עד כמה, עד שנכנסנו למקדש עצמו.

 "שיחרור משאלות" תחילה

לפני הכניסה למקדש פגשנו ב"רוכלות משאלות" אשר חייכו אלינו בתקווה והציעו לנו לקנות, תמורת כמה באטים,  ציפורים או דגים ולשחררם לריצוי האלים המקומיים. שטר של 100 באט (כעשרה ש"ח) הצליח לגרום לרוכלת להיות מאוד מרוצה ולהוסיף לנו עוד כמה דגים ממוזלים לדלי.
הדגים שוחררו בתקווה לחזור לחייהם הקודמים באגם והפעם, עם נסיון חיים העשוי לעזור להם, לא להיתפס שוב במכמורת. אני מבקשת עבורם. 

אז מה בעצם יש לנו פה?

מקדש מרשים זה, עוצב בצורת פיל, אשר מושרש היטב בתרבות התאית.  הנזיר Luang Phor Khun. היה מפורסם בכל הארץ בשל כישורי הריפוי המיסתוריים שלו, הגה ויזם את הפרוייקט הנקרא גם Hor Thep Wittayakom. 
המקדש נבנה בכספי תרומות ובניתו הושלמה בשנת 2013.
יותר מ-20 מליון חלקי פסיפס הפכו את המקדש הזה, למקדש הפסיפס הגדול ביותר בתאילנד!
סביר להניח כי הנזיר הושפע ממקדשים אחרים, מטורפים לא פחות: המקדש הלבן בצ'אנג ראי וגם מקדש ארואן בבנגקוק, שאין מצב שלא ביקרתם שם עדין!

שילוב אלמנטים מהבודהיזם עם התרבות העכשווית עושה את העניין במקדש מגניב ביותר.
ניתן למצוא בין הציורים  הענקיים המעטרים את הקירות, את בודהה מנגן בגיטרה חשמלית או גולש גלים ורוכב על אופנוע!
תאורי גן העדן הכחולים ירוקים משרי שלווה לעומת פסיפס זועם ואדום של השאול ויצוריו.

הגינהום מעולם לא נראה יפה כל כך:

גן העדן מחכה מעבר לפינה

ואז נכנסנו פנימה…

על מנת להיכנס למקדש, יש צורך לחלוץ נעליים. משאירים את הליכלוך והבלי העולם החיצון  ונכנסים ברגל קלה ונקייה למקדש.
התחלנו לטפס, לעלות לראש הפיל במסדרון ספיראלי. צועדים לתוך עולם מופלא וקסום מאין כמותו. 

תוך המקדש ממשיך מתפתל בלולינות כלפי מעלה. הקירות מקושטים בציורים ענקיים מרהיבים. העינים הולכות שבי והלב מתרונן. 
באופן מקורי, ניצבות עמדות לתרומה בכרטיסי אשראי. 

בסוף הטיפוס מגיעים להארה

אני נמנעת שלא לשתף אתכם בעוד הרבה תמונות מהמקדש המרתק הזה.על מנת לשמור לכם סיבה להגיע עד לכאן. וגם להציב לעצמי מטרה, לבקר כאן שוב, ביותר סבלנות ואורך רוח.

במהלך הביקור שאלנו את עצמנו, לצורך מה נבנה מקדש זה והושקעו כספים כה רבים? האם יש הצדקה לקיומו של המקדש הלא צנוע בעליל?
אחת מהתשובות האפשריות, היתה עצם בואנו למקדש. אשר צורתו קסמה לנו וגרמה לנו להגיע ובדרך זו, גם לספוג מעט מתורת החיים והפילוסופיה הבודהיסטית. אשר גורמת לנו לאהוב יותר את העולם כולו על שלל ברואיו. 

למקדש נסענו בדרך הארוכה שבין העיר  Nakhon Ratchasima ל- Khon Kaen הנסיעה מנקון רטשסימה למקדש  ארכה כשעה ורבע ומשם לקון קן עוד כ-3.5 שעות. (כמובן תלוי בעומס התנועה).
לקרוא עוד על נקון רטשסימה

אוהבי המקדשים מוזמנים להציץ גם בפוסטים הבאים:

המקדשים המשוגעים של צ'אנג ראי

 Wat Chaloem Phra kiat 

Wat Ta Sang Udai Thani

מקדשים  עתיקים בלופבורי

Wat Phra That Lampang

Wat Pa Thamma Vithaya – 

Wat Sam Phran – מקדש הדרקון בנאקום פאתום

Dan Khun Thot, Nakhon Ratchasima  תאילנד מאי 2022

מקדש הדרקון בנאקום פאתום, כאילו יצא מספרי הפנטסיה

במרחק כארבעים ק"מ מהעיר הגדולה בנגקוק, משתרע מחוז Nakhon Phatom:
בזמן הקורונה, השבענו את געגועינו לתאילנד בשיטוט ב- YouTube אשר התגלה כמקור מרתק לרעיונות לטיולים. כך מצאנו את מקדש הדרקון – Wat Sam Phran והחלטנו כי נגיע אליו בהקדם.

כבר מרחוק

"הביטי כעת" אמר לי. "הדרקון כל כך גדול, כך שיש לצפות בראשו ממרחק רב"

המתחם  כל כך צבעוני ומרתק. במיוחד לחובבת דרקונים וספרי פנטסיה.
אפשר גם להיכנס ולטפס בתוך גופו של הדרקון בימים בהם מזג האוויר אינו חם מדי.

נזהרים בכבודו:

רכשנו כמה מנחות פרחים ושזרנו סרטים לטפרי הדרקון.  על מנת לשמור את הדרקון מרוצה.

הוא מרשים הדרקון הזה!

מספרים ש…

אלמנטים רבים חבויים במבנה: למשל גובה המבנה כולו 80 מטר. מספר זה מייצג את גילו של בודהה בשעת מותו. גוף הדרקון החובק את המגדל הורוד כאילו מתרומם מהגיהנום לגן העדן. ומייצג את התעלות הנפש בעת המדיטצייה. ובכלל הבחירה בדרקון עצמו, מיוחסת להשפעה סינית המיחסת לדרקון כוח, עוצמה ועתיד טוב.

עוד באותו המתחם, מקדש הצב הענק. הכניסה דרך לוע הצב לבטן האדמה.

המקדש פתוח לקהל ללא עלות. משעה 6 בבקר ועד 6 בערב. יש צורך בלבוש נאות. הכניסה חופשית.

לינה בקרבת המקדש

מלון נחמד על גדת הנהר: מלון RK Riverside Resort and Spa  היה לנו כמקום מפלט שקט במיוחד. החדר נחמד והמיטות מכוסות בשכבת פינוק עבה וכייפית.
האוכל במסעדת המלון היה ממש טעים ומנות עברו הסבה מהירה למנות נטולות מוצרים מהחי.  בארוחת הבקר, חיכתה לי מנת פטריות נחמדה, אשר הוזמנה עבורי, כבר בצ'ק אין.

מבט מחדר המלון לעבר הנהר השלו.

איך מגיעים?

אנחנו הגענו לנאקום פאתום בנהיגה עצמאית ברכב שכור. (אפשר כמובן להגיע במונית מבנגקוק).
בדרך חלפנו ליד מקדש נוסף ומוזר: Dhammakaya  שנראה כמו חללית שנחתה לביקור.

כאשר חזרנו לבנגקוק, ליוה אותי הדרקון ושאגתו כמו הידהדה גם בבנגקוק.

אוסף נחמד לחובבי המקדשים והמנזרים המיוחדים:

המקדשים המשוגעים של צ'אנג ראי

המנזרים התלויים  Wat Chaloem Phra kiat 

מקדש הבדולח Wat Ta Sang Udai Thani

מקדשי הקופים מקדשים  עתיקים בלופבורי

Wat Phra That Lampang

Wat Pa Thamma Vithaya

Wat Ban Rai 

מקדשי הקופים בלופבורי

איוטאיה

נאקום פאתום תאילנד יוני 2022

טיול בצפון-מזרח איסאן תאילנד

אולי בעצם אין ממש סיבה  טובה להגיע דווקא אל נאקון פאנום הרחוקה מכל. אלא אם כן, אתם אוהבים להיות במקומות שכוחי אל או שיש לכם חברים הגרים בסביבת העיר. כאלה אנחנו. 

ללינה בחרנו במלון Fortune River View Hotel : המיטות היו סופר נוחות, למרבה ההפתעה ולמרות העיצוב הסטנדרטי של המלון.  ליד המלון מצד שמאל מסעדה פופלארית עממית View Kong שהיתה מלאה בסועדים. אבל סיפקה מנות טעימות וזולות ואוכל צמחוני גדוש בפטריות טעימות. 

בלילה השני סעדנו במסעדה הסמוכה למלון מצידו השני על גדת המקונג: The Tree ושוב זכינו באוכל משובח והסבת מנות רגילות לטבעוניות ושוב שפע פטריות מהמם! מומלץ בחום! ותודה לגוגל טרנסלייט שסייע לתקשר עם מלצרית נחושה חמושה בטלפון נייד. 

Hồ Chí Minh’s House

טיילנו עם חברים מקומיים והם לקחו אותנו לביתו של הו צ'ין מין הויטאנמי ולמוזיאון הויטנאמי.
מסתבר כי הו צ'י מין הצעיר,הרבה להגיע למתחם זה, המכונה גם:  Baan Na Chok בשנות ה-20. הבית הצנוע (שיחזור נאמן למקור) פופלארי מאוד בקרב התיירים הויטנאמים, שעבורם המשפט המנצח הוא: Uncle Ho was here.

Jungle Space Village – בית קפה מגניב בלב הצמחייה

בתי קפה מדליקים ואינסטגרמים הם צו השעה בתאילנד. גם לנקון פאנום בית קפה כזה. Jungle Cafe
לשבת, לשתות איזה קוקטיל פרי מרענן ולחמוד את כל הירוק הירוק הזה.

מסלול רכיבת אופניים לאורך גדת המקונג

לנקון פאנום מסלול אופניים משובח ומתוחזק לאורך גדת המקונג. לאכזבתי הרבה, לא יצא לנו לדווש כפי שתיכננתי מראש. כי דווקא ביום המיועד ירד גשם עז. בפעם הבאה, הבטחנו לעצמנו.
(ובתמונה: תחילת המסלול).

שוק אחר-צהרים עליז צמח מול המלון. בלילה, כבר לא היה לו כל זכר.

אחרי שני לילות בנאקום פאנום המשכנו הלאה, הרחק לגבול המזרחי של לאוס ותאילנד. למחוז הנידח Bueng Kan.

מפל מים יפיפה Tham Phra NamTok

תאילנד משופעת במפלי מים רבים. אבל מפל זה, הוא בהחלט מהיפים ביותר! יש לציין שיש עוד מפלים דומים באזור. ובכלל אפשר לארגן יום שלם במעברים בין מפל למפל. 
למפל הזה, מגיעים בהפלגה קצרה בסירה. יש כמה חברות המשיטות נוסעים למפל, בתדירות של אוטובוס דן.(רצוי לנסות לבדוק זאת, לפני הגעתכם. אנחנו הגענו בסופש).  בחרנו באקראי בחברה הכחולה (יש עוד חברות הפלגה). את כרטיס ההפלגה יש לשמור ולהציגו בהפלגה בחזור. המחיר 50 באט לאדם. בתום ההפלגה,הליכה קצרה ולא קשה במיוחד ומגיעים לחלק הראשון של המפל. לחלק השני של המפל יש צורך בטיפוס. זה שאיתי ממש סירב לעלות לצורך ירידה. ויתרנו. היה בהחלט יום חם מאוד.  

הופתעתי לגלות במקום סדרנים. בתאילנדית שוטפת ובחיוך רחב הפנו אותי לתוואי הנוף הרלבנטים. 

הנוף, המים, הכל מהמם! ניתן להתרחץ בבריכה סכורה ייעודית במקום.

בחזור, בחנייה, עמד צעיר חביב ומכר גלידת קוקוס טעימה ביותר! אם הוא עדין שם, אל תספרו קלוריות ואל תחמיצו את הגלידה המלאה בכל טוב.

התלבטנו האם ללון באזור או להמשיך. אפשרויות הלינה באזור, לא נראו מפתות. המשכנו הלאה. הנוף היה ירוק זוהר.

Wat Phu Tok

מנזר הנטוע גבוה ותלול. דרושות היו כמה שעות, שלא היו לנו, על מנת לטפס במתלול. הסתפקנו בכניסה למתחם, שהיתה יפיפיה ביותר. והשארנו הרפתקאת הטיפוס, להזדמנות אחרת, אם כזו תגיע. 

Nong Khai

 מסתבר כי העיר נונג קאי,עדין מושפעת מאוד ממצב הקורונה בלאוס השכנה והעסקים טרם התאוששו. הטיילת היתה שוממת יחסית. היה קשה למצוא מקום ראוי לארוחת ערב. 
בחרנו לישון במלון שנראה הנוח ביותר מכל המלונות בעיר. Amanta Hotel. החדר והמיטה היו נוחים. המיקום פחות, היות והמלון מרוחק מהטיילת. 

בבקר יצאנו שוב לדרך.

תוכלו לקרוא עוד על נונג קאי בפוסט הבא. 

Sky Walk 

בשנים האחרונות נבנו כמה מתחמי  Sky Walk דהיינו: בנקודת תצפית מרהיבה, ניתן לעלות ולטייל על גשר הולכי רגל מזכוכית להעצמת חווית התצפית.  יש כמה גשרים כאלה בגדת לאורך המקונג. ביקרנו בשני מקומות מתוכם:

Wat Hin Mak Peng
גשר זכוכית קטן וחמוד בתחום המנזר הין מאק פאנג. הכניסה חופשית, ללא כל עלות. לפני הכניסה למקדש, בכביש הראשי, מתחם שוק קטן של חפצי קש מקומיים. 

Sky Walk Wat Pha Tak Suea
גשר הזכוכית הזה, כמו קודמו, נמצא גם הוא בתחומי מנזר -Wat Pha Tak Suea. חניה מסודרת ואז כמה מטרים עד גשר הזכוכית החולש על נקודת תצפית מרהיבה: פיצול המקונג בין לאוס ותאילנד. יש לעטות כיסוי חד פעמי על הנעלים. (ניתן במקום). תשלום סמלי של 20 באט לאדם. 

תאילנד מאי 2022

סופש בפאטייה המצטלם היטב לאינסטוש

מעולם לא חשבתי שאגיע לפאטייה, עד אשר ראיתי את מקדש העץ המרהיב על שפת הים בפאטייה בסדרה המגניבה בנטפליקס "La Casa De Papel" – "בית הנייר".
מאותו הרגע, ידעתי שנגיע לשם, רק לא ידעתי מתי. 
ימי הקורונה  הותירו גם את פאטייה, כשאר יעדי התיירות בתאילנד, ריקה. ההזדמנות הגיעה. 

בדרך מהואה הין לפאטייה, הזמנו מלון. ניצלנו את ירידת מחירי המלונות בשל הקורונה ובחרנו מלון ברמת חמישה כוכבים, שיהיה נוח. מלון Cape Dara ענה על דרישות אלה. מה שלא לקחנו בחשבון, כי הבנגקוקים, מנצלים גם הם את ירידת מחירי המלונות בזמן הקורונה וכי זה המלון המבוקש ביותר באזור לצילומי אינסטוש.

התור  הלא יאומן לצ'ק אין היה מבהיל מבחינתנו ומאושר עד הגג, מבחינת הנהלת המלון. כבר מהמבט  הראשון החוצה מהלובי לים, (בתמונה למעלה), הבנתי שהגענו למלון שעיקרו, יופיו.

לשמחתי, החדר היה באמת נוח, ארוחת הבקר היתה מפוארת ועשירה. ואף זכיתי למנה מיוחדת בהזמנה אישית, כיאות לצמחונית היחידה בכל המלון.
חוף הים היה יפה. המים סוף סוף היו חמימים, כפי שמי הים בתאילנד יודעים להיות ושקטים. השקיעה  מרהיבה. וזאת למרות שהחוף התמלא במצטלמים  לאינסטוש לעת ערביים. 

סיבה נוספת לבחירת מלון זה דווקא היתה בשל קרבתו למרכז הקניות טרמינל 21. (יש שאטל חינמי מהמלון לטרמינל).
אך בעיקר בשל קרבתו למקדש היפה מעץ הנ"ל, אשר הוא שהביאנו עד הלום. 

לטובת הצמחונים, יש בקומת האוכל בטרמינל, דוכן צמחוני. 

Sancuary of Truth

המקדש המאוד יפה, על שפת הים Sanctuary of Truth שהוא בעצם אינו מקדש בהגדרתו אלא סוג של מוזיאון. מבית היוצר של אותו אדם אשר הגה ובנה שני אתרים נוספים, מרהיבים בפרברי בנגקוק: מוזיאון הפיל – ארואן והעיר העתיקה.
Khun Lek-Khun Praphai Wiriyaphan הוא המוח היצירתי ובעל החזון, שאף שירטט את התוכניות הראשוניות.
הקמת האתר החלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. והערכה היא שהסיום יהיה אי-שם בשנות 2050.
האתר הוא דוגמא יפה למפעל חיים אשר תורם לחברה בהיותו מעסיק של יותר ממאתיים אומנים, בעלי מלאכה ונותני שירותים, נכון להיום, זמן קורונה. וזאת מלבד המסר הטמון בו: להביאנו אל האמת המזככת.

הסיור מתבצע באתר הנמצא תחת בנייה מתמדת ועל במבקרים לחבוש קסדות בעת השהייה באתר. 

המקום מאוד מסודר. עלות כרטיס 500 באט. (לא זול כלל!) הסיור מודרך באנגלית ואורך כ-45 דקות מענינות. עוברים בין חלקי האתר השונים ומקבלים הסברים ופרשנות לגבי חזון המקום, צורת הבנייה ועוד. בתום הסיור, ניתן לטייל בצורה עצמאית באתר.

האם יצאנו אנשים טובים יותר, בעקבות הסיור, זאת לא אדע. אבל פרסמנו, כמו כולם, תמונות סלפי באינסטוש. 
ותודה לנטפליקס שהביאנו למקום. 

להמשך קריאה על סופש אינסטוש בפאטייה חלק ב' 

תאילנד נובמבר 2021

לא ציפנו שכל כך נאהב את העיר הנחמדת לאמפאנג

לאמפאנג היתה נקודת עצירה עבורנו. בדרך המעט ארוכה מצפון נאן לצ'אנג מאי. לא ציפינו לגדולות והנה, אהבנו כל רגע. 

מלון רדוף?

הגענו למלון הישן Wienglakor Hotel אשר הזמנו משום מה מראש. (מיותר לגמרי, כי המלון הענק היה ריק). 
בביקורות על המלון היה מי שכתב כי המלון רדוף רוחות. וכך יצא שמישהו מאיתנו שמע קולות רפאים וחלם על רוחות משך הלילה. האמת, החדרים די נושנים והמלון זקוק נואשות לעצוב פנים חדש ואולי גם לגירוש רוחות.
במדד הנוחות – המזרון היה קשה למדי ורופד בסוללת כריות. 

מסתבר שבלאמפאנג אוהבים לאכול אוכל צמחוני. די משונה ולא שיגרתי בתאילנד.

 5/5

את הביקור בלאמפאנג פתחנו במסעדה צמחונית מעולה, שאיתרנו דרך אפליקציית הפרה הצוחקת: Weangboon.
האוכל היה מעולה! המסעדה נטועה בתוך גינה מקסימה וניתן לאכול גם בתוך מבנה ממוזג. התחלה נפלאה שרמזה על הבאות… 
לשם פירגון לצמחונית היחידה שבחבורה, התפרענו על מנות רבות מדי וכמובן שלא הצלחנו לסיים. 

טיול עצלני ברחובות העיר הביא אותנו לרחובות שוק סוף השבוע הלילי. אך מכיוון שלא היה זה לילה ואפילו לא סוף השבוע, הצטרכנו  לדמיין: בתי עץ ישנים ומיוחדים לאורך הרחוב ובהם מסעדות, חנויות, בוטיקים וגלריות. 

נכנסו לגלריה אחת, אשר היתה פתוחה ומשכה את תשומת ליבנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של הביקור בעיר: Papacraftamily:

בעוד אנחנו מתרשמים ממוצרי הגלריה פגשה אותנו אישה מקסימה, בעלת הבית והזמינה אותנו לסייר בסדנה ובבית הנושק לגדת הנהר. שתייה וכיבוד צצו גם ושיחה נעימה קלחה. הכנסת אורחים מיוחדת אשר חיממה את ליבנו וגרמה לנו לאהוב אף יותר את בני העם התאי הנחמדים כל כך ואת העיר לאמפאנג. הכרנו את בני המשפחה ועובדי הסדנה ונפרדנו מהם בהבטחה לשמירה על קשר.

בערב יצאנו לאכול במסעדת רחוב. הגירסא התאית למזון מהיר. Aroy One Baht. כל כך הרבה עובדים במסעדה, כך שהאוכל מגיע תוך כמה דקות מרגע ההזמנה. תפריט צמחוני איפשר לי להינות בגדול. היה טעים להפליא. 

קינחנו את הערב בהצצה למקדש הסיני היחיד שבעיר. הכנות לראש השנה הסיני אשר יחגג למחרת. 

בבקר, השכמנו ל"צייד מקדשים" מחוץ לעיר ובדרך בואכה לצ'יאנג מאי. מקדשים אני הרי אוהבת ומי שאיתי מוכרח גם, כי אין לו ברירה.

הגענו למקדש הפעיל והומה האדם  Wat Phra That Lampang . בחזית המקדש שוק גדול של חפצים בהקשר לפולחן במקדש. במקדש הענק שררה אווירה מיוחדת, קצת יותר דומה לאווירה הודית מאשר תאית. 

את המקדש השני ברשימתי היה הרבה יותר מאתגר למצוא. נסיעה בין שדות ומטעי דקלים. שבילים לא שבילים. כמעט שויתרנו אך פתאום מצאנו עצמנו מול מקדשון מצחיק Wat Lai Hin.

כך, לאחר סיפוק תאוות המקדשים שלי, המשכנו בדרך (כשעה וחצי) עד לצ'אנג מאי. 

*נקודת ציון שחבל לפספס בדרך לצ'אנג מאי – מתחם שוק ענק  Tung Kwian Market של מוצרים מקומיים מרחבי תאילנד ואוכל כמובן.

**חייבת לציין כי כל אזור לאמפאנג היה שרוי תחת אובך די קשה. שהעיב על הנופים שבדרך. היה  גם  ריח עשן. אולי, בתקופה זו, מבעירים את השדות החקלאיים בתום העונה. שווה בדיקה לפני הגעה לאזור. 

לפוסט על יעד קרוב – נאן 

לפוסט נוסף על "מקדשים תלויים" בקרבת לאמפאנג – Wat Chaloem Phra  Kiat

תאילנד ינואר 2020

חיפשנו מקום רחוק ומצאנו את נאן

אחרי שנחתנו, כיבו את האורות…

לעיר נאן Nan הגענו בשעה מאוחרת בטיסה של איר אסיה מבנגקוק. מהאוויר, בקושי הצלחנו לראות את אורות מסלול הנחיתה. אחרי הנחיתה, כיבו אורות וסגרו את השדה. מיד הרגשנו בבית. כמו אצלנו במנחת עין-יהב שבערבה.
מוניות, לא נראו לעין. אפשרויות התחבורה היו: טנדר פיק-אפ אדום, המשמש כאוטובוס מקומי או ברכב פרטי המשמש כמונית למפונקים. כך או כך, הגענו למלון.

המלון הנחמד שלנו בנאן

בחרנו בבית מלון Puka Nanfa ולא התאכזבנו. המלון בבניין עץ ישן המיועד לשימור. צוות העובדים היה מקסים במיוחד. החדר היה קטן ונוח. שמחנו בפינת ישיבה חמודה הצופה אל הרחוב מחוץ לחדר. 

מיד חיפשנו מקום פתוח לאכול. היינו צריכים להבין את הרמז כבר בשדה התעופה… מסתבר  כי בנאן, דוכני האוכל אינם רבים וגם הם נסגרים בערך בשעה 21:00. כלומר, אין ממש שוק לילה שניתן לקפוץ אליו לנישנושים.
מהקבלה, המליצו לנו על מסעדה שכונתית, הפתוחה בשעות אלו: Pum 3. תפריט באנגלית אשר היה שם הקל על המצב. שימוש במילות הקסם: gin je, הניב מנות צמחוניות הסובלות מתסמונת מיעוט טעמים. אוכלי החיות שאיתי נהנו ממאכלים טובים בהרבה.
לקינוח עצרנו בדוכן לוטי שכונתי לפני סגירה ושימחנו אותם בהזמנת לוטי'ס סטייל מקומי. מגולגלים לנקניק וללא בננה. 

ומה עושים בנאן?

רחובות העיר בלילה היו שקטים וללא נפש חיה. על כן, בבקר הופתענו לגלות עיר שוקקת חיים. עיר אשר רחובותיה נקיים בצורה יוצאת דופן ואנשיה חביבים מאוד.
עמוסה חנויות, דוכנים ואנשים. כפי שעיר תאילנדית אמורה להיות.

במרכז תיירים מול מקדש Wat Pumin, מצאנו "רכבת תיירים". סוג של משאית פתוחה ובה נוסעים לסיור בכמה אתרים בעיר בליווי הסברים בתאילנדית בלבד. שאנחנו נוותר על סיור רכוב שכזה? הצטרפנו  בשמחה לסיור. כרטיס עלה 30 באט לאדם ואיפשר לנו להגיע לכמה מקומות, שבמילא חשבנו לבקר בהם. כמה מבנים ישנים ומקדשים. כמו שאני אוהבת:
Wat Phrathat Chae Haeng וגם Nan Noble House. המקומות חביבים אם כי לא ממש מדהימים. כצפוי, בעיר קטנה ונידחת. 

באותו מרכז התיירים נמצאת גם חנות Otop – חנויות מסוג זה, נמצאות ברחבי תאילנד ומרכזות תוצרת מקומית מתושבי הסביבה: חפצי אומנות ומלאכת יד ומוצרים המופקים באזור. יופי של פרויקט. יופי של מוצרים.

ארוחת צהרים צמחונית, פשוטה וזולה (אותרה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה) בחצר בית פרטי באחת משכונות העיר. Ban J: במחיר 50 באט לאדם, נהנים ממבחר תבשילים בסיגנון בופה ואפילו קלמטינה לקינוח. הבופה פתוח עד שעה 14:00 או עד גמר התבשילים. טעים. זול ומקומי מאוד.

מקדש לעת ערב: Wat Phra That Khao Noi

מסג' מפנק בספא שהומלץ בכל פה Risasinee Spa  והגענו לאתגר מציאת ארוחת ערב לצימחונית שביננו. אתגר שהתגלה כלא ממש פשוט בעיר הנידחת נאן. בסוף נמצאה הישועה במסעדת בית מלון Huen Puka. 

מסלול טיול המשך מנאן: 

אם אתם מטיילים ברכב שכור: סעו דרך כביש 1256 – Bo Klua loop.

בו-קלואה הינו כפר קטן ומדליק ובו פגשנו בתיירות פנים ענפה. תוכלו לראות בכפר בורות פתוחים עליהם מייבשים מים ליצירת מלח קריסטלי מיוחד. ניתן לקנות בכפר שקיות מלח, תבלינים ושאר מציאות מקומיות. 

ארוחת צהרים עצרנו לאכול בחוות פטריות: Baan Huanam Mushroom Farm. 
ארוחה נחמדה מרובת פטריות, שאני אוהבת במיוחד וגם הנוף היה מעורר התפעלות.

בתמונות, צילנדרים מלאים במצע ונבגים. מהם ינבטו בהמשך הפטריות. 

בדרך נופים יפים ובתי קפה בנקודות תצפית שממש גולשות אל הנוף. . 

נהנו מהשלווה בנאן. מהיותנו די בלעדיים כתיירים בנאן. מחביבות תושבי נאן. מושלם כיום ראשון נינוח שלאחר הטיסה הארוכה מהארץ. 

מחר נקום רעננים ונמשיך לעבר חור נידח אחר.

עוד בנאן:
 Kuang Mueng Nan Walking Street – שוק סוף שבוע

בחודש ינואר קריר למדי בנאן ויש צורך בבגדים ארוכים לעת ערב.
נראה שכדאי להגיע לנאן בתקופות שלאחר המונסונים ולא בעונה השחונה ינואר. הצמחייה מצהיבה. שדות האורז טרם נשתלו והנוף פחות יפה. 

 

יש בנאן ריכוז עצום של מלאכות יד מקומיות. יש אפשרות לתיאום מראש לביקור וסדנאות אצל אומנים מקומיים ומבשלים ביתיים. היתה במלון חוברת. ניסיתי לאתר באינטרנט אך ללא הצלחה. 

 

עצירה בדרך מנאן לצ'אנג מאי – בעיר הנחמדת לאמפאנג

תאילנד נאן ינואר 2020

יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
 מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
 הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

Wat Chaloem Phra  Kiat

לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
 עלתה.
עלינו.
הגענו לפסגה.

הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

ואז נשארה לנו רק הירידה.

זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
 מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי. 

הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
 למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן. 

נ.ב צמחוני
להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
דאגו לי אלי ההר…

צ'אנג מאי ינואר 2019

מקדשי צ'אנג ראי – עולם הדמיון מתעורר

מודה כי אני עפה על מקדשים. סיפורי המיתולוגיה שמאחורי המקדשים מתחברים לאהבת ג'אנר הפנטסיה שלי, כתולעת ספרים וספרנית. אני מתפעלת מהדמיון וההשקעה המטורפת בבנית המקדשים ותפעולם ואף פעם לא נמאס לי לגלותם. אין ספק שכמה מקדשים מרהיבים נמצאים בסביבת צ'אנג ראי.

Wat Rong Khun המקדש הלבן – צ'אנג ראי

על מנת להגיע למקדש יש לעבור על  "גשר צר מאוד" שמתחתיו רוחות המתים מרימות ידיים מתוך זוועות הגיהנום… מזל שהגשר אינו ממש גשר והמתים לא ממש מאיימים…
בהמשך, מחכות "הרפתקאות" חדשות בממלכת הדמיון המופרע של יוצר המקדש  האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, שבסך הכל רצה ליצור מחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי. ראמה ה9 היה מלך נערץ ואהוב. ברבים מהבתים, ניתן למצוא עדין עכשיו, תמונות דיוקנו.  מחוץ למקדש, ממול, יש מתחם בו תוכלו לבקר ולהכיר את האמן המוכשר הזה. 

ואני, התפעלתי עד מאוד ממבנה השירותים הציבוריים…

ומתשומת הלב לפרטים הקטנים… 

ה"תקרה" עשויה מפיסות פח רקועות אשר המאמינים קונים במאה באט ותולים ב"דבוקה" אחת ענקית. 
כמובן שקניתי את "הקמע" והבאתי איתי, לתלות על עץ בגינה שבמדבר. 

Wat Rong Seur Ten – המקדש הכחול של צ'אנג ראי

תרגום השם לעברית נשמע כמו "הבית של הטיגריסים הרוקדים" :
על שום טיגריסים שהיו רוחצים בנהר הקוק. ואכן, טיגריסים נמצאים בין שאר מפלצות המקדש.
יותר מטיגריסים נוכח הצבע הכחול. והוא שבעצם מייחד את המקדש. האמן אשר יצר את המקדש, היה תלמידו של האומן אשר יצר את המקדש הלבן וניכרת השפעתו המשגעת.

הבודהה הלבן יושב במרכזו של ההיכל הכחול ועל קירות ההיכל, סיפור חייו של הבודהה. 

התאילנדים, כמו שאר עמי המזרח אוהבים להצטלם ואנחנו אוהבים לצלם…

ולא חסרים פטנטים מדליקים… למשל כמו בריכת המשאלות במקדש. קונים בכמה באטים "פרח משאלה". מדליקים נר ומשלחים אותו לצוף עם הזרם המלאכותי בבריכת משאלות קטנה במקדש. 

Wat Sai Khao 

המקדש הזה, הרבה פחות מתויר ונמצא די קרוב לעיר צ'אנג ראי. וכמו מקדש טיפוסי מכיל ערב רב של חיות מיתולוגיות מגניבות.

בטוחה שתהנו במקדשים, מהאווירה הפסיכית למדי. מהכניסה לעולם הדמיון הבודהיסטי.

במקדש הלבן יש לקנות כרטיסי כניסה. שאר המקדשים בחינם.
שלבו נא, עם ארוחת צהרים שלווה על גדת הנהר והנה לכם יום מלא באזור צ'אנג ראי.

את הנוף היפה הזה רואים ממסעדת "Melt in your mouth"  המאוד יקרה ומפונפנת.  אוכל צמחוני, לא ממש היה שם. המחירים היו רצחניים ביחס לתמורה, אבל את שלוות הצהרים ששרתה עלינו שם, אי אפשר היה לקחת…
אחר כך, לעת ערב, חזרנו למלון המרהיב שלנו Bura resort  

לכל המקדשים הגענו ברכב השכור. בכל המקדשים יש מקום חניה מסודר.
צ'אנג ראי ינואר 2019