תגית: נהיגה עצמאית

מסלול ידוע ואהוב במחוזות היפים ביותר של תאילנד

מסלול אהוב במיוחד.
אפשר לקרוא על מסלול זה בפוסט המסכם הבא: מסלול נהיגה עצמאית בתאילנד: מבנגקוק ועד לפוקט
יש בבלוג עוד שלל פוסטים על האזור היפה הזה.

כדי שיהיה לנו מעניין. ניסנו להתגבר על הדחף לחזור למלונות מוכרים וגיוונו עם מקומות חדשים שלא הכרנו על המסלול. והנה הם לפניכם:

את הרכב אספנו עם הנחיתה בבנגקוק והתחלנו להתגלגל דרומה.
לשכור רכב ולנהוג לבד בתאילנד – להגיע רחוק מכולם

אמפאווה – Amphawa

יעד ראשון: אמפאווה – Amphawa – מרחק כשעתיים מבנגקוק:

הקדישו ליעד זה כיומיים לפחות. שימו לב לתכנן שהגעתכם תהיה בסוף שבוע. מומלץ להזמין ליעד זה, מלון מראש. אנחנו ישנו בטיול זה במלון Asita. שהיה מוצלח מאוד.
תוכלו לקרוא עוד על אמפוואה גם בפוסט הבא: לשוט לשוק של אמפאווה
וגם בפוסט הזה: תופסים שלווה באמפאווה

זה רק נראה כמו שלג

הדרכים לאמפאווה, יפות. רצופות בשדות הפקת מלח. ובריכות דגים. אפשר לקנות מלח משובח ומוצרים קוסמטים על בסיס המלח, להמשך הטיול.

לחילופין, אפשר להגדיר את הואה-הין כיעד ראשון, אחרי נחיתה. העיר מרוחקת יותר ונדרשת עוד כשעת נסיעה.
לקריאת פוסטים על הואה-הין: המלון שעשה לנו את הו-הין קצת על הואה הין על שווקי לילה וותיקים וחדשים בהו-הין – Hua-Hin

Wat Chao Mae Tubtim thong

נמשיך הלאה. דרומה. המסלול ייקח אותנו למחוז פרצ'ופ המקסים. תחילה נקפוץ למקדש שבו נקודת תצפית מענינת על האזור: Wat Chao Mae Tubtim thong

יחד עימנו, צפה אל הנוף גם תנין ירוק וגדול. .

הלילה הבא יהיה בכיוון פרצו'פ.

אזור Sam Roi Rot

באזור היפה הזה, כבר ביקרנו כמה פעמים בעבר. יש כאן שמורת טבע יפה ומקדש בתוך מערה, שמצריך טיפוס מאומץ…
הפעם הגענו למלון הכי הזוי שיש. מלון מוזנח עם נוף מטורף. כמעט לבד במלון, במרפסת ענקית מול הנוף. Hansar Pranburi Resort.

למלון יש לנסוע בדרך לא דרך… דרך עפר ארוכה, נמשכת אל שום מקום. חדר ענק ומרפסת מטורפת מול הנוף!
לשמחתנו, בערב, טבחית המקום, הפיקה מנות טעימות ואף אוכל צמחוני עבורי.

האיים הרחוקים יותר מהמרפסת, נראים מרחוק כמו שתי פירמידות גדולות. אפשר להזמין הפלגה לשם.

לפנות בקר, השמש פתחה במופע זריחה ממש עבורנו. הסתדרה לה על האי מול המרפסת הענקית שלנו.

השקיעות יחכו לנו בצד השני. ים אנדמן.

מפרץ או-מנאו – Ao Manao

יצאנו לדרכים והמשכנו ליעד הבא. גם הוא באזור שרק תאילנדים מגיעים אליו. איזה כיף. בלי תיירים כלל. בדרך חצינו את מפרץ או-מנאו המקסים.

שמורת הקופים

המשכנו לשמורת הקופים ב-Wing 5 . אבל הקופים היו נסתרים ולא ירדו מהעצים. מזל שהנוף לא נחבא כמותם.
(למרות שזה בסיס צבאי, אין בעיה להיכנס ולעבור דרך הבסיס). הנופים מקסימים!
תוכלו לקרוא עוד, בפוסט: האם שמעתם פעם על מפרץ או-מנאו ?

המשכנו הלאה עד למלון הבא: Seanery Beach Resort

Seanery Beach Resort

חוף נטוש. וילה על החוף ממש, עם בריכה פרטית. לא זול כל כך. אבל נוח, מפנק ושווה. אוכל טעים במסעדה ואחלה שירות.

תפרגנו לעצמכם לפחות יומיים במקום המקסים הזה.

המשכנו.

עכשיו נעבור מהצד המזרחי למערבי. כלומר ממפרץ בנגקוק לים אנדמן. לעיתים מזג האוויר שונה.
הפעם היה חם מן הרגיל גם כאן וגם שם… גשם, דווקא לא היה.

ראנונג

הדרך לראנונג נפלאה. חמישים גוונים של ירוק. לפחות.

בראנונג, בקרנו בעבר כמה פעמים. כעיר קפיצה לאי קו-פאיים, או כמבואה לשמורת הטבע הנפלאה קאו-סוק.

אפשר להרחיב ולקרוא תענוגות עממיים בראנונג וגם אי קטן קו-פאיאם לקינוח טיול מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני: ים אנדמן

מאז הביקור האחרון, מצאנו שראנונג התפתחה מאוד והפכה למעצמת ספא… הודות למעינות המים החמים במחוזותיה. מלונות חדשים צצו ומסעדות נפתחו. זו כבר לא עיר אפורה ומשעממת. כנראה שיש צורך להזמין מראש תור לספא התורני. בדקו זאת.

The Hidden Resort

בחרנו ללון במלון בוטיק משגע, טובל כולו בצמחייה. The Hidden Resort. היה מקסים. חבל שלא היה לנו יום נוסף, לטבול בירוק השקט האינסופי.

המלצה על מסעדה נהדרת בראנונג והכל בה. כולל תפריט טבעוני מפואר. מסעדת Farm House

הזמן להמשיך לנדוד דרומה הגיע. מכיוון שרצינו להפליג לאי סורין, קאו-לאק נבחרה כיעד.
וכך למעשה חזרנו לבתי המלון עמוסי התיירים. אבל גם אל אזור השקיעות היפה של ים אנדמן.
תוכלו לקרוא על האי סורין בפוסט נפרד: המסע אל האי סורין – Surin Island

גם הדרך מראנונג לקאו-לאק טובלת בירוק רענן ונפלאה מאוד. בערך שלוש שעות של "ספא ירוק" בדרכים.

קאו לאק – Khao lak

בקאו לאק, לנו במלון הענק Pullman שהיה קרוב (שעה) מהמזח ממנו הפלגנו לסורין. החדר היה מאוד מאוד נוח.

קישור לפוסט על האי סורין: המסע אל האי סורין – Surin Island

ארוחת צהרים מאוד טעימה, כולל התאמה לטבעונות , ממש ליד הים, במסעדת ה"ציפור" Nok Restaurant
אכלנו וגם הותרנו…

אפשר להרחיב ולקרוא על קאו-לאק בפוסטים: קאו-לאק – איך לא סיפרו את זה קודם? מסלול נהיגה עצמאית בתאילנד: מבנגקוק ועד לפוקט מקו לנטה – עד פוקט טיול מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני: ים אנדמן

מקאו-לאק מוכת התיירים, חמקנו לשקט של חופי המנגרובים של פאנג נגה וקראבי.

מחוזות פנג נגה וקראבי הוא האהוב עלינו מכל מחוזות תאילנד ואנחנו מוצאים עצמנו מתגעגעים לחזור אליו, שנייה אחרי שמסתיימת חופשת תאילנד. ועל כן, רבים הפוסטים על קראבי. בינהם: קראבי היפה הסודות של קרבי 2020.

הפעם, במקום המלון הרגיל שלנו, בחרנו להשתקע באזור שומם. פחות טוב לרחצה, אבל נופיו מדהימים.

בדרך עצרנו בנקודת תצפית מקסימה: The bay Cafe. תוכלו לקרוא עליה בפוסט הבא: תצפית מרהיבה על מפרץ פאנג נגה. עלייה לבית הקפה תעלה לכם 50 באט לאדם. שווה בהחלט. כי הנוף משגע.

ממשיכים עוד קצת… הנופים משובחים. כמה התגעגענו…

אפשר לקרוא עוד על קראבי וקו-לנטה האי הסמוך, בפוסטים הבאים: קראבי היפה. מקו לנטה – עד פוקט. הסודות של קרבי 2020. משתזפים בקו לנטה

משחקי הגיאות והשפל במלון: Mangrove Bay Krabi Beachfront

מלון Mangrove Bay Krabi Beachfront: לקחנו וילה ממש על החוף, הכוללת בריכה. ונוף מדהים. חוף נטוש. ממש כמו שאנו אוהבים. אך כנראה מישהו חסר טעם עיצובי, עיצב את המתחם והחדרים. העיצוב ממש אבסורדי ומגוחך. הפוטנציאל האדיר, לא ממוש וחבל. מזל שאת הנוף זה לא מחרב. גם כך, ישבתי בחוץ, ליד הבריכה, מתבוננת בים הנע בזריזות בין שפל לגאות. השירות מהצוות מעולה והחדר תאכלס, ענק ונוח, למרות הכשל העיצובי.

אפשר לטבול בבריכה הצמודה ורק להתבונן בים וזהו. אל תחמיצו יום-יומיים במלון זה.

אולם לאכול צריך. מסעדה נהדרת בנקודת תצפית נהדרת, שכבר כתבתי עליה בעבר: Khaothong Terrace

המסעדה נמצאת כ-5 דקות נסיעה מהמלון. אפשר לעלות לאכול למעלה, בנקודת תצפית מדהימה. העלייה תעלה 50 באט. או לאכול למטה במרפסת. האוכל טעים ויש תפריט טבעוני, לשמחתי.

_{תאילנד אפריל-מאי 2024}

לא ציפנו שכל כך נאהב את העיר הנחמדת לאמפאנג

לאמפאנג היתה נקודת עצירה עבורנו. בדרך המעט ארוכה מצפון נאן לצ'אנג מאי. לא ציפינו לגדולות והנה, אהבנו כל רגע. 

מלון רדוף?

הגענו למלון הישן Wienglakor Hotel אשר הזמנו משום מה מראש. (מיותר לגמרי, כי המלון הענק היה ריק). 
בביקורות על המלון היה מי שכתב כי המלון רדוף רוחות. וכך יצא שמישהו מאיתנו שמע קולות רפאים וחלם על רוחות משך הלילה. האמת, החדרים די נושנים והמלון זקוק נואשות לעצוב פנים חדש ואולי גם לגירוש רוחות.
במדד הנוחות – המזרון היה קשה למדי ורופד בסוללת כריות. 

מסתבר שבלאמפאנג אוהבים לאכול אוכל צמחוני. די משונה ולא שיגרתי בתאילנד.

 5/5

את הביקור בלאמפאנג פתחנו במסעדה צמחונית מעולה, שאיתרנו דרך אפליקציית הפרה הצוחקת: Weangboon.
האוכל היה מעולה! המסעדה נטועה בתוך גינה מקסימה וניתן לאכול גם בתוך מבנה ממוזג. התחלה נפלאה שרמזה על הבאות… 
לשם פירגון לצמחונית היחידה שבחבורה, התפרענו על מנות רבות מדי וכמובן שלא הצלחנו לסיים. 

טיול עצלני ברחובות העיר הביא אותנו לרחובות שוק סוף השבוע הלילי. אך מכיוון שלא היה זה לילה ואפילו לא סוף השבוע, הצטרכנו  לדמיין: בתי עץ ישנים ומיוחדים לאורך הרחוב ובהם מסעדות, חנויות, בוטיקים וגלריות. 

נכנסו לגלריה אחת, אשר היתה פתוחה ומשכה את תשומת ליבנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של הביקור בעיר: Papacraftamily:

בעוד אנחנו מתרשמים ממוצרי הגלריה פגשה אותנו אישה מקסימה, בעלת הבית והזמינה אותנו לסייר בסדנה ובבית הנושק לגדת הנהר. שתייה וכיבוד צצו גם ושיחה נעימה קלחה. הכנסת אורחים מיוחדת אשר חיממה את ליבנו וגרמה לנו לאהוב אף יותר את בני העם התאי הנחמדים כל כך ואת העיר לאמפאנג. הכרנו את בני המשפחה ועובדי הסדנה ונפרדנו מהם בהבטחה לשמירה על קשר.

בערב יצאנו לאכול במסעדת רחוב. הגירסא התאית למזון מהיר. Aroy One Baht. כל כך הרבה עובדים במסעדה, כך שהאוכל מגיע תוך כמה דקות מרגע ההזמנה. תפריט צמחוני איפשר לי להינות בגדול. היה טעים להפליא. 

קינחנו את הערב בהצצה למקדש הסיני היחיד שבעיר. הכנות לראש השנה הסיני אשר יחגג למחרת. 

בבקר, השכמנו ל"צייד מקדשים" מחוץ לעיר ובדרך בואכה לצ'יאנג מאי. מקדשים אני הרי אוהבת ומי שאיתי מוכרח גם, כי אין לו ברירה.

הגענו למקדש הפעיל והומה האדם  Wat Phra That Lampang . בחזית המקדש שוק גדול של חפצים בהקשר לפולחן במקדש. במקדש הענק שררה אווירה מיוחדת, קצת יותר דומה לאווירה הודית מאשר תאית. 

את המקדש השני ברשימתי היה הרבה יותר מאתגר למצוא. נסיעה בין שדות ומטעי דקלים. שבילים לא שבילים. כמעט שויתרנו אך פתאום מצאנו עצמנו מול מקדשון מצחיק Wat Lai Hin.

כך, לאחר סיפוק תאוות המקדשים שלי, המשכנו בדרך (כשעה וחצי) עד לצ'אנג מאי. 

*נקודת ציון שחבל לפספס בדרך לצ'אנג מאי – מתחם שוק ענק  Tung Kwian Market של מוצרים מקומיים מרחבי תאילנד ואוכל כמובן.

**חייבת לציין כי כל אזור לאמפאנג היה שרוי תחת אובך די קשה. שהעיב על הנופים שבדרך. היה  גם  ריח עשן. אולי, בתקופה זו, מבעירים את השדות החקלאיים בתום העונה. שווה בדיקה לפני הגעה לאזור. 

לפוסט על יעד קרוב – נאן 

לפוסט נוסף על "מקדשים תלויים" בקרבת לאמפאנג – Wat Chaloem Phra  Kiat

תאילנד ינואר 2020

מסלול טיול ובו טועמים מהסירים המתבשלים במסעדות הרחוב לאורך קו החוף של תאילנד

אוהבים דגים? אני אוהבת אותם שוחים באקווריום. הוא אוהב אותם בעיקר בצלחת. בעיקר בתיבול תאי חריף.

יש שלב בחיים בו חשוב גם לדעת לשחרר. אני מתאמנת בלשחרר. לא פשוט כלל. 
והנה, יצא, זה שאיתי, (איתן)  לטיול בתאילנד ולא איתי (עם השף אריק). טיול אשר איפשר להם, לשחר לטרף, ללא צמחונית שכמותי.

ואם  טיול כזה גורם לו אושר, לאכול דגים ושאר חיות מסכנות, אני מאפשרת… לעיתים. שלא יתרגל חלילה. שיחזור בשמחה לכרוב ולחסה אשר בגינתי. 

וכיצד ואיך, מהיכן ולאן?

הטיול שלהם החל עם הנחיתה בבנגקוק ואיסוף רכב שכור בשדה התעופה. נהיגה עצמאית בתאילנד מומלצת ומאפשרת להגיע לכל פינה. 

ציטוט ותיק ומשופשף: "יצאנו משדה התעופה ובתחנת הPTT הראשונה, עצרנו לאכול משהו. להרגיע את הרעב"…

הסבר קצר על ה-PTT: תחנות תידלוק וריענון לצידי הדרכים ברחבי תאילנד. לא אכנס למהות הפוליטית או הכלכלית, רק אציין שאנו חובבי PTT:  כי ניתן למצוא בתחנה שירותים מצוחצחים.   את ה"אלונית" המקומית – הלוא היא חנות 7-11 הנהדרת. מסעדות מקומיות. בית הקפה המובחר "אמזון".  דוכני אוכל. חנויות המוכרות תוצרת מקומית מענינת וגם חנות עודפי הבגדים  Export 71 בה ניתן למצוא מציאות בכלום כסף. 

Hong nam yu  ti nai –  ห้องน้ำ อยู่ ที่ ไหน – בית הכבוד, היכן הוא? 

ציידתי אותם במשפט מפתח לקירוב לבבות: "היכן השרותים"? בתאית 

משפט הנאמר, קרוב לודאי, במבטא מזעזע המצחיק את המקומיים. כך גם היה.

בתחנות ה- PTT הביאו את שירותי הגברים לסוג של קיצון מאוורר ומשוחרר.  

לפוסט מצחיק על סוגי בתי השימוש במזרח אסיה וגם ספר חשוב על יציאות  – לחצו כאן 

נסיעה בת כשעה וחצי משדה התעופה הבינלאומי הביאה אותם אל היעד הראשון – אמפוואה. 
שם החליטו לישון במלון קטן, אלמנטרי, אך נקי ונעים, הנטוע על אחד ממזחי השוק הצף. מלון Thanicha Resort. 

ומה יש לראות בסביבת אמפוואה?

השוק הצף של אמפוואה אינו פעיל שלא ממש בסופי השבוע. כדי לא להיות מחוסרי שוק צף, הוחלט על נסיעה בת רבע שעה מהמלון לשוק צף סמוך. שוק  Damnoen Saduak Floating Market, שהיה פעיל, סגנוני ועמוס תיירים. אבל נתן את התמורה במראות, בריחות ובמאכלים. 

חשוב לדעת: מגרשי חנייה נוחים, צמודים לשוק, בעלות 20 באט. 

שוק הרכבת Maeklong Railway

גם שוק הרכבת המפורסם, היה צפוף ביותר. אבל עדין מגניב לראות את הסחורות המונחות על פסי הרכבת העוברים ברחוב הצר. את הדוכנים והשימשיות הנסוגים לקראת הרכבת ואולי גם את צבא התיירים, החמוש במצלמות ומתעד את האירוע השיגרתי אשר הפך לאטרקצייה.  בכל אופן, כדאי שתצטיידו במעט חוצפה על מנת להידחף בין ההמונים. 

 טיפ חניה חשוב: ניתן לחנות מול מקדש  Wat Phettamut ותמורת 20 באט, תוכלו להשאיר את רכבכם ולצאת השוקה בניחותא. . 

אגוזי קוקוס אתם אוהבים?

אריק השף, שלו זו הפעם הראשונה בתאילנד ובעזרת קיסמו האישי וללא חת, הצליח להתחבב על פועלי חוות  עיבוד מוצרי קוקוס. היה מעניין לראות כיצד מפיקים מאגוז הקוקוס מוצרים הנחשבים בימינו לטרנד בריאותי וטעים.

אני, כמעריצה קבועה של אגוזי קוקוס, מקווה בתוך ליבי, כחקלאית מהערבה, כי המגדלים המקומיים מרוויחים את התמורה ולא רק הקמעונאיים. 

את החווה ניתן למצוא על הכביש הראשי לשוק  הצף הנ"ל. כביש 325.

לקרוא עוד חוויות מאמפוואה – לחצו נא על הקישור. 

השכם השכם בבקר… 

ארבע בבקר הכבישים די נטושים. במקום מכוניות, ממלאים את הדרכים דוכני אוכל. ארוחות בקר למשכימים ולחרוצים.
השחר טרם החל, אבל שוק מכירת הדגים Mae Klong Fish Market בשיא פעילותו. לשוק מסוג זה, חייבים חייבים להגיע בזמן. כי הפעילות בו מסתיימת בסביבות השעה חמש בבקר. כמויות הדגים ומגוונם, היו בהחלט שווים את השכמתם. סעודה ראשונה, אכלו עם שחר, יחד עם אנשי פריקת הדגים. על שרפרפים כמובן ובצמוד לשוק.
ארוחה טעימה, כך סופר לי , כארוחת מלכים. התחלה מעולה שפתחה להם את התאבון. 

המנעו נא מדרכי האקספרס ובחרו בכבישים הצדדיים. 

מאמפוואה בחרו בכביש מס' 35. משם כביש 2021. עוברים דרך בריכות המלח המצויות לאורך הכביש.
משם כביש 4012. כביש זה יקח אתכם לאורך החוף, דרך נחלים ופירי דייגים. מסעדות מקומיות לאורך כל הדרך.  הדגים ומאכלי הים טריים, טעימים בטירוף וזולים בצורה מהממת.  המשיכו, על בטן מלאה, בכביש 4028 המתחבר בסופו לכביש 4 היישר בואכה להואה-הין. 

זכרו כי רצוי "לטעות" מעט מהדרך המוצעת לדרכים צדדיות המובילות לחופים, אשר בסופם ימצאו החופים נטושים ומסעדות מקומיות, נהדרות, בפירי דייגים. 

ומה היה להם בהואה-הין?

למסתפקים במועט (כפי שמתאפשר בלעדי…)  לינה ב-Daddy's Home Guesthouse
חדר צנוע, נקי. בעל בית נחמד. חניה בתוך המתחם ובצמוד לשוק ציקדה ותמרינד. שהם בעצם הסיבה ללינה במקום זה.

לקרוא עוד על שווקי הלילה של הואה-הין – לחצו כאן. 

לקרוא על מלון נהדר שאני אהבתי  בהואה-הין  – לחצו כאן. 

ממשיכים דרומה לאורך החופים עד לפרצ'ופ קירי קאן

נוסעים בכביש 4  ואז יש לעבור לכביש 1020 הלוקח אתכם לכיוון החוף. משם להמשיך בכבישים הצמודים ביותר לקו החוף, ככל הניתן. עד לפרצו'פ קירי -קאן. 

בדרך נמצאים פירי דייגים קטנים ומגניבים. קל לזהותם במפות גוגל  – אם תפעילו מצב לווין.
תמיד ניתן לחזור לכביש 4 ולהמשיך בדרך המהירה ליעד.

קחו בחשבון: עצירות מרובות לצורך טעימות דגי ופירות ים שזה עתה קיפחו חייהם. מומלץ ביותר אומלט עם שרימפסים.

והנה לפניכם מפרץ פרצ'ופ קירי קאן במיטבו:
נסיעה ל- Monkey Monument Prachuap Khiri Khan. כפי שמצוין במפת גוגל, תיקח אתכם לתוך בסיס חיל האוויר התאי Wing 5 – הכניסה בהצגת דרכון, תוך חציית מסלולי הטיסה. קופים מקסימים ונופים משובחים. שילוב מהמם בתוספת מסלולי מטוסים.  

נוף מדהים של חצי אי. נוף שרואים רק משם… אפשר לישון במפרץ פרצ'ופ או להמשיך הלאה אם אתם ממהרים.

לקרוא עוד על האזור ועל מלון שאנו אוהבים במיוחד – לחצו כאן.

ארוחת ביניים שאינה שיגרתית – בעל שם מוזר: Steamed Egg pimp  curry in a banaana leaf cup.
(במחיר המצחיק של 15 באט. בערך שני ש"ח).
המעדן המקומי עשוי מבצי סרטן הנקרא Horseshoe. הביצים עטופות באורז שעטוף בעלי בננה על הגריל. בשר הסרטן עצמו עשוי להיות רעיל. טעים? – ככה ככה.  חוויתי? – כפי הנראה.  הרבה פחות לדור הצעיר של הסרטנים. 

מלאים בבשר סרטנים, דגים וכל השאר, כוחם במותנם והיום עוד רחוק מלהסתיים. וכך,הוחלט להמשיך באותו היום ולהגיע עד לצ'ומפון לעת ערב.

מלון Junjira Resort  בצ'ומפון נבחר בקפידה בשל מיקומו האסטרטגי. חולש על הכניסה למזח הדייגים וצמוד שוק לילה מקומי, אשר סיפק מאכלי ים טעימים וקשרים חברתיים.
הליכת בקר בכביש הראשי המוביל למלון הניבה חווית שווקים וסימטאות המובילות למספר מזחים מקומיים. ואם יש מזל, אפשר להיתקל בפריקת יבול הדגה, מספינות החוזרות מדיייג ליילי. 

על רזורט מפנק בצ'ומפון – אפשר לקרוא בקישור הבא. 

לקריאת פוסט המשך: מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני – ים אנדמן  – לחצו כאן

*כל התמונות בפוסט זה צולמו ע"י שף אריק ברגר השותף האידיאלי למסע. 

 

תאילנד נובמבר 2019

יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
 מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
 הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

Wat Chaloem Phra  Kiat

לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
 עלתה.
עלינו.
הגענו לפסגה.

הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

ואז נשארה לנו רק הירידה.

זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
 מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי. 

הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
 למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן. 

נ.ב צמחוני
להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
דאגו לי אלי ההר…

צ'אנג מאי ינואר 2019

אנחנו שלא נרתעים ממרחקים, כמו מרבית תושבי הערבה. שכן אנחנו תמיד גרים רחוק… נהנים מהאפשרות להגיע לכמה יעדים רחוקים ביום אחד מרוכז ויעיל. כך עשינו גם בצ'אנג ראי.

ראשית,  רכשנו מרוכלת נזקקת ביותר, זר פרחים לברכה. כך מתחילים את היום בבכבישי תאילנד. 

במרחק סביר ביותר, נמצאת חוות מטעי תה סינית- Chouni Fong

הנוף היפה מתגלה די מהר ורק מקרוב עומדים על גודלה של החווה.
החווה מתוירת כהלכה, אבל ערוכה לקלוט כמויות עצומות של מבקרים. התפעלנו בהחלט מהיעילות ואחזקת המקום. אולם לכוס תה חם לא הצלחתי להגיע. במפתיע, מכרו במקום אך ורק תה קר בכמה נוסחים בתוספת דאמפלינג מקוריים במלוי תה.
נהננו אם כך, מכוס תה ירוק מתוק וקפוא, ביחד עם עוד כמה מאות תיירים, בנוף המקסים הזה.

משם, לא הרחק, הגענו לפרוייקט Doi Tung

שם מצאנו מכלול תיירותי גדול, הכולל גנים בוטנים שלווים עתירי סחלבים. (כניסה – 180 באט לאדם), מסלול הליכה על גשרים בגובה הצמרות (עוד 120 באט), שוק צמחים יפה, שוק דוכני עבודות יד צבעוני. מסעדות, שירותים ועוד. המקום הומה תיירות מקומית. זרים לא ממש.

הרגשנו אמיצים לאחר שצלחנו את מסלול צמרות העצים. ויתרנו על האומגה שבסוף המסלול בטענה שאנחנו זקנים מדי.. "POO YAI".
מאחר כי נפתח לנו התאבון, בעקבות ה"אומץ הרב" שהפגנו, מצאנו אוכל טעים במסעדה שממול. אפילו מנה צמחונית מרובת פטריות עבורי.

היום המשיך להתגלגל וגם אנחנו. הגענו לנהר המקונג לאזור "משולש הזהב"

כשעה וחצי נסיעה מפרוייקט דוי טונג, נמצא אזור משולש הזהב הומה ממבקרים. לאוס וקמבודיה בהישג יד.
לו היינו מתכננים אחרת, או מגיעים מוקדם יותר, היינו קופצים על סירות הנהר, המביאות אותכם לשוק תיירותי בצד הלאוסי של המקונג. (דרוש דרכון למעבר הגבול). אבל הזמן הזהוב של אחר-הצהרים הגיע. שוק תיירותי לאוסי, לא ממש היה בראש מאווינו. ויתרנו. הסתפקנו בסיור זריז על הטיילת ובזהב המתנצנץ לעת שקיעה.

משם, התגלגלנו בחזרה בכבישים הנוחים והמשולטים עד למלון המקסים שלנו בצ'אנג ראי.

על המקדשים המשוגעים בצ'אנג קראו נא בפוסט הבא שמסתתר כאן. 

נהנים בצאנג ראי

צאנג ראי ינואר 2019

מקדשי צ'אנג ראי – עולם הדמיון מתעורר

מודה כי אני עפה על מקדשים. סיפורי המיתולוגיה שמאחורי המקדשים מתחברים לאהבת ג'אנר הפנטסיה שלי, כתולעת ספרים וספרנית. אני מתפעלת מהדמיון וההשקעה המטורפת בבנית המקדשים ותפעולם ואף פעם לא נמאס לי לגלותם. אין ספק שכמה מקדשים מרהיבים נמצאים בסביבת צ'אנג ראי.

Wat Rong Khun המקדש הלבן – צ'אנג ראי

על מנת להגיע למקדש יש לעבור על  "גשר צר מאוד" שמתחתיו רוחות המתים מרימות ידיים מתוך זוועות הגיהנום… מזל שהגשר אינו ממש גשר והמתים לא ממש מאיימים…
בהמשך, מחכות "הרפתקאות" חדשות בממלכת הדמיון המופרע של יוצר המקדש  האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, שבסך הכל רצה ליצור מחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי. ראמה ה9 היה מלך נערץ ואהוב. ברבים מהבתים, ניתן למצוא עדין עכשיו, תמונות דיוקנו.  מחוץ למקדש, ממול, יש מתחם בו תוכלו לבקר ולהכיר את האמן המוכשר הזה. 

ואני, התפעלתי עד מאוד ממבנה השירותים הציבוריים…

ומתשומת הלב לפרטים הקטנים… 

ה"תקרה" עשויה מפיסות פח רקועות אשר המאמינים קונים במאה באט ותולים ב"דבוקה" אחת ענקית. 
כמובן שקניתי את "הקמע" והבאתי איתי, לתלות על עץ בגינה שבמדבר. 

Wat Rong Seur Ten – המקדש הכחול של צ'אנג ראי

תרגום השם לעברית נשמע כמו "הבית של הטיגריסים הרוקדים" :
על שום טיגריסים שהיו רוחצים בנהר הקוק. ואכן, טיגריסים נמצאים בין שאר מפלצות המקדש.
יותר מטיגריסים נוכח הצבע הכחול. והוא שבעצם מייחד את המקדש. האמן אשר יצר את המקדש, היה תלמידו של האומן אשר יצר את המקדש הלבן וניכרת השפעתו המשגעת.

הבודהה הלבן יושב במרכזו של ההיכל הכחול ועל קירות ההיכל, סיפור חייו של הבודהה. 

התאילנדים, כמו שאר עמי המזרח אוהבים להצטלם ואנחנו אוהבים לצלם…

ולא חסרים פטנטים מדליקים… למשל כמו בריכת המשאלות במקדש. קונים בכמה באטים "פרח משאלה". מדליקים נר ומשלחים אותו לצוף עם הזרם המלאכותי בבריכת משאלות קטנה במקדש. 

Wat Sai Khao 

המקדש הזה, הרבה פחות מתויר ונמצא די קרוב לעיר צ'אנג ראי. וכמו מקדש טיפוסי מכיל ערב רב של חיות מיתולוגיות מגניבות.

בטוחה שתהנו במקדשים, מהאווירה הפסיכית למדי. מהכניסה לעולם הדמיון הבודהיסטי.

במקדש הלבן יש לקנות כרטיסי כניסה. שאר המקדשים בחינם.
שלבו נא, עם ארוחת צהרים שלווה על גדת הנהר והנה לכם יום מלא באזור צ'אנג ראי.

את הנוף היפה הזה רואים ממסעדת "Melt in your mouth"  המאוד יקרה ומפונפנת.  אוכל צמחוני, לא ממש היה שם. המחירים היו רצחניים ביחס לתמורה, אבל את שלוות הצהרים ששרתה עלינו שם, אי אפשר היה לקחת…
אחר כך, לעת ערב, חזרנו למלון המרהיב שלנו Bura resort  

לכל המקדשים הגענו ברכב השכור. בכל המקדשים יש מקום חניה מסודר.
צ'אנג ראי ינואר 2019

צ'אנג ראי2

מלון שהוא בעצמו סיבה נהדרת לבקר בצ'אנג ראי

חנות ירקות יפיפיייה זו, בכפר הקטן, בדרך למלון בצ'אנג ראי.
אין ספק, שחנות זו, היתה אמורה לרמוז לי, משהו על הבאות… 

את המלון בצ'אנג ראי, הזמנתי ממש ברגע האחרון. המלון נראה לי מדליק, אבל לא הייתי סגורה עליו, עד כדי, חששתי ממנו. כי מנסיוני, מדליק אינו מרמז על שום דבר נוח, פרט למדליק.
ואכן, כשהתחלנו להגיע למעשה לצ'אנג ראי, מהדרך הארוכה, מפאי, נוכנו לדעת כי המלון בעצם בכלל לא בצ'אנג ראי, רק בכאילו…
וכדי להכביד, כשהגענו, אחר-צהרים לעת ערב, החדר עדין לא היה מוכן, כי המצעים טרם חזרו מהכביסה.
"אוקי" אמר האיש שלי, "אם לא יהיה נוח ומתאים, נעזוב, למרות השעה, למרות ששלמנו ונעבור למלון יותר נוח". אני נשארתי ליד דלפק הקבלה והוא הלך לראות את החדר. משלא שב. ואחרי זמן מה, ירדתי במורד הגן לעבר החדר.
גן העדן שננגלה לעיני, הסביר לי הכל:

דמיינו לעצמכם גן עדן טרופי: מפלי מים מפכים מאופק לאופק… פרחים… שרכים ושאר צמחים ירוקים.
רק שמונה חדרים מרווחים בכל המתחם המהמם הזה. ברור שמשוגע רציני הוא בעל המלון.

החדר, או בעצם הוילה  מגיעה עם מפל מים פרטי מקיר הוילה. די מהמם, לומר את האמת…

שמחנו לגלות כי החדר מרווח ובעל חדר מקלחת ואמבטיה מדליקים במיוחד.
תוספת מרנינה במיוחד: מסעדת המלון הנפיקה עבורנו אוכל משובח, במחירים ממש צנועים. (ומנות צמחוניות טעימות ביותר).

אם גן עדן, אז כמו בגן עדן. ו"הפרי האסור" הוא  פרי המנגוסטין הטעים כך כך. 

וכעת, אין לי ברירה אלא לגלות לכם את שם המלון הנהדר הזה. ובאמת, שהתמונות שצלמתי, אינן מחמיאות מספיק למקום המופלא הזה.
מורד ההר, שכולו מפלים…
Bura Resort

אז כמו שכבר אמרתי, המלון הזה, בפני עצמו, הוא סיבה מופלאה להגיע לצ'אנג ראי…

ואם בכל זאת תרצו לגעת עוד קצת על טיולים בסביבות צ'אנג ראי: לחצו כאן

צ'אנג ראי ינואר 2019

כבר שנים שאנחנו שומעים סיפורים על פאי. האם כצעקתה? סוף סוף החלטנו לבדוק…

חרגנו לגמרי מהרגלנו והתערנו בקהל התיירים הנוהר לפאי.
חרגנו לגמרי מהרגלנו והגענו לתאילנד בשיא עונת התיירות הנחשקת של חודש ינואר. 
הדרך לפאי, אכן מפותלת ומתארכת כחומר בידי הנהג. מרבית הדרך בתוך היערות ומעט נוף נגלה בנקודות עצירה דהיינו View Point. שאגב, התאילנדים אלופים בלציין ולהכין אותן במקומות המתאימים בהחלט. 

בחרנו במלון בוטיק נחמד Pai Cherkaew.  לקחנו את החדר הטוב ביותר ולו רק בגלל המרפסת הנהדרת שבו. מרפסת מוצפת שמש צהרים, צופה להרים. החדר מעוצב כהלכה, כולל הפרטים הקטנים ושילובי מרקמים ודוגמאות, שמורגש כי הושקעה בבחירתם יד מכוונת. רק חיסרון אחד היה בו, אשר עשוי להיות יתרון, במידה ואתם חובבי מזרונים קשים, כפי שהתאילנדים אוהבים…  
המלון במיקום מצוין. חמש דקות הליכה מרחוב "שוק הלילה". שתי דקות מהמסעדה הצמחונית המשובחת עד מאוד –Boomelicious Cafe. אהבנו כל ביס מהאוכל המצוין אשר מכינים במקום.  (אחד מאיתנו נהנה תחילה מהאופציה הידידותית להוסיף עוף / בקר לבסיס הארוחה הצמחונית. ואחר-כך, החליט שהאוכל כה טעים כפי שהוא…)  בימי ראשון המסעדה סגורה – ראו הוזהרתם.

ומה עושים בפאי?

כששאלנו את הבנים, שהיו כבר בפאי, התשובה היתה : אוכלים. אכן נראה שזה הבילוי העיקרי: משוטטים ואוכלים. חוץ מזה, רחובות פאי מלאים תיירים. בעיקר נוער. הרבה מישראל. לעת ערב, נפתח רחוב הלילה" – דוכני אוכל, מסעדות, חנויות והשמחה גדולה. אז הלכנו, שוטטנו, אכלנו, קנינו והתמזגנו. 

החלטנו לאתגר עצמנו בנסיעה אל מקום מיוחד. שהמוני הטוסטוסים מפאי לא יכלו לו: Ban Cha Bo Hill Noodle. 
במרחק נהיגה של כשעה וחצי בנופים יפים, נמצאת מסעדה מקומית מאוד בקצה ההר. מנת הדגל – אטריות חריפות במרק. הנוף משגע והאווירה מקומית לחלוטין. 
לשמחתי, היתה מנת אטריות צמחוניות…איזה כיף !

לא רחוק מפאי, בקרנו בכפר סיני מתויר קשות. אך את הנוף, לגמנו בהנאה. 

פאי היתה נחמדה אלינו. האוכל היה ערב. השלווה שרתה. הנופים יפים, המעינות חמים.  הכל מאוד תיירותי אבל נוח.
אז הנה, גם אנחנו היינו בפאי…

Pai ינואר 2019

פתאום, בספונטניות מדליקה, החלטנו לטוס לתאילנד. טיול קצר בצפון שהחל והסתיים בעיר צ'אנג מאי.

וככה, מצאנו עצמנו במלון נחמד על גדת נהר הפינג. מלון  Zensala river park . מלון בוטיק קטן. חדר נוח לחלוטין. נוף אדיר בתוך העיר.
היות והיינו עם רכב שכור צמוד, עניין המרחק ממרכז העיר לא הפריע.
מזג האוויר הפליא בקרירותו. חמים ביום וקר בלילה.

את הבוקר פתחנו בטיול במקדש  הקרוב לשדה התעופה של צ'אנג מאי – Wat Umog. המקדש נטוע בתוך יער שלו. סביבו מרכזי מדיטצייה ויוגה רבים.
סצנת היונים המרובות שליד האגם בשטח המקדש, הזכירה לי שכבר היינו כמה פעמים במקדש. לא שזה הפריע להנאה. שהרי אין כמו קורטוב קדושה על הבוקר. יחד עם צליינים מקומיים, בקרנו במנהרות שבהן דמויות בודהות קדושות. הברחנו יונים ליד האגם וחמדנו לעצמנו את כל התפאורה…

ואז, בהשראת בלוג מקסים על תאילנד –  TripCanvas החלטנו לנסוע מעט רחוק מצ'אנג מאי, לאזור הררי מרובה תותים ואטרקציות אחרות.
בדרך עצרנו בעוד כמה מקדשים מרהיבים, שכן, אין ספק שיש בנו אהבה למקומות השלווים והקדושים הללו.
Wat Pa Da Ra Pirom היה סגנוני בהחלט. שם גם התכבדנו בטעימה ראשונה של תותים תאילנדים מתוקים.

הדרך התארכה למעבר לשעה הקצרה שהיתה אמורה להיות. שכן מצאנו עצמנו בפקק תנועה עצום. העסקנו עצמנו במניית שמשיות…

הצלחנו להגיע ליעד –  jungle de cafe  אשר התגלה עמוס במבקרים מקומיים. פארק אקסטרים מיוחד ובו בית קפה תלוי על הנהר.
היה נחמד לשבת עם כולם. למרות שהאוכל לא היה שווה את המרחק.
לא עזרנו אומץ לשבת על הרשתות התלויות מעל הנהר, כמו מרבית הצעירים.  וגם הצטערנו עד מאוד, שפעם, כאשר טיילנו עם הבנים, טרם היו אטרקציות כאלה בצ'אנג מאי.
אז הנה לכם, יעד נהדר לטיול עם הנוער. 

חזרנו עייפים אך מרוצים, כל הדרך בחזרה לצ'אנג מאי.

צ'אנג מאי ינואר 2019