תגית: ספר

  • גבעת הקייץ מאת ג'. א. בייקר – ספר שלוקח אותי עמוק לתוך היער

    גבעת הקייץ מאת ג'. א. בייקר – ספר שלוקח אותי עמוק לתוך היער

    גבעת הקייץ – ספר אשר יקח אתכם לירקרקות המרגיעה של מעבה היער. מומלץ לימי החמסין שלנו. קיץ ישראלי.

    בילדותי, גרתי בשכונת אברמוביץ בראשון לציון. ממש ליד הבית עמד נטוע היטב באדמת ראשון גן אדיר וגדול, בעיני הילדה שלי – "גן שטיין". ובליבי היה הגן  ל"יער שטיין".
    הגן, היה מוקף בשדרת ברושים גבוהים ובשביל עפר ותמיד צפן סודות טבע מרגשים.
    עם השנים שעברו התפוגג הגן ולא נשאר לו זכר. בתי דירות תפשו את מקומו.

    ביער בולון פריז שנות ה-60
    הספר הנפלא "גבעת הקייץ" מאת ג'. א. בייקר החזיר אותי מעט ל"יער" ילדותי. 

    אולי  חזרתי בזמן אפילו אחורה יותר.לשנים בהם גרנו בפריז ובילוי סוף השבוע היה טיול ביער בולון, עם אבא.

    רחש הזרדים המתפתחים תחת כפות רגלי.
    הציפורים הנסתרות בין העצים. קליפת ביצה מרוקנת וגדודי חלזונות.

    כך או כך, נשבתי בקסמו של הספר. שהוא כולו תאורי טבע עתירי יופי. המושכים אותך אחוז בחבלי קסם למסע ביער על כל עליו ויצוריו.

    אני לא יכולה שלא לשבח  את התרגום הנפלא, שבוודאי היה מעלף להכינו:  תרגום שלל הביטויים, שבטח כל כך מסובכים, מאנגלית ציורית לעברית סטנדרטית. ממש יצירה בפני עצמה.

    עוד על הספר בביקורת הבאה בעיתון ה"ארץ"

    ומעכשיו, ממש , אבל ממש, מתחשק לי טיול ביער אנגלי צונן, או לפחות ביער בולון של פריז. וכמובן שבקיץ.

  • המלצה לקריאת הספר:

    המלצה לקריאת הספר: "הדרך הארוכה אל החוכמה" – לפני נסיעה לבורמה

    קראו נא את הספר הזה: "הדרך הארוכה אל החוכמה" מאת יאן-פיליפ סנדקר

    ספר אגדות עם בורמזיות
    הדרך הארוכה אל החוכמה מאת יאן סנדקר

    בספר, אגדות עם בורמזיות, המאפשרות הבנה נכונה יותר, של המגוון האתני והאנושי הרחב של אנשי בורמה.

    אגדות תמימות של עם מקסים. וכמו חיי המקומיים, שאינן פשוטים כלל, במציאות הדלה של בורמה, כך גם האגדות. רובן, אינן מסתיימות בסוף טוב.
    מצחיק לקרוא את סיפור העם הידוע: "מעשה בכובעים" – סיפור שיש לו ואריציות ועיבודים רבים. בטח אתם זוכרים מילדותכם, את הכובען שהכין כובעים יפים ובדרך לשוק נרדם מתחת לעץ גבוה. כאשר התעורר הכובעים שנעלמו היו חבושים לראשי הקופים בצמרות העצים… לאגדה הבורמזית, יש סוף מגניב.

    אז אם אתם בכיוון של בורמה, שזה כיוון חיובי מאוד, עשו לעצמכם טובה וקראו את הספר המקסים הזה קודם הטיול.

  • אהבתם את השירותים?

    אהבתם את השירותים?

    משתנה – סוף!

    בול – קליעה!

    באסיה, באופן מסורתי, נהוגים שירותים הנקראים שרותי כריעה (בית שימוש בול-קליעה). תאכלס, כמה הגייני / הגיוני לשבת על אסלה שמישהו אחר כבר נהנה משרותיה..?

    אבל לנו, למערביים, צריך להעביר סדנה בנושא שירותי כריעה.
    יש לתנוחת הכריעה גם אפקט בריאותי, כך אומרים: יציאות באופן טבעי יותר בזכות התנוחה.
    הקץ לטחורים!

    בטיול בביג'ין,  שם, למרבה הפלא, דווקא ליד אתרי התיירות הנחשקים ביותר, בית השימוש היה בצורת שרותי כריעה. וכמה שהחברים לטיול קיטרו…

    הנוחיות שבטיולי מוצ'ילרים

    כשאתם מוצ'ילרים תפרנים, אתם בוודאי מכירים את הפטנט הידוע, בשרותים מערביים ציבוריים רגילים: עולים על האסלה ממש. בנעלים / כפכפים ואז כורעים, מבלי לשבת למעשה על האסלה. 

    שלא נספר חלילה – מה עושים בטרק בנפאל, בלילה כשקר?… 🙂

    או אולי אתם מאסכולת "האסלונית" – שימוש בנייר / נילון לכיסוי מוחלט של מכסה האסלה – ואז מתיישבים עליה לצורך עניין מספר שתיים.

    זוכרים את השירותים המשתפים בגסט האוס? בהם טוש מקלחת ואסלה גם יחד. הכל בו זמנית

    לא לדאוג! בדרך כלל, כאשר מדובר ברמת טיול מפנקת,  סביר שלעולם לא תפגשו שרותי כריעה כלל. 

    אסלה יפנית – מה עושים עם זה?

    ואולי תפגשו דווקא באסלה יפנית- כזו עם  "מסוף מחשב" – היודע לכוון את זרם המים לפתח הרצוי. והכי כיף, לחמם את האסלה הכל בלחיצת כפתור. אם רק תעזו לנסות…

    (אסלה יפנית ניתן לפגוש בתאילנד, בדרום קוריאה וכמובן ביפן).

    וכיום, כשאנחנו מגיעים לחדרנו בבית המלון. אנו מצפים לאסלה מערבית מבריקה וללא רבב וסומכים על שנוקתה במיוחד עבורנו. כדי שלא נערבב חיידקים שאינם שלנו, עם אוכלוסית החיידקים המקומית.
    האם יש איזה סימן מוצפן בקיפול נייר הטואלט למשולש?
    שנדע לבטח, כי החדרנית ביקרה בשירותים שלנו ועשתה מה שעשתה בהם?…

    פיפי-גינה

    לסיום וליציאה טובה

    כספרנית המושב בדימוס,  אני ממליצה לכם לקרוא את הספר הנפלא "תחושת בטן" מאת ג'וליה אנדרס.
    הכל על כל מה שקורה לנו שם בפנים, כולל יציאות וחיידקים ושאר תולעים.

    אז אילו שירותים אתם אוהבים ?…

  • הספרים המכבידים על התרמיל

    הספרים המכבידים על התרמיל

    חוף מלון סנארה בקראבי
    חוף בקרבי

    בתור תולעת ספרים ידועה, הבולעת ספרים במהירות על. יש לי בעיה קטנה בנוגע לספרים בטיול. כמה ספרים לסחוב עימי? והמילה לסחוב, נכונה, כי משקלם בהחלט רב ומכביד על המטען שאני סוחבת עימי

    פעם הייתי אוספת ספרים עזובים, שאין בהם חפץ ולוקחת אותם עימי לטיול, על מנת להשאירם באי-שם. אולי ימצא אותם ישראלי חובב קריאה באיזה לובי של מלון / גסטהואס נידח וישמח על המציאה וגם הספרים העזובים ישמחו, שהרי יזכו לטיול חינמי ואיכסון באיזה מדינה אקזוטית. קיימת אפשרות להורדת ספרים לטאבלט והיא אפשרות נחמדה עד מאוד ורק פגמים מעטים בה : לסחוב טאבלט – גם כן משקל ואחריות. בלתי ניתן לקריאה בטאבלט בחוף הים, באור יום והעובדה כי הספרים עולים כסף ואם כל יומיים אני מסיימת ספר…. זו הוצאה הנוספת לעלויות הטיול. לפעמים, יוצאות חברות הספרים הדיגיטליים במבצעים ואז שווה יותר.
    אפשרות נוספת היא ספרים באפליקציית אייקאסט או משהו דומה – מקשיבים לספרים. גם שרות זה כרוך בתשלום, מנוי חודשי, אבל זו אינה  לגמרי קריאה אלא חוויה טובה אחרת.    https://books.icast.co.il/
    אז מה נשאר, אולי לארוז איזה ספר באנגלית, שיוריד לי את קצב הקריאה ויגרום לי לחלום באנגלית? ומכיוון, שאוטוטו, אני אורזת טרולי קטן לנסיעה קצרה, החלטתי גם וגם: גם ספר אחד או שניים וגם אייפד לגיבוי.

    ומה אני אוהבת לקרוא בטיול ?…זה כבר סיפור אחר.
    נ.ב מוזמנים לבקש ממני המלצות לספרים אהובים, בתור ספרנית הבית שלכם:

    חידוש מינואר 2019: מהרו והרשמו בספרייה ציבורית קרובה. קבלו מספר מנוי איתו תוכלו לקבל מנוי חינם – 
    בספרייה הדיגיטלית הישראלית.

    ניתן בקלות לקרוא ספרים גם בסמארטפון. יש ספרים באנגלית ובעברית. ספרי קריאה ואודיו.
    אז למה אתם מחכים? את הסמארטפון אתם במילא לוקחים…
    סרטון הסבר ביוטיוב.

    יולי 2019 אינדיבוק יצרה מזוודת ספרים דיגיטלית, בדיוק לחופשה שלכם.
     2025: למנויי ספריות ציבוריות מגיע פעם בחודש קוד קופון לספר דיגיטלי באפליקצייה עברית. בדקו עם הספרייה שלכם.

    קריאה מהנה !

  • המלצות על ספרים  כהכנה לנסיעה להודו

    המלצות על ספרים כהכנה לנסיעה להודו

    כיאות לספרנית הבית שלכם ולאחר קפיצה קטנה להודו, רשימת ספרים שכדאי לקרוא כהכנה לטיול בהודו

    רישיקש
    על גדת הגאנגס ברישיקש

    ספרים שעשויים להקל עליכם לעכל את המקום העצום הזה ושמו הודו:

    הרבה לפני תחילת הטיול, רצוי לקרוא את הספר האלמוותי של קרליבך : "הודו יומן דרכים" – קרליבך, ביקר בהודו בשנת 1954 ואת רשמיו מהודו כתב בספר. אין עוד ספר כזה, המטיב לתאר את תרבות הודו ביחס לתרבות המערב. אחרי קריאה בספר, לא תחשבו יותר על התרבות ההודית כפרימטיבית, אולי ההפך הוא הנכון?…

    אם חשבתם לקפוץ לביקור במדינת קרלה אשר בדרום הודו – שם האוכל הטעים ביותר ביבשת. אנא אל תשכחו לקרוא את : "אלוהי הדברים הקטנים " מאת רוי אנדרהטי. הספר מדהים אם כי לא פשוט.

    כשנוחתים בשדה התעופה במומבאי, נפרשו מתחתינו שכונות העוני, הגובלות בשדה התעופה. אחד הספרים המרשימים ביותר, אשר נכתבו על נער המתפרנס מליקוט בערימות הזבל שליד שדה התעופה. ספר חזק ועצוב : "מאחורי היפים והעמידים לנצח" מאת קתרין בו.

    "עיר השמחה " מאת דומיניק לאייפר ספר שיצא לאחרונה במהדורה חדשה: החיים בשכונת עוני היא “עיר השמחה“ בה מצטופפים בעליבות בני המעמדות הנמוכים ביותר בשכבת האוכלוסיה ההודית, מזי רעב, מנוצלים ע"י מעסיקיהם אך שומרים על קיומם האנושי ועל אהבת האדם.ספר מזעזע, אך לא ניתן להפסיק לקרוא.

    "איזון עדין" מאת רוהיטון מסטרי, מדבר על האיזון העדין בין תקווה לייאוש של זוג חייטים עניים, אלמנה וסטודנט צעיר, הדחוסים יחד בדירה קטנטנה בעיר הגדולה. ספר שלא ישאיר אתכם אדישים.

    דיוואקרוני, צ'יטרה בנרג'י כתבה ספרים רבים על הודו. רומנים על אהבות, מסורות וחיים בהודו. ספרים מקסימים שכיף לקרוא : "אדונית התבלינים"… "אחות ליבי" ועוד.

    את "נער החידות ממומבאי" מאת ויקאס סווארופ, רבים כבר קראו או ראו את הסרט, שהוא נפלא לא פחות, אבל שונה בהרבה מהספר.- חיי יתום ילד רחוב הזוכה בתוכנית טלוויזיה הודית בפרס הגדול. מאז, אני בהחלט, בעניין טיפים, אשר עשויים לשנות מסלול חיים, כפי שקרה בספר. מאז, אני אינני מקלה ראש בעניין טיפים, שמא הם ישנו משהו ולו מעט, בחיי נותני השירותים השקופים, שבם אנו נתקלים בטיול. 

     עוד הרבה ספרים נהדרים ומרשימים קיימים. ספרים המספרים על החיים בהודו, תרבות, מסורת, אנשים ואלילים.
     ולשימחת הצופרניקים – רבים הספרים בספרייתנו הקטנה. מוזמנים לבקש ממנו עוד המלצות אשר יגיעו בשמחה.

    הודו. אין דומה לה.  ספטמבר 2017



  • המלצת קריאה כהכנה לטיול בקמבודיה  : הנעלמים מאת קים אקלין

    המלצת קריאה כהכנה לטיול בקמבודיה : הנעלמים מאת קים אקלין

    סיפורו הטרגי של העם הקמבודי, כפי שמתגלה לצעירה קנדית המחפשת אחר אהובה הקמבודי.

    הספר מספר אודות הטרגדיה של העם הקמבודי –  רצח העם שבוצע ע"י הקמר' רוג':  במהלך השנים 1975-1979 נרצחו 2 מליון איש בידי אחיהם, חבריהם, משפחתם והשכנים. הרצח המשיך גם במהלך הכיבוש הוייטנאמי 1979-1980 וגם בתקופה שאחרי, בזמן שלטון המעבר בחסות האו"ם עד שנת 1993.

    גם היום, המצב שם רחוק שנות אור מחיים רגילים במשטר נורמלי.
    אולם, מאוד קל להיות תייר בסיאם ריפ ולבקר בממלכת אנקור-ואט העתיקה והמדהימה מכל.

     כתייר אחראי, אתה מוכרח לתהות: לאן בעצם נעלמים כל ההכנסות מהתיירות העניפה? ומדוע אינם מגיעים אל העם?

    אז זהו, שהעם אינו המשטר. והמשטר חלש ומושחת.

    ובכל זאת, הייתי נוסעת שוב לקמבודיה, כי האנשים שם יפים ומקסימים. וכי המראות שרואים שם, שווים ביותר. וכי אולי, חלק קטן מהכספים שאנו משאירים שם, בכל זאת יגיע לידי האנשים  המקומיים הזקוקים מאוד לכסף.

    בכל אופן, הספר כתוב במושלמות טהורה ועצובה עד מאוד. ולפעמים חשוב לקרוא על עצב ואז לשמוח במה שיש לך.

    חיוכים בקמבודיה 2014

    ק

  • המלצה על הספר :

    המלצה על הספר : "הדרך הצרה אל הצפון העמוק"

    "דרך בורמה" שבקנצ'בורי תאילנד, מלמדת אותנו פרק בהיסטוריית מלחמת העולם השנייה באסיה.

    THE HELL PASS IN KANCHANABURI
    HELL PASS

    במלחמת העולם השנייה, החליטו היפנים לחצוב ביערות הטיק והבמבוק של צפון-מערב תאילנד ולסלול דרך למסילת ברזל, אשר תחבר אותם עם כוחותיהם בבורמה.

    התאים, נמנעו מעימות עם היפנים ואיפשרו זאת. בדרך דיפלומטית זו, נמנעה מלחמה ביפנים.

    היפנים החלו, אם כן, בבניית תוואי הרכבת המסובך והמופרע הזה, הידוע בשם: "דרך בורמה".

    פרוייקט שאפתני זה, גבה חייהם של כמאה אלף עובדי כפייה, רבים היו מהם היו שבויים אוסטרלים.

    היום, ניתן לבקר באתר הנצחה בשם Hell Pass – במקום נמצא מוזיאון, בו ניתן להתרשם מתמונות, שלנו, כיהודים, מוכרות עד כאב ואז לרדת ולטייל בנוף עוצר הנשימה, אשר הוחתם לנצח בדמם של השבויים.

    ואני, כיאות לספרנית הבית שלכם, קראתי את הספר : "הדרך הצרה אל הצפון העמוק" מאת ריצ'ארד פלנגן, המספק הסברים אפשריים לאכזריות שקרתה שם:
    "ודורינגו אוונס הבין שכדי שמסילת הברזל תקום, המסילה הזאת, שהיא הסיבה היחידה לסבלם העצום של מאות בני אדם, ברגע זה ממש- אינו קו מטורף של סוללות וחציבות וגופות. של אדמה מחופרת וערמות עפר וסלעים מנופצים ועוד גופות… לרגע נדמה היה לו שהוא מבין את האמת שביסודו של עולם מבעית זה, שבו אי-אפשר להתחמק מהזוועה, שבו האלימות נצחית והיא האמיתות היחידה והעצומה. עצומה יותר מכל האלים שבני האדם סוגדים להם, כיוון שהיא האל היחיד הקיים באמת. "

    לכו לבקר שם. (הכניסה ללא עלות). רשמו עצמכם בספר המבקרים.
    דמיינו את הטירוף שקרה שם: סוג של שואה, שלא קרתה לנו, אלא לעם אחר ושלחו חיבוק לעם האוסטרלי, אשר למרות היותו שוכן הרחק מכלל אומות העולם, הוא בהחלט שותף במלחמות העולם לצידם של הטובים.