סירחונם של אלפי שרימפסים קטנטנים – כאלה, שלא יזכו להגיע לבגרות וכעת לאחר שנשלו מהים, נשארו להתייבש לאורכי החופים וסיימו חייהם בתוך צנצנות קטנות, כממרח שרימפס עז ריח וטעם. ממרח שרק תאילנדים מסוגלים לחבב..כיאות לכפר, אשר מתפרנס משליית שרימפס – שלטי הרחובות מעוטרים בהתאם.
מפרץ בנגקוק – נובמבר 2017
אז הוא אמר לי: "מה הכיף הזה שלך להיות כל כך הרבה זמן בים ? תנועת הגלים ? הנעימות שבמים ?"
ניסיתי להסביר לו.
שכח, שאי פעם לפני יותר מיובל שנים, התערסל בחמימות מי השפיר -תשעה חודשים…
לא השתכנע. יצא מהים. יחכה לי עם מגבת כחולה גדולה. אמר לי.
"מה אני הזקן והים?"…
התשובה מורכבת ואינה חד משמעית. אבל בראש ובראשונה צריך להגדיר האם הטיול / בילוי הוא בגובה הילדים או שהם סתם נספחים…
אם מחליטים על הילדים כגורם עיקרי, זה הזמן לחשוב על מה שהם יאהבו או לחלופין יסבלו ואו ישנאו:
אני בטוחה שנסיעה ארוכה, לא ממש תשמח אותם, אלא אם כן, הם מילדי הערבה המתורגלים לא לצייץ לפני נסיעה של שעה וחצי לפחות.
אז עדיפות לטיסה או נסיעה לא מוגזמת ליעד.
לטיסה, יש להוסיף את הנסיעה לשדה התעופה וההמתנה בו.
שיקולי גלים – מעבורת קצרה זה בדרך כלל כיף, מעבר לשעה ובים גלי, זה פשוט עשוי להפוך לסיוט. אם כך, הייתי מורידה איים רחוקים.
אי קטן ובו שתיים שלוש מסעדות- עשוי לשעמם קולינרית, הן את ההורים ובמיוחד את הילדים, שאולי מחבבים יתר על המידה, אוכל מערבי ולא תאי.
ובנוסף, אי קטן, שבו ניתן לחגוג על בטן-גב וזהו, עלול לשעמם ילדים אנרגטיים, אחרי כיומיים.
אז עדיפות לאי גדול כמו פוקט, סמוי או חופי היבשת.
בהם ניתן לגוון הן קולינרית והן מבחינת אטרקציות לילדים.
מזג אוויר בתאילנד במרץ-אפריל יהיה בטוח חם מאוד. זו העונה החמה ואמורה להיות יבשה יחסית. כך, שנראה לי שגשם, לא יהווה מכשול רציני.
לאחרונה, היינו בחופי הו הין ותאכלס, נראה לי אחלה יעד עם ילדים.
בתי מלון מפנקים. רצועת חוף נחמדה ודי שוממת מתיירים ותאילנדים שאינם אוהבים להשתזף.
שווקי לילה מדליקים ואטרקציות לילדים במרחק נסיעה.
חיפוש זריז העלה לי שלושה פרקי מים. חוות פילים. שמורות טבע, מפלים ומפרצים מרהיבים. בנוסף, מאכלי ים זולים ואווירה אמיתית של תאילנד.
אם כך, הייתי מהמרת, לשם שינוי, על הו-הין.
יש לזכור, כי צריך לשכור רכב כדי לאפשר ניידות, המוניות באזור זה, יקרות משמעותית ולכל מקום צריך לנסוע.
אפשר להגיע מבנגקוק ברכב שכור, אם כי, אחרי טיסת לילה, זה די מעייף.
בטיחותי יותר לשכור הסעה להו-הין ולשכור שם רכב.
נראה שלמרות שיש שדה תעופה בהו-הין, אין קו טיסות לשם מבנגקוק.
מקווה שעזרתי.
לקחנו רכב מבנגקוק ונסענו דרומה לאורך מפרץ בנגקוק.
עד הואה-הין, החופים מעט שוממים (צ'אם וכדומה) כך שהעדפנו להתמקם בהואה-הין.
בעיר, בנוסף למלונות המדהימים הנמצאים ממש על חופי הוא-הין , העיר גם מספקת מסעדות, מסא'גים, שווקים וחיי לילה.
משם, דילגנו משם לחופי סאם רוי-יוט – מבודד ומקסים ביותר. מפרצונים קטנים ונוף משובח. החוף נמצא מעבר לכביש, אבל גם זה לא מקלקל את ההנאה.
משם המשכנו לאזור צ'ומפון. שם השתכנו במלון – או אולי בית מרגוע נחמד ביותר, שאינו נמצא ממש על החוף. החופים שם אינם אטרקטיבים לרחצה , אבל האווירה במלון היתה שווה מליון דולר.
כאן, הגיעה הטעות – רצינו לערוך לעצמנו תיקון לגבי חופי נקון סי- טאמראט.
בפעם הקודמת שהיינו לא אהבנו במיוחד. ועל-כן, נסענו הרחק שוב, עד לשם. מצטערים לגלות, כי אמנם החופים שם נחמדים, אבל הרבה פחות ולמלונות שם, ממש לא התחברנו. כלומר, תיקון לא נעשה.
בסוראטני, לקחנו טיסה וחזרנו לבנגקוק.
כיאות לאנשי הערבה, המרחקים לא מזיזים לנו. נופי הים והירוק שסביב קוסמים לנו. השקט והשלווה והעדר תיירים, עושה לנו את זה. מאכלי הים היו היישר מהים וזולים – לאחד משנינו, שאינו צמחוני.
תאכלס, היינו לבד בחוף. התיירים המקומים- כלומר התאילנדים, רק מצטלמים לעת שקיעה בחופים וכלל לא נכנסים למים ובטח שאינם משתזפים. פגשנו בהם מתרחצים, אך ורק בחוף אחד, שהיה חוף ציבורי פופלארי מאוד וגם אז, אהבנו מאוד את האווירה והאנרגיות.
מפרץ בנגקוק נובמבר 2017
בדרך כלל, כולם נוהגים לטוס לאיי תאילנד. חוף, משמעותו חוף באי. אנחנו, אחרי שנים, הגענו לתובנה, כי לא מוכרחים אי, כדי להרגיש בחוף. לתאילנד חופים ארוכים וחמודים, גם לכיוון מפרץ תאילנד וגם לכיוון ים אנדמן.
הכל תלוי בעונת השנה בה אתם מבקרים, בנכונות שלכם לנהוג ברכב עד לחוף ולא לטוס עם עדרי התיירים לחופי האיים המבוקשים. ואז, למרבה הפלא, אנחנו מוצאים עצמנו בחופים עצומים, יפיפיים ונטושים.
ולא. זו לא קריאה לוותר על האיים. רק לדעת שיש עוד.
הנוף המהמם הזה, נמצא במפרץ קטן, בקראבי. במפרץ ארבעה מלונות בלבד, בדרגות תיירות שונות. אנחנו לנו במלון החביב הזה כבר כמה פעמים ותמיד אהבנו : Anyaveetubkaek Beach Resort
