מגיעים לעיר המקדשים העתיקים לופבורי. כשעה נסיעה מאיוטיה. קופים מקפצים בין העתיקות ובאמת אפשר לחשוב לרגע כי הגענו להודו. המקדשים המטופחים, מקודשים בעיקר לאל שיווה ולאל בראהמה. (מהמיתולגיה ההינדית, שורשי הבודיהיזם).
קופים מקיר לקיר וכמו בהודו, צריך להשמר מפניהם. ברחוב שמול ארמון המלך נמצאות מספר מסעדות מקומיות, כי אי אפשר שלא להיות רעבים, בתאילנד. לישון – חזרנו למלון הנהדר שלנו באיוטיה.
ובתמונה – מקדש שלושת הצ'די בן כ-800 שנים, מתקופת ממלכת קמר העתיקה והמפורסם במקדשי לופבורי.
רוצים לדעת גם קצת יותר על איוטיה ? הנה פוסט
Lop Buri 2014
עם השנים והטיולים בעולם, סיגלנו "מיומנות" רכישת פריטים קטנים ומגניבים אשר אינם מכבידים על התרמיל / מזוודה.
האוסף שלנו, ממשיך לגדול עם השנים ואיכשהו, תמיד נמצא להם מספיק מקום על המדפים.
והאבק המדברי…?… הוא מקומי לחלוטין.
והשם : "אלוהי הדברי הקטנים" מגיע מהספר הנהדר של ארנודהיטי רוי: חיי תאומים בזמנים לא פשוטים בקוטאים – קרלה – הודו. ופתאום, מצאתי עצמי ממש שם, בכפר קוטיאם, בפסטיבל פילים מטורף כמו שרק הודים מסוגלים לעשות. כמובן שנזכרתי מיד בספר שאין כמותו.
לאסי זעפרני : טעים ביותר בכיכר השוק בג'ודפור רג'סטאן. אבל אם אתם לא שם כעת: קחו רוויון. השרו קמצוץ חוטי זעפרן אמיתי (היזהרו מחיקוים – סיבי קוקוס צבועים באדום) במעט מים רותחים לפחות כשעתיים. הכינו מעט אבקת הל טחון. ערבבו הכל עם מעט סוכר, על פי טעמכם. מוסיקה הודית ואתם כמעט שם. לינה נהדרת במבצר, מרחק לא גדול מהעיר ג'ודפור : Fort Chanwa – להרגיש כמו מהרג'ות וללון בתוך מוזיאון ! ואם בשוק כיכר השעון אתם מסתובבים, אל תשכחו לקנות תבלינים בחנות תבלינים הנקראת כמובן : תבליני המהרג'ה.
נוח ביותר, להזמין מראש. בעיקר בעונות המבוקשות. בעיקר אם נוסעים לזמן קצר. בעיקר אם מטיילים עם ילדים. חדרים בעלי דלת מקשרת, בין שני חדרים, קיימים במלונות, אך במספר מוגבל. סיבה טובה לברר ולהזמין מראש.
ביעדי התיירות הנחשקים, בשיא העונה: דצמבר – ינואר, המחירים מזנקים ללא פרופורציה. ולהגדיל, בתאריך הסילבסטר, יש מצב שתחויבו לשלם ולאכול במלון ארוחת חג שתקפיץ לכם את המחיר. גם אם לא התכוונתם לזה.
לעומת עונת התיירות הבוערת, בתקופות החלשות, המחירים צונחים ואם לא הזמנתם מראש, יש מצב, אם אתם יודעים להתווכח בחן, להוריד מחירים בדלפק המלון.
בדרך כלל, באתר המקורי של המלון, מחיר החדר יתומחר יקר יותר בהשוואה לאתרי הזמנת מלונות, אלא אם כן, המלון יוצא במבצע ייחודי.
באתרי מלונות, המחיר הראשוני שאתם רואים, אינו המחיר הסופי. בהמשך, מגיעות תוספות מיסים. שימו לב גם, האם מחיר המלון כולל ארוחת בקר. לשלם על ארוחת בקר במלון, מבלי ששילמתם על הארוחה מראש בהזמנה, יהיה יקר , מכפי שהייתם משלמים בהזמנת חדר כולל ארוחת בקר. כאמור, אנחנו בבנגקוק, מעדיפים ללכת על "בלי".
אם בחרתם בטיול בנהיגה עצמית, בעונות שאינם העונות השיא. אפשר להתקשר מראש למלון, לברר אם יש חדרים פנויים, מבלי לשלם. להגיע ולבדוק ואז להחליט.
עצה קטנה מנסיון: אם אינכם בטוחים כמה ימים תהיו במלון, אולי עדיף להזמין ישירות במלון ולא דרך אתר כמו "Agoda" או "Booking". כי במידה ולא תרצו להשאר את כל הימים שתיכננתם ושלמתם מראש, במלון, עוד יש עם מי לדבר. באתרים השונים… ממש לא בטוח. קרה ששלמנו על יומיים דרך אתר. המלון לא תאם ציפיות ופשוט עזבנו למחרת והפסדנו.
דרגות תיירות : חמישה כוכבים – בדרך כלל מעולה. כנ"ל ארבעה. לגבי מה שפחות, הוא בהחלט פחות. אלא אם כן, קבלתם המלצות ספציפיות על המלון.
בהרבה מלונות, המזרון קשה. למי שחש בגבו, זו בעיה. ככל שתעלו ברמת המלון, המזרונים יהיו נוחים יותר. הכריות טובות יותר. המיזוג מוצלח ופחות רועש. על פינוקים, משלמים.
מלונות מחוץ למסלול התיירותי, זולים בטירוף, יחסית למקומות התיירותיים. ואל תתפלאו, אם תהיו האורחים היחידים, המערביים במלון. יש בזה סוג של כיף ואותנטיות ומצד שני, החדרים, סביר להניח, לא מודרנים ובעצוב מקומי.
המלצה גורפת : כשאתם בוחרים להתפנק בחוף הים, עשו זאת עד הסוף ובחרו מלון של ארבעה כוכבים ומעלה, לפינוק מושלם. תאכלס, מחיר מלון ארבעה כוכבים בתאילנד, פחות ממחיר צימר בגליל.
מלון בעל דירוג גבוה, אבל זול, במקומות תיירותיים מאוד, מעורר חשד. כדאי לבדוק, אולי מתבצעים במלון או לידו תיקונים, רעש מהסביבה, ביוב שצריך לתקן…. הדרך הטובה ביותר, תהיה לבדוק מול ביקורות עכשוויות על המלון.
מלון בחוף הים: רצוי לבדוק במפות, היכן בדיוק ממוקם המלון. האם החדר שהזמנתם, בצד הים ולא תופתעו, כפי שקרה לנו, למצוא עצמכם במלון מהמם, אך החדרים שהזמנתם, נמצאים מעבר לכביש, שעליכם לחצות כדי להגיע לים. ואפרופו ים, יש מלונות, שהחוף, הצמוד אליהם, יפה, אבל לא מתאים לרחצה. ניתן לנסות לזהות זאת, על פי מפת גוגל ואו על ידי קריאת ביקורת על חופי הרחצה באזור אליו אתם נוסעים, כי זה בהחלט מאכזב לגלות שהחוף הצמוד למלון סלעי, רדוד ואינו נוח לרחצה. (לפעמים תלוי עונה)
קישור לאתר agoda להזמנת בתי מלון: קישור לפוסט על בתי מלון בבנגקוק
עונת הקיץ שלנו, מקבילה לעונת המונסונים הגשומה במזרח אסיה. אז בואו נדבר על הגשם
מונסון של קיץ
בדרך כלל בחרנו לטוס בקיץ לתאילנד, שם המונסון פחות נורא ביחס לשאר הארצות באזור.
אבל אף אחד לא מבטיח לכם מראש, מונסון חביב. כזה שיורד רק אחר-הצהרים ונרגע לעת ערב. בשנה שעברה הגענו לתאילנד במאי והמונסון היה פופאי… התוכניות להיות בים, התפוגגו מול הגשמים העזים וחיש ברחנו לבנגקוק. הצד של קו – סמוי, נוח יותר בתקופת המונסונים וגשום פחות מהצד של פוקט וקראבי. לכן קו-סמוי, הוא הימור טוב יותר בתקופת המונסונים.
ובתמונה: חמש דקות קודם, השתזפנו בשמש ואז פתאום השחירו השמים והתחיל לרדת מבול.
תאילנד ידועה באומנויות מסאג'. ואנחנו, המגיעים מארץ יקרה, הפכנו לצרכני מסאג'ים בלתי נלאים.
ניתן לבחור בין סוגי מסאג' שונים: מסאג' רגליים. מסאג' שמנים. מסאג' פנים וסוגי מסאג' מסורתיים יותר, כמו מסאג' תאילנדי. אני מכורה למסאג' התאילנדי, המסורתי, המתבצע בבגדים נוחים שמקבלים במקום. מעט מכאיב אבל בו זמנית גם משחרר. אולי זה הדבר הקרוב ביותר לאימון גופני, כשבעצם אינך עושה דבר אלא נמצא בידי המסאגיסט/ת, כחומר ביד היוצר. ככל שנמצאים באזורים תירותיים יותר, המחיר עולה ובדרך כלל טיב המסאג' יורד, בצורה מקבילה. בעיני, הגרוע מכל, הוא המסאג' בבנגקוק.
אם בוחרים בספא יוקרתי. בבית מלון יוקרתי,אפשר להיות בטוחים, כי הסצנה שמסביב תהיה נעימה עד מאוד אבל זה לא אומר כלום על טיב המוטיבצייה של המסג'יסטים.
אני מעדיפה מסאג' במקומות קטנים ובלתי תיירותים. בדרך כלל, זה עובד לטובתי. הן במחיר והן בביצוע. נסו מסאג' בהו-הין, לדוגמא: המחירים מגוחכים והמסאג' מפרק ומרפא. Thanakhom Thai Mssage – מסאג' מקצועי במרכז הו-הין. (רמז למציאת המקום – נסו למצוא באפליקציית Haapy Cow – מסעדה צמחונית בודהיסטית במרכז הו-הין. המקום ממש ליד. )
מסאג' מפרק במרכז הו-הין
בתאילנד, כמעט בכל עיר, יש מסאג' עוורים. זהו פרוייקט מרגש של הכשרת עוורים למקצוע, בו העדר ראייתם, מעצים את עבודתם. בצ'אנג מאי, נתקלנו בפרוייקט יפה של שיקום אסירות. שעברו הכשרה ומשקיעות את עצמן ברכישת המקצוע כתנאי ליציאה מחיי הפשע. http://www.dignitynetwork.org/womens-massage-center/ חשוב! לתת טיפ למעסה, בסיום הטיפול. כמובן, במידה ונהנתם. גם כך, הרווח של המעסה הוא זעום. לאורך החופים, נודדים מסאגיסטים/יות עם מחצלות הנפרשות מתחת לעצים. וכך לצלילי הגלים ורוח הים, מקבלים עיסוי מפנק. לפעמים, גם במקומות בלתי צפויים. אולי בעצם כן צפויים, כי מסאג' טבוע בתרבותם הבודהיסטית של התאילנדים: אי של שלווה ושקט במקדש Wat Phakha בצאנג-מאי. בחצר המקדש בחזית. שורה של כיסאות נוח. באחד מהם, הייתי אני. נתונה לחסדיה של מס'גיסטית, אשר הגיעה רכובה על וספה. עצמתי עיניים והתמכרתי. על גדת הנהר, באיזו עיר עלומה. נהנת ממסאג' על כיסא נוח ושוב אני מרגישה מליון דולר. אין על תאילנד !
התמכרות חדשה: כורסאות מסאג'
בכלום כסף, תנו לעצמכם לשקוע בכורסת מסאג'… איך לא השתמשתי בזה קודם!
כמו ישראלי מצוי, אהב הילד שלי, להתרחץ במקלחת ולשתות תוך כדי. בתאילנד, הקדמתי תרופה למכה ובקשתי אותו, שלא.
המים בברזים, בתאילנד, עדין אינם ראויים לשתייה ואנחנו, בטיולים קצרים, עדין נוהגים לסגור את הפה במקלחת וצחצוח שניים, מתבצע במים מינרלים, מי שתייה או מים רתוחים. הולכים על הצד הבטוח.
מכיוון שבתאילנד, יש סבסוד מטורף על מי השתייה המסוננים למקומיים Drinking Water והם קונים אותם בכלום כסף, בגלונים. לפחות אין עוד צורך להיזהר במסעדות / בתים מקומיים ומותר ללגום מים קרים ועם קרח.
היו היה בשנות ה-80
פעם, בטיול הגדול, התנזרנו מטעמי בטיחות מקרח מקומי ועל כן, כשהיינו מזמינים כוס מיץ בתאילנד ומבקשים ללא קרח. נאלצנו לשלם תעריף גבוה יותר למיץ ללא קרח…
ואי אפשר בלי רגע נוסטלגי של ממש: בטיול הגדול – טיול בו חיינו מעשרה דולר ליום לשנינו, כולל הכל! לא היינו מספיק "עשירים" לקנות מים מבוקבקים ועל כן היינו שותים מים מקומיים בתוספת נכבדה של נוזל יוד, שהיה אמור לטהר את המים ולהפוך אותם ראויים לשתייה. הטעם היה מזעזע. הצבע היה צהבהב ואנחנו היינו די הרבה פעמים חולים… ביום הולדתי, באגרה שבהודו, התפנקתי בבקבוק מים מינרלים אמיתיים!
מילון המים הכמעט שלם :
nam plao -מים רגילים לא מבקבוק. מי ברז. nam kowat – מים מבוקבקים. nam tom – מים רתוחים. nam duem – מי שתייה . nam yen -מים קרים. nam kang -קרח. nam rawn -מים חמים . nam un -מים חמים לרחצה. nam tok – מפל.
הרעיון שנמצא מאחורי המלצה זו: בתאילנד היתושות אכזריות יותר ועשויות להעביר מחלות שאינן נעימות כלל. התכשירים הישראלים, אינם מכילים אחוז גבוה של חומר פעיל. זה נפלא בארץ והופך לחיסרון רציני במזרח.
מנסיון, ככל שאחוז החומר הפעיל גבוה יותר, מניעת העקיצות טובה יותר. אם כך, יש לקרוא את האותיות הקטונות שבגב המוצר.
אני בטוחה, שזה לא כל כך בריא. אבל עדיף שלא להעקץ.
לקנות ניתן בבית מרקחת. אם אין ברירה אז בחנויות רגילות.
בנוסף, אני נוהגת לסחוב מהארץ, מכשיר וטבליות חימום נגד יתושים, על כל מקרה. למרות, שבבתי המלון הטובים, בדרך כלל יש.
לאחרונה הכירו לי גם את המכשיר off clip on- ובו מאורר קטן המופעל ע"י בטריות ומפזר חומר נגד יתושים.
ישנם זנים פעילי יום וישנם פעילי לילה. אז כדאי להמרח, גם וגם.
בעיקר כשנמצאים באיים או באזורים הכפריים.
שמן אתרי סינטרונלה, ממש לא אהוב ע"י היתושות ובמקרים רבים, במלונות נחמדים, יבעירו עבורכם מבער שמנים ובו השמן, או קטורת דוחה יתושים.
ובתמונה : אחד התכשירים שהיתושות שונאות במיוחד…
בשנתיים האחרונות התמסרתי למסע גניאולוגי בעבר המשפחתי. במסגרת זו,נחתנו בורשה.
הפתעה… הפולנים התגלו כנחמדים. כך לפחות התרשמתי, כאשר בחורה צעירה, התנדבה להדריך וללכת איתנו, ברגל, על פני מחצית מהעיר. ולמה? … נחתנו ביום מבולבל לתחבורה הציבורית בורשה. עלינו על קו אוטובוס 175, אשר תמורת 2.5 ש"ח בערך, היה אמור להביא אותנו לפתח המלון. אבל לא הבאנו בחשבון את הבלגן, שנוצר עקב טרמאפ, נשיא ארצות הברית אשר החליט לנחות ולהגיע איתנו לורשה באותו הזמן בערך. נהג האוטובוס פשוט נכנע לבלגן. עצר את האוטובוס והורה לכולם לרדת.
המלון: "Radisson Blu Sobieski" התגלה כמלון מקסים. שרות אדיב. פקידות קבלה נחמדות מאוד וארוחת בקר נהדרת מוגשת בטוב טעם.
תאכלס, נתקלנו ביומיים וחצי הללו, רק בנחמדים מבני העם הפולני. כמו גם, אלמונית נוספת באוטובוס, קנתה עבורנו בכספה, כרטיסי אוטובוס, כאשר התגלה, שלא ניתן לפרוט כסף או לשלם בכרטי אשראי.
סיור בדרך הגבורה עד למוזיאון היהודי, הביא אותי בעיניים דומעות עד לתערוכה המרגשת של תמונות ממסעות לפולין, התלויות מחוץ למוזיאון. המוזיאון עצמו, מהמם. ממחיש את התרבות היהודית בפולין ואין בו רגע דל. בקומת הכניסה, בספריית המוזיאון ניתן להיכנס ולערוך מחקר גניאולוגי. מצוידים שם בספרים עבי כרס ובהם עדויות מהתרבות היהודית המפוארת של טרום השואה בפולין.
העיר העתיקה יפה ומלאה מסעדות ובתי קפה בכל כיכרות העיר. התחבורה הציבורית מאוד נוחה ומגוונת ומזג האוויר הקייצי שלהם, אביבי, לנו. היה שינוי מרענן.
ואז, לאחר תיאום מראש, הגענו לביקור במרכז ההיסטורי היהודי בפולין- מכון עמנואל רינגבלום לחקר הגנאולוגיה היהודית. שהיה בעצם מטרת הביקור בורשה, לצערינו, ולמרות שניסו לעזור לנו שם, המחקר לא הניב כלל תוצאות בתחום ההיסטוריה המשפחתית שלנו. אבל נתן לי תחושה, שלפחות ניסינו הכל. (צריך לקבוע איתם במייל, פגישה מראש… הם מוצפים מבקרים).
ובכדי לא להשתעמם הלכנו לצפות במופע המזרקות המפורסם, אשר גורם לאלפי אנשים להגיע לגדות נהר הויסלה בשעה מאוחרת. היה מוזר עד כדי טימטום. הפקה ענקית על קונספט לא מובן ולא מעניין בעליל. חוץ מזה, אכלנו הרבה קרפלך. פרות יער וכרוב כבוש. תאכלס, יומיים בוורשה ואין צורך בעוד.
נפרדתי מורשה ברגשות מעורבים. אולי בכל זאת נכון, מה שאמר אביו של איתן שלי, על פולין : שהבעיה לא היתה בפולניה, אלא באויב הפולש הנאצי שקילקל הכל. פולין,נשארה בשבילו, ארץ ילדותו היפה, אם כי מעולם לא חזר אליה לאחר המלחמה. יולי 2017
