הי דרומה מבנגקוק – נובמבר 2017
לא יכולים שלא לתהות לגבי כמויות תחנות העצירה לצפייה בנוף, הכל כך רבות ופזורות לאורך הכבישים הצדדים בסאמוט סאקון. מסתבר שאלו אינן בריכות דגים, למרות שלאורך הדרכים פזורים מתקני ייבוש רבים ובהם מתייבשים דגים . וגם לא שדות אורז, משום שאין אנו רואים כלל, את גבעולי האורז או את שדות משתלות האורז הירקרקות, אלא בריכות מלח ובתוכן מי מפרץ בנגקוק, נשאבים ומובלים לבריכות לשם יבוש טבעי בשמש. ונראה, כי בעונה בה המלח מוערם בערמות לבנות, הנוף בהחלט עוצר נשימה. אולם בנובמבר- תהליך ההפקה רק בשלבים הראשוניים של ברכות מוצפות ורידוד הבריכות היבשות , בעזרת מכונות דמויות חרקי ענק עם רגלים דקיקות, המתרוצצות על מעטה המלח המתייבש מאפשרים לנו מראות כמו בסרטי מדע בדיוני עתידיים.
ובנוסף להגברת הסצינה – בשפכי הנהרות , עוגנות ספינות דיג רבות וצבעוניות.
אני, כצמחונית אדוקה, מנסה לפרגן לדייגים וגם לסועדים ומעדיפה שלא לחשוב על אחריתם היבשה והמלוחה של הדגים…