לאודון תאני יש אצלנו פינה חמה בלב : "התאילנדים שלנו" גרים באודון וסביבתה.
כל כמה שנים, אנחנו מגיעים לביקור של העובדים התאילנדים שלנו באודון טאני. מפגש חברים מסורתי. עושים סיבוב במטעי הגומי של טיום. בדרך עוצרים לאכול במסעדת הדרכים של אחותה.
מבקרים בחוות סחלבים שבעיר אודון טאני. שם, מבטיחים לנו כי נראה סחלב הרוקד לצלילי מוסיקה. ניתן לקנות שם בושם סחלבים אותנטי.
משם ממשיכים לביקור באתר המורשת ההיסטורי Ban Chiang הצמוד לעיר אודון תאני. אתר מורשת עולמית בחסות אונסקו. ובחנות המפעל לקרמיקה ע"ש המלכה הצמודה אליו. ובה ניתן לרכוש מוצרי קרמיקה חביבים, מקוריים וזולים להחריד.
יום נוסף – סיבוב לא קטן לערים שעל גדת המקונג. נפרדים בדמעות ומבטיחים להגיע שוב.
אנחנו נהנים מהמותרות של להיות לרגע עם מקומיים ולא להרגיש כתיירים. לאכול בתאילנדית, לטייל בתאילנדית ולהינות בסיגנון תאילנדי עם חברים מקומיים.
לעיר העסקים הזו, ניתן להגיע בטיסה. יש בה שדה תעופה פעיל, השכרות רכב ומלנות עסקים, לצד מלונות קטנים ושכונתיים.
לפסטיבל העיר העתיקה פימאי רצוי להערך מראש : רצוי לברר את מועד הפסטיבל במדויק (חודש נובמבר), באתר רשמי של הפסטיבל. להזמין מקום לינה מראש .
אנחנו לנו בעיר, אשר חשבנו בטעות שהיא קרובה לפימאי : נקון רצ'טסימה. אחר כך,הבנו כי נקון רצ'טסימה מרוחקת כשבעים ק"מ בערך מפימאי העתיקה עצמה. בעיר פימאי יש מלונות, אבל ההיצע, אז (2014), היה דל ובדרגת תיירות נמוכה. וכך, די מוקדם בבקר, נסענו לפימאי, מה שהסתבר כמוצלח ביותר: בוקר הפסטיבל התחיל בתחרות שיט סירות ארוכות ומרובות חותריםעל הנהר.
הקהל המקומי עודד את המתחרים. נבחרות הגיעו מכל הישובים הסמוכים. האנרגיה היתה מחשמלת. תיירים זרים כלל לא פגשנו.
על מנת לנוח מעט בצהרים, לקחנו חדר במלון מקומי, הצופה על הנהר. בסכום נמוך, יכולנו להרשות לעצמנו לצפות במרוץ ממרפסת המלון וגם לנמנם מעט בחסות צינת המזגן. אחר- הצהרים, יצאנו לאתר העתיקות. על מנת להשיג כרטיסים לפסטיבל, נדרשנו להרשם החל משעה 16:00 בקופות שבאתר ולאסוף את הכרטיסים לפנות ערב. הכרטיסים לתיירים היו בחינם ! ממש לא מובן מאליו. עד המופע, היה מספיק זמן לטייל באתר העתיקות היפה (שוב,כניסה בחינם, בזכות הפסטיבל) ולטעום מעדנים מקומיים מדוכני האוכל הרבים, שצצו ככה בן רגע באזור העתיקות. והפסטיבל עצמו – היה מהמם ! רקדנים ורקדניות בשלל צבעים ותחפושות, פירוטכניקה, אש וצלילים. חווית מיסטית משהו. והכל מתוך סיפורי המיתולוגיה התאית.
בתום הפסטיבל, נסענו בחזרה, בדרך מוארת ובטוחה למלון בנקון רצ'טסימה. בנקון רצ'טסימה, אין הרבה דברים מרתקים לראות. עיר תאית טיפוסית. שוק יום ושוק לילה פעיל ענקי. לינה במלון עסקים ענק – Sima Thani Hotel לקישור לשווקים בעיר- לחצו כאן
החדר נוח ומפנק. מיטות נהדרות ממש! ארוחת בקר טובה. המלון ממש בתוך הסנטר וזה נוח מבחינת קניות, אוכל ומסאג'. לטובת הצמחונים- טבעונים: יש בטרמינל בקומת האוכל דוכן טבעוני. שימו לב, כי האוכל עשוי להיגמר בשעות הערב.
שוק הלילה מוסיף להיות ענק ומרשים! ויש בו דוכן אוכל טבעוני! זהו אותו על פי הדגלים הצהובים.
הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים. אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט מבינה את מקומם של הפילים במורשת המלחמה והקרבות של פעם.
יום לפני הפסטיבל הסתובבנו ברחובות העיר סורין וצפינו בבני הנוער המכינים את תהלוכת הענק. אהבתי, שכמו אצלנו במושב, הנוער לוקח חלק נכבד בהכנת אירועי תרבות.
בלילה, במרכז העיר, הוצבו כל העגלות, עמוסות המזון לפילים והיה שמח בכיכר. למחרת, הוצבו העגלות בצורת מזנון עצום להאכלת הפילים.
יש להערך מראש לפסטיבל: להזמין מקומות במלונות, כמה שיותר מוקדם. אנחנו בחרנו במלון מרטינה. מלון בסיגנון מוטל (חניית הרכב בקדמת החדר). אמנם עיצוב החדר היה בסגנון תאילנד מיושן ולא מדליק, אבל הכל מרווח, נקי ומטופח. היתרון הגדול ביותר היה, שבעלי המלון המקסימים ארגנו עבור אורחיהם, את כל הכרטיסים הרצויים, כולל הסעה הלוך וחזור. והכל התבצע בצורה מעוררת התפעלות.
מופע בעתיקות סיקורפום (ליד סורין)
בנוסף לפסטיבל הפילים, מתקיים גם מופע בעתיקות Prasat Sikhoraphum
מופע מקסים של רקדנים ורקדניות על רקע העתיקות. מלווה בהפקת ענק מרובת אפקטים. אורחי הפסטיבל מתכבדים בארוחה מפוארת הכלולה במחיר כ-800 באט למשתתף. (לא ידענו שתהיה ארוחה ועל כן, לא הוזמנה עבורי מנה צמחונית. בטח ניתן היה לבקש מראש). האורחים, מסבים לשולחנות ערוכים ומעדני הגורמה התאי מוגשים לשולחנות. אף אחד לא נשאר רעב, פרט לי…
בקיצור : סורין, לפחות שלושה ימים, על מנת לצפות בכל הפסטיבלים. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד. לצמחונים: ישנה מסעדה צמחונית בודהיסטית טעימה וזולה כדוגמת מהמסעדות הפתוחות מצאת החמה ועד סוף התבשילים. ניתן לאתר אותה באמצעות אפליקציית Happy Cow.
תאכלס, רגשות מעורבים בקשר לפסטיבל אבל אין ספק שהוא מביא פרנסה נכבדה לתושבי העיר וגם זה מאוד חשוב.
אחרי שמיצינו את קנצ'נבורי, החלטנו להמשיך לכיוון בורמה. להגיע עד למקום נידח בשם סקנגלבורי -Sangkhlaburi (בתאית -สังขละบุรี) . לשם לא הרבה טורחים להגיע.
הדרך הינה יפיפייה. כשלוש שעות נהיגה מקנצ'נבורי. אין שום סיבה לעשות אותה ברצף, אלא רצוי מאוד לעצור באטרקציות ופנינות החן הנמצאות לאורך הדרך.
תחילה, תגיעו לאטרקציות תיירותיות ידועות, בדרך כלל מגיעים אליהן בטיולי יום מבנגקוק, או קנצ'נבורי: מקדש הטיגריסים. מפלי ארואן, דרך "בורמה" – Hell-Pass.
כדאי ללון באחד מהמלונות הרבים על גדת נהר הקוואי (River Kwai) ולבחור בחדר צף – חוויה אמיתית !
חדר צף על נהר קאווי
אנחנו לנו במלון בשם Nakariki Resort – לא סתם בחרנו במלון במיקום זה: המלון במרחק נסיעה קצרצר מאתר מעינות חמים Hin Dad Hot Spring. נהנינו לטבול בשלוש ברכות מים חמים בטמפרטורות משתנות. לטבול בנחל הקטן שליד, על מנת להתקרר ולחזור שנית. לקחת חלק בסוג של הפנינג מקומי. טבילה בצוותא, מחממת לבבות ולקינוח מסג' תאילנדי מסורתי ומפרק בכלום כסף, בביתן שמעל הברכות. מה עוד צריך?
וקצת על החדר הצף: החדר בנוי מכלונסאות עץ וצף על המים. ברווחים שבין הקורות, אפשר לראות את הנהר. החדר היה יחסית פשוט ואלמנטרי, לעומת המחיר אשר שילמנו, שהיה זהה למחיר חדר מפואר במלון. כל החדרים הצפים היו ריקים מאורחים, חוץ מהחדר שלנו ודממה שררה במקום. היה אפילו קצת מבהיל לשהות שם בכזאת בדידות ולבד. רק אנחנו בכל מאת החדרים…
בבקר, הוא יצא למרפסת הצפה, של החדר הצף, לעשן כהרגלו ולא שב. יצאתי אחריו ומצאתי אותו מעורפל ובוהה בערפילים המכסים את הנהר. מראה מהמם ומאלחש של נהר מתעורר לאור יום. ציוצי ציפורים ואדוות גלים קלה במים.
יומיים אחרי והמשכנו לכיוון הגבול לכיוון Sangkhlaburi. כבר מהדרך הבנו שזה הולך להיות מקום מאוד יפיפה.
בדרך מקנצ'בורי לכיוון הגבול עם מיניאמר
בסנגקלבורי חיים אנשי שבט המון. מיעוט נרדף, לדבריהם, על ידי הממשלה התאית, ומופלה לרעה. לא אמליץ על המלון בו לנו, לפי עצת לונלי פלנט. כי לא אהבנו.
המראות בסביבה היו אכן משובחים: אגם מדהים ומסתורי, מוכה ערפל המרחף נוגע לא נוגע במים. שיט ארוך על האגם השקט לקח אותנו למקדש השקוע בתוך האגם Wat Saam Prasob. הרגשנו כמו להיות בתוך גלויה מצוירת.
המקדש השקוע באגם ואט סאם פרסוב
בבקר, ירדנו לגדת הנהר לשוק הבוקר המאוד מקומי. השוק למרגלות גשר עץ הטיק הארוך ביותר בתאילנד : Saphan Mon. ומשם המשכנו למקדש הזהב של שבט המון, Wat Wang Wiwekaram הנמצא צופה על הגבעה שליד.
גשר הטיק הארוך ביותר בתאילנד
משם, החלטנו לנסוע למעבר הגבול עם בורמה. שמענו על שלוש פגדות מסתוריות בגבול. אם היה אז חיפוש מפותח יותר בגוגל, אולי היינו מוותרים. כי בפועל, באמת שהן סתם… הצטלמנו ליד הגבול. טעמנו איזה דאמפלינג בסגנון בורמזי והתחלנו להתגלגל בחזרה לקנצ'נבורי. כי הדרך נגמרה לנו…
העיר מוקדהן היא בעצם שוק אחד גדול: שוק הודו-סין על גדת נהר המקונג.
מאחורי השם האקזוטי : שוק הודו-סין, נמצאות הרבה מאוד סחורות, העוברות מיד ליד ומארץ לארץ.
העיר מוקהדן קרובה מאוד לויטנאם וגם ללאוס, הנמצאת בגדה שמנגד. גשר הידידות השני נמצא בשולי העיר. (הגשר מחבר בין לאוס ותאילנד).
המוני אדם הבאים לקנות את הסחורות שבשוק. (כנראה הם יודעים כי הסחורות ראויות. זולות…)
העיר עצמה לא כל כך מענינת. סתם עיר. אולם כאשר ממשיכים בנסיעה צפונה, הנופים מקסימים ביותר – נופי כפרים שלוים: שדות אורז ירוקים, מקדשים, חוות דגים על הנהר ובעיקר שקט.
אולי אין סיבה מוצדקת לעצור בעיר ללינת לילה. אולי שווה לעצור, לדגום את העיר ולהמשיך ליעד הבא – נאקום פאנום.
עיר הנמצאת גם היא על גדת המקונג.
חוות דגים על המקונג ליד מוקדהן
ובתמונה, דרך מקורית להעלות את שלל הדגה, ללא מאמץ. בעזרת סיבובי מנוע האופנוע.
איוטאיה, בירתה הקדומה של תאילנד, נמצאת במרחק של כ-שעה וחצי זמן נהיגה מבנגקוק.
אל נא תסתפקו בטיולי היום לאיוטאיה: הלוך וחזור מבנגקוק. הקדישו לעיר הזו וסביבתה לפחות שלושה ימים ותהנו מכל יום.
כיאות לאתר מורשת, יש לעיר איוטאיה הרבה מה להציע. מלאי בלתי נגמר של מקדשים מענינים, אשר השתמרו במצב מעולה יחסית ומונגשים בצורה נהדרת כפארק. מחיר כניסה ממוצע למקדש – 50 באט. בעיר הנחמדה הזו, היצע יפה של מסעדות מקסימות ומלונות בדרגות תיירות שונות. ניתן להתנייד ברכב ובפארק ההיסטורי ישנה חנייה. ללא תשלום.
אנחנו בחרנו ללון במלון שנבנה בתוך בית עץ תאילנדי מסורתי והיה בעבר חלק מכפר אורז ישן: AYUTTHAYA RETREAT. מלון מעוצב באופן מסורתי ומיוחד. כל חדר שונה מהשני. מלון מדהים לתחילת הטיול. המלון, אינו נמצא במרכז העיר איוטאיה, אלא מעט רחוק יותר, באווירה כפרית. אבל מכיוון שיש רכב צמוד, זו אינה בעיה. על מנת להגיע למלון, במידה ואינכם מוצאים אותו במפות (מלון חדש מאוד) שימו על המפה את המקדש הסמוך לו: מקדש, פעיל, צבעוני והזוי ואל תחמיצו ביקור במקדש הזה – WAT THA KA RONG.
מרכז העיר איוטאיה אינו גדול וקל להתמצאות. יש שוק יום גדול ושוק לילה קטן לאורך גדת הנהר. מחוץ לעיר, כמו ברבים מהערים הגדולות בתאילנד, תמצאו מרכז קניות גדול "רובינזון" סופר של לוטוס-טקסו" ו- "ביג-סי".
Malakor Kitchen and cafe מסעדה נחמדה בקומה השנייה, מעל בית קפה באותו השם: מומלצת במרכז העיר. ממש מול הפארק ההיסטורי של איוטאיה העתיקה. תפריט באנגלית ואפשרות לצמחונים.
נסיעה של כ-35 דקות, תוביל אתכם לכפר האומנים BANG SAI ניתן לראות אומנים רבים במלאכתם. חנות המוצרים מאוד זולה ! בדרך חזרה, אפשר לקפוץ לביקור בארמון המלך : BANG PAI-IN. שם רצוי לשכור רכב גולף ב-400 באט לשעה. אפשר לעבור ברכבל קרונית, לגדה השנייה לביקור במקדש הנראה ממש כמו כנסייה.
לאיוטאיה יש שוק צף נחמד ובו מסעדות רבות ואפילו מופעים בחינם. אהבנו.
נוף ארוחת הבוקר במלון המקסים באיוטאיה. מלון שהוא בניין עתיק בכפר תאילנדי.
מלון נוסף וטוב באיוטאיה, מאי 2022: מלון מרשת KANTARY הגדולה. החדר היה נעים. מיטה, מזרון וכריות מפנקים במיוחד. כיאות לנסיכה על העדשה שזו אני. כמה מטרים מהמלון מסעדה מקומית פופולרית והומייה. ומלצרית נחמדה שהבינה איך להסב מאכלים להיות צמחוניים וטעימים.
עכבישי טרנטולה מטוגנים, לא תודה. ממש לא התלהבתי. בעיקר פחדתי שהאישה החייכנית הזו, בבגד הכחול, תזרוק עלי עכביש חי.. אמאל'ה !!!
לא ברור, מהיכן היה לנו אומץ, לגרור איתנו שני נערים צעירים (13,15) ולנסוע דווקא לסיור עומק בקמבודיה כבר בשנת 2007. אבל היה סיור מרתק בקמבודיה של אחרי המלחמה. באתרים שתיירים טרם הגיעו אליהם. (להבדיל מאנקור-ואט המפורסמת שבסיאם ריפ). דילגנו בין עתיקות, כמו היינו לפחות אינידאנה ג'ונס. מוקשים היו בכל פינה ואפילו עכבישי ענק. היה שלב, בו הלכנו אחרי האנשים החייכנים האלה, שרצו להראות לנו את "חוות העכבישים" ואז הבנו, שאין דבר כזה באמת, סתם חורים מפחידים שבהם שרצו עכבישים מפחידים. חוויה היתה – ללא ספק. תפשנו את קמבודיה ממש בזמן.
אז לא להתעצל ולטוס לקמבודיה, רק שעת טיסה מבנגקוק : לסיאם ריפ או פנום פן.
