טיול סובב תאילנד והפעם הצד המזרחי המסעיר של טאיוואן

טיול סובב טאיוואן – פוסט 3 מתוך 3.
מניחה שקראתם כבר את הפוסט הראשון: סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) וגם את הפוסט: טיאוואן הצד המערבי. ואולי גם קראתם פוסטים קודמים שלי על טאיוואן: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר ואולי גם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה.
כעת הגיע הזמן לטייל בצד המזרחי של האי הנחמד. שהוא הצד בו הנוף לא נגמר.

רצוי לפתוח מפת גוגל ופשוט לבחון לאורך הציר את האטרקציות. מרביתן נקודות עצירה מסודרות להתבוננות בנוף המשובח: מרביתן פתוחות 24 שעות וללא עלות. אולי פרט לחנייה. הרבה מהאטרקציות הן פסלים יפיפיים על רקע הנוף הדרמטי. הכינו את המצלמה…

_{(פוסט זה עומד להיות ארוך ועמוס תמונות. כי אי אפשר אחרת).}

לינה בעיר Taitung

את הצד המערבי סיימנו בנקודה הדרומית ביותר של טאיוואן. משם התחלנו לעלות צפונה. לרשותינו היו כששה ימים, עד מועד החזרת הרכב והטיסה חזרה לבנגקוק.
העיר Taitung שמשה כבסיס נחמד ללינה במלון The Suites – היה זה מלון רק בן 3 כוכבים שהיה מעולה וזול. מיטה וחדר נוח ביותר, בעיצוב מודרני ומבריק. לא היה צורך הפעם לבזבז יותר כסף על מלון…

בקרבת המלון, מסעדת ראמן צמחונית מעולה! Vegine. ואם אתם כמוני, צמחונים, אל תחמיצו!

Sanxiantai

יעד מהמם vhv: היה האי הקטן: Sanxiantai. אי קטן המחובר בגשר בנוי משמונה קשתות. הנוף מדהים. הכנה מעולה לנוף שנגמע בהמשך. הכניסה ללא עלות. חניה מסודרת בתשלום.
שמונה הקשתות הן פולקלור מעניין ומדובר במחווה לשמונה אלים.

כבר מהתחלה הנוף נראה מבטיח ביותר. חוף החלוקים, הקשתות המענינות, הצמחייה המיוחדת, מי הים המסתערים על נוף ההרים הקודר…

במרכז מבקרים יש גלידת בוטנים מעולה!

Amis Folk center

לא הרחק משם: Amis Folk center. שזה למעשה מרכז מבקרים של בני השבט הילידיים של האזור. אוסף אומנות. חלקו במבנה ומרביתו מפוזר בשטח עם רקע הנוף המושלם.

להתלהב מהראש היצירתי ולחמוד רעיונות אלינו הביתה למושב, מארץ רחוקה.

נוף שלא נגמר!

לאורך החוף, נקודות עצירה רבות ויפיפיות. חלקן איתרנו על פי מפת גוגל וחלקן ממש בזמן אמיתי.
היות והתנועה על הכביש איננה כבדה, התאפשר לנו לעצור ולהתבונן בנוף.בדרך כלל יש אפשרות לחניה מסודרת.
לפניכם מיטב:

Old Donghe Bridge

Kenting national park

כרי עשב מתנועעים ברוח, גולשים במדרונות התלולים עד הים. מרהיב.

Jialulan

Stone Umbrella Observation

Nanrenshi – מקדש למבוגרים בלבד 🙂

מקדש Nanrenshi הסוגד לאבר המין הגברי. מניחה שקשור לפריון, כפי שנהוג במקדשים מסוג זה. מיטב הפינים בכל הצבעים והגדלים…
פתוח לקהל ללא עלות. יש חנייה במקום.

Zhangyuan Bridge

Shitipini Scenic recreation

Yuedong Receration Center

מאוד רצינו להגיע לאטרקצייה זו. שיט למערת עטלפים… מצחק: היתה זו מערה – נקבה ממש קטנה. השייט ארך כחמש דקות כיוון. רכוסים היטב בחגורות הצלה לפי הפרוטקול המחמיר. השייטת – המדריכה, מכוונת פנס אל תקרת המערה ומעירה שכונות עטלפים. ואני נזכרת שקראתי פעם, כי עטלף הוא בעל החיים שישן הכי הרבה שעות מכל בעלי החיים, אולי פרט לזה שאיתי. היה מצחיק ועם זאת, מעולם מקודם, לא הפלגנו והפרענו שנת עטלפים…

סירות דייג עם פטנט

סירות הדייג שראינו בכפרי הדייגים היו שונות מאלה שהורגלנו אליהן. הסירות צפות על "שרוולי" פלסטיק מלאים באוויר. מלאכת כיפוף הצינור בעזרת חום. מעניין.

לחצות את הטארוקו:

שמורת הטארוקו המפורסמת נפגעה קשות ברעידת האדמה של 2024. מאז רק משקמים את השמורה. למעשה, השמורה (נכון למועד כתיבת פוסט זה), סגורה לטיולים רגליים וטרקים. אבל ניתן לחצות את השמורה בשעות מוגבלות. וזה מה שעשינו.

לקראת המעבר, נסענו לעיר הקרובה לשמורה: Hualien:

Flower Space

ארוחת צהרים טבעונית, באחת המסעדות המיוחדות ביותר, שיצא לנו לדגום: Flower Space !!
מכיוון שכבר סעדנו בה בעבר, שמחנו להגיע שוב. מסעדה עמוסה בפריטי מינאטורות, מעשה בעל הבית המוכשר מאוד. פסיפסים וצמחייה מקסימה. המנות היו יצירת אומנות בפני עצמן.

וזו הכניסה לממלכת הקסם: חבוייה בתוך צמחייה עבותה.

חלום: להשאר וללמוד מבעל המסעדה המופלאה הזאת, אמנות יצירת המיניאטורות והתבשילים שהוא יוצר במקום הקסום הזה.

Hualien Cultural and Creative park

בקרבת המסעדה יש אתר – Hualien Cultural and Creative park ובו בתים יפניים עתיקים, משומרים בסיגנון "שרונה" שלנו.

בעיקר נהנו מהגברת הנחמדה שטיילה עם אווז -חית המחמד שלה וגם הציגה אותו בגאווה למצלמה.

Lakeshore hotel Hualien

מלון Lakeshore hotel Hualien היה מלון מקסים ביותר. מאלה שקשה לעזוב. חדר גדול יפה ונוח מאוד. אמבטיה ענקית אל הנוף. על גג המלון, בריכות מים חמים וג'קוזי ממש על הנוף ההרי. סאונות שהיו מטיבות, כי היה שם קררר… ואפור. ארוחת בוקר, הכי הזויה שיצא לנו לדגום. אין משהו שלא היה בארוחה. מגוון משובח ומופרע.

בבוקר, נאלצנו לעזוב את המלון המפנק. בבטן מלאה מארוחת הבוקר המדהימה ולנסוע לעבר שמורת הטארוקו. בגלל מגבלות השיקום אחרי רעידת האדמה, הכביש פתוח רק בשעות מוגבלות ויש לבדוק תחילה את השעות. הדרך מדהימה ומתפתלת. הנהיגה מאתגרת. הנוף משגע. עננים היסטרים רובצים על ההרים. ירוק. גבוה. מים זורמים בכל פינה. מנהרות חצובות בסלע. גשרים אדומים. ערפילים המשווים נופך חלומי לטבע. וזה הכל, רק "קצה הקרחון". כלומר, רק מה שניתן לראות מהכביש.

אפשר לראות מהכביש את נזקי רעידת האדמה ואת עבודות השיקום של הכביש. עבודות למאה שנים הבאות.

לא אכביד בתמונות… הנוף עטף אותנו ביופיו. משך הנסיעה כשלוש שעות איטיות ומשגעות. עד שיצאנו מהשמורה, רק על מנת להיכנס לשמורה הבאה:

Wuling

לשמורת Wuling צריך לשלם על מנת להיכנס. באדיבות ובזהירות, שאל אותנו שומר הסף לגילנו. הגיל המופלג שלנו, זיכה אותנו בכרטיסי כניסה מוזלים, לזקנים. רק 105 דולר לאיש. נחמד מצידו, חשבתי לעצמי ונעלבתי… מה אני נראת כזו זקנה?…

כך או כך, עברנו לשמורה כדי למצוא מקום לינה. ואכן מצאנו מלון ספא מפנק.

Hoya resort Wuling

Hoya resort Wuling התגלה כמלון ענק! חדר נוח, אם כי בסיגנון מיושן. ארוחת ערב כלולה במחיר וטוב שכך. כי אין באזור מסעדות. המון אורחים וספא מפנק. שהיה מדהים, כי הטמפרטורות צללו למטה והיה לנו קררר. הצליח לנו להגיע לספא ולגלות שהוא ריק מאורחים. רק לרשותנו. איזה כיף היה לנו. (הרחצה משתופת, נשים וגברים, בבגדי-ים ולא בעירום).

Wuling Farm Campground

טיול בוקר באזור המלון ולשמחת החקלאים, שאלו אנחנו (הי, אנחנו מושבניקים מהערבה, אם שכחתם) גילה לנו מטעים יפיפים ונוף חקלאי משגע, על רקע ההרים סביב:

Shei Pa National park

והמשכנו הלאה בדרכי כפרים: ותחילה מטעי תה גזומים בטארסות: Abba's mountains

"שדות כרוב לנצח".

_{ואני כחקלאית תוהה, איך מצליחה להם חקלאות מונוקולטורית (גידול אחד) על פני כל כך הרבה שטחים. מה קורה אם מגיע לכפר מזיק ייחודי לכרוב?..}

הדרך הפתלתלה בהרים מתארכת. אי אפשר להגיע ישירות לטאייפי. צריך לישון בדרך. אז עצרנו באיזו עיר שבדרך ורק למחרת בבוקר, הגענו לטאייפי והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה. טיסה לבנגקוק וטאיוואן תשאר בזיכרון, עד לפעם הבאה, כאי שקט ורגוע. מלא הוד ההרים וקסם הים.

_{טאיוואן אפריל 2025}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025

טיול מעגלי בטאיוואן ברכב שכור – מה כדאי לדעת מראש?

איך מגיעים לטאיוואן?

טאיוואן היא מדינת אי ויש להגיע אליה בטיסה. אנחנו הגענו לטאיוואן (איך בדיוק כותבים Taiwan בעברית?…) בטיסה קצרה מבנגקוק (כ-3.15 שעות). טיסת לאו-קוסט שהמריאה מהשדה הישן – קטן – דון מואנג. נחתנו כטאיפיי ויום למחרת, אספנו את הרכב השכור, שהוזמן מראש והתחלנו בטיול.

בעת הכניסה לטאיוואן

כבעלי דרכון ישראלי לא צריך לבקש ויזת כניסה. אולם יש למלא טופס קצר במועד ההגעה. ניתן למלא ידנית או און ליין. בטופס תתבקשו לכתוב פרטים מזהים ושם מלון באי.
כמו כן, תתבקשו להציג פרטי טיסת חזור.

הגעה משדה התעופה לטאיפיי:

הדרך הפשוטה והיקרה: מונית. כ150 ש"ח.
הדרך הזולה: אוטובוס או רכבת לתחנת רכבת טייפה מרכז. משם ניתן לעלות על קו מקומי. מאוד פשוט וזול.

על מלונות בטיאוואן:

כדאי לדעת כי במרבית המלונות, זמן צ'ק אין רק בארבע אחר הצהריים… די מעצבן.
המלונות בהם שהינו לאורך המסלול היו בדרגת 3-4 כוכבים. החדרים היו נוחים. למרות שבחלק מהמקרים, העיצוב היה שמרני ומיושן. לא תמיד היו כספות בחדר.
מלונות באזורים מבודדים, בד"כ כוללים גם ארוחת ערב. (בסיגנון בופה).
בהרבה מלונות תקבלו אמבטיות ענק – סוג של "אונסן" מקומי. פינוק.
בחלק מהמלונות יש מכונת כביסה ומייבש. נוח.
במרבית המלונות תקבלו חלוק ותכשירים לאמבטיה. (בחלק מהמלונת לא היה תחליב גוף… )
אפשר להזמין מראש חדרים במלון באתרים השונים. בד"כ Agoda היתה האפשרות הזולה ביותר.
אנחנו בחרנו לא להזמין מראש, כדי לאפשר לנו גמישות במסלול. בד"כ לא נתקלנו בבעית חדרים. בסופי השבוע המלונות היו עמוסים יותר ויקרים יותר.

על נהיגה ורכב שכור בטאיוואן:

יש להציג רשיון רכב בינלאומי בנוסף לרשיון הרכב הישראלי.
בעת ההזמנה באינטרנט, מתבקשים לתת מקדמה על התשלום והשאר במעמד ההשכרה.
נהיגה בצד ימין, כמו בארץ…
כבישים טובים. הרבה רמזורים – אפילו בהפרזה קלה. הנהגים המקומיים עם יד קלה על הצפצפה… (להבדיל מתאילנד, בה אין צופרים כלל!)
ישנם כבישי אגרה בדרכים. קשה להבחין בהם, כי אין (לפחות לא ראינו) שערים וגביית תשלום במקום. אפשר להמנע מכבישי אגרה בניווט, אם תסמנו זאת במפת גוגל מראש. אזי תופנו לכבישים צדדים ונופים יפים. אבל הדרכים העקלקלות יגבו מכם מחירן בזמן.
לרכב יש קורא אוטומטי לכבישי אגרה. התשלום יתבצע בסוף, במעמד החזרת הרכב לחברת ההשכרה.
הרבה דרכים בטיאוואן הן דרכים הרריות. רכב חזק, עשה לנו את העבודה.
חנייה בחניון: נכנסים לחניון. השער נפתח אוטומטית. לפני היציאה מהחניון יש להזין במכונת תשלום, את לוחית הרישוי של הרכב (אותיות ומספרים. לפעמים רק מספרים בלבד). תקבלו צילום הרכב בעת הכניסה לחניון. יש לאשר את זהות הרכב ואז תקבלו את הסכום לתשלום וניתן לשלם במזומן).
יש מצלמות בדרכים: הקפידו על כללי נהיגה נכונים.
רמזורים: ברמזור ובו שלושה צבעים: הפנייה שמאלה אפשרית כאשר הנתיב הנגדי פנוי.
ברמזור ובו ארבעה או חמישה צבעים: יש ירוק ייעודי עם חץ שמאלה, המאפשר פנייה שמאלה.
מחוץ לערים, התנועה די דלילה. בתוך הערים, התנועה עמוסה ומרובת רמזורים.

אנחנו שכרנו רכב בחברת IWS – הרכב היה מעולה ולא נתקלנו בשום בעיה מולם.

בניית מסלול:

המסלול שלנו היה סיבוב ממערב למזרח. וטוב שכך. כי הצד המערבי, מרשים בהרבה פחות מהמזרחי.
במידה ואתם לחוצים בזמנים, ניתן להתמקד בצד המזרחי העמוס בנופים משובחים דרמטים ולוותר על הצד המערבי, המרשים פחות.

אנחנו התמקדנו בעיקר בנהיגה בנופים ופחות בהליכה מרובה ובטרקים בפארקים. כאלה אנחנו…
מרבית הטיול היה בכבישים צדדים ונמנענו ככל הניתן מכבישי אקספרס שהם פחות מענינים.
יצא כי בכל יום, המשכנו בטיול, כך שכל יום גם החלפנו מלון.
בסך הכל ארך לנו המסלול כולו כעשרה ימים.

ניווט בעזרת מפות גוגל ללא שום בעיה.
יש חנויות נוחות כמו 7-11 וגם Family Mart – בהן יש שירותים. (מסומן בשלט).

אטרקציות:

אפשר לחפש לאורך הנתיב אטרקציות מקומיות, בעזרת גוגל מפס ושילוט. בדרך כלל מקומות תצפית לנוף. במרבית המקרים הכניסה ללא תשלום פרט לתשלום החנייה המסודרת במקום. יש הרבה תיירות פנים והרבה מטיילים בעיקר בסופי השבוע.
אטרקציות אחרות יהיו מקדשים מענינים, שווקים. ופארקים.
יש שמורות טבע שהכניסה אליהן ללא תשלום ואחרות בתשלום. וכאן אולי המקום לספר כי נכון לשעת כתיבת פוסט זה, שמורת טארוקו המפורסמת סגורה לטרקים וטיולים ברגל בגלל עבודות שיקום שמתבצעות לאחר רעידת האדמה הגדולה שהיתה באפריל 24. אך ניתן עדין לחצות ולנסוע בטארוקו במגבלת שעות. מומלץ לבדוק מראש עידכונים באינטרנט או להתעדכן במלון.

על אוכל מקומי ואוכל צמחוני-טבעוני

אנחנו מצאנו כי האוכל המקומי בטיאוואן מרשים פחות מאוכל תאילנדי… למעשה, זהו אוכל סיני שאינו חריף בד"כ. אפשר לבקש תוספת מטבל חריף. יש הרבה מאוד השפעה יפנית ורבות המסעדות היפניות. האוכל המקומי עשיר בבשרים, דגים ומאכלי ים. ועם זאת, יש מודעות גדולה לטבעונות – צמחונות ויש מבחר גדול מאוד לצמחונים בכל ארוחה. בד"כ בבופה במלונות, המנות הצמחוניות תהיינה מסומנות בשלטים ירוקים. לא נשארתי רעבה בשום מקום! אפילו בשווקים תמיד ניתן למצוא דוכני פטריות, טופו וכיסונים צמחוניים.

אפשר לקרוא פוסטים נוספים שלי, על מסעדות צמחוניות: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה

לסיכום: טאיוואן מדינה ידידותית ונוחה למטיילים. מרובת טבע פראי, מרהיב בכמויות אדירות בצד המזרחי בעיקר. הנהיגה נוחה. הכבישים מחוץ לערים אינם עמוסים. המלונות טובים והאווירה נעימה מאוד.

פוסטים נוספים מהטיול: לטייל בטאיוואן בחלק המערבי של האי. וגם לטייל בטאיוואן – הצד המזרחי
אפשר אולי להציץ בפוסטים ישנים שלי כאן: משוטטים ב-Hualien וגם הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

טאיוואן אפריל 2025

לשמחת הצמחונים והטבעונים

1. דוכן צמחוני בקומה השישית, של MBK– במרכז האוכל העממי,  הלא מפואר  (להבדיל מה"שדרה החמישית" בקומה החמישית של הקניון).
דוכן האוכל הצמחוני הוותיק – מנות מתובלות וטעימות להפליא. האוכל מתחסל די מהר ולא נשאר אוכל לערב.

דוכן חדש נוסף, אשר נפתח לאחרונה בצד השני של מתחם האוכל הנ"ל, יספק את המענה בשעות המאוחרות: האוכל מוכן טרי וחם במקום.

---

2. בקומה התחתונה של סיאם פרגון, יש קומת אוכל. משלמים לכל כל דוכן בנפרד, במקום.

יש מנה נהדרת של משהו דמוי דמפלינג מעלי אורז שקופים מאודים ממולאים צמחונים. מוגש עם רטבים בקופסא קטנה.
יושבים לאכול בספסל מול הסופר.

באזור דוכני האוכל המוכן, באותה הקומה, מצאתי דוכן צמחוני המגיש חיקויי בשר לאוהבי הבשר המתנזרים ממנו.

(עידכון מספטמבר 19 – נראה שהדוכן הוחלף ואינו צמחוני יותר)

---

3. בסנטרל וורלד פלזה. בFood Hall יש דוכן צמחוני. (כרגע מרכז האוכל שמעל לסופרמרקט תחת עבודות שיפוץ)

---

4. לפני מרכז האוכל בסנטרל וורלד. באזור דוכני העוגות. יש דוכן לעוגות טבעונית מצוינות. וגם לעוגות נטולות גלוטן. עוגות בריאות עשויות מחומרים איכותיים כמו אגוזי מקדמיה וכדומה.

דוכן עוגות טבעוניות במרכז האוכל של סנטרל וורלד פלזה

---

5. בEmporium ברובע ההודי. בקומה העליונה של המרכז הקטן. דוכן צמחוני לאוכל תאי והודי.
ובאופן כללי, בשכונה של הודו הקטנה, ניתן למצוא אוכל צמחוני / טבעוני במסעדות ההודיות הקטנות שבאזור.

6. טרמינל 21 בקומה העליונה, במרכז האוכל: דוכן צמחוני – Mungsavirat – มังสวิรัติ – מנות זולות, חריפות וטעימות.

---

7. בשוק יום ראשון:
גם ב-JJ עצמו, בקומה העליונה, יש דוכן צמחוני ובו אוכל טעים.

אולם שווה ביותר להגיע למקום הבא:יש לצאת מחוץ לשוק, לאזור בו מוכרים פרטי קש וחצר. מאחורי JJ Mall תמצאו את האזור המקורה, ובו דוכני אוכל צמחוניים. ליד חנות נהדרת למוצרי בריאות. הנה קישור לאתר.

אל תפספסו את מנת הקינוח הנהדרת של כדורי שומשום שחור בתה ג'ינג'ר חם.

שימו לב שיש להגיע די מוקדם. כי רבים מהדוכנים נסגרים כבר בשעה 11:30…

במרכז החדש שליד שוק יום ראשון Mixt במרכז האוכל בקומה העליונה, יש אופציות למנת פאד תאי צמחונית באחד הדוכנים.

---

8. וגולת הכותרת של מסעדות בנגקוק ומתעלה על כולם, לדעתנו – Mai Veggie Home Homemade Vegan cuisine מסעדה טבעונית ומדהימה ליד טרמינל 21. ברחוב אשוק. שימו לב, המסעדה עמוסה יחסית. יש מענה למתנזרים מגלוטן.

---

9. רשת המסעדות של May Kaidee: מעולות אך לא ממש זולות.

---

10. בשוק המקורה של יום ראשון JJ Mall – בקומת האוכל העליונה יש דוכן צמחוני מאוד זול.

11. אפשרות נהדרת תהיה לבחור במסעדה נהדרת, לא במרכז אלא יותר לכיוון הנהר : Tealiciousbangkok
מסעדה רגילה (כלומר, אינה צמחונית) אבל  יש בה תפריט עצום גם לצמחונים טבעונים. כל מנה חגיגה. כל שייק מדהים! מומלצת בחום. מסרו ד"ש לבעל הבית קטן הקומה ומלא האנרגייה.

---

עידכון נובמבר 21 – Corona time

1 – מרכז MBK, נכון לנובמבר 21, כמעט ברובו סגור וגם שינה את פניו לגמרי. קומת מרכזי האוכל בקומה השישית נסגרה. יש איזה מרכז אוכל קטן באחת הקומות, שיש בו דוכן צמחוני. אבל כאשר ביקרנו, הוא היה בדיוק סגור.

2. Mai Veggi home – המסעדה הנהדרת והכי אמיתית, עברה מקום. לשכונה קטנה ורחוקה מהמרכז. עדין שווה לטרוח ולהגיע עד לשם. כי האוכל טעים והשייקים נפלאים.

3. מבדיקה באינטרנט, התגלה לי, למרבה האכזבה כי מסעדת Tealiciousbangkok נסגרה לצמיתות! אבידה קשה!4. JJ Mall – גם שם הכל השתנה. לא מצאתי כלל את הדוכן הצמחוני. את שאר המקומות הרשומים למעלה, לא הצלחתי לפקוד בסיבוב הזה.

המיקום החדש של Mai Veggue home – בשכונה מרוחקת אמנם. אבל שווה את המאמץ!

---

עידכון אוקטובר 2022 – חוזרים לשיגרה

מרכז האוכל בקומה 6 MBK חזר לעצמו. הדוכן הצמחוני הוותיק עובד במרץ. לעומתו, הדוכן השני נסגר.

---

המרכז הצמחוני של שוק יום ראשון חי ובועט. חנות המוצרים הצמחוניים הגדולה שלידו, פועלת גם ומאפשרת הצצה למגוון מוצרים מיוחדים.

---

עידכון ינואר 2023

בטרמינל 21 קומת המרתף – Salad Factory

שמחתי כל כך לגלות מסעדה זו, בה אפשר להזמין מנות מהתפריט או להרכיב מנת סלט ענקית עם תוספות! היה מרענן וטעים ולא יקר כלל.

---

דוכן צמחוני בשכונת Ari בשוק הקהילתי הסמוך לתחנת הרכבת העילית.

---

מסעדת Oranuch  
נמצאת באזור תחנת הרכבת העילית Asok – התגלתה כמסעדה ידידותית להפליא לטבעונים. בעלת הבית אמרה שתשמח להתאים עבורי כל מנה שאבחר. המנות היו טעימות להפליא. שירות מצוין. מחיר יקר.

---

רעבים לארוחת בקר באזור Asok?
אפשר לקפוץ ל-Breakfast Story

יש אפשרות לכריכים טבעוניים או מנת פרי מקסימה ויוגורט וגרנולה לצמחונים.

---

במרכז הענק של Icon Siam סוף סוף מצאתי מסעדה ידידותית לטבעונים. בקומת המסעדות העליונה. צמוד למזרקה – Ginger Farm Kitchen

יש תפריט נפרד לצמחונים. מנות ענקיות. מוגשות יפה יפה וטעימות!

---

דוכן צמחוני חדש בסיאם פארגון בקומה התחתונה

---

אם תרצו לקרוא פוסט  לאכול טבעוני בתאילד – מעודכן לזמן קורונה

עוד על טבעונות / צמחונות בתאילנד בפוסט הבא .
נעשיתי רעבה… אז אני הולכת להכין לי איזה מוקפץ עם טופו מתוצרת עצמית…
בתאבון !

מסלול טיול ובו טועמים מהסירים המתבשלים במסעדות הרחוב לאורך קו החוף של תאילנד

אוהבים דגים? אני אוהבת אותם שוחים באקווריום. הוא אוהב אותם בעיקר בצלחת. בעיקר בתיבול תאי חריף.

יש שלב בחיים בו חשוב גם לדעת לשחרר. אני מתאמנת בלשחרר. לא פשוט כלל. 
והנה, יצא, זה שאיתי, (איתן)  לטיול בתאילנד ולא איתי (עם השף אריק). טיול אשר איפשר להם, לשחר לטרף, ללא צמחונית שכמותי.

ואם  טיול כזה גורם לו אושר, לאכול דגים ושאר חיות מסכנות, אני מאפשרת… לעיתים. שלא יתרגל חלילה. שיחזור בשמחה לכרוב ולחסה אשר בגינתי. 

וכיצד ואיך, מהיכן ולאן?

הטיול שלהם החל עם הנחיתה בבנגקוק ואיסוף רכב שכור בשדה התעופה. נהיגה עצמאית בתאילנד מומלצת ומאפשרת להגיע לכל פינה. 

ציטוט ותיק ומשופשף: "יצאנו משדה התעופה ובתחנת הPTT הראשונה, עצרנו לאכול משהו. להרגיע את הרעב"…

הסבר קצר על ה-PTT: תחנות תידלוק וריענון לצידי הדרכים ברחבי תאילנד. לא אכנס למהות הפוליטית או הכלכלית, רק אציין שאנו חובבי PTT:  כי ניתן למצוא בתחנה שירותים מצוחצחים.   את ה"אלונית" המקומית – הלוא היא חנות 7-11 הנהדרת. מסעדות מקומיות. בית הקפה המובחר "אמזון".  דוכני אוכל. חנויות המוכרות תוצרת מקומית מענינת וגם חנות עודפי הבגדים  Export 71 בה ניתן למצוא מציאות בכלום כסף. 

Hong nam yu  ti nai –  ห้องน้ำ อยู่ ที่ ไหน – בית הכבוד, היכן הוא? 

ציידתי אותם במשפט מפתח לקירוב לבבות: "היכן השרותים"? בתאית 

משפט הנאמר, קרוב לודאי, במבטא מזעזע המצחיק את המקומיים. כך גם היה.

בתחנות ה- PTT הביאו את שירותי הגברים לסוג של קיצון מאוורר ומשוחרר.  

לפוסט מצחיק על סוגי בתי השימוש במזרח אסיה וגם ספר חשוב על יציאות  – לחצו כאן 

נסיעה בת כשעה וחצי משדה התעופה הבינלאומי הביאה אותם אל היעד הראשון – אמפוואה. 
שם החליטו לישון במלון קטן, אלמנטרי, אך נקי ונעים, הנטוע על אחד ממזחי השוק הצף. מלון Thanicha Resort. 

ומה יש לראות בסביבת אמפוואה?

השוק הצף של אמפוואה אינו פעיל שלא ממש בסופי השבוע. כדי לא להיות מחוסרי שוק צף, הוחלט על נסיעה בת רבע שעה מהמלון לשוק צף סמוך. שוק  Damnoen Saduak Floating Market, שהיה פעיל, סגנוני ועמוס תיירים. אבל נתן את התמורה במראות, בריחות ובמאכלים. 

חשוב לדעת: מגרשי חנייה נוחים, צמודים לשוק, בעלות 20 באט. 

שוק הרכבת Maeklong Railway

גם שוק הרכבת המפורסם, היה צפוף ביותר. אבל עדין מגניב לראות את הסחורות המונחות על פסי הרכבת העוברים ברחוב הצר. את הדוכנים והשימשיות הנסוגים לקראת הרכבת ואולי גם את צבא התיירים, החמוש במצלמות ומתעד את האירוע השיגרתי אשר הפך לאטרקצייה.  בכל אופן, כדאי שתצטיידו במעט חוצפה על מנת להידחף בין ההמונים. 

 טיפ חניה חשוב: ניתן לחנות מול מקדש  Wat Phettamut ותמורת 20 באט, תוכלו להשאיר את רכבכם ולצאת השוקה בניחותא. . 

אגוזי קוקוס אתם אוהבים?

אריק השף, שלו זו הפעם הראשונה בתאילנד ובעזרת קיסמו האישי וללא חת, הצליח להתחבב על פועלי חוות  עיבוד מוצרי קוקוס. היה מעניין לראות כיצד מפיקים מאגוז הקוקוס מוצרים הנחשבים בימינו לטרנד בריאותי וטעים.

אני, כמעריצה קבועה של אגוזי קוקוס, מקווה בתוך ליבי, כחקלאית מהערבה, כי המגדלים המקומיים מרוויחים את התמורה ולא רק הקמעונאיים. 

את החווה ניתן למצוא על הכביש הראשי לשוק  הצף הנ"ל. כביש 325.

לקרוא עוד חוויות מאמפוואה – לחצו נא על הקישור. 

השכם השכם בבקר… 

ארבע בבקר הכבישים די נטושים. במקום מכוניות, ממלאים את הדרכים דוכני אוכל. ארוחות בקר למשכימים ולחרוצים.
השחר טרם החל, אבל שוק מכירת הדגים Mae Klong Fish Market בשיא פעילותו. לשוק מסוג זה, חייבים חייבים להגיע בזמן. כי הפעילות בו מסתיימת בסביבות השעה חמש בבקר. כמויות הדגים ומגוונם, היו בהחלט שווים את השכמתם. סעודה ראשונה, אכלו עם שחר, יחד עם אנשי פריקת הדגים. על שרפרפים כמובן ובצמוד לשוק.
ארוחה טעימה, כך סופר לי , כארוחת מלכים. התחלה מעולה שפתחה להם את התאבון. 

המנעו נא מדרכי האקספרס ובחרו בכבישים הצדדיים. 

מאמפוואה בחרו בכביש מס' 35. משם כביש 2021. עוברים דרך בריכות המלח המצויות לאורך הכביש.
משם כביש 4012. כביש זה יקח אתכם לאורך החוף, דרך נחלים ופירי דייגים. מסעדות מקומיות לאורך כל הדרך.  הדגים ומאכלי הים טריים, טעימים בטירוף וזולים בצורה מהממת.  המשיכו, על בטן מלאה, בכביש 4028 המתחבר בסופו לכביש 4 היישר בואכה להואה-הין. 

זכרו כי רצוי "לטעות" מעט מהדרך המוצעת לדרכים צדדיות המובילות לחופים, אשר בסופם ימצאו החופים נטושים ומסעדות מקומיות, נהדרות, בפירי דייגים. 

ומה היה להם בהואה-הין?

למסתפקים במועט (כפי שמתאפשר בלעדי…)  לינה ב-Daddy's Home Guesthouse
חדר צנוע, נקי. בעל בית נחמד. חניה בתוך המתחם ובצמוד לשוק ציקדה ותמרינד. שהם בעצם הסיבה ללינה במקום זה.

לקרוא עוד על שווקי הלילה של הואה-הין – לחצו כאן. 

לקרוא על מלון נהדר שאני אהבתי  בהואה-הין  – לחצו כאן. 

ממשיכים דרומה לאורך החופים עד לפרצ'ופ קירי קאן

נוסעים בכביש 4  ואז יש לעבור לכביש 1020 הלוקח אתכם לכיוון החוף. משם להמשיך בכבישים הצמודים ביותר לקו החוף, ככל הניתן. עד לפרצו'פ קירי -קאן. 

בדרך נמצאים פירי דייגים קטנים ומגניבים. קל לזהותם במפות גוגל  – אם תפעילו מצב לווין.
תמיד ניתן לחזור לכביש 4 ולהמשיך בדרך המהירה ליעד.

קחו בחשבון: עצירות מרובות לצורך טעימות דגי ופירות ים שזה עתה קיפחו חייהם. מומלץ ביותר אומלט עם שרימפסים.

והנה לפניכם מפרץ פרצ'ופ קירי קאן במיטבו:
נסיעה ל- Monkey Monument Prachuap Khiri Khan. כפי שמצוין במפת גוגל, תיקח אתכם לתוך בסיס חיל האוויר התאי Wing 5 – הכניסה בהצגת דרכון, תוך חציית מסלולי הטיסה. קופים מקסימים ונופים משובחים. שילוב מהמם בתוספת מסלולי מטוסים.  

נוף מדהים של חצי אי. נוף שרואים רק משם… אפשר לישון במפרץ פרצ'ופ או להמשיך הלאה אם אתם ממהרים.

לקרוא עוד על האזור ועל מלון שאנו אוהבים במיוחד – לחצו כאן.

ארוחת ביניים שאינה שיגרתית – בעל שם מוזר: Steamed Egg pimp  curry in a banaana leaf cup.
(במחיר המצחיק של 15 באט. בערך שני ש"ח).
המעדן המקומי עשוי מבצי סרטן הנקרא Horseshoe. הביצים עטופות באורז שעטוף בעלי בננה על הגריל. בשר הסרטן עצמו עשוי להיות רעיל. טעים? – ככה ככה.  חוויתי? – כפי הנראה.  הרבה פחות לדור הצעיר של הסרטנים. 

מלאים בבשר סרטנים, דגים וכל השאר, כוחם במותנם והיום עוד רחוק מלהסתיים. וכך,הוחלט להמשיך באותו היום ולהגיע עד לצ'ומפון לעת ערב.

מלון Junjira Resort  בצ'ומפון נבחר בקפידה בשל מיקומו האסטרטגי. חולש על הכניסה למזח הדייגים וצמוד שוק לילה מקומי, אשר סיפק מאכלי ים טעימים וקשרים חברתיים.
הליכת בקר בכביש הראשי המוביל למלון הניבה חווית שווקים וסימטאות המובילות למספר מזחים מקומיים. ואם יש מזל, אפשר להיתקל בפריקת יבול הדגה, מספינות החוזרות מדיייג ליילי. 

על רזורט מפנק בצ'ומפון – אפשר לקרוא בקישור הבא. 

לקריאת פוסט המשך: מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני – ים אנדמן  – לחצו כאן

*כל התמונות בפוסט זה צולמו ע"י שף אריק ברגר השותף האידיאלי למסע. 

 

תאילנד נובמבר 2019

ארבע שעות טיסה מבנגקוק והגענו לטעימה ראשונה בטאיפאיי

משום מה, עד כה, זנחנו את טייוואן. הפעם, השקענו והגענו.
ספטמבר איננה העונה המומלצת להגעה לאי. חודש גשום ואפור. כך יצא שמרבית הזמן רוססנו בטיפות גשם.
טאיפיי נראתה לנו די ריקה מתיירים מערביים. ודווקא אהבנו זאת.
טרקים, אינם משאת נפשינו וכך מצאנו עצמנו בטיול עירוני קצר.

גילוי נאות: לא נעשנו מומחי-על לטאיפיי או טיאוון. אבל בהחלט יודעים יותר ממה שידענו לפני הטיול.

די מהר גילנו כמה דברים שחיבבנו עלינו מאוד את טייוואן.

1. אוכלוסיה מקסימה ומאירת פנים.
2. מערכת תחבורה מושלמת.
3. שילוט מדהים אשר כמעט ואינו מאפשר לטעות.
4. שווקי אוכל בכל פינה.
5. מקדשים סיניים צבעוניים ועפופי קטורת.
6. מסעדות צמחוניות רבות.
7. תה קר עם כדורי טפיוקה  Bubble tea בהגזמה מקסימה!

מיד הבנו, שיש לנו עסק עם עם מעולה שיש מה ללמוד ממנו. והרבה. 

תידרוך מראש ע"י הבן, שכבר ביקר באי, איפשר לנו להגיע בראש שקט, באמצע הלילה לטאיפאיי.
תקלה קטנה היתה תורי ענק להחלפת כספים. היות ובלילה, רק כשני מקומות היו פתוחים. פתרנו זאת, בכך שדילגנו לתור קצר יותר לATM. מצוידים במעט כסף מקומי, פנינו לרכישת כרטיס סים מקומי וכרטיס נסיעות (רב-קו מקומי) – EasyCard. (עוד על הכרטיס הנפלא הזה, בהמשך הפוסט)

מלונות בעיר טאיפיי

את מלון Park Taipai Hotel בחרנו באמצעות מפת הרכבות בעיר. ואכן המלון היה מושלם. בדיוק מול תחנת הרכבת של Dannai (הקו החום). לכל תחנת רכבת יש מספר יציאה וזו של המלון היתה יציאה מס 6 מהמטרו.
החדר היה נוח. מיטות טובות. צוות המלון מקסים ביותר ומסייע בכל. בחירת מלון מעולה.
ממש בסמוך למלון, מרחק כשני רחובות מסתתרת מסעדה טבעונית/צמחונית/ללא גלוטן בוטיקית משמחת אנשים שכמותי. (אותו, קצת פחות… אבל הוא השלים חוסרים בשוק הלילה) – Plants.

בהמשך השבוע, היות ולא הזמנו מראש מספיק ימים במלון הזה, עברנו למלון Caesar Park Taipei במיקום אחר.
הפעם, היה זה מלון ענק בעיצוב יפני. משמש בעיקר לתיירים היפניים. החדר היה נוח. המיטות טובות. המיקום לא רע בכלל. ליד מקדש לונג צ'אן. במרחק הליכה קצרצר מתחנת מטרו לונג צ'אן (הקו הכחול) וממש באותו הבניין של תחנת הרכבת Wanhua Station.
נ.ב מקווה שאתם מחובבי אסלות יפניות מפנקות…

ממש ליד מקדש לונג צ'אן יש מסעדה צמחונית בודהיסטית קטנה. האוכל היה ממש טעים.
נסו למצוא אותה בעזרת אפליקציית Happycow

מקדשים אני אוהבת

מקדשים בסיגנון סיני היו לנו להפתעה. אין צורך לחלוץ נעליים, כפי שהורגלנו ממקדשי הודו  ותאילנד. הכל מתנהל בשקט ובסדר. יש תור לתפילות. יש תור לשריפת דפי תפילות, הגשת מנחות…
המקדשים עתירי דרקונים וגיבורים. עמודים מוזהבים מנצנצים וקטורת. והם מלאים משך כל שעות היום והומי אדם, מוארים ויפים אף יותר בלילה.
אין לשבת סיכול רגליים, בתחום המקדש. מותר ורצוי להתפלל בכל בגד שהוא. אפילו במעיל גשם ורוד וקסדת אופנוע.

חצר מקדש לונג צ'אן מדגימה את השילוב היפה בין ישן, מסורתי לחדש ומערבי.

מפל מים בחצר מקדש לונג צ'אן.

מקדש סונג צאן Songshan Mazu Temple – היה כארץ פלאות בלילה. ניצב בפתח שוק Rao-He night market . 
מי היה מאמין כי למקדש שש קומות וכל קומה יפה מקודמתה. היכנסו נא.

יש להגיע לתחנת סונגשאן Songshan, 松山 ולצאת ביציאה מספר 5.

קצת על כרטיס EasyCard:

ניתן לרכישה כבר בשדה התעופה, או בכל תחנות הרכבת.

הכרטיס מאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה בעיר. ניתן לשלם באמצעותו חניה, כניסה לאתרים שונים. חנויות 7-11 ועוד.
לא זזים בלעדיו לשום מקום.

בעת רכישת הכרטיס עצמו, תחויבו בדמי פיקדון כ100 דולר מקומי.

הטענת כסף בכרטיס בתחנות הרכבת, באמצעות  אוטומאט: בחרו הנחיות באנגלית ופעלו על פיהן. ככה פשוט.
ומה עוד כלול בכרטיס הרב-קו המקומי? הופתענו לגלות שגם רכבל! סעו בקו הרכבת החום עד סופו תחנת גן החיות. במרחק הליכה קצר – נמצאת תחנת הרכבל. בחרו בקרון ה"בדולח" – אשר לו רצפת זכוכית (קצת יקר יותר)  ורחפו מעל צמרות העצים לחצי שעה של שקט ושלווה. 
יורדים בתחנה האחרונה ומשוטטים במקום הנקרא מאוקונג Maokong ועד שמוצאים בית תה הצופה על הנוף. ניתן לחזור באותה הדרך, או לקחת מונית בחזרה לתחנת הרכבת.
ואל נא תגיעו ביום שני, כפי שאנחנו עשינו. כי הרכבל סגור בשני. 

ואם על אמצעי התחבורה השונים דיברנו, אז אי אפשר שלא להתפעל מרמזורי הולכי הרגל. יש איש הולך ברמזור, המשנה את קצב הליכתו בהתאם לזמן שנשאר ברמזור.
רעיון גדול – לא?

לקחנו את קו המטרו האדום עד סופו ל-  Tamsui Old Street. הליכה במעין שוק רחוב  עתיק על גדת הנהר משני צידיו. נחמד ועממי.

משם חזרנו לתחנת המטרו ולקחנו את הקו החום? המגיע לאזור Beitou.
אזור זה גדוש במעינות חמים. הצרה היתה שהם נמצאים תחומים בתוך מרחצאות בתי מלון. הכניסה אליהם היתה יקרה בצורה מוגזמת. וכן, הרחצה בהם היא בדרך כלל בעירום. נשים עם גברים.
משום מה, לא איתרנו מיד את אזור המרחצאות הפומבי. וכאשר כן איתרנו איתו, נוכחנו כי יש הגבלה על כמות המבקרים במרחץ ולא היתה בנו הסבלנות לחכות לשעת הרחצה הפנויה הבאה.  הבטחנו לעצמנו לחזור שנית וחזרנו עייפים למלון. על מנת להתרענן ולהמשיך לשוק לילה מומלץ.

חנות ספרים משגעת

בכל טיול עירוני שהוא, אנחנו אוהבים להיכנס לחנות ספרים מקומית גדולה. כל אחד ונטיית ליבו. אני, כספרנית וחובבת ספרים מושבעת. הוא, כרגע שקט בבית קפה שליד, בלעדי…

וכך, הגענו לחנות הספרים המרשימה Eslite Dunnan store.

כניסה מרשימה דרך יצירת האומנות – "Emmanuelle100 colors" והנה אני מוקפת בשקט, במדפי ספרים לרוב.

עם הספרים ובהתאם לשעת הצהרים נעשיתי רעבה ושמחתי לגלות לשמחתי כי באותו הבנין. בקומת הקרקע שהיא קומת המסעדות, קיימת מסעדה צמחונית בסיגנון "העמס על הצלחת ושקול"…  התשלום, על פי המסה. והאוכל – נאה עד מאוד.
את המסעדה כמו יתר המסעדות הצמחוניות, קל לאתר באמצעות אפליקציית Happycow.
(אם אתם צמחונים/טבעונים ורעבים – מיד להוריד את האפליקצייה)

אם תגיעו לחנות הספרים בסוף השבוע,  קרוב נמצא גם שוק פרחים וצמחי בית ענק . Jian Guo Weekend Flower Market  לחובבי הג'אנר. קרוב אליו גם שוק אבני חן.  (מתחת לגשר).

הסתובבנו בשוק שעה קלה. בחוץ טיפטף גשם. בפנים הייתה המולה רבה. שתינו תה ג'ינג'ר חם כיאות ליום הקריר וחמדנו את הצמחים הירוקים והרעננים שהיו בשוק.

כאן לא נחים בלילות

אין לילה ללא שוק. גדול, קטן והעיקר עם הרבה אוכל:

את סצנת שווקי הלילה אנחנו מכירים היטב מתאילנד. בטאיפיי, שווקי לילה רבים. קצת שונים ממקבילהם התאילנדים בכך שיש פחות דוכני אוכל והרבה יותר מסעדות המתחזות לדוכני אוכל ומסביבן חנויות לרוב. והכל מלווה בשלטי ניאון מאירים ומנצנצים.
אוכל צמחוני, די קשה למצוא בשווקים. עם מעט הכנה מראש, מצאתי בשוק הלילה המפורסם Shilin Night Market  את דוכן מלך הפטריות המפורסם, אליו נשרך תור ארוך.

פה ושם ניתן למצוא מסעדות צמחוניות עממיות גם באזורי השווקים בעזרת אפליקציית Happy Cow.

מה רואים?

את מגדל טיפאיי 101 קשה לפספס. הוא מלווה אותנו בטיול בעיר ואף מחוץ לעיר. 101 קומות למגדל והמעלית המהירה גומעת את הקומות במהירות מטורפת.
עלינו למגדל ביום סגריר. הראות, נכתב בכניסה, ללא דופי. מה שלא היה נכון.
אבל החוויה, היא חוויה. לא כל יום נמצאים בגובה העננים פלא הנדסי שכזה.
מחיר הכניסה די גבוה. 600 דולר לכרטיס והשהות מוגבלת בזמן.

מתחת למגדל חנויות לרוב. לחובבי הקניות.

מתחמי תחנות הרכבת התחתית מאוד מרשימים. ברובם, מרכזי קניות נחמדים, חנויות ומסעדות והפתעות אחרות. באחד מהם, זכיתי למסג' הגון מידי מעסה לקויית ראייה. אני מאוד מעריכה את פרוייקט הכשרת העיוורים ולקויי הראייה למקצוע מעסה. רעיון נפלא זה, פגשנו גם בתאילנד. 

אזור אנדרטת צ'יאנג קאי שק: מסתבר כי לטייאונים גיבור לאומי הנמנה עם ארבעת המנהיגים הגדולים ביותר בעולם.
(על פי ויקיפדייה). כמי שהיה מנהיג סין ודמות  משפיעה ביותר בתולדות ההיסטוריה הסינית גם כאויבו של מאו וכדמות שלא היתה פופולרית בשל שנות שלטונו הנוקשות באי. מאז הדמוקרטיזציה של הממשל בטאיוואן בשנות ה-90 הוסרה דמותו  מן הבניינים הממשלתיים והכיכרות. אך עדין כבודו במקומו מונח.
האנדרטה ענקית ומרשימה. הצלחנו להגיע בעת חילופי המשמר וזכינו לראות חיילים טייאונים במלוא הדרם הטקסי.
הגעה בקו המטרו האדום תחנת Chiang Kai-shek Memorial Hall

לא תרצו לפספס את חנות המתנות הלאומית: National Cultural and Creative Gift center הנמצאת בקרבת מקום.
כל המוצרים ודברי האומנות המיוצרים בטייאון קובצו יחדיו בחנות גדולה זו ובמחירים שפויים לגמרי.

ואם באזור בילוי צעיר ותוסס בלילות חשקתם – לכו על אזור ximen

או שתסתובבו, לעת ערב, במתחם התעשייתי לשעבר של  Huashan 1914 Creative Park – שם תוכלו להציץ בחנויות ענק מדליקות. באחת מהן התאהבתי במיוחד – חנות שכולה צעצועי עץ מדהימים, עד אשר ממש קיוויתי לאיזה נכד/ה, שאין לי. כזה  שיאפשר לי לקנות מתנה מדהימה בחנות wooderfullife
יש אפשרות לסדנת יצירה בחנות. קסום לגמרי.

שופינג של מוצרי אלקטרוניקה בקומפלקס ענק Guanghua

מאחורי הפלאזה, שוק לילה מקומי קטן אשר כולו דוכני אוכל ומסעדות צפופות.

תה!

 סצנת תה הקר עם פניני הטפיוקה, השאירה אותנו נדהמים. לא נשארים צמאים כמובן.

בכל מקום. בכל פינה, דוכני ממכר תה קר Bubble Tea
סוגי תה רבים ונהדרים. תוספות לימון, דבש, סוכר, קרח וכמובן פניני טפיוקה במיטב הצבעים. הכל מדויק בצורה מדהימה. אתה נשאל לאחוז הקרח בכוס ולמידת המתיקות או החמיצות.
התה נמזג לכוס עליה מכסה מולחם בלמינצייה. כזה אשר לא מאפשר לתה לנזול כלל. התה עובר שיקשוק / ניעור מקצועי ומה שנותר הוא לדחוף קש עבה במיוחד ולשתות.
פניני הטפיוקה מחליקות דרך הקש ומדגדגות את השתייה. סוג של לאכול את התה…
התה, אכן מתומחר יחסית יקר, יחסית להיותו בעצם תה.  אבל לא תעמדו בפיתוי הקריר ביום טייאוני לח.

טאיפיי התגלתה כעיר מקסימה וידידותית למשתמש. עיר שקל להתמצא בה. לא  עמוסה מדי בהשוואה לבנגקוק. אטרקציות חביבות ולא מטורפות. בסיס מעולה לגיחות החוצה. לטרקים או סתם טיולים.
ואנא, התאמנו מראש באכילה בעזרת צ'ופסטיק – כי זה מה יש…

רוצים לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?

לאכול צמחוני (טבעוני) בטאיפיי 

 הפארק הגיאולגי Yehliu

טייאוון החוף המזרחי

טייאוון החוף המערבי 

טאיפיי ספטמבר 19

היעד הראשון שלנו בטיול הגדול היה העיר בנגקוק ומאז ועד עצם היום הזה, זהו סיפור אהבה שאינו נגמר.

Khaosan Road

אי אז, בשנות ה-80, לנו ברחוב צדדי קטן. יותר SOI  (סמטה בתאילנדית), מאשר רחוב.
לקחנו חדר בגסט האוס אשר נקרא בפשטות 160 Guest House.   חדר קטן, קירותיו נייר ומאוורר משותף לכל שני חדרים. מקלחת שירותים משותפים ובעלת בית יקרה. זו היתה תחילתה של ידידות נפלאה.

מאז ועד היום אנחנו שמחים על כל הזדמנות לבלות בעיר המיוחדת הזו.
לרחוב קואוסון אנחנו כבר פחות מזדמנים. הרחוב הפך תיירותי ולעוס יתר על המידה. אם כי שמחים עבור תושביו על התקדמותם בסולם התיירות. 

אז מה אנחנו אוהבים במיוחד בבנגקוק? 

למזג האוויר בבנגקוק, שהוא לח וחם משך רוב עונות השנה. (מלבד עונת החורף הנחשקת: דצמבר-ינואר…) – אין אנו מתגעגעים… מספיק לנו הקיץ הישראלי.

מקדשים

Erawan Shrine

שמחים שהגענו שוב לבנגקוק, אנו פונים לרצות את האלים המקומים במקדש ארואן –Erawan Shrine

יש במקדש הרחוב הזה, הנטוע על אחד הכבישים הסואנים ביותר בבנגקוק משהו המסמל את בנגקוק כולה. שילוב אדיר של תרבות ומסורת בקידמה המערבית המטורפת הסובבת את המקדש. 
אין כמו ריח זרי פרחי הטגטס הכתומים מעורב  בריח הקטורת ופיח מכוניות….

התאילנדים אלופים בהכנת זרי פרחים כמנחות לרוחות האבות ולאלים. אנחנו נהנים בעיקר מהריח. קונים זר קטן – שינעים לנו את השהות בבנגקוק.
וגם משמחים איזה רוכל פרחים קשה יום.

בבנגקוק מקדשים רבים ובהם דמויות בודהות מרשימות ובל נשכח את ארמון המלך הנוצץ והמקדש המרשים שם: Wat Pho 

בארמון המלך וואט פו – מקפידים על  לבוש צנוע. תוכלו לקנות / לשכור בגדים צנועים במקום.  
כדאי להגיע לארמון דרך סירות הנהר ולשלב זאת בטיול נהר צ'או פרייה מרענן. 

אל תוותרו על הדבקת דפי זהב על פני פסל בודהה מקומי. סימן למזל וברכה. 

מרכזי קניות

כעכברי כפר, הגרים הרחק מהעיר הגדולה ומרכזי הקניות. שמורה לנו תמיד פינה חמה והתרגשות בשוטטות במרכזי הקניות הענקיים של בנגקוק. מציאות כבר אין. אלא אם כן חשקה נפשכם בחולצות מתכווצות וזיופיים למכביר.  אלא אם כן נפלתם על מכירת חיסול ויש כאלה. בעיקר בעונות הפחות מתוירות.

 דבר ראשון, בהגיענו לבנגקוק – יהיה  תמיד ללכת למרכז הקניות MBK. ככה נדוש – ככה נוסטלגי עבורנו.

ל-MBK ריח מיוחד: ריח מאפי Kanom Buan מקומיים, מעורב בריח חנויות. המולת אנשים. מרחבים אינסופיים של דוכנים – שלא נמצא בהם מאומה ראוי. וגולת הכותרת – מרכז האוכל בקומה השישית, שתמיד נאהב לנצח. 
וזו הסיבה שאנו בוחרים ללון תמיד בקרבת מקום. 

אחרי שאנחנו מרגיעים את הרעב בקומת האוכל, במחירים מצחיקים, שאף פעם לא נמאס לנו להשוותם למחירי ארוחה בארץ…

לפעמים, אנחנו יוצאים למרכזי הקניות שבפרברים המרוחקים יותר, הרחק מהתיירים ושם לפעמים יש מציאות טובות יותר. 
בזמן האחרון למדנו לחבב את החנויות הקטנות והמדליקות של טרמינל 21 באשוק (Asok BTS) וקניון רמה 9 (Phra Ram 9 MRT)
ניתן להרשם בקומת המודיעין של רבים מהקניונים השונים ולקבל כרטיס הנחות לחנויות. יש צורך להציג דרכון.
וגם על מנת לקבל החזר מס בשדה התעופה בקניות בסכום גבוה.  

שווקים

שווקים. לעולם לא די בהם.
הרגליים כואבות. המצח מטפטף זיעה אבל כוחנו איתנו ואנו תמיד ששים אלי שוק. 
בעיקר מחפשים אחרי דברים פשוטיים, יומיומיים אך אופיינים לתרבות התאית. זה יכול להיות קולפן לסלט סום טאם  או קדרת בישול על גחלים מחרס. פסלון בודהה, קטורות בריח סינטרנלה – שהיתושים אינם מחבבים ומתנות קטנות לילדי הספרייה שלי במושב צופר…

שוק יום ראשון המפורסם ובצדק – ממלא יום שלם. אחריו, כל שווקי העולם התגמדו להם. 

המצאה גאונית של מדינות מוכות חום – אשר שווה גם לנו בארץ לאמץ – שווקי לילה. ויש רבים. כולם פרט לשוק הלילה בפטפונג – שהוא בעייתי מדי לטעמי. 

מסאג'

כאשר הרגליים כואבות בבנגקוק – יש מזור: מסא'ג. אולם יש מאסג' ויש מאסג'. במקומות המתויירים קשות – המסאג' הרבה מדי חובבני וממסוחר. 
מסאג' הוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהחוויה התאילנדית. 

צ'יינה טאון והודו הקטנה

שיטוט בצ'ינה טאון תמיד מעלה דברים מגניבים. אוכל סיני מתקתק. דוכנים על דוכנים של שטויות. בתי מרקחת סיניים מדליקים. ביקור ב- Wat Traimit והצצה בבודהה המוזהב. ועוד ועוד מקדשים סיניים החבויים בחצרות צ'יינה טאון.
אפשר ורצוי להגיע גם בשעות הלילה, לאכול היטב ובזול בשלל דוכני הרחוב, הצצים בלילה כמו פטריות.

במקביל ודי קרוב לצ'ינה טאון. קיים הרובע ההודי. ולו מקדש הודי סגנוני חנויות לממכר כלים, אריגים ובגדים הודיים והרבה מסעדות הודיות חביבות. טוב בעיקר כאשר מתגעגעים קצת להודו. 

היות ובבנגקוק ביקרנו הרבה פעמים,, אנחנו תמיד מחפשים מקומות חדשים בעיר הגדולה. מוזמנים לפוסט אטרקציות מיוחדות בבנגקוק. 

איך מתניידים בבנגקוק?

הכי קל ברכבת העלית Sky Train: הכל ברור ומשולט באנגלית. קל לקנות כרטיסים באוטומאט. אם אין כסף קטן, פורטים באשנב. אפשר לקנות בתחנה מראש כרטיס נטען בשם "Rabbit" שדומה בפעולתו לרב-קו הישראלי שיחסוך לכם את העמידה בתור בכניסה לרכבת (בשעות הלחץ בבנגקוק התחבורה עמוסה ולעיתים נסיעה של 20דק ברכבת יכולה לקחת יותר בגלל התור בכניסה לתחנה). תבדקו את כיוון הנסיעה על פי התחנה האחרונה בקו. וקחו צעיף/ סוודר כי פינגווינים רצים בתוך הקרונות הממוזגים.
הרכבת העלית מחוברת לשדה התעופה הבינלאומי ובקרוב גם תחובר לשדה התעופה הישן, המקומי. 

גם הרכבת התחתית פועלת באותה השיטה. במקום כרטיס יש אסימון פלסטיק גדול. הכל משולט, נקי וברור.

הופתענו לגלות כי להרבה תחנות אוטובוס מרכזיות שילוט ברור ותחנות המתנה מקורות.

אפשר להניף את היד וסתם לעצור מונית. לבקש שיפעיל מדחן (מבחינתו זו חובה והוא יעבור על החוק אם לא הפעיל מדחן), אבל הם מנסים לסגור מחיר. גם זה אפשרי, אם המחיר ידוע לכם ומתאים לכם. 

ואם את לא רוצים להתמקח עם הנהג על הבאטים שאותם יקבל אפשרי ומומלץ להוריד את אפליקציית Grab -שעובדת מצוין כמו גט-טקסי וגם זולה בהרבה ממונית רגילה. ועם מונה!

אפשר כאמור לשוט בסירות על הצ'או פרייה. דרך נפלאה בהחלט.

אחרון ולא חביב ופחות מומלץ – טוקטוק..

את ואט ארון לדוגמא. תוכלו לבקר בשייט על נהר צ'ו פראיה. 
המקדש בנוי כולו מצלחות קרמיקה. ממש יפה. בעיקר בעת זריחה. 

האם להגיע לבנגקוק בתחילת הטיול או בסופו?

את בנגקוק אנחנו שומרים כיעד אחרון לפני הטיסה. שומרים על מקום במזוודה ועל בטן ריקה. שכן חלק נכבד מזמן בנגקוק מוקדש סתם כך לאכילה. בעיקר בדוכנים. בעיקר במרכזי קניות ושווקים. ובמסעדות צמחוניות נהדרות שיש בבנגקוק. 
מקפידים שלא להזמין ארוחת בוקר במלון, על מנת לא לקלקל את חווית האוכל בבנגקוק,המתחילה בבקר בדוכני הקפה ברחוב ומסתיימת בערב, בדרך למלון באיזה דוכן פרי קלוף ואולי סטיקי רייז ומנגו לקינוח תקין

ביום האחרון שלפני הטיסה. כאשר כלו כוחותינו ומיצנו את כל בנגקוק:
נכנסים לאחת מחנויות הספרים הענקיות המדהימות שבמרכזי הקניות. מעבירים שעות בשיטוט בין המדפים מלאי הספרים.

ואז אנחנו בוחרים באחד מבתי הקולנוע המפוארים שבמרכזי הקניות ושוקעים בכורסת VIP  עם פופקורן מערבי וצופים באיזה רב מכר אמריקאי וכבר מרגישים בחצי הדרך הביתה. 

היידה בנגקוק – כבר מתגעגעים…

בתי מלון בבנגקוק – רשימת נבחרים ואיך בוחרים.
אטרקציות מיוחדות בבנגקוק
מרכז iconsiam

נוסעים לתאילנד?

מדוע לבחור בתאילנד כיעד מועדף במזרח אסיה?
כיף להיות תייר בתאילנד. ההתייחסות לתיירות כמשאב לאומי גורמת לתאילנד להיות מובילה בתחום. וכתייר, מרגישים זאת היטב. השילוב של נופים, ים, תרבות, אוכל טעים, אנשים מקסימים ושירות מושלם הופך את הטיול לנוח, מיוחד וטעים.

האם תאילנד איננה תיירותית מדי?
אם תבחרו להגיע מחוץ לעונה ואו למקומות פחות תיירותיים, כאלה שאינם בקרבה לשדה תעופה, תזכו בהצצה לתאילנד האמיתית.

כאשר מטיילים עם רכב צמוד, האם יש צורך להזמין מלונות מראש?
שוב, הכל תלוי עונה ומקום ותלוי בהעדפות הלינה שלכם. מחוץ לעונה ומחוץ למסלול התיירותי, סביר להניח כי המלונות לא יהיו מלאים – עד ריקים. מוטב שתערכו לעצמכם רשימת מלונות שנראים לכם מראש. ואז, תוכלו יום יומיים קודם לברר אם יש חדרים פנויים מלבלי להזמין.
קחו בחשבון, שבנגקוק עמוסה ושם כן הייתי מזמינה מראש, אם אתם רוצים מלון מסוים. שימו לב, אם אתם מגיעים ליעד בזמן פסטיבל מקומי – רצוי להזמין מלון מראש.

איך מסתדרים עם אוכל בתאילנד?
האוכל בתאילנד מעולה. אפשר לאכול בכל מקום, גם בשווקים ובדוכני הרחוב. אין חשש כמו לדוגמא בהודו. רמת הניקיון סבירה ביותר.  בשנים האחרונות נפתחה תאילנד להשפעה מערבית גם ביחס לטבעונות צמחונות. קל יותר למצוא מסעדות וקל יותר להסביר. עוד על צמחונות בתאילנד בפוסטים נפרדים.

להביא קפה מהבית? 
זו שאלה של טעם. קפה שחור ישראלי – לא תשיגו בתאילנד. קפה משובח אחר – בהחלט. החל מדוכני קפה ברחוב המוכרים קפה תאילנדי או לאוסי ועד לבתי קפה משובחים ויוקרתיים.  קפה חם ועד קפה קרררר.

ומה בנוגע למים ושתייה?
בתאילנד ניתן לשתות ללא חשש מיצים ומשקאות. אבל לא לשתות מי ברז.

האם בעונת המונסונים כדאי להגיע לתאילנד?
בתחילת העונה הגשומה, המונסונים עזים יותר. לקראת סופה, פחות. בדרך כלל אין בעיה לטייל בעונה הגשומה. לפעמים זה מקלקל, בעיקר אם בניתם על חופשה בים.
היתרון בעונת המונסונים שהיא מחוץ לעונה. כאמור מחירים נוחים יותר, מלונות ריקים ופחות תיירים.
יתרון נוסף – עננים המסתירים את השמש…

האם צריך להחליף כסף ישראלי לבאטים (כסף מקומי) כבר בארץ? 
אין צורך, היות וכבר בשדה התעופה בבנגקוק תוכלו להחליף בדוכני המרה או למשוך מבנקט. (שימו לב, סכום העמלה קבוע).
אם תרצו לחסוך עמלות המרה, אפשר להגיע עם דולרים ולהחליפם בתאילנד (דרוש דרכון).

כרטיס סים מקומי?
כבר בשדה התעופה ניתן לקנות כרטיס סים מקומי. מומלץ, לקחת איתכם טלפון נייד נוסף ובו לטעון את הכרטיס המקומי ואז בעזרת Hot Spot לשדר לשאר המכשירים.

איך לתכנן מסלול נהיגה עצמאית בתאילנד?
לפתוח מפת גוגל ולהתחיל לבנות מסלול. לבדוק מרחקים וזמן נהיגה ולשבץ הכל בטבלה אשר בה תאריכי הטיול. בצורה זו תצליחו לבנות מסלול הגיוני. נסו לבדוק אפשרות של פסטיבלים מקומיים.

מה חשוב לקנות מיד בהגיעכם לתאילנד?
כרטיס סים מקומי אשר יאפשר לכם ניווט ותקשורת.
תרסיס מקומי נגד יתושים.

מה לקחת איתי לתאילנד במזוודה?
ביגוד – ביגוד קייצי אלא אם כן, עולים צפונה בחודשי החורף. אז קריר למדי וצריך משהו ארוך ומחמם  בלילות.
לגברים  ולילדים – ניתן בקלות לרכוש בגדים בתאילנד.
לנשים – בעייתי במידות XL ותלוי בטעם.  יש בגדים בטעם מקומי, ישנן רשתות יוקרתיות מרחבי העולם – ואז המחירים כלל אינם זולים, אלא אם כן יש מכירה. רשת חניות שאני ממש אוהבת לבקר בהן, החנות נמצאת כמעט בכל קניון ולפעמים גם מוצאת בגדים במידתי – Uniqlo
תרופות – ניתן לקנות תרופות מערביות בבתי מרקחת. אבל  עדין הכי נוח להביא מהבית. (תרופות מערביות אינן זולות בתאילנד).
לחובבי הג'אנר – יש תרופות אסיתיות מגניבות בבתי המרקחת. שלפעמים שווה לבדוק ולקנות.
ספרים – לחובבי הקריאה, יש חנויות ספרים באנגלית.
אולי רצוי להצטייד מראש במנוי חינם לספרייה הדיגיטלית הישראלית?.. וכך הספר הדיגיטלי איתכם בנייד.

צריך להתחסן לפני נסיעה לתאילנד?
אינני יכולה לקחת אחריות על תשובה נכונה. רק לומר לכם שתמיד עדיף להיות בטוחים מאשר להצטער אחר-כך. בדקו עם מרפאות מטיילים או משרד הבריאות. ההמלצות משתנות כל הזמן. תלוי גם בסוג הטיול, משך הזמן, העונה והאזור.

האם להזמין מראש טיסות פנים?
יש קווי טיסה עמוסים יותר ועמוסים פחות. חברות יקרות וחברות זולות. רצוי לפחות לדעת מראש מה רוצים. אם אתם מטיילים בחבורה גדולה, רצוי להזמין מראש. המחירים משתנים כל הזמן בהתאם לביקוש.

אז הנה ראו עצמכם מוזמנים לשאול עוד שאלות ואנסה לענות. רצוי בעזרת תגובות לפוסט בתחתית העמוד.  ואני כבר מראש מקנאה בכם, הנוסעים לתאילנד – ארץ אהובה. 

טיול בהודו מביא אותנו למקומות מופלאים. אנחנו עומדים נפעמים מול מקדשי דילווארה במאונט אבו.
ממש לא מובן איך בנו את הפלא הזה.

בביקור במקדשי דילווארה במאונט אבו,  לא הצלחנו לעמוד מרוב תדהמה. אז התיישבנו והסתכלנו.
קבוצת הדת המסתורית – ג'ינאזים, היא זו שבדרך כלל אחראית למופלאים שבמקדשי הודו. מוכשרים החבר'ה הללו.
מאונט אבו, עיירת היל סטיישן הודית, כלומר, מובטח לך אוויר פסגות קריר בחום הקיץ הכבד של הודו. הכל יחסית…
הסיבה העיקרית  אשר גרמה לנו להגיע לשם הם מקדשי  דילאוורה. (Dilwara Temples) – כאמור, אין דברים כאלה.
המקדשים פעילים, כלומר עבודת הפולחן מתבצעת בהם כל ימות השנה ולנו כתיירים, יש כניסה מוגבלת בזמנים.
בזמן בו היינו הוגבלה כניסת מטיילים לשעות שבין 12:30-18:00 –  וכן, שווה לבדוק מראש שלא תתבאסו.
נעמדנו בתור ארוך, נפרד לנשים ולגברים. הוזהרנו מראש, שאין להכניס חפצי עור, מצלמות, ארנקים וכדומה. (אפשר להפקיד במקום בלוקרים הודיים ואולי מוטב להשאירם במלון מראש).  וכמובן יחפים. אחרי המתנה לא קצרה נכנסנו ונדהמנו.
למרות שהיינו כבר כמה פעמים במקדשים מדהימים ברג'סטאן- כמו מקדשי רנטקפור היפיפיים, חשבנו שכבר ראינו הכל. אז זהו שלא. מקדשי  דילווארה במאונט אבו, עוד יותר מדהימים ממדהימים.
הזמן לסיור במקדשים מוקצב, שהרי התור בחוץ ארוך וכולם רוצים לההיכנס. המדריך, האחראי על הסיור, מזרז אותנו לקום ולהמשיך להתפעל בהליכה.

לנו באכסניה צנועה אך מיוחדת. שריד מהתקופה הקולוניאלית הבריטית: Connaught House .
נהנתי עד מאוד, להיות מוקפת בציורים ישנים, רהיטי עץ אשר תפארתם עוד נגלת לעין ושקט ודממה סביב.
חבל שלא תיכננו שהות ארוכה יותר במאונט אבו. בפעם הבאה, נשאר יותר. אני בטוחה.

הודו 2011