קטגוריה: טיפים

סיאם-ריפ על כל פלאיה, נמצאת מרחק של כשעת טיסה בלבד מבנגקוק. יעד נהדר לשילוב עם טיול בתאילנד.

ניתן לבחור בין כמה חברות תעופה, במחירים כ-200 דולר הלוך ושוב. פרט לשיקול הכספי, שימו לב, מהיכן ממריאה הטיסה: מהשדה הבינלאומי או המקומי. Thai Air Asia, Thai Airways, Thai Smile Bangkok Airways .:
לפחות שלושה ימים נחוצים לטיול באנקור ואט וסביבות סיאם ריפ. תעשו לעצמכם טובה ותתכננו על עוד כמה ימים.
סיאם ריפ התפתחה מהר מאוד בשנים האחרונות והפכה מאוד ידידותית למשתמש. מבחר עצום של מלונות בכל הדרגות ומרכז עיר מגניב. השיקול לבחירת המלון, עבורינו בדרך כלל, מרחק הליכה רגלית למרכז העיר. שלא נצטרך טוקטוק על מנת להגיע בערב למסעדות. וכך יצא, שמכל המבחר העצום, בפעם האחרונה, בחרנו דווקא במלון צנוע. חדר פשוט, מעוצב בטעם מקומי, אבל מרווח. מה שעשה את המלון לאהוב היו אנשי הצוות אשר עשו כל מאמץ להבטיח לנו שהות נעימה במלון ובעיר.
מסעדות רבות וטובות ממלאות את מרכז סיאם ריפ. מכוני מסג', חנויות בגדים ומזכרות ומרכזים לעתיקות, אמנויות מקומיות ומלאכות ייצור, סבונים, אריגים, קטורות ועוד.

כאשר נוחתים בסיאם ריפ, בדרך כלל, נהג הטוקטוק הראשון שלוקח אתכם משדה התעופה למלון , יהפוך לנהגכם למשך כל השהות. הם אלופים בלטעת בכם רגש אחריות כלפיהם. על הטוב ועל הרע.

והנה סיפור: אחרי טיול בן חודשיים ברחבי תאילנד, בו לא פגשנו כלל בישראלים אחרים, הגענו לסיאם ריפ, לטייל ולפגוש בחברים אהובים. ישבנו להנאתנו במסעדה המעולה מאוד Chamkar Vegetarian Restaurant ופתאום שמענו מאחורינו את המשפט הבא: "אוי… הנה ההורים של עודד"… שתי בנות, ששרתו עם עודד שלנו בצבא, זיהו אותנו מתמונות משפחתיות שראו אצל עודד. כמובן, שמנקודה זו, הן אומצו על ידנו…

מלבד עתיקות אנקור אוט הנפלאה בעולם. אפשר לעשות טיולי יום מסיאם ריפ לקצוות. לסכם מראש על היעד עם נהג הטוקטוק ולצאת להרפתקאה.
משיחות עם נהגנו, הצטיירה לנו תמונת מצב של ארץ חלשה. שלטון מקומי מושחת והשתלטות מאפיות רוסיות, סיניות ויטנאמיות על כל נכסי הארץ. וכך, לדבריו, הוא ניסה להביא אותנו למקומות בהם תשלום הכניסה יגיע לקמבודים ולא לאחרים. לכן בחרנו הפעם, לנסוע לכפר הצף הקמבודי Kompong Phluk Floating Village ולא לכפר הצף הויטנאמי. סתם נקודה למחשבה.

הדרך לכפר די ארוכה ומרובה הרפתקאות. השיט בכפר הצף, הזכיר לי את הסרט "עולם המים"…
שיט נוסף בסירה קטנה עוד יותר, בין עצי המנגרובים בביצה.

השקענו ונסענו גם למקדשי אנקור המרוחקים יותר והרווחנו דרכי עפר יפיפיות, מראות כפר ושלווה והעדר תיירים במקדשים.
הנסיעה בטוקטוק הפתוח לניחוחות, לאבק, לטלטלות הדרך, מעצימה בהחלט את החוויה. אין כמו לחזור מאובק מטיול מעניין…

בקשו את נהגכם הנאמן לקחת אתכם לטיול בשוק המקומי של סיאם ריפ, המלא צבעים וניחוחות. קנו שם לוטוס ורוד והגישו אותו מנחה לאלים במקדש הרחוב המקומי, הנמצא בקרבת שדרת עצים מוכי עטלפים ולשלשת, ממש במרכז העיר.
Siem Reap 2014

אין בעצם הרבה סיבות להגיע לראנונג והנה מצאנו עצמנו שם כבר לפחות פעמיים .

בפעם הראשונה הגענו לראנונג על מנת להמשיך לאי קטן וחמוד קו-פאיאם.
בפעם השנייה, ברחנו ממזג אוויר לא נעים (גשם) בצד מפרץ בנגקוק – צ'ומפון והרווחנו דרך יפה להפליא. וכן, גם מזג האוויר השתפר בצד ים אנדמן. אז ככה:
בראנונג אין הרבה מה לעשות, פרט לרביצה במתחם מעינות חמים. זכות הבחירה בידכם : מתחם סגור, בתשלום, (וגם כאורחי מלון Tinibee) או מתחם הנמצא באותו מקום ופתוח לכל הציבור ללא עלות כלל. המעינות החמים נמצאים לצד נהר גועש ושוצף החוצה את העיר. מול המעינות, בערב, הרבה דוכני אוכל ומכון ספא גדול מקומי. כיף גדול לעשות מסג' אחרי טבילה במים חמים. אוברול של ממש. כמובן שיש שוק יום, הנסגר אחר הצהרים ושוק לילה, כיאות לכל עיר.

לקו-פאיאם מגיעים בסירה מהירה מהפיר של ראנונג.

(יש לעשות הזמנה מראש – בדקו באתר ) .  אנחנו בחרנו ללון באתר של בחור ישראלי נחמד.  בזמנו, היה חשמל רק בשעות מסוימות ובאחרות לא היה חשמל. סוג של ראשוניות שלא תמיד מתאימה לכל אחד. אז שווה בדיקה לפני שחושבים על הזמנה.
מזג האוויר באי בעייתי בעונות מסוימות, אז בדקו קודם כל האם ההגעה שלכם לאי ,היא אכן  בעונה מומלצת לקו-פאיאם.
באי אין מכוניות ומתניידים בעזרת טוסטוסים בלבד. טקסי-טוסטוס או שעדיף לשכור טוסטוס פרטי, עם טנק דלק מלא, מיד בירידה למזח.
האי שקט, ללא חיי לילה סואנים עם מסעדות טובות. אי של שלווה.
bamboo-bungalows- הרזורט של יולי הישראלי בקו-פאים. מאוד נהנו שם: מהוילה  המרווחת והמעוצבת. מהגינה המטופחת, מהשירות הנעים.  ובעיקר מהמסעדה – שהייתה מצוינת.
ואם תקלעו למצוקת ספרים בעברית…לדעתי, השארתי שם איזה ספר אשר סיימתי לקרוא.

תאילנד 2015

.

 

 

 

 

 

ומכיוון, שהיינו כבר הרבה פעמים בבנגקוק, אנחנו מחפשים  בכל זאת, משהו חדש, כזה שטרם ראינו. אז הנה אוסף של כמה מקומות משונים  – אטרקציות מיוחדות אשר בקרנו בהם משך השנים.

מוזיאון הפיל – ארואן

Erawan Museum – מתי יצא לכם לטפס בתוך ראש של פיל, יותר נכון שלושת ראשיו של הפיל?
במוזיאון Chang Sam Sean במרחק מה מלב העיר בנגקוק נמצא המקדש המקסים הזה. יש לקחת מונית לשם . הכניסה בתשלום. המבנה, הפיל הגדול, עשוי מ 250 טון של ברונזה טהורה, גובהו 29 מטר ורוחבו 39 מטר.   באזור. מעיון באתר של המוזיאון, נראה לי שאם מזמינים כרטיס באתר און-ליין, תוכלו לחסוך די הרבה במחיר הכניסה. אפשר גם לקנות כרטיס משולב במחיר מיוחד למוזיאון ארואן והעיר העתיקה. רצוי און-ליין מאתרים כמו klock

העיר העתיקה – Ancient City Bangkok

אם אתם כבר בסביבה, אפשר לשלב עם ביקור עצלני בעיר העתיקה-   Muang Boran: מאותו בית היוצר. ולמה עצלני? כי ניתן לשכור במקום רכבי גולף ( 300 באט לרכב גולף לארבעה, לשעה) ולנסוע להנאתכם באתר אשר בו אוסף  גדול ומרשים של  בתים עתיקים מכל רחבי תאילנד. מצוין במיוחד כשהרגליים התעייפו ממסעות הקניות האינסופיות בבנגקוק.

Buddha Dharma Relics museum 

 מוזיאון הבודהות : אוסף מהמם של בודהות מכל העולם. מכל הגוונים והגדלים. הכניסה חינם, אבל מבקשים תרומה. שווה לטרוח ולהגיע.

הערה: במסגרת עידכון הפןסט, ניסיתי לחפש את המוזיאון הנ"ל בגוגל מפס ובחיפוש רגיל, ללא הצלחה. יתכן והמקום לא קיים יותר.

Shrine of Goddess Tubtim

מקדש המוקדש לסגולה לפריון : המקדש חבוי בגינה שמאחורי מלון ענק : Swissotel Nai Lert Park Bangkok Hotel
פינים …בולבולים…זרגים… בגדלים שאינם מביישים אלים, נמצאים שם בכל פינה. מקושטים במנחות זרים, אשר הביאו נשים עקרות.
Shrine of Goddess Tubtim

אין עידכון לגבי אתר זה, בשנת 2025.

יש תנין בצ'ינה טאון !!! בברכה בתוך מקדש קטן. זו במידה ואתם ממש חובבי קרוקודילים. Wat Chakrawat
המקדש מוכר גם בשם : מקדש התנינים.

 

על פסטיבל הפילים בסורין: 

הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים.
אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע  ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט מבינה את מקומם של הפילים במורשת המלחמה והקרבות של פעם.

יום לפני הפסטיבל הסתובבנו ברחובות העיר סורין וצפינו בבני הנוער המכינים את תהלוכת הענק. אהבתי, שכמו אצלנו במושב, הנוער לוקח חלק נכבד בהכנת אירועי תרבות. 

בלילה, במרכז העיר, הוצבו כל העגלות, עמוסות המזון לפילים והיה שמח בכיכר.
למחרת, הוצבו העגלות בצורת מזנון עצום להאכלת הפילים.

יש להערך מראש לפסטיבל: להזמין מקומות במלונות, כמה שיותר מוקדם. אנחנו בחרנו במלון מרטינה. מלון בסיגנון מוטל (חניית הרכב בקדמת החדר). אמנם עיצוב החדר היה בסגנון תאילנד מיושן ולא מדליק, אבל הכל מרווח, נקי ומטופח. היתרון הגדול ביותר היה, שבעלי המלון  המקסימים ארגנו עבור אורחיהם, את כל הכרטיסים הרצויים, כולל הסעה הלוך וחזור. והכל התבצע בצורה מעוררת התפעלות.

בנוסף לפסטיבל הפילים, מתקיים גם מופע בעתיקות Prasat Sikhoraphum

מופע מקסים של רקדנים ורקדניות על רקע העתיקות. מלווה בהפקת ענק מרובת אפקטים. אורחי הפסטיבל מתכבדים בארוחה מפוארת הכלולה במחיר כ-800 באט למשתתף. (לא ידענו שתהיה ארוחה ועל כן, לא הוזמנה עבורי מנה צמחונית. בטח ניתן  היה לבקש מראש).
האורחים, מסבים לשולחנות ערוכים ומעדני הגורמה התאי מוגשים לשולחנות. אף אחד לא נשאר רעב, פרט לי… 

בקיצור : סורין, לפחות שלושה ימים, על מנת לצפות בכל הפסטיבלים. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד.
לצמחונים: ישנה מסעדה צמחונית בודהיסטית טעימה וזולה כדוגמת מהמסעדות הפתוחות מצאת החמה ועד סוף התבשילים. ניתן לאתר אותה באמצעות אפליקציית Happy Cow.

תאכלס, רגשות מעורבים בקשר לפסטיבל אבל אין ספק שהוא מביא פרנסה נכבדה לתושבי העיר וגם זה מאוד חשוב.

קישור למלון מרטינה –

קישור לפסטיבל הפילים בוויקיפדיה

קישור לפסטיבל בעתיקות סיקורפום –

קישור לאתר, להורדת אפליקציית הצמחונים – הפרה השמחה –

אחרי שמיצינו את קנצ'נבורי, החלטנו להמשיך לכיוון בורמה. להגיע עד למקום נידח בשם  סקנגלבורי -Sangkhlaburi (בתאית -สังขละบุรี) . לשם לא הרבה טורחים להגיע.

הדרך הינה יפיפייה. כשלוש שעות נהיגה מקנצ'נבורי. אין שום סיבה לעשות אותה ברצף, אלא רצוי מאוד לעצור באטרקציות ופנינות החן הנמצאות לאורך הדרך.

תחילה, תגיעו לאטרקציות תיירותיות ידועות, בדרך כלל מגיעים אליהן בטיולי יום מבנגקוק, או קנצ'נבורי:
מקדש הטיגריסים. מפלי ארואן, דרך "בורמה" – Hell-Pass.  

כדאי ללון באחד מהמלונות הרבים על גדת נהר הקוואי  (River Kwai) ולבחור בחדר צף – חוויה אמיתית !

אנחנו לנו במלון בשם Nakariki Resort –  לא סתם בחרנו במלון במיקום זה: המלון במרחק נסיעה קצרצר מאתר מעינות חמים Hin Dad Hot Spring.  נהנינו לטבול בשלוש ברכות מים חמים בטמפרטורות משתנות. לטבול בנחל הקטן שליד, על מנת להתקרר ולחזור שנית. לקחת חלק בסוג של הפנינג מקומי. טבילה בצוותא, מחממת לבבות ולקינוח מסג' תאילנדי מסורתי ומפרק בכלום כסף, בביתן שמעל הברכות. מה עוד צריך?

וקצת על החדר הצף: החדר בנוי מכלונסאות עץ וצף על המים. ברווחים שבין הקורות, אפשר לראות את הנהר. החדר היה יחסית  פשוט ואלמנטרי, לעומת המחיר אשר שילמנו, שהיה זהה למחיר חדר מפואר במלון. כל החדרים הצפים היו ריקים מאורחים, חוץ מהחדר שלנו ודממה שררה במקום. היה אפילו קצת מבהיל לשהות שם בכזאת בדידות ולבד. רק אנחנו בכל מאת החדרים…

בבקר, הוא יצא למרפסת הצפה, של החדר הצף, לעשן כהרגלו ולא שב. יצאתי אחריו ומצאתי אותו מעורפל ובוהה בערפילים המכסים את הנהר. מראה מהמם ומאלחש של נהר מתעורר לאור יום. ציוצי ציפורים ואדוות גלים קלה במים. 

יומיים אחרי והמשכנו לכיוון הגבול לכיוון Sangkhlaburi. כבר מהדרך הבנו שזה הולך להיות מקום מאוד יפיפה.

בסנגקלבורי חיים אנשי שבט המון. מיעוט נרדף, לדבריהם, על ידי הממשלה התאית, ומופלה לרעה.   לא אמליץ על המלון בו לנו, לפי עצת לונלי פלנט. כי לא אהבנו.

המראות בסביבה היו אכן משובחים: אגם מדהים ומסתורי, מוכה ערפל המרחף נוגע לא נוגע במים.
שיט ארוך על האגם השקט לקח אותנו למקדש השקוע בתוך האגם Wat Saam Prasob. הרגשנו כמו להיות בתוך גלויה מצוירת.

בבקר, ירדנו לגדת הנהר לשוק הבוקר המאוד מקומי. השוק למרגלות גשר עץ הטיק הארוך ביותר בתאילנד : Saphan Mon.
ומשם המשכנו למקדש הזהב של שבט המון, Wat Wang Wiwekaram הנמצא צופה על הגבעה שליד.

משם, החלטנו לנסוע למעבר הגבול עם בורמה. שמענו על שלוש פגדות מסתוריות בגבול. אם היה אז חיפוש מפותח יותר בגוגל, אולי היינו מוותרים. כי בפועל, באמת שהן סתם… הצטלמנו  ליד הגבול. טעמנו איזה דאמפלינג בסגנון בורמזי והתחלנו להתגלגל בחזרה לקנצ'נבורי. כי הדרך נגמרה לנו…

תאילנד 2014

 

המלצת קריאה בנושא – בפוסט הבא

ברכבת לקנצ'נבורי

מחוז קנצ'בורי (Kanchanaburi) למתקדמים

 

הלונלי פלנט המליץ לנו מאוד להגיע להר פו-צ'י-פה. אז סמכנו עליו ונסענו לשם.

יש כמה דרכים להגיע מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי . הלונלי פלנט, בחר עבורנו את הדרך הארוכה יותר. נסענו קודם, כאמור, לתצפית בהר פו-צ'י-פה ומשם  המשכנו בדרך הארוכה לצאנג מאי. כמה שעות יותר לא ממש מזיזות לנו. שהרי אנחנו אנשי הערבה המתורגלים למרחקים ארוכים. בקיצור, הגענו.
למרגלות ההר,  מבחר מכובד של דוכני ממכר למזון וגם חולצות יפות רקומות עם שם המקום באנגלית ותאית, המתכווצות בכביסה. (אזהרה מנסיון . חחחח) באמצע שום מקום. שום תייר נוסף לא נראה באופק ולא יכלתי שלא לתהות האם הם בכלל מצליחים להתפרנס כך, או שפשוט הגענו ביום חלש, או מעונן לתצפית. בכל אופן, תרמנו חלקנו וקנינו שתייה וחולצה רקומה מתכווצת.
התחלנו לעלות בהר. באיזה שלב בדיוק, הוא פרש והחליט לחכות לנו (לי ולצעירים) שנחזור… אני לא ממש יכולה לזכור. אבל אנחנו (אני והצעירים) המשכנו לעלות בהר. היה שלב, שגם לי היו מחשבות פרישה, אבל התביישתי בהן והמשכתי. הגענו למעלה. תצפית יפה מאוד על תאילנד ולאוס. האם זה באמת היה שווה את כל הטירטור? אני לא ממש סגורה על כך. אצטרך לשאול את הצעירים.
אחר-כך ירדנו את כל העלייה והמשכנו בנסיעה דרך פאיו לצ'אנג-מאי.
Phu-Chi-Fa 2013

איוטאיה, בירתה הקדומה של תאילנד, נמצאת במרחק של כ-שעה וחצי זמן נהיגה מבנגקוק.

אל נא תסתפקו בטיולי היום לאיוטאיה: הלוך וחזור מבנגקוק. הקדישו לעיר הזו וסביבתה לפחות שלושה ימים ותהנו מכל יום.

כיאות לאתר מורשת, יש לעיר איוטאיה הרבה מה להציע. מלאי בלתי נגמר של מקדשים מענינים, אשר השתמרו במצב מעולה יחסית ומונגשים בצורה נהדרת כפארק.  מחיר כניסה ממוצע למקדש – 50 באט. בעיר הנחמדה הזו, היצע יפה של מסעדות מקסימות ומלונות בדרגות תיירות שונות. ניתן להתנייד ברכב ובפארק ההיסטורי ישנה חנייה. ללא תשלום.

אנחנו בחרנו ללון במלון שנבנה בתוך בית עץ תאילנדי מסורתי והיה בעבר חלק מכפר אורז ישן: AYUTTHAYA  RETREAT. מלון מעוצב באופן מסורתי ומיוחד. כל חדר שונה מהשני. מלון מדהים לתחילת הטיול.  המלון, אינו נמצא במרכז העיר איוטאיה, אלא מעט רחוק יותר, באווירה כפרית. אבל מכיוון שיש רכב צמוד, זו אינה בעיה. על מנת להגיע למלון, במידה ואינכם מוצאים אותו במפות (מלון חדש מאוד) שימו על המפה את המקדש הסמוך לו: מקדש, פעיל,  צבעוני והזוי ואל תחמיצו ביקור במקדש  הזה – WAT THA KA RONG.

מרכז העיר איוטאיה אינו גדול וקל להתמצאות.  יש שוק יום גדול ושוק לילה קטן לאורך גדת הנהר.  מחוץ לעיר, כמו ברבים מהערים הגדולות בתאילנד, תמצאו מרכז קניות גדול "רובינזון"  סופר של לוטוס-טקסו" ו- "ביג-סי".

Malakor Kitchen and cafe  מסעדה נחמדה בקומה השנייה, מעל בית קפה באותו השם:  מומלצת במרכז העיר. ממש מול הפארק ההיסטורי של איוטאיה העתיקה.  תפריט באנגלית ואפשרות לצמחונים.

נסיעה של כ-35 דקות, תוביל אתכם לכפר האומנים BANG SAI
ניתן לראות אומנים רבים במלאכתם. חנות המוצרים מאוד זולה ! בדרך חזרה, אפשר לקפוץ לביקור בארמון המלך : BANG PAI-IN. שם רצוי  לשכור רכב גולף ב-400 באט לשעה. אפשר לעבור ברכבל קרונית, לגדה השנייה לביקור במקדש הנראה ממש כמו כנסייה.

לאיוטאיה יש שוק צף נחמד ובו מסעדות רבות ואפילו מופעים בחינם. אהבנו.

ואם מיציתם את איוטאיה, ערים עתיקות וקדומות במרחק כשעה נסיעה. על העיר העתיקה לופבורי

נוף ארוחת הבוקר במלון המקסים באיוטאיה. מלון שהוא בניין עתיק בכפר תאילנדי.

מלון נוסף וטוב באיוטאיה, מאי 2022: מלון מרשת KANTARY הגדולה.
החדר היה נעים. מיטה, מזרון וכריות מפנקים במיוחד. כיאות לנסיכה על העדשה שזו אני. כמה מטרים מהמלון מסעדה מקומית פופולרית והומייה. ומלצרית נחמדה שהבינה איך להסב מאכלים להיות צמחוניים וטעימים.

פוסט נוסף: קפצנו לאיוטהאיה

 

מלון בתאילנד – מדריך לבחירה נכונה

נוח ביותר, להזמין מראש. בעיקר בעונות המבוקשות. בעיקר אם נוסעים לזמן קצר. בעיקר אם מטיילים עם ילדים.
חדרים בעלי דלת מקשרת, בין שני חדרים, קיימים במלונות, אך במספר מוגבל. סיבה טובה לברר ולהזמין מראש.

ביעדי התיירות הנחשקים, בשיא העונה: דצמבר – ינואר, המחירים מזנקים ללא פרופורציה.
ולהגדיל, בתאריך הסילבסטר, יש מצב שתחויבו לשלם ולאכול במלון ארוחת חג  שתקפיץ לכם את המחיר. גם אם לא התכוונתם לזה.

לעומת עונת התיירות הבוערת, בתקופות החלשות, המחירים צונחים ואם לא הזמנתם מראש, יש מצב, אם אתם יודעים להתווכח בחן, להוריד מחירים בדלפק המלון.

בדרך כלל, באתר המקורי של המלון, מחיר החדר יתומחר יקר יותר בהשוואה לאתרי הזמנת מלונות, אלא אם כן, המלון יוצא במבצע ייחודי.

באתרי מלונות, המחיר הראשוני שאתם רואים, אינו המחיר הסופי. בהמשך, מגיעות תוספות מיסים.
שימו לב גם, האם מחיר המלון כולל ארוחת בקר. לשלם על ארוחת בקר במלון, מבלי ששילמתם על הארוחה מראש בהזמנה, יהיה יקר , מכפי שהייתם משלמים בהזמנת חדר כולל ארוחת בקר.
כאמור, אנחנו בבנגקוק, מעדיפים ללכת על "בלי".

אם בחרתם בטיול בנהיגה עצמית, בעונות שאינם העונות השיא. אפשר להתקשר מראש למלון, לברר אם יש חדרים פנויים, מבלי לשלם. להגיע ולבדוק ואז להחליט.

עצה קטנה מנסיון: אם אינכם בטוחים כמה ימים תהיו במלון, אולי עדיף להזמין ישירות במלון ולא דרך אתר כמו "Agoda" או "Booking". כי במידה ולא תרצו להשאר את כל הימים שתיכננתם ושלמתם מראש, במלון, עוד יש עם מי לדבר. באתרים השונים… ממש לא בטוח. קרה ששלמנו על יומיים דרך אתר. המלון לא תאם ציפיות ופשוט עזבנו למחרת והפסדנו.

דרגות תיירות : חמישה כוכבים – בדרך כלל מעולה. כנ"ל ארבעה. לגבי מה שפחות, הוא בהחלט פחות. אלא אם כן, קבלתם המלצות ספציפיות על המלון.

בהרבה מלונות, המזרון קשה. למי שחש בגבו, זו בעיה. ככל שתעלו ברמת המלון, המזרונים יהיו נוחים יותר. הכריות טובות יותר. המיזוג מוצלח ופחות רועש. על פינוקים, משלמים.

מלונות מחוץ למסלול התיירותי, זולים בטירוף, יחסית למקומות התיירותיים. ואל תתפלאו, אם תהיו האורחים היחידים, המערביים במלון. יש בזה סוג של כיף ואותנטיות ומצד שני, החדרים, סביר להניח, לא מודרנים ובעצוב מקומי.

המלצה גורפת : כשאתם בוחרים להתפנק בחוף הים, עשו זאת עד הסוף ובחרו מלון של ארבעה כוכבים ומעלה, לפינוק מושלם. תאכלס, מחיר מלון ארבעה כוכבים בתאילנד, פחות ממחיר צימר בגליל.

מלון בעל דירוג גבוה, אבל זול, במקומות תיירותיים מאוד, מעורר חשד. כדאי לבדוק, אולי מתבצעים במלון או לידו תיקונים, רעש מהסביבה, ביוב שצריך לתקן…. הדרך הטובה ביותר, תהיה לבדוק מול ביקורות עכשוויות על המלון.

מלון בחוף הים: רצוי לבדוק במפות, היכן בדיוק ממוקם המלון. האם החדר שהזמנתם, בצד הים ולא תופתעו, כפי שקרה לנו, למצוא עצמכם במלון מהמם, אך החדרים שהזמנתם, נמצאים מעבר לכביש, שעליכם לחצות כדי להגיע לים. ואפרופו ים, יש מלונות, שהחוף, הצמוד אליהם, יפה, אבל לא מתאים לרחצה. ניתן לנסות לזהות זאת, על פי מפת גוגל ואו על ידי קריאת ביקורת על חופי הרחצה באזור אליו אתם נוסעים, כי  זה בהחלט מאכזב לגלות שהחוף הצמוד למלון סלעי, רדוד ואינו נוח לרחצה. (לפעמים תלוי עונה)

קישור לאתר agoda להזמנת בתי מלון:
קישור לפוסט על בתי מלון בבנגקוק