מקדשי צ'אנג ראי – עולם הדמיון מתעורר

מודה כי אני עפה על מקדשים. סיפורי המיתולוגיה שמאחורי המקדשים מתחברים לאהבת ג'אנר הפנטסיה שלי, כתולעת ספרים וספרנית. אני מתפעלת מהדמיון וההשקעה המטורפת בבנית המקדשים ותפעולם ואף פעם לא נמאס לי לגלותם. אין ספק שכמה מקדשים מרהיבים נמצאים בסביבת צ'אנג ראי.

Wat Rong Khun המקדש הלבן – צ'אנג ראי

על מנת להגיע למקדש יש לעבור על  "גשר צר מאוד" שמתחתיו רוחות המתים מרימות ידיים מתוך זוועות הגיהנום… מזל שהגשר אינו ממש גשר והמתים לא ממש מאיימים…
בהמשך, מחכות "הרפתקאות" חדשות בממלכת הדמיון המופרע של יוצר המקדש  האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, שבסך הכל רצה ליצור מחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי. ראמה ה9 היה מלך נערץ ואהוב. ברבים מהבתים, ניתן למצוא עדין עכשיו, תמונות דיוקנו.  מחוץ למקדש, ממול, יש מתחם בו תוכלו לבקר ולהכיר את האמן המוכשר הזה. 

ואני, התפעלתי עד מאוד ממבנה השירותים הציבוריים…

ומתשומת הלב לפרטים הקטנים… 

ה"תקרה" עשויה מפיסות פח רקועות אשר המאמינים קונים במאה באט ותולים ב"דבוקה" אחת ענקית. 
כמובן שקניתי את "הקמע" והבאתי איתי, לתלות על עץ בגינה שבמדבר. 

Wat Rong Seur Ten – המקדש הכחול של צ'אנג ראי

תרגום השם לעברית נשמע כמו "הבית של הטיגריסים הרוקדים" :
על שום טיגריסים שהיו רוחצים בנהר הקוק. ואכן, טיגריסים נמצאים בין שאר מפלצות המקדש.
יותר מטיגריסים נוכח הצבע הכחול. והוא שבעצם מייחד את המקדש. האמן אשר יצר את המקדש, היה תלמידו של האומן אשר יצר את המקדש הלבן וניכרת השפעתו המשגעת.

הבודהה הלבן יושב במרכזו של ההיכל הכחול ועל קירות ההיכל, סיפור חייו של הבודהה. 

התאילנדים, כמו שאר עמי המזרח אוהבים להצטלם ואנחנו אוהבים לצלם…

ולא חסרים פטנטים מדליקים… למשל כמו בריכת המשאלות במקדש. קונים בכמה באטים "פרח משאלה". מדליקים נר ומשלחים אותו לצוף עם הזרם המלאכותי בבריכת משאלות קטנה במקדש. 

Wat Sai Khao 

המקדש הזה, הרבה פחות מתויר ונמצא די קרוב לעיר צ'אנג ראי. וכמו מקדש טיפוסי מכיל ערב רב של חיות מיתולוגיות מגניבות.

בטוחה שתהנו במקדשים, מהאווירה הפסיכית למדי. מהכניסה לעולם הדמיון הבודהיסטי.

במקדש הלבן יש לקנות כרטיסי כניסה. שאר המקדשים בחינם.
שלבו נא, עם ארוחת צהרים שלווה על גדת הנהר והנה לכם יום מלא באזור צ'אנג ראי.

את הנוף היפה הזה רואים ממסעדת "Melt in your mouth"  המאוד יקרה ומפונפנת.  אוכל צמחוני, לא ממש היה שם. המחירים היו רצחניים ביחס לתמורה, אבל את שלוות הצהרים ששרתה עלינו שם, אי אפשר היה לקחת…
אחר כך, לעת ערב, חזרנו למלון המרהיב שלנו Bura resort  

לכל המקדשים הגענו ברכב השכור. בכל המקדשים יש מקום חניה מסודר.
צ'אנג ראי ינואר 2019

צ'אנג ראי2

מלון שהוא בעצמו סיבה נהדרת לבקר בצ'אנג ראי

חנות ירקות יפיפיייה זו, בכפר הקטן, בדרך למלון בצ'אנג ראי.
אין ספק, שחנות זו, היתה אמורה לרמוז לי, משהו על הבאות… 

את המלון בצ'אנג ראי, הזמנתי ממש ברגע האחרון. המלון נראה לי מדליק, אבל לא הייתי סגורה עליו, עד כדי, חששתי ממנו. כי מנסיוני, מדליק אינו מרמז על שום דבר נוח, פרט למדליק.
ואכן, כשהתחלנו להגיע למעשה לצ'אנג ראי, מהדרך הארוכה, מפאי, נוכנו לדעת כי המלון בעצם בכלל לא בצ'אנג ראי, רק בכאילו…
וכדי להכביד, כשהגענו, אחר-צהרים לעת ערב, החדר עדין לא היה מוכן, כי המצעים טרם חזרו מהכביסה.
"אוקי" אמר האיש שלי, "אם לא יהיה נוח ומתאים, נעזוב, למרות השעה, למרות ששלמנו ונעבור למלון יותר נוח". אני נשארתי ליד דלפק הקבלה והוא הלך לראות את החדר. משלא שב. ואחרי זמן מה, ירדתי במורד הגן לעבר החדר.
גן העדן שננגלה לעיני, הסביר לי הכל:

דמיינו לעצמכם גן עדן טרופי: מפלי מים מפכים מאופק לאופק… פרחים… שרכים ושאר צמחים ירוקים.
רק שמונה חדרים מרווחים בכל המתחם המהמם הזה. ברור שמשוגע רציני הוא בעל המלון.

החדר, או בעצם הוילה  מגיעה עם מפל מים פרטי מקיר הוילה. די מהמם, לומר את האמת…

שמחנו לגלות כי החדר מרווח ובעל חדר מקלחת ואמבטיה מדליקים במיוחד.
תוספת מרנינה במיוחד: מסעדת המלון הנפיקה עבורנו אוכל משובח, במחירים ממש צנועים. (ומנות צמחוניות טעימות ביותר).

אם גן עדן, אז כמו בגן עדן. ו"הפרי האסור" הוא  פרי המנגוסטין הטעים כך כך. 

וכעת, אין לי ברירה אלא לגלות לכם את שם המלון הנהדר הזה. ובאמת, שהתמונות שצלמתי, אינן מחמיאות מספיק למקום המופלא הזה.
מורד ההר, שכולו מפלים…
Bura Resort

אז כמו שכבר אמרתי, המלון הזה, בפני עצמו, הוא סיבה מופלאה להגיע לצ'אנג ראי…

ואם בכל זאת תרצו לגעת עוד קצת על טיולים בסביבות צ'אנג ראי: לחצו כאן

צ'אנג ראי ינואר 2019

כבר שנים שאנחנו שומעים סיפורים על פאי. האם כצעקתה? סוף סוף החלטנו לבדוק…

חרגנו לגמרי מהרגלנו והתערנו בקהל התיירים הנוהר לפאי.
חרגנו לגמרי מהרגלנו והגענו לתאילנד בשיא עונת התיירות הנחשקת של חודש ינואר. 
הדרך לפאי, אכן מפותלת ומתארכת כחומר בידי הנהג. מרבית הדרך בתוך היערות ומעט נוף נגלה בנקודות עצירה דהיינו View Point. שאגב, התאילנדים אלופים בלציין ולהכין אותן במקומות המתאימים בהחלט. 

בחרנו במלון בוטיק נחמד Pai Cherkaew.  לקחנו את החדר הטוב ביותר ולו רק בגלל המרפסת הנהדרת שבו. מרפסת מוצפת שמש צהרים, צופה להרים. החדר מעוצב כהלכה, כולל הפרטים הקטנים ושילובי מרקמים ודוגמאות, שמורגש כי הושקעה בבחירתם יד מכוונת. רק חיסרון אחד היה בו, אשר עשוי להיות יתרון, במידה ואתם חובבי מזרונים קשים, כפי שהתאילנדים אוהבים…  
המלון במיקום מצוין. חמש דקות הליכה מרחוב "שוק הלילה". שתי דקות מהמסעדה הצמחונית המשובחת עד מאוד –Boomelicious Cafe. אהבנו כל ביס מהאוכל המצוין אשר מכינים במקום.  (אחד מאיתנו נהנה תחילה מהאופציה הידידותית להוסיף עוף / בקר לבסיס הארוחה הצמחונית. ואחר-כך, החליט שהאוכל כה טעים כפי שהוא…)  בימי ראשון המסעדה סגורה – ראו הוזהרתם.

ומה עושים בפאי?

כששאלנו את הבנים, שהיו כבר בפאי, התשובה היתה : אוכלים. אכן נראה שזה הבילוי העיקרי: משוטטים ואוכלים. חוץ מזה, רחובות פאי מלאים תיירים. בעיקר נוער. הרבה מישראל. לעת ערב, נפתח רחוב הלילה" – דוכני אוכל, מסעדות, חנויות והשמחה גדולה. אז הלכנו, שוטטנו, אכלנו, קנינו והתמזגנו. 

החלטנו לאתגר עצמנו בנסיעה אל מקום מיוחד. שהמוני הטוסטוסים מפאי לא יכלו לו: Ban Cha Bo Hill Noodle. 
במרחק נהיגה של כשעה וחצי בנופים יפים, נמצאת מסעדה מקומית מאוד בקצה ההר. מנת הדגל – אטריות חריפות במרק. הנוף משגע והאווירה מקומית לחלוטין. 
לשמחתי, היתה מנת אטריות צמחוניות…איזה כיף !

לא רחוק מפאי, בקרנו בכפר סיני מתויר קשות. אך את הנוף, לגמנו בהנאה. 

פאי היתה נחמדה אלינו. האוכל היה ערב. השלווה שרתה. הנופים יפים, המעינות חמים.  הכל מאוד תיירותי אבל נוח.
אז הנה, גם אנחנו היינו בפאי…

Pai ינואר 2019

פתאום, בספונטניות מדליקה, החלטנו לטוס לתאילנד. טיול קצר בצפון שהחל והסתיים בעיר צ'אנג מאי.

וככה, מצאנו עצמנו במלון נחמד על גדת נהר הפינג. מלון  Zensala river park . מלון בוטיק קטן. חדר נוח לחלוטין. נוף אדיר בתוך העיר.
היות והיינו עם רכב שכור צמוד, עניין המרחק ממרכז העיר לא הפריע.
מזג האוויר הפליא בקרירותו. חמים ביום וקר בלילה.

את הבוקר פתחנו בטיול במקדש  הקרוב לשדה התעופה של צ'אנג מאי – Wat Umog. המקדש נטוע בתוך יער שלו. סביבו מרכזי מדיטצייה ויוגה רבים.
סצנת היונים המרובות שליד האגם בשטח המקדש, הזכירה לי שכבר היינו כמה פעמים במקדש. לא שזה הפריע להנאה. שהרי אין כמו קורטוב קדושה על הבוקר. יחד עם צליינים מקומיים, בקרנו במנהרות שבהן דמויות בודהות קדושות. הברחנו יונים ליד האגם וחמדנו לעצמנו את כל התפאורה…

ואז, בהשראת בלוג מקסים על תאילנד –  TripCanvas החלטנו לנסוע מעט רחוק מצ'אנג מאי, לאזור הררי מרובה תותים ואטרקציות אחרות.
בדרך עצרנו בעוד כמה מקדשים מרהיבים, שכן, אין ספק שיש בנו אהבה למקומות השלווים והקדושים הללו.
Wat Pa Da Ra Pirom היה סגנוני בהחלט. שם גם התכבדנו בטעימה ראשונה של תותים תאילנדים מתוקים.

הדרך התארכה למעבר לשעה הקצרה שהיתה אמורה להיות. שכן מצאנו עצמנו בפקק תנועה עצום. העסקנו עצמנו במניית שמשיות…

הצלחנו להגיע ליעד –  jungle de cafe  אשר התגלה עמוס במבקרים מקומיים. פארק אקסטרים מיוחד ובו בית קפה תלוי על הנהר.
היה נחמד לשבת עם כולם. למרות שהאוכל לא היה שווה את המרחק.
לא עזרנו אומץ לשבת על הרשתות התלויות מעל הנהר, כמו מרבית הצעירים.  וגם הצטערנו עד מאוד, שפעם, כאשר טיילנו עם הבנים, טרם היו אטרקציות כאלה בצ'אנג מאי.
אז הנה לכם, יעד נהדר לטיול עם הנוער. 

חזרנו עייפים אך מרוצים, כל הדרך בחזרה לצ'אנג מאי.

צ'אנג מאי ינואר 2019

מי לא אוהב משהו ירוק צמחוני מטוגן?

טוב, אתם כבר יודעים שאני חולמת על תאילנד כל הימים. תמיד מתכננת את הטיול הבא, למקרה שהוא יפול עלי פתאום.
וביום סגריר נדיר בערבה, כאשר אני מתגעגעת לטעמים.  אין ברירה אלא לאלתר את תאילנד אצלי במטבח.. 

מיד התנפלתי על שקית בצל ירוק מהצרכניה והנה אני מכינה חטיף תאילנדי מטוגן. מה כבר יכול להיות לא טעים בחטיף תאילנדי מטוגן?
(במקור התאילנדי מכינים מירק שהוא משהו בין בצל ירוק לעלי שום).

את המאכל הזה, אני מגלה בדרך כלל בשוק, כשאני ממש רעבה וסביבי מליוני דוכני אוכל שאינני יכולה לאכול. (צמחונית אדוקה)
ואז לפתע, בקרן זווית, אני מזהה את המחבת הגדול ובו מטגנים את הדמפלינג הטעימים האלה. 
Kanom Guchai Tod  מציל אותי בכל פעם מחדש.

בקערה: ערבבתי בצל ירוק חתוך (במתכון האמיתי – בצל ירוק תאילנדי שהוא מעין הכלאה בין בצל ירוק-עירית ושום. הוספתי את התבלינים הנדרשים: סוכר – כמובן. כי כמעט ואין מאכל תאי ללא. (במקרה שלי, הוספתי סוכר קוקוס).
רוטב סויה (ללא גלוטן, אצלי במטבח). מלח, אבקת סודה לשתייה לשמירת הצבע העז. שמן (התלבטתי איזה שמן? מה שמן זית?… אז הוספתי שמן שומשום שמתקשר יותר למזרח). מעט אבקת שום – ליצירת טעם כמו שום… ערבבתי היטב  והשהתי לרבע שעה. 

בסיר קטן ועל אש קטנה הכנתי רביכה ממים , קמח אורז (היה לי רק קמח אורז מלא… אין ברירה – זה יצליח) וקמח טפיוקה. מערבבים עד שנוצרת מעין דייסה. אותה מערבבים עם הבצל הירוק וקדימה לכלי אידוי. 

אחרי המתנה קצרה לעיסה שמתמצקת לה בעדינות בכוח האדים, מתקבלת עיסה מוצקה יחסית, אותה ניתן לחתוך לנתחים ולטגן בזהירות על אש קטנה במחבת גדולה.

טוב… אני לא ממש מוצלחת כמו התאילנדים, אבל אפשר להסתפק בטעימה קטנה לתגבור הגעגוע.

ומכיוון, שאת המתכון למדתי מיוטיוב. הנה הקישור לשפית אחת מופלאה ביותר, אשר מלמדת אותנו מתכונים תאילנדים האמיתיים. 

בתאבון…

למתכון סום טאם ג'ה – סלט פפאיה צמחוני, אשר מרגיש נכון עם הירוק המטוגן הזה – לחצו כאן. 

לפעמים המלון זה כל הסיפור

הגענו להואה-הין למלון  Let's Sea Hua Hin Al Fresco Resort. מאותו הרגע ועד עזיבת המלון, היינו בידיהם המסורות של צוות המלון הכי מקסים והכי מפנק עד כה בתאילנד.
הים סער בכל הימים בהם היינו במלון. לצערנו. כי הים בתאילנד אהוב עלינו במיוחד. התנחמנו במלון. וככה זה התחיל:

ארוחת בקר מול הים וגליו. "האם תרצו מעט שמפניה על חשבון הבית, להתחיל יום חדש בחופשה שלכם?"…
אחת מאיתנו שתתה שתי טיפות. אחד מאיתנו סיים את שתי הכוסות.
ארוחת בקר מוגשת לשולחן משך שעתיים. וכשגילו, (כי שכחתי לעדכן בעת ההגעה למלון, למרות שנשאלתי) שאני רגישה לגלוטן, למחרת, בשמחה רבה אפו והכינו לי לחם  טעים נטול.
בעת השהייה בבריכה או ליד הים. רועננו בכוסות צוננות של מים בלימון ובמתזי לחות מהולים בשמנים ארומטיים…
הבריכה משתרעת לאורך כל המלון ומצאנו בה נחמה על אובדן הים וגליו…
המלון מטופח ומדהים על שלל צמחיית מים וסחלבים בכל פינה. בעיצוב מודרני משובח. החדרים נוחים ומפנקים מאין כמותם, כאשר במיני בר חבויות הפתעות בחינם.
לשווקי הלילה בסוף השבוע בלבד: תמרינד וציקדה המפורסמים. ניתן להגיע מהמלון, ברגל (ממש קרוב) או באופניים מהמלון.
אחרי ארבעה ימים נהדרים, שקטים, מפנקים ושלווים נטולי ים אמנם, אך רבי מעלות, הגיעה השעה לחזור לבנגקוק.

החזרנו מפתח חינני וכשהיינו בתוך המונית, זו שתחזיר אותנו לבנגקוק. בחיוך פרידה הגיע עובד מהמלון ובידו שני בקבוקי מים קטנים ואיחל לנו נסיעה נעימה. תשומת לב אדירה לפרטים הקטנים… אני אוהבת ומעריכה.
כעת, נותר לנו רק להתגעגע למלון ולעובדיו ולקוות שהפעם הבאה תהיה במהרה וכי הים יזכור אותנו לטובה ויפנק אותנו בגליו.

הואה-הין אוקטובר 2018

סוף שבוע נינוח בטעם מקומי

ומכיוון שהוחלט על טיול רגוע, פשוט ו"מה שיוצא – אני מרוצה"… נסענו לסוף שבוע באמפאווה. (השוק האטרקטיבי פתוח רק בסופי השבוע)
קפיצה קטנה מבנגקוק (כ70 ק"מ) והגענו לשוק הצף המקסים שעל גדות נהר קלונג. (Mae Klong).
בחרנו במלון Amphawa Na Non Hotel & Spa הנמצא 5 דקות הליכה ברגל מהשוק. המלון, היה זכור לנו בעבר כטוב בהרבה ממה שחווינו הפעם. אך היתרון הגדול של מיקומו, מניח אותו קדימה ברשימת הזכאות…
הרבה לא עשינו. שיטוט איטי בפרוייקט מקסים במטע עצי קוקוס.Amphawa Cahipattananurak Consevation Project –  הפרוייקט מנסה לשמר את עברה המפואר של העיירה, על שלל אומניה והמלאכות המסורתייות של האזור.   ניתן להתרשם מתהליכי הכנת סוכר דקלים ושאר מוצרי עץ הקוקוס. שכעת, בהחלט תופסים כיוון בטרנד הבריאות העולמי. מובן שקנינו חומץ קוקוס וצוף קוקוס על מנת לנסות בבית.

מסג' מעולה לקול דינדון פעמונים ותפילה בודהיסטית, באזור הפרוייקט.
טיול מהנה לגן הבוטאני הקטן בפארק המלך ראמה השני.
(במקום גם מוזיאון הקינוחים התאילנדיים – מבחר ממתקים ב"כאילו" – עשויים פלסטיק, לצד הסברים, שלמרבה האכזבה, היו בתאית בלבד)

שיטוט לאורך גדת הנהר בשוק הצף: בתי עץ עתיקים שהפכו לחנויות ומסעדות נחמדות ובין השאר, מציצים לסימטאות ובתים מקומיים.

השיטוט הביא אותנו לרוכל זקן,אשר מכר כופתאותשומשום שחור בתה ג'ינג'ר חם.
העלמתי עין בגבורה מכמויות הסוכר האדירות, שבזק לי הרוכל, בנדיבות, על כופתאות השומשום השחור ונהנתי מכל ביס בסצנה המקומית.

לעת ערב, התמלא השוק הצף. האור במסעדות הוסיף לשוק הדר ונוי. אפילו הנהר תורם חלקו לחוויה וזרם בחופשיות לצד הגדה הנמוכה יותר. כך שאת שאר הערב, בילנו בכפות רגליים רטובות…

וכדי להיכנס עוד יותר לאווירה, הלכנו על שיט לילי לחיפוש אחר גחליליות. גחליליות שהיו בדמיוני, פנס זוהר לפיות ילדותי.
שיט די ארוך, דרך השוק הצף המואר והקולני, התארך ולקח אותנו הרחק לתוך החשיכה ושם, לצד עצים נמוכים שעל גדות הנהר, הדמים השייט הזקן, את מנועי הסירה וכיבה פנסים ונתן את הבמה לגחליליות. הן מצידן נתנו הופעה – וכך, העצים נצצו בהיבהובי פנסי גחליליות, או שמא, פנסי פיות.
לשיט גחליליות ניתן להצטרף מפיר הנמצא בשוק הלילה ברחוב שליד הנהר הפתוח, או מפירים הנמצאים לאורך השוק הצף.

ביקור בשוק הרכבת המפורסם Talat Rom Hub – נמצא כרבע שעה נסיעה מהשוק הצף. היינו עסוקים בעיקר בלכעוס על המוני התיירים הסינים, אשר הגיעו בכמויות לראות את שוק הרכבת ולא חסו על אף חסה. רמסו ברגל גסה דוכנים על רוכליהם התאילנדים המנומסים והשקטים. וכך, מאוחדים בכעס, אנחנו והתאילנדים, צפינו ברכבת העוברת ברחוב הצר, מעל ערמות הירקות שבשוק. ומכיוון, שלפני כשנתיים הייתי בשוק זה, אין ספק כי השוק הפך ליעד תיירותי מעייף במקצת ועמוס. אם כי, עדין הזוי.

וכמה עלה לנו? – לא ניסינו להוריד מחירים. אתם בהחלט יכולים…
מונית – הוזמנה דרך המלון בבנגקוק. 1500 באט בנגקוק-אמפוואה
נסיעות טוקטוק אמפאווה – שוק הרכבת – חוות חתולים סיאמים (מיותר לגמרי) – בחזרה למלון – 500 באט
שיט גחליליות – 120 באט לזוג
מסג' מעולה מסבתא מפרקת – כ200 באט + טיפ

אמפאווה תאילנד אוקטובר 2018

צלילי הגונג מהדהדים היישר לתוך הבטן כתפילה. על מנת להפיק אותם, נדרשת  איזו מידה של מיומנות נרכשת. וכמו גם למידת ציחצוח נחושת עד שתזהר.

נראה כי האלוהים האוניברסלי, חובב צלילים נכונים, חודרי בטן ומרקיעי שחקים. ממש כמו תרועת השופר ביום הכיפורים שלנו.

לשמוח בפסטיבל הרוחות "פי טה קון" בעיר דאן-סאי – איסאן

פי טה קון

לו יכלתי הייתי פורשת כנפיים ועפה לי כדרכי למזרח. לפעמים, הנסיבות לא מאפשרות נדודים.
יציבות ונוכחות מתמדת חשובות ליקרים לי ועל כן אני מקורקעת לעת עתה.
מתנחמת בלימודי שפה חדשה: תאית כמובן. בחלומות על טיול חדש ובזיכרונות.
זיכרון מקסים: פסטיבל פי טה קון המגניב אשר נערך בעיר דאן סאי במחוז  לואי באיסאן תאילנד.

כדרכי, לפני החלטה על טיול חדש, אני עורכת מחקר קטן ומנסה בין השאר למצוא פסטיבלים באזורים אליהם ניסע.
כך מצאתי את פסטיבל הרוחות העליז הזה.
את התאריך צריך לאמת מול מקורות שונים, כי התאריך חמקמק ומשתנה בהתאם למסר הרוחות, משנה לשנה. 

רשימת מקורות לדוגמא:
                                       Tat news
                                      Trip Savvy
רצוי גם לבדוק באיזה מקום בדיוק מתבצע הפסטיבל ולחפש דרך להגיע למשרד התיירות המקומי של אותו המקום ולשאול שאלות ממוקדות.
חשוב לדעת היכן לישון: כדי לישון סמוך ביותר לפסטיבל ולא למצוא עצמכם רחוקים מדי. רצוי להזמין מקום לינה בהקדם, שלא יגמרו המקומות הראויים. לשאול על סידורי הסעות, במידה וצריך. על כרטיסים, במידה וצריך. לא להיות מופתעים לרעה בזמן אמיתי, כי חבל.

פסטיבל  פי טה קון היה עליז וסגנוני. המארגנים מאוד הופתעו מנוכחות התיירים הישראלים (אנחנו) וקבלנו מקום של כבוד ביציע המכובדים והכרת תודה במסר שנאמר לכל הבאים…
האנרגיות היו נפלאות והשמחה כולה שלנו.

לנו בבית מלון המרוחק כמה ק"מ ממקום האירוע עצמו. היה לנו רכב שכור שהקל על ההגעה. בדיעבד ראינו שיש צימרים ממש בלב האירוע. שווה בדיקה.
ואל נא תתפתו לישון בעיר לואי Loei. זהו שם עיר המחוז הרחוקה יחסית מדן-סאי. Dan Sai.

בתום הפסטיבל, אם אתם בעלי רכב שכור, כדאי להמשיך לפיצ'נלוק ומשם לצפון תאילנד או הפוך, לנסוע לאורך המקונג עד נונג-קאי המדליקה.

תאילנד 2013 Phi Ta Khon