קטגוריה: יומן מסע

לואנג פראבנג – עיר בה ניתן להוריד הילוך וליהנות באיטיות מהשקט הירוק.

טיסה קצרה מבנגקוק ואנחנו בעולם מקביל הנקרא לואנג פראבנג. הזמן בלואנג פרבנג כמו קפא מלכת. הבתים בסיגנון קולוניאלי מזמן הכיבוש הצרפתי. הכל מאוד חמוד כזה: באזורי התיירותי, מסעדות רבות ובתי קפה בבתים יפים בעלי תריסי עץ ישנים. נהר המקונג כמו מחכה לכם שתבואו ליהנות מהפלגה לעת שקיעה. בתי מלון מסוגננים. שווקים מענינים, שוק לילה ומצעדי נזירים. הכל מאוד ציורי. ומחוץ לעיר, האטרקצייה הגדולה היא הטבע.

הירהורים שחשוב להרהר בהם לפני טיול בלאוס – חומר למחשבה:

1. האמת, לא היינו מוכנים לכזו נחשלות. לא בגלל העם אלא בגלל הממשלה שאינה עושה כלל עבור האוכלוסייה. הזמן כאן קפא מלכת גם במובן הלא טוב. אין כבישים ראויים מחוץ לערים הגדולות כך שההתנידות קשה. אין כמעט בתי חולים וטיפול רפואי נאות. נאמר לנו, שבמקרים מסובכים, יש להתפנות לתאילנד. הבנתי, כי אם יקרה לנו חס וחלילה משהו, כאשר נהיה רחוקים בתוך המדינה. באזור שבו הדרכים אינם עבירות ממש, כמו במרבית המקומות בלאוס, התקף לב, עשוי להיות קטלני. תאונת דרכים… בקיצור, פעם ראשונה שנבהלתי מטיול באזור כזה והבטחתי לעצמי, שלא עוד. בגיל הזהב. יתכן וביטוח אקסטרים וחילוץ, יכולים להבטיח מעט שקט נפשי, אבל עם זאת, קשה לי לדמיין שיש מסוק חילוץ בארץ זו.
2. אנחנו הגענו ללאוס ביוני, בעונת הגשמים. תקופה הנחשבת לחלשה ביותר מבחינת עומס תיירותי. יש יתרון בעונה זו. מחירי המלונות נמוכים. אין כמעט תיירים. נחמד יותר לטייל כך. מצד שני, חם מאוד ולח עם אפשרות לגשמים עזים ושיטפונות. למזלנו, לא קרה לנו. כי לחשב מסלול נסיעה בדרכים הלא עבירות של לאוס, בעת גשם, נשמע דמיוני מדי…

טיסה וכניסה ללאוס

הגענו בטיסה של חברת איר אסיה מבנגקוק. הטיסה עלתה כ-150 דולר. יתכן ולו היינו מזמינים זמן רב לפני מועד הטיסה, היינו מוצאים תעריפים זולים יותר. אבל כאלה אנחנו. מחליטים מהיום למחר.
שדה התעופה קטנטן. מהמטוס יורדים והולכים ברגל ל"טרמינל".
אהבתי, שליד המטוס, הם מציעים לקחת מטריה – שימשייה לשימוש עד הטרמינל.

ויזה והחלפת כספים

בכניסה ללאוס מקבלים ויזה של 30 ימים. עבור הויזה אתם נדרשים לשלם 40 דולר לאדם. (נכון ליוני 25) ולהוסיף דולר אחד דמי טיפול. יש להגיע עם תמונת פספורט או להוסיף עוד דולר עבור סריקה והדפסה. ויש למלא טפסי הגירה. (שני טפסים: אחד מקבלים כבר במטוס והשני מתייחס רק לויזה). בין יתר הפרטים שהם מבקשים כי תמלאו, יש לציין טיסה יוצאת ומקום לינה בלאוס.
אפשר לשלם בדולרים, אירו, באט תאילנדי או כסף מקומי. (קיפ לאוסי). בגדול, בלאוס ניתן לשלם בכל סוגי המטבעות הנ"ל.
יש אפשרות להחליף כסף בשדה התעופה ויש גם חלפנים במרכז העיר.

נסיעה משדה התעופה לעיר:

למלון נסענו במיניואן עם נוסעים נוספים בעלות נמוכה. אין צורך במונית אישית.

מלון Maison Dalabua

בחרנו לישון במלון Maison Dalabua שהומלץ מאוד באתרים השונים וזכינו בגדול. מחיר צנוע יחסית למלון בעל שלושה כוכבים בלבד אבל בדירוג האישי שלי, היה מגיע לו לפחות ארבעה כוכבים! המלון קרוב למרכז העיר (הליכה קצרה ברגל). טובל בגנים מקסימים, צמחייה טרופית עשירה ובריכות נופרי מים מדהימות. החדר עצמו נוח בעיצוב מודרני וינטג' והמיטות נוחות והמקלחת בעלת זרם מטורף… וצוות המלון, אחד המקסימים ביותר, בהם נתקלנו. דוברי אנגלית טובה, נותנים שירות מעולה ומתוקים כולם. ארוחת בקר טובה. טבעונים – יש מנת פטריות בהזמנה מיוחדת עבורכם.

_{ד"ש חם מאיתנו לעובדת הקבלה המקסימה – Vamh}

תהלוכות נזירים עם בוא השחר

נראה כי האטרציה המרכזית של העיר, פרט למסעדות ובתי הקפה היפים, היא תהלוכת הנזירים השכם בבוקר.

לצורך כך, צריך להתעורר מוקדם. כי בערך בשעה חמש וחצי בבקר, עם זריחה. יוצאים הנזירים לאסוף אוכל מידי המאמינים. הנ"ל התפתח לממד תיירותי: לאורך הכביש הראשי, מוצבים כיסאות קטנים על המדרכות. נשים עומדות לידם בדוכנים קטנים, עליהם מונחות מנחות לנזירים. אורז דביק וחטיפים שונים המוצעים למכירה.

אותנו תפסה אישה נמרצת ופשוט הושיבה אותנו על הכיסאות ופקדה עלי לחלק מזון לנזירים.

קצת התביישתי לחלק להם אורז דביק בידיי החשופות. הנזירים עברו בזריזות ואספו במהירות את המנחות.
לאן כבר הם ממהרים? חשבתי בליבי. הרי הם נזירים…
הרחוב התמלא בגווני הכתום: נזירים זקנים ועד נזירים ילדים ממש, מלאו את הרחובות.

_{מדוע בגדי הנזירים בגווני כתום? תהיתי כהרגלי. דוקטור גוגל סיפק את התשובה: הצבע הכתום מסמל צניעות וטוהר (טוהר האש הכתומה). מסווה כתמים ישנים, לוכד פחות חום. בדי הכותנה הצנועים, נצבעים בצבעים טבעיים של כורכום. והם גם כדוגמת לבוש הבודהה. ובכללי, הם יוצרים אחידות וזיהוי של הנזירים.}

הייתי קצת נבוכה מהמעמד. הנזירים שהפכו לאטרקצייה. נראה לי קצת לא מכבד. אבל הלו… גם נזירים צריכים לאכול.

שוק בוקר בלואנג פרבנג

הנזירים עברו בזריזות. היו כלא היו. כנראה מיהרו לעבודת הקודש. הרגליים הובילו אותנו לשוק סמוך. על האדמה, נפרסו דוכנים. רוכלים מכרו ירקות, מגוונים מיני מזונות ושתייה. סגנוני.

מה אפשר לקנות בשוק הבוקר? מאכלים שונים, ירקות ומצרכים שונים. מיץ טרי סחוט במקום. ממתקים מקומיים. דבש ופטריות מרפא… סלי אידוי מסורתיים לאורז.

מסעדות ואוכל טעים בעיר לואנג פרבנג

מרכז העיר מלא במסעדות מסוגים שונים. מסעדות המגישות אוכל מקומי, הודי, סרילנקי ומסעדות צרפתיות מפונפנות, כיאה לעבר הקולינרי- צרפתי של לאוס. בתי קפה ובהם עוגות מפתות. דגמנו אחדות מהמסעדות:

Tamarind

מסעדה מדוגמת לאוכל מקומי סטייל גורמה, המגיע בצלחת מדוגמת עם הסברים. לא זול אבל טעים ומעניין. יש להזמין מראש מקומות. יש בתפריט מנות טבעוניות.

Gaspard

Gaspard מסעדה צרפתית בתוך בית מקסים. מחירים יקרים. אוכל צרפתי טעים. יש מענה לצמחונים.

Fathima Indian

Fathima Indian מסעדה הודית על גדת המקונג. אמנם צריך להמתין זמן מה עד הגעת המנות, אך האוכל ממש טעים והמחיר מצחיק. מומלץ בחום ויש כמובן אוכל טבעוני וצמחוני.

איך מתניידים בעיר ומחוץ לעיר?

בתוך העיר ניתן להעזר בשרותי "טוקטוק". מחיר נסיעה, אם משווים לבנגקוק, גבוה יותר. כ-60 קיפ לנסיעה קצרה במרכז העיר. ניתן גם לשכור רכב קטן להתניידות בתוך העיר. לא ניסינו.

לנסיעה לאטרקציות מחוץ לעיר, נעזרנו בשירותי נהג עם רכב. תחילה סברנו שנשכור רכב, וניסע עצמאית. זה לא קרה ומזל שכך. כי הדרכים מחוץ לעיר, משובשות וגרועות מאוד וככל שמתרחקים מהעיר, הדרכים הופכות בלתי סבירות בעליל. למעשה הדרכים ברובם הם כבישים הרוסים, מלאי בורות. קשים למעבר ועמוסים בצורה מטורפת במשאיות המעבירות סחורות מלאוס לסין. כלומר דרך של פחות ממאה ק"מ לקחה לנו כארבע וחצי שעות…

המלצה על נהג חמוד שבנוסף לנהיגה גם ידע לספר (באנגלית טובה) ולהדריך .הסיע אותנו בטיולים מחוץ לעיר וצ'יפר אחד מאיתנו בדייג בנהר הסמוך. Anousack Chanthavong +8562056699644 [email protected]

Kuang Si Waterfall

יעד פופולרי עמוס ביותר, שנמצא בקרבת לואנג פרבנג ומהווה אחת האטרקציות המרכזיות באזור: Kuang Si Waterfall. כניסה בתשלום. מקום מסודר ענק. יש שאטל מהחנייה לאזור המפלים. השבילים והברכות עמוסים במבקרים. עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים על מנת להמנע מהעומס. ועדין, גם אז, השבילים יהיו די עמוסים מטיילים. המים קפואים! ויש דגים המתנפלים בהתהלבות יתרה על כל חלקת עור חשופה… אבל המקום יפיפה. הברכות בצבע טורקיז. והטבילה מרעננת. בנוסף יש במקום שמורת דובים.

Pak Ou Caves

כדי להגיע למערות Pak Ou Caves, תחילה יש לחצות את נהר ה"או" בסירה קטנה. (תשלום של 15 אלף קיפ לאדם). _{כדאי לדעת לשחות, כי אין חגורות הצלה בסירה.}

עד כאן סבבה לגמרי. ואז מתחיל הטיפוס למערות:

למערה הראשונה יש לעלות בגרם מדרגות מהזן המעייף. מדרגות מאוד לא תיקניות ויש צורך לפסוע פסיעות ענק.

מגיעים. הזקנות היושבות בכניסה למערה, מאלצות אותנו במבט מצמית לקנות זר פרחים כמנחה לאלים. קטע די מביך, כי אינך יודע כמה כסף יש לשלשל לתרומה. הכסף המקומי מגיע בשטרות ענק של אלפי, מאות אלפי ומליוני קיפ. אבל לפי הפרצוף הלא מרוצה של הזקנות, הבנו שיש לשלשל עוד כמה אלפי קיפ. הכל על מנת לפייס את האלים ואותן.

במערה הראשונה: Tham Ting יש אוסף פסלי בודהה קטנים וגדולים. חביב. לא נפלנו… אפשר להבחין גם בראש בודהה שוכב וישן באפלולית המערה.

אחד מאיתנו ביקש להסתפק במערה הזו. וטען כי לפי מה שראינו, מה כבר יכול לחכות לנו במערה השנייה, אליה נצטרך לטרוח ולטפס. להזיע בלחות הנוראית של לאוס ואז להתאכזב?

אחת מאיתנו פחדה להחמיץ ושיכנעה את עצמה ואת זה שאיתה, להתעלם מתחושת הבטן ולטפס…

אחרי גלוני זיעה, הצלחנו להגיע למערה השנייה: Tham Theung

איך סבא שלי האהוב היה אומר, "נו מילא"…

הנזירים שרו תפילות והיו מעט רגעי חסד, כך שהצטרפתי בליבי בתפילת-תחינה לאל הכל יכול של כולנו, שייסים את המלחמה הנוראה ושיחזיר את כל החטופים.

נותרה הירידה: יורדים בזהירות. נהנים ממראות הנהר הבוצי, בו מתערבבים צבעי המים. שום בריזה משום ים, לא הגיעה לצנן ולייבש את נהרות הזיעה הרבים שזרמו במורדות גופינו.

טיפ: _{אם אתם רוצים ממש להתפעל ממערה ובה אלפי בודהות מוזהבות אולי שווה להגיע לבורמה (מינאמר) כאשר ישובו לשם ימים שקטים ולטייל במערת פינדאיה.}

Green Jungle Park

אין הרבה אטרציות בסביבת לואנג פרבנג. אזי Green Jungle Park היא אטרקציה די בינונית ולמרות זאת הגענו לשם. על מנת לגלות את הבינוניות. כניסה עולה 50 אלף קיפ לאדם.
למען האמת, אם אתם מטיילים עם ילדים, הרי המקום עשוי להיות מאוד אטרקטיבי, כי יש שם פעילות אקסטרים של אומגות בצמרות העצים שנראתה מבטיחה.

בעצם מה שכן היה אטרקטיבי ביותר היה השיט במעבורת שחצה את הנהר.

ומה היה לנו ב- Green Jungle Park?

יש מתקני אומגות בצמרות העצים. נראה מאתגר למדי. ויש מפל מאוד גבוה שיורד מההר.

יש גם גינת פרחים עונתית גדולה ובה הופעות פולקלור של שבטים מקומיים. מאמינה שבעונת הפריחה זה מאוד מרשים.

המסע ל- Nong Khiaw

לכאורה Nong Khiaw מרוחקת מלואנג פרבנג כ- 140 ק"מ. כמעט כמו המרחק בין הערבה לאילת, שאנחנו גומעים בשעה וחצי… רק שללאוס יש קצב משלה. לפני ההגעה ללאוס, בשלב התיכנון, היו לנו תחילה מחשבות על שכירת רכב ונהיגה עצמאית. איזה מזל היה שזה לא קרה. הבנו זאת מיד כאשר התחלנו בנסיעה והכביש למעשה כמו נעלם בהרבה מאוד מקומות. מצאנו עצמנו נוסעים, בנסיעה איטית בדרכים חרושות עמוק. מתמודדים עם תנועת משאיות כבדות… כיף.

אז אחרי שהבנו מהם כבישים בינעירוניים בלאוס, המשכנו בדרך. הנופים לא אחרו להגיע:

עצרנו בשוק מקומי עד מאוד וקנינו מעט פרי לדרך הארוכה.

והופ הגענו… (אחרי כארבע שעות נסיעה מטלטלות מלואנג פרבנג).

שני צבעים בנהר נראים בבירור. מפגש בין מי המקונג הבוצי למים הירוקים של נהר Nam Ou.

Maison De Nong Khiaw Resort

מכיוון שהיינו מחוץ לעונת התיירות, לא טרחנו להזמין מלון מראש. אלא פשוט הגענו למלון.
הדרך למלון Maison De Nong Khiaw Resort היא כצפוי, דרך עפר שלא נראה סופה. ופתאום נראה המלון שהיה
נטוע במדרון מול הנהר. ירדנו במדרגות הרבות, כדי לגלות כי הקבלה נמצאת למטה… הנוף היה מהמם. החדר הצבעוני היה חביב. לו היו משקיעים בחדר הרחצה קצת יותר, היה מלון זה הופך לפנינה. אבל גם כמות שהוא הוא מדהים בשל המיקום והאווירה וגם בשל צוות העובדים המקסים.

אחד מאיתנו גם היה שמח למעלית… השנייה מאיתנו, לקחה את זה כאילו תרגול כושר, שכבר אינה מבצעת קרוב לשנה.

המרפסת מול הנוף המהמם. דממה… פרפרים בגודל של ציפורים מרפרפים מעל הפרחים הכתומים. בריכת שחייה פסטורלית. מדרגות אל הנהר, שיהיו שימושיות ביום שלמחרת. פשוט Wow!

היה מדהים להשכים קום ולצאת למרפסת. פסגות ההר מעוטרות בכתרי עננים.

הפלגה לכפר Muang Ngoy

קמנו לבוקר יפה זה. צופים בעננים הגולשים מההרים. ואז, גלישה מסוג אחר, גלישה בטלפון הנייד, הנחיתה אותנו למציאות קשה. מלחמה עם איראן. הדמעות עלו. המחשבות קשות. הנוף הפסיק להיות מנחם.

הנשימה נעתקה אבל הזמן לא עצר מלכת. הטיול המשיך כמתוכנן. נפגשנו בירכתי המלון, במזח והחלנו להפליג לכפר הנידח Muang Ngoy.

אמנם חיכינו להפלגה זו, שאמורה להיות פנינת הטיול. אולם מצב הרוח היה קשה. הדמעות איימו לפרוץ מעיני וגם פרצו. המחשבות על מה שיקרה, קילקלו את ההנאה מהמראות היפים. המקומיים בודאי שמעולם לא נתקלו בתופעה מטרידה כמו שהייתי אני. יושבת בסירה, עגומה. לא מתמסרת למראות.
ובכל זאת, משתפת אתכם במעט התמונות שכן צולמו.

מרחוק הבחנו באנשים מחפשים זהב בנהר.

הכפר Muang Ngoy מנותק מסביבתו הגישה אליו בעיקר בהפלגה. מאוד ציורי. הרחוב הראשי גדוש בבתים שווים הצצה. גדושים במסעדות ובתי קפה. סדנאות מלאכת יד. מזכיר את דרמסלה? מכאן גם ניתן לצאת לטרקים בסביבה הציורית. אנחנו הסתפקנו בהצצה קצרה בכפר וחזרה למלון ב-Nong Khiaw. מה שהתאים למצב הרוח הלאומי. לצערנו.

כבר בהתחלה היתה תזכורת עצובה ל"מלחמה שלא היתה" בלאוס. הפצצות האמריקאיות שהחטיאו את המטרות בויטנאם והגיעו אפילו לכפר נידח, הררי זה.

הפלגנו בחזרה למלון ב- Nong Khiaw. המראות היו יפים גם בדרך חזרה.

Ban Pha Toke Community Museum

מרחוק זה נראה כמו מבנה פסטורלי של מוזיאון כפרי על רקע ההרים. אבל מבפנים התכולה זעקה. כמה אירוני להיות במוזיאון על מלחמה עלומה כביכול, במקום נידח, כאשר מלחמה מתרגשת עכשיו בארצי.

מכתש הפצצה

ולמחרת חזרנו לעיר לואנג פרבנג. ימים עצובים של מלחמה באיראן, מתובלים בנוף לאוסי מהמם. אנשים חמודים ועננים גולשים לנהר.

khop chai לך לואנג פרבנג. היית נעימה לנו. נגיע שוב בימים שקטים מאלה.

_{לואנג פרבנג לאוס יוני 2025 – זמן מלחמה באיראן: העם כלביא}

טיול ברכב שכור סובב טאיוואן

הקדמה:

אחרי שכבר קראתם את הפוסט שלי סובב טאיוואן – הקדמה (חלק 1) הגיע הזמן לספר על הטיול עצמו.
הטיול שלנו התחיל ביציאה מהעיר טאיפיי ברכב שכור. הנהיגה החוצה מטאייפיי היתה קלה וללא תקלות.
הניווט התבצע בעזרת גוגל מפס. אנחנו בחרנו להתחיל בצד המערבי של האי.
הנסיעות ברובן היו בדרכים צדדיות, מה שהגביר את ההנאה מהנופים, אך לקח זמן רב יותר.

את המסלול הכנו פחות או יותר מראש. בעזרת קריאת בלוגים והמלצות על האזורים השונים. חייבת לציין, כי לעיתים, יש נטייה בכללי לבלוגרים ליפות מעט את המציאות. ולכן, לפעמים התאכזבנו מעט מהאטרקציות אליהן כיוונו אותנו במילותיהם. בפוסט זה, אכלול מקומות שמאוד מצאו חן בעיננו. חייבת להעיר, כי לפעמים הנסיעה הארוכה, למרות המקום היפה, לא ממש הצדיקה את הנסיעה. ואשתדל לציין זאת.
לפעמים התאורים בגוגל מפס קצת הטעו:. לדוגמא, מקום שצויין בגוגל מפס כחווה. התגלה כמקום ענק שעשרות אוטובוסי תירות פנים, מגיעים אליו ולא כחווה אותנטית קטנה, כפי שדיימנתי… על מקומות כאלה, שהיו חביבים, אך לא יותר מזה -לא אספר בפוסט זה.

למרות שבכללי, ידענו לאן אנו רוצים להגיע, לא הזמנו שום מלון מראש. מה שאיפשר לנו גמישות בהחלטות בזמן אמיתי. בכללי, לא נתקלנו בבעיה במציאת חדרים במלונות, אליהם כיוונו.

ואלו המקומות שהרשימו אותנו ביותר בטיול בטאיוואן בצד המערבי:

Gaomei Wetlands

פארק Gaomei Wetlands היה יפיפה. הכניסה חופשית. התשלום היה רק בעבור חנייה סמוכה.
למעשה זהו חוף ים בו עשב ירוק גולש עד פאתי הים. עליו נבנה דק עץ יפיפה כמו מוביל אל האינסוף…
פוסעים על הדק, ומתחת מתרוצצים אלפי סרטנים קטנים. העשב מתנועע מעדנות ברוח. פסטורלייה.

כל האזור הקרוב מרוצף בטורבינות רוח עצומות. וזה מוסיף איכות בדיונית לרקע.

Taiwan Husheng temple

Taiwan Husheng temple הוא למעשה מקדש זכוכית שנבנה לכבוד אלת הים מאזו (Mazu).
מקדש מרשים ביותר שנאמר עליו כי בלילה הוא אף יפה שבעתיים. כאשר הגענו ניגנה בתוך המקדש תזמורת שלמה, מה שהוסיף לאווירה. המקדש ניצב בתוך תחום מפעל זכוכית גדול, שניתן לבקר בחנות המפעל וגם במבוך זכוכית מגניב. הכניסה למבוך כרוכה ברכישת כפכפים ב-150 דולר. אותם תקחו עמכם בסיום המבוך וגם תקבלו ראנר לשולחן במתנה.

מהמקדש המשכנו לאזור אגם הירח, לחפש בית מלון. נהיגה בכבישים צדדים חשפה אותנו למראות ירוקים ורגועים.

שדות אורז עוטפים בירוק זרחני את כל המרחב. לפעמים ממש כמו "לוחכים" את בתי העיר.

נסיעה רגועה דרך הירוק, ירוק הזה והגענו ליעד הבא:

Sun Moon Lake

Sun Moon Lake התגלה כאגם גדול וסביבות מסלולי הליכה ורכיבת אופנים. ומכיוון שהגענו בסופש, היה עמוס במטיילים רבים. יש הרבה מקומות לשכירת אופנים מסוגים שונים, כולל אופניים חשמליות. היה נחמד להציץ בהמונים שטיילו וסבבו את האגם.

אנחנו בחרנו במלון הענק והנעים: Fuli Hot Spring hotel

החדר היה מרווח ונוח וכלל אמבטית ענק – סוג של "אונסן" פרטי ומקסים בחדר. מי שאין בחדרו אונסן פרטי. יכול לשכור חדר אונסן במתחם בריכת המלון. בערב, בתוספת תשלום, יש ארוחה בסיגנון "בופה" שהיו בו כל כך הרבה מיני מזונות וגם מענה הגון לאוכלי ירק בלבד. המחיר היה מצחיק בהתחשב בשפע…

בבקר, אצה לנו הדרך והמשכנו לעבר ההרים. אם יש לכם זמן, אפשר בקלות להשאר במלון הנעים הזה, עוד כמה ימים. ורק ולטבול ב"אונסן" אחרי טיולים באזור האגם השלו.

את ההרים יצאנו לבקש…

התחלנו להתגלגל לכיוון רכס ההרים הסמוך: Alishan: הדרך מאוד יפה והעצים מרשימים כל כך.

כאנשי המדבר, כמות העצים מרגשת מאוד. כל כך הרבה יופי וחיים ביערות הלא נגמרים, סביב לנו.

רגע לפני שנכנסנו לשמורת אלישאן, הבנו שאם לא נמצא מלון ראוי באזור, אנחנו בבעיה. ואכן היתה בעיה: המלון הראוי היחיד באזור, היה מאוד יקר. מחיר שלא רצינו לשלם. ושאר המלונות נראו עלובים. וכך לצערנו, ויתרנו על הטיול ממש בתוך השמורה והמשכנו להתגלגל ולרדת מעט מהאזור ההררי.
לא חסרו נופים מרהיבים גם בהמשך. (מטעי תה יפיפיים).

בסוף היום, נאלצנו אם כן, להחליט על מלון ללילה. וכך מצאנו עצמנו במלון Spring Hill hotel.

ב- Spring Hill hotel פקידת הקבלה לא הבינה מילה באנגלית… אפילו לא אנגלית בסיסית של yes או no…
מה שכן היה חביב במלון, היא אמבטיית הענק שקבלנו. וגם ה"אונסן" היפני המסורתי שנמצא במלון. שכולל רחצה בעירום, נפרדת לנשים וגברים. מש כמו ביפן.
ואם כך, טבלנו גם טבלו במים והלכנו לישון…
המלון היה בסמוך לשני מקומות בהם רצינו לבקר בבוקר. וכך גם היה.

Luermen Tianhou Temple

Luermen Tianhou Temple התגלה כמקדש ענק ומיוחד לאלת הים מאזו.

המקדש היה ענק ומרשים בהחלט. ענן קטורת וזרי פרחים מרהיבים. אלים די מפחידים והרבה מאוד מאמינים מתפללים.
כניסה ללא עלות. חנייה חינם.

Moon World Park

Moon World Park התגלה כתצורת נוף מאוד חריגה.אזור של גבעות בוץ וולקני כניסה חופשית וחנייה חופשית במתחם קניות סמוך. הצטיידו בשתייה כי המסלול המעגלי מצריך הליכה ועלייה מאומצת בחום היום במדרגות רבות. (ראינו כי תאורה במקום, אז אולי כדאי למעשה להגיע לקראת חשיכה, כאשר חם פחות?)

יש כמה אתרים כאלה באזור. אנחנו הגענו למקום זה.

Dragon and Tiger Pagodas

Dragon and Tiger Pagodas – נכנסים דרך לוע הדרקון ויוצאים מלועו של הנמר… שתי הפגדות נמצאות בעיר Kaohsiung. על גדת אגם נחמד. המעבר לפגודות מזוגזג היטב. ועל-כן, הרוחות הרעות, אינן מוצאות דרכן לפגודות.

ציורי קיר בתוך לוע הדרקון

בחרנו לישון בעיר Kaohsiung שהתגלתה כעיר מודרנית מגניבה. המלון Voyage הסתבר כבחירה מצוינת. מלון מודרני מעוצב ונוח. היה קשה להפרד ממנו למחרת.

העיר Kaohsiung מצאה מאוד חן בעיננו. למרות הזמן הקצוב שבילנו בה.

תחנת רכבת תחתית הקרובה למלון ואשר שמטה לנו את הלסת: מפל מים במורד המדרגות הנעות...

Dome of Lights – גם הוא בתוך תחנת רכבת תחתית.

ואם אתם כבר שם, למה שלא תמשיכו לשוק לילה חביב Liuhe Night Market ובו תאכלו לאכול מאכלי רחוב בכלום כסף ולהתחכך קצת עם ההמונים…

התרשמנו מאוד מהעיר הזו. על תחנותיה המעוצבות ומבחר בנינים בעצוב עתידני:

הי דרומה… Southernmost Point of Taiwan

נפרדנו בעצב מהמלון המפנק והמשכנו הלאה מהעיר היפה הזו. בקלות ניתן לבלות בה כמה ימים, אם יש לכם זמן. וירדנו דרומה. לנקודה הדרומית ביותר של האי: Southernmost Point of Taiwan.

כניסה וחניה חופשית. הצטיידו בשתייה, כי יש ללכת עד הנקודה, השביל נוח. כרבע שעה, אם חניתם בחנייה הקרובה. במידה והיא פנויה. במידה שחונים רחוק יותר, הליכה של כחצי שעה. (כיוון).

זהו. אם הגעתם עד כאן… עכשיו מתחילים לטפס חזרה לכיוון טאיפיי בחוף המזרחי של טאיוואן, שהוא מסעיר ביותר.

פוסט נפרד על טיול בצד המזרחי של טאיוואן.

ניתן לקרוא גם את הפוסטים הבאים: טאיפיי על קצה הצ’ופסטיק וגם לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה. הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר. משוטטים ב-Hualien

טאיוואן אפריל 2025

על נסיעה ברכבת מקומית מבנגקוק לקנצ'נבורי ומדוע חבל שלא המשכנו ברכבת עד תחנת ארואן

הקדמה:

אם קראתם את הפוסט הקודם שלי, שנכתב על טיול צבעוני במיוחד ל-Talat Noi. בודאי שמתם לב כי הפוסט הסתיים בתשוקה לנסוע ברכבת. כבר באותה הזדמנות, בדקנו את לוח הזמנים מבנגקוק לקנצ'נבורי והחלטנו לעבור חווית נסיעה ברכבת. מסתבר, כי לא ניתן לרכוש מראש או להזמין מראש כרטיס נסיעה. מוטל היה עלינו להגיע לתחנת הרכבת עצמה, זמן מה לפני מועד הנסיעה ולרכוש שם כרטיסים. מיותר לציין, שאני, שאינני אופטימית מדיי, חששתי, כמצופה ממני, שלא יוותרו כרטיסים. שכבישי בנגקוק יהיו פקוקים ונאחר לרכבת ועוד נבואות שאינן מרנינות. וכך מצאנו עצמנו משכימים קום. ממש. בחופשה. ויוצאים כבר בשש בבקר מהמלון הנחמד שלנו Somarset לכיוון תחנת הרכבת.
(למרבה הנוחיות, השארנו במלון זה את מזוודות הטרולי שלנו באיכסון ויצאנו למסע מבנגקוק לקנצ'נבורי ברכבת עם תיק קטן אחד בלבד – איזה נוח!)

לוח זמנים:

הרכבת המהירה מבנגקוק לקנצ'נבורי, יוצאת מתחנת Thon Buri – Bangkok Noi פעמיים ביום: 07:45 וגם 16:35 וחוזרת לבנגקוק: 07:19. 14.55. מוטב לברר שוב את השעות, כדי למנוע טעויות.
(יש עוד רכבת, שאין לי פרטים עליה, משום שהיא רכבת מאספת וזמן הנסיעה ארוך במיוחד. אפשר לשאול את דוקטור גוגל על רכבת זו).

תאכלס – איך היתה הנסיעה?

הקדמנו – מה עושים?

אם אתם כמוני, תגיעו מוקדם מדי לתחנת הרכבת Thon Buri – Bangkok Noi . בשל חשש מקומות פנויים ברכבת… (חשש שהתבדה, ביום בו נסענו אנו, הרכבת, איך לומר… היתה ברובה ריקה). ישאר לכם זמן לשוטט בין דוכני השוק הרבים, בקרבת הרכבת. לשתות קפה ב"Amazon" – ממש ליד הרציף… ציף. ולחכות לרכבת שתגיע.

עלות כרטיס ונוחות הקרון:

המחיר היה זעום – 100 באט לאדם לכיוון.
הקטר הגיע בזמן. נרתם לרכבת ויצאנו בול בזמן, לקול צילצול פעמון התחנה. (תמונה שפיספסתי). הקרונות היו ריקים וכמעט כל אחד, יכול היה לנכס לעצמו קרון, לו רצה. המושבים עשויי עץ, לא נוחים בעליל. מאוורר מפזר את החום והחלונות פתוחים. איזה יופי!

אולי כדאי לזכור להביא עמכם ריפוד לתחת… אין בעית אוכל ושתייה, שכן, רוכלים חביבים עוברים בקרונות ומציעים לקנייה אוכל מוכן, חטיפים ושתייה קרה.

הנוף הירוק חולף על פנינו. לומר במהירות, זו תהיה הגזמה. אבל אחרי כשעתיים וחצי הגענו לתחנת קנצ'נבורי, מתאכזבים לגלות, כי לא נעבור על גשר קאווי. השמור לתחנה הבאה… (איך לא חשבתי על כך מראש?)

נפרדנו בשמחה מספסלי העץ הלא מתאימים כלל לזווית גופינו. ירדנו מהקרון, ממש ברגע האחרון, לפני שהרכבת המשיכה ליעד הבא. והלכנו לשכור רכב להמשך הטיול. בחוץ פגשנו קטר ישן, שכבר מזמן אינו מעלה עשן…

פוסט המשך על אטרקציות בקנצ'נבורי : מחוז קנצ'נבורי (Kanchanaburi) למתקדמים

_{תאילנד יולי 2024}

הם ממשיכים לטייל בבאלי הנפלאה, רכובים על אופנועים ואני בארץ הקודש, כותבת ונאנחת…

לילה אחרון ישנו השניים שלי במלון הנחמד: Puri Bagus Candidasa משם המשיכו לנסוע  כשעה וחצי עד היעד הבא. 
עד כה, הטיול היה באזורים הפחות מתויירים של באלי. כעת הם מתחילים להיכנס לאתרי תיירות קצת יותר פופולארים. 

תחילה עצרו  לארוחת צהרים מפנקת במסעדת דרכים מצוינת:Warung Kuliner OMG 
ואז המשיכו לכיוון הר הגעש הפעיל  והמקדש המרשים למרגלותיו. 

לוגמים קפה ונוף

בית קפה עם נוף משגע – La Montagne Coffee  – שדות אורז והר געש – שילוב אינדונזי מהפנט!

למרגלות הר הגעש הפעיל Agung הגבוה ביותר בהרי באלי

מקדש Besakih Great Temple

דמי כניסה למקדש  Besakih Great Temple, הנמצא ממש על מורדות הר הגעש, כוללים סארונג – 60 אלף רופי.
(אפשר להמנע מלקנות סתם סארנוג, כפי שינסו למכור לכם לפני הכניסה למקדש).
ואם אינכם רוצים להסתפק רק בהסברים מתוך הויקיפדייה תוכלו לשכור מדריך שבעזרת הסבריו המפורטים תוכלו להבין ולהינות יותר מהמקדש הגדול והמרשים הזה. 
חנייה כרגיל בעלות של  2000 רופי. 

מחלון חדרם הנאה במלון Villa Kubu Sakian בכפר Sidmen. ניתן לראות את הר הגעש! החדר החביב שבו כמובן מקלחת ושירותים פתוחים לרקיע. הנאה נוספת כאשר מגלים כי יש בחדר טלווזיה חכמה וסוף סוף ניתן לראות קצת נטפליקס. להרגיש בית. 
הכפר עצמו, שוכן בעמק פסטורלי. שדות אורז מאופק לאופק. קצת שכוח ומאוד חביב. מומלץ בעיקר למתרחקים מהמולת התיירים. יש לקחת בחשבון כי חובה שיהיה טוסטוס צמוד להתניידות נוחה באזור. 

טיולים באזור Ubud 

נסיעה קצרה מהמלון Villa Kubu Sakian לUbud. שם יעשו צ'ק אין במלון Sabana Ubud ויצאו לטייל באזור. 
אזור אובוד הוא אזור מעולה להיות בו תייר. ריכוז של אטרקציות נהדרות. בסיס מעולה לטיולי כוכב. היצע מלונות מכל הדרגות. מסעדות רבות. חוגים וסדנאות לתיירים. רצוי להמנע מלינה באזור המרכזי, מחשש לרעש והמולה בשעות המנוחה. 

מלון Sabana Ubud

על המלון המפנק הזה הם ממליצים בחום. שירות אישי מכל הלב. חדר מפנק. מיטות נוחות. חדר שירותים, מקלחת ואמבטיה בגודל של הרמון מהרג'ה. ארוחת בקר חביבה. שתייה וכיבוד משך כל היום. טלויזיה חכמה שניתן להתחבר אליה. מה עוד צריך? 

 Mount Batur

על מנת להספיק לראות את הזריחה מעל הר הגעש המפורסם שם – Mount Batur ולמרות המיטה המאוד מפנקת והחלומות הנעימים שחלמו שם, השכימו קום עוד לפני הציפורים וזכו לראות את ים העננים מפנה מקום לשמש הזורחת. 
לראות ולהשתאות על פלא הבריאה. 

ואם אתם בעניין, זיכרו ללבוש בגדים חמים ממש. כי קרררר בשעות בהן השחר טרם עלה. 

מרבית התיירים עורכים טרק ללוע ההר. אבל בהחלט ניתן להסתפק רק במראות הזריחה המשגעת באזור הכפר  kalimatan: תצפית ליד המוזיאון הגיאוגרפי במתחם.

אפשר גם, למצוא מקום לינה צמוד יותר ללוע הר הגעש, ולהמנע מהשכמה אכזרית. 

תמיד כיף סתם להסתובב בשוק. (נמצא ממש סמוך לתצפית)

הר הגעש נמצא כשעה נסיעה באופנוע מהמלון המאוד נחמד. 

גשם

גשם שלא בעונתו, אומרים המקומיים. ומה לעשות… מתרטבים מעט ומחכים להפוגה. וגם מהרהרים בגשמי הברכה שבמדבר ערבה.
וכאשר סוף סוף פוסק הגשם, מגיעים למקומות נהדרים:

שלוש שעות ירד הגשם. מבול היה. "נתקעו" במסעדה צופה לשדה אורז רענן. שתו קפה מעולה. טעמו ממנות הבית שהיו על טהרת חזירים והצליחו להשיג גם מנת ירקות טבעונית, למתנזר מחזירים. מסעדת Warung Babi Guling Pande Egi

ביקור בשוק אומנויות Sukawati Art Market: על מנת לרצות את זו שנשארה בארץ, מניב שלל בדים לכיסוי העצים בגינה. שנרגיש עם, למרות שנהיה בלי…

עץ ומקדש סביב

וכמובן שאין כמו ביקור יומי במקדש: Goa Gajah או בשמו השני "מקדש הפילים":
מקדש הינדי מרתק זה היה מכוסה בעפר ולמעשה התגלה בחפירות.
העץ הענק בן 500 שנים והוא מכונה "עץ הכותנה". Giant Kapok tree על שום תרמיליו בהם הלקטים דמויי כותנה צחורה. 

על מנת להיכנס למקדש יש לשלם 50 אלף רופי דמי כניסה לאדם. 2000 רופיות עבור חניה לאופנוע. וכמובן לעטות סארונג. (מקבלים במקום).

המקדש נמצא במרחק 30 דקות רכיבה על אופנוע מהמלון.

בחפירות, התגלו הבריכות והמערה וגם הריסות מקדש בודיהסטי שהיה במקום והתמוטט במהלך רעידת אדמה. 

שרידי המקדש הבודהיסטי עטופים בבדים מקודשים. 

הגשם שוב החל לרדת. מזל שהצליחו לחזור למלון. שם מחכה להם הנטפליקס…

חוזרים להתחלה: Denpasar

נפרדים מהמלון המקסים שלהם ב-Ubud וממשיכים לעיר ממנה התחיל המסע. שעה וחצי נסיעה והם במלון: Sini Vie Villa – Romantic Honeymoon Villa in Seminyak Bali

מחזירים את האופנועים לסוכנות ומבלים יום אחרון בבאלי. מחר יטוסו לבנגקוק. 

והמלצה אחרונה בהחלט: ארוחת צהרים מעולה, שמאוד אהבו.  במסעדת המבורגרים WACKO Burger Cafe

ועד הטיול הבא בבאלי הם יאזינו בגעגועים למוזיקה הנהדרת משם: מוזיקה שתזכיר להם את הנופים היפים, האוכל הטעים והאנשים החביבים של באלי: Gus Teja  – Rhythm Of Paradise

אפשר גם ללחוץ כאן – על מנת לקרוא את הפוסט הראשון : טיול אופנועים באלי – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022

רוכבים על אופנועים קרוב קרוב לירוק המהמם של באלי

טיול אופנועים בבאלי. זה לא קרה לי. זה קרה לו.אבל כמה שזה בא-לי…

טיסה ומלון בלילה שלפני באזור שדה התעופה דון-מואנג

לבאלי  אינדונזיה, הם הגיעו מבנגקוק תאילנד. הטיסה מהארץ לא הסתכרנה עם טיסת ההמשך לבאלי ולכן "נאלצו" לבלות לילה בבנגקוק. 
הבחירה הייתה ללון בקרבת שדה התעופה השני בבנגקוק הנקרא דון מואנג: {לחצו לקישור לפוסט על שדה התעופה דון מואנג) ממנו תמריא טיסת Air Asia  מוקדם בבקר ל- Denpasar בירת האי הקסום באלי. 
וכך, הרוויחו לפחות שעת שינה אחת.
 מלון Amari Don Muang Airport Bangkok – הוא המלון הנבחר לליל המעבר:  מהלובי של המלון יש גשר עילי לשדה התעופה, מהלך דקות בודדות.
אוטובוס שאטל חינמי משדה התעופה סוברנהומי לשדה התעופה דון-מואנג הביא אותם עד לפתח המלון. את האוטובוס הזה ניתן למצוא בקומת המסד בצד ימין. {לחצו לקישור לאתר על האוטובוס הנוסע בין שני שדות התעופה} חייבים להציג את כרטיס הטיסה העתידית, לשם שימוש באוטובוס. 

מסעדה ושוק לילה 

בסביבה אין הרבה מה לראות, או לאכול, פרט לכמה מסעדות פועלים באזור מסילת הברזל ופרט לחנות הנוחות 7-11 שאי אפשר בלעדיה.
אפשר למעשה, ללכת דרך הגשר העילי לטרמינל של דון מואנג, שם בקומה השנייה, אחרי המקדונלנדס נמצא מרכז אוכל טוב ומסעדות אחדות. {לחצו לקישור פוסט על שדה התעופה דון מואנג}

ואפשר גם להזמין מונית באמצעות אפליקציית Grab ולהגיע למתחם נחמד  O zone 1.
שם נמצא מרכז חיי הלילה באזור: שוק לילה, בארים ומסעדות שרבות מהן קוריאניות וגם קפה אמזון הנהדר, שהם כל כך אוהבים. 
{לחצו לקישור לפוסט על קפה אמזון).

DD buffet (Songprapa)
(הם בחרו לאכול בבופה שהרעיון בו הוא בישול עצמי בציר מרק חם הנמצא במרכז השולחן. בציר הזה מבשלים דגים, בשרים או ירק. כל השפע הזה, עם מליון תוספות, שתייה חמה, קרה ומתוקים: אכול עד שתתפקע!. 54 ש"ח לזוג).

נוחתים בעיר Denpasar

לילה ראשון בבאלי  Karma Sajtra Hotel

הם בחרו ברגוע – ועל כן המלון הראשון Bali Karma Sajtra Hotel שהוזמן מראש, היה באזור Seminyak בעיר הבירה דנפאסר. שלמרות היותו בקרבת האזור המרכזי, הוא עדין נחשב כאזור רגוע ושקט. 
( אם אתם אוהבים חיי לילה סואנים, בחרו אולי לישון באזור Canggu]

מחר בבקר יתחילו מסלול מעגלי באי היפה באלי.

תחילה אספו את הטוסטוסים והקסדות, אותם הזמינו מראש, באתר: Motor Advanture Bali 

לאחד מהם, זו רכיבה שלישית בבאלי ולשני, רכיבה ראשונה. השאלה במבחן, ילדים,  עשויה להיות: למי יכאב הטוסיק קודם? 🙂

התנידות על גבי אופונועים מומלצת ביותר. משום הכבישים הצרים, אשר מקשים על הנהיגה ברכב, מפאת גודלו. אפשרות אחרת, לשכור רכב עם נהג מקומי המתמצא ורגיל לנהוג בתנאים אלה. 

השכרת אופנועים – מדריך מזורז למתחיל:

ביקורת כללית על הסוכנות הנ"ל: Motor Advanture Bali  – הסוכנות בבעלות גרמנית. הציוד חדש באחזקה מעולה. שירות אישי שמוסיף לחוויה. הסוכנות נמצאת בקצה Seminyak ליד תחנת דלק. הדרך הרגלית לשם בחלקה היא לצד הכביש הראשי ללא מדרכה. (קשה להליכה) לכן ניתן לתאם מראש שילוח של האופנועים למלונכם  (בתוספת תשלום).
ניתן לשכור אופנועים גם על בסיס יומי או לטווח ארוך יותר. 
במקרה הפרטי שלהם: האופנועים עליהם רכבו היו למעשה טוסטוסים 125 סמ"ק של חברת הונדה. 

ואי אפשר ללא טיפים אחדים:
+יש להגיע עם רשיון נהיגה בינלאומי בנוסף לרשיון הנהיגה הישראלי.
+בעת ההשכרה יש להפקיד ערבון במזומן. הפיקדון משתנה על פי ערך הרכב ששכרתם. במקרה של שני הטוסטוסים זה הסתכם בסכום של 6 מיליון רופי. אשר הוחזרו בסיום ההשכרה. 

+בעונה הגשומה, שווה לקנות ברדס – שכמייה עמידה לגשם העולה כ100 אלף רופי. ניתן לרכוש בסוכנות עצמה. 
+שווה לבקש במעמד הזמנת האופנוע ארגז אחורי עם נעילה לשמירת חפצים. 
+האופנועים מצוידים במתקן לטלפון נייד עם יציאת USB לטעינה. שזה נחמד ועוזר. 
+לא לשכוח לחבוש קסדות תקינות.

מקדש ראשון בבאלי Tanah lot

היעד הראשון בקרבת מקום היה: Tanah lot זהו מקדש הינדי פופולארי אשר התגלה כמקסים ביותר בשעת השקיעה.
כאשר המקדש שקוע חלקית במים בשעת הגיאות. 
למקדש נהרו אנשים רבים. אבל זה לא הפריע לקסם. 

זה גם השלב בו אני, זו שנשארה מאחור בארץ הקודש, מתחילה להיות ירוקה מקנאה, מהמראות: "הלו. מקדשים זה התחביב שלי!" וחושבת ללא הפוגה, איך גם אני אצליח להגיע לאי הנהדר הזה. כלומר, איזה דרכון זר אני צריכה להמציא…

מלון Umma Bali Menjangan Retreat

מלון Umma Bali Menjangan Retreat נמצא באזור Menjangan ו Pemuteran- שהם אזורים מצוינים  לצלילות וסתם בטן-גב… ונמצאים מחוץ לטווח התיירותי הרגיל והידוע.

כדי להגיע למלון הנחמד הזה:Umma Bali Menjangan Retreat   מהמלון של הלילה הראשון, השכימו קום עד מאוד. ועם שחר יצאו לדרך, על מנת להימנע מפקקי תנועה. 
כאשר כ-130ק"מ יפים עד מאוד, מפרידים ביניהם ובין היעד.
כשלוש וקצת שעות רכיבה על גבי הטוסטוסים החביבים. 

ובדרכים: כביש צר מאוד. מתפתל. עם מעט נקודות עצירה לשם התרעננות. והתפעלות מהג'ונגל הטרופי שסביבם. מצמחי בית, אשר אצלנו, בקושי שורדים בגינה ובבית, ואילו בג'ונגל הבאלינזי הם מרגישים בבית: צומחים לגובה, רעננים וירוקים ומכסים כל פינה, להקות קופים וגם פה ושם מקדשים קטנים מאבן שחורה מקומית המתמזגים בטבעיות ברקע. מושלם.

המלון התגלה כמלון בוטיק קטן. ארבע בקתות עץ מגניבות, אשר  חדרי השירותים שבהן מקסימים ופתוחים לרקיע. ממש כמו שאני חומדת לביתי במושב.

שדות אורז סביב מוסיפים לאווירה ובעלת הבית מכינה ארוחת ערב טעימה שלא תרצו בשום אופן לפספס!

גשם יורד בזמן המנוחה. מחר יום חדש ורענן. 

מסעדה  שדגמו בדרך למלון:
Dapoer Chandra
ומכיוון, שאולי בעתיד…
אם ירצה "אלוהי הדרקונים הזרים" 🙂 גם אני אגיע לשם.
מעודד לדעת כי די בקלות מצאו מסעדה ראשונה. בדרך. ובה תפריט גם לטבעונים/צמחונים רעבים תמידית. כמוני.

ובבקר, לאחר טבילה קצרה בים. בחוף סמוך למלון, המשיכו ליעד הבא, הנמצא בהרים: Munduk

טיולים באזור ההרים של Munduk:

האזור הררי ביותר עם שיפועים תלולים שעשויים להיות קשים עבור מי שאינו מנוסה ברכיבה על אופנועים! ניתן להוסיף ולציין כי הכבישים הם ברמה גבוהה, למרות האזור הנידח. 

אזור זה מהווה בסיס מצוין לטיולי מפלים ויש הרבה כאלה כאן! כאשר המומלץ ביניהם הוא  Banyumala Waterfall

מומלץ לבנות על שהייה של שני לילות לפחות באזור זה. 

מסעדה מומלצת לארוחת צהרים תהיה: Terrasse du Lac Tamblingan. בה ניתן לאכול מול הנוף היפה מרק קניידלך מקומי הנקרא Bakso

Banjar Hot Spring

 ובתיאום מוזר. לי כאן בארץ נתפס הגב (הגזמתי בעבודות הגינון) והוא טובל במעין חם ב-Banjar Hot Spring
  אתר מהמם של מעינות חמים, לא רחוק מהמלון. 

מחיר כניסה לאתר למעיין 20000 רופי לאדם. בנוסף- חניה לאופנוע במחיר תרומה של 2000 רופי. שכירת לוקר לבגדים 5000 רופי.

לשמחתם ירד גשם והחוויה לטבול במים החמים בשעת מונסון היתה מגניבה ביותר. 

מקדש Brahmavihara Arama

חמים מהמים, רחוצים ומפוייסים המשיכו לטייל. במרחק קצרצר נמצא מקדש בודיהסטי פעיל
(בין היחידים ששרדו את השתלטות ההינדונזם) Brahmavihara Arama
יש לשלם כניסה 20000 רופי לכניסה ולעטות סארונג. (כרטיס הכניסה כולל סארונג). כרגיל, מחיר החנייה 2000 רופי לרכב.

לעלות במדרגות ולהתעלות בעזרת הסוטרות הרשומות.

ובלילה, לינה ב- Nadya Homestay

חדר די בסיסי בנוף משגע! 

מגיעים לאזור Tejakula

אזור זה נמצא למעשה מחוץ למסלול התיירותי הרגיל שבאי באלי. בצד החוף המזרחי. יש לקחת בחשבון כי רוב העסקים במקום נסגרים מוקדם, המרחקים גדולים וישנם רחובות ללא תאורת רחוב כלל.  (במקרה שלנו חלק נכבד מהכניסה היה בדרך כורכר ללא תאורה).
יש מקבץ מסעדות אבל לכל אחת נדרשת נסיעה קצרה, כמו כן רובן נסגרות מוקדם.
מומלץ להזמין מראש ארוחת ערב במלון ולנסוע למינימרקט הקרוב להצטייד בשתייה ונשנושים וליהנות מהשקיעה היפה. 
לילה אחד יספיק בד"כ להתרשמות מהאזור. אלא  אם רוצים להסתלבט יותר מול העננים.

ובינתיים, הגשם "המבורך" מאתמול במעינות החמים, מוסיף ללוות אותם גם היום והופך להיות סוג של גשם מטרד.
רטובים עד לסוללת הטלפון, הם עוצרים בכמה מקומות יפים בדרך לשם, לקפה, ארוחה קלה, מקדש או סתם כי כבר אי אפשר לראות כלום מעבר לחומת גשם המונסון הכבד.

אין יום בלי מקדש

Ulun Danu Temple בגשם שוטף

אוהבים צפרדעים שם? או שזה סתם נדמה לי? 

ואם הבינו נכון, אז התהלוכה הצבעונית, העליזה לכאורה, היא תהלוכת אבל לזיכרון קרוב אהוב שנפטר. 

לתבל את הנשמה והאוכל – סיור בחוות קפה משפחתית

ביקור במטע קפה ותבלינים:
Bali Beans 
התבלינים בגודל ומחיר דמיוני.
ואני מקווה שהם קונים אותם
עבורי.
כעת.

 

לינה ב- The Amrita Salt Farm Villas  (חדר נחמד, נוף יפה, אך מזגן חלש יחסית) שבנוסף היא גם חוות מלח.
יבקרו בה מחר בבקר.
לילה טוב להם וחלומות מלוחים…

ובבקר, השכמה למפעל יצור המלח הביתי שעל החוף הסמוך: קורות עץ חלולות אותם ממלאים במי הים ומניחים למים להתאדות ולמלח להשאר על הקורות. 
"ומה טעם המלח?" שאלתי אותו. "מלוח"… השיב וחייך. "מלוח כמו הים".

בזמן שישנתי כאן בארץ, הם התקדמו ברכיבה של שעתיים עד המלון הבא Aquaterrace 

כפר הדייגים החביב  Amed

אזור Amed נמצא גם הוא לא בלב מפת התיירות הבינלאומית. ובזה גם קסמו. חופיו היפים מאוד,  געשיים וסלעיים ומתאימים יותר לצלילה מאשר לשחייה ובטן-גב. 

בקר היום השישי התחיל גשום ושינה תוכניות. ועל כן, לא יצאו לטיול זריחה על הר הגעש כמתוכנן (בדיעבד התגלה כ"מלכודת תיירים) אלא זרמו עם הנסיעה ליעד הבא. כאשר בדרך, הנופים לא פחות ממופלאים. והים הרגוע מתמזג עם השמים לשקט אינסוף.    

כאשר הירוק כמו "מכאיב" בעינהם למודות המדבר. 

אתר מים כמו מארץ הפלאות – Tirta Gangga

מחיר הכניסה לאתר המקסים הזה: 50 אלף רופי לאדם. חנייה 2000 רופי  

והוא. ספק חולם, ספק מהורהר במקום היפה הזה.
(ואני מדמיינת שהוא חושב, איך לעזאזל יבנה אצלנו בחצר,מזרקות יפות כאלה). 

ארוחה במסעדת Bali Asli Restauran מגבירה את עוצמת החוויה. הנוף סביב. ההגשה. הטעמים…

מלון Aquaterrace ב- Amed

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

הערה חשובה! שימו לב כי רבים ממסלולי הנסיעה באזור זה עוברים בכבישים שמצבם רעוע. והרבה תאונות דרכים מתרחשות שם. על כן, הקפידו בבקשה לנסוע בזהירות ומתינות. 

אחרי שני לילות
במלון הנחמד Aquaterrace
הגיע הזמן לצאת לדרכים:

מזג האוויר ממשיך להפתיע: גשם יורד שלא כרגיל בעונה זו. הטמפרטורות צונחות מעט ויש הקלה בחום ועננות. 

מסלול חביב לאורך החוף, הביא אותם ליעד הבא ולמלון המקסים
Puri Bagus Candidasa

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

בדרך למלון הבא, הם עוצרים בכפר היסטורי משוחזר: Tenganan Pegeringsingan  בו הזמן כאילו עצר מלכת. ותושביו עוסקים במלאכות עתיקות. יפה להתבונן בהם. מוכשרים כאלה. 
כניסה חופשית. תרומה מתקבלת בברכה. חניה בעלות של 2000 רופי. 

לינה בלילה השביעי במלון Puri Bagus Candidasa

המסלול עוד לא תם: המשך המסלול בפוסט נפרד – לחצו כאן כדי להגיע לפוסט:  טיול אופנועים בבאלי – חלק שני. 

 5/5

טיפים תמיד רצוי:

נכון לזמן כתיבת הפוסט: על מנת להיכנס לבאלי חייבים בדרכון שאינו ישראלי. בזמן הנחיתה בבאלי מקבלים ויזה אוטומטית לחודש בעלות 35 דולר.
בד"כ, הכי פשוט להגיע לאי באלי בטיסת המשך מבנגקוק. 

לגבי הקורונה – אין צורך בבדיקות מקדימות או בבדיקות בנחיתה. 
יש צורך בתעודות התחסנות. 

קצת על אוכל ועלויות : דולר אמריקאי שווה כ15 אלף רופיות אינדונזיות.
עלות מנת אוכל עממית: שהיא נאסי גורנג, נאסי – אורז, גורנג- מוקפץ.
וזו המנה הלאומית שלהם, שבכל מקום תהיה טיפה שונה כי המתכון הוא אישי לכל משפחה: מנה זולה זו של נאסי גורנג Nasi Goreng תעלה 15/20 אלף בדוכנים ו WARUNG של מקומיים. 
מחיר מנה נורמלית נע בין 35-60 אלף  רופיות . מנה זו  ניתן למצוא ב WARUNG המשרתים יותר תיירים ולכן גם יש בהם תפריט באנגלית.
מנה יקרה יכולה להגיע ל 80 אלף ולרוב זה יהיה גרסאת הספיישל שמכילה תוספת חלבון נוספת (לרוב 2 שיפודי סאטה).

מנה נוספת עממית וזולה תהייה גאדו גאדו Gado Gado -"מיקס מיקס" הכוונה למיקס ירקות הגינה הזמינים מבושלים וטריים מוגשים עם ביצה, טמפה וטופו, והמון רוטב חמאת בוטנים בתוספת קרקרים. פתרון נוח לצמחונים.

Nasi Champur – מנה של הר אורז ומיקס ממטעמי המסעדה + שיפודים. 

שוק מקומי באזורים התיירותיים של באלי  מכונה במפות Pepito Market ו Popular Market – תמיד כדאי לקפוץ לשם ולגלות את פלאי האזור, מבחינה גסטרונומית, חקלאית ואמנותית. 

חנויות נוחות בבאלי יהיו מרשתות Indomaret וגם Alfamart. שלא כמו ה7-11 המפורסם של מזרח אסיה. 

מלונות – הם בחרו במקומות לינה באזורים שקטים ולא במרכז הענינים, שבד"כ רועש, היות והיו עם טוסטוסים צמודים. אם אתם מטיילים ללא רכב צמוד, אולי עדיף להיצמד למרכז בכל זאת, לשם הנוחיות במציאת מסעדות ומקומות בילוי.  מלונות רבים הם בעצם סוג של לינה בוילות פרטיות. בד"כ זה מאוד נחמד והאירוח הרבה יותר אישי. כל הוילות היו מפנקות ומצוידות במגזן ואינטרנט אלחוטי חינם. 

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022

הטיול באיסאן תאילנד מצריך נסיעות למרחקים ארוכים. מקדש באן ראי – Wat Ban Rai הצדיק את הנסיעה הארוכה אליו.

מקדש כזה, עוד לא היה לנו קודם

כאשר יוצאים לטייל ברחבי איסאן יש לקחת בחשבון מרחקי נסיעות ארוכים במיוחד. לכן כאשר על הדרך ניצבת הפתעה כמו Wat Ban Rai – The Elephant Temple of Nakhon Ratchasima  אנחנו נעשים מאוד מרוצים. אבל לא ידענו עד כמה, עד שנכנסנו למקדש עצמו.

 "שיחרור משאלות" תחילה

לפני הכניסה למקדש פגשנו ב"רוכלות משאלות" אשר חייכו אלינו בתקווה והציעו לנו לקנות, תמורת כמה באטים,  ציפורים או דגים ולשחררם לריצוי האלים המקומיים. שטר של 100 באט (כעשרה ש"ח) הצליח לגרום לרוכלת להיות מאוד מרוצה ולהוסיף לנו עוד כמה דגים ממוזלים לדלי.
הדגים שוחררו בתקווה לחזור לחייהם הקודמים באגם והפעם, עם נסיון חיים העשוי לעזור להם, לא להיתפס שוב במכמורת. אני מבקשת עבורם. 

אז מה בעצם יש לנו פה?

מקדש מרשים זה, עוצב בצורת פיל, אשר מושרש היטב בתרבות התאית.  הנזיר Luang Phor Khun. היה מפורסם בכל הארץ בשל כישורי הריפוי המיסתוריים שלו, הגה ויזם את הפרוייקט הנקרא גם Hor Thep Wittayakom. 
המקדש נבנה בכספי תרומות ובניתו הושלמה בשנת 2013.
יותר מ-20 מליון חלקי פסיפס הפכו את המקדש הזה, למקדש הפסיפס הגדול ביותר בתאילנד!
סביר להניח כי הנזיר הושפע ממקדשים אחרים, מטורפים לא פחות: המקדש הלבן בצ'אנג ראי וגם מקדש ארואן בבנגקוק, שאין מצב שלא ביקרתם שם עדין!

שילוב אלמנטים מהבודהיזם עם התרבות העכשווית עושה את העניין במקדש מגניב ביותר.
ניתן למצוא בין הציורים  הענקיים המעטרים את הקירות, את בודהה מנגן בגיטרה חשמלית או גולש גלים ורוכב על אופנוע!
תאורי גן העדן הכחולים ירוקים משרי שלווה לעומת פסיפס זועם ואדום של השאול ויצוריו.

הגינהום מעולם לא נראה יפה כל כך:

גן העדן מחכה מעבר לפינה

ואז נכנסנו פנימה…

על מנת להיכנס למקדש, יש צורך לחלוץ נעליים. משאירים את הליכלוך והבלי העולם החיצון  ונכנסים ברגל קלה ונקייה למקדש.
התחלנו לטפס, לעלות לראש הפיל במסדרון ספיראלי. צועדים לתוך עולם מופלא וקסום מאין כמותו. 

תוך המקדש ממשיך מתפתל בלולינות כלפי מעלה. הקירות מקושטים בציורים ענקיים מרהיבים. העינים הולכות שבי והלב מתרונן. 
באופן מקורי, ניצבות עמדות לתרומה בכרטיסי אשראי. 

בסוף הטיפוס מגיעים להארה

אני נמנעת שלא לשתף אתכם בעוד הרבה תמונות מהמקדש המרתק הזה.על מנת לשמור לכם סיבה להגיע עד לכאן. וגם להציב לעצמי מטרה, לבקר כאן שוב, ביותר סבלנות ואורך רוח.

במהלך הביקור שאלנו את עצמנו, לצורך מה נבנה מקדש זה והושקעו כספים כה רבים? האם יש הצדקה לקיומו של המקדש הלא צנוע בעליל?
אחת מהתשובות האפשריות, היתה עצם בואנו למקדש. אשר צורתו קסמה לנו וגרמה לנו להגיע ובדרך זו, גם לספוג מעט מתורת החיים והפילוסופיה הבודהיסטית. אשר גורמת לנו לאהוב יותר את העולם כולו על שלל ברואיו. 

למקדש נסענו בדרך הארוכה שבין העיר  Nakhon Ratchasima ל- Khon Kaen הנסיעה מנקון רטשסימה למקדש  ארכה כשעה ורבע ומשם לקון קן עוד כ-3.5 שעות. (כמובן תלוי בעומס התנועה).
לקרוא עוד על נקון רטשסימה

אוהבי המקדשים מוזמנים להציץ גם בפוסטים הבאים:

המקדשים המשוגעים של צ'אנג ראי

 Wat Chaloem Phra kiat 

Wat Ta Sang Udai Thani

מקדשים  עתיקים בלופבורי

Wat Phra That Lampang

Wat Pa Thamma Vithaya – 

Wat Sam Phran – מקדש הדרקון בנאקום פאתום

Dan Khun Thot, Nakhon Ratchasima  תאילנד מאי 2022

כאשר מטיילים עם שף. תמיד נשאר מקום בבטן לעוד טעימה קטנה,שבודאי, תיכף תגיע. וכך, על בטן כמעט מלאה, הם ממשיכים את טיול מסעדות השרפרפים ומזחי הדייגים מצ'ומפון ועד קראבי. 

אצה להם הדרך זמן טיול קצר ואין ספור מסעדות לדגום בדרכים

ועל כן, אחרי ארוחת בקר, הם יוצאים מצ'ומפון לכביש מס' 327 המתחבר בהמשך לכביש 4 ומטפס על רכס ההרים בדרך לראנונג, השוכנת על חוף ים אנדמן. הדרך מתפתלת בתוך יער סבוך ומטעי גומי וקוקוס. כאשר הדרך פונה דרומה, היא במקביל עם גבול תאילנד-בורמה. 

דרייב-אין דאמפלינגס

עכשיו זה הזמן לשים על מפת גוגול את נקודת הציון הבאה: Thab Li Steamed Stuff Bun ולכוון להגיע אליה.
זו אינה מסעדה אחת, זהו כפר שלם ובו רחוב אחד ארוך ובחזית כל בית יושבת  אישה ומוכרת מתוך סירי אידוי עצומים  דאמפלינג ובאן.  עוצרים לרגע, ומעמיסים שקית דאמפלינגס וממשיכים בדרך.

דרך הנהר לבורמה. למקומיים בלבד

נוסעים מעט דרומה עד לכפר  Kra Buri. ממשיכים לנסוע בכפר עד אשר מגיעים למזח קטן הנשפך לנהר העשיר בסחף אשר שמו במפתיע  גם  Kra Buri. הנהר  משמש ככגבול טבעי בין מדינות בורמה ותאילנד. מזח מקומי ממנו המקומיים מפליגים בין שתי המדינות ככה פשוט ונחמד .בסירה עם המזוודות. (היכן הדיוטי?:)

בערבה, לעיתים, אנחנו רואים גמלים בצידי הכבישים. בתאילנד הגמלים הם פילים.. תהיו זהירים!

ומראה איש  רכוב על אופנוע וליצדו קוף, גם הוא אינו מראה מפתיע בתאילנד. קופים מאולפים מאומנים לקטוף אגוזי קוקוס. 

את ראנונג עברו במהירות. החליטו שאין להם חשק להתרחץ במרחצאות החמים  Raksa hot spring הנפלאים של העיר. כי היה חם מדי, לחשוב על כאלה.

אז רק שתדעו, כי נמצאים מרחצאות פתוחים לציבור ויש גם מתחם סגור בתשלום. כיף אמיתי ביום מעט סגרירי.  

מראנונג עולים על כביש 4 משם לכביש 401 המטפס להרים לכיוון פארק קאו-סוק. בכביש הכניסה לפארק נמצאים מקומות לינה רבים ומסעדות. 

הם, הנחושים בדעתם לא לבזבז זמן על הליכות בטבע אלא אך ורק על מסעדות, מזחי דייגים ואוכל מוצאים בנקל  בצומת הכניסה לכפר, מסעדה הנקראת  בפשטות –Bus stop  אוכל מקומי טעים בישיבה על שרפרפים ירוקים… 

למחרת, נסיעה לכיוון האגם Ratchaprapha Dam: פרויקט לייצור חשמל הציף עמק גדול וכיום, מתוך המים מבצבצים ראשי גבעות והרים. ניתן לשכור סירה באגם ולהפליג לסיור מאלף. שכירת סירה ב-Ratchaprapha Marina.

אחרי הפלגה בת שעה באגם,החליטו לחזור לכביש 401 לכיוון החוף ובחזרה לכביש 4. המשך נסיעה לכיוון היעד הבא: קאו-לאק.

קאו-לאק, כצפוי, היתה מוצפת תיירים, בעיקר באזור המרכזי של שוק  הלילה. לכן הוחלט להמשיך עד ל-Tab Lamu Pier. לשם השכמה והצצה בעת פריקת שלל הדגה מספינות החוזרות מדייג לילי.

הצצה בגוגל בתצורת לווין, תגלה לכם, רצף מזחים בהם פורקים ספינות דייג. שווה להעיז ולנסוע ברכב ולהיכנס לכל פיר, למרות הדרכים העקלקלות ולזכות לראות את פריקת הדגה ע"י הדייגים המקומיים. 

לינה במוטל דרכים פשוט וזול בקרבת המזח, בצמוד לצומת כביש 4 :BMP Resort.
מול הכניסה למוטל, מסעדת Hot Pot מקומית על שרפרפים. מרק טעים בכלי חרס ובו מבשלים הסועדים בעצמם, תוספות בשר ומאכלי ים.

השכם השכם בבקר. מיון דגים במזח הסמוך למוטל. 

ולמחרת. בכביש 4, די סמוך למוטל מהלילה, מישהו חש ברעב קל וכך יצא כי עצרו לשם במסעדת Yummy Pad Thai. מסעדת שרפרפים (עם משענת…) משפחתית נעימה וטעימה. 

צילחות עם פרח סגול

טעמתם פעם פרחי Butterfly pea?  הפרחים הסגולים והיפים משמשים בעיקר כתה מיוחד וצובעים בסגול תבשילים רבים.  במקרה הזה, ליוו מנת סרטנים רכים בטיגון עמוק. soft shell crab

נסיעה בכביש 4 או בכבישים הצמודים לחוף, ככל הניתן. אם מכוונים בכללי לכיון חוף: Tai Mueang Beach

שם תוכלו לראות מרבדי  צעירי הסרטנים הפרוסים לייבוש. מהם בהמשך מפיקים משחה מסריחה, שאהובה במיוחד ברחבי תאילנד.  

המשך בכביש 4 כאשר היעד הבא:  פאנג-נגה.  (Phang Nga)

מנקודה זו בקצה לשון היבשה, הנוף היפה של כל המפרץ פרוש במלוא הדרו. 
אפשר לקחת הפלגות לסיור במפרץ היפה בקרבת מקום.

מובן שהם היו עסוקים בלחשוב מה יאכלו בהמשך וכך המשיכו עד למקום הלינה הבא. 

נוסעים לקראבי בכביש 4

לינה במלון פשוט Orange Tree  House. הבחירה במלון משום מגרש החניה, אשר בסופי שבוע הופך לשוק לילה עליז והומה אדם. ביום, צמוד למלון שוק ירקות וכן, גם כמה מסעדות צמחוניות, בסיגנון מסעדות בודהיסטיות  ממש בקרבת המלון, אלא שבטיול זה, לא דרכה כף רגלם במסעדות כאלה. 

למחרת, כהרגלם, סיור מזחי דייגים על שלל מרכולתם. אכילה במסעדות עממיות ויצירת קשרים חברתיים.  

ולקינוח היום והטיול בקוי החוף של תאילנד. שקיעה מופלאה בחוף הקסום בהחלט  ב-Tubkaek Beach.

לקריאה נוספת  על החוף ומלון שאהבנו להיות בו בהזדמנויות אחרות – לחצו כאן. 

לקריאת חלק ראשון של הטיול: מבנגקוק ועד צ'ומפון – לחצו כאן

תאילנד נובמבר 2019

ארבע שעות טיסה מבנגקוק והגענו לטעימה ראשונה בטאיפאיי

משום מה, עד כה, זנחנו את טייוואן. הפעם, השקענו והגענו.
ספטמבר איננה העונה המומלצת להגעה לאי. חודש גשום ואפור. כך יצא שמרבית הזמן רוססנו בטיפות גשם.
טאיפיי נראתה לנו די ריקה מתיירים מערביים. ודווקא אהבנו זאת.
טרקים, אינם משאת נפשינו וכך מצאנו עצמנו בטיול עירוני קצר.

גילוי נאות: לא נעשנו מומחי-על לטאיפיי או טיאוון. אבל בהחלט יודעים יותר ממה שידענו לפני הטיול.

די מהר גילנו כמה דברים שחיבבנו עלינו מאוד את טייוואן.

1. אוכלוסיה מקסימה ומאירת פנים.
2. מערכת תחבורה מושלמת.
3. שילוט מדהים אשר כמעט ואינו מאפשר לטעות.
4. שווקי אוכל בכל פינה.
5. מקדשים סיניים צבעוניים ועפופי קטורת.
6. מסעדות צמחוניות רבות.
7. תה קר עם כדורי טפיוקה  Bubble tea בהגזמה מקסימה!

מיד הבנו, שיש לנו עסק עם עם מעולה שיש מה ללמוד ממנו. והרבה. 

תידרוך מראש ע"י הבן, שכבר ביקר באי, איפשר לנו להגיע בראש שקט, באמצע הלילה לטאיפאיי.
תקלה קטנה היתה תורי ענק להחלפת כספים. היות ובלילה, רק כשני מקומות היו פתוחים. פתרנו זאת, בכך שדילגנו לתור קצר יותר לATM. מצוידים במעט כסף מקומי, פנינו לרכישת כרטיס סים מקומי וכרטיס נסיעות (רב-קו מקומי) – EasyCard. (עוד על הכרטיס הנפלא הזה, בהמשך הפוסט)

מלונות בעיר טאיפיי

את מלון Park Taipai Hotel בחרנו באמצעות מפת הרכבות בעיר. ואכן המלון היה מושלם. בדיוק מול תחנת הרכבת של Dannai (הקו החום). לכל תחנת רכבת יש מספר יציאה וזו של המלון היתה יציאה מס 6 מהמטרו.
החדר היה נוח. מיטות טובות. צוות המלון מקסים ביותר ומסייע בכל. בחירת מלון מעולה.
ממש בסמוך למלון, מרחק כשני רחובות מסתתרת מסעדה טבעונית/צמחונית/ללא גלוטן בוטיקית משמחת אנשים שכמותי. (אותו, קצת פחות… אבל הוא השלים חוסרים בשוק הלילה) – Plants.

בהמשך השבוע, היות ולא הזמנו מראש מספיק ימים במלון הזה, עברנו למלון Caesar Park Taipei במיקום אחר.
הפעם, היה זה מלון ענק בעיצוב יפני. משמש בעיקר לתיירים היפניים. החדר היה נוח. המיטות טובות. המיקום לא רע בכלל. ליד מקדש לונג צ'אן. במרחק הליכה קצרצר מתחנת מטרו לונג צ'אן (הקו הכחול) וממש באותו הבניין של תחנת הרכבת Wanhua Station.
נ.ב מקווה שאתם מחובבי אסלות יפניות מפנקות…

ממש ליד מקדש לונג צ'אן יש מסעדה צמחונית בודהיסטית קטנה. האוכל היה ממש טעים.
נסו למצוא אותה בעזרת אפליקציית Happycow

מקדשים אני אוהבת

מקדשים בסיגנון סיני היו לנו להפתעה. אין צורך לחלוץ נעליים, כפי שהורגלנו ממקדשי הודו  ותאילנד. הכל מתנהל בשקט ובסדר. יש תור לתפילות. יש תור לשריפת דפי תפילות, הגשת מנחות…
המקדשים עתירי דרקונים וגיבורים. עמודים מוזהבים מנצנצים וקטורת. והם מלאים משך כל שעות היום והומי אדם, מוארים ויפים אף יותר בלילה.
אין לשבת סיכול רגליים, בתחום המקדש. מותר ורצוי להתפלל בכל בגד שהוא. אפילו במעיל גשם ורוד וקסדת אופנוע.

חצר מקדש לונג צ'אן מדגימה את השילוב היפה בין ישן, מסורתי לחדש ומערבי.

מפל מים בחצר מקדש לונג צ'אן.

מקדש סונג צאן Songshan Mazu Temple – היה כארץ פלאות בלילה. ניצב בפתח שוק Rao-He night market . 
מי היה מאמין כי למקדש שש קומות וכל קומה יפה מקודמתה. היכנסו נא.

יש להגיע לתחנת סונגשאן Songshan, 松山 ולצאת ביציאה מספר 5.

קצת על כרטיס EasyCard:

ניתן לרכישה כבר בשדה התעופה, או בכל תחנות הרכבת.

הכרטיס מאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה בעיר. ניתן לשלם באמצעותו חניה, כניסה לאתרים שונים. חנויות 7-11 ועוד.
לא זזים בלעדיו לשום מקום.

בעת רכישת הכרטיס עצמו, תחויבו בדמי פיקדון כ100 דולר מקומי.

הטענת כסף בכרטיס בתחנות הרכבת, באמצעות  אוטומאט: בחרו הנחיות באנגלית ופעלו על פיהן. ככה פשוט.
ומה עוד כלול בכרטיס הרב-קו המקומי? הופתענו לגלות שגם רכבל! סעו בקו הרכבת החום עד סופו תחנת גן החיות. במרחק הליכה קצר – נמצאת תחנת הרכבל. בחרו בקרון ה"בדולח" – אשר לו רצפת זכוכית (קצת יקר יותר)  ורחפו מעל צמרות העצים לחצי שעה של שקט ושלווה. 
יורדים בתחנה האחרונה ומשוטטים במקום הנקרא מאוקונג Maokong ועד שמוצאים בית תה הצופה על הנוף. ניתן לחזור באותה הדרך, או לקחת מונית בחזרה לתחנת הרכבת.
ואל נא תגיעו ביום שני, כפי שאנחנו עשינו. כי הרכבל סגור בשני. 

ואם על אמצעי התחבורה השונים דיברנו, אז אי אפשר שלא להתפעל מרמזורי הולכי הרגל. יש איש הולך ברמזור, המשנה את קצב הליכתו בהתאם לזמן שנשאר ברמזור.
רעיון גדול – לא?

לקחנו את קו המטרו האדום עד סופו ל-  Tamsui Old Street. הליכה במעין שוק רחוב  עתיק על גדת הנהר משני צידיו. נחמד ועממי.

משם חזרנו לתחנת המטרו ולקחנו את הקו החום? המגיע לאזור Beitou.
אזור זה גדוש במעינות חמים. הצרה היתה שהם נמצאים תחומים בתוך מרחצאות בתי מלון. הכניסה אליהם היתה יקרה בצורה מוגזמת. וכן, הרחצה בהם היא בדרך כלל בעירום. נשים עם גברים.
משום מה, לא איתרנו מיד את אזור המרחצאות הפומבי. וכאשר כן איתרנו איתו, נוכחנו כי יש הגבלה על כמות המבקרים במרחץ ולא היתה בנו הסבלנות לחכות לשעת הרחצה הפנויה הבאה.  הבטחנו לעצמנו לחזור שנית וחזרנו עייפים למלון. על מנת להתרענן ולהמשיך לשוק לילה מומלץ.

חנות ספרים משגעת

בכל טיול עירוני שהוא, אנחנו אוהבים להיכנס לחנות ספרים מקומית גדולה. כל אחד ונטיית ליבו. אני, כספרנית וחובבת ספרים מושבעת. הוא, כרגע שקט בבית קפה שליד, בלעדי…

וכך, הגענו לחנות הספרים המרשימה Eslite Dunnan store.

כניסה מרשימה דרך יצירת האומנות – "Emmanuelle100 colors" והנה אני מוקפת בשקט, במדפי ספרים לרוב.

עם הספרים ובהתאם לשעת הצהרים נעשיתי רעבה ושמחתי לגלות לשמחתי כי באותו הבנין. בקומת הקרקע שהיא קומת המסעדות, קיימת מסעדה צמחונית בסיגנון "העמס על הצלחת ושקול"…  התשלום, על פי המסה. והאוכל – נאה עד מאוד.
את המסעדה כמו יתר המסעדות הצמחוניות, קל לאתר באמצעות אפליקציית Happycow.
(אם אתם צמחונים/טבעונים ורעבים – מיד להוריד את האפליקצייה)

אם תגיעו לחנות הספרים בסוף השבוע,  קרוב נמצא גם שוק פרחים וצמחי בית ענק . Jian Guo Weekend Flower Market  לחובבי הג'אנר. קרוב אליו גם שוק אבני חן.  (מתחת לגשר).

הסתובבנו בשוק שעה קלה. בחוץ טיפטף גשם. בפנים הייתה המולה רבה. שתינו תה ג'ינג'ר חם כיאות ליום הקריר וחמדנו את הצמחים הירוקים והרעננים שהיו בשוק.

כאן לא נחים בלילות

אין לילה ללא שוק. גדול, קטן והעיקר עם הרבה אוכל:

את סצנת שווקי הלילה אנחנו מכירים היטב מתאילנד. בטאיפיי, שווקי לילה רבים. קצת שונים ממקבילהם התאילנדים בכך שיש פחות דוכני אוכל והרבה יותר מסעדות המתחזות לדוכני אוכל ומסביבן חנויות לרוב. והכל מלווה בשלטי ניאון מאירים ומנצנצים.
אוכל צמחוני, די קשה למצוא בשווקים. עם מעט הכנה מראש, מצאתי בשוק הלילה המפורסם Shilin Night Market  את דוכן מלך הפטריות המפורסם, אליו נשרך תור ארוך.

פה ושם ניתן למצוא מסעדות צמחוניות עממיות גם באזורי השווקים בעזרת אפליקציית Happy Cow.

מה רואים?

את מגדל טיפאיי 101 קשה לפספס. הוא מלווה אותנו בטיול בעיר ואף מחוץ לעיר. 101 קומות למגדל והמעלית המהירה גומעת את הקומות במהירות מטורפת.
עלינו למגדל ביום סגריר. הראות, נכתב בכניסה, ללא דופי. מה שלא היה נכון.
אבל החוויה, היא חוויה. לא כל יום נמצאים בגובה העננים פלא הנדסי שכזה.
מחיר הכניסה די גבוה. 600 דולר לכרטיס והשהות מוגבלת בזמן.

מתחת למגדל חנויות לרוב. לחובבי הקניות.

מתחמי תחנות הרכבת התחתית מאוד מרשימים. ברובם, מרכזי קניות נחמדים, חנויות ומסעדות והפתעות אחרות. באחד מהם, זכיתי למסג' הגון מידי מעסה לקויית ראייה. אני מאוד מעריכה את פרוייקט הכשרת העיוורים ולקויי הראייה למקצוע מעסה. רעיון נפלא זה, פגשנו גם בתאילנד. 

אזור אנדרטת צ'יאנג קאי שק: מסתבר כי לטייאונים גיבור לאומי הנמנה עם ארבעת המנהיגים הגדולים ביותר בעולם.
(על פי ויקיפדייה). כמי שהיה מנהיג סין ודמות  משפיעה ביותר בתולדות ההיסטוריה הסינית גם כאויבו של מאו וכדמות שלא היתה פופולרית בשל שנות שלטונו הנוקשות באי. מאז הדמוקרטיזציה של הממשל בטאיוואן בשנות ה-90 הוסרה דמותו  מן הבניינים הממשלתיים והכיכרות. אך עדין כבודו במקומו מונח.
האנדרטה ענקית ומרשימה. הצלחנו להגיע בעת חילופי המשמר וזכינו לראות חיילים טייאונים במלוא הדרם הטקסי.
הגעה בקו המטרו האדום תחנת Chiang Kai-shek Memorial Hall

לא תרצו לפספס את חנות המתנות הלאומית: National Cultural and Creative Gift center הנמצאת בקרבת מקום.
כל המוצרים ודברי האומנות המיוצרים בטייאון קובצו יחדיו בחנות גדולה זו ובמחירים שפויים לגמרי.

ואם באזור בילוי צעיר ותוסס בלילות חשקתם – לכו על אזור ximen

או שתסתובבו, לעת ערב, במתחם התעשייתי לשעבר של  Huashan 1914 Creative Park – שם תוכלו להציץ בחנויות ענק מדליקות. באחת מהן התאהבתי במיוחד – חנות שכולה צעצועי עץ מדהימים, עד אשר ממש קיוויתי לאיזה נכד/ה, שאין לי. כזה  שיאפשר לי לקנות מתנה מדהימה בחנות wooderfullife
יש אפשרות לסדנת יצירה בחנות. קסום לגמרי.

שופינג של מוצרי אלקטרוניקה בקומפלקס ענק Guanghua

מאחורי הפלאזה, שוק לילה מקומי קטן אשר כולו דוכני אוכל ומסעדות צפופות.

תה!

 סצנת תה הקר עם פניני הטפיוקה, השאירה אותנו נדהמים. לא נשארים צמאים כמובן.

בכל מקום. בכל פינה, דוכני ממכר תה קר Bubble Tea
סוגי תה רבים ונהדרים. תוספות לימון, דבש, סוכר, קרח וכמובן פניני טפיוקה במיטב הצבעים. הכל מדויק בצורה מדהימה. אתה נשאל לאחוז הקרח בכוס ולמידת המתיקות או החמיצות.
התה נמזג לכוס עליה מכסה מולחם בלמינצייה. כזה אשר לא מאפשר לתה לנזול כלל. התה עובר שיקשוק / ניעור מקצועי ומה שנותר הוא לדחוף קש עבה במיוחד ולשתות.
פניני הטפיוקה מחליקות דרך הקש ומדגדגות את השתייה. סוג של לאכול את התה…
התה, אכן מתומחר יחסית יקר, יחסית להיותו בעצם תה.  אבל לא תעמדו בפיתוי הקריר ביום טייאוני לח.

טאיפיי התגלתה כעיר מקסימה וידידותית למשתמש. עיר שקל להתמצא בה. לא  עמוסה מדי בהשוואה לבנגקוק. אטרקציות חביבות ולא מטורפות. בסיס מעולה לגיחות החוצה. לטרקים או סתם טיולים.
ואנא, התאמנו מראש באכילה בעזרת צ'ופסטיק – כי זה מה יש…

רוצים לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?

לאכול צמחוני (טבעוני) בטאיפיי 

 הפארק הגיאולגי Yehliu

טייאוון החוף המזרחי

טייאוון החוף המערבי 

טאיפיי ספטמבר 19

החוויה מתעצמת כשאתה מטייל לבדך באתר עתיקות יפה. לרגע קל, אתה אפילו מסוגל לדמיין עצמך עובר לגור שם, בשקט הנהדר והשלו שבמקום. לא הרבה טורחים להגיע לפינות החמד הנסתרות של תאילנד ולדעתי הן מדהימות.

הגענו ללון במלון ענקי ונטוש Phanomrungpuri –  בדרך לפסטיבל הפילים בסורין אשר נמצאת בחבל איסאן. המלון בסגנון תאילנדי מיושן (אולי שיפצו מאז… אבל לא נראה לי), כלומר לא משהו. אבל נקי ונוח. הנחמדות שלטה במקום ומחיר הלינה היה פשוט זול. משם הדרך אינה ארוכה עד לעתיקות Phanom Rung historical site. מקדש בסגנון קמר, אשר השתמר בצורה יוצאת דופן. מבנה דמוי פירמידה, הניצב על גבעה.
להשלמת החוויה, כדאי להמשיך ולנסוע עוד כחצי שעה עד לעתיקות- Ruins of Muang Tum temple – מקדש הנטוע על ברכות מים עתירות לוטוסים ורודים. השלווה שם, העדר התיירים והשקט, היו אינ-סופיים.

על פסטיבל הפילים  בסורין בפוסט נפרד.

תאילנד 2014