קטגוריה: בלוג

חיפשנו מקום רחוק ומצאנו את נאן

אחרי שנחתנו, כיבו את האורות…

לעיר נאן Nan הגענו בשעה מאוחרת בטיסה של איר אסיה מבנגקוק. מהאוויר, בקושי הצלחנו לראות את אורות מסלול הנחיתה. אחרי הנחיתה, כיבו אורות וסגרו את השדה. מיד הרגשנו בבית. כמו אצלנו במנחת עין-יהב שבערבה.
מוניות, לא נראו לעין. אפשרויות התחבורה היו: טנדר פיק-אפ אדום, המשמש כאוטובוס מקומי או ברכב פרטי המשמש כמונית למפונקים. כך או כך, הגענו למלון.

המלון הנחמד שלנו בנאן

בחרנו בבית מלון Puka Nanfa ולא התאכזבנו. המלון בבניין עץ ישן המיועד לשימור. צוות העובדים היה מקסים במיוחד. החדר היה קטן ונוח. שמחנו בפינת ישיבה חמודה הצופה אל הרחוב מחוץ לחדר. 

מיד חיפשנו מקום פתוח לאכול. היינו צריכים להבין את הרמז כבר בשדה התעופה… מסתבר  כי בנאן, דוכני האוכל אינם רבים וגם הם נסגרים בערך בשעה 21:00. כלומר, אין ממש שוק לילה שניתן לקפוץ אליו לנישנושים.
מהקבלה, המליצו לנו על מסעדה שכונתית, הפתוחה בשעות אלו: Pum 3. תפריט באנגלית אשר היה שם הקל על המצב. שימוש במילות הקסם: gin je, הניב מנות צמחוניות הסובלות מתסמונת מיעוט טעמים. אוכלי החיות שאיתי נהנו ממאכלים טובים בהרבה.
לקינוח עצרנו בדוכן לוטי שכונתי לפני סגירה ושימחנו אותם בהזמנת לוטי'ס סטייל מקומי. מגולגלים לנקניק וללא בננה. 

ומה עושים בנאן?

רחובות העיר בלילה היו שקטים וללא נפש חיה. על כן, בבקר הופתענו לגלות עיר שוקקת חיים. עיר אשר רחובותיה נקיים בצורה יוצאת דופן ואנשיה חביבים מאוד.
עמוסה חנויות, דוכנים ואנשים. כפי שעיר תאילנדית אמורה להיות.

במרכז תיירים מול מקדש Wat Pumin, מצאנו "רכבת תיירים". סוג של משאית פתוחה ובה נוסעים לסיור בכמה אתרים בעיר בליווי הסברים בתאילנדית בלבד. שאנחנו נוותר על סיור רכוב שכזה? הצטרפנו  בשמחה לסיור. כרטיס עלה 30 באט לאדם ואיפשר לנו להגיע לכמה מקומות, שבמילא חשבנו לבקר בהם. כמה מבנים ישנים ומקדשים. כמו שאני אוהבת:
Wat Phrathat Chae Haeng וגם Nan Noble House. המקומות חביבים אם כי לא ממש מדהימים. כצפוי, בעיר קטנה ונידחת. 

באותו מרכז התיירים נמצאת גם חנות Otop – חנויות מסוג זה, נמצאות ברחבי תאילנד ומרכזות תוצרת מקומית מתושבי הסביבה: חפצי אומנות ומלאכת יד ומוצרים המופקים באזור. יופי של פרויקט. יופי של מוצרים.

ארוחת צהרים צמחונית, פשוטה וזולה (אותרה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה) בחצר בית פרטי באחת משכונות העיר. Ban J: במחיר 50 באט לאדם, נהנים ממבחר תבשילים בסיגנון בופה ואפילו קלמטינה לקינוח. הבופה פתוח עד שעה 14:00 או עד גמר התבשילים. טעים. זול ומקומי מאוד.

מקדש לעת ערב: Wat Phra That Khao Noi

מסג' מפנק בספא שהומלץ בכל פה Risasinee Spa  והגענו לאתגר מציאת ארוחת ערב לצימחונית שביננו. אתגר שהתגלה כלא ממש פשוט בעיר הנידחת נאן. בסוף נמצאה הישועה במסעדת בית מלון Huen Puka. 

מסלול טיול המשך מנאן: 

אם אתם מטיילים ברכב שכור: סעו דרך כביש 1256 – Bo Klua loop.

בו-קלואה הינו כפר קטן ומדליק ובו פגשנו בתיירות פנים ענפה. תוכלו לראות בכפר בורות פתוחים עליהם מייבשים מים ליצירת מלח קריסטלי מיוחד. ניתן לקנות בכפר שקיות מלח, תבלינים ושאר מציאות מקומיות. 

ארוחת צהרים עצרנו לאכול בחוות פטריות: Baan Huanam Mushroom Farm. 
ארוחה נחמדה מרובת פטריות, שאני אוהבת במיוחד וגם הנוף היה מעורר התפעלות.

בתמונות, צילנדרים מלאים במצע ונבגים. מהם ינבטו בהמשך הפטריות. 

בדרך נופים יפים ובתי קפה בנקודות תצפית שממש גולשות אל הנוף. . 

נהנו מהשלווה בנאן. מהיותנו די בלעדיים כתיירים בנאן. מחביבות תושבי נאן. מושלם כיום ראשון נינוח שלאחר הטיסה הארוכה מהארץ. 

מחר נקום רעננים ונמשיך לעבר חור נידח אחר.

עוד בנאן:
 Kuang Mueng Nan Walking Street – שוק סוף שבוע

בחודש ינואר קריר למדי בנאן ויש צורך בבגדים ארוכים לעת ערב.
נראה שכדאי להגיע לנאן בתקופות שלאחר המונסונים ולא בעונה השחונה ינואר. הצמחייה מצהיבה. שדות האורז טרם נשתלו והנוף פחות יפה. 

 

יש בנאן ריכוז עצום של מלאכות יד מקומיות. יש אפשרות לתיאום מראש לביקור וסדנאות אצל אומנים מקומיים ומבשלים ביתיים. היתה במלון חוברת. ניסיתי לאתר באינטרנט אך ללא הצלחה. 

 

עצירה בדרך מנאן לצ'אנג מאי – בעיר הנחמדת לאמפאנג

תאילנד נאן ינואר 2020

כאשר מטיילים עם שף. תמיד נשאר מקום בבטן לעוד טעימה קטנה,שבודאי, תיכף תגיע. וכך, על בטן כמעט מלאה, הם ממשיכים את טיול מסעדות השרפרפים ומזחי הדייגים מצ'ומפון ועד קראבי. 

אצה להם הדרך זמן טיול קצר ואין ספור מסעדות לדגום בדרכים

ועל כן, אחרי ארוחת בקר, הם יוצאים מצ'ומפון לכביש מס' 327 המתחבר בהמשך לכביש 4 ומטפס על רכס ההרים בדרך לראנונג, השוכנת על חוף ים אנדמן. הדרך מתפתלת בתוך יער סבוך ומטעי גומי וקוקוס. כאשר הדרך פונה דרומה, היא במקביל עם גבול תאילנד-בורמה. 

דרייב-אין דאמפלינגס

עכשיו זה הזמן לשים על מפת גוגול את נקודת הציון הבאה: Thab Li Steamed Stuff Bun ולכוון להגיע אליה.
זו אינה מסעדה אחת, זהו כפר שלם ובו רחוב אחד ארוך ובחזית כל בית יושבת  אישה ומוכרת מתוך סירי אידוי עצומים  דאמפלינג ובאן.  עוצרים לרגע, ומעמיסים שקית דאמפלינגס וממשיכים בדרך.

דרך הנהר לבורמה. למקומיים בלבד

נוסעים מעט דרומה עד לכפר  Kra Buri. ממשיכים לנסוע בכפר עד אשר מגיעים למזח קטן הנשפך לנהר העשיר בסחף אשר שמו במפתיע  גם  Kra Buri. הנהר  משמש ככגבול טבעי בין מדינות בורמה ותאילנד. מזח מקומי ממנו המקומיים מפליגים בין שתי המדינות ככה פשוט ונחמד .בסירה עם המזוודות. (היכן הדיוטי?:)

בערבה, לעיתים, אנחנו רואים גמלים בצידי הכבישים. בתאילנד הגמלים הם פילים.. תהיו זהירים!

ומראה איש  רכוב על אופנוע וליצדו קוף, גם הוא אינו מראה מפתיע בתאילנד. קופים מאולפים מאומנים לקטוף אגוזי קוקוס. 

את ראנונג עברו במהירות. החליטו שאין להם חשק להתרחץ במרחצאות החמים  Raksa hot spring הנפלאים של העיר. כי היה חם מדי, לחשוב על כאלה.

אז רק שתדעו, כי נמצאים מרחצאות פתוחים לציבור ויש גם מתחם סגור בתשלום. כיף אמיתי ביום מעט סגרירי.  

מראנונג עולים על כביש 4 משם לכביש 401 המטפס להרים לכיוון פארק קאו-סוק. בכביש הכניסה לפארק נמצאים מקומות לינה רבים ומסעדות. 

הם, הנחושים בדעתם לא לבזבז זמן על הליכות בטבע אלא אך ורק על מסעדות, מזחי דייגים ואוכל מוצאים בנקל  בצומת הכניסה לכפר, מסעדה הנקראת  בפשטות –Bus stop  אוכל מקומי טעים בישיבה על שרפרפים ירוקים… 

למחרת, נסיעה לכיוון האגם Ratchaprapha Dam: פרויקט לייצור חשמל הציף עמק גדול וכיום, מתוך המים מבצבצים ראשי גבעות והרים. ניתן לשכור סירה באגם ולהפליג לסיור מאלף. שכירת סירה ב-Ratchaprapha Marina.

אחרי הפלגה בת שעה באגם,החליטו לחזור לכביש 401 לכיוון החוף ובחזרה לכביש 4. המשך נסיעה לכיוון היעד הבא: קאו-לאק.

קאו-לאק, כצפוי, היתה מוצפת תיירים, בעיקר באזור המרכזי של שוק  הלילה. לכן הוחלט להמשיך עד ל-Tab Lamu Pier. לשם השכמה והצצה בעת פריקת שלל הדגה מספינות החוזרות מדייג לילי.

הצצה בגוגל בתצורת לווין, תגלה לכם, רצף מזחים בהם פורקים ספינות דייג. שווה להעיז ולנסוע ברכב ולהיכנס לכל פיר, למרות הדרכים העקלקלות ולזכות לראות את פריקת הדגה ע"י הדייגים המקומיים. 

לינה במוטל דרכים פשוט וזול בקרבת המזח, בצמוד לצומת כביש 4 :BMP Resort.
מול הכניסה למוטל, מסעדת Hot Pot מקומית על שרפרפים. מרק טעים בכלי חרס ובו מבשלים הסועדים בעצמם, תוספות בשר ומאכלי ים.

השכם השכם בבקר. מיון דגים במזח הסמוך למוטל. 

ולמחרת. בכביש 4, די סמוך למוטל מהלילה, מישהו חש ברעב קל וכך יצא כי עצרו לשם במסעדת Yummy Pad Thai. מסעדת שרפרפים (עם משענת…) משפחתית נעימה וטעימה. 

צילחות עם פרח סגול

טעמתם פעם פרחי Butterfly pea?  הפרחים הסגולים והיפים משמשים בעיקר כתה מיוחד וצובעים בסגול תבשילים רבים.  במקרה הזה, ליוו מנת סרטנים רכים בטיגון עמוק. soft shell crab

נסיעה בכביש 4 או בכבישים הצמודים לחוף, ככל הניתן. אם מכוונים בכללי לכיון חוף: Tai Mueang Beach

שם תוכלו לראות מרבדי  צעירי הסרטנים הפרוסים לייבוש. מהם בהמשך מפיקים משחה מסריחה, שאהובה במיוחד ברחבי תאילנד.  

המשך בכביש 4 כאשר היעד הבא:  פאנג-נגה.  (Phang Nga)

מנקודה זו בקצה לשון היבשה, הנוף היפה של כל המפרץ פרוש במלוא הדרו. 
אפשר לקחת הפלגות לסיור במפרץ היפה בקרבת מקום.

מובן שהם היו עסוקים בלחשוב מה יאכלו בהמשך וכך המשיכו עד למקום הלינה הבא. 

נוסעים לקראבי בכביש 4

לינה במלון פשוט Orange Tree  House. הבחירה במלון משום מגרש החניה, אשר בסופי שבוע הופך לשוק לילה עליז והומה אדם. ביום, צמוד למלון שוק ירקות וכן, גם כמה מסעדות צמחוניות, בסיגנון מסעדות בודהיסטיות  ממש בקרבת המלון, אלא שבטיול זה, לא דרכה כף רגלם במסעדות כאלה. 

למחרת, כהרגלם, סיור מזחי דייגים על שלל מרכולתם. אכילה במסעדות עממיות ויצירת קשרים חברתיים.  

ולקינוח היום והטיול בקוי החוף של תאילנד. שקיעה מופלאה בחוף הקסום בהחלט  ב-Tubkaek Beach.

לקריאה נוספת  על החוף ומלון שאהבנו להיות בו בהזדמנויות אחרות – לחצו כאן. 

לקריאת חלק ראשון של הטיול: מבנגקוק ועד צ'ומפון – לחצו כאן

תאילנד נובמבר 2019

מסלול טיול ובו טועמים מהסירים המתבשלים במסעדות הרחוב לאורך קו החוף של תאילנד

אוהבים דגים? אני אוהבת אותם שוחים באקווריום. הוא אוהב אותם בעיקר בצלחת. בעיקר בתיבול תאי חריף.

יש שלב בחיים בו חשוב גם לדעת לשחרר. אני מתאמנת בלשחרר. לא פשוט כלל. 
והנה, יצא, זה שאיתי, (איתן)  לטיול בתאילנד ולא איתי (עם השף אריק). טיול אשר איפשר להם, לשחר לטרף, ללא צמחונית שכמותי.

ואם  טיול כזה גורם לו אושר, לאכול דגים ושאר חיות מסכנות, אני מאפשרת… לעיתים. שלא יתרגל חלילה. שיחזור בשמחה לכרוב ולחסה אשר בגינתי. 

וכיצד ואיך, מהיכן ולאן?

הטיול שלהם החל עם הנחיתה בבנגקוק ואיסוף רכב שכור בשדה התעופה. נהיגה עצמאית בתאילנד מומלצת ומאפשרת להגיע לכל פינה. 

ציטוט ותיק ומשופשף: "יצאנו משדה התעופה ובתחנת הPTT הראשונה, עצרנו לאכול משהו. להרגיע את הרעב"…

הסבר קצר על ה-PTT: תחנות תידלוק וריענון לצידי הדרכים ברחבי תאילנד. לא אכנס למהות הפוליטית או הכלכלית, רק אציין שאנו חובבי PTT:  כי ניתן למצוא בתחנה שירותים מצוחצחים.   את ה"אלונית" המקומית – הלוא היא חנות 7-11 הנהדרת. מסעדות מקומיות. בית הקפה המובחר "אמזון".  דוכני אוכל. חנויות המוכרות תוצרת מקומית מענינת וגם חנות עודפי הבגדים  Export 71 בה ניתן למצוא מציאות בכלום כסף. 

Hong nam yu  ti nai –  ห้องน้ำ อยู่ ที่ ไหน – בית הכבוד, היכן הוא? 

ציידתי אותם במשפט מפתח לקירוב לבבות: "היכן השרותים"? בתאית 

משפט הנאמר, קרוב לודאי, במבטא מזעזע המצחיק את המקומיים. כך גם היה.

בתחנות ה- PTT הביאו את שירותי הגברים לסוג של קיצון מאוורר ומשוחרר.  

לפוסט מצחיק על סוגי בתי השימוש במזרח אסיה וגם ספר חשוב על יציאות  – לחצו כאן 

נסיעה בת כשעה וחצי משדה התעופה הבינלאומי הביאה אותם אל היעד הראשון – אמפוואה. 
שם החליטו לישון במלון קטן, אלמנטרי, אך נקי ונעים, הנטוע על אחד ממזחי השוק הצף. מלון Thanicha Resort. 

ומה יש לראות בסביבת אמפוואה?

השוק הצף של אמפוואה אינו פעיל שלא ממש בסופי השבוע. כדי לא להיות מחוסרי שוק צף, הוחלט על נסיעה בת רבע שעה מהמלון לשוק צף סמוך. שוק  Damnoen Saduak Floating Market, שהיה פעיל, סגנוני ועמוס תיירים. אבל נתן את התמורה במראות, בריחות ובמאכלים. 

חשוב לדעת: מגרשי חנייה נוחים, צמודים לשוק, בעלות 20 באט. 

שוק הרכבת Maeklong Railway

גם שוק הרכבת המפורסם, היה צפוף ביותר. אבל עדין מגניב לראות את הסחורות המונחות על פסי הרכבת העוברים ברחוב הצר. את הדוכנים והשימשיות הנסוגים לקראת הרכבת ואולי גם את צבא התיירים, החמוש במצלמות ומתעד את האירוע השיגרתי אשר הפך לאטרקצייה.  בכל אופן, כדאי שתצטיידו במעט חוצפה על מנת להידחף בין ההמונים. 

 טיפ חניה חשוב: ניתן לחנות מול מקדש  Wat Phettamut ותמורת 20 באט, תוכלו להשאיר את רכבכם ולצאת השוקה בניחותא. . 

אגוזי קוקוס אתם אוהבים?

אריק השף, שלו זו הפעם הראשונה בתאילנד ובעזרת קיסמו האישי וללא חת, הצליח להתחבב על פועלי חוות  עיבוד מוצרי קוקוס. היה מעניין לראות כיצד מפיקים מאגוז הקוקוס מוצרים הנחשבים בימינו לטרנד בריאותי וטעים.

אני, כמעריצה קבועה של אגוזי קוקוס, מקווה בתוך ליבי, כחקלאית מהערבה, כי המגדלים המקומיים מרוויחים את התמורה ולא רק הקמעונאיים. 

את החווה ניתן למצוא על הכביש הראשי לשוק  הצף הנ"ל. כביש 325.

לקרוא עוד חוויות מאמפוואה – לחצו נא על הקישור. 

השכם השכם בבקר… 

ארבע בבקר הכבישים די נטושים. במקום מכוניות, ממלאים את הדרכים דוכני אוכל. ארוחות בקר למשכימים ולחרוצים.
השחר טרם החל, אבל שוק מכירת הדגים Mae Klong Fish Market בשיא פעילותו. לשוק מסוג זה, חייבים חייבים להגיע בזמן. כי הפעילות בו מסתיימת בסביבות השעה חמש בבקר. כמויות הדגים ומגוונם, היו בהחלט שווים את השכמתם. סעודה ראשונה, אכלו עם שחר, יחד עם אנשי פריקת הדגים. על שרפרפים כמובן ובצמוד לשוק.
ארוחה טעימה, כך סופר לי , כארוחת מלכים. התחלה מעולה שפתחה להם את התאבון. 

המנעו נא מדרכי האקספרס ובחרו בכבישים הצדדיים. 

מאמפוואה בחרו בכביש מס' 35. משם כביש 2021. עוברים דרך בריכות המלח המצויות לאורך הכביש.
משם כביש 4012. כביש זה יקח אתכם לאורך החוף, דרך נחלים ופירי דייגים. מסעדות מקומיות לאורך כל הדרך.  הדגים ומאכלי הים טריים, טעימים בטירוף וזולים בצורה מהממת.  המשיכו, על בטן מלאה, בכביש 4028 המתחבר בסופו לכביש 4 היישר בואכה להואה-הין. 

זכרו כי רצוי "לטעות" מעט מהדרך המוצעת לדרכים צדדיות המובילות לחופים, אשר בסופם ימצאו החופים נטושים ומסעדות מקומיות, נהדרות, בפירי דייגים. 

ומה היה להם בהואה-הין?

למסתפקים במועט (כפי שמתאפשר בלעדי…)  לינה ב-Daddy's Home Guesthouse
חדר צנוע, נקי. בעל בית נחמד. חניה בתוך המתחם ובצמוד לשוק ציקדה ותמרינד. שהם בעצם הסיבה ללינה במקום זה.

לקרוא עוד על שווקי הלילה של הואה-הין – לחצו כאן. 

לקרוא על מלון נהדר שאני אהבתי  בהואה-הין  – לחצו כאן. 

ממשיכים דרומה לאורך החופים עד לפרצ'ופ קירי קאן

נוסעים בכביש 4  ואז יש לעבור לכביש 1020 הלוקח אתכם לכיוון החוף. משם להמשיך בכבישים הצמודים ביותר לקו החוף, ככל הניתן. עד לפרצו'פ קירי -קאן. 

בדרך נמצאים פירי דייגים קטנים ומגניבים. קל לזהותם במפות גוגל  – אם תפעילו מצב לווין.
תמיד ניתן לחזור לכביש 4 ולהמשיך בדרך המהירה ליעד.

קחו בחשבון: עצירות מרובות לצורך טעימות דגי ופירות ים שזה עתה קיפחו חייהם. מומלץ ביותר אומלט עם שרימפסים.

והנה לפניכם מפרץ פרצ'ופ קירי קאן במיטבו:
נסיעה ל- Monkey Monument Prachuap Khiri Khan. כפי שמצוין במפת גוגל, תיקח אתכם לתוך בסיס חיל האוויר התאי Wing 5 – הכניסה בהצגת דרכון, תוך חציית מסלולי הטיסה. קופים מקסימים ונופים משובחים. שילוב מהמם בתוספת מסלולי מטוסים.  

נוף מדהים של חצי אי. נוף שרואים רק משם… אפשר לישון במפרץ פרצ'ופ או להמשיך הלאה אם אתם ממהרים.

לקרוא עוד על האזור ועל מלון שאנו אוהבים במיוחד – לחצו כאן.

ארוחת ביניים שאינה שיגרתית – בעל שם מוזר: Steamed Egg pimp  curry in a banaana leaf cup.
(במחיר המצחיק של 15 באט. בערך שני ש"ח).
המעדן המקומי עשוי מבצי סרטן הנקרא Horseshoe. הביצים עטופות באורז שעטוף בעלי בננה על הגריל. בשר הסרטן עצמו עשוי להיות רעיל. טעים? – ככה ככה.  חוויתי? – כפי הנראה.  הרבה פחות לדור הצעיר של הסרטנים. 

מלאים בבשר סרטנים, דגים וכל השאר, כוחם במותנם והיום עוד רחוק מלהסתיים. וכך,הוחלט להמשיך באותו היום ולהגיע עד לצ'ומפון לעת ערב.

מלון Junjira Resort  בצ'ומפון נבחר בקפידה בשל מיקומו האסטרטגי. חולש על הכניסה למזח הדייגים וצמוד שוק לילה מקומי, אשר סיפק מאכלי ים טעימים וקשרים חברתיים.
הליכת בקר בכביש הראשי המוביל למלון הניבה חווית שווקים וסימטאות המובילות למספר מזחים מקומיים. ואם יש מזל, אפשר להיתקל בפריקת יבול הדגה, מספינות החוזרות מדיייג ליילי. 

על רזורט מפנק בצ'ומפון – אפשר לקרוא בקישור הבא. 

לקריאת פוסט המשך: מסעדות שרפרפים ומזחי דייגים – פרק שני – ים אנדמן  – לחצו כאן

*כל התמונות בפוסט זה צולמו ע"י שף אריק ברגר השותף האידיאלי למסע. 

 

תאילנד נובמבר 2019

מערכת התחבורה המצויינת של טיאוון מאפשרת בנוחות, גיחה לטיולי יום מטאיפיי. כך הגענו בקלות לעיר הנחמדה Hualien.

בדרך, מחלונות הרכבת אפשר לראות את קו החוף. 

מים טורקיזים. חופים נטושים.  הופתענו. למה אין איש?

יום קודם

טרחנו והגענו לתחנה המרכזית לשם קניית כרטיסי הרכבת ל-Hualien 

מחיר כרטיס לכיוון 440 דולר. משך הנסיעה כשעתיים וחצי. 

מה שהיה באמת מופלא בעיניינו הישראליות,  היתה תחנת הרכבת בטאיפיי, על הסדר והדיוק שבה. לדוגמא: על הרציפים מסומנים מיקום הקרונות. וכך, בקלות ניתן לאתר את הקרון המוזמן הרשום בכרטיס. ככה פשוט. יש. יש מה ללמוד.
אני בתחנת הרכבת של תל אביב, הולכת לאיבוד. 

מלון

הזמנו לילה אחד במלון בעיר. כי רצינו לחוות גם את הלילה. למרות שבקלות, ניתן לחזור לטאיפיי באותו היום.
מלון Arsma התגלה כמלון נהדר. מיקום ממש נוח. במרחק קצר מכל אטרקציות העיר (שוק יום, שוק לילה. מרכז העיר). מיטות נוחות. חדר מרווח. אסלה יפנית נשטפת מאליה…ומקלחת נהדרת. בבקר גם גילנו ארוחת בופה עשירה. 
והכל במחיר מצחיק ושירות אדיב. 

נהננו סתם  ככה לשוטט ברחובות העיר. להתרשם מבתים קטנים, חנויות. מקדשים. מסעדות…

העיר היתה ריקה מתיירים. מה שגרם לנו לסוג של נחת. הרחובות מנומנמים. האנשים מסבירי פנים. 
חלק מהאטרקציות התיירותיות בעיר התגלו כסגורות. ככה זה כשמטיילים מחוץ לעונה. 

בתמונה: חנות מפעל לייצור רוטב סויה מותסס בסיגנון טייאוני. 

כואבים השרירים ורוצים מסג' מעולה? לא רחוק מהמלון מצאנו מכון מסג' רפואי.五行堂足體養身會館 – המסג' היה חזק וטוב. קונח בשפע מגבות חמות. פינוק אמיתי. 

לעת ערב יצאנו לפתוח את התאבון במסעדת דים סאם מומלצת במיוחד.  התור היה ארוך וכך גם ההמתנה.  דים סאם הוכן שם מול עיננו המשתאות מהקצב. אני שתיתי חלב סויה קר וטרי והוא דגם מעט דים סאם. "נו, מילא" – אמר ולא נפל מעונג. אבל עם המלצות , לא ניתן להתווכח וגם "מליון סינים לא טועים"…

שוק הלילה Dongdamen:

הלילה, כמו כל לילות טייוואן שייך כולו לשוק לילה. המקומיים כאן לגמרי מכורים למשחקים. קטנים וגדולים ולאוכל כמובן. 

משחק "פצ'נקו"  – הגירסא הטייוואנית. 

העיר Haulin ובמיוחד שוק הלילה ידועים בכמה מאכלים שיש לדגום אותם: נסו לטעום את "ארון המתים" – הגירסא הטייוואנית  לסנדביץ' מטוגן. 

למחרת, אחרי ארוחת הבקר הנחמדה. טיול קצר בסביבת המלון ויצאנו לדרך בחזרה לטאיפיי.

טאיפיי ספטמבר 2019 

לפוסטים נוספים על טאיפיי וסביבתה:
טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק 
לאכול צמחוני בטאייפי וסביבתה
הפארק הגיאולוגי yehliu ביום סגריר

בשנים האחרונות, המדבר שלנו שוכח לפעמים להיות מדבר
וכך, לאחר לילה מלא בגשם יצאנו לחפש את הגבים. 

זה שאיתי תמיד אומר לי: "מה חדש?… הכל כרגיל. הרי כבר למעלה משלושים שנים  אנו צופים בשיטפונות במדבר. אז דמייני נא, ברוב טובך ולא נטרח לבצבץ בשיטפונות…" 
הפעם, הפתיע והציע ביוזמתו טיול רכוב. יצאנו למדבר הרטוב.
האדמה לחה. הצבעים חזקים יותר, השמש מסתתרת, שלא כהרגלה. 
לא הצלחתי להחליט, האם אני אוהבת את ריח המדבר הרטוב. ריח של אבק רטוב. בהחלט לא הריח הטוב המפיק הגשם בשטחים מלאי צמחייה.  שהרי המדבר רובו חול וסלעים. 

לאחר כברת דרך, עליות וירידות הגענו לגב צופר המיתולוגי. לרגע, כמו  חזרתי בזמן לימי סיני.
על גב צופר שמעתי תמיד מהבנים. שכן, כיאות לילדי מדבר, לא עבר חורף ללא שיכשוך בגבים. 
שאלתי אותו, כיצד שלושים שנים ולא הגענו למקום המושלם הזה. ענה לי: השארתי זאת במיוחד להיום…

ואם תרצו להגיע לגבים?

בואו נא למדבר ביום גשום כאשר האדמה רטובה מימי גשם קודמים.  התאכסנו באחד הצימרים המקסימים שבישובי הערבה. או מצאו לכם חברים – תושבי האזור והודיעו להם כי תגיעו לבקר.
אלו, כבר יינחו אתכם כיצד להגיע למקום הסודי והמושלם הזה – גב צופר העליון. 

גשם במדבר ערבה נובמבר 2019

הפארק הגיאולגי yehliu סיפק לנו חוויה גאולוגית ואנטרופולוגית

סבא שלי נתנאל, שמאוד אהבתי ועד היום אני מתגעגעת אליו, נהג לטייל בחוף ים ראשון ולאסוף אבנים סחופות ים ורוח.
בכל אבן הסתתר עבורו אוצר. בכל אבן מצא נשמה, דמות וסיפור. "הביטי" אמר לי."כאן מסתתר כלב ים קטן"… אהבתי את האוסף שלו. אבל לא הייתי מספיק חכמה לאסוף את כל אוצרו, כאשר עבר לבית אבות. וכל האוסף אבד. 

כשביקרנו בפארק הגיאלוגי Yehliu Geopark המתוק הזה, שליד טאיפיי, נזכרתי בסבא ובאוצרו. 

לסבא שלי בטח היה ברור כי בסלע  מסתתר נמר.

איך מגיעים?

הדרך הקלה שרוב התיירים בוחרים בה, לקחת טיול יום מאורגן מטאיפיי. ויעיד על כך, מגרש החניה, הצמוד לפארק, העמוס באוטובוסים. 
אנחנו הגענו בצורה עצמאית, באוטובוס 1815 מהתחנה המרכזית של טאיפיי.  
אוטובוס נוח, נהג ככה ככה. 
את כרטיס האיזיקארד, מעבירים בתחילת הנסיעה ואז בסופה. 
הצלחנו לרדת תחנה אחרי זו שרצויה . מצרפת לכם תמונת הצומת של כפר הדייגים Yehliu, מיד יש לרדת. וזו התחנה היחידה בכפר. 
משם, יורדים למטה בכביש לכיוון הים. עוברים ליד מזח הדייגים וממשיכים עד לחוף. 

הדרך לפארק עוברת דרך המזח. אחד מאיתנו כבר התחיל לדמיין את ארוחת הצהריים. 

הגענו ביום סוער וגשום. למרות התנאים הלא טובים, היו תורי ענק בקופות. אבל אנחנו, המחזיקים בכרטיסי האיזיקארד, חלפנו עליהם בניצחון ופשוט העברנו אותם בכניסה לפארק. ואז התחלתי להיות מופתעת. 
מופתעת מהפארק המסודר, המדוגם, המשולט שלפנינו.
מופתעת מהמוני האדם אשר גדשו את הפארק, למרות מזג האוויר הבלתי ידידותי בעליל.
מופתעת לגלות שאין כלל תיירים מערביים אלא תיירים ממדינות אסיה הקרובות:יפן, קוריאה, הונג קונג וכדומה. 
מופתעת, שהם התעטפו במעילי פלסטיק נגד גשם והתעקשו לתור בכל פינה ולהעריץ את הפסלים שברא הטבע. 

הגלים התנפצו. הרוח צלפה. החול סימא והם נחושים. וכך, במקום להסתכל בסלעים, הערצתי אותם. 
מזל, שחלק הממקומות נסגרו בסרטים מחשש החלקה, שכן אני בטוחה שהם, באהבתם לסלעים, היו מגיעים לכל מקום, גם אם מסוכן. 

ולמה ציינתי כי הפארק מתוק? 
אהבתי את הסדר המופתי, את הגינון, את הדרכים הנוחות. את הדק היפה, את נקודות התצפיות המונגשות. את השילוט. בקיצור. יופי של מקום תיירותי. 

בטח הבנתם, כי די מהר ברחנו מהרוח והגשם, החול והאנשים. ובכלל צחקנו בלב, כיצד בחרנו להגיע לפארק, שמטבע בריאתו נוצר מסחף ים ורוחות, ביום שכזה. 

ביציאה מהפארק,די בסמוך, היו כמה מסעדות שוקקות אדם. אבל זה שאיתי סבר שעלינו לחזור לכפר ממש. למסעדות הקטנות של המקומיים, שראינו בדרך. עליהם פינטז.

די מהר ראינו כי המסעדות המקומיות כבר סגורות. בסוף, נמצאה מסעדה אחת פתוחה בכל הכפר. הוא דגם שתי מנות עתירות סרטנים ושרימפסים, אשר טוגנו במיוחד בשבילו על ידי אשת הדייג כבדת השוקיים ואני צפיתי בגבורה. 

חזרנו לתחילת הכפר. לצומת שבתמונה ושם נמצאה התחנה לחזרה לטאיפיי. 

Yehliu ספטמבר 2019

לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?
טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק
לאכול צמחוני בטאיפיי וסביבתה
משוטטים ב- Haulien

נ.ב 
קחו בחשבון כי במזג אוויר סוער, חלק מהמקומות אינם נגישים מטעמי בטיחות. 

ICONSIAM : "אל הקניות" התאילנדי בודאי מרוצה מאוד מ"המקדש" החדש שלו. 

האמת, אין דברים כאלה. והיינו בהרבה מרכזי קניות בעולם, במזרח. 
בליבי אני תוהה – איזו השלכה תהייה למרכז העצום הזה Iconsiam  על שאר מרכזי הקניות בעיר?

איך מגיעים?

זה מתחיל בהפלגה קצרה על הצ'או פראיה. הבריזה פורעת את השערות, מגרשת את הלחות. המראות בצד הנהר יפים. נכנסים לאווירה של תיירות נינוחה. 

כדי להגיע להפלגה, תחילה יש להגיע למזח הנקרא גשר טקסין –  Saphan Taksin  קל ביותר ברכבת העלית. משם יש הכוונה למזח של ההפלגה החינמית. תור מסודר, הפלגה קצרה ונעימה. מגיעים.
(ואם כבר מדברים על מזח Saphan Taksin –  ממזח זה  אפשר לעלות על סירה ולהפליג על הצ'או פראיה לטיול מקסים. )

העיצוב משגע!

קומת האוכל עוצבה בצורת שוק צף: על גדותיו רוכלים מוכרים מאכלים תאיים מסורתיים. מקסים ביותר!
אהבתי את הכנסת המוטיב העממי לקניון מפואר. המקום הומה אדם ובהחלט עושה את שלו.   

 שופינג משובח:

בקניון, כמו במרבית מרכזי הקניות של בנגקוק, מרוכזות חנויות רשת ידועות לצד מותגי על, הנמצאים באגף נפרד.
חנות כולבו יפנית Siam Takasimaya בה ניתן למצוא מותגים יפניים מדליקים, כאלה שהיינו קונים ביפן, לו היינו שם עכשיו. 

ואז, הגענו לקומת המסעדות ואוווווווווווווו ! אין ספק שמישהו תיכנן וביצע כאן עבודה משגעת!

ובתמונה: מפל מים עצום מתקרת המבנה, נשפך לקומת המסעדות ותוך כדי, יוצר דגמים ושינויי אור. די מטורף. 

אפשר לצאת החוצה, להפסקת סיגריה או סתם לפוש מצינת המזגן, לאחת המרפסות העצומות או הגינות ולהתבונן בדוברות האורז השטות בנהר.

Vat Refund – למה לא?…

לשמחת הקונים במרכז Iconsiam: חידוש נחמד. אין צורך לחכות לשדה התעופה להחזרי מס. יש החזר מס במקום:

הצטיידו נא בדרכונכם, כי העתק בלבד – אינו מספיק.
בעת הרכישה בסכום העולה על 2000 באט, כמדומני. יש לבקש למלא בחנות טופס החזר מס. ואז, מצוידים בטפסים שמולאו, היכנסו למרכז המבקרים בקומה השלישית ובקשו את החזר המס המגיע לכם.  לפי השלט, ניתן לבצע זאת גם בחנות 7-11. ניסינו, לא היתה פקידה באותה העת. 

עידכון: מסתבר כי זה לא ממש פשוט כפי שניתן היה להבין. צריך לשלם אחוזי עמלה עבור התהליך. וההחזר יתבצע כעבור כחודש ברטיס האשראי.  תאכלס, נראה שלא שווה להתאמץ. 

 

אבל, כן כדאי בכל זאת להגיע למרכז המבקרים-שירות. בחביבות רבה, הסתבר כי מגיע לנו תשורה על פי היקף הקניות שביצענו. 

ובכלל, רק שתדעו כי יש כרטיס הנחות לתיירים. ניתן לקבל כבר במלון (סוג של פרסום), או במרכז המבקרים. והכרטיס אכן נותן הנחה קטנה. (אם זוכרים את קיומו בזמן).

קניות מהנות לכם. ושמרו מקום במזוודה גם לקניות בשוק יום ראשון המעלף. 
אין ספק שהקנייה כאן  היא גם סוג של חוויה.

זה שאיתי, הצטרף לעוד גברים שכמותו ומצא כורסאות נוחות לשקוע בהן ולהמתין. יש אינטרנט חופשי במקום (סיסמא יש לבקש בקומת הכניסה בדוכן המידע.)

אזהרה לטבעונים – צמחונים – לא מצאתי אוכל טעים עבורנו בקניון זה. 

עדכון ינואר 23  נמצאה מסעדה ידידותית- הציצו  נא בפוסט הבא: 

הקדישו למקום זמן של יום… גם כך, לא תספיקו לשוטט בכל המקומות.

מעולה, ליום גשום. 

יש קו מצחיק חדש של רכבת עילית – גולדן ליין היוצא ממרכז ICONSIAM  ובעזרתו ניתן להתחבר לשאר קווי הרכבת העילית. 

עדכון אחרון: בנגקוק פברואר 2023

כאשר צמחונית רעבה מטיילת בטאיפיי

כצמחונית אדוקה, אני מבלה זמן ניכר בחיפוש אחר אוכל צמחוני טעים במדינות זרות. וכן, גם בארצנו הקטנה.
לא תוכלו לתת לי מנת פסטה ברוטב ולצפות שאהיה שבעה ומאושרת… אולי… רק באיטליה.

כל מדינה בעולם והקושי למצוא בה אוכל מקומי צמחוני וטעים. טאיפיי הפתיעה ובגדול.

הכינותי מראש משפט חשוב בסינית: wǒ chī sù  我吃素 –  אני צמחוני
למעשה, בכלל לא נזקקתי למשפט זה בטיול בטאיפיי וסביבתה.

אפליקצית הפרה הצוחקת HappyCow – אין כמותה לעזר בטיול בטאיפיי.
בעזרת האפליקצייה תוכלו לסקור מסעדות צמחוניות, טבעוניות או רק כאלה שיש בתפריטן אוכל צמחוני – כאשר מטיילים עם חובב בשרים.  האפליקצייה מעלה חוות דעת ועידכון על המסעדה ומציעה ניווט עד המסעדה. הכל תלוי כמובן, האם מסעדה זו הוכנסה כבר לאתר.
גם מפות גוגל מסוגלת למצוא עבורכם מסעדה צמחונית. עוד אופצייה ששווה לבדוק.

על מנת להקשות יותר. אני לא רק צמחונית אלא נמנעת מגלוטן. זה כבר נאכס אמיתי.  מראש, בטיולי מזרח רחוק, אני עושה לעצמי הנחה בעניין רוטב הסויה. שכאמור, מותסס עם חיטה בד"כ. אחרת, אני בצרות באמת.

 5/5

וכמה קלוש הסיכוי למצוא מסעדה צמחונית נטולת גלוטן?
קרוב למלון הנחמד שלנו בטאיפיי נמצאה המסעדה Plants  ולה תפריט טבעוני נטול גלוטן ואפילו מאוד מיוחד וכן, קצת יקר.
האוכל היה טעים ומאוד קיוותי לארוחת בוקר של קערת אסאי. אבל שעות הפתיחה לא תאמו לנו ללו"ז. חבל.

לשווקי הלילה, הגעתי עם ציפיות קלושות למצוא אוכל בדוכנים. אבל בהחלט מצאנו מסעדות צמחוניות באזור השוק. ובדרך כלל מסעדות הומות אדם במחירי רצפה.

ועל כן, שמחתי מאוד למצוא בשוק הלילה Shilin את דוכן הפטריות המפורסם. במבט ראשון, חשבתי שאלו נקניקיות על הגריל. אך הסתבר, שאכן, אלו פטריות מלך היער הטעימות במבחר רטבים. נתקלתי בדוכן דומה גם ברחוב העיר העתיקה Jiufen.

המנה שלמעלה, מורכבת בסיגנון מזנון פתוח ובו מנות צמחוניות. מעמיסים על צלחת ובסוף שוקלים את המנה. המחיר על פי המסה. רבים מהתבשילים אינם חמים, אלא בטמפרטורת החדר.

סוגי תבשילי חיקוי בשר mock meat. ממבט ראשון, נראים כבשר, אבל הם עשויים מתחליפי בשר. בד"כ טופו ומוצריו. אבל גם מחלבון חיטה. הרבה תבשילי טופו ו"עור טופו".  הרבה קטניות, פטריות ושאר ירקות.  כיף אמיתי.  הכל בתיבול עדין, אם בכלל. כלומר, אם אתם בעניין חריף, תתאכזבו לגלות שלא. האוכל כאן, אינו חריף כלל.
תוספת אורז ומרק בד"כ נלוות לתבשילים.

מצאנו מסעדות כאלה במקומות שונים: החל מקומת הקרקע בחנות הספרים המפורסמת Eslite  Dunnan Store וגם בסתם שווקי יום שבעיר.

מה שנראה בתמונה כמנת סאשימי חי מדג,  היא בעצם חיקוי דג לצמחונים. נראה כל כך אמיתי, שקשה היה לי לאכול…

הסתבר לי שזה לא סתם שיש הרבה מסעדות צמחוניות בטאיפיי. הסיבה איננה הטרנד העולמי החדש – טבעונות. אלא, כ10 אחוזים מתושבי טייאון הם צמחוניים. נתון שהוא מדהים בפני עצמו. ולנתון זה, מתווספת העובדה כי צמחונות היא סוג של היטהרות במועדים מיוחדים. ומכאן, הכמות המהממת של מסעדות צמחוניות.
טיפאיי נחשבת אצל הצמחונים  המטיילים בעולם, כגן עדן קולינרי.  

והנה דוגמא טובה למסעדה מאחוריה קונספט צמחוני מיוחד – 呷米蔬食 / 素食餐廳 Rice revolution vegetarian restaurant. מצאנו את המסעדה באמצעות אפליקציית הפרה השמחה. האוכל היה נחמד. אבל הסיפור מאחורי השם והקונספט עוד יותר מעניין. ובעיקר לאור העובדה כי רק בחודש האחרון קראתי את הספר המאלף : "מהפכת קנה הקש" מאת הסופר היפני מסנובו פוקואוקה. הספר מדבר בשבחי החקלאות הטבעית. כיצד קנה קש של אורז מסוגל לחולל מהפכה תודעתית ואקולוגית.  אז הנה, ספרנית נשארת תמיד ספרנית. גם בטאיפיי.

לפעמים, התיישבנו בסתם במסעדת רחוב. הוא אכל בעונג איזה מאכל מקומי בשרי ואני דגמתי תוספת מיוחדת, כמו נצרי במבוק חמים…

מנה אהובה ע"י המקומיים. כאן בנוסח צמחוני. במסעדה צמחונית. Hot Pot – סוג של מרק ירקות מוגש בסיר עם פתיליה לשמירת חום המרק. במרק שלל ירקות וטופו. חביב למדי. לא שהבנתי מדוע מוגש קלח תירס בפנים… מילא, שיהיה.

טעמתם פעם "טופו מסריח – Stinky tofu"?

מנת הדגל הטייאונית המוזרה ביותר בעולם: טופו מסריח. חברים, הטופו באמת מסריח. כמו זוג גרבי עבודה שנשכחו מתחת למיטה. אבל הטופו נקבובי כזה וספוג ברוטב טעים. ובמקרה שלי, גם צמחוני.
לא בטוחה כי אתחיל להכין מנה זו בבית. בכל זאת, יש גבולות גם לי.

לאכול צמחוני מחוץ לטאיפיי

בדיוק אותו הרעיון. שילפו את הטלפון והתחברו לאפליקציתת HappyCow.

 5/5
המסעדה החבויה בתוך הצמחייה הזו השאירה אותנו נדהמים. ראשית משום הדקורציה המדהימה שלה ושנית משום המאכלים והעונג הצרוף. Flower Space Vegan  בעיר הנחמדה Hualien

metayelet

כל הסט הזה בתוספת קינוח פרות חתוכים ב250 דולר מקומי. משהו כ30 ש"ח… מנה טעימה להפליא.
עד היום אני תוהה לגבי חלק מהמרכיבים שלא זיהיתי בסעודה. מה שבטוח הוא שהכל היה צמחוני.

טייאון כולה מלאה במאפיות. שלל עצום של מאפים, עוגות ולחמים. התמונה למעלה צילום מאפייה מינאטורית שהיתה חלק מדקורציית המסעדה המקסימה Flower Space Vegan.

בערב, החלטנו  לאתגר את HappyCow והלכנו לנו לחפש צמחונית אחרת. הלכנו הלכנו וכמעט שפסחנו עליה. חשוכה וללא נפש חיה. נכנסנו. תפריט עצום מתוכו הזמנו שתי מנות. היו טעימות. מסעדת Mei Xin. האפליקציה לא איכזבה.

אוהבים מתוקים? נראה שהטייאונים גם. בעיר הנחמדה Hualien לא עמדנו בפני הכנסת אורחים של זקנים חביבים ועצרנו למעדן טפיוקה מקומי -Fivebar Caramel Heart Tapioca – 五霸焦糖包心粉圓冰. סוג של קרח מגולף עם סוכר קרמל וחלב מרוכז.

צמחונים, קדימה לטייוואן!   מדינה ידידותית לצמחונים – לא מוצאים בכל יום.

עוד על טאיפיי תוכלו לקרוא בפוסט: טאיפיי על קצה הצ'ופסטיק.

טאיפיי ספטמבר 2019

ארבע שעות טיסה מבנגקוק והגענו לטעימה ראשונה בטאיפאיי

משום מה, עד כה, זנחנו את טייוואן. הפעם, השקענו והגענו.
ספטמבר איננה העונה המומלצת להגעה לאי. חודש גשום ואפור. כך יצא שמרבית הזמן רוססנו בטיפות גשם.
טאיפיי נראתה לנו די ריקה מתיירים מערביים. ודווקא אהבנו זאת.
טרקים, אינם משאת נפשינו וכך מצאנו עצמנו בטיול עירוני קצר.

גילוי נאות: לא נעשנו מומחי-על לטאיפיי או טיאוון. אבל בהחלט יודעים יותר ממה שידענו לפני הטיול.

די מהר גילנו כמה דברים שחיבבנו עלינו מאוד את טייוואן.

1. אוכלוסיה מקסימה ומאירת פנים.
2. מערכת תחבורה מושלמת.
3. שילוט מדהים אשר כמעט ואינו מאפשר לטעות.
4. שווקי אוכל בכל פינה.
5. מקדשים סיניים צבעוניים ועפופי קטורת.
6. מסעדות צמחוניות רבות.
7. תה קר עם כדורי טפיוקה  Bubble tea בהגזמה מקסימה!

מיד הבנו, שיש לנו עסק עם עם מעולה שיש מה ללמוד ממנו. והרבה. 

תידרוך מראש ע"י הבן, שכבר ביקר באי, איפשר לנו להגיע בראש שקט, באמצע הלילה לטאיפאיי.
תקלה קטנה היתה תורי ענק להחלפת כספים. היות ובלילה, רק כשני מקומות היו פתוחים. פתרנו זאת, בכך שדילגנו לתור קצר יותר לATM. מצוידים במעט כסף מקומי, פנינו לרכישת כרטיס סים מקומי וכרטיס נסיעות (רב-קו מקומי) – EasyCard. (עוד על הכרטיס הנפלא הזה, בהמשך הפוסט)

מלונות בעיר טאיפיי

את מלון Park Taipai Hotel בחרנו באמצעות מפת הרכבות בעיר. ואכן המלון היה מושלם. בדיוק מול תחנת הרכבת של Dannai (הקו החום). לכל תחנת רכבת יש מספר יציאה וזו של המלון היתה יציאה מס 6 מהמטרו.
החדר היה נוח. מיטות טובות. צוות המלון מקסים ביותר ומסייע בכל. בחירת מלון מעולה.
ממש בסמוך למלון, מרחק כשני רחובות מסתתרת מסעדה טבעונית/צמחונית/ללא גלוטן בוטיקית משמחת אנשים שכמותי. (אותו, קצת פחות… אבל הוא השלים חוסרים בשוק הלילה) – Plants.

בהמשך השבוע, היות ולא הזמנו מראש מספיק ימים במלון הזה, עברנו למלון Caesar Park Taipei במיקום אחר.
הפעם, היה זה מלון ענק בעיצוב יפני. משמש בעיקר לתיירים היפניים. החדר היה נוח. המיטות טובות. המיקום לא רע בכלל. ליד מקדש לונג צ'אן. במרחק הליכה קצרצר מתחנת מטרו לונג צ'אן (הקו הכחול) וממש באותו הבניין של תחנת הרכבת Wanhua Station.
נ.ב מקווה שאתם מחובבי אסלות יפניות מפנקות…

ממש ליד מקדש לונג צ'אן יש מסעדה צמחונית בודהיסטית קטנה. האוכל היה ממש טעים.
נסו למצוא אותה בעזרת אפליקציית Happycow

מקדשים אני אוהבת

מקדשים בסיגנון סיני היו לנו להפתעה. אין צורך לחלוץ נעליים, כפי שהורגלנו ממקדשי הודו  ותאילנד. הכל מתנהל בשקט ובסדר. יש תור לתפילות. יש תור לשריפת דפי תפילות, הגשת מנחות…
המקדשים עתירי דרקונים וגיבורים. עמודים מוזהבים מנצנצים וקטורת. והם מלאים משך כל שעות היום והומי אדם, מוארים ויפים אף יותר בלילה.
אין לשבת סיכול רגליים, בתחום המקדש. מותר ורצוי להתפלל בכל בגד שהוא. אפילו במעיל גשם ורוד וקסדת אופנוע.

חצר מקדש לונג צ'אן מדגימה את השילוב היפה בין ישן, מסורתי לחדש ומערבי.

מפל מים בחצר מקדש לונג צ'אן.

מקדש סונג צאן Songshan Mazu Temple – היה כארץ פלאות בלילה. ניצב בפתח שוק Rao-He night market . 
מי היה מאמין כי למקדש שש קומות וכל קומה יפה מקודמתה. היכנסו נא.

יש להגיע לתחנת סונגשאן Songshan, 松山 ולצאת ביציאה מספר 5.

קצת על כרטיס EasyCard:

ניתן לרכישה כבר בשדה התעופה, או בכל תחנות הרכבת.

הכרטיס מאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה בעיר. ניתן לשלם באמצעותו חניה, כניסה לאתרים שונים. חנויות 7-11 ועוד.
לא זזים בלעדיו לשום מקום.

בעת רכישת הכרטיס עצמו, תחויבו בדמי פיקדון כ100 דולר מקומי.

הטענת כסף בכרטיס בתחנות הרכבת, באמצעות  אוטומאט: בחרו הנחיות באנגלית ופעלו על פיהן. ככה פשוט.
ומה עוד כלול בכרטיס הרב-קו המקומי? הופתענו לגלות שגם רכבל! סעו בקו הרכבת החום עד סופו תחנת גן החיות. במרחק הליכה קצר – נמצאת תחנת הרכבל. בחרו בקרון ה"בדולח" – אשר לו רצפת זכוכית (קצת יקר יותר)  ורחפו מעל צמרות העצים לחצי שעה של שקט ושלווה. 
יורדים בתחנה האחרונה ומשוטטים במקום הנקרא מאוקונג Maokong ועד שמוצאים בית תה הצופה על הנוף. ניתן לחזור באותה הדרך, או לקחת מונית בחזרה לתחנת הרכבת.
ואל נא תגיעו ביום שני, כפי שאנחנו עשינו. כי הרכבל סגור בשני. 

ואם על אמצעי התחבורה השונים דיברנו, אז אי אפשר שלא להתפעל מרמזורי הולכי הרגל. יש איש הולך ברמזור, המשנה את קצב הליכתו בהתאם לזמן שנשאר ברמזור.
רעיון גדול – לא?

לקחנו את קו המטרו האדום עד סופו ל-  Tamsui Old Street. הליכה במעין שוק רחוב  עתיק על גדת הנהר משני צידיו. נחמד ועממי.

משם חזרנו לתחנת המטרו ולקחנו את הקו החום? המגיע לאזור Beitou.
אזור זה גדוש במעינות חמים. הצרה היתה שהם נמצאים תחומים בתוך מרחצאות בתי מלון. הכניסה אליהם היתה יקרה בצורה מוגזמת. וכן, הרחצה בהם היא בדרך כלל בעירום. נשים עם גברים.
משום מה, לא איתרנו מיד את אזור המרחצאות הפומבי. וכאשר כן איתרנו איתו, נוכחנו כי יש הגבלה על כמות המבקרים במרחץ ולא היתה בנו הסבלנות לחכות לשעת הרחצה הפנויה הבאה.  הבטחנו לעצמנו לחזור שנית וחזרנו עייפים למלון. על מנת להתרענן ולהמשיך לשוק לילה מומלץ.

חנות ספרים משגעת

בכל טיול עירוני שהוא, אנחנו אוהבים להיכנס לחנות ספרים מקומית גדולה. כל אחד ונטיית ליבו. אני, כספרנית וחובבת ספרים מושבעת. הוא, כרגע שקט בבית קפה שליד, בלעדי…

וכך, הגענו לחנות הספרים המרשימה Eslite Dunnan store.

כניסה מרשימה דרך יצירת האומנות – "Emmanuelle100 colors" והנה אני מוקפת בשקט, במדפי ספרים לרוב.

עם הספרים ובהתאם לשעת הצהרים נעשיתי רעבה ושמחתי לגלות לשמחתי כי באותו הבנין. בקומת הקרקע שהיא קומת המסעדות, קיימת מסעדה צמחונית בסיגנון "העמס על הצלחת ושקול"…  התשלום, על פי המסה. והאוכל – נאה עד מאוד.
את המסעדה כמו יתר המסעדות הצמחוניות, קל לאתר באמצעות אפליקציית Happycow.
(אם אתם צמחונים/טבעונים ורעבים – מיד להוריד את האפליקצייה)

אם תגיעו לחנות הספרים בסוף השבוע,  קרוב נמצא גם שוק פרחים וצמחי בית ענק . Jian Guo Weekend Flower Market  לחובבי הג'אנר. קרוב אליו גם שוק אבני חן.  (מתחת לגשר).

הסתובבנו בשוק שעה קלה. בחוץ טיפטף גשם. בפנים הייתה המולה רבה. שתינו תה ג'ינג'ר חם כיאות ליום הקריר וחמדנו את הצמחים הירוקים והרעננים שהיו בשוק.

כאן לא נחים בלילות

אין לילה ללא שוק. גדול, קטן והעיקר עם הרבה אוכל:

את סצנת שווקי הלילה אנחנו מכירים היטב מתאילנד. בטאיפיי, שווקי לילה רבים. קצת שונים ממקבילהם התאילנדים בכך שיש פחות דוכני אוכל והרבה יותר מסעדות המתחזות לדוכני אוכל ומסביבן חנויות לרוב. והכל מלווה בשלטי ניאון מאירים ומנצנצים.
אוכל צמחוני, די קשה למצוא בשווקים. עם מעט הכנה מראש, מצאתי בשוק הלילה המפורסם Shilin Night Market  את דוכן מלך הפטריות המפורסם, אליו נשרך תור ארוך.

פה ושם ניתן למצוא מסעדות צמחוניות עממיות גם באזורי השווקים בעזרת אפליקציית Happy Cow.

מה רואים?

את מגדל טיפאיי 101 קשה לפספס. הוא מלווה אותנו בטיול בעיר ואף מחוץ לעיר. 101 קומות למגדל והמעלית המהירה גומעת את הקומות במהירות מטורפת.
עלינו למגדל ביום סגריר. הראות, נכתב בכניסה, ללא דופי. מה שלא היה נכון.
אבל החוויה, היא חוויה. לא כל יום נמצאים בגובה העננים פלא הנדסי שכזה.
מחיר הכניסה די גבוה. 600 דולר לכרטיס והשהות מוגבלת בזמן.

מתחת למגדל חנויות לרוב. לחובבי הקניות.

מתחמי תחנות הרכבת התחתית מאוד מרשימים. ברובם, מרכזי קניות נחמדים, חנויות ומסעדות והפתעות אחרות. באחד מהם, זכיתי למסג' הגון מידי מעסה לקויית ראייה. אני מאוד מעריכה את פרוייקט הכשרת העיוורים ולקויי הראייה למקצוע מעסה. רעיון נפלא זה, פגשנו גם בתאילנד. 

אזור אנדרטת צ'יאנג קאי שק: מסתבר כי לטייאונים גיבור לאומי הנמנה עם ארבעת המנהיגים הגדולים ביותר בעולם.
(על פי ויקיפדייה). כמי שהיה מנהיג סין ודמות  משפיעה ביותר בתולדות ההיסטוריה הסינית גם כאויבו של מאו וכדמות שלא היתה פופולרית בשל שנות שלטונו הנוקשות באי. מאז הדמוקרטיזציה של הממשל בטאיוואן בשנות ה-90 הוסרה דמותו  מן הבניינים הממשלתיים והכיכרות. אך עדין כבודו במקומו מונח.
האנדרטה ענקית ומרשימה. הצלחנו להגיע בעת חילופי המשמר וזכינו לראות חיילים טייאונים במלוא הדרם הטקסי.
הגעה בקו המטרו האדום תחנת Chiang Kai-shek Memorial Hall

לא תרצו לפספס את חנות המתנות הלאומית: National Cultural and Creative Gift center הנמצאת בקרבת מקום.
כל המוצרים ודברי האומנות המיוצרים בטייאון קובצו יחדיו בחנות גדולה זו ובמחירים שפויים לגמרי.

ואם באזור בילוי צעיר ותוסס בלילות חשקתם – לכו על אזור ximen

או שתסתובבו, לעת ערב, במתחם התעשייתי לשעבר של  Huashan 1914 Creative Park – שם תוכלו להציץ בחנויות ענק מדליקות. באחת מהן התאהבתי במיוחד – חנות שכולה צעצועי עץ מדהימים, עד אשר ממש קיוויתי לאיזה נכד/ה, שאין לי. כזה  שיאפשר לי לקנות מתנה מדהימה בחנות wooderfullife
יש אפשרות לסדנת יצירה בחנות. קסום לגמרי.

שופינג של מוצרי אלקטרוניקה בקומפלקס ענק Guanghua

מאחורי הפלאזה, שוק לילה מקומי קטן אשר כולו דוכני אוכל ומסעדות צפופות.

תה!

 סצנת תה הקר עם פניני הטפיוקה, השאירה אותנו נדהמים. לא נשארים צמאים כמובן.

בכל מקום. בכל פינה, דוכני ממכר תה קר Bubble Tea
סוגי תה רבים ונהדרים. תוספות לימון, דבש, סוכר, קרח וכמובן פניני טפיוקה במיטב הצבעים. הכל מדויק בצורה מדהימה. אתה נשאל לאחוז הקרח בכוס ולמידת המתיקות או החמיצות.
התה נמזג לכוס עליה מכסה מולחם בלמינצייה. כזה אשר לא מאפשר לתה לנזול כלל. התה עובר שיקשוק / ניעור מקצועי ומה שנותר הוא לדחוף קש עבה במיוחד ולשתות.
פניני הטפיוקה מחליקות דרך הקש ומדגדגות את השתייה. סוג של לאכול את התה…
התה, אכן מתומחר יחסית יקר, יחסית להיותו בעצם תה.  אבל לא תעמדו בפיתוי הקריר ביום טייאוני לח.

טאיפיי התגלתה כעיר מקסימה וידידותית למשתמש. עיר שקל להתמצא בה. לא  עמוסה מדי בהשוואה לבנגקוק. אטרקציות חביבות ולא מטורפות. בסיס מעולה לגיחות החוצה. לטרקים או סתם טיולים.
ואנא, התאמנו מראש באכילה בעזרת צ'ופסטיק – כי זה מה יש…

רוצים לקרוא עוד על טאיפיי וסביבתה?

לאכול צמחוני (טבעוני) בטאיפיי 

 הפארק הגיאולגי Yehliu

טייאוון החוף המזרחי

טייאוון החוף המערבי 

טאיפיי ספטמבר 19