תגית: תאילנד

מצאנו לנו פינת חמד על גדת נהר המקונג קונג'יאם: מפגש נהרות ה"מקונג" ונהר ה"מון" אשר יוצר מפגש צבעים מיוחד.

הצבע הכחול מגיע מנהר ה"מון" ולעומתו, נהר ה"מקונג" תורם את הצבע החום.  בהמשך, הם מתערבבים.
(כמעט כמו בשיר של דתיה בו-דור : "כך נולד הצבע" )

המלון, שהיה ממש על גדת המקונג ומטעמי המסעדה השאירו לנו טעם של עוד. עוד נשוב. 

למלון    ולמתכון

 khong jiam  מפגש נהרות 2014

מלון בתאילנד – מדריך לבחירה נכונה

נוח ביותר, להזמין מראש. בעיקר בעונות המבוקשות. בעיקר אם נוסעים לזמן קצר. בעיקר אם מטיילים עם ילדים.
חדרים בעלי דלת מקשרת, בין שני חדרים, קיימים במלונות, אך במספר מוגבל. סיבה טובה לברר ולהזמין מראש.

ביעדי התיירות הנחשקים, בשיא העונה: דצמבר – ינואר, המחירים מזנקים ללא פרופורציה.
ולהגדיל, בתאריך הסילבסטר, יש מצב שתחויבו לשלם ולאכול במלון ארוחת חג  שתקפיץ לכם את המחיר. גם אם לא התכוונתם לזה.

לעומת עונת התיירות הבוערת, בתקופות החלשות, המחירים צונחים ואם לא הזמנתם מראש, יש מצב, אם אתם יודעים להתווכח בחן, להוריד מחירים בדלפק המלון.

בדרך כלל, באתר המקורי של המלון, מחיר החדר יתומחר יקר יותר בהשוואה לאתרי הזמנת מלונות, אלא אם כן, המלון יוצא במבצע ייחודי.

באתרי מלונות, המחיר הראשוני שאתם רואים, אינו המחיר הסופי. בהמשך, מגיעות תוספות מיסים.
שימו לב גם, האם מחיר המלון כולל ארוחת בקר. לשלם על ארוחת בקר במלון, מבלי ששילמתם על הארוחה מראש בהזמנה, יהיה יקר , מכפי שהייתם משלמים בהזמנת חדר כולל ארוחת בקר.
כאמור, אנחנו בבנגקוק, מעדיפים ללכת על "בלי".

אם בחרתם בטיול בנהיגה עצמית, בעונות שאינם העונות השיא. אפשר להתקשר מראש למלון, לברר אם יש חדרים פנויים, מבלי לשלם. להגיע ולבדוק ואז להחליט.

עצה קטנה מנסיון: אם אינכם בטוחים כמה ימים תהיו במלון, אולי עדיף להזמין ישירות במלון ולא דרך אתר כמו "Agoda" או "Booking". כי במידה ולא תרצו להשאר את כל הימים שתיכננתם ושלמתם מראש, במלון, עוד יש עם מי לדבר. באתרים השונים… ממש לא בטוח. קרה ששלמנו על יומיים דרך אתר. המלון לא תאם ציפיות ופשוט עזבנו למחרת והפסדנו.

דרגות תיירות : חמישה כוכבים – בדרך כלל מעולה. כנ"ל ארבעה. לגבי מה שפחות, הוא בהחלט פחות. אלא אם כן, קבלתם המלצות ספציפיות על המלון.

בהרבה מלונות, המזרון קשה. למי שחש בגבו, זו בעיה. ככל שתעלו ברמת המלון, המזרונים יהיו נוחים יותר. הכריות טובות יותר. המיזוג מוצלח ופחות רועש. על פינוקים, משלמים.

מלונות מחוץ למסלול התיירותי, זולים בטירוף, יחסית למקומות התיירותיים. ואל תתפלאו, אם תהיו האורחים היחידים, המערביים במלון. יש בזה סוג של כיף ואותנטיות ומצד שני, החדרים, סביר להניח, לא מודרנים ובעצוב מקומי.

המלצה גורפת : כשאתם בוחרים להתפנק בחוף הים, עשו זאת עד הסוף ובחרו מלון של ארבעה כוכבים ומעלה, לפינוק מושלם. תאכלס, מחיר מלון ארבעה כוכבים בתאילנד, פחות ממחיר צימר בגליל.

מלון בעל דירוג גבוה, אבל זול, במקומות תיירותיים מאוד, מעורר חשד. כדאי לבדוק, אולי מתבצעים במלון או לידו תיקונים, רעש מהסביבה, ביוב שצריך לתקן…. הדרך הטובה ביותר, תהיה לבדוק מול ביקורות עכשוויות על המלון.

מלון בחוף הים: רצוי לבדוק במפות, היכן בדיוק ממוקם המלון. האם החדר שהזמנתם, בצד הים ולא תופתעו, כפי שקרה לנו, למצוא עצמכם במלון מהמם, אך החדרים שהזמנתם, נמצאים מעבר לכביש, שעליכם לחצות כדי להגיע לים. ואפרופו ים, יש מלונות, שהחוף, הצמוד אליהם, יפה, אבל לא מתאים לרחצה. ניתן לנסות לזהות זאת, על פי מפת גוגל ואו על ידי קריאת ביקורת על חופי הרחצה באזור אליו אתם נוסעים, כי  זה בהחלט מאכזב לגלות שהחוף הצמוד למלון סלעי, רדוד ואינו נוח לרחצה. (לפעמים תלוי עונה)

קישור לאתר agoda להזמנת בתי מלון:
קישור לפוסט על בתי מלון בבנגקוק

עונת הקיץ שלנו, מקבילה לעונת המונסונים הגשומה במזרח אסיה. אז בואו נדבר על הגשם

 

מונסון של קיץ

בדרך כלל בחרנו לטוס בקיץ לתאילנד, שם המונסון פחות נורא ביחס לשאר הארצות באזור.

אבל אף אחד לא מבטיח לכם מראש, מונסון חביב. כזה שיורד רק אחר-הצהרים ונרגע לעת ערב.
בשנה שעברה הגענו לתאילנד במאי והמונסון היה פופאי… התוכניות להיות בים, התפוגגו מול הגשמים העזים וחיש ברחנו לבנגקוק.
הצד של קו – סמוי, נוח יותר בתקופת המונסונים וגשום פחות מהצד של פוקט וקראבי. לכן קו-סמוי, הוא הימור טוב יותר בתקופת המונסונים.

ובתמונה: חמש דקות קודם, השתזפנו בשמש ואז פתאום השחירו השמים והתחיל  לרדת מבול. 

תאילנד ידועה באומנויות מסאג'. ואנחנו, המגיעים מארץ יקרה, הפכנו לצרכני מסאג'ים בלתי נלאים.

ניתן לבחור בין סוגי מסאג' שונים: מסאג' רגליים. מסאג' שמנים. מסאג' פנים וסוגי מסאג' מסורתיים יותר, כמו מסאג' תאילנדי.
אני מכורה למסאג' התאילנדי, המסורתי, המתבצע בבגדים נוחים שמקבלים במקום. מעט מכאיב אבל בו זמנית גם משחרר. אולי זה הדבר הקרוב ביותר לאימון גופני, כשבעצם אינך עושה דבר אלא נמצא בידי המסאגיסט/ת, כחומר ביד היוצר. 
ככל שנמצאים באזורים תירותיים יותר, המחיר עולה ובדרך כלל טיב המסאג' יורד, בצורה מקבילה. בעיני, הגרוע מכל, הוא המסאג' בבנגקוק.

אם בוחרים בספא יוקרתי. בבית מלון יוקרתי,אפשר להיות בטוחים, כי הסצנה שמסביב תהיה נעימה עד מאוד אבל זה לא אומר כלום על טיב המוטיבצייה של המסג'יסטים.

אני מעדיפה מסאג' במקומות קטנים ובלתי תיירותים. בדרך כלל, זה עובד לטובתי. הן במחיר והן בביצוע.  נסו מסאג' בהו-הין, לדוגמא: המחירים מגוחכים והמסאג' מפרק ומרפא.  Thanakhom Thai Mssage –  מסאג' מקצועי במרכז הו-הין. (רמז למציאת המקום – נסו למצוא באפליקציית Haapy Cow – מסעדה צמחונית בודהיסטית במרכז הו-הין. המקום ממש ליד. )

בתאילנד, כמעט בכל עיר, יש מסאג' עוורים. זהו פרוייקט מרגש של הכשרת עוורים למקצוע, בו העדר ראייתם, מעצים את עבודתם.
בצ'אנג מאי, נתקלנו בפרוייקט יפה של שיקום אסירות. שעברו הכשרה ומשקיעות את עצמן ברכישת המקצוע כתנאי ליציאה מחיי הפשע. http://www.dignitynetwork.org/womens-massage-center/
חשוב! לתת טיפ למעסה, בסיום הטיפול. כמובן, במידה ונהנתם. גם כך, הרווח של המעסה הוא זעום.
לאורך החופים, נודדים מסאגיסטים/יות עם מחצלות הנפרשות מתחת לעצים. וכך לצלילי הגלים ורוח הים, מקבלים עיסוי מפנק.
לפעמים, גם במקומות בלתי צפויים. אולי בעצם כן צפויים, כי מסאג' טבוע בתרבותם הבודהיסטית של התאילנדים: אי של שלווה ושקט במקדש Wat Phakha  בצאנג-מאי. בחצר המקדש בחזית. שורה של כיסאות נוח. באחד מהם, הייתי אני. נתונה לחסדיה של מס'גיסטית, אשר הגיעה רכובה על וספה. עצמתי עיניים והתמכרתי.
על גדת הנהר, באיזו עיר עלומה. נהנת ממסאג' על כיסא נוח ושוב אני מרגישה מליון דולר. אין על תאילנד !

התמכרות חדשה: כורסאות מסאג'

בכלום כסף, תנו לעצמכם לשקוע בכורסת מסאג'… איך לא השתמשתי בזה קודם!

הכי קשה היה לו, להתרחץ במקלחת עם פה סגור..

כמו ישראלי מצוי, אהב הילד שלי, להתרחץ במקלחת ולשתות תוך כדי. בתאילנד, הקדמתי תרופה למכה ובקשתי אותו, שלא.

המים בברזים, בתאילנד, עדין אינם ראויים לשתייה ואנחנו, בטיולים קצרים, עדין נוהגים לסגור את הפה במקלחת וצחצוח שניים, מתבצע במים מינרלים, מי שתייה או מים רתוחים. הולכים על הצד הבטוח.

מכיוון שבתאילנד, יש סבסוד מטורף על מי השתייה המסוננים למקומיים Drinking Water והם קונים אותם בכלום כסף, בגלונים.  לפחות אין עוד צורך להיזהר במסעדות / בתים מקומיים ומותר ללגום מים קרים ועם קרח.

היו היה בשנות ה-80

פעם, בטיול הגדול, התנזרנו  מטעמי בטיחות מקרח מקומי ועל כן, כשהיינו מזמינים כוס מיץ בתאילנד ומבקשים ללא קרח. נאלצנו לשלם תעריף גבוה יותר למיץ ללא קרח… 

ואי אפשר בלי רגע נוסטלגי של ממש: בטיול הגדול –  טיול בו חיינו מעשרה דולר ליום לשנינו, כולל הכל! לא היינו מספיק "עשירים" לקנות מים מבוקבקים ועל כן היינו שותים מים מקומיים בתוספת נכבדה של נוזל יוד, שהיה אמור לטהר את המים ולהפוך אותם ראויים לשתייה. הטעם היה מזעזע. הצבע היה צהבהב ואנחנו היינו די הרבה פעמים חולים… 
ביום הולדתי, באגרה שבהודו, התפנקתי בבקבוק מים מינרלים אמיתיים! 

 מילון המים הכמעט שלם :

nam plao -מים רגילים לא מבקבוק. מי ברז.
nam kowat – מים מבוקבקים.
nam tom – מים רתוחים.
nam duem – מי שתייה .
nam yen -מים קרים.
nam kang -קרח.
nam rawn -מים חמים .
nam un -מים חמים לרחצה.
nam tok – מפל.

מים, מים בששון…

תכשירים נגד יתושים, כדאי לקנות בתאילנד

הרעיון שנמצא מאחורי המלצה זו: בתאילנד היתושות אכזריות יותר ועשויות להעביר מחלות שאינן נעימות כלל. התכשירים הישראלים, אינם מכילים אחוז גבוה של חומר פעיל. זה נפלא בארץ והופך לחיסרון רציני במזרח.
מנסיון, ככל שאחוז החומר הפעיל גבוה יותר, מניעת העקיצות טובה יותר. אם כך, יש לקרוא את האותיות הקטונות שבגב המוצר.
אני בטוחה, שזה לא כל כך בריא. אבל עדיף שלא להעקץ. 
לקנות ניתן בבית מרקחת. אם אין ברירה אז בחנויות רגילות.
בנוסף, אני נוהגת לסחוב מהארץ, מכשיר וטבליות חימום נגד יתושים, על כל מקרה. למרות, שבבתי המלון הטובים, בדרך כלל יש.
לאחרונה הכירו לי גם את המכשיר off clip on- ובו מאורר קטן המופעל ע"י בטריות ומפזר חומר נגד יתושים.
ישנם זנים פעילי יום וישנם פעילי לילה. אז כדאי להמרח, גם וגם.
בעיקר כשנמצאים באיים או באזורים הכפריים.
שמן אתרי סינטרונלה, ממש לא אהוב ע"י היתושות ובמקרים רבים, במלונות נחמדים, יבעירו עבורכם מבער שמנים ובו השמן, או קטורת דוחה יתושים.
ובתמונה : אחד התכשירים שהיתושות שונאות במיוחד…

 

 

 

 

טראט- לחזור לתאילנד של פעם

אנחנו מחפשים משהו חדש, בכל פעם שאנו מגיעים לתאילנד. במסגרת שכזו, הגענו למחוז הנידח טראט.

איך מגיעים לטראט?

הדרך הנוחה  ביותר להגיע לטראט היא בטיסה מבנגקוק. ל- bangkokairways , בלעדיות על קו זה. על כן הטיסה אינה מהזולות יחסית.
תאכלס, ניתן להגיע גם יבשתית. ניסנו את זה פעם בעבר.
כ5-6 שעות בדרכים.

מה בסביבה?

מטראט, ניתן להפליג לאיים, כשהגדול והידוע מכולם הוא קו-צ'אנג.  ונא לא להתבלבל עם אי בשם דומה: קו-צ'אנג הקטן, שנמצא בכלל במקום אחר בתאילנד.

העיר טראט, עיר שאינה תירותית כלל ועל כן קיסמה – בפשטותה. הרבה אין מה לעשות בה, פרט לטייל בשוק המקומי, ליהנות ממסג' עוורים ולבקר במסעדה, שהיא אחד הסודות השמורים של טראט – 

מסעדה שהיא חוויה שתעיף אתכם!

 Khon Phlad Thin Trat’s Eagle Restaurant – מסעדה על גדת אגם. עד כה, נשמע מקומי וחביב. אבל החלק המסעיר בארוחה היא הצפייה במאות עיטי דגים, אשר פוקדים את האגם, בשעות האכלה מתוזמנות. התוצאה: אוכל טעים לסועדים בני האדם והעופות. מומלץ כחוויה מיוחדת.

היכן ישנים בעיר טראט?

לינה במלון Rimklong, מלון צנוע, אך איכותי.

בכפר דייגים כבר ישנתם פעם?

אם מדרימים מעט מטארט: (כשעתיים ברכב) מגיעים לכפר דייגים מקומי . למלון מדליק בשם :Mairoodresort  הנטוע בתוך כפר הדייגים ממש. 
החדרים מקסימים בעצוב וינטג' מתוק, אבל לי היה ריב לילי קשה עם המזרון, שלא היה לי נוח כלל ואני כולי מקווה שהוחלפו המזרונים מאז ותמצא לי הסיבה לחזור לשם. כי המקום הוא אמיתי! הליכה על כלונסאות מזחי בתי הדייגים מביאה אתכם למלון החבוי בתוך צמחייה, לארוחות טעימות מאין כמותן ולהכנסת אורחים מחממת לב. 
עוד נחזור. 
ניתן לקרוא פוסט 2024 על טראט: הזמן עובר לאט כשנמצאים בטראט

קישור לאתר של "התרמוס הסיני" – בלחיצה על התמונה.

כשאי אפשר לצאת סתם כך, לשוק ולקנות – כדאי לתכנן מראש ולזכור ולהשרות את פולי הסויה, לילה לפני…

ספל חלב סויה חם, תוצרת עצמית בעזרת מכשיר "תרמוס סיני". יש לשרות את פולי הסויה לילה קודם. לשטוף. להוסיף מים ולהכניס למכשיר הסויה. והנה אני, כמו מליוני אסייתים, ממוצא סיני, המתחילים את הבקר שלהם, בדוכן קטן ברחוב או בשוק, בלגימת ספל חלב סויה טרי וחם בלויווי סופגניה סינית מטוגנת. “you tiao”

כוס חלב סויה חם (מתכון להכנה בנוסח תאי ) นำ้เต้าหู้   ואני כמעט שם. כמעט…

אפשר כמובן לבחור להכין לבד את חלב הסויה. התהליך, כמו הכנת טופו, עד שלב הגיבון. והנה קישור לפוסט על הטופו.

 

סום טאם ג'ה טוב (סלט פפאיה ירוקה צמחוני)  מתחיל בדרך כלל, בטיסה לתאילנד

אבל אם זה ממש דחוף לכם בזה הרגע…מאוד עוזר אם יש פפאיות ירוקות על עץ הפפאיה בגן הירק שבחצר.כזה ששרד קיץ שלם מבלי להתעלף.
עוזר גם שיש קולפן פפאיה, אשר נקנה ב"שניקל" בשוק יום ראשון בבנגקוק.
מאוד נחוץ איש עם מוטיבציה, שלא יהסס לחרוץ את הפרי לג'ואליינים דקיקים כנדרש.
נחוץ לגמרי כלי לכתישת הסלט, ועל כן, מזל שיש תאילנדים בערבה ובצרכניה המושבית, וניתן להשיג את מכתש העץ המאוד כבד, שלא ניתן לדחוס אותו לשום מזוודה באלעל.
ואז, כל מה שצריך, יהיה לכתוש ולעלף את ג'וליאני הפפאיה במכתש להוסיף פלחי עגבניה ולמעוך גם אותה במכתש. סוכר דקלים, הרבה צ'ילי, מיץ ליים ורוטב סויה תאילנדי. (אני מוותרת על נאם פלא – רוטב הדגים התאי המותסס, לטובת היותי צמחונית וגם על נתחי סרטן ושרימפסים מיובשים – גם דגים הם חיות ). וכן, מצאתי לי איש יקר משתף פעולה והנה הכל נכתש ומתערבב במהירות,אולי בפחות רעש ומקצועיות, כפי שנהוג בתאילנד.
אבל זהו סלט, המעיף אותנו מידית ודחוף לתאילנד. ואם אין לכם עץ פפאיה בחצר, לכו על גזר..