תגית: תאילנד

  • כופתאות שומשום שחור בתה ג'ינג'ר חם

    כופתאות שומשום שחור בתה ג'ינג'ר חם

    חם בערבה וגם לח במפתיע. מזכיר במקצת את תאילנד.
    כדי להתגעגע קצת יותר איתגרתי עצמי במנת כדורי שומשום שחור בתה ג'ינג'ר חם.

    גרגרי שומשום שחור קלויים

    את הקינוח המפתיע הזה, בשם האקזוטי Bua loy floating lotus פגשתי בפעם הראשונה על גדת המקונג והתאהבתי. מאז אני תרה אחריו ברחבי תאילנד ואף פעם לא מתאכזבת. 
    בכלל, אוהבת לטעום מעדנים מבוססי שומשום שחור בואריציות שונות. בעיקר מהמטבח הסיני. 

    את המצרכים למתכון צריך ללקט מראש בחנויות לממכר מזון אסייתי. אצלנו במושב, הצרכנייה מתגלה כמקור אותנטי ויצרתי. להרגיש כמעט כמו במכולת שכונתית בתאילנד. 

    לעיסת השומשום:
    130 גרם גרגרי שומשום שחור ומעט גרגרים לבנים.
    כ40 גרם סוכר דקלים. (או סוכר חום, קוקוס).
    4-5 כפות שמן קוקוס .
    קורט מלח. 
    לתה ג'ינג'ר:
    הרבה שורש ג'ינג'ר חתוך לפרוסות וסוכר חום לפי הטעם.
    לבצק אורז:
    175 גרם קמח אורז דביק. (אל תשתמשו בסוג אחר שאינו דביק, כי זה לא יצלח).
    150-175 מ"ל מים

    את השומשום יש לקלות בעדינות במחבת. וכאן מתגלה הצורך בשומשום הלבן. כאשר הוא מתכהה, זה בהחלט סימן שקליתם את השומשום נאמנה.

    מחכים שיתקרר מעט ומעבירים לטחינה במטחנת קפה, עד שהשומשום הופך מעט לח. 

    בינתיים, ממיסים  את שמן הקוקוס עם סוכר הדקלים.
    סוכר הדקלים שלי התגלה כסרבן וקשה היה להמיסו. נדרשה כמות מרובה של סבלנות, שאין לי בדרך כלל.

    גרגרי שומשום שחור קלויים

    את השלב בו עירבבתי את השומשום השחור והקלוי עם שמן הקוקוס הממותק והמומס, שכחתי כמובן לצלם, בלהט העשייה. 
    נוצרה מחית נחמדה ושחורה.
    השלב הבא היה יצירת כדורי שומשום קטנים במשקל פלוס  מינוס 9 גרם. 
    לצורך כך, הצטיידתי במשקל ושקלתי פיסה, פיסה.
    אין ספק, כי מתכון זה, בוחן מיומניות שאין לי. 
    את הכדורים העברתי לקפוא קצת. שיתמצקו ויחזקו את הקשר בינהם בצינת המקפיא.

    בצק אורז דביק

    לפחות השלב הבא היה קל ביותר: עירבוב הקמח הדביק עם מים ליצירת בצק. היה קשה לפספס בשלב הזה, ביחס לשלבים הבאים… 
    השהתי את הבצק מעט ואז יצרתי ממנו כדורים במשקל פלוס מינס 12 גרם.
    הדיוק במשקלים נדרש על מנת ליצור שכבת בצק לבנה דקיקה ככל הניתן. הדגש ניתן על המילוי.
    עוד נראה בהמשך האם צלח לי…

    מילוי כופתאות אורז בשומשום שחור

    השלב הזה דרש מיומניות שאין לי בשפע. לצורך זה גויס עזר כנגדי.
    בדרך כלל הוא ניחון בשפע סבלנות ומוטריקה עדינה, אבל מכיוון שהשנ"צ קרץ לו, הוא בהחלט איבד את זה.
    התנחמתי בעובדה שזה יהיה טעים. 
    צריך למתוח את כדור הבצק הלבן ליריעה דקה ועטוף בזהירות את כדורי השומשום השחור, שיצאו מהפריזר ולגלגל הכל לכדורים מושלמים.

    מסתבר, שאיננו חזקים בזה, בנסיבות הקיימות.

    כופתאות שומשום שחור

    כבר מהתמונה תוכלו לראות שהצלחנו,  כצפוי, להכתים את מעטה הכדורים הלבנים בשומשום השחור. 
    מיומנות נרכשת והרבה סבלנות שלא היו לנו כרגע.
    שוב צינון קצר שלפני טבילת האש. 

    בינתיים, הכנתי את תה הג'ינג'ר. ריח טוב כבר יש במטבח.  

    דאמפלינג שומשום שחור

    הוא סיים שנ"צו והחלטנו יחד כי מגיע לנו משהו מנחם של עונג שבת. 

    הכופתאות הלא מושלמות שלי היו בהחלט טעימות והשאירו טעם של עוד.

    עוד תענוגות בתאילנד – לו יהי.

    שבת חמה באוגוסט 2019

  • שאלות ותשובות על טיול בתאילנד – מדינה אהובה

    שאלות ותשובות על טיול בתאילנד – מדינה אהובה

    נוסעים לתאילנד?

    מדוע לבחור בתאילנד כיעד מועדף במזרח אסיה?
    כיף להיות תייר בתאילנד. ההתייחסות לתיירות כמשאב לאומי גורמת לתאילנד להיות מובילה בתחום. וכתייר, מרגישים זאת היטב. השילוב של נופים, ים, תרבות, אוכל טעים, אנשים מקסימים ושירות מושלם הופך את הטיול לנוח, מיוחד וטעים.

    האם תאילנד איננה תיירותית מדי?
    אם תבחרו להגיע מחוץ לעונה ואו למקומות פחות תיירותיים, כאלה שאינם בקרבה לשדה תעופה, תזכו בהצצה לתאילנד האמיתית.

    כאשר מטיילים עם רכב צמוד, האם יש צורך להזמין מלונות מראש?
    שוב, הכל תלוי עונה ומקום ותלוי בהעדפות הלינה שלכם. מחוץ לעונה ומחוץ למסלול התיירותי, סביר להניח כי המלונות לא יהיו מלאים – עד ריקים. מוטב שתערכו לעצמכם רשימת מלונות שנראים לכם מראש. ואז, תוכלו יום יומיים קודם לברר אם יש חדרים פנויים מלבלי להזמין.
    קחו בחשבון, שבנגקוק עמוסה ושם כן הייתי מזמינה מראש, אם אתם רוצים מלון מסוים. שימו לב, אם אתם מגיעים ליעד בזמן פסטיבל מקומי – רצוי להזמין מלון מראש.

    איך מסתדרים עם אוכל בתאילנד?
    האוכל בתאילנד מעולה. אפשר לאכול בכל מקום, גם בשווקים ובדוכני הרחוב. אין חשש כמו לדוגמא בהודו. רמת הניקיון סבירה ביותר.  בשנים האחרונות נפתחה תאילנד להשפעה מערבית גם ביחס לטבעונות צמחונות. קל יותר למצוא מסעדות וקל יותר להסביר. עוד על צמחונות בתאילנד בפוסטים נפרדים.

    להביא קפה מהבית? 
    זו שאלה של טעם. קפה שחור ישראלי – לא תשיגו בתאילנד. קפה משובח אחר – בהחלט. החל מדוכני קפה ברחוב המוכרים קפה תאילנדי או לאוסי ועד לבתי קפה משובחים ויוקרתיים.  קפה חם ועד קפה קרררר.

    ומה בנוגע למים ושתייה?
    בתאילנד ניתן לשתות ללא חשש מיצים ומשקאות. אבל לא לשתות מי ברז.

    האם בעונת המונסונים כדאי להגיע לתאילנד?
    בתחילת העונה הגשומה, המונסונים עזים יותר. לקראת סופה, פחות. בדרך כלל אין בעיה לטייל בעונה הגשומה. לפעמים זה מקלקל, בעיקר אם בניתם על חופשה בים.
    היתרון בעונת המונסונים שהיא מחוץ לעונה. כאמור מחירים נוחים יותר, מלונות ריקים ופחות תיירים.
    יתרון נוסף – עננים המסתירים את השמש…

    האם צריך להחליף כסף ישראלי לבאטים (כסף מקומי) כבר בארץ? 
    אין צורך, היות וכבר בשדה התעופה בבנגקוק תוכלו להחליף בדוכני המרה או למשוך מבנקט. (שימו לב, סכום העמלה קבוע).
    אם תרצו לחסוך עמלות המרה, אפשר להגיע עם דולרים ולהחליפם בתאילנד (דרוש דרכון).

    כרטיס סים מקומי?
    כבר בשדה התעופה ניתן לקנות כרטיס סים מקומי. מומלץ, לקחת איתכם טלפון נייד נוסף ובו לטעון את הכרטיס המקומי ואז בעזרת Hot Spot לשדר לשאר המכשירים.

    איך לתכנן מסלול נהיגה עצמאית בתאילנד?
    לפתוח מפת גוגל ולהתחיל לבנות מסלול. לבדוק מרחקים וזמן נהיגה ולשבץ הכל בטבלה אשר בה תאריכי הטיול. בצורה זו תצליחו לבנות מסלול הגיוני. נסו לבדוק אפשרות של פסטיבלים מקומיים.

    מה חשוב לקנות מיד בהגיעכם לתאילנד?
    כרטיס סים מקומי אשר יאפשר לכם ניווט ותקשורת.
    תרסיס מקומי נגד יתושים.

    מה לקחת איתי לתאילנד במזוודה?
    ביגוד
    – ביגוד קייצי אלא אם כן, עולים צפונה בחודשי החורף. אז קריר למדי וצריך משהו ארוך ומחמם  בלילות.
    לגברים  ולילדים – ניתן בקלות לרכוש בגדים בתאילנד.
    לנשים – בעייתי במידות XL ותלוי בטעם.  יש בגדים בטעם מקומי, ישנן רשתות יוקרתיות מרחבי העולם – ואז המחירים כלל אינם זולים, אלא אם כן יש מכירה. רשת חניות שאני ממש אוהבת לבקר בהן, החנות נמצאת כמעט בכל קניון ולפעמים גם מוצאת בגדים במידתי – Uniqlo
    תרופות – ניתן לקנות תרופות מערביות בבתי מרקחת. אבל  עדין הכי נוח להביא מהבית. (תרופות מערביות אינן זולות בתאילנד).
    לחובבי הג'אנר – יש תרופות אסיתיות מגניבות בבתי המרקחת. שלפעמים שווה לבדוק ולקנות.
    ספרים – לחובבי הקריאה, יש חנויות ספרים באנגלית.
    אולי רצוי להצטייד מראש במנוי חינם לספרייה הדיגיטלית הישראלית?.. וכך הספר הדיגיטלי איתכם בנייד.

    צריך להתחסן לפני נסיעה לתאילנד?
    אינני יכולה לקחת אחריות על תשובה נכונה. רק לומר לכם שתמיד עדיף להיות בטוחים מאשר להצטער אחר-כך. בדקו עם מרפאות מטיילים או משרד הבריאות. ההמלצות משתנות כל הזמן. תלוי גם בסוג הטיול, משך הזמן, העונה והאזור.

    האם להזמין מראש טיסות פנים?
    יש קווי טיסה עמוסים יותר ועמוסים פחות. חברות יקרות וחברות זולות. רצוי לפחות לדעת מראש מה רוצים. אם אתם מטיילים בחבורה גדולה, רצוי להזמין מראש. המחירים משתנים כל הזמן בהתאם לביקוש.

    אז הנה ראו עצמכם מוזמנים לשאול עוד שאלות ואנסה לענות. רצוי בעזרת תגובות לפוסט בתחתית העמוד.  ואני כבר מראש מקנאה בכם, הנוסעים לתאילנד – ארץ אהובה. 

  • ממרח צ'ילי מתוק כמו בתאילנד

    ממרח צ'ילי מתוק כמו בתאילנד

    עברו כחמישה חודשים מאז הייתי בתאילנד לאחרונה (וכן, אני סופרת….)והנה אני מתגעגעת. לפחות במטבח אני יכולה להריח את הטיול הבא.

    פלפל צ'ילי מתוק

    שבת בבקר בערבה. בחוץ כ-43 מעלות. בוחרת במזגן שבבית.
    געגועים לתאילנד מביאים אותי לצאת מעצלותי למטבח: מפרקת פלפלי צ'ילי יבשים מתוקים מזרעיהם ואז קולה אותם בעדינות במחבת ללא שמן, על אש קטנה. הבית מתמלא בניחוח נעים המסמן התחלה של משהו טוב.

    בתאילנד, ברור כי משתמשים בבצלצלי שאלוט. אצלנו בערבה, עדין לא התפתחנו מספיק ויש לנו בצל יבש רגיל. בשלב הזה אני חורכת חתיכות בצל ושום באותה המחבת.

    צ'ילי מתוק טחון

    הצ'ילי החרוך מפיק ריח נפלא ולאחר שהתקרר, עובר טחינה לאבקה. וכבר אני מתמלאת תקווה לארוחת צהרים.
    כעת נותר למעוך במעבד מזון הכל יחד: אבקת הצ'ילי שהכנתי, שום ובצל חרוכים. מעט רוטב סויה.  תרכיז תמרינדי, סוכר דקלים ומעט שמן קוקוס. אחרי שהכל הופך לעיסה ריחנית מעבירה למחבת ובה מעט שמן קוקוס לטיגון עוצמה.

    הממרח מבעבע ומתרכז. אני מרגישה לזמן קצר, כמו טבחית תאילנדית וזה מרגיש נחמד.
    את הרוטב המצומצם אשמור בקופסית במקרר. כף ממנו, בכל פעם מחדש,  תעשה את העבודה.

    צמחוני תאילנדי

    וככה נראתה ארוחת הצהרים שלנו היום. בתאבון ולחיי הפעם הבאה במהרה בתאילנד.
    הוא פורש לשנ"צ שבע ומסופק.
    אני מסיימת את הפוסט וממשיכה לחלום.

    מצרכים הדרושים למתכון:
    מקבץ נאה של פלפלים ארוכים מתוכים מיובשים.
    סוכר דקלים – אפשר להמיר בסוכר קוקוס או סוכר חום. רוטב סויה. תרכיז תמרינדי. שמן קוקוס או שמן שומשום.
    שיני שום. בצל שאלוט או סתם בצל יבש.

    לעוד פוסטים על מטעמים באווירה תאית:

    סלט סום טאם

    מתכון להכנת טופו טרי ביתי 

    פרש רולס בנוסח הבית

  • בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
    רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
    בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
     מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
     הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

    Wat Chaloem Phra  Kiat

    לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
    הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
    ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
    הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
    מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

    כרטיס הקפצה לואט צ'אלום פרה קיאט

    ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
     עלתה.
    עלינו.
    הגענו לפסגה.

    הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
    וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

    ואז נשארה לנו רק הירידה.

    זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

    הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
     מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

    תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
    הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
    באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי

    הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
    הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
    החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

    מסעדת דוויס בצ'אנג מאי

    מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
    האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
    סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
    אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
     למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

    לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
    לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן

    נ.ב צמחוני
    להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
    דאגו לי אלי ההר…

    צ'אנג מאי ינואר 2019
  • טיולים בסביבת צ'אנג ראי

    טיולים בסביבת צ'אנג ראי

    אנחנו שלא נרתעים ממרחקים, כמו מרבית תושבי הערבה. שכן אנחנו תמיד גרים רחוק… נהנים מהאפשרות להגיע לכמה יעדים רחוקים ביום אחד מרוכז ויעיל. כך עשינו גם בצ'אנג ראי.

    ראשית,  רכשנו מרוכלת נזקקת ביותר, זר פרחים לברכה. כך מתחילים את היום בבכבישי תאילנד. 

    במרחק סביר ביותר, נמצאת חוות מטעי תה סינית- Chouni Fong

    הנוף היפה מתגלה די מהר ורק מקרוב עומדים על גודלה של החווה.
    החווה מתוירת כהלכה, אבל ערוכה לקלוט כמויות עצומות של מבקרים. התפעלנו בהחלט מהיעילות ואחזקת המקום. אולם לכוס תה חם לא הצלחתי להגיע. במפתיע, מכרו במקום אך ורק תה קר בכמה נוסחים בתוספת דאמפלינג מקוריים במלוי תה.
    נהננו אם כך, מכוס תה ירוק מתוק וקפוא, ביחד עם עוד כמה מאות תיירים, בנוף המקסים הזה.


    משם, לא הרחק, הגענו לפרוייקט Doi Tung

    שם מצאנו מכלול תיירותי גדול, הכולל גנים בוטנים שלווים עתירי סחלבים. (כניסה – 180 באט לאדם), מסלול הליכה על גשרים בגובה הצמרות (עוד 120 באט), שוק צמחים יפה, שוק דוכני עבודות יד צבעוני. מסעדות, שירותים ועוד. המקום הומה תיירות מקומית. זרים לא ממש.



    הרגשנו אמיצים לאחר שצלחנו את מסלול צמרות העצים. ויתרנו על האומגה שבסוף המסלול בטענה שאנחנו זקנים מדי.. "POO YAI".
    מאחר כי נפתח לנו התאבון, בעקבות ה"אומץ הרב" שהפגנו, מצאנו אוכל טעים במסעדה שממול. אפילו מנה צמחונית מרובת פטריות עבורי.


    היום המשיך להתגלגל וגם אנחנו. הגענו לנהר המקונג לאזור "משולש הזהב"

    כשעה וחצי נסיעה מפרוייקט דוי טונג, נמצא אזור משולש הזהב הומה ממבקרים. לאוס וקמבודיה בהישג יד.
    לו היינו מתכננים אחרת, או מגיעים מוקדם יותר, היינו קופצים על סירות הנהר, המביאות אותכם לשוק תיירותי בצד הלאוסי של המקונג. (דרוש דרכון למעבר הגבול). אבל הזמן הזהוב של אחר-הצהרים הגיע. שוק תיירותי לאוסי, לא ממש היה בראש מאווינו. ויתרנו. הסתפקנו בסיור זריז על הטיילת ובזהב המתנצנץ לעת שקיעה.

    משם, התגלגלנו בחזרה בכבישים הנוחים והמשולטים עד למלון המקסים שלנו בצ'אנג ראי.

    על המקדשים המשוגעים בצ'אנג קראו נא בפוסט הבא שמסתתר כאן. 

    נהנים בצאנג ראי

    צאנג ראי ינואר 2019
  • מקדשים משוגעים בצ'אנג ראי

    מקדשים משוגעים בצ'אנג ראי

    מקדשי צ'אנג ראי – עולם הדמיון מתעורר

    מודה כי אני עפה על מקדשים. סיפורי המיתולוגיה שמאחורי המקדשים מתחברים לאהבת ג'אנר הפנטסיה שלי, כתולעת ספרים וספרנית. אני מתפעלת מהדמיון וההשקעה המטורפת בבנית המקדשים ותפעולם ואף פעם לא נמאס לי לגלותם. אין ספק שכמה מקדשים מרהיבים נמצאים בסביבת צ'אנג ראי.

    המקדש הלבן בצ'אנג ראי

    Wat Rong Khun המקדש הלבן – צ'אנג ראי

    על מנת להגיע למקדש יש לעבור על  "גשר צר מאוד" שמתחתיו רוחות המתים מרימות ידיים מתוך זוועות הגיהנום… מזל שהגשר אינו ממש גשר והמתים לא ממש מאיימים…
    בהמשך, מחכות "הרפתקאות" חדשות בממלכת הדמיון המופרע של יוצר המקדש  האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, שבסך הכל רצה ליצור מחווה למלך תאילנד, ראמה התשיעי. ראמה ה9 היה מלך נערץ ואהוב. ברבים מהבתים, ניתן למצוא עדין עכשיו, תמונות דיוקנו.  מחוץ למקדש, ממול, יש מתחם בו תוכלו לבקר ולהכיר את האמן המוכשר הזה. 

    שירותים במקדש הלבן בצ'אנג ראי

    ואני, התפעלתי עד מאוד ממבנה השירותים הציבוריים…

    המקדש הלבן בצ'אנג ראי

    ומתשומת הלב לפרטים הקטנים… 

    ה"תקרה" עשויה מפיסות פח רקועות אשר המאמינים קונים במאה באט ותולים ב"דבוקה" אחת ענקית. 
    כמובן שקניתי את "הקמע" והבאתי איתי, לתלות על עץ בגינה שבמדבר. 

    המקדש הכחול צ'אנג ראי

    Wat Rong Seur Ten – המקדש הכחול של צ'אנג ראי

    תרגום השם לעברית נשמע כמו "הבית של הטיגריסים הרוקדים" :
    על שום טיגריסים שהיו רוחצים בנהר הקוק. ואכן, טיגריסים נמצאים בין שאר מפלצות המקדש.
    יותר מטיגריסים נוכח הצבע הכחול. והוא שבעצם מייחד את המקדש. האמן אשר יצר את המקדש, היה תלמידו של האומן אשר יצר את המקדש הלבן וניכרת השפעתו המשגעת.

    בודהה במקדש הכחול בצ'אנג ראי

    הבודהה הלבן יושב במרכזו של ההיכל הכחול ועל קירות ההיכל, סיפור חייו של הבודהה. 

    במקדש הכחול של צ'אנג ראי

    התאילנדים, כמו שאר עמי המזרח אוהבים להצטלם ואנחנו אוהבים לצלם…

    בריכת משאלות במקדש הכחול צ'אנג ראי

    ולא חסרים פטנטים מדליקים… למשל כמו בריכת המשאלות במקדש. קונים בכמה באטים "פרח משאלה". מדליקים נר ומשלחים אותו לצוף עם הזרם המלאכותי בבריכת משאלות קטנה במקדש. 

    Wat Sai Khao 

    המקדש הזה, הרבה פחות מתויר ונמצא די קרוב לעיר צ'אנג ראי. וכמו מקדש טיפוסי מכיל ערב רב של חיות מיתולוגיות מגניבות.


    בטוחה שתהנו במקדשים, מהאווירה הפסיכית למדי. מהכניסה לעולם הדמיון הבודהיסטי.

    במקדש הלבן יש לקנות כרטיסי כניסה. שאר המקדשים בחינם.
    שלבו נא, עם ארוחת צהרים שלווה על גדת הנהר והנה לכם יום מלא באזור צ'אנג ראי.

    את הנוף היפה הזה רואים ממסעדת "Melt in your mouth"  המאוד יקרה ומפונפנת.  אוכל צמחוני, לא ממש היה שם. המחירים היו רצחניים ביחס לתמורה, אבל את שלוות הצהרים ששרתה עלינו שם, אי אפשר היה לקחת…
    אחר כך, לעת ערב, חזרנו למלון המרהיב שלנו Bura resort  

    לכל המקדשים הגענו ברכב השכור. בכל המקדשים יש מקום חניה מסודר.
    צ'אנג ראי ינואר 2019

  • כמה נהדר היה המלון שלנו בצ'אנג ראי

    כמה נהדר היה המלון שלנו בצ'אנג ראי

    צ'אנג ראי2

    מלון שהוא בעצמו סיבה נהדרת לבקר בצ'אנג ראי

    חנות ירקות יפיפיייה זו, בכפר הקטן, בדרך למלון בצ'אנג ראי.
    אין ספק, שחנות זו, היתה אמורה לרמוז לי, משהו על הבאות… 

    את המלון בצ'אנג ראי, הזמנתי ממש ברגע האחרון. המלון נראה לי מדליק, אבל לא הייתי סגורה עליו, עד כדי, חששתי ממנו. כי מנסיוני, מדליק אינו מרמז על שום דבר נוח, פרט למדליק.
    ואכן, כשהתחלנו להגיע למעשה לצ'אנג ראי, מהדרך הארוכה, מפאי, נוכנו לדעת כי המלון בעצם בכלל לא בצ'אנג ראי, רק בכאילו…
    וכדי להכביד, כשהגענו, אחר-צהרים לעת ערב, החדר עדין לא היה מוכן, כי המצעים טרם חזרו מהכביסה.
    "אוקי" אמר האיש שלי, "אם לא יהיה נוח ומתאים, נעזוב, למרות השעה, למרות ששלמנו ונעבור למלון יותר נוח". אני נשארתי ליד דלפק הקבלה והוא הלך לראות את החדר. משלא שב. ואחרי זמן מה, ירדתי במורד הגן לעבר החדר.
    גן העדן שננגלה לעיני, הסביר לי הכל:

    BURA RESORT CHIANG RAI

    דמיינו לעצמכם גן עדן טרופי: מפלי מים מפכים מאופק לאופק… פרחים… שרכים ושאר צמחים ירוקים.
    רק שמונה חדרים מרווחים בכל המתחם המהמם הזה. ברור שמשוגע רציני הוא בעל המלון.

    החדר, או בעצם הוילה  מגיעה עם מפל מים פרטי מקיר הוילה. די מהמם, לומר את האמת…

    שמחנו לגלות כי החדר מרווח ובעל חדר מקלחת ואמבטיה מדליקים במיוחד.
    תוספת מרנינה במיוחד: מסעדת המלון הנפיקה עבורנו אוכל משובח, במחירים ממש צנועים. (ומנות צמחוניות טעימות ביותר).

    אם גן עדן, אז כמו בגן עדן. ו"הפרי האסור" הוא  פרי המנגוסטין הטעים כך כך. 

    וכעת, אין לי ברירה אלא לגלות לכם את שם המלון הנהדר הזה. ובאמת, שהתמונות שצלמתי, אינן מחמיאות מספיק למקום המופלא הזה.
    מורד ההר, שכולו מפלים…
    Bura Resort

    אז כמו שכבר אמרתי, המלון הזה, בפני עצמו, הוא סיבה מופלאה להגיע לצ'אנג ראי…

    ואם בכל זאת תרצו לגעת עוד קצת על טיולים בסביבות צ'אנג ראי: לחצו כאן

    צ'אנג ראי ינואר 2019
  • ואז הגענו לפאי…

    ואז הגענו לפאי…

    כבר שנים שאנחנו שומעים סיפורים על פאי. האם כצעקתה? סוף סוף החלטנו לבדוק…

    חרגנו לגמרי מהרגלנו והתערנו בקהל התיירים הנוהר לפאי.
    חרגנו לגמרי מהרגלנו והגענו לתאילנד בשיא עונת התיירות הנחשקת של חודש ינואר. 
    הדרך לפאי, אכן מפותלת ומתארכת כחומר בידי הנהג. מרבית הדרך בתוך היערות ומעט נוף נגלה בנקודות עצירה דהיינו View Point. שאגב, התאילנדים אלופים בלציין ולהכין אותן במקומות המתאימים בהחלט. 

    בחרנו במלון בוטיק נחמד Pai Cherkaew.  לקחנו את החדר הטוב ביותר ולו רק בגלל המרפסת הנהדרת שבו. מרפסת מוצפת שמש צהרים, צופה להרים. החדר מעוצב כהלכה, כולל הפרטים הקטנים ושילובי מרקמים ודוגמאות, שמורגש כי הושקעה בבחירתם יד מכוונת. רק חיסרון אחד היה בו, אשר עשוי להיות יתרון, במידה ואתם חובבי מזרונים קשים, כפי שהתאילנדים אוהבים…  
    המלון במיקום מצוין. חמש דקות הליכה מרחוב "שוק הלילה". שתי דקות מהמסעדה הצמחונית המשובחת עד מאוד –Boomelicious Cafeאהבנו כל ביס מהאוכל המצוין אשר מכינים במקום.  (אחד מאיתנו נהנה תחילה מהאופציה הידידותית להוסיף עוף / בקר לבסיס הארוחה הצמחונית. ואחר-כך, החליט שהאוכל כה טעים כפי שהוא…)  בימי ראשון המסעדה סגורה – ראו הוזהרתם.


    ומה עושים בפאי?

    כששאלנו את הבנים, שהיו כבר בפאי, התשובה היתה : אוכלים. אכן נראה שזה הבילוי העיקרי: משוטטים ואוכלים. חוץ מזה, רחובות פאי מלאים תיירים. בעיקר נוער. הרבה מישראל. לעת ערב, נפתח רחוב הלילה" – דוכני אוכל, מסעדות, חנויות והשמחה גדולה. אז הלכנו, שוטטנו, אכלנו, קנינו והתמזגנו. 

    החלטנו לאתגר עצמנו בנסיעה אל מקום מיוחד. שהמוני הטוסטוסים מפאי לא יכלו לו: Ban Cha Bo Hill Noodle. 
    במרחק נהיגה של כשעה וחצי בנופים יפים, נמצאת מסעדה מקומית מאוד בקצה ההר. מנת הדגל – אטריות חריפות במרק. הנוף משגע והאווירה מקומית לחלוטין. 
    לשמחתי, היתה מנת אטריות צמחוניות…איזה כיף !


    לא רחוק מפאי, בקרנו בכפר סיני מתויר קשות. אך את הנוף, לגמנו בהנאה. 

    פאי היתה נחמדה אלינו. האוכל היה ערב. השלווה שרתה. הנופים יפים, המעינות חמים.  הכל מאוד תיירותי אבל נוח.
    אז הנה, גם אנחנו היינו בפאי…

    Pai ינואר 2019

  • אז היכן טיילנו באזור צ'אנג מאי הפעם?

    אז היכן טיילנו באזור צ'אנג מאי הפעם?

    פתאום, בספונטניות מדליקה, החלטנו לטוס לתאילנד. טיול קצר בצפון שהחל והסתיים בעיר צ'אנג מאי.

    וככה, מצאנו עצמנו במלון נחמד על גדת נהר הפינג. מלון  Zensala river park . מלון בוטיק קטן. חדר נוח לחלוטין. נוף אדיר בתוך העיר.
    היות והיינו עם רכב שכור צמוד, עניין המרחק ממרכז העיר לא הפריע.
    מזג האוויר הפליא בקרירותו. חמים ביום וקר בלילה.

    את הבוקר פתחנו בטיול במקדש  הקרוב לשדה התעופה של צ'אנג מאי – Wat Umog. המקדש נטוע בתוך יער שלו. סביבו מרכזי מדיטצייה ויוגה רבים.
    סצנת היונים המרובות שליד האגם בשטח המקדש, הזכירה לי שכבר היינו כמה פעמים במקדש. לא שזה הפריע להנאה. שהרי אין כמו קורטוב קדושה על הבוקר. יחד עם צליינים מקומיים, בקרנו במנהרות שבהן דמויות בודהות קדושות. הברחנו יונים ליד האגם וחמדנו לעצמנו את כל התפאורה…

    ואז, בהשראת בלוג מקסים על תאילנד –  TripCanvas החלטנו לנסוע מעט רחוק מצ'אנג מאי, לאזור הררי מרובה תותים ואטרקציות אחרות.
    בדרך עצרנו בעוד כמה מקדשים מרהיבים, שכן, אין ספק שיש בנו אהבה למקומות השלווים והקדושים הללו.
    Wat Pa Da Ra Pirom היה סגנוני בהחלט. שם גם התכבדנו בטעימה ראשונה של תותים תאילנדים מתוקים.


    הדרך התארכה למעבר לשעה הקצרה שהיתה אמורה להיות. שכן מצאנו עצמנו בפקק תנועה עצום. העסקנו עצמנו במניית שמשיות…

    הצלחנו להגיע ליעד –  jungle de cafe  אשר התגלה עמוס במבקרים מקומיים. פארק אקסטרים מיוחד ובו בית קפה תלוי על הנהר.
    היה נחמד לשבת עם כולם. למרות שהאוכל לא היה שווה את המרחק.
    לא עזרנו אומץ לשבת על הרשתות התלויות מעל הנהר, כמו מרבית הצעירים.  וגם הצטערנו עד מאוד, שפעם, כאשר טיילנו עם הבנים, טרם היו אטרקציות כאלה בצ'אנג מאי.
    אז הנה לכם, יעד נהדר לטיול עם הנוער. 

    חזרנו עייפים אך מרוצים, כל הדרך בחזרה לצ'אנג מאי.

    צ'אנג מאי ינואר 2019