תגית: צמחוני

בנסיעה לאורך החוף, מפוקט צפונה,  מגלים חופים יפיפיים והמוני רזורטים מקסימים באזור קאו לאק

אם ינחיתו אתכם שם. על חוף הים באמצע הלילה. לא תדעו, (באחריות) שאינכם באיזה אי שומם, אלא בחוף על היבשת.
והבונוס, פחות צפוף עד נטוש (תלוי בעונה ובמיקום). מחירים שפויים יותר. שקט ושלווה.

שמורת הטבע Laem Som  (הכניסה בתשלום) התגלתה לנו כיער קזוארינות על חוף מהמם. כל החוף היה מלא במשפחות בורמזיות אשר הגיעו בסירות מבורמה וערכו פיקינקים על החוף ויצאו בשמחה לצייד חיפושיות מאכל (תלוי בהשקפת העולם (: המקננות על עצי קזוארינות שבשמורה.
יער מנגרובים ושפך נהר לים, ביצות וסירות דייגים. הטבע מתפרץ בצבעי ירוק וכחול עזים. חגיגה.

בדרך, באמצע הירוק המסנוור הזה, עצרנו במסעדה, בתוך מלון הנטוע בג'ונגל : Kuraburi Greenview Resort –  האוכל היה מעולה והופתעתי לגלות מנות צמחוניות, משובחות, בתפריט המסעדה.

מלונות  שאהבנו  לאורך החופים של קאו לאק, צפונה מפוקט :
Apsara Beachfront Resort & Villa – למלון הזה נכנסנו היישר מהדרך, מבלי לבדוק מראש. נכנסנו. התלהבנו. נשארנו. חוף מעולה. חדרים יפים. חלקם בעלי גישה פרטית לבריכה. אחלה מלון.
Kantary Beach Villas & Suite – Khao Lak –  מלון ענק, כמו עיר קטנה. חדרים מסוגים שונים ועד וילות על החוף. ועם כל זאת, שקט מאוד. את הסיבה גילנו בהמשך, מלון למבוגרים בלבד. חוף נהדר ובריכות מפתיעות, מבחר של ערוצי סרטים באנגלית בטלווזיה וגם ארוחת בקר נהדרת.
Manathai Khao Lak agoda –  עוד מלון ענק ומעולה. חדרים ענקיים ומשובחים. חוף מעולה. ואם אתם שם בלילה, האזינו נא לקולות המטורפים, הנשמעים כמו עדר דינוזאורים, המגיעים מהג'ונגל בצידו הדרומי של המלון. הדינוזאורים המפחידים התגלו כצפרדעים המגיעות "כפטריות לאחר הגשם"…

לקאו לאק, מרכז תיירותי- שוק לילה קטן. וסביבו מסעדות תיירים רבות.

עדכון שנת 2023: שוק הלילה נהרס, במקומו רחוב חנויות מסודר ומסעדות רבות. 

תאילנד 2016

פסטיבל העיר העתיקה פימאי – פסטיבל נהדר !

לפסטיבל העיר העתיקה פימאי רצוי להערך מראש : רצוי לברר את מועד הפסטיבל במדויק (חודש נובמבר), באתר רשמי של הפסטיבל. להזמין מקום לינה מראש .
אנחנו לנו בעיר, אשר חשבנו בטעות שהיא קרובה לפימאי : נקון רצ'טסימה. אחר כך,הבנו כי נקון רצ'טסימה מרוחקת כשבעים ק"מ בערך מפימאי העתיקה עצמה. בעיר פימאי יש מלונות, אבל ההיצע, אז (2014), היה דל ובדרגת תיירות נמוכה. וכך, די מוקדם בבקר, נסענו לפימאי,  מה שהסתבר כמוצלח ביותר:  בוקר הפסטיבל התחיל בתחרות שיט סירות ארוכות ומרובות חותרים על הנהר.
הקהל המקומי עודד את המתחרים. נבחרות הגיעו מכל הישובים הסמוכים. האנרגיה היתה מחשמלת. תיירים זרים כלל לא פגשנו.
על מנת לנוח מעט בצהרים, לקחנו חדר במלון מקומי, הצופה על הנהר. בסכום נמוך, יכולנו להרשות לעצמנו לצפות במרוץ ממרפסת המלון וגם לנמנם מעט בחסות צינת המזגן. אחר- הצהרים, יצאנו לאתר העתיקות. על מנת להשיג כרטיסים לפסטיבל, נדרשנו להרשם החל משעה 16:00 בקופות שבאתר ולאסוף את הכרטיסים לפנות ערב. הכרטיסים לתיירים היו בחינם ! ממש לא מובן מאליו. עד המופע, היה מספיק זמן לטייל באתר העתיקות היפה (שוב,כניסה בחינם, בזכות הפסטיבל)  ולטעום מעדנים מקומיים מדוכני האוכל הרבים, שצצו ככה בן רגע באזור העתיקות. והפסטיבל עצמו – היה מהמם ! רקדנים ורקדניות בשלל צבעים ותחפושות, פירוטכניקה, אש וצלילים. חווית מיסטית משהו.  והכל מתוך סיפורי המיתולוגיה התאית.
בתום הפסטיבל, נסענו בחזרה, בדרך מוארת ובטוחה למלון בנקון רצ'טסימה.
בנקון רצ'טסימה, אין הרבה דברים מרתקים לראות. עיר תאית טיפוסית. שוק יום ושוק לילה פעיל ענקי. לינה במלון עסקים ענק –
Sima Thani Hotel
לקישור לשווקים בעיר- לחצו כאן

פימאי 2014

עידכון: מאי 2022 - לינה במלון הנמצא מעל טרמינל 21 במרכז העיר. Center Point  Hotel Terminal 21 Korat

החדר נוח ומפנק. מיטות נהדרות ממש! ארוחת בקר טובה. המלון ממש בתוך הסנטר וזה נוח מבחינת קניות, אוכל ומסאג'. לטובת הצמחונים- טבעונים: יש בטרמינל בקומת האוכל דוכן טבעוני. שימו לב, כי האוכל עשוי להיגמר בשעות הערב.

שוק הלילה מוסיף להיות ענק ומרשים! ויש בו דוכן אוכל טבעוני! זהו אותו על פי הדגלים הצהובים.

על פסטיבל הפילים בסורין: 

הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים.
אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע  ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט מבינה את מקומם של הפילים במורשת המלחמה והקרבות של פעם.

יום לפני הפסטיבל הסתובבנו ברחובות העיר סורין וצפינו בבני הנוער המכינים את תהלוכת הענק. אהבתי, שכמו אצלנו במושב, הנוער לוקח חלק נכבד בהכנת אירועי תרבות. 

בלילה, במרכז העיר, הוצבו כל העגלות, עמוסות המזון לפילים והיה שמח בכיכר.
למחרת, הוצבו העגלות בצורת מזנון עצום להאכלת הפילים.

יש להערך מראש לפסטיבל: להזמין מקומות במלונות, כמה שיותר מוקדם. אנחנו בחרנו במלון מרטינה. מלון בסיגנון מוטל (חניית הרכב בקדמת החדר). אמנם עיצוב החדר היה בסגנון תאילנד מיושן ולא מדליק, אבל הכל מרווח, נקי ומטופח. היתרון הגדול ביותר היה, שבעלי המלון  המקסימים ארגנו עבור אורחיהם, את כל הכרטיסים הרצויים, כולל הסעה הלוך וחזור. והכל התבצע בצורה מעוררת התפעלות.

בנוסף לפסטיבל הפילים, מתקיים גם מופע בעתיקות Prasat Sikhoraphum

מופע מקסים של רקדנים ורקדניות על רקע העתיקות. מלווה בהפקת ענק מרובת אפקטים. אורחי הפסטיבל מתכבדים בארוחה מפוארת הכלולה במחיר כ-800 באט למשתתף. (לא ידענו שתהיה ארוחה ועל כן, לא הוזמנה עבורי מנה צמחונית. בטח ניתן  היה לבקש מראש).
האורחים, מסבים לשולחנות ערוכים ומעדני הגורמה התאי מוגשים לשולחנות. אף אחד לא נשאר רעב, פרט לי… 

בקיצור : סורין, לפחות שלושה ימים, על מנת לצפות בכל הפסטיבלים. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד.
לצמחונים: ישנה מסעדה צמחונית בודהיסטית טעימה וזולה כדוגמת מהמסעדות הפתוחות מצאת החמה ועד סוף התבשילים. ניתן לאתר אותה באמצעות אפליקציית Happy Cow.

תאכלס, רגשות מעורבים בקשר לפסטיבל אבל אין ספק שהוא מביא פרנסה נכבדה לתושבי העיר וגם זה מאוד חשוב.

קישור למלון מרטינה –

קישור לפסטיבל הפילים בוויקיפדיה

קישור לפסטיבל בעתיקות סיקורפום –

קישור לאתר, להורדת אפליקציית הצמחונים – הפרה השמחה –

איוטאיה, בירתה הקדומה של תאילנד, נמצאת במרחק של כ-שעה וחצי זמן נהיגה מבנגקוק.

אל נא תסתפקו בטיולי היום לאיוטאיה: הלוך וחזור מבנגקוק. הקדישו לעיר הזו וסביבתה לפחות שלושה ימים ותהנו מכל יום.

כיאות לאתר מורשת, יש לעיר איוטאיה הרבה מה להציע. מלאי בלתי נגמר של מקדשים מענינים, אשר השתמרו במצב מעולה יחסית ומונגשים בצורה נהדרת כפארק.  מחיר כניסה ממוצע למקדש – 50 באט. בעיר הנחמדה הזו, היצע יפה של מסעדות מקסימות ומלונות בדרגות תיירות שונות. ניתן להתנייד ברכב ובפארק ההיסטורי ישנה חנייה. ללא תשלום.

אנחנו בחרנו ללון במלון שנבנה בתוך בית עץ תאילנדי מסורתי והיה בעבר חלק מכפר אורז ישן: AYUTTHAYA  RETREAT. מלון מעוצב באופן מסורתי ומיוחד. כל חדר שונה מהשני. מלון מדהים לתחילת הטיול.  המלון, אינו נמצא במרכז העיר איוטאיה, אלא מעט רחוק יותר, באווירה כפרית. אבל מכיוון שיש רכב צמוד, זו אינה בעיה. על מנת להגיע למלון, במידה ואינכם מוצאים אותו במפות (מלון חדש מאוד) שימו על המפה את המקדש הסמוך לו: מקדש, פעיל,  צבעוני והזוי ואל תחמיצו ביקור במקדש  הזה – WAT THA KA RONG.

מרכז העיר איוטאיה אינו גדול וקל להתמצאות.  יש שוק יום גדול ושוק לילה קטן לאורך גדת הנהר.  מחוץ לעיר, כמו ברבים מהערים הגדולות בתאילנד, תמצאו מרכז קניות גדול "רובינזון"  סופר של לוטוס-טקסו" ו- "ביג-סי".

Malakor Kitchen and cafe  מסעדה נחמדה בקומה השנייה, מעל בית קפה באותו השם:  מומלצת במרכז העיר. ממש מול הפארק ההיסטורי של איוטאיה העתיקה.  תפריט באנגלית ואפשרות לצמחונים.

נסיעה של כ-35 דקות, תוביל אתכם לכפר האומנים BANG SAI
ניתן לראות אומנים רבים במלאכתם. חנות המוצרים מאוד זולה ! בדרך חזרה, אפשר לקפוץ לביקור בארמון המלך : BANG PAI-IN. שם רצוי  לשכור רכב גולף ב-400 באט לשעה. אפשר לעבור ברכבל קרונית, לגדה השנייה לביקור במקדש הנראה ממש כמו כנסייה.

לאיוטאיה יש שוק צף נחמד ובו מסעדות רבות ואפילו מופעים בחינם. אהבנו.

ואם מיציתם את איוטאיה, ערים עתיקות וקדומות במרחק כשעה נסיעה. על העיר העתיקה לופבורי

נוף ארוחת הבוקר במלון המקסים באיוטאיה. מלון שהוא בניין עתיק בכפר תאילנדי.

מלון נוסף וטוב באיוטאיה, מאי 2022: מלון מרשת KANTARY הגדולה.
החדר היה נעים. מיטה, מזרון וכריות מפנקים במיוחד. כיאות לנסיכה על העדשה שזו אני. כמה מטרים מהמלון מסעדה מקומית פופולרית והומייה. ומלצרית נחמדה שהבינה איך להסב מאכלים להיות צמחוניים וטעימים.

פוסט נוסף: קפצנו לאיוטהאיה

אף פעם לא נמאס לנו לאכול פאד-תאי בתאילנד

מנת הרחוב הצנועה המגיעה בתוספת כרוב חי, פולי שעועית ארוכים ופציחים מרוב טריות. הר של נבטים. בוטנים קטנטנים ופינת לימון חתוך.
בארץ, הפאד-תאי, עבר סוג של גיור וטרם טעמתי אחד ראוי.

כיאות לצמחונית אדוקה שכמוני, אני מבקשת : Pad-Thai Jay. בדרך כלל זה עובד. 

רציתי לגלות לכם, שטופו אני מכינה לבד. לא קונה. כי אחרי שמתרגלים לטעם הטבעי של טופו שמכינים לבד, אי אפשר לחזור לטופו תעשייתי.

 כל מה שצריך הם פולי סויה. בלנדר חזק. מים וחומץ תפוחים. וצריך גם בעל, שהכין לי תבנית לסויה, מעץ. ואם אין לכם איש כזה, כמו שלי, שאוהב להכין הפתעות מעשה ידיו, יש לטרוח ולמצוא תבנית לטופו ב-ebay, לא שזה קשה. לבנה אחת כמשקולת. סיר גדול. כף גדולה לעירבוב, חיתול ישן ושעה קלה.

את הטופו, הכרתי לראשונה בשנות ה-80 ביפן. שם הטופו מפורסם בטריותו (מכינים אותו כמוצר טרי יום יום) ובפשטות הגשתו. (טופו טרי עם מעט רוטב סויה ושבבי עירית.., כך שרק העדינות מדברת.)
כשחזרנו לארץ, לאחר הטיול הגדול. לאחר כשנתיים טיול. בין שאר הדברים שהופתענו לא לגלות בארץ, היה טופו. וכמה שאני, כצמחונית, התגעגעתי אליו. עידן טרום האינטרנט ומתכוניו.
בסוף שנות ה-90, כשישראל, גילתה את הטופו. את הערבה, בו אני חיה, עדין לא גילה הטופו, או יצרניו ומשווקיו.

רק בשנים האחרונות. גיליתי כי בעצם, הכנתו אינה כה מסובכת, אך דורשת השקעת זמן.

בקמבודיה, בסיאם-ריפ, הלכנו לראות כיצד מכינים טופו מקומי.בתקווה לגלות, טכניקות שאינני מכירה. מסתבר, שאין זה מאכל מקומי כלל. כלומר הקמרים העתיקים, לא הכירו טופו. אבל הסינים והטבעונים החדשים, הם קלינטורהכה  טובה ועל כן, יש איש, הגר בסיאם ריפ ומכין כל יום טופו טרי למסעדות.. תנאי הסנטיציה לא משהו. אז אולי עדיף היה שלא לראות…

בכל מקרה, כך אני מכינה טופו:
משרים את פולי הטופו לילה.שוטפים. מבלנדרים בתוספת מים. סוחטים לסיר גדול. חוזרים על הפעולה כשלוש פעמים, עד שרואים, כי סחטנו לפולים את כל המיץ. מרתיחים תוך כדי ערבוב. מסירים את הקצף שנוצר (שכבת ליכלוך).

אחרי רתיחה של כ5 דקות, ניתן להוסיף את החומר המגבן, שהוא בד"כ חומץ תפוחים אורגני או מיץ לימון. משהים קצת, עד שהתערובת נפרדת למים וגבן. מסננים את הגבן מהמים. מעבירים לתבנית מרופדת בחיתול. מניחים משקולת ומחכים מעט. את הטופו המוכן, יש לשמור בקופסא אטומה בתוך מים זכים. כל התהליך עורך כשעה.

נהנים מטופו טעים וטרי. ללא חומרים משמרים. איזה כיף לנו.

קישור לאתר של "התרמוס הסיני" – בלחיצה על התמונה.

כשאי אפשר לצאת סתם כך, לשוק ולקנות – כדאי לתכנן מראש ולזכור ולהשרות את פולי הסויה, לילה לפני…

ספל חלב סויה חם, תוצרת עצמית בעזרת מכשיר "תרמוס סיני". יש לשרות את פולי הסויה לילה קודם. לשטוף. להוסיף מים ולהכניס למכשיר הסויה. והנה אני, כמו מליוני אסייתים, ממוצא סיני, המתחילים את הבקר שלהם, בדוכן קטן ברחוב או בשוק, בלגימת ספל חלב סויה טרי וחם בלויווי סופגניה סינית מטוגנת. “you tiao”

כוס חלב סויה חם (מתכון להכנה בנוסח תאי ) นำ้เต้าหู้   ואני כמעט שם. כמעט…

אפשר כמובן לבחור להכין לבד את חלב הסויה. התהליך, כמו הכנת טופו, עד שלב הגיבון. והנה קישור לפוסט על הטופו.

סום טאם ג'ה טוב (סלט פפאיה ירוקה צמחוני)  מתחיל בדרך כלל, בטיסה לתאילנד

אבל אם זה ממש דחוף לכם בזה הרגע…מאוד עוזר אם יש פפאיות ירוקות על עץ הפפאיה בגן הירק שבחצר.כזה ששרד קיץ שלם מבלי להתעלף.
עוזר גם שיש קולפן פפאיה, אשר נקנה ב"שניקל" בשוק יום ראשון בבנגקוק.
מאוד נחוץ איש עם מוטיבציה, שלא יהסס לחרוץ את הפרי לג'ואליינים דקיקים כנדרש.
נחוץ לגמרי כלי לכתישת הסלט, ועל כן, מזל שיש תאילנדים בערבה ובצרכניה המושבית, וניתן להשיג את מכתש העץ המאוד כבד, שלא ניתן לדחוס אותו לשום מזוודה באלעל.
ואז, כל מה שצריך, יהיה לכתוש ולעלף את ג'וליאני הפפאיה במכתש להוסיף פלחי עגבניה ולמעוך גם אותה במכתש. סוכר דקלים, הרבה צ'ילי, מיץ ליים ורוטב סויה תאילנדי. (אני מוותרת על נאם פלא – רוטב הדגים התאי המותסס, לטובת היותי צמחונית וגם על נתחי סרטן ושרימפסים מיובשים – גם דגים הם חיות ). וכן, מצאתי לי איש יקר משתף פעולה והנה הכל נכתש ומתערבב במהירות,אולי בפחות רעש ומקצועיות, כפי שנהוג בתאילנד.
אבל זהו סלט, המעיף אותנו מידית ודחוף לתאילנד. ואם אין לכם עץ פפאיה בחצר, לכו על גזר.. 

יושבים ביפנית קטנה במרכז MBK בבנגקוק. מסתבר שרבות ממסעדות בנגקוק, אימצו תפריט טבעוני, לשמחתי.

הטרנד הטבעוני העולמי- עושה את שלו. וכבר אין צורך לחפש מסעדות צמחוניות או טבעוניות, אלא ניתן להתפשר על מסעדה רגילה ובה תפריט מוגדר וברור לצמחונים / טבעונים. וככה, כולנו יוצאים נשכרים… הוא יאכל את מנת הקניבורים האהובה עליו ולא יסבול חלילה ממנה צמחונית / טבעונית.
לידנו זוג  סינים המתקתקים את האוכל במקלות, בזריזות מגניבה להתקנא ואילו אנחנו , אימצנו את השיטה התאית .
בעזרת המזלג מעמיסים על הכף ואז אוכלים, כמו גדולים. בלי לההשקיע מאמץ בלכידת האוכל. ותאמינו לי, זה לא שלא ניסיתי לאכול במקלות. האוכל מקפצצץ לי לכל הכיוונים פרט לכיוון הרצוי. נכנעתי.
רשימה מתעדכנת של  מסעדות צמחוניות וטבעוניות בבנגקוק, בפוסט נפרד.
נובמבר 2017