תגית: הודו

מבעד לחלוני, הלילה עוטף ברכות את רישיקש.
והעננים, לרגע נדמו לי, כמליוני תפילות המפלסות דרכן לאלוהים המקומי.

אוגוסט 2017

פוג'ה עם אווירה ברישיקש הודו

אחרי שהצלחנו לרדת את כל המדרגות (ויש הרבה) מהכביש הראשי לגשר ראם ג'ולה. למצוא עצמנו במקום הלא נכון. לעלות בחזרה את כל המדרגות ולקחת שוב טוקטוק והפעם למקום הנכון, ליד השוק…

הפקדתי כפכפי בכניסה והצטופפתי יחד עם כל ההמונים אשר באו לצפות בטקס הפוג'ה הקדוש, של גדת הגנגס, בעת השקיעה.
בדיוק אז, נפתחו ארובות השמים וגשם עז החל לרדת. תחילה הרטיב בעדינות והיה לתועלת בחום ובלחות. בהמשך, החל לפעפע לכל שכבות הלבוש, מסארי ועד מכנסיים, מצעיפים צבעוניים ועד לגלימות לבנות.
עיני המקומיים צחקו אלי בטוב ליבם ומתוך רטיבותם, שיחות נאמרו אלי בהינדית שוטפת: אולי רצו להסביר לי, לזרה שאינה בקיאה בהלכות המקום : כי אל לי לדאוג. האלוהים שלהם שומע את כל התפילות, גם של אנשים רטובים…
לאט לאט, נכנע הקהל לגשם הסוחף והתחיל להיות קשה להבדיל בין מים משמים למים הזורמים בנהר ההגועש. אנרגיות טובות התאדו מבגדי האנשים ונשמתם והפוג'ה הרטובה הזו, תשאר עימי לעד.

לעוד פוסט על רישיקש תוכלו ללחוץ כאן  וגם כאן 

אוגוסט 2017

הגענו למלון בעיר הורודה ג'איפור. אואזיס בלב מדבר. מבעד לחלון, נשקף אגם ובו ארמון מלכות, לא יכולנו לבקש נוף יפה יותר.

נקישה קלה בדלת ובחור הודי שחור עיניים, שחום ויפה, מציג עצמו כחדרן שלנו ושואל האם לפרוק עבורי את המזוודה. עודי מתפלאת ובליבי חשבתי, שדווקא יהיה אחלה, אם בשובי הביתה, יצוץ צעיר כזה, זהה, ויבקש לעזור לי לפרוק מזוודתי, לכבס את בגדי המלוכלכים שהשבתי מהטיול. אני מגרשת הזיה זו מליבי ומשיבה בסירוב כמובן. ובכל זאת, מתעקש הבחור, עוד משהו, שאפשר להביא?..

בבריכה פורשים עבורנו מגבות חוף על כורסאות שיזוף ומפנקים בבקבוקי מים צוננים.
בארוחת הבקר, אני נשאלת האם ברצוני לקבל קופסת מגדנות לדרך…
התרגלנו לפינוקים די מהר. הנחמדות הזו, פינקה אותנו מכל עבר ונעמה לנו עד מאוד.
ערב עזיבתנו את המלון, נכנס ה"חדרן" שלנו נושא מתנה ומכתב אישי…
אז הנה, קבלתי מתנה ממלון.

נ.ב וכמובן שהשארנו 100 רופי ומכתב תודה בחדר, לחדרן הנחמד האריש, במלון הכי מפנק בעולם… 

למלון המפנק שלנו בג'איפור – לחצו כאן

ג'ייפור הודו אוגוסט 2017

כל מה שתמיד רציתם לדעת על נהג הודי בהודו ולא היה לכם את מי לשאול:

1.בעידן הטלפונים והווטאפ, סביר להניח שבידי הנהג, תמונתך. אז אל תצפה לשלט ובו רשום שמך שחור על גבי לבן, אלא לנהג ידידותי, שיקפוץ עליך, בצאתך מהטיסה, רכבת… יחייך ויציג את עצמו בלחיצת יד.

2. הנהג יהנה לחקור אותך משך שעות הנהיגה הארוכות. ירצה לדעת הכל אודותיך: מצבך המשפחתי, גילך, מקצועך, מספר הילדים. יש הגולשים לשיחות פוליטיות ועל מצב הארסנל של הפקיסטנים, האויב המוסלמי המשותף. (כמובן במידה והנהג אינו מוסלמי).

3. בתום התחקיר, תתחיל להתוודע לקורות חייו של הנהג: מצבו המשפחתי. מוצאו. נישואיו. ילדיו. נסיעותיו הקודמות. סד"כ הטיפים שקיבל או שלא קיבל. בקיצור, מכין את הרקע.

4.נהג הודי מצוי יציע לך, שאם לא אכפת לך, בחנויות מסוימות הוא מקבל קופונים. אז אם באמת לא אכפת לך לבלות רבע שעה באיזה חנות בדים / שטיחים / עתיקות. ומכיוון שלא נעים לך לסרב, אתה מחייך ואומר בטח ובליבך יודע, שאין שמץ סיכוי שתקנה שטיח ב20000 רופי…

5. בעוד אתה מתאכסן במלון יוקרה, יתאכסן הנהג ההודי בגסטהוס או חדר נהגים של המלון. שוב על מצפונך.

6. תמיד לנהג יש שפם!

7. במסעדות אליו יקח אותך הנהג, יהיו בדרך כלל מסוג המסעדות בהן הוא מקבל ארוחת חינם. אפשר וגם רצוי להציע לו להצטרף לארוחה, בדרך כלל יסרב.

8. תאכלס, נוח שיש נהג הודי ומכונית ממוזגת המשמשת כמקום מפלט ממה שקורה בחוץ, אבל מגיע שלב, שכל מה שתרצה, יהיה, להגיע כבר לסוף הטיול וכל אחד ילך לדרכו ונפרד כידידים. אבל לא… גם אז, ינסה הנהג לסחוט ממך הבטחה לביקור חוזר…

ולסיכום החוויה : תאכלס, הכי טוב נהג אילם…

ושלא תקראו לי רעה, כי אני אכולת יסורי מצפון, שאין לנהג ההודי שלי אפילו שירותים בביתו. (חזר והדגיש)  ותמיד משאירה טיפ שמן. לפצות על הקיבוצניקים הקמצנים (מהטיול הקודם של הנהג). 

ספטמבר 2017

משאית מדליקה כזו, יש רק בהודו

כיאות לספרנית הבית שלכם ולאחר קפיצה קטנה להודו, רשימת ספרים שכדאי לקרוא כהכנה לטיול בהודו

ספרים שעשויים להקל עליכם לעכל את המקום העצום הזה ושמו הודו:

הרבה לפני תחילת הטיול, רצוי לקרוא את הספר האלמוותי של קרליבך : "הודו יומן דרכים" – קרליבך, ביקר בהודו בשנת 1954 ואת רשמיו מהודו כתב בספר. אין עוד ספר כזה, המטיב לתאר את תרבות הודו ביחס לתרבות המערב. אחרי קריאה בספר, לא תחשבו יותר על התרבות ההודית כפרימטיבית, אולי ההפך הוא הנכון?…

אם חשבתם לקפוץ לביקור במדינת קרלה אשר בדרום הודו – שם האוכל הטעים ביותר ביבשת. אנא אל תשכחו לקרוא את : "אלוהי הדברים הקטנים " מאת רוי אנדרהטי. הספר מדהים אם כי לא פשוט.

כשנוחתים בשדה התעופה במומבאי, נפרשו מתחתינו שכונות העוני, הגובלות בשדה התעופה. אחד הספרים המרשימים ביותר, אשר נכתבו על נער המתפרנס מליקוט בערימות הזבל שליד שדה התעופה. ספר חזק ועצוב : "מאחורי היפים והעמידים לנצח" מאת קתרין בו.

"עיר השמחה " מאת דומיניק לאייפר ספר שיצא לאחרונה במהדורה חדשה: החיים בשכונת עוני היא “עיר השמחה“ בה מצטופפים בעליבות בני המעמדות הנמוכים ביותר בשכבת האוכלוסיה ההודית, מזי רעב, מנוצלים ע"י מעסיקיהם אך שומרים על קיומם האנושי ועל אהבת האדם.ספר מזעזע, אך לא ניתן להפסיק לקרוא.

"איזון עדין" מאת רוהיטון מסטרי, מדבר על האיזון העדין בין תקווה לייאוש של זוג חייטים עניים, אלמנה וסטודנט צעיר, הדחוסים יחד בדירה קטנטנה בעיר הגדולה. ספר שלא ישאיר אתכם אדישים.

דיוואקרוני, צ'יטרה בנרג'י כתבה ספרים רבים על הודו. רומנים על אהבות, מסורות וחיים בהודו. ספרים מקסימים שכיף לקרוא : "אדונית התבלינים"… "אחות ליבי" ועוד.

את "נער החידות ממומבאי" מאת ויקאס סווארופ, רבים כבר קראו או ראו את הסרט, שהוא נפלא לא פחות, אבל שונה בהרבה מהספר.- חיי יתום ילד רחוב הזוכה בתוכנית טלוויזיה הודית בפרס הגדול. מאז, אני בהחלט, בעניין טיפים, אשר עשויים לשנות מסלול חיים, כפי שקרה בספר. מאז, אני אינני מקלה ראש בעניין טיפים, שמא הם ישנו משהו ולו מעט, בחיי נותני השירותים השקופים, שבם אנו נתקלים בטיול. 

 עוד הרבה ספרים נהדרים ומרשימים קיימים. ספרים המספרים על החיים בהודו, תרבות, מסורת, אנשים ואלילים.
 ולשימחת הצופרניקים – רבים הספרים בספרייתנו הקטנה. מוזמנים לבקש ממנו עוד המלצות אשר יגיעו בשמחה.

הודו. אין דומה לה.  ספטמבר 2017

לא בחרתי בדרך הקלה, לעלות למקדש אמר שליד העיר הורודה ג'יפור.

לא בחרתי לרכב על גבם של פילים מסכנים, אשר כל עולם הצטמצטם לידי עליה לצורך ירידה ושוב עליה ושוב ירידה במצודת אמבר התיירותית והמקסימה שליד העיר הורודה ג'יפור.
עליתי וירדתי ברגל כחלק מחווית הביקור במבצר ונזהרתי שלא ארמס לפתע, ברגלי איזה פיל עייף.
אוגוסט 2017

בדרך מג'יפור לדלהי, בעצירה קצרה לשם תשלום אגרת מיסים, הקיפו אותנו ילדים – רוכלים. מאוד חשקתי בחתיכות הקוקוס שמכרו, בדוסות הענקיות המטוגנות וכמובן שלא העזתי, אבל כשהגיע ילד עם המחבת… נשברתי וקניתי.

הנהג החמוד שלנו והמשתף בסיפורי חייו, שיבח את המחבת ואמר כי צ'אפטי שאשתו מכינה על מחבת חרס, שווה בהרבה מצ'אפטי המוכן במחבת רגילה. וכך, קניתי מהילדון הרוכל- מחבת קרמיקה מחוזקת בידית ב50 רופי, שזה בערך שלושה שקלים.. (בטח שילמתי פי שלושה מהמחיר המומלץ). המחבת המשיכה בנסיעה עימנו. הגיעה למלון הסנובי מאוד בדלהי, עברה בידוק ביטחוני בשדה התעופה (מעניין מה חשבו עלי אז) ובטיסת אלעל ישירה, עטופה בשמיכה ומתחת לכיסא), הצליחה להגיע לארץ בחתיכה אחת. (איזה מזל, שלא ארזתי אותה במזוודה שאחרה להגיע בשבוע). והנה אני, במטבחי, בערבה הרחוקה, מכינה צ'אפטי במחבת הקרמיקה. למען האמת, הכנתי נאן ויצא אחלה. אין ספק, הקנייה הטובה והמשתלמת ביותר שלי בהודו. אוגוסט 2017

מתכון לנאן : http://www.foodisgood.co.il/recipe/indian-nan-bread/

איך קרה, שלא קנינו כמעט כלום בדלהי?..

בעניין קניות בדלהי ומכיוון שלא ערכנו הרבה, כי איכשהו ולמרות שגרנו די קרוב (יחסית בהודית… ????) לכיכר קונראד, כשיצאנו לערוך קניות בכיכר, היה זה יום ראשון וכל החנויות היו סגורות, כל הדוכנים עמוסי צבעי הקשת, שראינו יום קודם, היו סגורים?! ???? ב"עצב" חזרנו למלון הסנובי שלנו והם עשו "וידוא הריגה" – אמרו שבקרבת המלון, הכל סגור בראשון ונגזר עלינו לקחת מונית יקרה באמת עד למרכזי הקניות המודרנים, על מנת לנסות לקנות משהו ולא לחזור עם ממש כלום הודי.
במרכז FDL מצאתי את החנות : JAMUN TREE. "טוב אמרתי לעודדי, "זאת ההזדמנות האחת והיחידה שלי לקנות משהו". כך היה.
הצלחתי למצוא שתי חולצות, בצבעים שאינם מאוד פסיכודלים, בדוגמאות הודיות חביבות ובגודל שגם אישה מערבית במידותי (שאינן מצומצמות )- מסוגלת ללבוש.
אז הנה אני ממליצה. ולמרבה הפתעתי, בחיפוש אינטרנטי, מצאתי שיש להם אתר והם מבצעים משלוחים לחו"ל… ממש מדהים.

http://www.jamuntree.com/
וכן, הבגד לא התכווץ לאחר כביסה עדינה וללא מייבש. איזה כיף.
נ.ב : הבן, הטיל וטו על טיסה לארץ עימי כשאני לובשת קורטה. התפשרנו על חולצה…)

הרי לכם פינת חמד לא ממש מוכרת מאוד בהודו הענקית והמגניבה – מחוז שיקיוואטי Shekhawati: העיר Nawalgarh

מקבץ ענק של בתי סוחרים – Havelis מלפני מאות שנים, אשר צוירו ביד אומן ועוטרו בציורים יפיפיים.

מרבית הבתים עזובים ונטושים ועל מנת לטייל בינהם ובם, יש לשכור מדריך מקומי. ביקרנו ם ב2011, ועדין זכורה לי תחושת חווית המקום, כאילו ביקרנו גברת מגונדרת, מאופרת בכבדות, יפיפית העבר אשר ירדה מנכסיה ויופיה מתעמעם עם השנים.

הביקור מצריך סטייה מהמסלול המוכר של רג'סטאן לכיוון דלהי ובהחלט מוצדק. והבונוס הנוסף, של הביקור, נדיר לפגוש שם בתיירים…

לו הייתי יודעת לצייר… לו היה לי אומן הודי כזה, בהישג יד, הייתי רוצה כמה טווסים מצויירים על דלת ביתי.