תגית: מקדש

טיול בוקר ובו נגיע לשכונה מתוקה בבנגקוק, מלאה בקדושה, נהר ודגים רעבים

תמיד יש מה לגלות בעיר הענקית והמקסימה הזו בנגקוק. גם אם חשבנו כי כבר ראינו הכל. אין מצב.

איך מגיעים לבודהה הגדול?

שמנו פעמינו לראות את פסל הבודהה המוזהב, הגדול ביותר בבנגקוק. כזה שרואים אותו למרחוק.
לצורך כך, נסענו במטרו, בקו הכחול לתחנת Bang Phai. (מצחיק שרכבת המטרו, במקרה זה, היא בעצם הופכת לכמו הרכבת העילית…). ומשם יש לצעוד כ-10 דקות בשכונה שלוה וציורית.
כבר ממרומי התחנה מתנשא הבודהה. יושב וחושב.

Wat Paknam Phsi Charoen

פסל הבודהה הענק בבנגקוק (69 מטרים) והמרשים הושלם בשנת 2021 והוא חלק חדש יחסית במתחם הגדול של מקדש Paknam Phsi Charoen. מסתבר שאסכולת הבודהיזם של המקדש היא: Dhammakaya Buddhism. כבר נתקלתי בעבר בכמה מקדשים שלהם ותמיד הם מופלאים ביותר. ואני תמהה, האם החיצוניות הזו, מטרתה למשוך מאמינים?

ובינתיים ב"שכונה" המובילה למקדש, בית להשכרה. חשבתי בליבי שזה בטח נחמד לגור בשכונה כזו. כאשר הבודהה מציץ עליה מלמעלה ואולי גם שומר על הדיירים מכל רע.

Wow! מגיעים למתחם ומאוד מתרשמים מהפסל הענק, אך לא רק ממנו.
העננים התכנסו עבור יצירת רקע דרמתי במיוחד לתמונות…

ותודה על הדגים…

"אל נא תאכילו את הציפורים" מבקשת אותנו הנזירה אשר מכרה לנו אוכל לדגים המורעבים. ואילו היונים מביטות בנו במבט מצמית ורעב. שאגניב להן בסתר?…

כאשר הדגים קצת פחות רעבים, אנחנו נכנסים למקדש שכולו פליאה… כי מבחוץ הוא נראה כזה סתמי ולבן.

בקומת הגג (יש מעלית- אחד מאיתנו נשם לרווחה 🙂 – תצפית מרהיבה על השכונה והמתחם.

וארץ הפלאות לא נגמרת בזה. כי יש עוד…

Khun Chan Temple

שייט

יום חם מאוד. אנחנו מתעייפים. אנחנו מתפתים לשייט. דברים שרואים משם (מהנהר), לא רואים מכאן.
שייט רגיל בתעלה – שמטרתו לראות את פסל הבודהה המרשים מן הנהר, יעלה לכל אדם 200 באט.
אנחנו בחרנו בשייט ארוך יותר, לעבר היעד הבא והמחיר קפץ ל-300 באט לאדם.
המשיט עוצר לנו לצלם את הפסל. לא ישוט עד שאצלם. אז הנה יצאה תמונה די מרשימה, אני חושבת.

אנחנו שטים לעבר מתחם אחר. משהו דמוי "שוק צף".

הפלגה לא ארוכה והגענו.

חנויות. מסעדות קטנות. פינות ישיבה. ממש ממש חמוד כאן.

יש כאן תיירים. רובם מגיעים בטיולים מאורגנים. בשייט.

על מנת לחזור למרכז העיר, יש לחפש את תחנת המטרו מההתחלה: Bang Phai.
אין ספק כי היה זה בוקר מקסים שעושה לנו טעם של עוד. כיף אדיר לשוטט בבנגקוק!

_{בנגקוק מאי 2024}

צ'נטבורי תאילנד, נידח אמנם, אך מספק הרפתקאה חמודה מקומית.

כדי לבנות מסלול טיול, אני משוטטת ברחבי האינטרנט ומלקטת חומרים. בעיקר מבלוגים. כי הבלוגרים הם אלה הכותבים על הדברים הקטנים והמגניבים, שאני אוהבת.
כך יצא שמצאתי חומר על קהילת המים של צ'נטבורי – Chantaboon Waterfront Community והחלטתי לנסוע לשם, לבדוק. ובהחלט היה מקסים. מפרגנת כאן לבלוג הנהדר.

העיר צ'נטבורי – Chanthaburi ידועה בשל הרחוב הפונה לתעלה ובשל שוק אבני חן מפותח.
מצאנו מלון מקסים, אשר השהייה בו היתה כמו מסע בזמן.התחלה מבטיחה אם כן.

מלון – Punyashthiti villa

ממש ברחוב המבוקש של קהילת המים של העירChanthaburi, נמצא מלון Punyashthiti villa, הבנוי על גדת הנהר. כניסה מרשימה לבית עץ ישן. הנעליים נשארות ליד המדרגות לחדרים.

לקחנו את חדר עם מרפסת הנטועה על התעלה. (מחיר נוח ביותר).

יוצאים לרחוב הגדוש מסעדות קטנות, הפונות אל התעלה. היה מאתגר למצוא אוכל טבעוני. בסוף הסתדר לי במסעדת Yindee.

מטיילים ברחוב. מקשקשים עם המקומיים הנחמדים.

עוברים לגדה מנגד, על מנת להשקיף על הרחוב הוינטאג'י.

פרט מלאכול במסעדות המקסימות ולדגום ממתקים מקומיים בבתי הקפה הרבים, אין הרבה מה לעשות במקום. יש שוק יום חביב, בשעות הבקר. ושוק אבני חן. וסיימנו. לילה אחד הספיק לנו. המשכנו הלאה.

Wat Pak Nam Khaem

בדרך הלאה, עברנו דרך מקדש כחול יפיפיה! שטרם ראינו כמותו – Wat Pak Nam Khaem

משם המשכנו למחוז ראיונג. תוכלו לקרוא על מחוז זה בפוסט המוקדש לראיונג בלבד.

תאילנד מרץ 2023

טיול לאיסאן ייקח אתכם לערים מנומנמות. לעתיקות נטושות. לנופי המקונג ולמסעדות עממיות. תאילנד קצת אחרת.

צפון מזרח איסאן: מבנגקוק ועד אודון טאני

במסלול זה תצאו ברכב משדה התעופה של בנגקוק ותחזרו לבנגקוק, כפי הנראה, בטיסה מאודון טאני. כמובן שאפשר לעשות את המסלול בדיוק בכיוון ההפוך: להתחיל באודון טאני, אליו תגיעו בטיסה ותחזירו את הרכב בבנגקוק.

אוספים את הרכב השכור מחברת ההשכרה בשדה התעופה של בנגקוק ומתחילים בנסיעה. יעד ראשון, שאינו עדין במחוז איסאן יהיה במרחק נהיגה לא ארוך, משום שרק הגענו מהטיסה הארוכה לבנגקוק ואנחנו לא ממש רעננים. יעד טוב יהיה למשל איוטאיה. (כשעתיים משדה התעופה, תלוי בפקקים) ומי שטרם ביקר בעבר באיוטאיה, מוטב שישקול להשאר לכמה ימי טיול ביעד הנפלא הזה.

תוכלו לקרוא עוד פוסטים על השכרת רכב בתאילנד ונהיגה עצמאית:
1. לשכור רכב ולנהוג לבד בתאילנד – להגיע רחוק מכולם

2. טיפ לנהיגה עצמאית בתאילנד – סבוב פרסה במקום מחלף או צמת

איוטאיה – Ayutthaya

אנחנו לנו באיוטאיה בשני מלונות, בשני טיולים נפרדים. בטיול האחד, הדגש היה על אזור איוטאיה ואז בחרנו לישון במלון מקסים ומיוחד בבית חווה ישן.. תוכלו למצוא פרטים ולהרחיב הקריאה על איוטאיה, בקישור הבא: בירתה הקדומה של תאילנד: איוטאיה – מסע בזמן

בטיול לאיסאן,  איוטאיה, הייתה רק מקום לינה לילה ראשון.  בחרנו במלון Kantary: החדר כצפוי מרשת זו, היה מאוד נוח. ולי זה ממש חשוב.  בסביבת המלון מסעדת רחוב אחת. מסעדת המלון. וחנות נוחות 7-11 במרחק קצר וזהו.

בבקר, טיול זריז  ב- Wat Mahatat ואז יציאה לדרך לכיון איסאן. (מחיר כניסה לאתר – 50 באט).  תוכלו גם לקרוא את הפוסט הבא: הזמן עושה את שלו : הבודהה שבתוך העץ בואט מהטט איוטאיה

לופבורי – Lopburi

אם תבחרו להשאר באזור כמה ימים, בקרו גם בלופוברי הסמוכה בעתיקות המקדשים המרשימים. תוכלו להרחיב בפוסט הבא:  כמו בהודו : מקדשים וקופים בלופבורי

נאקון ראטצ'אסימה – Nakhon Ratchasima

נקון רצטסימה היא עיר גדולה במחוז איסן. שם נוסף ידוע – קורט. הנסיעה מאיוטאיה לקורט תערוך כארבע שעות. אנחנו לנו במלון במרכז החביב טרמינל 21. מלון Grand Center Point  תמיד נוח ומפנק! יש בעיר שוק לילה גדול שכיף להסתובב בו: Saveone night market: אפשר להגיע אליו עם הרכב, כי יש מגרש חנייה עצום לידו, או לקחת טוקטוק מהמלון.

פימאי – Phimai Historical Park

העיר נקון רטשסימה משמשת גם כבסיס לביקור  בעתיקות העיר פימאי. כ-70 ק"מ משם. בחרנו לישון בזמנו בקורט ולא בפימאי, בגלל איכות המלון.

תוכלו לקרוא על פסטיבל העיר פימאי בפוסט הבא: פסטיבל העיר העתיקה פימאי – אולי אפילו יתמזל מזלכם ותגיעו בעת הפסטיבל.

מקדש באן ראי – Wat Ban Rai

יעד הלינה הבא במסלול יהיה קון קאן. הדרך לשם התארכה ביותר בשל הנסיעה למקדש הפיל באן ראי. מקדש פעיל מטורף שאין להחמיצו, אם אתם בסביבה. קחו בחשבון שייקח לכם עוד כשלוש שעות מנקודה זו ועד הלינה בעיר קון קאן.

תוכלו לקרוא פוסט שכולו על המקדש המדהים: מקדש הפיל באן ראי -Wat Ban Rai מופלא ומפתיע

קון קאן – Khon Kaen

תאכלס תכננו על כארבעה שעות נסיעה מהמלון בקורט למלון בקון קאן, אם נסעתם ישר ולא עברתם תחילה במקדש (טעות חמורה…).

קון קאן היא עיר סטודינטיאלית שיש בה מעט אטרקציות שהתגלו כמצחיקות. כמו הפגודה המוזהבת הקטנה- Bueng Kaen Nakhon Public Park וגם טיילת ליד האגם ובה דמויות חביבות של דינוזאורים, שניתן לוותר עליה בהחלט.

אנחנו לנו במלון סתם יקר ללא הצדקה: מלון פולמן הוותיק. הפלוס העיקרי היה שממש ברחוב של המלון ניתן למצוא מקומות משובחים למסאג'.

בלילה אפשר לקפוץ לשוק הלילה המסודר מאוד Ton Tann: קל מאוד להגיע אליו במונית מהמלון, אך נתקלנו בבעיה למצוא מונית בחזרה. אולי ניתן היה להיעזר באפליקציה שלא הייתה לנו. ובכלל, כנראה שהיינו צריכים סתם לנהוג לשם ברכב שלנו, כי הייתה שם חנייה בשפע. רק שתדעו.

Wat Pa Thamma Utthayan

ממש ביציאה מהעיר נטוע גן ענק ושלו עד מאוד, שכולו מדיף ניחוח יסמינים ורעשי פכפוך מים. כניסה חופשית. לא לפספס.

פוסט שלם על הגן המקסים: נרגעים בגנים המרהיבים של מקדש פה תאמה אוטאיין – Wat Pa Thamma Utthayan

נקון פאנום – Nakhon Panom

לאורך השנים אנו שומרים על קשר חברי עם כמה מהעובדים התאילנדים, שעבדו ועזרו לנו במשק החקלאי שלנו לפני כעשרים שנים. כאשר אנחנו מגיעים לאיסאן, אנחנו קופצים לביקור. וכך הגענו כבר כמה פעמים לעיר המנומנמת שליד המקונג, המשמשת כתחנת מעבר ללאוס, דרך גשר הידידות. נקון פאנום. מקום החף מכל תיירות מערבית ויש בכך קסם. האטרקציה המרכזית – ביתו הצנוע של הו-צ'י – מין הויטנאמי וגם הדרקון המוזהב בטיילת שליד המקונג. מעבר למקונג שוכנת לאוס ושם דווקא נראים חיי לילה סוערים. בכל מקרה, אם הבנתם, אין הרבה מה לראות חוץ מטיול חביב בטיילת שעל גדת הנהר: ניתן לשכור אופניים ולרכב במסלול אופנים ייחודי וחדיש יחסית. ובעיקר לשבת באחת המסעדות ולדגום אוכל מקומי משובח.

אנחנו לנו במלון Fortune River View שנטוע על גדת המקונג. המיטות היו סופר נוחות באופן מפתיע למקום שאינו תיירותי כל כך.

דגמנו אוכל בכמה מסעדות ואפילו הצלחנו לקבל אוכל צמחוני.

תוכלו להרחיב וקרוא פוסט על נקון פאנום בפוסט הבא: תיירים לא פגשנו כלל בנאקון פאנום – Nakhon Phanom וסביבתה

מכאן ניתן להמשיך לאורך המקונג עד לעיר נונג קאי או לעיר המרכזית אודון טאני.

*אפשר לוותר על נקום פאנום ולמשיך מקון קאן ישירות  לאודון טאני וממנה להמשיך לנונג קאי הצפונית יותר. . במקרה כזה ייקח לכם כשעתיים וחצי בלבד.

Sky Walk

יש טרנד של השנים האחרונות בתאילנד – בניית Sky Walk – שזו בעצם מרפסת זכוכית שקופה התלויה גבוה מעל נוף מעורר השתאות. בשתי מרפסות תלויות כאלה, ביקרנו על שפת המקונג. משום כך, היעד הבא ללינה רצוי שיהיה – Nong Kai

 נונג קאי – Nong Kai

נונג קאי – עיקר קיסמה הטיילת הארוכה מאוד לאורך המקונג. בימים רגילים (לא בזמן קורונה), הטיילת גדושה לעת ערב במקומיים היוצאים לסעוד באחת מהמסעדות הרבות שלאורך הטיילת.

תוכלו לקרוא  בהרחבה על נונג קאי – נונג קאי והעיירות היפות שלאורך גדת המקונג

בפעם האחרונה ישנו במלון בעיצוב מודרני – Amanata שהיה במרחק קצר מהטיילת.

אל נא תפספסו את המקדש המפורסם של נונג קאי: Sala Kaew Ku -הסבר חזותי לפרשנות על גן עדן וגיהנום על פי הבודהיזם המקומי. מרתק ומזוויע.

בבקר יהיה זמן מצוין להתחיל בהרפתקאות " מרפסות הזכוכית התלויות" של המחוז – Sky Walk

 Wat Hin Mak Pen Sky Walk

כאשר תגיעו לחצר מקדש Wat Hin Mak Peng, פסעו לכיון הנהר, שם תוכלו למצוא את ה- Sky Walk – תוכלו ללכת בזהירות על רצפת הזכוכית  ולראות בעדה את נהר המקונג. המקום הצנוע אינו מפורסם  והכניסה למרפסת ולמקדש אינה כרוכה בתשלום.

Wat Pha Tak Suea Sky walk

במקדש טאק סואה, ליד גדת המקונג נמצא גשר זכוכית גדול יותר מקודמו. ממנו ניתן להשקיף אל המים הבוציים של המקונג. על מנת לעלות על הגשר יש לשלם מעט תחילה. לגרוב ריפוד לנעלים, שלא ישרטו את הזכוכית ולאזור אומץ וכאילו לרחף מעל הנהר. נוף מרשים ביותר.

יש עוד Sky walk מעט יותר מזרחה – SKYWALK CHIAN – טרם ביקרנו שם. אתם מוזמנים. בעיקר אם תבחרו להמשיך לנסוע לאורך המקונג לכיוון צפון מערב ותעצרו ללון בעיירה החמודה  צי'אנג קונג.  ואולי גם תמשיכו לכיוון מחוז דאן-סאי Dan Sai  עוד יותר צפון מערב. קחו בחשבון כי המרחקים גדולים. לבקר בדאן סאי יהיה מעולה בזמן פסטיבל הרוחות של דאן סאי. תוכלו לקרוא עליו בפוסט הבא: הרוחות הטובות של פסטיבל פי טה קון.

אפשר גם להמשיך ולנסוע בדרך לצפון מערב תאילנד עד העיר פיצ'נלוק ומשם בדרך נוף יפיפה עד סוקותאי. אבל זה כבר סיפור אחר ומחוץ למחוז איסאן. תוכלו לקרוא עוד על כך בפוסטים הבאים: לפעמים הדרך היא כל הסיפור : דרך נוף יפיפייה – Route-12 וגם פיסול אמנותי בשיחים לצידי כביש 211 המקביל לחופי המקונג – לפעמים המציאות עולה על כל דמיון

אודון טאני – Udon Thani

מנונג קאי אפשר לרדת לאודון טאני. אודון היא עיר מחוז גדולה שיש בסביבתה הרבה מאוד מקדשים מרשימים. וגם אתר ארכאולוגי פרהיסטורי גדול.
תוכלו לקרוא בפוסט הבא: אודון טאני – בירת התאילנדים בערבה

מאודון טאני ניתן לחזור בטיסה לבנגקוק או להמשיך למחוזות אחרים באיסאן. אם תרצו לחזור בנסיעה לבנגקוק, כחמש שעות נהיגה בחזרה למלון בטרמינל 21 בלב קורט – נקון רטשסימה, יקרב אתכם לבנגקוק.

ואם חפצתם לחזור לבנגקוק ברכב, אך בדרך אחרת, ניתן לנסוע לכיון שמורת הטבע הגדולה Khao Yai – כחמש שעות נהיגה מאודון טאני. שימו לב כי השמורה מאוד מבוקשת בקרב הבנגקוקים בעיקר בסופש. כך שאולי תתקלו בבעיה בבתי המלון באזור, אם לא הזמנתם מראש וגם ב"קריוקי" מרעיש בשעות הלילה. וגם לקחת בחשבון כי הכניסה לשמורה עולה לפחות כ-400 באט לאדם.

אפשר גם להמשיך מאודון טאני ברכב לכיוון דרום מזרח איסאן.

 דרום מזרח איסאן:

בטיול זה תגיעו למקומות נידחים עוד יותר. תוכלו לטייל בעתיקות רדומות מתקופת הקמר לגמרי לבדכם. להתענג על מראות המקונג בשקט ובשלווה. אל תצפו לאטרקציות מטורפות. זה לא המקום.

מהעיר הגדולה נקון רטשסימה – קורט, ניקח כיוון לכיוון דרום מזרח. לכיוון עתיקות: Prasat Muang Tam וגם Phanom Rung כשעה וחצי מקורט).

זו בהחלט חוויה, לבקר בעתיקות היפות האלה שכמעט אין איש המגיע אליהן.

כשעתיים משם, שוכן עוד אתר עתיקות יפיפה: Prasat Sikhoraphum

תוכלו לקרוא על כך בפוסט הבא: למצוא שלווה בעתיקות רדומות באיסאן

אפשר גם להמשיך עמוק ורחוק יותר לכיוון המקונג. לעיר מוקדהן ולמפגש הנהרות Khong Chiam

מקווה כי תהנו בטיול באיסאן, כפי שקורה לנו. אין להגיע למחוז זה עם ציפיות גדולות מדי, אלא עם רצון לטייל במקום עממי יותר, שקט יותרי וזה בעצם הקסם. נסעו לרדת קצת מכבישים מהירים ולהגיע אל הלא ידוע.

נכתב בינואר 2024 בתקווה לבשורות טובות ושנצליח לחזור להיות שמחים כמו פעם ונטייל בארצות רחוקות.

מה עושים בקיוטו? מטיילים בין המקדשים

אי אפשר להספיק לראות בכמה ימים בלבד את כל 800 מקדשי העיר קיוטו. בעיקר בקיץ, כאשר חם ולוהט בחוץ. היה יומים גדושים במקדשים, אך דגמנו רק אחדים מהשפע. קיוטו נותרה עבורנו עם טעם של עוד…

מקדש Kiyomizu Dera

איך מגיעים למקדש Kiyomizu Dera?

כדי להגיע למקדש Kiyomizu Dera יש לנסוע באוטובוס (מתחנת קיוטו מס' 206 או 86). האוטובוס מוריד את נוסעיו בתחתית הגבעה ויש צורך בטיפוס אל המקדש. ביום חם, זה אינו פשוט כלל. הגענו מיוזעים ותשושים לראש הגבעה. אפשר לעצור להתרענן באחד מבתי התה, המוכרים לעולים משקה קר או גלידת רסיסי קרח עם סירופ מתוק ומרווה במחירים מופקעים , גלידה זו המפתה את כולם ומצננת במקצת את נשימתה החמה של השמש על עורפינו המיוזע.  היה נחמד לראות, כי בסביבת המקדש יש חנויות המשכירות לבוש מסורתי לבאים למקדש. לא שהצלחתי להבין, איך ניתן ללבוש לבוש זה בחום הכבד ששרר.

מחיר כניסה למקדש 400 ין. יש תוספת של 100 ין אם תרצו לרדת יחפים לתוך קרבי המקדש ולחוות שם, בחשיכה,  סוג של התעלות. חוויה.

כאשר יוצאים ממתחם המקדש, ניתן לרדת דרך רחובות עתיקים, מלאי חנויות מזכרות ובתי תה מגניבים ועומסים קהל וגם 
בית קפה סטארבאס בסגנון יפני– אם איני טועה, היחיד מסוגו בעולם.  

"המרענן הרשמי של הקיץ בקיוטו": מלפפון כבוש על מקל ביום חם…מי רוצה? רק 7 ש"ח למלפפון!

חזרנו עייפים, מזיעים אך מרוצים לחדר הממוזג שלנו במלון. 

מקדש Fushimi Inra

איך מגיעים? שוב באוטובוס…

אוטובוס מס' 205 מתחנת קיוטו הוריד אותנו ממש למרגלות מקדש Fushimi Inra אי אפשר לפספס כי לתחנה שער אדום, כדוגמת שערי המקדש. משם יש לטפס על הגבעה. המקדש פתוח 24 שעות ואנחנו הגענו השכם בבקר, רק כדי לגלות המוני תיירים שהשכימו גם הם. הכניסה חופשית ללא עלות.

מיד נזכרנו בתמונות ישנות  (שקופיות) משנת 1985 – מתקופת הטיול הגדול המיתולוגי שלנו, זה שפתח לנו את ההתמכרות לטיולים בעולם.

ובחזרה להווה, אנחנו מטיילים במקדש ונהנים מדקות אחרונות של קרירות בוקר. 

אני מאוד מחבבת את המפה המצוירת של האתר: You are here

ברוח התקופה: מצטלם בפוזה לאינסטוש…

אחר כך וכך שערים אדומים, מודיע זה שאיתי: "מיציתי… בואי נמשיך למקדש הבא ברשימה שלנו".

*טיפ

מרבית המקדשים נמצאים הרחק מחנות הרכבת. ניתן להגיע אליהם בעזרת אוטובוסים. על מנת להוזיל עלויות תחבורה ציבורית, כדאי לרכוש כרטיס יומי בעלות של 700 ין. אנחנו רכשנו כרטיס כזה בתחנת האוטובוסים המרכזית בתחנת קיוטו. יתכן וניתן לרכוש ישירות אצל נהג האוטובוס.

מקדש הזהב – Kinkaku-Ji

איך מגיעים למקדש הזהב המפורסם של קיוטו?

גם למקדש הזהב Kinkaku-Ji הגענו באוטובוס. החוקים במתחם מעט נוקשים. יש סימון באזור בו מותר לצלם ורק בו. בשאר האזורים הצילום אסור. הכניסה בתשלום. 

כל תמונה – פוסטר!

. המקדש מצטלם היטב. הצבעים רכים. יפה כל כך. 

Ryonji – מקדש זן מינימליסטי

גם במקדש זה ביקרנו לפני כ-40 שנים ונשארה לנו שקופית בודדת ממנו: האם זזו האבנים מאז?

600 ין תשלמו עבור הכניסה למקדש Ryoan-Ji.
על מנת לצפות בגן הזן המפורסם, עליכם לחלוץ נעלים ולהתיישב בראש פתוח ונפש חפצה על רחבת הדק מול הגן. זהו גן אבנים – לראותו בלבד. 

ולשמחת הטבעונים-צימחונים: בתחום המקדש חבויה מסעדת טופו נהדרת. ניתן לקרוא עליה בפוסט נפרד. 

אחרי פרק זמן של ספק בהייה, ספק נמנום ומכיוון שהיינו כבר בשוונג וברשותנו היה הכרטיס היומי לאוטובוסים, החלטנו לנסוע לעוד יעד: חורשת הבמבוקים. האם נצליח לשרוד עוד יעד ביום קייצי ולוהט זה של קיוטו?

Arashiyama Bamboo Grove

חורשת הבמבוקים Arashiyama Bamboo Grove הייתה מלאה אדם. מאות אנשים מכל הלאומים צועדים בשבילי החורשה. קצת פחות כיף לטעמי. הכניסה חופשית.

היה חם. השמש היתה בזניט. לוהטת ממש מעל הראש. בחורשה היו עליות לצורך ירידה. הרגשנו שזה הזמן לפרוש בכבוד מיום גדוש כזה. קיוטו, אל דאגה, עוד נשוב.

פוסטים נוספים באותו עניין:
פוסט על קיוטו חלק 1 – פסטיבל גיון.
פוסט על צמחונית רעבה בקיוטו
פוסט על טוקיו 

קיוטו יפן יולי 2023

חם ביולי בקיוטו. לא שנתנו לעובדה זו לקלקל לנו את הטיול

לקיוטו הגענו ברכב שכור מטוקיו. בדרך עצרנו ליומיים בהאקונה. שם זה היה סיפור לגמרי אחר: מזג האוויר לא האיר לנו פנים. הייתה זו סופת רוח, גשם וערפל שמנעה מאתנו להתענג על יופייה של האקונה. היה שם אפילו קר ועל כן, כאשר קיוטו קבלה אותנו בלהט של 36 מעלות, די הופתענו. אבל הרי אנשי הערבה אנחנו. קצת חום לא יכניע אותנו!

לינה: מלון  Miako היה פשוט נהדר!

המלון הענק Miako Kyoto נמצא במיקום נהדר. ממש מול תחנת רכבת קיוטו. 
החדר שקבלנו היה מקסים. חדיש בעיצובו. המיטות נוחות וכך גם המצעים והכריות. חדר מקלחת מאובזר ומטהר אוויר בחדר. החדר הפתיע אותנו בגודלו, לאחר החדר הקטן שהיה לנו במלון בטוקיו. ואפילו המחיר היה נוח. צוות המלון נתן שירות מעולה, הגדיל ראש ושמח לעזור. החשוב מכל שהייתה בו חניה לרכב השכור. שלמעשה לא זז כלל, כל ימי שהותנו בקיוטו. (מחיר חנייה יומי עמד על 2000 יין).

הגענו מצוידים ברשימת מקדשים שרצינו לבקר בהם. בחלקם ביקרנו בעבר, בטיול הגדול. פסטיבל גדול נחגג בעיר וזו בכלל הייתה סיבה למסיבה.

פסטיבל גיון – Gion Matsuri 

פסטיבל  גיון  אשר מקורו, כך נכתב, בסיפור התגברות על מגיפה איומה שפרצה ביפן ע"י שליחת מנחות לאלים ושליחים שנשאו אותן למקדש יאסקה שבקיוטו. הפסטיבל נחגג השנה אחרי שנות קורונה בהם נאסר על חגיגות והצפי היה לשיא מבחינת חוגגים. אבל שום דבר לא באמת הכין אותנו לכמויות האנשים שנאספו ברחובות. ולמרות הכל, עורקי התחבורה לא נסתמו. התנועה ברחובות המשיכה לזרום. הצלחנו להשתחל לתורים ברכבות ואפילו למצוא מקום על מנת לצפות בתהלוכות. הפסטיבל החל בערב שלפני. ברחובות בהם הוצבו עגלות הפסטיבל והקהל שהתאסף, בא לעבור לידן ולהתבונן בדקורציה ולאכול מאכלי רחוב.
על מנת להגיע למוקד הרחובות, יש לקחת רכבת לתחנת Shijo  קו Karasuma.

WOW!!!

כמויות האנשים ברחובות היו עצומות. נדהמנו! שוטרים עמדו וכיוונו את תנועת ההמונים. בסדר מופתי הרחובות נחצו לשני חלקים. לכל כיוון חלק משלו וכך נסחפת עם ההמון קדימה ולא הפרעת לנחשול האדם שהולך לכיוונך והלאה.
(להיות שם ולנסות בו זמנית לדמיין איך היה נראה אירוע המוני כזה אצלנו בארץ). 

למחרת בבקר, חזרנו לקראת השעה תשע בבקר, לתפוש מקום טוב על מנת לראות את שיא הפסטיבל: התהלוכה!
בשקט יחסי וברוגע, מלאו אנשים את המדרכות. חלקם יושב על מושבים מאולתרים. החום היה כבד. לא כל הרחובות  הסמוכים נחסמו לתנועה, למרבה הפלא. שוטרים השגיחו כי התנועה במדרכות תישמר ולא אפשרו עמידה או ישיבה באמצע המדרכה אלא רק בקצוות הגובלים בכביש או בבתים. סדר מופתי. האירוע התחיל בדיוק שוויצרי או יפני לצורך העניין בשעה תשע ולא שנייה לפני. אחרי טקסי קידות רבים החלו העגלות לזוז, נמשכות ע"י קבוצות אנשים הלבושים בצבעים ומדים אחידים. נגינה מסורתית שהופקה מגרירת עצמים כמו קנים או ברזלים על הכבישים והפסטיבל התחיל.  באיטיות. 

https://www.youtube.com/watch?v=YlhZ9iG7k94

החום היה כבד. ריחמנו על המשתתפים בפסטיבל וגם על רבים מהצופים בקהל שהיו לבושים בגדים מסורתיים. אויש כמה חם היה להם!  
אחרי זמן מה החלטנו לפרוש. שוק מקורה סמוך קרץ לנו להגיע. 

ברחנו השוקה: Nishiki Market

ברחנו מהחום והשמש לשוק המקורה –Nishiki Market – איזה כיף של שוק!

אהבנו מאוד את רחוב האוכל על שלל דוכני הכבושים, הירקות התבלינים ואוכל רחוב יפני. הכל בטוב טעם. ללא ריחות לא נעימים. נקי. פשוט תענוג. 

בהמשך רחובות של חנויות בגדים ומזכרות וגם מקדש אחד קטן. 

Nomura Tailor  

גן עדן לחובבי בדים, תפירה, רקמה וסריגה!

אם אתם תופרים, רוקמים או סורגים כמוני, אל תחמיצו את חנות Nomura Tailor  -איזה חנות! מרוב פליאה לא ידעתי מה לקנות. למזלי, מסתבר שיש להם חנות אינטרנטית למשלוח בינלאומי. שווה בהחלט. (פרטים באתר של החנות)

מה ארקום על הבדים שקניתי?… זה בעצם סיפור-פוסט אחר לגמרי.

אחרי יום חם בפסטיבל גיון ובשוק הסמוך, נשאר רק ללכת לישון. מחר נתחיל ב"ציד מקדשים" ועד אז לילה טוב.

לקרוא פוסט נוסף על מקדשים בקיוטו – לחצו כאן

על מנת לקרוא פוסט על אוכל טבעוני בקיוטו לחצו כאן

על מנת לקרוא פוסט על טוקיו – לחצו כאן. 

קיוטו יפן  יולי 2023

טיול בטוקיו העיר הגדולה ביותר בעולם

דמיינו לעצמכם שאתם טובלים באמבט ענק מלא מים חמים! כל אברי הגוף הדואבים מהטיסה הארוכה מהארץ לטוקיו, נמסים בתוך האדים ומכירים לכם תודה. הראש מתרוקן ממחשבות ואתם שוכחים מהכל… 
עד שחם לכם מדי… אתם נזכרים שבכלל קיץ לוהט בחוץ. שבן הזוג שלכם, אולי כבר סיים את רחצתו הנפרדת בבית המרחץ והוא ממתין לכם בחדר. ושבכלל, אתם מתים מעייפות והגיע הזמן לישון על-פי שעון טוקיו. 

אז אחרי 12 שעות טיסה ישירה, דחוסים במושבים הצפופים, הגענו לטוקיו. איזה מזל שיש לנו סנטו במלון!

 Candeo Shimbashi מלון 

בחרנו והזמנו מלון לששת הלילות הראשונים בטוקיו כבר מהארץ. (את שאר המלונות בטיול, הזמנו כבר בזמן אמיתי.)
מיקום המלון היה חשוב לנו. מלון Candeo Hotel Tokyo Shimbashi אכן היה במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת הגדולה שימבשי.  והיה מוקף בחיי לילה סוערים ובעיקר במסעדות, ברים ואולמות פצ'ינקו…

(על מנת לקרוא חוות דעת על הספר פצ'ינקו – ולהבין קצת יותר. יש ללחוץ כאן)

חדר צר מאוד

ידענו כי החדר קטן – 20 מטר בסך הכל ובכל זאת הרשנו לעצמנו להיות מופתעים מקטנותו.. עם זאת, הכל בחדר היה נוח ופונקציונלי. אפילו ספה נכנסה בחלל המצחיק הזה. 

שמחנו מאוד על ה "סנטו"  בית מרחץ יפני שבקומה העליונה, אשר הוסיף נקודות זכות רבות למלון.

מכונת כביסה וייבוש נמצאו גם הן בקומה העליונה. עוד נקודות זכות למלון. 

ארוחת בקר יפנית מסורתית, הטיבה עם זה שאיתי ולי, הנזהרת ממזון מהחי, קצת פחות קסמה. (סלט, ירקות קרים וגרנולה).

     פיג'מה 

כאן גם נפגשנו לראשונה עם הפיג'מה! במלונות ביפן, בחדר מחכות לכם פיג'מות תואמות! 🙂 אין יותר צורך להביא מהארץ פיג'מה! וכך יוצא כי רבים מאורחי המלון נצפים משוטטים במסדרונות המלון בפיג'מות 🙂 וזה ממש בסדר.

ונחזור אל הסנטו

אם זו לכם הפעם הראשונה ביפן, כדאי שתגיעו לבית המרחץ  銭湯 מוכנים… הרחצה בעירום. בדרך כלל נפרדת לנשים וגברים. יש להסיר נעלים בכניסה ולאכסנם בחלל המיועד. להשאיר בגדים בלוקר ולגשת לחדר הרחצה. להתקרצף היטב מכל זוהמה אפשרית, מכף רגל ועד ראש. בד"כ בישיבה בעירום מלא על שרפרף ליד ברז מים נמוך. אין צורך להביא כלום עמכם. הכל נמצא שם: סבונים למינהם, שמפו ומרכך. ורק בתום הרחצה הקפדנית תוכלו להיכנס ולטבול בבריכות המים החמים מאוד. 

במקומות בהם יש נביעות טרמיות טבעיות, נהוג לקרוא לבית המרחץ – אונסן – 温泉. המים בבריכות מכילים מינרלים המועילים לגוף ולנפש. 

בתום הרחצה בבריכה, תוכלו לרחוץ שוב ולהשתמש בתמרוקים ובאביזרים השונים שמסופקים בבית המרחץ. 

*טיפ: הופתעתי לגלות כי ביפן, לא מספקים קרם גוף עם שאר התכשירים שתקבלו בחדר המלון. וכי נדיר למצאם בסנטו. מחיר קרם גוף אינו זול ביפן, אז אולי כדאי להביאו מהארץ.

מלון נוסף: Hotel The Celestine Tokyo Shiba

לקראת סוף הטיול חזרנו שוב לטוקיו. הפעם בחרנו –Hotel The Celestine Tokyo Shiba במיקום קצת פחות מרכזי ובתמורה קבלנו חדר מרווח ונוח. שירות מעולה! אפילו חצר ובה ניתן לשבת באמצע המלון אך ללא סנטו. גם מלון זה בקרבת מקום לשני קווי רכבות וכמה קווי אוטובוס. 

כחובבת מקדשים ידועה, אני גוררת אותנו במרחבי טוקיו לראות מקדשים. כל מקדש וקסמו שלו.

Senso-Ji – המקדש המרכזי בטוקיו

אין מצב שתגיעו לטוקיו ולא תבקרו במקדש המפורסם באסקוסה: Senso-Ji. 

המקדש הומה אדם. וזה זמן טוב לנו, להתחיל להתרגל לעובדה כי ביפן, בכל מקום המוני אנשים. (אין לבד יותר). 
לפני המקדש שער גדול ושדרת דוכני חנויות, המוכרות כל מיני חפצים חמודים ומיני חטיפים מסורתיים. 

בקרבת המקדש שוק מקורה ובו חנויות חינניות עד מאוד. לו ניתן היה לי. יום שלם הייתי מבלה רק בלעבור מחנות לחנות ולחמוד את אוצרותיהן. 

לקישור לפוסט ובו שתי מסעדות עם מענה לטבעונים רעבים באזור אסקוסה – ללחוץ כאן. 

רחוב Kappabashi 

במרחק הליה מאסקוסה נמצאים רחובות אזור Kappabashi העמוסים בחנויות לציוד למטבחים, קייטרינג. ואפילו דגמי מזון כמו באלה המוצגים בחלון הראווה של מסעדות ביפן. המבחר מהמם – חלומו של כל טבח ושף. המחירים נוחים יחסית למה שאנו מורגלים בארץ. אז אם אתם בעניין ציוד למטבח – אל תפספסו. 

בטוקיו משתגעים על חתולים

על מנת לראות את החתול הענק- The Calico Cat יש לצאת ביציאה המזרחית של תחנת שינז'וקו. 

חנות שלמה! המוקדשת לעוגיות ופרוסות לחם בצורת ראש חתול. ברחוב המעט מופרע  Harajuku.

חנות חתולי מזל בשוק המקורה של Asakusa

עוגיות בצורת חתולים או אולי עוגיות לחתולים?…  ב- Asakusa

ואפילו מקדש שכולו חתולים!  Gotokuji Temple

מקדש החתולים  נמצא בפרברי טוקיו והנסיעה אליו מתבצעת בעיקר באוטובוסים.
*טיפ: מצאנו שניתן לרכוש כרטיס אוטובוסים יומי אצל נהג האוטובוס. מחיר הכרטיס 500 ין והוא תקף ליום שלם. שימו לב שהוא תקף רק לאוטובוסים ולא לרכבות. 
הכרטיס נקרא: Toei 1 day pass. במקרה שלנו הוא ממש השתלם ובשתי נסיעות כבר עברנו את סף ה-500 ין. 

מספרים כי המקדש משרה מזל טוב על מבקריו. המאמינים והעולים לרגל, קונים בחנות הקטנה פסלי חתולים ומשאירים אותם במקדש לרצות את האלים. 

אצלנו בגינתנו הקטנה רבים החתולים, עולי הרגל, לפנכות המזון מלאות אוכל לחתולים, פעמיים ביום הם מגיעים ולא מפספסים ארוחה והם בהחלט חתולים בני-מזל…

אומרים בעדה שלנו כי מנוחה תהיה לנו רק בקבר. אז עד אז, אנחנו לא נחים ודוגמים עוד מקדשים. והרי מחכה לנו הסנטו במלון למנוחה, בסוף היום…

פסטיבל Mitama במקדש Yasukuni

איזה כיף לשלב שתי הנאות: פסטיבל ומקדש. לפסטיבל הזה הגענו בשעות הערביים והמתנו להדלקת המנורות. הפסטיבל נחגג השנה, אחרי שלוש שנות קורונה בהם נאסר לחגוג והקהל שהתאסף היה רב מאוד.

מקדש Yasukuni מוקדש לחיילים ולאנשים אחרים שנהרגו בלחימה למען קיסר יפן. כיום רשומים במקדש שמותיהם של מעל ל-2,466,000 גברים ונשים שהקדישו את חייהם בשירות האימפריה היפנית, בעיקר אלה שנהרגו במלחמות. (מתוך וויקיפדיה) 

הפסטיבל  הנוכחי נחגג לעילוי נשמות כל המתים במלחמת העולם השנייה. שמות ההרוגים והנפטרים נכתבו על מנורות נייר אשר נדלקו לעת חשיכה. התוצאה מרשימה ביותר. 

והיו גם מחולות. לא הצטרפנו לרוקדים. נפשנו קצת כבדה הייתה. בכל זאת, הם היו בצד הלא נכון של המלחמה.

Nezu Shrine

למקדש Nezu רצוי להגיע בזמן פריחת האזליאות, המקיפות אותו ויוצרות גן נהדר. כמובן שזה לא קרה כאשר הגענו. כי כבר קיץ וחם. אבל יכולנו לדמיין. גם כך, השיחים הגזומים בקפידה מוסיפים לווית חן למקדש. 
שבילים וצמחייה. רוח קלילה. דומייה והדרת קודש. כמה הייתי רוצה מקדש כזה ליד ביתי שבמדבר. 

מגדל טוקיו

בטוקיו נקודות תצפית רבות מהגובה. אנחנו בחרנו ללכת למגדל טוקיו שהיה ב"שכונה שלנו" והזכיר קצת את מגדל אייפל.

ולפעמים צריך סתם ללכת לאיבוד

הרשינו לעצמנו לשוטט ללא הכנה מוקדמת ואיכשהו נפלנו על האזור הנכון. רחובות מרוצפים מקדשים קטנים ובתי עלמין עתיקים. חנויות ישנות וגם חנות אחת מהממת לציוד קליגרפייה וציור. 

חנות ישנה לממכר אלכוהול – Former Yoshidaya Liquor Store 

חנות מדהימה ובה צבעים המופקים ממינרלים וחומרים טבעיים. ה"רוקח" כותש, מערבב ושוקל. המחירים משוגעים. חנות שעושה לי חשק לדעת לצייר ולכתוב.

רחוב באווירת וינטג' – Sugamo

אפשר גם לטייל סתם כך ברחוב Sugamo הנקרא גם "רחוב הזקנים". 
אל תשכימו ותגיעו מוקדם מדי, כפי שאנחנו הגענו. כי גם רחוב זה, כשאר המקומות ביפן, די מנומנם והחנויות נפתחות לקראת צהרים. חנויות ממתקים מקומיים. עבודות יד, תבלינים מדליקים וגם מקדש קטן ולא מרשים במיוחד. 

הזקן מדוכן התבלינים כותש ומערבב ומפקיע מחירים… וכמובן שקנינו.

חובבי צבע אדום? – זו החנות עבורכם?

TeamLab

כולם הולכים לראות את התערוכה הזו! גם אנחנו היינו בינם:

כמה פרטים על TeamLab: כרטיסים יש להזמין באתר מראש. אני הזמנתי יומיים לפני המועד והיה מקום פנוי. עניין של מזל. אין הרבה מה לעשות בסביבת האתר. ואין גם מה להגיע לפני הזמן, כי אין מקומות ישיבה. כמובן שהגענו לפני הזמן ומצאנו בקושי איזה בית קפה על גדת הנהר, במרחק הליכה, שנדמה היה לי רחוק, אבל בטח בגלל השרב הכבד. 
אפשר לבנות על ראמן צמחוני במקום. הראמן בהחלט טעים.  
התערוכה מאוד מבוקשת והקהל המגיע רב. אבל כיאות ליפן המסודרת: הכניסה מתנהלת בזמנים לפי התור שקבעתם בהזמנה. 

התערוכה עצמה חווייתית ונחמדה. קחו בחשבון שיש לחלוץ נעלים ולהסיר גרביים, מה שאינו מפתיע ביפן.
מצרפת רק תמונה אחת מהתערוכה על מנת לא לקלקל לכם את ההפתעה. בחרתי בתמונה זו כדי לספר לכן הבנות, כי עדיף שלא להגיע בשמלה או חצאית, כי יראו לכן… אבל כפי שיפן מתנהלת, אין שום מקום לטעויות. אז אם בכל זאת בחרתן להגיע בשמלה, אפשר לקבל במקום מכנסים קצרים וללבוש מתחת לשמלה.

לראותם בלבד: 

"האצ'יקו" הכלב הנאמן שליד מעבר שיבויה המפורסם

זהירות הגונדזילה! (אחת לפחות, כי יש שתיים)

Unicorn Gundam Diver’s City (Odaiba)

דגם פסל החירות ב- Odaiba לקראת דימדומים.

על מנת להגיע לאזור אודיבה יהיה נחמד לקחת את רכבת המונוריל. ואם תצליחו לשבת במושב הראשון בקרון הראשון, תקבלו תחושה, כאילו אתם נוהגים ברכבת.

טיפים קטנים:

נגמרה לכם הבטרייה בנייד ואתם זקוקים ל-refill?
בחנויות הנוחות יש עמדת בטריות לנייד שניתן לשכור ולהחזיר בחנות נוחות אחרת. התשלום באפליקציה.
החיוב על פי שעות. יש מפת חנויות להחזרה.

עמדות Free Wi-Fi  מפוזרות בעיר. בד"כ ליד טלפון ציבורי.

כרטיס נטען לרכבות Suica יקל עליכם את התשלום לרכבות ולאוטובוסים. 
ניתן לרכוש אותו באוטומאט בתחנות הרכבת. ובאותו המכשיר ניתן גם לטעון אותו. ברכישת הכרטיס אתם למעשה משלמים 500 ין פיקדון. אם תרצו לקבל אותו בחזרה בסוף הטיול, זכרו לעשות זאת בתחנה האחרונה לפני יציאתכם לנמל התעופה. הכסף הנצבר בכרטיס יכול לשמש גם בקניות בחנויות נוחות, אוטומטים למשקאות ואפילו בחנויות בשדה התעופה. לעומת זאת, האוטובוס (שאטל) לשדה התעופה אינו מקבל תשלום בכרטיס. 

ניווט בגוגל מפס ברכבת: בעת ניווט בעזרת מפת גוגל, תקבלו מידע מועיל שכדאי לשים אליו לב:
מספר הרציף. מספר הקרון ושם היציאה למחוז חפצכם. הקרונות שיומלצו לכם, יהיו אלה הקרובים ביותר לפתח היציאה המומלץ.על כן כדאי ליישם מידע מועיל זה, כי התחנות עצומות וקל מאוד להתבלבל. 

אוטובוס: כניסה לאוטובוס בטוקיו מתבצעת מהדלת ליד הנהג והתיקוף של הכרטיס הנטען, יתבצע בעת הירידה מהאוטובוס בדלת האחורית. למעשה זה ממש בדיוק ההיפך ממה שקורה בקיוטו. שם נכנסים בדלת האחורית ואת התשלום או תיקוף הכרטיס הנטען מבצעים ליד הנהג ויורדים מהדלת הראשית. אם רכשתם כרטיס יומי לאוטובוסים, יש להראות את התאריך לנהג. האוטובוסים נצמדים ללוח זמנים מדויק ותקבלו עדכון בגוגל מפס על איחורים בזמן אמת. 

שתייה קרה: טיילנו ביפן בחודש יולי והיה חם מאוד! 
חשוב להרבות בשתייה וזה מתאפשר בקלות בזכות מכונות ממכר שתייה קרה הנמצאות בכל פינה. השתייה קרה ומרווה והמחיר מצחיק. 100-160 ין. אז אין צורך להיסחב עם בקבוקי מים מהמלון.

דואר: התחשק לכם לשמח מישהו בארץ בגלויה, כמו פעם? בדרך כלל ניתן לרכוש בולים בדלפק הקבלה של המלון. 
שלחתי כמה… נראה מתי הצבי הישראלי ידאג להבאתן לנמען.

כביסה: בהרבה מהמלונות יש מכונות כביסה ומייבשים לשירותכם. אין צורך להוסיף נוזל כביסה. המחיר מאוד מאוד זול. אם אין במלון, שאלו בקבלה היכן המרכז הקרוב למלון. 

ארוחת בקר: במרבית המלונות מוגשת ארוחת בקר יפנית מסורתית. בחלקם יש גם "נגיעות מערביות" יותר.

מדרגות: קחו בחשבון שיהיה עליכם לעלות ולרדת די הרבה גרמי מדרגות הכניסה וביציאה מתחנות הרכבת התחתית. לא תמיד יש מדרגות נעות. יש מעליות, צריך לאתר אותן. 
בגדול, טיול בטוקיו כרוך בהרבה הליכה. 

(אפשר אולי להתנחם שבדרום קוריאה, המצב גרוע יותר מבחינת מדרגות נעות…).

מערכת התחבורה הציבורית בטוקיו – ענקית ומדהימה וכוללת מערך אוטובוסים יעיל בנוסף לרכבות. כל זאת, בתוספת מחירי חניה פרטית גבוהים מאוד, נראה כי הגיע למטרה המיוחלת, פחות רכבים פרטיים על הכבישים ורמת זיהום פחותה. 

נגישות ומחשבה על הפרט: מעורר התפעלות ממש!

הכל משולט, מואר, נקי ונוח: באוטובוס יש מנגנון המאפשר לנהג להנמיך מעט את צד האוטובוס בעת העלאת נוסעים. 
במרבית תאי השירותים, יש מתקנים לעזרה להורים עם פעוטות.
נגישות מדהימה ומלאה לנכים בכל מקום. מדרכות הליכה לעיוורים בכל מקום. תאי שירותים וכיורים לנכים. סימון מושבים מיועדים לנכים.
בהחלט מעורר הערצה. 

Engilsh: הופתענו מאוד לגלות כי היפנים, גם כעת, ברובם אינם דוברים אנגלית. זה מעט מקשה על ההתנהלות. לא תמיד נמצא שילוט באנגלית. ניתן להיעזר בגוגל טרנסליט כמובן. גם לצורך תרגום שלטים וכיתוב על מוצרים. מומלץ לדעת כמה משפטים/מילים ביפנית לתקשורת בסיסית. 

סיכום: מקווה שהמעט שכתבתי יעזור לכם בטיולכם בטוקיו. מובן שיש עוד המון מה לראות ובטח לא ניתן לבקר בהכל בטיול אחד קצר. עונת השנה מאוד משמעותית ולטייל בחודש יולי החם בטוקיו, היה לא פשוט וכלל הרבה כניסות לבתי קפה ממוזגים ברחבי העיר. 

Tokyo Dōmo arigatō!

לפוסט על אוכל צמחוני / טבעוני בטוקיו – ללחוץ כאן

לקרוא פוסט על קיוטו – ללחוץ כאן 

טוקיו יפן יולי 2023

קיוטו היפה פינקה אותי בשתי מסעדות טופו ובראמן צמחוני מופלא!

בטופו, נתקלתי לראשונה בסוף שנות ה-80 בטיול הגדול שעבר גם ביפן. לשווא חיפשתי אותו בארץ, כאשר חזרנו מהטיול. לקח לטופו יותר מעשור לעשות עלייה לארץ וגם אז ועכשיו, זהו טופו מסוג שונה לחלוטין מהטופו היפני הטרי והעדין.
טופן אני אוהבת! מה זה אוהבת…! אפילו מכינה לבד בבית את הסוג הפשוט והלא מעודן, ששווה פי אלף מזה התעשייתי שקונים בסופר.
להגיע למסעדות טופו יפני, עבורי זו התגשמות חלום שכולו עשוי פולי סויה…

מציעה לכם, להתאמץ ולהגיע לשלוש מסעדות אלה!

★★★★★ 5/5

Kyo Tofu Fujino – כל כללי הטקס!

איך מגיעים?

הגענו לקיוטו למלון החביב Miyako hotel השוכן מול תחנת קיוטו הגדולה ושם. בתחנה עצמה נמצאה לי מסעדת הטופו: Kyotofu Fujino Restaurant. לא היה יכול להיות מיקום טוב מזה!
ולשמחתי היה תפריט באנגלית וכמובן תפריט טבעוני. ומה יותר נהדר מארוחה המורכבת כל כולה מטופו?..

לקח לנו קצת זמן למצוא את המסעדה במרכז הענק מעל התחנה. יכולה לספר לכם שאולי יהיה קל יותר למצוא אותה מבחוץ. מאזור הענק של המדרגות הנעות. התפריט היה קבוע. צמחוני או רגיל וכלל כמה מנות ולא היה זול. אבל היה טעים וחוויתי מאוד. 
קחו בחשבון שזו מסעדה מבוקשת ויש לקחת מספר בכניסה ולהמתין עד שיתפנה מקום. 

הוגשו מנות שבכל אחת מהן כיכב סוג אחר של טופו בטעמים עדינים ובמראה יפיפה.
בסוף הארוחה, הוכן עבורי תה ירוק בטקסיות נחמדה. היה מהמם ומשביע ביותר. 

★★★★★ 5/5

Ryoanji Seven Herbs Tofu – להתעלף מהנוף!

בתוך מקדש האבנים Royoanji חיכתה לי הפתעה: מסעדת טופו! 
אחרי בהייה בגן האבנים המפורסם של המקדש, כצפוי, התעורר התיאבון. למזלי, המסעדה הייתה בתוך מתחם המקדש. מה עוד צריך כדי לעשות אותי מאושרת?
תחילה חשבנו כי המסעדה סגורה, היות וגוגל מפס כיוון אותנו לכניסה האחורית. אבל לא התייאשנו למרות החום הנורא ששרר (36-7 מעלות ביפן!!!) ומצאנו את הכניסה הראשית בכיוון אחר. (שער ועליו וילון כחול). יש לחלוץ נעליים. כך שאני מראש מאוהבת… הסבה על רצפת טאטאמי מול נוף מעורר השתאות. 

הארוחה הייתה מיוחדת ורבת צלוחיות. הזמנה אחת בלבד של התפריט הקבוע, הספיקה לשניים (צמחונית רעבה ובן זוג סקפטי). יש להוסיף עוד 200 יין עבור סועד שני החולק את איתך את התפריט). 

במסעדה כזו, המוצהרת כטבעונית, אני יכולה לדגום ללא חשש מכל הכבושים היפנים, שבדרך כלל, חשודים בהכנה עם ציר דאשי ודומיו. סקרנותי שבאה על סיפוקה. 

היה קשה להתנתק ולעזוב מקום יפיפה זה. אל תחמיצו את החוויה. 

★★★★★ 5/5

Engin Ramen  – הראמן שיעשה לכם עליז בבטן!

גם למסעדה זו הגענו דרך אפליקציית הפרה השמחה. מקום קטן בקומה שנייה. (אל תתנו למסעדה בקומה הראשונה לבלבל אתכם. זה לא המקום). אם יתמזל מזלכם ואין תור, עלו חיש במדרגות הצרות ותתקבלו בברכה ע"י צוות המסעדה הקטנה והנחמדה. בתפריט כלולות שתי מנות ראמן צמחוני שיש להתלבט ביניהן. בהתייעצות עם צוות המסעדה , הוזמנה המנה החריפה יותר והייתה זו קערה גדושה בטעמים!

איזה ראמן משובח זה היה! הראמן שהציב רף גבוה ביותר לשאר מנות הראמן הצמחוני אשר דגמתי ביפן.

1. האם אצליח לשחזר במטבחי ראמן צמחוני מעורר השתאות כמו זה?
   בחיפוש ברשת, נמצאו כמה מתכונים אשר הסבירו לי עד כמה מורכבת אמנות הכנת ראמן כהלכה. 
2. בכל מסעדה ביפן, מגישים לסועד כוס מים קרים ותה קר, חינם, ללא הגבלה. אהבנו.
3. לפוסט קודם על מסעדות טבעוניות בטוקיו: לחצו כאן לקישור. 
4. בתאבון לכם! צמחונים חמודים המשוטטים בקיוטו ומחפשים אוכל צמחוני / טבעוני.

קיוטו יפן יולי 2023

הם ממשיכים לטייל בבאלי הנפלאה, רכובים על אופנועים ואני בארץ הקודש, כותבת ונאנחת…

לילה אחרון ישנו השניים שלי במלון הנחמד: Puri Bagus Candidasa משם המשיכו לנסוע  כשעה וחצי עד היעד הבא. 
עד כה, הטיול היה באזורים הפחות מתויירים של באלי. כעת הם מתחילים להיכנס לאתרי תיירות קצת יותר פופולארים. 

תחילה עצרו  לארוחת צהרים מפנקת במסעדת דרכים מצוינת:Warung Kuliner OMG 
ואז המשיכו לכיוון הר הגעש הפעיל  והמקדש המרשים למרגלותיו. 

לוגמים קפה ונוף

בית קפה עם נוף משגע – La Montagne Coffee  – שדות אורז והר געש – שילוב אינדונזי מהפנט!

למרגלות הר הגעש הפעיל Agung הגבוה ביותר בהרי באלי

מקדש Besakih Great Temple

דמי כניסה למקדש  Besakih Great Temple, הנמצא ממש על מורדות הר הגעש, כוללים סארונג – 60 אלף רופי.
(אפשר להמנע מלקנות סתם סארנוג, כפי שינסו למכור לכם לפני הכניסה למקדש).
ואם אינכם רוצים להסתפק רק בהסברים מתוך הויקיפדייה תוכלו לשכור מדריך שבעזרת הסבריו המפורטים תוכלו להבין ולהינות יותר מהמקדש הגדול והמרשים הזה. 
חנייה כרגיל בעלות של  2000 רופי. 

מחלון חדרם הנאה במלון Villa Kubu Sakian בכפר Sidmen. ניתן לראות את הר הגעש! החדר החביב שבו כמובן מקלחת ושירותים פתוחים לרקיע. הנאה נוספת כאשר מגלים כי יש בחדר טלווזיה חכמה וסוף סוף ניתן לראות קצת נטפליקס. להרגיש בית. 
הכפר עצמו, שוכן בעמק פסטורלי. שדות אורז מאופק לאופק. קצת שכוח ומאוד חביב. מומלץ בעיקר למתרחקים מהמולת התיירים. יש לקחת בחשבון כי חובה שיהיה טוסטוס צמוד להתניידות נוחה באזור. 

טיולים באזור Ubud 

נסיעה קצרה מהמלון Villa Kubu Sakian לUbud. שם יעשו צ'ק אין במלון Sabana Ubud ויצאו לטייל באזור. 
אזור אובוד הוא אזור מעולה להיות בו תייר. ריכוז של אטרקציות נהדרות. בסיס מעולה לטיולי כוכב. היצע מלונות מכל הדרגות. מסעדות רבות. חוגים וסדנאות לתיירים. רצוי להמנע מלינה באזור המרכזי, מחשש לרעש והמולה בשעות המנוחה. 

מלון Sabana Ubud

על המלון המפנק הזה הם ממליצים בחום. שירות אישי מכל הלב. חדר מפנק. מיטות נוחות. חדר שירותים, מקלחת ואמבטיה בגודל של הרמון מהרג'ה. ארוחת בקר חביבה. שתייה וכיבוד משך כל היום. טלויזיה חכמה שניתן להתחבר אליה. מה עוד צריך? 

 Mount Batur

על מנת להספיק לראות את הזריחה מעל הר הגעש המפורסם שם – Mount Batur ולמרות המיטה המאוד מפנקת והחלומות הנעימים שחלמו שם, השכימו קום עוד לפני הציפורים וזכו לראות את ים העננים מפנה מקום לשמש הזורחת. 
לראות ולהשתאות על פלא הבריאה. 

ואם אתם בעניין, זיכרו ללבוש בגדים חמים ממש. כי קרררר בשעות בהן השחר טרם עלה. 

מרבית התיירים עורכים טרק ללוע ההר. אבל בהחלט ניתן להסתפק רק במראות הזריחה המשגעת באזור הכפר  kalimatan: תצפית ליד המוזיאון הגיאוגרפי במתחם.

אפשר גם, למצוא מקום לינה צמוד יותר ללוע הר הגעש, ולהמנע מהשכמה אכזרית. 

תמיד כיף סתם להסתובב בשוק. (נמצא ממש סמוך לתצפית)

הר הגעש נמצא כשעה נסיעה באופנוע מהמלון המאוד נחמד. 

גשם

גשם שלא בעונתו, אומרים המקומיים. ומה לעשות… מתרטבים מעט ומחכים להפוגה. וגם מהרהרים בגשמי הברכה שבמדבר ערבה.
וכאשר סוף סוף פוסק הגשם, מגיעים למקומות נהדרים:

שלוש שעות ירד הגשם. מבול היה. "נתקעו" במסעדה צופה לשדה אורז רענן. שתו קפה מעולה. טעמו ממנות הבית שהיו על טהרת חזירים והצליחו להשיג גם מנת ירקות טבעונית, למתנזר מחזירים. מסעדת Warung Babi Guling Pande Egi

ביקור בשוק אומנויות Sukawati Art Market: על מנת לרצות את זו שנשארה בארץ, מניב שלל בדים לכיסוי העצים בגינה. שנרגיש עם, למרות שנהיה בלי…

עץ ומקדש סביב

וכמובן שאין כמו ביקור יומי במקדש: Goa Gajah או בשמו השני "מקדש הפילים":
מקדש הינדי מרתק זה היה מכוסה בעפר ולמעשה התגלה בחפירות.
העץ הענק בן 500 שנים והוא מכונה "עץ הכותנה". Giant Kapok tree על שום תרמיליו בהם הלקטים דמויי כותנה צחורה. 

על מנת להיכנס למקדש יש לשלם 50 אלף רופי דמי כניסה לאדם. 2000 רופיות עבור חניה לאופנוע. וכמובן לעטות סארונג. (מקבלים במקום).

המקדש נמצא במרחק 30 דקות רכיבה על אופנוע מהמלון.

בחפירות, התגלו הבריכות והמערה וגם הריסות מקדש בודיהסטי שהיה במקום והתמוטט במהלך רעידת אדמה. 

שרידי המקדש הבודהיסטי עטופים בבדים מקודשים. 

הגשם שוב החל לרדת. מזל שהצליחו לחזור למלון. שם מחכה להם הנטפליקס…

חוזרים להתחלה: Denpasar

נפרדים מהמלון המקסים שלהם ב-Ubud וממשיכים לעיר ממנה התחיל המסע. שעה וחצי נסיעה והם במלון: Sini Vie Villa – Romantic Honeymoon Villa in Seminyak Bali

מחזירים את האופנועים לסוכנות ומבלים יום אחרון בבאלי. מחר יטוסו לבנגקוק. 

והמלצה אחרונה בהחלט: ארוחת צהרים מעולה, שמאוד אהבו.  במסעדת המבורגרים WACKO Burger Cafe

ועד הטיול הבא בבאלי הם יאזינו בגעגועים למוזיקה הנהדרת משם: מוזיקה שתזכיר להם את הנופים היפים, האוכל הטעים והאנשים החביבים של באלי: Gus Teja  – Rhythm Of Paradise

אפשר גם ללחוץ כאן – על מנת לקרוא את הפוסט הראשון : טיול אופנועים באלי – חלק א'

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022

רוכבים על אופנועים קרוב קרוב לירוק המהמם של באלי

טיול אופנועים בבאלי. זה לא קרה לי. זה קרה לו.אבל כמה שזה בא-לי…

טיסה ומלון בלילה שלפני באזור שדה התעופה דון-מואנג

לבאלי  אינדונזיה, הם הגיעו מבנגקוק תאילנד. הטיסה מהארץ לא הסתכרנה עם טיסת ההמשך לבאלי ולכן "נאלצו" לבלות לילה בבנגקוק. 
הבחירה הייתה ללון בקרבת שדה התעופה השני בבנגקוק הנקרא דון מואנג: {לחצו לקישור לפוסט על שדה התעופה דון מואנג) ממנו תמריא טיסת Air Asia  מוקדם בבקר ל- Denpasar בירת האי הקסום באלי. 
וכך, הרוויחו לפחות שעת שינה אחת.
 מלון Amari Don Muang Airport Bangkok – הוא המלון הנבחר לליל המעבר:  מהלובי של המלון יש גשר עילי לשדה התעופה, מהלך דקות בודדות.
אוטובוס שאטל חינמי משדה התעופה סוברנהומי לשדה התעופה דון-מואנג הביא אותם עד לפתח המלון. את האוטובוס הזה ניתן למצוא בקומת המסד בצד ימין. {לחצו לקישור לאתר על האוטובוס הנוסע בין שני שדות התעופה} חייבים להציג את כרטיס הטיסה העתידית, לשם שימוש באוטובוס. 

מסעדה ושוק לילה 

בסביבה אין הרבה מה לראות, או לאכול, פרט לכמה מסעדות פועלים באזור מסילת הברזל ופרט לחנות הנוחות 7-11 שאי אפשר בלעדיה.
אפשר למעשה, ללכת דרך הגשר העילי לטרמינל של דון מואנג, שם בקומה השנייה, אחרי המקדונלנדס נמצא מרכז אוכל טוב ומסעדות אחדות. {לחצו לקישור פוסט על שדה התעופה דון מואנג}

ואפשר גם להזמין מונית באמצעות אפליקציית Grab ולהגיע למתחם נחמד  O zone 1.
שם נמצא מרכז חיי הלילה באזור: שוק לילה, בארים ומסעדות שרבות מהן קוריאניות וגם קפה אמזון הנהדר, שהם כל כך אוהבים. 
{לחצו לקישור לפוסט על קפה אמזון).

DD buffet (Songprapa)
(הם בחרו לאכול בבופה שהרעיון בו הוא בישול עצמי בציר מרק חם הנמצא במרכז השולחן. בציר הזה מבשלים דגים, בשרים או ירק. כל השפע הזה, עם מליון תוספות, שתייה חמה, קרה ומתוקים: אכול עד שתתפקע!. 54 ש"ח לזוג).

נוחתים בעיר Denpasar

לילה ראשון בבאלי  Karma Sajtra Hotel

הם בחרו ברגוע – ועל כן המלון הראשון Bali Karma Sajtra Hotel שהוזמן מראש, היה באזור Seminyak בעיר הבירה דנפאסר. שלמרות היותו בקרבת האזור המרכזי, הוא עדין נחשב כאזור רגוע ושקט. 
( אם אתם אוהבים חיי לילה סואנים, בחרו אולי לישון באזור Canggu]

מחר בבקר יתחילו מסלול מעגלי באי היפה באלי.

תחילה אספו את הטוסטוסים והקסדות, אותם הזמינו מראש, באתר: Motor Advanture Bali 

לאחד מהם, זו רכיבה שלישית בבאלי ולשני, רכיבה ראשונה. השאלה במבחן, ילדים,  עשויה להיות: למי יכאב הטוסיק קודם? 🙂

התנידות על גבי אופונועים מומלצת ביותר. משום הכבישים הצרים, אשר מקשים על הנהיגה ברכב, מפאת גודלו. אפשרות אחרת, לשכור רכב עם נהג מקומי המתמצא ורגיל לנהוג בתנאים אלה. 

השכרת אופנועים – מדריך מזורז למתחיל:

ביקורת כללית על הסוכנות הנ"ל: Motor Advanture Bali  – הסוכנות בבעלות גרמנית. הציוד חדש באחזקה מעולה. שירות אישי שמוסיף לחוויה. הסוכנות נמצאת בקצה Seminyak ליד תחנת דלק. הדרך הרגלית לשם בחלקה היא לצד הכביש הראשי ללא מדרכה. (קשה להליכה) לכן ניתן לתאם מראש שילוח של האופנועים למלונכם  (בתוספת תשלום).
ניתן לשכור אופנועים גם על בסיס יומי או לטווח ארוך יותר. 
במקרה הפרטי שלהם: האופנועים עליהם רכבו היו למעשה טוסטוסים 125 סמ"ק של חברת הונדה. 

ואי אפשר ללא טיפים אחדים:
+יש להגיע עם רשיון נהיגה בינלאומי בנוסף לרשיון הנהיגה הישראלי.
+בעת ההשכרה יש להפקיד ערבון במזומן. הפיקדון משתנה על פי ערך הרכב ששכרתם. במקרה של שני הטוסטוסים זה הסתכם בסכום של 6 מיליון רופי. אשר הוחזרו בסיום ההשכרה. 

+בעונה הגשומה, שווה לקנות ברדס – שכמייה עמידה לגשם העולה כ100 אלף רופי. ניתן לרכוש בסוכנות עצמה. 
+שווה לבקש במעמד הזמנת האופנוע ארגז אחורי עם נעילה לשמירת חפצים. 
+האופנועים מצוידים במתקן לטלפון נייד עם יציאת USB לטעינה. שזה נחמד ועוזר. 
+לא לשכוח לחבוש קסדות תקינות.

מקדש ראשון בבאלי Tanah lot

היעד הראשון בקרבת מקום היה: Tanah lot זהו מקדש הינדי פופולארי אשר התגלה כמקסים ביותר בשעת השקיעה.
כאשר המקדש שקוע חלקית במים בשעת הגיאות. 
למקדש נהרו אנשים רבים. אבל זה לא הפריע לקסם. 

זה גם השלב בו אני, זו שנשארה מאחור בארץ הקודש, מתחילה להיות ירוקה מקנאה, מהמראות: "הלו. מקדשים זה התחביב שלי!" וחושבת ללא הפוגה, איך גם אני אצליח להגיע לאי הנהדר הזה. כלומר, איזה דרכון זר אני צריכה להמציא…

מלון Umma Bali Menjangan Retreat

מלון Umma Bali Menjangan Retreat נמצא באזור Menjangan ו Pemuteran- שהם אזורים מצוינים  לצלילות וסתם בטן-גב… ונמצאים מחוץ לטווח התיירותי הרגיל והידוע.

כדי להגיע למלון הנחמד הזה:Umma Bali Menjangan Retreat   מהמלון של הלילה הראשון, השכימו קום עד מאוד. ועם שחר יצאו לדרך, על מנת להימנע מפקקי תנועה. 
כאשר כ-130ק"מ יפים עד מאוד, מפרידים ביניהם ובין היעד.
כשלוש וקצת שעות רכיבה על גבי הטוסטוסים החביבים. 

ובדרכים: כביש צר מאוד. מתפתל. עם מעט נקודות עצירה לשם התרעננות. והתפעלות מהג'ונגל הטרופי שסביבם. מצמחי בית, אשר אצלנו, בקושי שורדים בגינה ובבית, ואילו בג'ונגל הבאלינזי הם מרגישים בבית: צומחים לגובה, רעננים וירוקים ומכסים כל פינה, להקות קופים וגם פה ושם מקדשים קטנים מאבן שחורה מקומית המתמזגים בטבעיות ברקע. מושלם.

המלון התגלה כמלון בוטיק קטן. ארבע בקתות עץ מגניבות, אשר  חדרי השירותים שבהן מקסימים ופתוחים לרקיע. ממש כמו שאני חומדת לביתי במושב.

שדות אורז סביב מוסיפים לאווירה ובעלת הבית מכינה ארוחת ערב טעימה שלא תרצו בשום אופן לפספס!

גשם יורד בזמן המנוחה. מחר יום חדש ורענן. 

מסעדה  שדגמו בדרך למלון:
Dapoer Chandra
ומכיוון, שאולי בעתיד…
אם ירצה "אלוהי הדרקונים הזרים" 🙂 גם אני אגיע לשם.
מעודד לדעת כי די בקלות מצאו מסעדה ראשונה. בדרך. ובה תפריט גם לטבעונים/צמחונים רעבים תמידית. כמוני.

ובבקר, לאחר טבילה קצרה בים. בחוף סמוך למלון, המשיכו ליעד הבא, הנמצא בהרים: Munduk

טיולים באזור ההרים של Munduk:

האזור הררי ביותר עם שיפועים תלולים שעשויים להיות קשים עבור מי שאינו מנוסה ברכיבה על אופנועים! ניתן להוסיף ולציין כי הכבישים הם ברמה גבוהה, למרות האזור הנידח. 

אזור זה מהווה בסיס מצוין לטיולי מפלים ויש הרבה כאלה כאן! כאשר המומלץ ביניהם הוא  Banyumala Waterfall

מומלץ לבנות על שהייה של שני לילות לפחות באזור זה. 

מסעדה מומלצת לארוחת צהרים תהיה: Terrasse du Lac Tamblingan. בה ניתן לאכול מול הנוף היפה מרק קניידלך מקומי הנקרא Bakso

Banjar Hot Spring

 ובתיאום מוזר. לי כאן בארץ נתפס הגב (הגזמתי בעבודות הגינון) והוא טובל במעין חם ב-Banjar Hot Spring
  אתר מהמם של מעינות חמים, לא רחוק מהמלון. 

מחיר כניסה לאתר למעיין 20000 רופי לאדם. בנוסף- חניה לאופנוע במחיר תרומה של 2000 רופי. שכירת לוקר לבגדים 5000 רופי.

לשמחתם ירד גשם והחוויה לטבול במים החמים בשעת מונסון היתה מגניבה ביותר. 

מקדש Brahmavihara Arama

חמים מהמים, רחוצים ומפוייסים המשיכו לטייל. במרחק קצרצר נמצא מקדש בודיהסטי פעיל
(בין היחידים ששרדו את השתלטות ההינדונזם) Brahmavihara Arama
יש לשלם כניסה 20000 רופי לכניסה ולעטות סארונג. (כרטיס הכניסה כולל סארונג). כרגיל, מחיר החנייה 2000 רופי לרכב.

לעלות במדרגות ולהתעלות בעזרת הסוטרות הרשומות.

ובלילה, לינה ב- Nadya Homestay

חדר די בסיסי בנוף משגע! 

מגיעים לאזור Tejakula

אזור זה נמצא למעשה מחוץ למסלול התיירותי הרגיל שבאי באלי. בצד החוף המזרחי. יש לקחת בחשבון כי רוב העסקים במקום נסגרים מוקדם, המרחקים גדולים וישנם רחובות ללא תאורת רחוב כלל.  (במקרה שלנו חלק נכבד מהכניסה היה בדרך כורכר ללא תאורה).
יש מקבץ מסעדות אבל לכל אחת נדרשת נסיעה קצרה, כמו כן רובן נסגרות מוקדם.
מומלץ להזמין מראש ארוחת ערב במלון ולנסוע למינימרקט הקרוב להצטייד בשתייה ונשנושים וליהנות מהשקיעה היפה. 
לילה אחד יספיק בד"כ להתרשמות מהאזור. אלא  אם רוצים להסתלבט יותר מול העננים.

ובינתיים, הגשם "המבורך" מאתמול במעינות החמים, מוסיף ללוות אותם גם היום והופך להיות סוג של גשם מטרד.
רטובים עד לסוללת הטלפון, הם עוצרים בכמה מקומות יפים בדרך לשם, לקפה, ארוחה קלה, מקדש או סתם כי כבר אי אפשר לראות כלום מעבר לחומת גשם המונסון הכבד.

אין יום בלי מקדש

Ulun Danu Temple בגשם שוטף

אוהבים צפרדעים שם? או שזה סתם נדמה לי? 

ואם הבינו נכון, אז התהלוכה הצבעונית, העליזה לכאורה, היא תהלוכת אבל לזיכרון קרוב אהוב שנפטר. 

לתבל את הנשמה והאוכל – סיור בחוות קפה משפחתית

ביקור במטע קפה ותבלינים:
Bali Beans 
התבלינים בגודל ומחיר דמיוני.
ואני מקווה שהם קונים אותם
עבורי.
כעת.

 

לינה ב- The Amrita Salt Farm Villas  (חדר נחמד, נוף יפה, אך מזגן חלש יחסית) שבנוסף היא גם חוות מלח.
יבקרו בה מחר בבקר.
לילה טוב להם וחלומות מלוחים…

ובבקר, השכמה למפעל יצור המלח הביתי שעל החוף הסמוך: קורות עץ חלולות אותם ממלאים במי הים ומניחים למים להתאדות ולמלח להשאר על הקורות. 
"ומה טעם המלח?" שאלתי אותו. "מלוח"… השיב וחייך. "מלוח כמו הים".

בזמן שישנתי כאן בארץ, הם התקדמו ברכיבה של שעתיים עד המלון הבא Aquaterrace 

כפר הדייגים החביב  Amed

אזור Amed נמצא גם הוא לא בלב מפת התיירות הבינלאומית. ובזה גם קסמו. חופיו היפים מאוד,  געשיים וסלעיים ומתאימים יותר לצלילה מאשר לשחייה ובטן-גב. 

בקר היום השישי התחיל גשום ושינה תוכניות. ועל כן, לא יצאו לטיול זריחה על הר הגעש כמתוכנן (בדיעבד התגלה כ"מלכודת תיירים) אלא זרמו עם הנסיעה ליעד הבא. כאשר בדרך, הנופים לא פחות ממופלאים. והים הרגוע מתמזג עם השמים לשקט אינסוף.    

כאשר הירוק כמו "מכאיב" בעינהם למודות המדבר. 

אתר מים כמו מארץ הפלאות – Tirta Gangga

מחיר הכניסה לאתר המקסים הזה: 50 אלף רופי לאדם. חנייה 2000 רופי  

והוא. ספק חולם, ספק מהורהר במקום היפה הזה.
(ואני מדמיינת שהוא חושב, איך לעזאזל יבנה אצלנו בחצר,מזרקות יפות כאלה). 

ארוחה במסעדת Bali Asli Restauran מגבירה את עוצמת החוויה. הנוף סביב. ההגשה. הטעמים…

מלון Aquaterrace ב- Amed

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

הערה חשובה! שימו לב כי רבים ממסלולי הנסיעה באזור זה עוברים בכבישים שמצבם רעוע. והרבה תאונות דרכים מתרחשות שם. על כן, הקפידו בבקשה לנסוע בזהירות ומתינות. 

אחרי שני לילות
במלון הנחמד Aquaterrace
הגיע הזמן לצאת לדרכים:

מזג האוויר ממשיך להפתיע: גשם יורד שלא כרגיל בעונה זו. הטמפרטורות צונחות מעט ויש הקלה בחום ועננות. 

מסלול חביב לאורך החוף, הביא אותם ליעד הבא ולמלון המקסים
Puri Bagus Candidasa

המלון- שהוא בעצם וילה בת כמה חדרים הצופים לים וכך גם הבריכה. החדרים קטנים, ומדליקים בעיצובם. 

בדרך למלון הבא, הם עוצרים בכפר היסטורי משוחזר: Tenganan Pegeringsingan  בו הזמן כאילו עצר מלכת. ותושביו עוסקים במלאכות עתיקות. יפה להתבונן בהם. מוכשרים כאלה. 
כניסה חופשית. תרומה מתקבלת בברכה. חניה בעלות של 2000 רופי. 

לינה בלילה השביעי במלון Puri Bagus Candidasa

המסלול עוד לא תם: המשך המסלול בפוסט נפרד – לחצו כאן כדי להגיע לפוסט:  טיול אופנועים בבאלי – חלק שני. 

 5/5

טיפים תמיד רצוי:

נכון לזמן כתיבת הפוסט: על מנת להיכנס לבאלי חייבים בדרכון שאינו ישראלי. בזמן הנחיתה בבאלי מקבלים ויזה אוטומטית לחודש בעלות 35 דולר.
בד"כ, הכי פשוט להגיע לאי באלי בטיסת המשך מבנגקוק. 

לגבי הקורונה – אין צורך בבדיקות מקדימות או בבדיקות בנחיתה. 
יש צורך בתעודות התחסנות. 

קצת על אוכל ועלויות : דולר אמריקאי שווה כ15 אלף רופיות אינדונזיות.
עלות מנת אוכל עממית: שהיא נאסי גורנג, נאסי – אורז, גורנג- מוקפץ.
וזו המנה הלאומית שלהם, שבכל מקום תהיה טיפה שונה כי המתכון הוא אישי לכל משפחה: מנה זולה זו של נאסי גורנג Nasi Goreng תעלה 15/20 אלף בדוכנים ו WARUNG של מקומיים. 
מחיר מנה נורמלית נע בין 35-60 אלף  רופיות . מנה זו  ניתן למצוא ב WARUNG המשרתים יותר תיירים ולכן גם יש בהם תפריט באנגלית.
מנה יקרה יכולה להגיע ל 80 אלף ולרוב זה יהיה גרסאת הספיישל שמכילה תוספת חלבון נוספת (לרוב 2 שיפודי סאטה).

מנה נוספת עממית וזולה תהייה גאדו גאדו Gado Gado -"מיקס מיקס" הכוונה למיקס ירקות הגינה הזמינים מבושלים וטריים מוגשים עם ביצה, טמפה וטופו, והמון רוטב חמאת בוטנים בתוספת קרקרים. פתרון נוח לצמחונים.

Nasi Champur – מנה של הר אורז ומיקס ממטעמי המסעדה + שיפודים. 

שוק מקומי באזורים התיירותיים של באלי  מכונה במפות Pepito Market ו Popular Market – תמיד כדאי לקפוץ לשם ולגלות את פלאי האזור, מבחינה גסטרונומית, חקלאית ואמנותית. 

חנויות נוחות בבאלי יהיו מרשתות Indomaret וגם Alfamart. שלא כמו ה7-11 המפורסם של מזרח אסיה. 

מלונות – הם בחרו במקומות לינה באזורים שקטים ולא במרכז הענינים, שבד"כ רועש, היות והיו עם טוסטוסים צמודים. אם אתם מטיילים ללא רכב צמוד, אולי עדיף להיצמד למרכז בכל זאת, לשם הנוחיות במציאת מסעדות ומקומות בילוי.  מלונות רבים הם בעצם סוג של לינה בוילות פרטיות. בד"כ זה מאוד נחמד והאירוח הרבה יותר אישי. כל הוילות היו מפנקות ומצוידות במגזן ואינטרנט אלחוטי חינם. 

באלי אינדונזיה אוקטובר 2022