אוהב לדגום את מיטב המאכלים, שונא את הקילומטרים הארוכים ברגל. אוהב את האווירה. שונא את הקניות. אוהב את השווקים הרבים, שונא חיפוש אחר מתנות. בקיצור, אם לצטט : "בנגקוק זה כבר לא חופשה. זו עבודה .."
נובמבר 2017
התשובה מורכבת ואינה חד משמעית. אבל בראש ובראשונה צריך להגדיר האם הטיול / בילוי הוא בגובה הילדים או שהם סתם נספחים…
אם מחליטים על הילדים כגורם עיקרי, זה הזמן לחשוב על מה שהם יאהבו או לחלופין יסבלו ואו ישנאו:
אני בטוחה שנסיעה ארוכה, לא ממש תשמח אותם, אלא אם כן, הם מילדי הערבה המתורגלים לא לצייץ לפני נסיעה של שעה וחצי לפחות.
אז עדיפות לטיסה או נסיעה לא מוגזמת ליעד.
לטיסה, יש להוסיף את הנסיעה לשדה התעופה וההמתנה בו.
שיקולי גלים – מעבורת קצרה זה בדרך כלל כיף, מעבר לשעה ובים גלי, זה פשוט עשוי להפוך לסיוט. אם כך, הייתי מורידה איים רחוקים.
אי קטן ובו שתיים שלוש מסעדות- עשוי לשעמם קולינרית, הן את ההורים ובמיוחד את הילדים, שאולי מחבבים יתר על המידה, אוכל מערבי ולא תאי.
ובנוסף, אי קטן, שבו ניתן לחגוג על בטן-גב וזהו, עלול לשעמם ילדים אנרגטיים, אחרי כיומיים.
אז עדיפות לאי גדול כמו פוקט, סמוי או חופי היבשת.
בהם ניתן לגוון הן קולינרית והן מבחינת אטרקציות לילדים.
מזג אוויר בתאילנד במרץ-אפריל יהיה בטוח חם מאוד. זו העונה החמה ואמורה להיות יבשה יחסית. כך, שנראה לי שגשם, לא יהווה מכשול רציני.
לאחרונה, היינו בחופי הו הין ותאכלס, נראה לי אחלה יעד עם ילדים.
בתי מלון מפנקים. רצועת חוף נחמדה ודי שוממת מתיירים ותאילנדים שאינם אוהבים להשתזף.
שווקי לילה מדליקים ואטרקציות לילדים במרחק נסיעה.
חיפוש זריז העלה לי שלושה פרקי מים. חוות פילים. שמורות טבע, מפלים ומפרצים מרהיבים. בנוסף, מאכלי ים זולים ואווירה אמיתית של תאילנד.
אם כך, הייתי מהמרת, לשם שינוי, על הו-הין.
יש לזכור, כי צריך לשכור רכב כדי לאפשר ניידות, המוניות באזור זה, יקרות משמעותית ולכל מקום צריך לנסוע.
אפשר להגיע מבנגקוק ברכב שכור, אם כי, אחרי טיסת לילה, זה די מעייף.
בטיחותי יותר לשכור הסעה להו-הין ולשכור שם רכב.
נראה שלמרות שיש שדה תעופה בהו-הין, אין קו טיסות לשם מבנגקוק.
מקווה שעזרתי.
במלחמת העולם השנייה, החליטו היפנים לחצוב ביערות הטיק והבמבוק של צפון-מערב תאילנד ולסלול דרך למסילת ברזל, אשר תחבר אותם עם כוחותיהם בבורמה.
התאים, נמנעו מעימות עם היפנים ואיפשרו זאת. בדרך דיפלומטית זו, נמנעה מלחמה ביפנים.
היפנים החלו, אם כן, בבניית תוואי הרכבת המסובך והמופרע הזה, הידוע בשם: "דרך בורמה".
פרוייקט שאפתני זה, גבה חייהם של כמאה אלף עובדי כפייה, רבים היו מהם היו שבויים אוסטרלים.
היום, ניתן לבקר באתר הנצחה בשם Hell Pass – במקום נמצא מוזיאון, בו ניתן להתרשם מתמונות, שלנו, כיהודים, מוכרות עד כאב ואז לרדת ולטייל בנוף עוצר הנשימה, אשר הוחתם לנצח בדמם של השבויים.
ואני, כיאות לספרנית הבית שלכם, קראתי את הספר : "הדרך הצרה אל הצפון העמוק" מאת ריצ'ארד פלנגן, המספק הסברים אפשריים לאכזריות שקרתה שם:
"ודורינגו אוונס הבין שכדי שמסילת הברזל תקום, המסילה הזאת, שהיא הסיבה היחידה לסבלם העצום של מאות בני אדם, ברגע זה ממש- אינו קו מטורף של סוללות וחציבות וגופות. של אדמה מחופרת וערמות עפר וסלעים מנופצים ועוד גופות… לרגע נדמה היה לו שהוא מבין את האמת שביסודו של עולם מבעית זה, שבו אי-אפשר להתחמק מהזוועה, שבו האלימות נצחית והיא האמיתות היחידה והעצומה. עצומה יותר מכל האלים שבני האדם סוגדים להם, כיוון שהיא האל היחיד הקיים באמת. "
לכו לבקר שם. (הכניסה ללא עלות). רשמו עצמכם בספר המבקרים.
דמיינו את הטירוף שקרה שם: סוג של שואה, שלא קרתה לנו, אלא לעם אחר ושלחו חיבוק לעם האוסטרלי, אשר למרות היותו שוכן הרחק מכלל אומות העולם, הוא בהחלט שותף במלחמות העולם לצידם של הטובים.
מכיוון, שהו-הין, היא בראש ובראשונה יעד חביב ומאוד פופולארי לתאילנדים עצמם, יש בעיר ובסביבתה מגוון יפה של שווקי לילה, כי זה מה שהמקומיים אוהבים: לצאת לבלות בלילה, לאכול ולשתות.
תחילה גילנו את שוק הלילה הישן של הון-הין. שוק חביב ממוקם במרכז העיר. בעיית חניית הרכב נפתרה, כאשר גילנו כי המקומיים, חונים, ברחבת המקדש הסמוכה לשוק וכך תמורת 20 באט (ועוד 20 באט לשומר, שלא יקטר כי המקומות שמורים למתפללים) – חנינו ממש בסמוך לשוק.
האמת, בדרך כלל אנחנו מעדיפים מונית מאשר להתניע את הרכב השכור ולנהוג למרכז העיר, אבל כשבררנו את מחיר המונית מהמלון, הסכום היה אמור להיות כ500 באט- עד לשוק לכיוון וזה יקר מאוד , גם במושגים ישראלים.
כאמור שוק לילה נחמד ובו דוכני אוכל ושמונצ'ס, כצפוי. וגם מגוון מסעדות: מיקרות ועמוסות בסועדים ועד זולות ועמוסות בסועדים.
הפתעה נעימה ביותר, ציפתה לנו כשהחלטנו להמשיך עוד כמה קילומטרים עד לשוק "הציקדה". שם מצאנו הכוונה מסודרת למקום חניה ! שוב במחיר שפוי לחלוטין. ובמקום שוק אחד – מצאנו שלושה שווקים הצמודים זה לזה.
האחד, שוק לילה רגיל, של דוכני אוכל ודוכני בגדים, כדוגמת השווקים התאים הטיפוסיים.
לידו שוק "תמרינד" – שוק אוכל מקסים: את האוכל קונים בקופונים, כמקובל במרכזי האוכל ולאורך השוק פרוסים דוכני אוכל רבים ומדליקים. האוכל טעים וזול וניתן בכלים חד פעמיים.
ואז הגענו לשוק ה"ציקדה" והוקסמנו – שוק אוכל, אבל יוקרתי ביותר. הגשת המטעמים נעשת בכלי אוכל לכל דבר. הקנייה בקופונים והאוכל – גורמה. לצד השוק מופעי מוסיקה חיה ותאטרון וגם שוק אומנים, אשר מוכרים מיצירותיהם המקוריות. פשוט מקום מגניב.
כל השווקים, למרות כמויות האנשים, מתנהלים בשלווה ובשקט, ללא צעקות וללא זבל על הרצפה. יש לנו, בהחלט, מה ללמוד מהתאילנדים, לגבי ניהול שווקים.
ซิเคด้า มาร์เก็ต เปิด วันศุกร์ เสาร์ และ อาทิตย์ เวลา 16.00 น. – 23.00 น. M:099-669-7161 Cicada Market opens every Friday, Saturday, Sunday from 04:00 p.m. to 11:00 p.m. וד"ש חמה לסאמס וחסידה מהרצליה , הישראלים היחידים אשר פגשנו בשוק הלילה…
בשנות ה90 המאוחרות, אחרי שנואשנו לעבוד עם מתנדבים. אשר בדרך כלל שתו כל כך הרבה, שהיה קשה להם לקום בבקר לעבוד וגם אז, לא עם הרבה חשק. ישראלים, לא הגיעו לעבוד אצלנו. רחוק מדי, קשה מדי ועוד בשכר מינמום. ואז הגיעו התאילנדים ותאכלס, עזרו לנו להפריח את השממה. ובתמורה הרוויחו כספים, שלא יכלו לחלום עליהם, שירויחו כך בתאילנד.
התאילנדים הפכו בני בית ונשארו עימנו שנים ארוכות, בהן שלחו כספים הביתה, פרנסו משפחות שלמות.
בנו בתים ורכשו חלקות חקלאיות והיו מאושרים בחלקם.
עד שהחליט, מי שהחליט, במשרד הפנים ואסר עליהם, על התאילנדים הוותיקים שלנו, לחזור שוב לעבוד בארץ. וכך, הם חזרו למולדתם כמו גולים, כי שמץ ישראליות דבקה בהם. אך רגלם לא דרכה יותר בארץ הקודש.
בביקורים הרבים שלנו בתאילנד, אנחנו מגיעים לביקור בחבל איסאן. שמחים תמיד לפגוש בחבורה הותיקה של התאילנדים שלנו. הפגישות תמיד שמחות, החיבוקים חזקים ואפילו דמעות התרגשות ומילים בעברית פה ושם. עידכונים ורכילות מהמושב: למי נולד נכד, מי חזר כבן ממשיך ולמי השדה מצליח ביותר.
ובהמשך, טיול משותף בבמקומות החביבים שלהם. ארוחות פאר במסעדות רחוב פשוטות. בהן האוכל טעים וזול בטירוף.
סיבוב בנופי גדתהמקונג, הקרובים לעיר בירתם אודון טאני.
הפרידה מהם, תמיד מסתיימת בהבטחה לנסיעה הבאה שתחזיר אותנו למחוזותיהם.
הם מבחינתם, היו חוזרים לארץ, כבר אתמול. אנחנו, חולמים על מחר אצלם.
ובתמונה: " Look Eitan, the house is Eitan's money"
איסאן נובמבר 2017
money
"ה
2. מחיר המלון נקבע ע"י ביקוש והיצע. יתכן מחיר שונה לכל יום ,על אותו היום ממש. בהזמנה אחת. ועל כן, ככל שמתקרבים למועד ההזמנה, המחיר בדרך כלל עולה.
3. רצוי שהמלון יהיה צמוד תחנת רכבת עילית. זה יקל על ההתניידות בבנגקוק הפקוקה.
4. שימו לב : לחלק מהרשתות, כמה מלונות בתוך בנגקוק. אל תבלבלו: בדקו את המיקום. המלון יהיה כתוב בצורה הבאה לדוגמא : Novotel Siam Square : כלומר, מלון מרשת נובוטל, נמצא בכיכר סיאם, שזה המיקום.
5. מחיר המלונות מוזל, ככל שהם רחוקים יותר ממרכז בנגקוק – כיכר סיאם. וככל שהם רחוקים יותר מקווי רכבת / מטרו / אוטובוס.
6. אתר מעולה להזמנת בתי מלון בתאילנד– agoda.
עד כה, לא חווינו בעיות, בהזמנה דרך אתר זה. אולם ישנם עוד אתרים רבים ומומלץ לערוך השוואת מחירים, לפני שמזמינים.
7. ארוחת בוקר – כדאי לשים לב שמופיע באתרים מחיר הכולל ארוחת בקר ובנוסף יש מחיר ללא ארוחת בקר. בד"כ התמחור הוא בערך כ- 10 דולר אמריקאי לארוחת בקר, שזאת עלות די גבוהה במונחים של תאילנד.
ארוחת הבוקר בבתי המלון מוגשת בד"כ צורת בופה ובדרך כלל היא מעולה.
אולם המלצתי לכם, לא לקחת ארוחת בקר, כדי שיהיה לכם מקום בבטן, להנות מנפלאות הקולינרייה של העיר בנגקוק.
8. כביסה – ישנם בתי מלון בהם ניתן למצוא בחדר המלון מכונת כביסה ומייבש לשימוש עצמי. הדבר חשוב ומעולה להררי כביסה אשר הצטברו במזוודה שלכם, אם לא מסרתם כביסה עד כה.
למסור כביסה בבית מלון – עסק יקר ולא משתלם. עדיף למצוא מכבסה פשוטה ברחוב או לצאת לשופינג.
9. שירותים נוספים בבית המלון – כדאי לברר מראש: אם תוכלו להשתמש במקלחות במלון, שבדרך כלל נמצאות באזור הבריכה, במקרה שיש לכם טיסת לילה חזרה ולא באמת מתחשק לכם להוסיף תשלום על יציאה מאוחרת מהחדר.
בחלק מבתי המלון, ה"נחמדים יותר", זה ממש מקובל להתרחץ במקלחות הבריכה. תקבלו מגבות וכל מה שנחוץ למקלחת.
10. המלצות ממי שהה במלון – כדי למנוע מעצמכם אכזבות מיותרות, שווה מאוד לבדוק באתרים חוויות עדכניות של מטיילים על חדרי המלון, או קבלו המלצות ממי שהה במלון עצמו.
11. המחיר ודרוג המלון משקפים בדרך כלל את רמת המלון.
12. לקראת שיא העונה – בחודשים דצמבר-ינואר, מחירי המלונות בבנגקוק מזנקים מעלה, ביחס לשאר חודשי השנה ובכלל זו נחשבת לעונה העמוסה, אז לא כדאי לחכות עד לרגע האחרון.
13. לרגישים לרעש כמוני, (עכברת הכפר…הסובלת מרעשי העיר) – בנגקוק היא עיר רועשת, קומות גבוהות עדיפות משיקולי רעש. קחו בחשבון שהן בד"כ הן יקרות יותר.
והציצו נא בפוסט בו אני ממליצה על מלונות בבנגקוק…
וגם בפוסט על מלונות בבנגקוק מחוץ למרכז – ינואר 2020
המלצה על מלון Somerset Maison Asoke Bangkok
מלונות מומלצים בבנגקוק – ינואר 2020
איזה כיף לכם!
החברות היקרות,כמו תאי איר ובנגקוק איליינס טסות משדה התעופה הבינלאומי
חברות לוא קוסט, כמו: איר אסיה, נוק איר, טייגר אירודומות, טסות משדה התעופה הישן.
עקרונית, ככל שמועד הטיסה מתקרב, מחיר הטיסה עולה. המקומות הזולים נמכרים, כמובן תחילה.
קונקשן: חברות הלאו קוסט, טסות משדה התעופה הישן ועל כן, חובה להשאיר מרווח זמן גדול יותר. הנסיעה (בחינם) בין שני שדות התעופה, לוקחת כשעה, תלוי בפקקים.
לפעמים אין ברירה או שנוח יותר לקחת את הטיסות היקרות יותר, הממריאות משדה התעופה הבינלאומי.
לפעמים, בכלל אין טיסות זולות ליעדים מסוימים, בהן חברת בנגקוק איר בעלת שדה התעופה המקומי והמונופול על היעד. כמו לדוגמא: טראט.
טיפ חשוב: לפעמים, חברת התעופה דורשת, במעמד ההזמנה, בשדה התעופה, לראות את כרטיס האשראי, בו בוצעה ההזמנה.
לחברת בנגקוק אירלינס, שהיא חברת בוטיק, לאונג' מיוחד , בו תוכלו להתמקם על כורסאות נוחות ולהנות מאוכל, שתייה ואינטרנט חופשי. כל מה שנדרש הוא להראות את כרטיס הטיסה בכניסה.
חברות הלוא קוסט, הטסות משדה התעופה הישן, דונג מואן, מסיעות אתכם באוטובוסים חינם משדה התעופה הבינלאומי לשדה התעופה המקומי הישן. (ביציאה , פנו לימנית ביותר, בקומת המסד)על מנת לעלות לאוטובוס, נדרשים להציג את כרטיסי הטיסה.
השדה הישן עבר שיפוץ מסיבי והוא ממש נחמד. הרבה מסעדות בהן אוכל טעים במחיר סביר לשדה תעופה.
.
תמונה ישנה משדה התעופה החמוד של טראט, שהוא בבעלות בנגקוק אירלינס, (כמו גם שדה התעופה של קו-סמוי) . ההסעה באוטובוס המצויר למטוס הצבעוני של חברת בנגקוק אירלינס, הזכירה לנו, אז, את הנסיעה ב"רכבת יום ההולדת " של המושב.
טיסה נעימה.
קודם כל, אתם בתאילנד ולא בהודו. אפשר לנשום לרווחה ולאכול כמעט הכל ללא חשש.
כאשר הקהל במסעדה גדול, כלומר המסעדה פופולרית בקרב האוכלוסיה המקומית ותחלופת האוכל אם כך, גדולה. סביר להניח שהיא אכן מסעדה טובה.
ואם בכל זאת לא השתכנעתם, חפשו מדבקה כזו: היא מראה את התאריך האחרון בו נבדקה המסעדה ונמצאה ראויה.
ביום, יש שם סתם רחוב. בלילה מסעדה:
עם חברים במסעדה שצצה רק בלילה. אודון טאני 2014
ב1998, חזרנו לתאילנד, זוג צעיר עם ילדים קטנים. אחד ישן כל הדרך על רצפת המטוס מתחתינו ואחד עלינו.
מאז, הקפדנו לחזור לתאילנד כמעט כל שנה.
בטיול שנתי של גן "דקל" בשנת 2000 , ביקרו הילדים ב"חי רמון" והחזיקו נחש. הילדים נשאלו: "האם מישהו החזיק נחש ?". והחמוד שלי ענה: "בטח, אני, בתאילנד". המדריכה השיבה בשיא הרצינות: "מה בטיול של אחרי הצבא?"…