קטגוריה: אוכל

  • פרש רולס בנוסח הבית

    פרש רולס בנוסח הבית

    אם יש משהו שכן אהבתי בויטנאם – הרי היו אלה ה"פרש רולס"

    דפי אורז ממולאים

    טיול של חודש בויטנאם, לא השאיר אותי נפעמת. אולי כי היה זה חודש ינואר, אשר פחות מומלץ לטיול. אולי המלונות, שלא היו מפנקים כפי שאני רגילה, אולי כי אני חובבת תאילנד במקור. בכל מקרה, כן אהבתי את הרעיון של: "פרש רולס". בויטנאם הם הוגשו כיריעות בצק אורז דקיקות ומבחר מוצרים טריים למילוי, לצד רוטב טעים.
    כשחזרתי הביתה, אימצתי את הרעיון. 
    וכך זה קורה אצלנו בבית:

    רשימת מצרכים וראו עצמכם חופשיים לגוון, לשנות ואו להשמיט:
    רצועות דקיקות של גזר, צנון, מלפפון ,קולרבי (או מה שיש במקרר)
    איטריות שעועית מושרות במים לפחות כשעה, עד ריכוך.
    עלי בזיל טריים – ממש ממש חשוב.
    אפשר לגוון בעלי נענע, טרגון או כל תבלין שאתם אוהבים.
    נבטים טריים. אגוזים, שקדים, זרעי חמניה, דלעת וכדומה, קצוצים, מטוגנים במעט שמן זית עם תיבול עדין בשום, סוכר קוקוס ומלח. רצוי להכין מראש ולקרר.
    ג'ינג'ר מסוכר קצוץ – מוסיף נגיעת מתיקות.
    משחת וואסבי: אני מכינה ממעט אבקה מומסת במים עם מעט סוכר. מוסיף מעט עניין למנה.
    דפי אורז (במקרה שלי, מקפידה שיהיו ללא גלוטן, כלומר מאה אחוזי קמח אורז, ללא תוספת קמח חיטה.(אגב, בויטנאם מאוד שכיח לראות כיצד מכינים את עלי האורז בצורה מסורתית).

    עורמים את כל החומרים מסודרים מראש. מטרידים איזה איש יקר ממנוחתו. איש אשר אוהב לגלגל וליצור רולים אחידים במראם. 
    לוקחים יריעת אורז ומרטיבים קלות במי ברז. משטחים על צלחת וממלאים:
    תחילה בירקות, אטריות השעועית, מפזרים למעלה את תערובת האגוזים, כשני עלי בזיל וכמה טיפות מרוטב הוסאבי.

    פרש רולס

    כשלקחנו הפלגה במפרץ היפה אך המאכזב – הלאלונג-בי. יפה – כי כך הוא. מאכזב- בגלל כמויות התיירים הבלתי אפשריות ובכלל כי הכל שם תיירותי עד זוועה. ותאכלס, בתאילנד, יש נופים כאלה, בקטנה ובשקט. בקיצור, בהפלגה איתגרו את התיירים בהכנת אגרולים. לרובם לא היה מושג איך לגלגל.
    אז הנה: שמים מעט מילוי ליד קצה יריעת האורז. מגלגלים גילגול אחד ואז מקבלים פנימה את הקצוות ורק אז ממשיכים לגלגל עד הקצה. לא תורה גדולה.

    שימו לב, לא להצמיד רול לרול, כי הם יידבקו. אם מכינים מראש, יש לעטוף בנילון נצמד, מחשש יובש.

    כיף כיף, למרות הטירחה. בתאבון

  • ממרח צ'ילי מתוק כמו בתאילנד

    ממרח צ'ילי מתוק כמו בתאילנד

    עברו כחמישה חודשים מאז הייתי בתאילנד לאחרונה (וכן, אני סופרת….)והנה אני מתגעגעת. לפחות במטבח אני יכולה להריח את הטיול הבא.

    פלפל צ'ילי מתוק

    שבת בבקר בערבה. בחוץ כ-43 מעלות. בוחרת במזגן שבבית.
    געגועים לתאילנד מביאים אותי לצאת מעצלותי למטבח: מפרקת פלפלי צ'ילי יבשים מתוקים מזרעיהם ואז קולה אותם בעדינות במחבת ללא שמן, על אש קטנה. הבית מתמלא בניחוח נעים המסמן התחלה של משהו טוב.

    בתאילנד, ברור כי משתמשים בבצלצלי שאלוט. אצלנו בערבה, עדין לא התפתחנו מספיק ויש לנו בצל יבש רגיל. בשלב הזה אני חורכת חתיכות בצל ושום באותה המחבת.

    צ'ילי מתוק טחון

    הצ'ילי החרוך מפיק ריח נפלא ולאחר שהתקרר, עובר טחינה לאבקה. וכבר אני מתמלאת תקווה לארוחת צהרים.
    כעת נותר למעוך במעבד מזון הכל יחד: אבקת הצ'ילי שהכנתי, שום ובצל חרוכים. מעט רוטב סויה.  תרכיז תמרינדי, סוכר דקלים ומעט שמן קוקוס. אחרי שהכל הופך לעיסה ריחנית מעבירה למחבת ובה מעט שמן קוקוס לטיגון עוצמה.

    הממרח מבעבע ומתרכז. אני מרגישה לזמן קצר, כמו טבחית תאילנדית וזה מרגיש נחמד.
    את הרוטב המצומצם אשמור בקופסית במקרר. כף ממנו, בכל פעם מחדש,  תעשה את העבודה.

    צמחוני תאילנדי

    וככה נראתה ארוחת הצהרים שלנו היום. בתאבון ולחיי הפעם הבאה במהרה בתאילנד.
    הוא פורש לשנ"צ שבע ומסופק.
    אני מסיימת את הפוסט וממשיכה לחלום.

    מצרכים הדרושים למתכון:
    מקבץ נאה של פלפלים ארוכים מתוכים מיובשים.
    סוכר דקלים – אפשר להמיר בסוכר קוקוס או סוכר חום. רוטב סויה. תרכיז תמרינדי. שמן קוקוס או שמן שומשום.
    שיני שום. בצל שאלוט או סתם בצל יבש.

    לעוד פוסטים על מטעמים באווירה תאית:

    סלט סום טאם

    מתכון להכנת טופו טרי ביתי 

    פרש רולס בנוסח הבית

  • בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    בדרכים בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    יום מופרע בהחלט בדרכים : מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי

    עזבנו בעצב את פינת החמד שלנו – המלון הנהדר בצ'אנג ראי  – Bura Resort והתחלנו לרדת לכיוון צ'אנג מאי. כארבע שעות נהיגה מפרידות בין שתי הערים הגדולות, כך הראתה לנו המפה. תלוי בבחירת המסלול וקצב הנהיגה.
    רגע. בעצם, אני צריכה להתחיל את הפוסט  בצורה אחרת…
    בחרנו לטייל בצפון, בעצם בגלל המקדשים התלויים של Wat Chaloem Phra kiat  
     מקדשים שעד כה, כלל לא ידענו על קיומם, עד שמצאתי תמונה שלהם בבלוג הנהדר של Thilandtripcanvas.
     הצצתי בבלוג והחלטתי "לאמץ"… וכך נבנה מסלול שבסופו של דבר יביא אותנו למקדשים התלויים. 

    Wat Chaloem Phra  Kiat

    לאחר כשעתיים וחצי מצ'אנג ראי התחילו לבצבץ מראשי ההרים, הכיפות הלבנות – הסטופות של Wat Chaloem Phra Kiat. תמהתי, האם לשם מועדות פנינו?
    הגענו. היה ברור לנו שיש איזוהי דרך הגיונית לעלות לראש ההר, אלא שלא. היו לנו מחשבות של ויתור…
    ואולם הקפצה לתחילת המסלול בטנדר פיק אפ בעלות של כ270 באט לתייר מערבי, זיכתה אותנו בכרטיסי כניסה מושקעים.
    הגענו לתחילת המסלול בכפכפים ועם בקבוק מים קטן והרבה חששות, שאנחנו נעפיל?…
    מאז הר פופה במינאמר נעשנו חשדניים בנוגע לטיפוס למקדש גבוה…ממש, אבל ממש, קיוונו לאיזה רכבל או  מעלית או  לפחות חמור משא נחמד?…

    כרטיס הקפצה לואט צ'אלום פרה קיאט

    ואז ראינו את הגברת העירונית הזו, מעפילה בהר. בתנועות ידיים חינניות הבהרנו לה, שאם היא עולה, גם אנחנו עולים. 
     עלתה.
    עלינו.
    הגענו לפסגה.

    הגענו הידד! הנוף הנשקף היה מעורר השראה ומצב רוח. 
    וגם זכינו לקיים מצוות עלייה לרגל ושימחנו איזה אל.

    ואז נשארה לנו רק הירידה.

    זו שתמיד מגיעה אחרי עלייה…

    הדרך הארוכה לצ'אנג מאי עדין חיכתה לנו. התחלנו לנסוע.
     מצאנו עצמנו בדרך מתפתלת בתוך יער שאינו נגמר.

    תחילה, נהנו מהנוף בקרחות היער. אחר-כך, היער התעצם. הדרך התפתלה. נזכרנו בדרך המתפתלת לפאי...
    הפעם התפתלה לנו הדרך אפילו יותר. ללא שום אפשרות עצירה בשולי הדרך. השמש שקעה ואנחנו עדין ביער. לאט לאט מחוון הדלק החל להראות סימני מצוקה וגם אנחנו.
    באיזה שלב שהוא, החלו לצוץ כפרים קטנים ביער. אם יש כפרים, ויש כלי רכב, מוכרחה להיות איזו תחנת דלק מקומית. מצאנו. למעשה מצאנו ארון תדלוק קטן. הכנסנו כמה שטרות ויצא דלק. מלאי הכרת תודה מהרנו להמשיך לכיוון צ'אנג מאי

    הלו, חכו רגע… טרם נגמר היום. 
    הגענו למלון Zensala Riverpark Resort בצ'אנג מאי רעבים ביותר. משולהבים מתמיד, פרועים כרגיל. 
    החלטנו ללכת למסעדה בקרבת מקום. שמונה דקות נהיגה מהמלון. 

    מסעדת דוויס בצ'אנג מאי

    מצאנו עצמנו במסעדת פאר : המטבח של דויד. David's Kitchen.
    האמת, לא הספקנו ממש להבין לאן נקלענו.  כי נאמר לנו שאין מקום משום שלא הזמנו מראש. פנינו לעזוב ואז הופיע דיויד…
    סוף מפנק ליום מרגש: דיויד התגלה כיהודי חם ומקסים, הזמין אותנו לאכול במסעדה. מצא לנו שולחן בחדר המהודר, בין כל האנשים המהודרים. התפריט המערבי ערב לחיך שהסכים להיעתר בשמחה למנעמי הפרמזן והחמאה, אחרי שבוע אסייתי עז ויום מפרך. 
    אין ספק, סיום טעים בהחלט ותודה לדיויד שקיבל אותנו במסעדת הפאר שלו.
     למרות הופעתנו המרושלת, למרות האבק על הבגדים והכפכפים המקומיים.

    לעוד טיולים באזור צ'אנג ראי לחצו כאן וגם כאן.
    לעוד טיולים באזור צ'אנג מאי לחצו כאן

    נ.ב צמחוני
    להפתעתי הרבה, במסעדה הקטנה בנקודת ה"הזנק" לעלייה למקדשי ההר – מצאתי תפריט צמחוני, כתוב באנגלית!
    דאגו לי אלי ההר…

    צ'אנג מאי ינואר 2019
  • ירוק, צמחוני ומטוגן

    ירוק, צמחוני ומטוגן

    מי לא אוהב משהו ירוק צמחוני מטוגן?

    טוב, אתם כבר יודעים שאני חולמת על תאילנד כל הימים. תמיד מתכננת את הטיול הבא, למקרה שהוא יפול עלי פתאום.
    וביום סגריר נדיר בערבה, כאשר אני מתגעגעת לטעמים.  אין ברירה אלא לאלתר את תאילנד אצלי במטבח.. 

    מיד התנפלתי על שקית בצל ירוק מהצרכניה והנה אני מכינה חטיף תאילנדי מטוגן. מה כבר יכול להיות לא טעים בחטיף תאילנדי מטוגן?
    (במקור התאילנדי מכינים מירק שהוא משהו בין בצל ירוק לעלי שום).

    את המאכל הזה, אני מגלה בדרך כלל בשוק, כשאני ממש רעבה וסביבי מליוני דוכני אוכל שאינני יכולה לאכול. (צמחונית אדוקה)
    ואז לפתע, בקרן זווית, אני מזהה את המחבת הגדול ובו מטגנים את הדמפלינג הטעימים האלה. 
    Kanom Guchai Tod  מציל אותי בכל פעם מחדש.

    בקערה: ערבבתי בצל ירוק חתוך (במתכון האמיתי – בצל ירוק תאילנדי שהוא מעין הכלאה בין בצל ירוק-עירית ושום. הוספתי את התבלינים הנדרשים: סוכר – כמובן. כי כמעט ואין מאכל תאי ללא. (במקרה שלי, הוספתי סוכר קוקוס).
    רוטב סויה (ללא גלוטן, אצלי במטבח). מלח, אבקת סודה לשתייה לשמירת הצבע העז. שמן (התלבטתי איזה שמן? מה שמן זית?… אז הוספתי שמן שומשום שמתקשר יותר למזרח). מעט אבקת שום – ליצירת טעם כמו שום… ערבבתי היטב  והשהתי לרבע שעה. 

    בסיר קטן ועל אש קטנה הכנתי רביכה ממים , קמח אורז (היה לי רק קמח אורז מלא… אין ברירה – זה יצליח) וקמח טפיוקה. מערבבים עד שנוצרת מעין דייסה. אותה מערבבים עם הבצל הירוק וקדימה לכלי אידוי. 

    דאמפלינג בצל ירוק מטוגן

    אחרי המתנה קצרה לעיסה שמתמצקת לה בעדינות בכוח האדים, מתקבלת עיסה מוצקה יחסית, אותה ניתן לחתוך לנתחים ולטגן בזהירות על אש קטנה במחבת גדולה.

    טוב… אני לא ממש מוצלחת כמו התאילנדים, אבל אפשר להסתפק בטעימה קטנה לתגבור הגעגוע.

    ומכיוון, שאת המתכון למדתי מיוטיוב. הנה הקישור לשפית אחת מופלאה ביותר, אשר מלמדת אותנו מתכונים תאילנדים האמיתיים. 

    בתאבון…

    למתכון סום טאם ג'ה – סלט פפאיה צמחוני, אשר מרגיש נכון עם הירוק המטוגן הזה – לחצו כאן

  • להכניס את הודו הביתה – טעם של מלאי כופתה

    להכניס את הודו הביתה – טעם של מלאי כופתה

    פתאום התחשק לי מלאי כופתה.

    במטבח של מטיילת
    שלב ראשון בהכנת מלאי כופתא

    אולי בגלל שאני מקורקעת, עקב נסיבות החיים ולא מצליחה, בזמנים אלה, לפרוס כנפיים. מוצאת עצמי מתגעגעת.
    נשארה בידי חדוות היצירה של הכנת טעמים אשר יסחפו אותי למחוזות רחוקים.
    את הודו, אני בוחנת  תמיד מבעד למלאי כופתה.
    יש פעמים בהם אני מתענגת ולפעמים  גם מתאכזבת.
    לא הרבה נדרש על מנת להכין מלאי כופתא ולכל טבח  ברחבי הודו,יש את הכיוון שלו.

    התחלתי בעצם בהכנת פירה עד לשלב המעיכה. שבו אין להוסיף נוזלים. מתקבל פירה יבש.

    טיגון בצל יבש בשמן קוקוס.
    בצל נוסף נכתש במעבד מזון, עם ג'ינג'ר ואגוזי קשיו למחית חלקה והתווסף למחבת.

    תבלינים הודיים
    הל, פלפל אנגלי, ג'ינגר וכורכום

    נוספו למחבת גם: אבקת כורכום זהובה. גם יפה וגם בריאה.  הל (קרדמון) ופלפל אנגלי, אשר בהודו מכונה גם "Allspice" – בזכות היותו תחליף לתבלינים רבים.
    נכתשו ידנית בעלי ומכתש. מעט קינמון – מוסיף המון, מלח, צ'ילי אדום מהגינה,  ובהמשך חלב קוקוס ומים במידהוהרוטב מתעבה מדי. הנה, הרוטב מוכן.

    את הפירה אני חופנת בידי וממלאה את חלל הכופתא בצימוקים קטנטנים וטעימים. מגלגלת באבקת קורנפלור ומיד למחבת הרוחשת (שמן קוקוס כמובן). מטגנת עד הכופתא עד הזהבה ומטביעה במחבת הרוטב.
    נותנת לרוטב לכסות את הכופתאות ולהתבשל עוד קצת והקסם מוכן.

    אוכל הודי
    מלאי כופתא בהכנה עצמית

    המחבת מבעבעת. השכנה ממול נכנסת וזוכה לטעימה ראשונה. כי הריח מטריף והודו אצלי בבית.

    בתאבון…

    נ.ב הולך נפלא עם נאן במחבת הקרמיקה ההודית שלי...

    המצרכים הדרושים:

    תפוחי אדמה
    שמן קוקוס
    חלב קוקוס
    אגוזי קשיו
    בצלים
    ג'ינג'ר
    צ'ילי
    הל
    פלפל אנגלי
    מלח
    קינמון
    כורכום

  • סיאם-ריפ (Siem Reap) על כל פלאיה

    סיאם-ריפ (Siem Reap) על כל פלאיה

    סיאם-ריפ על כל פלאיה, נמצאת מרחק של כשעת טיסה בלבד מבנגקוק. יעד נהדר לשילוב עם טיול בתאילנד.

    ניתן לבחור בין כמה חברות תעופה, במחירים כ-200 דולר הלוך ושוב. פרט לשיקול הכספי, שימו לב, מהיכן ממריאה הטיסה: מהשדה הבינלאומי או המקומי. Thai Air Asia, Thai Airways, Thai Smile Bangkok Airways .:
    לפחות שלושה ימים נחוצים לטיול באנקור ואט וסביבות סיאם ריפ. תעשו לעצמכם טובה ותתכננו על עוד כמה ימים.
    סיאם ריפ התפתחה מהר מאוד בשנים האחרונות והפכה מאוד ידידותית למשתמש. מבחר עצום של מלונות בכל הדרגות ומרכז עיר מגניב. השיקול לבחירת המלון, עבורינו בדרך כלל, מרחק הליכה רגלית למרכז העיר. שלא נצטרך טוקטוק על מנת להגיע בערב למסעדות. וכך יצא, שמכל המבחר העצום, בפעם האחרונה, בחרנו דווקא במלון צנוע. חדר פשוט, מעוצב בטעם מקומי, אבל מרווח. מה שעשה את המלון לאהוב היו אנשי הצוות אשר עשו כל מאמץ להבטיח לנו שהות נעימה במלון ובעיר.
    מסעדות רבות וטובות ממלאות את מרכז סיאם ריפ. מכוני מסג', חנויות בגדים ומזכרות ומרכזים לעתיקות, אמנויות מקומיות ומלאכות ייצור, סבונים, אריגים, קטורות ועוד.

    Insects Bar
    בר חרקים בסיאם ריפ
    כאשר נוחתים בסיאם ריפ, בדרך כלל, נהג הטוקטוק הראשון שלוקח אתכם משדה התעופה למלון , יהפוך לנהגכם למשך כל השהות. הם אלופים בלטעת בכם רגש אחריות כלפיהם. על הטוב ועל הרע.
    tuktuk at Siem Reap
    טוקטוק בסיאם ריפ

    והנה סיפור: אחרי טיול בן חודשיים ברחבי תאילנד, בו לא פגשנו כלל בישראלים אחרים, הגענו לסיאם ריפ, לטייל ולפגוש בחברים אהובים. ישבנו להנאתנו במסעדה המעולה מאוד Chamkar Vegetarian Restaurant ופתאום שמענו מאחורינו את המשפט הבא: "אוי… הנה ההורים של עודד"… שתי בנות, ששרתו עם עודד שלנו בצבא, זיהו אותנו מתמונות משפחתיות שראו אצל עודד. כמובן, שמנקודה זו, הן אומצו על ידנו…

    מלבד עתיקות אנקור אוט הנפלאה בעולם. אפשר לעשות טיולי יום מסיאם ריפ לקצוות. לסכם מראש על היעד עם נהג הטוקטוק ולצאת להרפתקאה.
    משיחות עם נהגנו, הצטיירה לנו תמונת מצב של ארץ חלשה. שלטון מקומי מושחת והשתלטות מאפיות רוסיות, סיניות ויטנאמיות על כל נכסי הארץ. וכך, לדבריו, הוא ניסה להביא אותנו למקומות בהם תשלום הכניסה יגיע לקמבודים ולא לאחרים. לכן בחרנו הפעם, לנסוע לכפר הצף הקמבודי Kompong Phluk Floating Village ולא לכפר הצף הויטנאמי. סתם נקודה למחשבה.

    floating Cambodian village
    הכפר הקמבודי הצף

    הדרך לכפר די ארוכה ומרובה הרפתקאות. השיט בכפר הצף, הזכיר לי את הסרט "עולם המים"…
    שיט נוסף בסירה קטנה עוד יותר, בין עצי המנגרובים בביצה.

    השקענו ונסענו גם למקדשי אנקור המרוחקים יותר והרווחנו דרכי עפר יפיפיות, מראות כפר ושלווה והעדר תיירים במקדשים.
    הנסיעה בטוקטוק הפתוח לניחוחות, לאבק, לטלטלות הדרך, מעצימה בהחלט את החוויה. אין כמו לחזור מאובק מטיול מעניין…

    lotus flowers in the local market at Siem Reap
    פרחי לוטוס בשוק המקומי
    בקשו את נהגכם הנאמן לקחת אתכם לטיול בשוק המקומי של סיאם ריפ, המלא צבעים וניחוחות. קנו שם לוטוס ורוד והגישו אותו מנחה לאלים במקדש הרחוב המקומי, הנמצא בקרבת שדרת עצים מוכי עטלפים ולשלשת, ממש במרכז העיר.
    Siem Reap 2014
  • פאד-תאי בשניקל? מישהו ?

    פאד-תאי בשניקל? מישהו ?

    אף פעם לא נמאס לנו לאכול פאד-תאי בתאילנד

    מנת הרחוב הצנועה המגיעה בתוספת כרוב חי, פולי שעועית ארוכים ופציחים מרוב טריות. הר של נבטים. בוטנים קטנטנים ופינת לימון חתוך.
    בארץ, הפאד-תאי, עבר סוג של גיור וטרם טעמתי אחד ראוי.

    כיאות לצמחונית אדוקה שכמוני, אני מבקשת : Pad-Thai Jay. בדרך כלל זה עובד. 
  • כמעט כמו לשתות לאסי זעפרני בשוק כיכר השעון בג'ודפור

    כמעט כמו לשתות לאסי זעפרני בשוק כיכר השעון בג'ודפור

     לשתות לאסי זעפרני הכי טעים שיש בהודו:

    לאסי זעפרני : טעים ביותר בכיכר השוק בג'ודפור רג'סטאן. אבל אם אתם לא שם כעת:
    קחו רוויון. השרו קמצוץ חוטי זעפרן אמיתי (היזהרו מחיקוים – סיבי קוקוס צבועים באדום) במעט מים רותחים לפחות כשעתיים. הכינו  מעט אבקת הל טחון. ערבבו הכל עם מעט סוכר, על פי טעמכם. מוסיקה הודית ואתם כמעט שם.
    לינה נהדרת במבצר, מרחק לא גדול מהעיר  ג'ודפור : Fort Chanwa – להרגיש כמו מהרג'ות וללון בתוך מוזיאון !
    ואם בשוק כיכר השעון אתם מסתובבים, אל תשכחו לקנות תבלינים בחנות תבלינים הנקראת כמובן : תבליני המהרג'ה.

    ג'ודפור 2011

  • אכלתם פעם כופתאות שומשום שחור ברוטב תה ג'ינג'ר סיני במסעדה על גדת נהר המקונג?

    אכלתם פעם כופתאות שומשום שחור ברוטב תה ג'ינג'ר סיני במסעדה על גדת נהר המקונג?

    מצאנו לנו פינת חמד על גדת נהר המקונג קונג'יאם: מפגש נהרות ה"מקונג" ונהר ה"מון" אשר יוצר מפגש צבעים מיוחד.

    הצבע הכחול מגיע מנהר ה"מון" ולעומתו, נהר ה"מקונג" תורם את הצבע החום.  בהמשך, הם מתערבבים.
    (כמעט כמו בשיר של דתיה בו-דור : "כך נולד הצבע" )

    מפגש צבעי הנהרות במקונג

    המלון, שהיה ממש על גדת המקונג ומטעמי המסעדה השאירו לנו טעם של עוד. עוד נשוב. 
    confluence of the chocolate-brown Mekong and the deep blue Mun rivers Khong Jiam
    נהר המקונג לעת שקיעה

    לא להחמיץ לרדת לגדת נהר מקונג מוזהבת לעת שקיעה.
    לשבת על הסלעים, להתבונן בסירות וסתם לבהות.

    [caption id="attachment_2992" align="alignnone" width="3264"] sun set at the confluence of the chocolate-brown Mekong and the deep blue Mun rivers Khong Jiam

    למלון    ולמתכון

     khong jiam  מפגש נהרות 2014