מודה, שקפצנו לקמפנג פאט (,Kamphaeng Phet) כי היא נמצאת על הדרך מצ'אנג מאי לנקון סאון, בדרך לפגוש את סאנן. חבר תאילנדי מהערבה. קמפנג פאט, כיאות לעיר שאינה תיירותית כלל, גרמה לנו הנאה רבה.
באתרי העתיקות היינו רק אנחנו והעורבים. הרגשנו לרגע כמו ב"משחקי הכס". (רק שהיה חם וג'ון Snow לא היה שם).
שוק לילה נחמד וטיילת ליד הנהר, מקדש מקומי, אתר מעיונות חמים וזהו.
ישנו במלון מקומי, מצוין. מצוחצח ומבריק Navarat hotel. נהננו ממסג' מפנק על כיסא נוח בטיילת. ביקרנו בכל אתרי העתיקות: הרחוקים והקרובים ותמיד – לבד. ואפילו חשבנו לאמץ לנו איזה פסל בודהה מתפורר, אולי אף אחד לא ירגיש בחסרונו.
אתר מעינות חמים: Phra Ruang Hot Springs – סיפק לנו מנוחה ושיכשוך בחדרון פרטי מצחיק. רק מסג' ליד הכניסה, השאיר אותנו מאוכזבים מאוד.
בעיר, נהננו יחד עם כולם במקדש המקומי ויש להם פטנט מדליק לתפילות דרייב-אין.
החוויה מתעצמת כשאתה מטייל לבדך באתר עתיקות יפה. לרגע קל, אתה אפילו מסוגל לדמיין עצמך עובר לגור שם, בשקט הנהדר והשלו שבמקום. לא הרבה טורחים להגיע לפינות החמד הנסתרות של תאילנד ולדעתי הן מדהימות.
הגענו ללון במלון ענקי ונטוש Phanomrungpuri – בדרך לפסטיבל הפילים בסורין אשר נמצאת בחבל איסאן. המלון בסגנון תאילנדי מיושן (אולי שיפצו מאז… אבל לא נראה לי), כלומר לא משהו. אבל נקי ונוח. הנחמדות שלטה במקום ומחיר הלינה היה פשוט זול. משם הדרך אינה ארוכה עד לעתיקות Phanom Rung historical site. מקדש בסגנון קמר, אשר השתמר בצורה יוצאת דופן. מבנה דמוי פירמידה, הניצב על גבעה.
להשלמת החוויה, כדאי להמשיך ולנסוע עוד כחצי שעה עד לעתיקות-Ruins of Muang Tum temple– מקדש הנטוע על ברכות מים עתירות לוטוסים ורודים. השלווה שם, העדר התיירים והשקט, היו אינ-סופיים.
לאודון תאני יש אצלנו פינה חמה בלב : "התאילנדים שלנו" גרים באודון וסביבתה.
כל כמה שנים, אנחנו מגיעים לביקור של העובדים התאילנדים שלנו באודון טאני. מפגש חברים מסורתי. עושים סיבוב במטעי הגומי של טיום. בדרך עוצרים לאכול במסעדת הדרכים של אחותה.
מבקרים בחוות סחלבים שבעיר אודון טאני. שם, מבטיחים לנו כי נראה סחלב הרוקד לצלילי מוסיקה. ניתן לקנות שם בושם סחלבים אותנטי.
משם ממשיכים לביקור באתר המורשת ההיסטורי Ban Chiang הצמוד לעיר אודון תאני. אתר מורשת עולמית בחסות אונסקו. ובחנות המפעל לקרמיקה ע"ש המלכה הצמודה אליו. ובה ניתן לרכוש מוצרי קרמיקה חביבים, מקוריים וזולים להחריד.
יום נוסף – סיבוב לא קטן לערים שעל גדת המקונג. נפרדים בדמעות ומבטיחים להגיע שוב.
אנחנו נהנים מהמותרות של להיות לרגע עם מקומיים ולא להרגיש כתיירים. לאכול בתאילנדית, לטייל בתאילנדית ולהינות בסיגנון תאילנדי עם חברים מקומיים.
לעיר העסקים הזו, ניתן להגיע בטיסה. יש בה שדה תעופה פעיל, השכרות רכב ומלנות עסקים, לצד מלונות קטנים ושכונתיים.
לפסטיבל העיר העתיקה פימאי רצוי להערך מראש : רצוי לברר את מועד הפסטיבל במדויק (חודש נובמבר), באתר רשמי של הפסטיבל. להזמין מקום לינה מראש .
אנחנו לנו בעיר, אשר חשבנו בטעות שהיא קרובה לפימאי : נקון רצ'טסימה. אחר כך,הבנו כי נקון רצ'טסימה מרוחקת כשבעים ק"מ בערך מפימאי העתיקה עצמה. בעיר פימאי יש מלונות, אבל ההיצע, אז (2014), היה דל ובדרגת תיירות נמוכה. וכך, די מוקדם בבקר, נסענו לפימאי, מה שהסתבר כמוצלח ביותר: בוקר הפסטיבל התחיל בתחרות שיט סירות ארוכות ומרובות חותריםעל הנהר.
הקהל המקומי עודד את המתחרים. נבחרות הגיעו מכל הישובים הסמוכים. האנרגיה היתה מחשמלת. תיירים זרים כלל לא פגשנו.
על מנת לנוח מעט בצהרים, לקחנו חדר במלון מקומי, הצופה על הנהר. בסכום נמוך, יכולנו להרשות לעצמנו לצפות במרוץ ממרפסת המלון וגם לנמנם מעט בחסות צינת המזגן. אחר- הצהרים, יצאנו לאתר העתיקות. על מנת להשיג כרטיסים לפסטיבל, נדרשנו להרשם החל משעה 16:00 בקופות שבאתר ולאסוף את הכרטיסים לפנות ערב. הכרטיסים לתיירים היו בחינם ! ממש לא מובן מאליו. עד המופע, היה מספיק זמן לטייל באתר העתיקות היפה (שוב,כניסה בחינם, בזכות הפסטיבל) ולטעום מעדנים מקומיים מדוכני האוכל הרבים, שצצו ככה בן רגע באזור העתיקות. והפסטיבל עצמו – היה מהמם ! רקדנים ורקדניות בשלל צבעים ותחפושות, פירוטכניקה, אש וצלילים. חווית מיסטית משהו. והכל מתוך סיפורי המיתולוגיה התאית.
בתום הפסטיבל, נסענו בחזרה, בדרך מוארת ובטוחה למלון בנקון רצ'טסימה. בנקון רצ'טסימה, אין הרבה דברים מרתקים לראות. עיר תאית טיפוסית. שוק יום ושוק לילה פעיל ענקי. לינה במלון עסקים ענק – Sima Thani Hotel לקישור לשווקים בעיר- לחצו כאן
החדר נוח ומפנק. מיטות נהדרות ממש! ארוחת בקר טובה. המלון ממש בתוך הסנטר וזה נוח מבחינת קניות, אוכל ומסאג'. לטובת הצמחונים- טבעונים: יש בטרמינל בקומת האוכל דוכן טבעוני. שימו לב, כי האוכל עשוי להיגמר בשעות הערב.
שוק הלילה מוסיף להיות ענק ומרשים! ויש בו דוכן אוכל טבעוני! זהו אותו על פי הדגלים הצהובים.
ומכיוון, שהיינו כבר הרבה פעמים בבנגקוק, אנחנו מחפשים בכל זאת, משהו חדש, כזה שטרם ראינו. אז הנה אוסף של כמה מקומות משונים – אטרקציות מיוחדות אשר בקרנו בהם משך השנים.
מוזיאון הפיל – ארואן
Erawan Museum – מתי יצא לכם לטפס בתוך ראש של פיל, יותר נכון שלושת ראשיו של הפיל? במוזיאון Chang Sam Sean במרחק מה מלב העיר בנגקוק נמצא המקדש המקסים הזה. יש לקחת מונית לשם . הכניסה בתשלום. המבנה, הפיל הגדול, עשוי מ 250 טון של ברונזה טהורה, גובהו 29 מטר ורוחבו 39 מטר. באזור. מעיון באתר של המוזיאון, נראה לי שאם מזמינים כרטיס באתר און-ליין, תוכלו לחסוך די הרבה במחיר הכניסה. אפשר גם לקנות כרטיס משולב במחיר מיוחד למוזיאון ארואן והעיר העתיקה. רצוי און-ליין מאתרים כמו klock
מוזיאון ארואן
העיר העתיקה – Ancient City Bangkok
אם אתם כבר בסביבה, אפשר לשלב עם ביקור עצלני בעיר העתיקה- Muang Boran: מאותו בית היוצר. ולמה עצלני? כי ניתן לשכור במקום רכבי גולף ( 300 באט לרכב גולף לארבעה, לשעה) ולנסוע להנאתכם באתר אשר בו אוסף גדול ומרשים של בתים עתיקים מכל רחבי תאילנד. מצוין במיוחד כשהרגליים התעייפו ממסעות הקניות האינסופיות בבנגקוק.
Buddha Dharma Relics museum
מוזיאון הבודהות : אוסף מהמם של בודהות מכל העולם. מכל הגוונים והגדלים. הכניסה חינם, אבל מבקשים תרומה. שווה לטרוח ולהגיע.
מוזיאון הבודהות בבנגקוק
הערה: במסגרת עידכון הפןסט, ניסיתי לחפש את המוזיאון הנ"ל בגוגל מפס ובחיפוש רגיל, ללא הצלחה. יתכן והמקום לא קיים יותר.
Shrine of Goddess Tubtim
מקדש המוקדש לסגולה לפריון : המקדש חבוי בגינה שמאחורי מלון ענק : Swissotel Nai Lert Park Bangkok Hotel פינים …בולבולים…זרגים… בגדלים שאינם מביישים אלים, נמצאים שם בכל פינה. מקושטים במנחות זרים, אשר הביאו נשים עקרות. Shrine of Goddess Tubtim
מקדש לאל הפריון
אין עידכון לגבי אתר זה, בשנת 2025.
יש תנין בצ'ינה טאון !!! בברכה בתוך מקדש קטן. זו במידה ואתם ממש חובבי קרוקודילים. Wat Chakrawat המקדש מוכר גם בשם : מקדש התנינים.
הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים. אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט מבינה את מקומם של הפילים במורשת המלחמה והקרבות של פעם.
יום לפני הפסטיבל הסתובבנו ברחובות העיר סורין וצפינו בבני הנוער המכינים את תהלוכת הענק. אהבתי, שכמו אצלנו במושב, הנוער לוקח חלק נכבד בהכנת אירועי תרבות.
בלילה, במרכז העיר, הוצבו כל העגלות, עמוסות המזון לפילים והיה שמח בכיכר. למחרת, הוצבו העגלות בצורת מזנון עצום להאכלת הפילים.
יש להערך מראש לפסטיבל: להזמין מקומות במלונות, כמה שיותר מוקדם. אנחנו בחרנו במלון מרטינה. מלון בסיגנון מוטל (חניית הרכב בקדמת החדר). אמנם עיצוב החדר היה בסגנון תאילנד מיושן ולא מדליק, אבל הכל מרווח, נקי ומטופח. היתרון הגדול ביותר היה, שבעלי המלון המקסימים ארגנו עבור אורחיהם, את כל הכרטיסים הרצויים, כולל הסעה הלוך וחזור. והכל התבצע בצורה מעוררת התפעלות.
מופע בעתיקות סיקורפום (ליד סורין)
בנוסף לפסטיבל הפילים, מתקיים גם מופע בעתיקות Prasat Sikhoraphum
מופע מקסים של רקדנים ורקדניות על רקע העתיקות. מלווה בהפקת ענק מרובת אפקטים. אורחי הפסטיבל מתכבדים בארוחה מפוארת הכלולה במחיר כ-800 באט למשתתף. (לא ידענו שתהיה ארוחה ועל כן, לא הוזמנה עבורי מנה צמחונית. בטח ניתן היה לבקש מראש). האורחים, מסבים לשולחנות ערוכים ומעדני הגורמה התאי מוגשים לשולחנות. אף אחד לא נשאר רעב, פרט לי…
בקיצור : סורין, לפחות שלושה ימים, על מנת לצפות בכל הפסטיבלים. העיר עצמה אינה מעניינת במיוחד. לצמחונים: ישנה מסעדה צמחונית בודהיסטית טעימה וזולה כדוגמת מהמסעדות הפתוחות מצאת החמה ועד סוף התבשילים. ניתן לאתר אותה באמצעות אפליקציית Happy Cow.
תאכלס, רגשות מעורבים בקשר לפסטיבל אבל אין ספק שהוא מביא פרנסה נכבדה לתושבי העיר וגם זה מאוד חשוב.
אחרי שמיצינו את קנצ'נבורי, החלטנו להמשיך לכיוון בורמה. להגיע עד למקום נידח בשם סקנגלבורי -Sangkhlaburi (בתאית -สังขละบุรี) . לשם לא הרבה טורחים להגיע.
הדרך הינה יפיפייה. כשלוש שעות נהיגה מקנצ'נבורי. אין שום סיבה לעשות אותה ברצף, אלא רצוי מאוד לעצור באטרקציות ופנינות החן הנמצאות לאורך הדרך.
תחילה, תגיעו לאטרקציות תיירותיות ידועות, בדרך כלל מגיעים אליהן בטיולי יום מבנגקוק, או קנצ'נבורי: מקדש הטיגריסים. מפלי ארואן, דרך "בורמה" – Hell-Pass.
כדאי ללון באחד מהמלונות הרבים על גדת נהר הקוואי (River Kwai) ולבחור בחדר צף – חוויה אמיתית !
חדר צף על נהר קאווי
אנחנו לנו במלון בשם Nakariki Resort – לא סתם בחרנו במלון במיקום זה: המלון במרחק נסיעה קצרצר מאתר מעינות חמים Hin Dad Hot Spring. נהנינו לטבול בשלוש ברכות מים חמים בטמפרטורות משתנות. לטבול בנחל הקטן שליד, על מנת להתקרר ולחזור שנית. לקחת חלק בסוג של הפנינג מקומי. טבילה בצוותא, מחממת לבבות ולקינוח מסג' תאילנדי מסורתי ומפרק בכלום כסף, בביתן שמעל הברכות. מה עוד צריך?
וקצת על החדר הצף: החדר בנוי מכלונסאות עץ וצף על המים. ברווחים שבין הקורות, אפשר לראות את הנהר. החדר היה יחסית פשוט ואלמנטרי, לעומת המחיר אשר שילמנו, שהיה זהה למחיר חדר מפואר במלון. כל החדרים הצפים היו ריקים מאורחים, חוץ מהחדר שלנו ודממה שררה במקום. היה אפילו קצת מבהיל לשהות שם בכזאת בדידות ולבד. רק אנחנו בכל מאת החדרים…
בבקר, הוא יצא למרפסת הצפה, של החדר הצף, לעשן כהרגלו ולא שב. יצאתי אחריו ומצאתי אותו מעורפל ובוהה בערפילים המכסים את הנהר. מראה מהמם ומאלחש של נהר מתעורר לאור יום. ציוצי ציפורים ואדוות גלים קלה במים.
יומיים אחרי והמשכנו לכיוון הגבול לכיוון Sangkhlaburi. כבר מהדרך הבנו שזה הולך להיות מקום מאוד יפיפה.
בדרך מקנצ'בורי לכיוון הגבול עם מיניאמר
בסנגקלבורי חיים אנשי שבט המון. מיעוט נרדף, לדבריהם, על ידי הממשלה התאית, ומופלה לרעה. לא אמליץ על המלון בו לנו, לפי עצת לונלי פלנט. כי לא אהבנו.
המראות בסביבה היו אכן משובחים: אגם מדהים ומסתורי, מוכה ערפל המרחף נוגע לא נוגע במים. שיט ארוך על האגם השקט לקח אותנו למקדש השקוע בתוך האגם Wat Saam Prasob. הרגשנו כמו להיות בתוך גלויה מצוירת.
המקדש השקוע באגם ואט סאם פרסוב
בבקר, ירדנו לגדת הנהר לשוק הבוקר המאוד מקומי. השוק למרגלות גשר עץ הטיק הארוך ביותר בתאילנד : Saphan Mon. ומשם המשכנו למקדש הזהב של שבט המון, Wat Wang Wiwekaram הנמצא צופה על הגבעה שליד.
גשר הטיק הארוך ביותר בתאילנד
משם, החלטנו לנסוע למעבר הגבול עם בורמה. שמענו על שלוש פגדות מסתוריות בגבול. אם היה אז חיפוש מפותח יותר בגוגל, אולי היינו מוותרים. כי בפועל, באמת שהן סתם… הצטלמנו ליד הגבול. טעמנו איזה דאמפלינג בסגנון בורמזי והתחלנו להתגלגל בחזרה לקנצ'נבורי. כי הדרך נגמרה לנו…
הלונלי פלנט המליץ לנו מאוד להגיע להר פו-צ'י-פה. אז סמכנו עליו ונסענו לשם.
יש כמה דרכים להגיע מצ'אנג ראי לצ'אנג מאי . הלונלי פלנט, בחר עבורנו את הדרך הארוכה יותר. נסענו קודם, כאמור, לתצפית בהר פו-צ'י-פה ומשם המשכנו בדרך הארוכה לצאנג מאי. כמה שעות יותר לא ממש מזיזות לנו. שהרי אנחנו אנשי הערבה המתורגלים למרחקים ארוכים. בקיצור, הגענו.
למרגלות ההר, מבחר מכובד של דוכני ממכר למזון וגם חולצות יפות רקומות עם שם המקום באנגלית ותאית, המתכווצות בכביסה. (אזהרה מנסיון . חחחח) באמצע שום מקום. שום תייר נוסף לא נראה באופק ולא יכלתי שלא לתהות האם הם בכלל מצליחים להתפרנס כך, או שפשוט הגענו ביום חלש, או מעונן לתצפית. בכל אופן, תרמנו חלקנו וקנינו שתייה וחולצה רקומה מתכווצת.
התחלנו לעלות בהר. באיזה שלב בדיוק, הוא פרש והחליט לחכות לנו (לי ולצעירים) שנחזור… אני לא ממש יכולה לזכור. אבל אנחנו (אני והצעירים) המשכנו לעלות בהר. היה שלב, שגם לי היו מחשבות פרישה, אבל התביישתי בהן והמשכתי. הגענו למעלה. תצפית יפה מאוד על תאילנד ולאוס. האם זה באמת היה שווה את כל הטירטור? אני לא ממש סגורה על כך. אצטרך לשאול את הצעירים. אחר-כך ירדנו את כל העלייה והמשכנו בנסיעה דרך פאיו לצ'אנג-מאי.
Phu-Chi-Fa 2013
יש משהו מיוחד בקנצ'נבורי. במיוחד אם לוקחים הפוגה מבנגקוק ונמלטים מהעיר הסואנת למחוז קנצ'נבורי שעל גדת נהר הקוואי.
אפשר להגיע ברכבת, במונית או ברכב שכור. תאכלס, לא ממש רחוק מבנגקוק. רצוי להקדיש לעיר קנצ'נבורי וסביבתה לפחות כשלושה ימים נעימים. בעיקר עם אתם מטיילים עם ילדים. מלונות יש בשפע ורובם על גדת הנהר. מרכז העיר אינו גדול וישנן מסעדות נחמדות מאוד. אפילו מסעדה צמחונית מאוד פופולרית ובשעות השיא, קשה למצוא בה מקום פנוי. ופעם הגענו במיוחד כדי להיות בשבוע פסטיבל ה"גשר על נהר קאווי – "The Bridge on the River Kwai" . פרט לקטר הנוסע על הגשר, אני לא יכולה לספר, שתוכן הפסטיבל היה מעניין. להפך. אבל אולי הם השתפרו מאז?
אם ברכב שכור הגעתם, מחכות לכם הרפתקאות מחוץ לעיר, בטווח שנע בין שעה ליותר.בין האטרקציות הידועות המובילות: הפלגה על נהר קאווי. ביקור ב"Hell Pass" מקדש הטיגריסים המנומנמים. מפלי ארואן. שמורת סאי יוק. מפלים רבים לאורך הדרך. לינה בחדרים צפים, רחצה במים חמים בטבע ועד גיחה למחוז סנקלבורי ליד גבול הבורמזי.
מלון מומלץ Inchantree Kanchanaburi במרכז העיר קנצ'נבורי. חדרים קטנטנים אבל מצוידים בכל טוב. עד לרמת בחירת סוג הסבון למקלחת… מעוצבים ומתוקים. ממש על גדת הנהר.
ואם בהמלצה על ספר מעניין – מה קרה בקנצנ'בורי, בזמן מלחמת העולם השנייה – חפצתם… אז הנה קישור לפוסט.
